Social Media & Digital Terms

 

זהר אוריין | ניסיון מעניין ושונה עבורי ברשומה זו, מעט אידניאני ומעט Free Style מעין איגום של משאבי ידע מטעם שורת כותבים מוערכת על ידי. הרעיון המנחה – כל אחד מהמשתתפים מביא את עולם המושגים שלו בין אם מוכר ובין אם הוא בגדר המצאה חדשה ומשתף אתכם כאן על מנת שיתעשר מיצבּוֹר הידע המצוי בידכם וגם ינוצל לתכלית מעשית. כך תצטיידו בכלים נוספים להבנת הרשת, וכן להיכרות עם הטרנדים במרחב הדיגיטלי באופן כללי ובמדיה החברתית בפרט.

זהר אוריין | Earned media | מהי מדיה שהרווחנו ?  הקונספט של מדיה שהרווחנו אינו חדש. הוא הפך לחלק אינטגראלי של עולם יחסי הציבור מִזֶה שנים ארוכות. בהיסטוריה הקרובה חיפשנו מה אומרים על המותג שלנו בעולם שנוהל דרך מסורת קבועה של יחסי ציבור : העיתונות, החדשות, תוכניות הטלוויזיה ועוד … המפתח הותאם לזווית מצומצמת שלפיה הלקוח לא שילם דבר על החשיפה וכמו כן התברר שהמסר המופץ מטעם המותג השירות או המוצר הפך למעניין באמת רק כאשר הגיע כהמלצה מצד שלישי. ואילו כיום, במציאות העדכנית של המדיה החברתית המושג הזה התרחב אל מֵעֵבָר ליחסי הציבור המסורתיים. כיום האאוטלט של מיתוג והפצת תכנים אינו מוכתב אך ורק בידי המותג, אלא בשיטת ‘להרוויח את המדיה’ שמשמעו : לנהל מהלך שיגרום לקהל לקחת חלק פעיל ולהיות מצידו בעל עניין בהפצה. הלקוחות מוזמנים להפיץ הלאה את התוכן המוצג על ידי חברות המותגים בתקווה שישתפו את המסרים בקרב המעגלים הסובבים אותם.

אורית- קלייר ארזי | אנגייג’מנט סמוי | סך גילויי העניין, הרגשות, המחשבות ואף הפעולות הנוצרות אצל אוהד בדף, מבלי שהן באות לידי ביטוי בדף עצמו. בהקבלה ל”חור שחור” באסטרונומיה, קיומו של האנגייג’מנט הסמוי אינו ניתן למדידה ישירה, אלא שניונית בלבד: אנגייג’מנט גלוי במפגש אוף-לייני, הצטרפות אוהדים נוספים שלא דרך פרסומת ועוד. התעלמות מן האנגייג’מנט הסמוי עלולה להביא לטעות סטטיסטית מסוג אלפא (בפועל קיים אנגייג’מנט במציאות אך הדף אינו משקפו) שמצידה תגרור שינויים בדף. עם קריאת המפה החדשה  יש לנהוג זהירות בנתונים העדכניים שמתוקף הדינאמיות של הרשת מוּעָדים גם הם להוביל לטעות סטטיסטית מסוג ביתא (קיים אנגייג’מנט בדף, אך לא במציאות).

אורי גורן e-Patient | חולים ובני משפחה העושים שימוש באינטרנט על מנת למצוא מידע ולהתמודד עם מחלתם או עם בעייתם הרפואית. חולים אלה עושים שימוש גם ברשתות חברתיות על מנת למצוא סיוע ולחילופין לשתף בחווייתם לצורך עזרה לאחרים. הכוח שנצבר בידי חולים לאור המידע העשיר באינטרנט מתחיל להתגבש בצורת חשיבה חדשה על רפואה ועל הקשר רופא-חולה.

אבי לן | סטטוסית | השפה החדשה שנולדה בFacebook, שמיליוני בני אדם כבר מכורים לה. המטרה: השגת מקסימום לייקים תוך שימוש במסגרת ההתבטאות ב-240 תווים. האמצעי הרווח: שנינות. דרך קיצור: גניבת סטאטוסים. סימפטום ראשון לכך שהתמכרת: תוך כדי פעילות אתה עוצר לרגע ואומר לעצמך “וואלה, זה אחלה סטאטוס”. שלב מתקדם יותר: אתה חולם בסטטוסית. (יאללה, תנו לי Like).

 שרונה עזר | חיוך דיגיטלי | משמעות טון הדיבור שלנו גם הקשר שלנו עם ‘המציאות הדיגיטלית’ נעשה באמצעות החושים שלנו, למילים שלנו יש אווירה, והשפעה מאירה בסביבתנו הדיגיטלית. לטון הדיבור שלנו במדיה ישנה טביעת אצבע ייחודית, מפתה, עם אופי ייחודי, לכל אחד מאיתנו יש שפה הייחודית לו. החיוך בשפה הדיגיטלית שלנו אקט שיוצר קשרים חזקים, הוא מאיר את הסביבה, ויכול להאיר גם את היום והרגע, כמו שהחיוך ביום יום מעודד אופטימיות אמונה ותקווה ומרפא יום פחות מוצלח, ככה גם חיוכים דיגיטליים. ישנה אמרה עממית שאומרת “חייכו והעולם יחייך אליכם בחזרה” לטון הדיבור ולחיוך שלנו יש עוצמה של תשומת לב.

יונתן קליין | קוד פתוח | עד לפני כמה שנים כשהיינו פונים לחברה לבניית אתרים נידרשנו להשקיע הרבה כסף, להמשיך לשלם בעד שכירות חודשית ובעד פיתוחים נוספים… כיום צורת ההתקשרות משתכללת הודות למערכות ניהול התוכן, שביניהן הפופולאריות ביותר הנן וורדפרס, ג’ומלה ודרופל… יכולתי להמשיך ולכתוב כאן על קהילת המפתחים, על אבטחה וכיוצ”ב אבל האלמנט שאני רוצה לסקרן אתכם לגביו הוא נושא האבולוציה: מתברר כי לאתרי קוד פתוח יש יכולת מודולארית לצמוח, בעיקר משום שהתחום התרחב לכמות  אדירה של מפתחים ומעצבים המכירים את התוכנה ויודעים לעשות בה שימוש מושכל, שבסופו של דבר פועל לטובתכם.

ניר ליבני | 360X365 | בשנים האחרונות מותגים עושים מאמצים גדולים כדי לייצר קמפיין 360 מעלות. כלומר, לתקשר רעיון פרסומי הוליסטי אחד, ברור וממוקד, שיפגוש את הצרכנים לתקופה קצרה ואינטנסיבית בכל דרך אפשרית. בעידן הרשתות החברתיות זה פשוט לא מספיק. עוצמתו של המותג נמדדת במעורבות אמיתית ובנאמנות הצרכנים לאורך זמן. כדי להשיג את המטרה, צריך לנהל עם הצרכן מערכת יחסים, לקיים דיאלוג ולהעניק לו ערך מוסף יום-יום, 365 ימים בשנה.

שרה ארבל anface | זהו מונח שהמצאתי לאחר מעקב צמוד אחר הסגנונות הרוֹוְחים בתקשורת הפייסבוקית. הכוונה היא לאותם פוסטים קצרצרים המתקשרים עם חברים ומכרים קרובים ולא משאירים מקום למי שנמצא מחוץ למעגל זה. המונח מבטא את ההיפך, דהיינו תקשורת המזמינה גם חברים ממעגלים רחוקים- OpenFace. NewFace – לתהליך של כניסה למעגל קיים שמהווה מעין חדירה לפורום סגור לכאורה. דוגמא של שימוש מסוג זה: ” התחלתי כתיבת סטאטוסים לחברים הקרובים בלין פייס ועברתי לאופן פייס במטרה להרחיב את קהל החברים שלי. כשאני מצרפת חבר חדש (ניופייס) שאיני מכירה אני מלווה אותו גם בהמשך, עד שהוא מבין את תקשורת הלין פייס שלי. ”  כלומר שלושה שלבים . OPEN FACE ‘שלב א. שלב ב’ NEW FACE ‘ בתהליך של ליווי. ולבסוף שלב ג’ LEAN FACE – כאשר מעגלים חיצוניים מצטרפים לפנימיים ותקשורת ה – LEAN ברורה להם.

גלית אקרמן ברבש | Mazal Tov by Facebook | נחות יותר מSMS, אבל כולם רואים אותו. עלוב הרבה יותר מטלפון, אבל כולם סופרים אותו. זוהי המראה האמיתית, שמספרת לנו עד כמה התמכרנו לתשומת לב פייסבוקית. נ.ב. “הלך” התירוץ המוכָּר: “לא ידעתי” / “איך שכחתי”…

דניאל גבירצמן | ענן |  או בשמו המלא ענן ממוחשב (cloud computing) מגדיר שרות שמשתמש בכוח המחשוב של מספר שרתים הממוקמים ברשת (אינטרנט). יתרונו הגדול של שרות הענן הוא יכולת חישוב מאוד גבוהה שנגישה מכל מקום בעולם ומבטלת את הצורך שלנו באחסון קבצים ועריכת חישובים במחשב המקומי. שרותי הענן תופסים תאוצה ככול שהטלפונים שלנו הופכים בעצמם למחשבים קטנים שגם הם זקוקים למקור חיצוני לצורך אחסון ופעולות חישוב מורכבות.

קייט שופר | Landing Page – דף נחיתה | דף נחיתה הוא כל דף שמקבל תנועת מבקרים ממקורות שאינם מגיעים ישירות מאותו אתר עצמו. דפי נחיתה יכולים להימצא באתר שלך, בדף הפייסבוק של העסק שלך, להשתלב כחלק מקמפיין האי מייל שלך או כל מה שמופיע לעיניך אחרי שאתה מקליק על מודעת גוגל ad words. המצב האידיאלי הוא שדף הנחיתה יקבל תנועת מבקרים מערוץ צר וממוקד ויבצע קריאה לפעולה (CTA). דף נחיתה הוא ככל הנראה האפשרות הראשונה והטובה ביותר להתחיל בשיחה עם המבקר שלך- לכן מן הראוי שתשקיעו בו מחשבה רבה.

אריאלה דניאלי | Feed me | מי שמשתמש בגוגל רידר ומכיר את מגרעותיו יכול בקלות להזדהות עם המונח העדכני הזה, שהוא יעיל הרבה יותר. זאת ההמתנה בצפייה לחומר קריאה שמגיע אליך ישירות לרידר בעוד שאתה לא מוכן לחכות כדי לקרוא. ככל שאתה מכניס יותר לינקים של אתרים כך מגיע יותר מידע. בלי משים אתה הופך ל”נרקומן” של מידע.

אריאלה דניאלי | Lighter |
מונח שהגיתי על משקל המילה liker. מדובר בכל אותם אנשים שממהרים לעשות לך לייק על סטטוסים שכתבת מבלי שאפילו טרחו לקרוא את הנאמר. אני קוראת להם “לייטר” כי המונח מצביע גם על המהירות שבה הם מגיבים לסטאטוס וזאת גם באותה המהירות שאני שורפת אותם. אם כבר טרחתי והעליתי מידע שראוי לקריאה, אשמח שאנשים יקראו אותו ולא רק יעשו Like כלאחר יד.

אריאלה דניאלי | חרדת המספרים |
המדיה החברתית הכניסה אותנו לְעולם שהתמלא במספרים: מספר ההודעות, מספר הנוטיפיקיישנס, מספר האייטמים שיש לקרוא בגוגל רידר. בקיצור, נוצר מצב קבוע שבו אנו נמצאים בלחץ מתמיד תחת עול המספרים. נרצה המון מספרים גבוהים בכל הנוגע להצעות חברות, ונרצה לראות את הספרה 0 בכל הנוגע לנוטיפיקיישנס, או לגבי מספר הציוצים שלא קראנו. נודה שיש לנו בעיה עם מספרים.

אלה רסקוביץ | SM decentralization |  היום הרשתות החברתיות הן איים סגורים למדי של ידע ופעילות. פעילות המשתמש בהן נתונה לשליטה, לבעלות ולגחמות של יוצרי הרשתות. מגמת הביזור תעביר את השליטה והבעלות לידי המשתמש, ותאפשר את הזמינות ואבטחת המידע האישי והחברתי בפלטפורמות השונות. כך, המידע שלכם בטויטר, פייסבוק, גוגל ובאינטרנט בכללותו יהיה זמין לכם בכל מקום ובהיבט שתבחרו.

אלה רסקוביץ | Tag clouds | תצוגה ויזואלית משוקללת של תכני אתר הממחישה את תדירות הנושאים שבו . את ענן התגים ניתן ליצור על ידי המשתמש המבקש להדגיש נושאים בתוכן ולחילופין להציג באופן אוטומטי את המילים או את הביטויים השגורים ביותר. ענן התגים מאפשר לגולשים לנווט ביתר קלות.

ינון קחטן | תמהיל תוכן – Content mix | סוגי חומרים שונים שמועלים למתחם ושיחד יוצרים את עולם התוכן שלו. בתוך תמהיל התוכן ניתן להעלות פוסטים “כבדי ראש” לצד פוסטים קלילים יותר, פוסטים אקטואליים לצד תוכן שיווקי ישיר יותר, תוכן אישי שמגלה את פנימיותו של מנהל התוכן לצד פוסטים מרוחקים יותר. תמהיל התוכן קובע את מיצובו של המתחם ואת האפקטיביות שלו במובן של איכות המסר שמועבר לעוקבים, ומשפיע על מספר העוקבים ועל תוצאות הפילוח של קהל היעד. ולבסוף, מקובל להקפיד על תמהיל תוכן בעל אוריינטציה אחת ברורה, שלא מתפזר ליותר מדי תחומים וכיוונים, העלולים להסיט את הגולש מהיעד הרלוונטי לבעל התוכן.

פרי לוי   צרכן השראה | צרכנים רוצים כיום להיות מעורבים יותר ולהשפיע על חברות ומותגים. ובמקביל, חברות ומותגים מבינים שמאזן הכוחות בינם לבין הצרכנים השתנה וכי עליהם להגדיר מחדש את מערכת היחסים שלהם עימו, כך שבמקום לראות בו גורם מאיים ו/או כמי שעשוי לסכן את שמו של המותג עליהם להאציל לו מסמכויות המותג. שינוי תפיסה זה יוצר את “צרכן ההשראה”. “צרכן ההשראה”, רוצה לקחת חלק בשיווק ובתקשורת המותג ולהיות מעורב ומשפיע.”צרכן ההשראה”, הוא ההזדמנות שהגיעה לפתחם של חברות ומותגים להיערך לקראת פריצת הדרך הבאה.

שירלי קנטור שני | Crowdfunding | שימוש במדיה חברתית כדי לגייס תרומות לפעילות חברתית או לשם תכלית אחרת (פוליטית, אמנותית וכו’) מקרב ציבור גדול ולא מאורגן. בשנים האחרונות גובר השימוש בכלי  זה, מִכֵּיוָן שהוא מאפשר לאסוף תרומות מאנשים רבים, בסכומים קטנים שמצטברים בסופו של דבר לכסף גדול. הפעילות נעשית דרך בלוגים, סרטים ויראלים, עמודי אוהדים בפייסבוק וברשתות אחרות. יוזמי הפעילויות הם ארגונים חברתיים, חברות מסחריות, אנשים פרטיים ואנונימיים,  ולאחרונה גם סלבס.

שירלי קנטור שני | Stakeholders Engagement | שיתוף מחזיקי עניין (כל מי שמושפע מפעילות הארגון או משפיע עליה) בתהליכי עיצוב מדיניות ופרקטיקות ארגוניות, הוא עקרון מרכזי בניהול האחריות התאגידית של הארגון. השיתוף, שנשען על דיאלוג מתמשך, עוזר לארגון לזהות סיכונים, לקדם ציפיות והזדמנויות, ולתת מענה לתגובות מהשטח, כולל היערכות תואֶמָת מבעוד מועד. המדיה החברתית אפשרה לחברות להרחיב ולהנגיש את ממשקי הדיאלוג ואת השיתוף עם מחזיקי העניין שלהן. על אלה נימנה בראש ובראשונה הדיאלוג עם הלקוחות והצרכנים, אך באותה מידה גם עם העובדים והשכנים בקהילות הסובבות. יותר מכך, מחזיקי העניין משתמשים במדיה החברתית כאמצעי חדירה לתוך מרחב ההקשבה הארגונית, ומאלצים “מראש” את החברות להתייחס ברצינות אל בקשותיהם.

מאיה רשף | “נראות במדיה החברתית” | נראות היא הנוכחות במדיה החברתית, שמתבטאת ברמת החשיפה של העסק בפני לקוחות פוטנציאליים בין אם באופן ממומן ובין אם באופן אורגני. נראות גבוהה תתרום למכירות העסק, ותקדם אותו. הנראות במדיה החברתית… אינה יכולה להיבנות על פרסום ממומן בלבד, כי אין זה מאופיה של המדיה החברתית, ולכן עסק רציני ישקיע גם בנראות הויראלית שלו לקבלת נראות מקסימלית במסגרת רחבה ככל האפשר.

ישראל בלכמן | Location Based Marketing | ההתפשטות של שימוש בטלפונים חכמים שכוללים גישה לרשת ו- GPS , הוסיפה לחוויית הגלישה ברשת גם ממד של מיקום. חיפוש סלולארי של המילה “פיצה” בגוגל, למשל, יציג עבור המשתמש את רשימת הפיצריות שנמצאות בסביבה בה הוא נמצא; Foursquare, אחת מהאפליקציות הבולטות בתחום, היא משחק חברתי שמאפשר למשתמשים לאסוף נקודות ולהתחרות על תארים בתמורה לשיתוף המיקום הגיאוגרפי שלהם, ולאחרונה גם בFacebook  יכולים משתמשים לשתף חברים באינפורמציה על המקומות בהם נמצאים. בהוספת הממד הגיאוגרפי ניתנת הזדמנות חדישה לעסקים, שבה טמונה האפשרות לפנות אל קהל היעד ולהניע אותו לקנייה, כשהוא כבר נמצא בסביבה. התאמת אתר האינטרנט לגלישה ולחיפוש מבוסס מיקום, מתן הטבות למי שמרבים לבקר בעסק (ולדווח על כך) או חלוקת קופונים באמצעות המנוע של Facebook Places (עדיין לא זמין בישראל) יכולים להיות צעדים ראשונים ופשוטים בתחום ה-Location Based Marketing.

ישראל בלכמן | Cause Marketing | אחד מהאתגרים השיווקיים הבולטים שעומדים היום בפני מותגים הוא יצירה של חיבור עמוק לקהלים והנעה שלהם לפעולה. מאחר ואלטרואיזם הוא הדבק הטוב ביותר ליצירה של קהילה, יותר ויותר מותגים החלו לגייס את תחום העזרה לקהילה כדי להתמודד עם האתגר החדש. הדוגמא הבולטת ביותר בתחום שייכת לפפסי שיצרה את פרויקט Refresh Everything, במסגרתו מקצה פפסי תקציבים שבין 5,000 ל-250,000 דולר לפרויקטים חברתיים שאותם מציעים ובוחרים הגולשים עצמם. באמצעות הפרויקט פפסי הפכה את עצמה לגורם בולט שמחבר בין גולשים שרוצים לעשות טוב למי שזקוקים לעזרה, ובכך היא מיצבה את עצמה כחברה מובילה בתחום המחויבות לקהילה ובאופן טבעי גם זוכה בתמורה לאהדתם של הצרכנים.

עדי זהר  | F-commerce |השלב הבא של ה- E-commerce. אם ב- E-commerce דיברנו על מסחר אלקטרוני, הנה עכשיו ב- F-commerce מדברים על מסחר אלקטרוני שמתמבצע בתוך Facebook. בין אם מדובר בחנות פייסבוקית (כגון כאלה שצצות לרוב לאחרונה, בעיקר בחברות אמריקאיות) ובין אם מדובר על מסחר בדרכים אחרות, הרי בשורה התחתונה הכוונה היא לכל צורה של מסחר אלקטרוני שמתבצע בתוך הFacebook.  זהו למעשה השלב הבא של השיווק בזירה זו, כלומר המעבר בפועל למכירות עצמן. מדובר בהתאמת ה- E-commerce לתוך המתחם, עם כל הפונקציונאליות והפרמטרים של הרשת החברתית הגדולה בעולם.

איציק מזרחי | פילנטרופיה חברתית |  שימוש במדיה חברתית לקידום ארגונים קהילתיים וגיוס תרומות למפעלי רווחה שונים. נכון לאוגוסט 2010, אפליקציית פייסבוק קוז גייסה 22 מיליון דולר למטרות מגוונות ברחבי העולם. אלה הם השחקנים החדשים והמדוברים בזירה – לינק.

אמיר תייר |  Open Source |פלטפורמה לשימוש חופשי שכל הקוד והקבצים שלה זמינים למשתמש. פלטפורמות ידועות לשימוש בקוד הפתוח הן וורדפרס, דרופל ומערכת ההפעלה לינוקס. מאחורי כל פלטפורמה עןמדת קהילה גדולה התומכת בה ומשפרת אותה כל הזמן.

נטע דורון IOS Information Overload Syndrome | מונח שהפך לפופולארי דרך אלווין טופלר ומתייחס לקשיים אותם אנו חווים על מנת לקבל החלטה בעולם עמוס מידע. המונח הומצא לפני עידן האינטרנט, בשנת 1964, על ידי ברטרם גרוס. מונח זה חוזר והופך מאוד רלוונטי בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, כאשר אנו מוקפים במידע, יוצרים וצורכים מידע ואכן מתקשים להיות בפוקוס על מנת להגיע להחלטות. היכולת הקיימת לקחת חלק בגלובליזציה וכן להיות מחוברים למידע ללא הפסק באמצעות המחשב, האייפד, הסמארטפון והטכנולוגיה ככלל נותנים משנה תוקף ל IOS. המונח בעגת העם: Too Much Information . סרטון היתולי מתמצת: בערוץ זירוקס : לינק |

חבצלת אהרוני  |  התגובות הן המשכיות לתוכן |  חזרה (Rebound) או פידבק – המדיה החברתית נועדה לדיאלוג, לשיתוף, ללמידה וזה מתרחש באינטראקצית חברתיות. לכן התייחסות של הכותב לתגובות, מתן מענה לשאלות ולהערות יוצרת בסיס איתן להמשכיות ומעודדת דיון ענייני כחלק אינטגראלי מהתוכן. מתוך התגובות ומהדיון שנוצר ניתן לא פעם ללמוד ולהגיע לתובנות מעניינות ולהכרת התמונה המלאה של הפוסט עצמו.

מילת סיכום.  בכל יום שעובר בעולם המופלא הזה אני לומדת על מושג חדש, מילה חדשה, מינוח ואינטרפרטציה. האופן בו הדברים משתרשרים והעוצמה של השיתוף ברשת מנגישה אותנו עם שלל יכולות חדשות ומפתיעות. ועניין זה, כשלעצמו, עושה לי כייף ! אתם מוזמנים להוסיף משלכם . מי יודע אולי התגובות תייצרנה את הרשומה הבאה.

 למי שרוצה לראות את התוכן בפורמאט מצגת ולהוריד אותו מהרשת – הכנתי לכם את הקובץ הבא …

 

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

4 comments

  • netta doronNo Gravatar says:

    יפה ומעניין,זהר. כרגיל, העובדה שכל כותב בא מהעולם שלו והסגנונות השונים יוצר בסופו של דבר מסמך ידע מרתק.

  • מי מוכן לתרגם לי לעברית את מה שכתבה אורית-קלייר ארזי?

  • אורי says:

    שמתם לב שראשי התיבות של הסינדרום שהציגה נטע תואמים באופן מופלא לראשי התיבות של מערכת ההפעלה של אפל לכל המכישירים הניידים שלה…

Leave a Reply

Your email address will not be published.