Technology at Work By Oxford

22

אני מייבאת לבלוג שלי את אחד הדוח"ות החשובים ביותר בהם נתקלתי לאחרונהמדובר במסמך מקיף ומלא ענין שנערך בשיתוף פעולה על ידי אוניברסיטת Oxford וסיטי גרופ. מטרתו של הנייר להביא לפתחנו את ההבנה של השינוי אותו העולם עובר בצורה מקיפה ומלאה, ולהדגים לנו הלכה למעשה את ההשפעות של הדיגיטציה והטכנולוגיות על חיינו. כיצד העולם הדיגיטלי טכנולוגי משפיע על כוח העבודה, על יצירת חדשנות ובניית עסקים- המסמך פורס בצורה מדהימה מכלול של סוגיות ומשקף תמונת מצב עכשווית עם מבט לעתיד.

אני מצידי לא אצליח לכסות את המידע המלא שכן מדובר ביותר מ100 עמודים- אעשה עבורכם שירות ואשלח אתכם למקומות המשמעותיים שזיהיתי בתוך נייר העבודה האסטרטגי הזה, אותם אשתף כאן בבלוג שלי, כמו כן אני מצרפת עבורכם את המסמך המקורי לתחתית הרשומה על מנת שתוכלו לצלול אליו בעצמכם ולקחת ממנו תובנות משלכם. על מנת שתוכלו באמת להתעשר מהדברים המשמעותיים אחלק עבורכם את המחקר ואת המקומות החשובים אותם חשוב לי לחשוף עבורכם – למספר רשומות בנושא, זו תהיה למעשה יריית הפתיחה.

המאה ה21 הביאה כבר עכשיו לחיינו הישגים טכנולוגים מדהימים, והיא מובלת בצבעיו של העידן הדיגיטלי יחד עם יוטיוב, פייסבוק, eBay ועוד- חברות שכמעט ולא היו קיימות בדור הקודם. פרויקט הגנום האנושי הושלם ב2003, זו גם השנה בא סקייפ שוחרר לראשונה לאוויר העולם, האיפון הראשון הושק ב2010, וגוגל הכריזה על הרכב האוטונומי הראשון בשנה שעברה- זאת ועוד הרבה דברים מדהימים קרו כאן במרוץ השנים האחרונות. ועדיין, התועלות האמיתיות מכל הפיתוחים הללו עדיין לא הגיעו לנקודת המפנה שלהם, אנחנו צפויים לחוות את השינוי ואת האימפקט שלו בהמשך הדרך. 

33

על פי מחקר שנערך באמצעותLoukas Karabarbounis & Brent Neiman, בשנת 2013, 42 מתוך 52 מדינות חוו נפילה בGDP זאת בממשק ישיר לנושא כוח העבודה. מדובר בטרנד עולה בעיקר בארצות מתפתחות כמו סין- והוא הופך למהותי. הנתון הזה קשור באופן ישיר לירידה ברלוונטיות של כוח האדם- מידע אשר מציג עבורנו כי באופן שיטתי הצורך בכוח האנושי יורד והוא מיושם על ידי ובאמצעות מחשבים וטכנולוגיות.

אין ספק שהעידן הדיגיטלי הביא יתרונות שלא ניתנים לעירעור עבור צרכנים, זה כולל את הWWW, את העולם הקונקטיבי, הסחר האלקטרוני, את הסמארטפונים, ועוד… אבל האימפקט של העידן הדיגיטלי על מקום העבודה הופך להיות למשבש יותר מכל דבר אחר בעבר. זה מגיע למצב בו יותר מ20 אחוז מאמריקאים שעובדים מאמינים כי הדור הנוכחי שיכנס למקום העבודה יחיה חיים טובים יותר ממה שאנחנו חיים כיום, לעומת זאת דו"ח נוסף חוזה כי הסטנדרטים של החיים עבור שכבת אמצע ומטה בארה"ב ובאנגליה יהיה מופחת יותר מהיום עד 2020 זאת בהשוואה לשנת 2008- ברור אם כך שישנה דילמה, ישנו קונפליקט גדול בכל הקשור לכוח המחשוב, לרובטיקה שמחליפה את האדם במקום העבודה, האם זה יקנה לנו חיים טובים יותר או לחילופין יגרום לירידה משמעותית באיכות חיינו ?

oxf2

זה עולם בו נוצרת כלכלה חזקה עם הרבה פחות עובדים, אקו סיסטם בו הציפיות הן להרבה פחות עובדים עם יכולות הרבה יותר גדולות, המחקר הנוכחי בוחן כיצד השינויים הללו למעשה משפיעים על הטבע של החדשנות, מהמהפכה הדיגיטלית, ועד לטרנספורמציה של מקום העבודה והאתגרים שהעידן הזה מביא לנו לפתחנו בפועל.

ההשפעות של הטכנולוגיה על מקום העבודה משליכות על היכולות שנדרשות מהאדם, וזאת מתוך הבנה שהתהליכים הטכנולוגיים שנכנסים אל חיינו יוצרים שיבוש גדול. היסטורית, התאוצה של השינוי לא היהת תלויה כל כך בחוסר חשיבה חדשנית או ביזמים- היא היתה יותר קשורה לעובדה שלא היו טכנולוגיות שיצרו עוצמה גדולה כל כך ושינו את מפת האינטרסים של סביבת העבודה.

הרעיון שהיכולות של העובדים הינן חלק משמעותי שיכול לעבור כיום לטובת מקומות אחרים, לטובת עבודה משותפת בתוך תהליכים טכנולוגיים הוא רעיון משמעותי, השיפט הזה דורש יכולות חדשות מאנשים וגורם לכך שבפועל יהיה בעתיד כוח עבודה שונה. למעשה, השינוי גורם לכך שהכוח האנושי אמור להיות חכם יותר, כזה שיכול לחשוב על מכונות חדשות ולהפעיל אותן לא כאקט טקטי יומיומי אלא ככזה שמתפתח ומפתח.

oxf3

משימת הניהול נהיית מורכבת יותר- וישנו ביקוש עולה לתפקידים ניהוליים, העובדים החדשים צריכים לאמץ יכולות חדשות ומורכבות יותר ככל שהעידן הטכנולוגי הופך להיות לפקטור ומרכיב מרכזי בחיינו. פיצ'ר משמעותי בתוך הטכנולוגיות הללו הוא שבעוד שהן מורידות את המחיר של פרוססינג לאינפורמציה, הן במקביל יוצרות ביקוש רב יותר עבור יוצאי מכללות ובתי ספר כעובדים שיכולים להתמודד עם המידע למשל : מדעני מידע. אין ספק שהמאה ה21 תתאפיין תחת הסיסמא : “The Race Between Technology ַEducation”- המרוץ בין טכנולוגיות לחינוך.

לפני המאה ה21- ההתפתחות הטכנולוגית פגעה במקום העבודה רק במקומות שבהן מתקיימת רוטינות של משימות, בעוד שיותר ויותר טכנולוגיות מאפשרות את האוטומיזציה של משימות שמדמות את עצמן למה שהאדם יכול לעשות, מדובר במשימות קוקנטיביות ולא רפטטיבות. המרוץ המהיר של הטכנולוגיות שמאפשרות דרכים חדשות של אוטומיזציה הופכות את המציאות שלנו לאחרת, האפשרות לנווט רכב בתוך העיר בזמן טרפיק ללא נהג פותחת עידן חדש עם שאלות רעננות ומהותיות על תפקידו של האדם. גם העידן של ביג דטה והרבולוציה שהוא מביא איתו בכך שתעשיות שלמות הופכות לדיגיטליות, יצרנים שמאפשרים למעשה למידע לנהל את המכונה- ועידן המכונות שתדברנה עם מכונות אחרות מגיע אלינו במהרה.

ההיגיון האנושי ומה שגורם לנו לפעול הוא משהו מובנה בתוך הידע שלנו והיכולת שלנו להבין וללמוד את הסביבה שלנו. אנחנו למעשה זוכים ליכולות אינטואטיביות של ידע שמאפשר לנו למשל לנהל כתיבה עם עט על נייר- אנחנו מבינים באופן טבעי מה רלוונטי בתחום הנייר ואיפה הקצוות. בנוסף לכך, שיקול הדעת שלנו לזיהוי של מילים ומשמעותן נמצא אצלנו כחלק מהתודעה העמוקה שלנו, ומבוסס על התשתית של השפה. אנחנו גם עושים שימוש ברמזים קונטקסטואלים על מנת שנוכל להגיע לרוב האינטרפטציות הנכונות אותן אנחנו רואים בסביבה שלנו ואותן אנחנו שואבים מהטקסט הכתוב.

רוב היכולות הקוגנטיביות הללו והתהליכים שלהם הן הרבה יותר מפותחות ממה שאלגורתמים יכולים לעשות בנקודת זמן זו. אבל, זה ברור שזה לא בלתי אפשרי להעתיק ולעשות מימיקה של פעולות אנושיות, מכונות לומדות ואלגוריתמים כמו : Artificial Intelligence מנסות ושואפות להגיע בדיוק למקום הזה אשר לומד את הפעולות האנושיות, מתחקה אחריהן ולמעשה אף מעצים אותן.

רובוטים חכמים- Intelligent Robotics יהוו את ההמשכיות של ההתפתחות והפיתוח של טכנולוגיות, רובוטים כחומרה יהפכו לאימפקט על כוח העבודה-וחשוב להגיד כי המציאות הזו כבר מתקיימת עכשיו בשלושת העשורים האחרונים, רובוטים תעשייתים שינו את פני התעשייה וגרמו לשיבוש בכל הקשור למשאב האנושי, אבל יש פה משהו שקריטי להתעכב עליו- והוא שהרעיון הוא שרובוטים גם יוכלו לעשות דברים שהאדם לא יכול לעשות, הם למעשה יוכלו להיות מחוברים לסנסורים ויאפשרו להבין את הפעולות, ללמוד אותן כמו כן יבצעו משימות מורכבות שהאדם לא יכול לעשות. זה עומד להיות גרף בעלייה שהפיק שלו מסומן על ידי כותבי המחקר עד 2017- ואנחנו צפויים לראות כניסה חדה של יותר ויותר רובטיקה למקומות העבודה שמחליפה ומעצימה את היכולות האנושיות.

רובוטים נכנסים לשימוש במגוון של מקומות מקצועיים- ולמעשה מבצעים משימות שירותיות, האקונומיסט מעריכים כי ה-UAV-Unmanned Aerial Vehicle כלי טייס בלתי מאוייש- יהווה שוק שסובב סביב שלושה מיליארד דולר. מקום נוסף משמעותי לפיתוח ולהשלכות בעולם של רובטיקה נמצה בעולם של בידור ופנאי- צעצועים שמחזיקים יכולות רובוטים שמשנות את פני התעשייה, השוק הזה של בידור ופנאי בעולם של רובטיקה הוערך בשנת 2013 בסד"ג של 900 מיליון דולר.

אזור נוסף ואפילו יותר משמעותי מבחינת הצמיחה הינו עולם מהרובטיקה בכל הקשור לתחום הביתי כמו : ניהול משק הבית, סדר וניקיון- המכירות בתחום זה עלו בשנת 2013 ב28 אחוז- ואזור זה צפוי להיות אחד המקומות המעניינים ביותר שממש ייצרו תעשייה חדשה, כל זאת בהנחה של עולם הסנסוריזציה יתפתח- והיכולות של הרובוטים להשלים את הפעולות של האדם ואת המשימות שלו יהפכו להיות ליותר טבעיות.

תהליכים של טכנולוגיה פותחים למעשה שני תרחישים של אפקט על עולם התעסוקה : 

ישנו תרחיש של הרס שלמעשה מדבר על כך שרובוטים יחליפו את האדם, אבל ישנו גם תרחיש נוסף שלמעשה בונה לנו לאנשים יכולות חדשות, ומייצר ביקוש לשירותים חדשים ולשירותים נוספים. זה אומר שיווצרו בשוק העבודה תחומי עיסוק חדשים לגמרי.

אנחנו לא לגמרי יודעים מה יקרה בפועל במאה ה21, אבל זה די ברור שיש פוטנציאל לשינוי שוק העובדה, כמו כן לייצירת סוגי עבודות חדשים לגמרי מתכתבותעם ההתפתחות של טכנולוגיות דיגיטליות- כל אלו ייצרו דרישה ליכולות של עובדים שחשוב כבר היום להסתכל עליהן ולחשוב כיצד מכסים ומקדימים את הזמן על מנת שלא יווצר פער.

אין ספק בכלל שישנם סיכונים גדולים מאוד- עם התפתחות הטכנולוגיה והשינוי שהאקו סיסטם התעסוקתי עובר, וברור שהעובדות הללו תשפענה על כלכלות ועל היציבות שלהן, ככל שטכנולוגיות דיגיטליות מתפתחות ואינן דורשות השקעות גדולות מדי, והבנפיט שהן מייצרות לעסק ברמת תפוקות והחזר השקעה. העידן הדיגיטלי יכול להיות כזה שמייצר המון סיכונים וגורם לעולם שלנו להשתנות ויש צורך אדיר בלחשב את המסלול מחדש ולבנות את היכולות החדשות שדרשות מהעובדים ככאלו שיוצרות עולם חדש של שירותים.

ארגונים צריכים לעצב מחדש על מנת שיוכלו להתאים את עצמם לעידן הטכנולוגיה, הם חיבים להסתכל קדימה ולהשקיע באופן חכם בתשתיות על מנת שיוכלו להיות מוכנים לתחרות, יחד עם קביעת מדיניות ועיצוב של פתרונות חדשים שמצד אחד מיעלים את התפוקות של העסק ואת פיריון העבוד ומצד שני הופכים את המשאב האנושי של החברה ליותר אפקטיבי עם יכולות חדשות.

מילת סיכום. אני מקווה שהסקירה שיצרתי עבורכם כאן מהמסך עב הכרס הזה עזרה לכם להבין טיפה את העתיד שלנו ואת ההשפעות של הטכנולוגיה על סביבת העבודה והשינוי שלה. אני מצידי מבטיחה לקחת חלקים מרכזיים מהמחקר ולהפוך אותם לפוסטים ייחודים ממוקדים שכן ישנה כאן התייחסות מעמיקה וחכמה לתחומים אותם אני סוקרת בבלוג כמו : האינטרנט של הדברים, ביג דטה, מדפסות תלת מימד וכלכלת השיתוף. בהמשך השבועות הקרובים אפרסם לכם את הסדרה הכוללת שחותכת למעשה את המידע מהמחקר הארוך ומנכיחה לכם בספוט לייט נושאים ממוקדים. בנוסף כפי שהבטחתי אני מוסיפה לכם את המחקר המקורי על מנת שתוכלו לצלול אליו ולקחת ממנו פרקים נבחרים שמעניינים אתכם ספציפית.

About author View all posts

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות
השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים
בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית
יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים
חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Follow

Follow this blog

Get every new post delivered right to your inbox.

Email address