Generation M2 | Kaiser Foundation | Two

 

פוסט שני המתייחס למחקר : לינק לפוסט הראשון |

Report : Generation M2: Media in the Lives of 8- to 18-Year-Olds |כמובטח אני מציגה את המשך הסקירה אשר נערכה על פי מתודולוגיית המחקר, הסקר וחלה באופן גורף על כלי המדיה השונים ועל דרכי השימוש השונות בכלים אלה. בפוסט הזה אסקור מתחמים נוספים, מאלה שלא הוזכרו  בפעם הקודמת. כמו כן אציג את האינפוטים שלי ואת התובנות שלי לגבי המחקר ודברים שאני לוקחת לי כצידנית' לדרך.

בעיני, מחקר זה הוא מהחשובים ביותר שנערכו בתחום המדיה והוא יכול להדריך אותנו בבניית תשתיות איכותיות המתוכננות עבור דור ההמשך. כעיקרון מועיל מומלץ שנסתכל צעד אחד קדימה מבעוד מועד, דהיינו שתוך הכנת החיזיון שלנו יש להכיר בעובדה שהצרכנות הזו של דור ההמשך משפיעה גם על הרבה מאיתנו ויש לה השלכות על הפעילות העכשווית. תוך כדי קריאת המחקר שאלתי את עצמי עשרות פעמים אם אין כאן בלבול מסוים ואם לא מדברים למעשה עלי ועל הדור שלי בראש וראשונה. ברור לי שנתוני הדורות הבוגרים יותר שחלקכם הגדול נמנים עליהם אינם גורפים ואינם מועצמים בממדי ההתייחסות לדור הנוכחי אבל עדיין כדאי שניקח בחשבון שאין מדובר על מהפכה העומדת לקרות … אלא היא כבר קרתה בפועל |

מחשבים : הכניסה החדה לעולם המחשבים וכלל האפשרויות שקיימות בממשק זה והזמינות שלהן ליישומי מחשב ולסביבת האינטרנט גם יחד, תרמו בצורה משמעותית לצמיחה בקרב הדור הצעיר, בעיקר עם גדילת עולם התוכן ועם התעשרותו באטרקציות תוכן . ההתפתחות וההרחבה של אפליקציות ומתחמים כגון :  MySpace, YouTube ,Facebook אשר יוצרים בקרב הדור הצעיר גירוי עצום, הגדילו באופן משמעותי את עצם השימוש במתחם הממוחשב לינק לתרשים 1 |

השימוש במחשבים על פי גיל : הדור הצעיר יותר בני 8 עד 10 משתמש הכי פחות במחשב אבל עדיין מדובר בכשעה של שימוש ביום. בגילאי 11- 14 מובחנת קפיצה בשעת השימוש עד לשעתיים ביום. אקטיביות בסביבת מחשב : שלושת השימושים הנפוצים ביותר בקרב הדור הצעיר הם : שימוש במדיה חברתית, משחקי מחשב, וצריכת סרטי וידאו ממתחמי און ליין כגון YouTube. שימוש במדיה חברתית בקרב צעירים הובחן כאקטיבזיציה הפופולארית ביותר לינק לתרשים 2 |

מולטיטסקינג במחשבים : הן במחקרים קודמים והן במחקר הנדון הראו התוצאות באופן מובהק כי הדור הצעיר נוטה לייצר מספר פעילויות בעת ובעונה אחת בסביבת המחשב. דוגמא פשוטה לפעילות בו-זמנית מסוג זה:תוך כדי גלישה ברשת יכולה להתבצע פעולה של הורדת קבצי אודיו |

משחקי מחשב : מגמת עלייה מובהקת בשימוש במשחקי וידאו ניכרת בחמשת השנים האחרונות . אבל פרט שאותו חשוב להדגיש במקביל הוא כי הגידול המשמעותי נובע מהשימוש במשחקי מחשב דרך הממשק הסלולארי. אמנם משחקי מחשב הם אקטיביזציה פופולארית אבל זו עדיין לא מגיעה לשיאי הזמנים שאליהם הגיעו השימושים בטלוויזיה ובמוסיקה. ראוי לציין כי כיום פחות מחמישים אחוז מהמשתמשים נוהגים להפעיל משחקי מחשב באמצעות קונסולות המחוברות למחשבים או למכשירי טלוויזיה . למעלה מעשרים אחוז ממשחקי המחשב "עברו דירה" אל מתחמי הסלולר השונים. ביום ממוצע זמן המשחקים יעמוד על כשעה ורבע בפלטפורמות השונות. במבט על תקופה של עשר שנים ניכר שינוי עצום בזמן השימוש במשחקי וידאו בקרב צעירים. מדובר על גידול מאומדן של 29 דקות עד לשעה ורבע. בחלקן, הסיבות לגדילה המשמעותית קשורות לעובדה שכיום ישנן אופציות מגוונות למפגש עם משחקי מחשב ובעיקר לעובדה כי ניתן להשתמש בממשק הסלולארי לצורך פעילות זו לינק לתרשים 3 |

מוסיקה ואמצעי אודיו אחרים : דבר אחד שלא השתנה במהלך העשור האחרון הוא הצורך העז בשמיעת מוסיקה , מוסיקה ואודיו נשאר במקום השני בסקאלת הצריכה של הדור הצעיר . כשהראשון מביניהם הוא כאמור השימוש בטלוויזיה . מה שלמעשה השתנה הוא הדרך בה הדור הצעיר צורך מוסיקה וקבצי אודיו כאשר עבר באופן מובהק  לסביבת המחשב, הלפטופים ולסלולאר . מדובר על סד"ג של כשעתיים ורבע שמיעת מוסיקה וקבצי אודיו שונים לינק לתרשים 4 |

Media Multitasking  דמות הצעיר העוסק בעת ובעונה אחת בכמה ממשקי מדיה הופכת יותר ויותר לתמונה טבועה מושרשת וחקוקה בראשנו. כמבוגרים וכהורים אנחנו במובן מסוים מתפעלים אבל בד בבד גם מודאגים לנוכח התופעה ההופכת מיום ליום לעובדה ברורה בשטח. בשני הגלים הקודמים של המחקר התחילה התופעה של לקיחת חלק משמעותי וקבלת נתח נכבד מהמחקר באשר לזמן השימוש של הדור הצעיר במתחמי המדיה ובעשיית מולטיטסקינג . דרך החישובים הללו ובזכות היכולת של העוסקים במחקר להשתכלל בבדיקת הנתון הנ"ל ישנה אופציה לקלוט באופן מובהק יותר את הנתונים הרלוונטיים לגבי זמן שימוש אמיתי וצרכנות תוכן במדיה לינק לתרשים 5 | לינק לתרשים 6 |

תובנות שאימצתי אישית :  מכפלת הזמן בחזקת 2אחד הדברים המשמעותיים בעיני במחקר הוא העובדה שהצרכנות של הדור הצעיר משתנה, אופן השימוש שלהם, מכלול השיקולים והגישה שלם לעולם התקשורת מגיעים ממקום אחר ושונה מבעבר. זהו עולם אשר מייצר חלונות הזדמנויות חדשים. רב ערוציות מימד הרב ערוציות צריך להיכנס למכלול השיקולים שלנו. כשאנחנו מהנדסים ומכינים ארכיטקטורת פעילות שיווקית אנחנו צריכים לשקול היערכות שונה מהמוּכּרת. זאת כיוון שהשימוש השונה מכריח אותנו לחשוב מנקודת מבט חדשנית ולא פחות חשוב, מנקודת מבט אבולוציונית אשר מתפתחת באופן מסחרר.  מדובר בדור חדש של אנשים המייצרים משמעות חדשה לזמן בשל האפשרות להיות בעת ובעונה אחת בשני מקומות שונים ובשני עיסוקים שונים.

אני טוענת כי יש לייחס חשיבות רבה לטווח הזמן הממושך שאפיין את שלושת המחקרים ואת הממצאים הכלולים בהם. עצם העובדה שאנחנו יכולים להסתכל על ההתרחשות מבעד למנהרת הזמן ולראות את ההתפתחות לאורך עשר שנים מאפשרת לנו לייצר חשיבה נכונה לגבי מנהרת העתיד ולהבין כי המציאות המשתנה אינה בגדר גימיק חולף כי אם עובדה בשטח הנשארת איתנו ונכנסת אל מכלול השיקולים שלנו.

About author View all posts

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות
השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים
בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית
יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים
חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

12 CommentsLeave a comment

  • פוסט מצויין וכמו שנטע אמרה, ארגון הנתונים מאד עוזר ומשמעותי. עדיין חושבת על התובנות הספציפיות ליישום.
    שוב תודה על הפוסטים הנהדרים!

  • תודה על פוסט מצויין. אני חייב לציין שסקרים שעשינו בקרב ילדים בגילאי 6-13 הראו תמונה דומה. אנחנו על אוטוסטרדה, אנחנו נוסעים במכוניות משפחתיות הילדים שלנו נוסעים בפרארי ותוך כדי גם אוכלים , שרים ועסוקים בדברים אחרים.
    זהו דור המולטיטסקינג בצורה שלא הייתה קיימת בעבר.
    תודה זהר על סיכום תובנות מעולה.

  • תודה לך זהר על פוסט מעולה!
    הרבה פעמים עולה הנושא בשיחת אמהות,
    איך הדור הזה שנות אור קדימה!
    המילה שעלתה לי ואז ראיתי שאת משתמשת בה היא רב ערוציות.
    זוכרת את הפוסט שלי אצלך?
    חיבור ישיר לכל האנרגיה החדשה שהילדים של היום מביאים איתם,
    השימוש במדיה הוא הפן הגלוי של התופעה,
    התופעה עצמה היא יצירת הרשת בינם לבין עצמם, הרב מימדיות, וחיבור לעבר הקולקטיב ברמות שאנחנו לא מסוגלים להכיל.
    נלווים כל התופעות הגופניות או החשיפה לתכנים לא ראויים ועיסוק שגוזל זמנו מדברים אחרים.
    שעליהם כהורים יש לתת את הדעת,
    אני עצמי לא מחזיקה טלוויזיה בבית וחשיפה למדיה היא מאד מבוקרת,
    רק מה שאנחנו מראים דרך המחשב (בוב הבנאי…)
    ומנסים כמה שיותר לשמר את בני בן ה- 4.5 בבועה הירוקה יש לציין…(יער בית קשת) עם התמימות של הילדות, תוך הבנה שבשנות ב"יס הסכר יפרץ..
    עד אז מעדיפה שיבנה את פנימיותו וכוחותיו כמה שיותר בלי הרעש..

  • פוסט מעניין, השאלה עם הסביבה תומכת ומודעת לשינויי הצריכה של הדור הצעיר כגון בתי הספר וההורים, יחד עם זאת לדעתי זה הופך את הצעירים למנותקים מסביבתם, מהחברים וכו'…

  • הי זהר,
    קראתי את המחקר המעניין והחשוב במיוחד ועלו בי מספר הערות:
    1. כמחנך כיתה א' ומרכז ועדת המחשבים בביה"ס אני רואה פער אדיר בין השנים בבתי הספר ומחקר שעושה חלוקת גילאים בקפיצות של 3-4 שנים הוא בעייתי מאד.
    2. כמובן מעניין הפער בין שימושיות בארה"ב לישראל שללא ספק קיים.
    3. נתח הגישה למדיות השונות בבתי הספר.
    4. האם חלק מנתח הגישה הוא פדגוגי? בארץ כמעט לא קיים כזה אבל בארה"ב בהחלט כן.

    תודה רבה

  • […] פוסט קבוצתי זה יעסוק בשאלת הקשר בין ילדים למדיה החברתית. המציאות החדשה מביאה אלינו, בד בבד עם החידושים ועם אמצעי התקשורת הענפים, סכנות חדשות וצורת גדילה שאינה מוכרת לבני הדור הקודם. הדבר מעלה נקודות מבט עליהן אנחנו צריכים לתת את הדעת ואותן אנחנו צריכים לכלול בשיקולינו כפעילים ברשת. כתבתי בעבר בבלוג זה שני פוסטים המבוססים מחקר של חברת המחקר – Kaiser אשר עסקה בשאלת דרכי השימוש בתקשורת מצד הדור הצעיר, כהגדרת החברה – דור הM2 לינק | לינק | […]

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Follow

Follow this blog

Get every new post delivered right to your inbox.

Email address