The Internet of Things | Services Not Sensors

46587430

קורה לא פעם שאנחנו נופלים בפח של עצמנו- ומסתכלים על הזדמנויות מהזָווִית הלא נכונה. אני מדברת רבות על כך שבמבט על הטכנולוגיה אין להיתלות בתועלת שמפיקים ממנה, כ”קילר" כשלעצמו, אלא צריך להסתכל מהצד הנכון והוא : לבדוק איפה הטכנולוגיה הופכת לכלי שרת בידיים של האדם. הפעם, אני רוצה לדבר אתכם על מגמת הIoT- האינטרנט של הדברים, וזאת כחלק מהסדרה שלי על "העולם המחובר"- Connected World. הטיעון שאני רוצה לשטח בפניכם הוא שהזווית הנכונה להסתכל על ההזדמנות לא מסתכמת בצֶפי שחיינו יהיו מלאים בסנסורים שיחברו עצמים אל האינטרנט, אלא מזווית אחרת לגמרי : הזווית שבה "האינטרנט של הדברים" מוסב למערך שלם של מתן שירותים.

החזון של "Internet of Things" הולך ומתממש בצורה נרחבת. אך הרווחים שיגיעו מהכיוון הזה אינם נובעים משכלולי הטכנולוגיה, אלא הכסף הגדול, על פי כל ההערכות, יגיע מהצעות השירותים שבעלי העסקים יוכלו לייצר דרכו, בזכות שפע הנתונים שניתן יהיה להוציא מהתקשורת שמתבצעת עם עצמים מחוברים. על מנת שזה יקרה השוק המתפתח חייב להופיע עם סטנדרטים ברורים- וזאת על מנת שהפיתוחים שנבנים סביב הרעיון ייצרו תשתית שמוסיפה כוח לכול הגורמים. האינטרנט של הדברים כולל הרבה מאוד סנסורים, אבל בד בבד גם טומן בחובו הרבה מאוד סטנדרטים מובנים. על פי חברת המחקר- Gartner, הIoT יהיה שוק בעל נפח בולט, עם מחזור כספי שיעמוד על 1.9 טריליון דולר במונחים כלכלים עולמיים. זאת בשל הערך המוסף שהוא יביא בכנפיו ואשר יפיק בניפיט ניכר לאותם עסקים שישכילו להשתמש ביכולות של הטכנולוגיה וייצרו באמצעותה שירותים רחבים חדשים. השאלה שעומדת מאחורי המחקר של גרטנר היא- איך להגדיל עוד יותר את תיפקודי האינטרנט של הדברים. כמו הרבה מקרים בתחום הטכנולוגיה, התשובה תמיד נשמעת מאוד סטנדרטית. אך לאינטרנט של הדברים ישנם כיום יותר מדי סטנדרטים, כלומר תופעת הפרגמנטציה יצרה סיבוכים לרעיון הראשוני ומנעה ממנו להפוך לקילר בעולם העסקים.

העובדה שחסרה סטנדרטיזציה- לא נוצרה באשמתם של ונדורים שמחפשים דרכים להגדיל את ההכנסות אל מול לקוחות הקצה. מכֵּיֵןָון שרוב הסטנדרטים של האינטרנט הם מורכבים מכדי לתמוך בIoT, השיטות שמציעות החברות למציאת פתרונות לטובת האינטרנט של הדברים רצות לרוב על "פרופרייטי פרוטוקולס"- פרוטוקולים עצמאיים. בכך הן למעשה יוצרות סיילוס בעולם הדטה הנאגר מהפיתוח. במילים אחרות, הפרוטוקולים העצמאיים אינם בגדר אמצעים בפני עצמם, אלא הם משמשים להשגת מטרה טקטית ומאוד ממוקדת.

אז כפי שציינתי בהתחלת הרשומה- הרעיון שעומד מאחורי האינטרנט של הדברים מתמקד בשירותים ולא בסנסורים ובטכנולוגיה. ההערכות של גרטנר הן שהונדורים של האינטרנט של הדברים ישיגו רווחים של 309 מיליארד וזאת מהכנסות ישירות עד לשנת 2020, ושהכסף הגדול יגיע מהשירותים המוקמים סביב הטכנולוגיה. חברות כמו- Bosch בונות מערכים להפקת הון ממשי בתחום השירותים, ולא מצד הסנסורים או המכשירים. החשיבה מאחורי כל היוזמות של היצרנים שעסוקים בנושא צריכה להתרכז בסטנדרטיזציה של הפעלת העצמים בהם אנחנו נפגשים בכל יום ויום. עבור אותם יצרנים השימוש בפרוטוקולים עצמאיים מכתיב שהדטה שנוצרת על ידי אותם פרוטוקולים נשארת בשרתים פרטים, ובמידה ותהיה סטנדרטיזציה אותם יצרנים יוכלו לבנות מודלים עסקיים חכמים יותר של שירותים על ידי כך שהם משתפים את הדטה שלהם אבל גם מקבלים הרבה מאוד דטה עבור הפעילות שלהם מאחרים.

אין חברת חומרה שרשאית לסמוך רק על הסנסורים שלה, גם אם זו חברה מאסיבית כמו אפל. חברות שיצליחו במגרש הזה תהינה חברות שנוהגות כמו גוגל המאפשרת גישה פתוחה למערכות שלה- האנדרואיד למשל. אנחנו עדיין בתחילתה של תקופה מבחינת האינטרנט של הדברים, ואלו למעשה הימים הראשונים של בניית השוק הזה. יהיה זה הגיוני שייווצרו ורטיקלים שונים של אינטגרציה עם סנסורים ועם מודלים עסקיים שלמעשה ישלטו בשוק של הIoT. אבל זו כפי הנראה לא תהיה התמונה הסופית, אלא האבולוציה תתבטא בכך שחברות חומרה ידחפו חזק אל עבר סטנדרטיזציה- על מנת שהן עצמן תוכלנה למנף את היכולות שלהן בשירותים מפיקי רווחים. אמנם חברות שרואות את עצמן כחברות חומרה ויצרניות של חומרה במהותן- תהיינה כפי הנראה אלה שתשלוטנה בתחום זה, אבל אלו שמסוגלים לראות מֵעֵבֶר ל”דברים” יבחרו להתמקד בשירותים שנבנים על האינטרנט ולמעשה יצרו עולם מדהים של אפשרויות שפוגש את הצרכים הריאליים של הצרכנים.

על מנת שלא אשאיר אתכם באפלה, עם האמרות של הפוסט הזה, ולמי שלא מחובר לעולם המדהים הזה של האינטרנט של הדברים, אני מצרפת לכם סרטון שהועלה ליוטיוב מתוך ועידת ותערוכת הCES השנה. בסרטון הזה תוכלו למצוא סקירה על מגוון אפשרויות ושירותים שנובעים מתחום האינטרנט של הדברים, שקשור, כפי שאמרתי, להוויה של עולם מחובר יותר. היכולת שבידי הגולשים לשלוט על דברים מרחוק, אינה היתרון היחיד. ביכולתנו למשל להשביח את מיומנותנו בהכנת האוכל ולבחון את עצמנו דרך כדורסל שנותן לנו חיווי על הדרך בה אנחנו עוסקים בספורט, בצירוף מידע מועיל. אלו הן דוגמאות מעטות, על קצה המזלג, מהעולם המופלא שאנחנו צפויים להכיר בשנים הקרובות. ואין ספק שמעולם המציאות הפיזית והוירטואלית לא היו קרובות יותר, רבודות יותר ובהחלט- מעניינות מתמיד.

About author View all posts

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות
השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים
בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית
יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים
חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Follow

Follow this blog

Get every new post delivered right to your inbox.

Email address