Are Books Still Relevant ?

 

 האם לספרים יש עדיין זכות קיום ? והאם בעצם אנחנו יכולים ללמוד כל מה שאנחנו צריכים ברשת דרך הכלים הקיימים ודרך קבוצות דיון ברשת ? הרשומה תעסוק הפעם בנושא זה, במטרה להכיר מגוון נקודות מבט על אותה הסוגיה מצד אנשים שונים. בסוף הרשומה יצורפו לינקים למקומות איכותיים מהם ניתן ללמוד ברשת.

 דפוס : "אוח הריח"…  בעברי הייתי פרסומאית,וכדרך הפרסומאים נחשפתי בקביעות לבתי דפוס בין אם מדובר בעיתונים ובין אם במוצרי BTL מודפסים : קטלוגים, עלונים, חוברות ועוד …מאז ומתמיד אני אוהבת מאוד את ריח הדפוס. ריחותיהם של ספרים חדשים 'עושים לי את זה'. הכרטיס שלי באמזון פעיל ביותר ובאופן תדיר אני מזמינה לעצמי ספרים שונים בתחומי עניין מגוונים. בשלב זה לא קל לי לדמיין שהפרינט ייעלם והכול יעבור אל מסך המחשב. מצד שני, מיום ליום אני מוצאת את עצמי מקדישה יותר ויותר זמן לקריאה באון ליין והרבה פחות באוף ליין. זו הסיבה ש'דיגדג' לי לבדוק לאן פני הספרים ולשתף אחרים בסוגיה הזו, דהיינו לאיזה כיוון העולם מתפתח, בלי להצטמצם אך ורק לנקודת המבט שלי. עקרונית אני מאמינה שהרשת הפכה לבית ספר אחד גדול ומקוון המאפשר לנו להגיע למקורות מידע מפתיעים וייחודים. הגיעה לידינו ההזדמנות לבדוק מה חושבים אחרים על המתרחש בתחום הנקודתי שהצבתי. בואו נתחיל :

 ברשומה זו יש לי את הכבוד  לארח כותבת מיוחדת מאוד הלא היא אִמי : דוקטור יהודית אוריין, דוקטור לספרות. אני נותנת לה את הכבוד להתחיל את הפוסט… יהודית אוריין : תמיד קנאתי בנוהג הטוב של הצרפתים, לברר מיידית במילון כל מושג שלגבי פירושו אין בטחון גמור…וגם אם יש ביטחון כזה. הדבר הפך למעין תחביב לאומי שהושרש עמוק עוד מימי בית הספר. אף צרפתי לא מתעייף מההרגל הזה, והחיפוש כשלעצמו כנראה גורם הנאה, ואכן גם צופֵן הפתעות, בבחינת “מעניין, לא חשבתי על ההיבט הנוסף”. והנה בלי מֵשִׂים מגיע לו עידן הויקיפדיה, והנוהג הזה הפך לנחלת כולנו, גם בישראל. אלא שבמקום לדפדף בכרך העבה של המילון (שדורש גם מיומנות באלפבית, אם נרצה להגזים), המושג המבוקש זמין לנו בהרף עין של הקלדה, וכדי להיות מעודכנים באמת, די גם בהרף נגיעה ב iPad, וכל ספרות העולם פרושה לפניך בתרגום ובמקור. ובכן, האם המצב המודרני מייתר את הספריות ? את שבוע הספר ? את כתבי העת ? את העיתונות ? לא בהכרח. אלא שהיריד, הספרייה וכתב העת, כולם ימצאו את עצמם עד מהרה בתוך מסגרת המדיה וללא תיווך הניירת. קודם כל גם הגופים הנזכרים עצמם לא טומנים ידם בצלחת השטוחה של הביקוש לספר ידני… כולם נערכים למעשה לקידמה הדיגיטאלית, החל בהתקנת עמדות מחשב בתוך הספריות ועד שימור הטקסטים במיקרופילם, דבר שנעשה כבר עשרות בשנים, לפחות מפאת העומס על המדפים. בירידי הספרים מוצאים קלטות שֵמַע בצד הספרים, והכיוון הרווח הוא להצמיד קלטת לספר. אישית אני מריחה קפיצה קרובה להיעלמות הטקסטים הידניים, כשם שנעלמו מעל מפת העולם הקסת והדיו והכתיבה הקלאסית בעט ציפורן. טבעי שמוליכי הבשורה הדיגיטאלית הם בני הדור הצעיר, שהם גם שוחרי הטרנד האקולוגי, כממריץ ממדרגה ראשונה לכל המהלך החדש. לכל מי שדואג לצד הנוסטאלגי, המתבטא ברגישות ל”ריח הספר”, לאווירת ההשראה בחלל הספרייה, לעיצוב הקיר התרבותי בסלון וכיוצא באלו, מוטב שיסיר דאגה מלבו. מובטח לנו שההמצאות הטכנולוגיות החדשות ישיגו גם את האפקטים החושניים הללו, הריחני, החזותי והאמנותי. הרוח היצירתית רק אורבת לאתגרים חדשים לבקרים, וגם המדיה אינה מושתתת על רובוטים אלא על האנשים ועל היוצרים מאחורי הכפתור |

 עומר מילויצקי | לימוד עצמי ברשת | האם ספרי לימוד עדיין רלוונטיים ?   העמקת השימוש היום יומי של כולנו באינטרנט (יש שיגידו תלות) שילבה באורח החיים המודרניים כלים, נורמות ושיטות לימוד עצמי שהשפעתן מרחיקת לכת למרות שלא כולנו מודעים לכך.אני זוכר שכילד, בכל פעם ששאלתי את בני המשפחה שלי: איך כותבים את המילה הזו והזו, או מה המשמעות של מושג כזה או אחר, תמיד התקבלה התשובה הכמעט אוטומטית: "תפתח מילון, אינציקלופדיה". למרות שלדעתי אכן נחשבתי לילד סקרן, פעולת החיפוש בספרים הכבדים האלו יצרה תחושת שעמום וסרבול מיידי, מה שלא פעם גרם לי לדחות את הסקרנות למועד "נוח יותר". אם תשאלו כל אחד היום מי היה הנשיא הראשון של ארה"ב או מה היה שמה המקורי של העיר תל-אביב, התשובה האוטומטית תהיה: מה הבעיה ? תן לי רגע ואני מוצא את התשובה בגוגל או בויקיפדיה….". הזמינות הנוחה כל כך של המידע ברשת האינטרנט כוללת בתוכה מקבץ אדיר של יתרונות כמו גם חסרונות : יתרונות : א. מהירות חיפוש המידע ב. נגישות והיקף המידע הזמין ג. קלות החיפוש : רק צריך ל הקליד מה רוצים ללמוד (האמנם הילדים היום יודעים מהן הכרטיסיות בספריות ?!) ד. מקורות מידע מגוונים ואמינים ה. מידע לעצלנים : לא חייבים לקרוא, אפשר ללחוץ על כפתור ה- Play ולצפות בהדגמות בווידאו ו. חדשנות : הכוונה היא לזמינות תכנים, הסברים, ואפשרויות לימוד עצמי בכל תחום, מגדול ועד קטן, שלעולם לא היו כה זמינים ללא האינטרנט, למשל : סרטון קצר שמדגים איך לפתוח סתימה בשירותים ! (רוצים באמת לדעת ולהיווכח ? ) צפו בלינק  חסרונות : א. אמינות המידע: לא ברור על מה מבוסס כל מקור מידע ברשת ולכן איכותו ואמינותו אינם חד משמעיים ב. עידוד עצלנות : לא רק מהבחינה שהגולשים מתרגלים למינימום פעולות כדי להשיג מידע חדש וללמוד, אלא גם הסבלנות שלנו עלולה להתקצר יותר ויותר כך שבקרוב אולי לא נוכל לשבת אפילו חמש דקות מול סרטון הדרכה בווידיאו (שלא לדבר קריאת ספר…) ג. מה יהיה גורלם של הספרים ? גישה שהופכת פחות ופחות הזויה היא האם לספרים, כמו עיתונים יש בכלל עתיד ? בדיוק באותו האופן שבו עולם העיתונות המודפסת ממשיך להיפגע כתוצאה מחדירת האינטרנט לחיינו, כך גם הספרים הופכים פחות ופחות רלוונטיים עם כניסת מחשבי הטאבלט או הקוראים הדיגיטאליים. ד. זילות מקצועית : תחשבו על זה : מידע מקצועי שזמין לכל אחד ברשת, מתורגם ומקבל פרשנות אינדיבידואלית ומונגש בחזרה ע"ג פלטפורמות שונות יביא למצב שבו כל אחד קורא לעצמו איש מקצוע ! ב"עולם האמיתי" לא חסרים שרלטנים, מה יהיה עתיד מקצועות שונים כשהשירותים ניתנים ברשת ? |

 מורית רוזן | זהר הפנתה אלי את השאלה אם לספרים יש עדיין זכות קיום ?   השאלה של זהר העבירה אותי לשלושה מקומות מרכזיים שהספרים תופסים בחיים שלי היום. הסוג הראשון, ספרי לימוד, ספרי עיון. אני אוהדת גדולה של מדפי מדור ה"עיון" בחנויות הספרים. בעבר התרכזתי בתחום הפסיכולוגיה ומדעי המיגדר, ובשנים האחרונות אני נוטה יותר לתחומי שיווק, ניהול עסק, כלכלה. קוראת שוב ושוב, תמיד בספר ולא בפורמט דיגיטלי. בדיגיטלי, מפאת הקושי להתמקד בעניין אחד כשיש כזה עושר מסביב, אני קוראת לא מעט מאמרים שמעניינים אותי, ובצידם כל מה שמחזיק אותי בקשב לעשרים שלושים דקות, גג. יותר מזה, כבר דורש ניתוק מהמסך והרעש, ותנוחה מתכרבלת על הספה או על המיטה… הסוג השני ספרי קריאה. אני חייבת שיהיה אתי תמיד ספר אחד לפחות, שמלווה אותי לכל מקום. לתור לרופא, למיטה, וגם לשירותים… סיימתי לא מזמן את טרילוגיית מילניום המופלאה, וכרגע המצוקה קשה בעקבות פטירתו של הסופר משום שאין בנמצא ספרים נוספים משלו… מחפשת נואשות אחר ספר שיסחוף באותה מידה. אני מבינה שאולי כשיבליח הiPad לחיי אוכל גם לקחת אותו איתי לכל מקום, אבל זה עדיין 'מרגיש' אחרת. סוג של בגידה במדף הספרים הענקי שמלווה אותי מיום שאני זוכרת את עצמי. הסוג השלישי קריאה לילית לכל ילד לפני השינה, כולל סיפור ערש לגדולים שכבר יודעים לקרוא לבד. ברור שאפשר יהיה להשתמש גם בקורא הדיגיטלי במיטה, אבל יש משהו בספר הפיזי שיוצר תחושת חיבור או חיבוק מסוג שונה. האמת היא, שמה שחשוב לי הוא שהם – וגם אני, נמשיך לקרוא. אם הכלים הדיגיטליים יאפשרו לנו לקרוא יותר, בזול יותר ובצורה נוחה יותר, בהחלט ייתכן שארצה אפילו לוותר על ערימות הספרים שמעלות אבק כאן על המדפים. אולי פשוט קשה לי בינתיים לדמיין איך זה קורה… אבל עד שכל ספר שארצה יהיה נגיש עבורי באותה קלות שהספרים נגישים לי היום – אני נשארת עם הקיים והבטוח, שלא במקרה מוגדר כ"נכסי צאן ברזל"…|

 אשר עידן | ספרים מנוגה, שיחות ממאדים   העיתון דה מרקר דיווח : לינק "אתמול נרשמה נוכחות דלה עד מאוד בפתיחת "שבוע הספר" בכיכר רבין. מיעוט הקונים והמון המרחבים הריקים שבין דוכני הספרים – מעלים את השאלה, האם לא הגיע הזמן לשנות את המתכונת האנכרוניסטית של "שבוע הספר" ולמצוא דרכים חדשות להגיע לקהל הקוראים. בזוס מנכ"ל אמזון אמר שהוא אוהב שני שרידים עתיקים מהשבטים הקדמונים של המאה ה20: סוסים וספרים. אבל כמו שהוא לא מפעיל את התחבורה שלו באמצעות סוסים, אלא במכוניות ומטוסים, כך הוא לא נעזר לשם הלמידה והעדכון השוטף שלו באמצעות ספרים, אלא קינדל. ספרים וסוסים הם פֶטישים חביבים וחשובים, אלא שמקומם במוזיאון. עם זאת, התברר שבזוס טועה. כבר טים אוריילי (הממציא של המושג ווב 2.0 בשנת 2004 , ומו"ל חשוב) אמר לו שלקינדל אין סיכוי. לעומת זאת אני חושב שלאי.פד ולאי.פון יש סיכוי. למה ? מה שעושה את ההבדל בין קינדל וספר הנייר מצד אחד, לבין האיפון והiPad מצד שני הוא המעבר ממונולוג לשיחה. זו בעצם החזרה לעתיד. כי הספר הוא בבחינת דיבור של יחיד לרבים ואילו השיחה עוברת מהרבים אל הרבים. אלא מה? עד להמצאת הכתב, חיינו בחמולות. השיחה הייתה אפשרית בקהילות של 50-150 איש (מספר דנבר, קוראים לגבול סוציולוגי זה). כמובן שאז עדיין חשבו שאי אפשר לנהל שיחה באוכלוסייה של 300 מיליון אמריקאים, או 7 מיליון ישראלים או מיליארד הודים, והמציאו את הבדיחה הקרויה דמוקרטיה ייצוגית. אבל כיום המדיה החברתית אכן מאפשרת תקשורת של רבים לרבים גם בקרב מיליארדי בני אדם! חזרנו בזמן 2400 שנה אחורנית, אבל עם פתרון חדשני שאפילו מרשל מקלוהן לא חלם עליו בספרו "להבין את המדיה". אירוני, אבל סיימתי בספר.  ואפילו Facebook לא הצליחה להתנתק מהספר. שהרי זה מוטבע בשמה |

 אייל בירן | טוב, על דבר אחד אנו אמורים כולנו להסכים.  ספר אלקטרוני הוא עדיין ספר. רק בהבדל שהוא מבוסס על תשתית שונה.  אין ספק שיש לו יתרונות : הוא יכול להכיל עשרות כתבי עת. למעשה אתה יכול להסתובב עם ספרייה שלמה בתיק. הוא מייצר חוויה שונה, במובן שאתה צולל לעולם תלת מימדי וחי בתוך הסיפור. הוא כייפי, פשוט וקל. כללית אנחנו כנראה גם מסכימים שכייף לנו ברשת. הכול זמין ונגיש ופרוס לפניך וכל המידע והידע המבוקש נמצאים במרחק קליק אחד, העיקר שתדע מה אתה מחפש. בקצרה, זו חוויה, זה כייף זה משהו אחר. אבל אחרי שהסכמנו אני מבקש להעלות טענה שלא בטוח תזכה להרבה תמיכה : יש לכל זה מחיר ולא בטוח שהוא מחיר משתלם. אמנם היה מי שאמר פעם שהעיקר נעוץ בחוויה יותר מאשר במוצר עצמו. נניח שהדבר נכון לגבי משחקים או לקיצור תהליכים או לקבלת שירותים ספציפיים אבל מה בנוגע להעשרה ? להרחבת עולמות ? להשקעה ולמאמץ שהם בסיס לחישול אישיותנו ? הגם בנוגע לאלו חשובה לנו יותר החוויה ? אני סבור אחרת. כאשר אני רואה את בני מקבל שיעורי בית ורץ לבצעם בעזרת גוגל אני סבור שהוא מפסיד. הוא מאבד את הטעם של זמן אימון ומחשבה המופעלים בשעת החיפוש אחר הערך הנכון. הוא מפסיד חשיפה לחומרים מעניינים שלא חיפש מלכתחילה אלא וודאי היה נתקל בהם אילו דיפדף  בכרך הבריטניקה לנוער, הוא לא מתמודד עם האתגר שעיקרו לשאול ולחקור שהרי הכל מוגש לו בקלות רבה מדי. כאשר אני חושב על מעריצי הiPad שמוכנים מחר בבוקר לערוך מדורה או להכריז על מכירת חיסול לכל הספרים המודפסים אני מבין שהם שכחו את החוויה שבקבלת ספר מתנה ולא קובץ מתנה ובאותו מעמד לדעת שהקונה חשב עליך ו'התאים לך בול' את רב המכר הרלבנטי ביותר ואפילו השקיע בנוהַג לכתוב ברכה. הם לא ממש נותנים את הדעת על הפער המעמדי שנוצר בין אלו שיש בידם לרכוש את מוצרי הטכנולוגיה לבין אלו שהדבר נבצר מהם, כן מזמן לא הריחו את ריח הדפים של ספר חדש שזה עתה הגיע לחנות והדפדוף בו לוקח אותך על גלי ארומה ייחודית למקומות אחרים. כאשר אני מתבונן במירוץ החיים שבו אנו שקועים, שבו הכול הוא אקסטרא והכול חדשני ומהיר ועצבני אני נוטה לקוות שנשכיל להישאר עם הספר ולא נהפוך ל"עם הקינדל" , שנדע לקרוא ספר אחד בכל פעם ולא נקפוץ בין שלוש מהדורות אלקטרוניות, שנעריך את הקשה, את האיטי, את ההשקעה, שנמשיך להתרשם ושנכתוב בפועל ולא רק נעשה העתק והדבק. הנכון בעיני הוא לקבל את החדש ובמקביל לטַפֵּח את ההבנה שהישן מקומו תמיד חשוב ומשמעותי כי בלעדיו החדש לא היה קיים |

 יעל פרי סלומון | "ספרים רבותי רק היום רבותי,  ספרי לימוד, ספרים במחיר הקרן, שירה רבותי, שירה רעננה, שירה מלאה מיץ… סדרי משנה, לא אחד, לא שניים, לא שלושה, שישה סדרי משנה…… מנדלה מוכר ספרים בהנחה…" (מתוך הגשש החיוור, מערכון "בוטיק הספרים"). ננסה את הגרסה הדיגיטלית של בוטיק הספרים ?  "דיסק און קי רבותי דיסק און קי… קבצי PDF פרוצים". לא נשמע טוב. לאור ההדגמה, איזו ירושה אנחנו משאירים לדורות הבאים ? הנוכל להרשות שבנינו ובני בנינו יהיו בורים תרבותית, ברמת בידור "גששית" ? אישית צריכת מידע ממקור מקוון מאוד מתאימה לי, ואכן העידן הדיגיטלי מספק לי תועלות נוספות בתוך חיי היומיום. ועוד, מהיבט האישי, הסרת האבק וסידור מדפי הספרים היא אחת המלאכות השנואות עלי. לעומת זאת, ספריית הקבצים שלי במחשב מסודרת, מאורגנת ואינה מעלה אבק. בקיבוץ בו גדלתי הקימו את מפעל הקלסרים הגדול בארץ, ובחנות הכול בו של הקיבוץ הקצו מדף לחלוקה חופשית של קלסרים פגומים. תבינו מעצמכם איך נראה המשרד שלנו… הוא רומז לי – "יום אחד אזדקק לחומר המצולם שבקלסרים"… חַחַחַחַח… מזה עשר שנים לא נפתחו הקלסרים, רובם ככולם. אבל אני עצמי לא האישיו כאן, ולכן, לתפיסתי בעידן האינטרנט לספר המודפס יש זכות קיום גדולה ובעלת משמעות מיוחדת במינה, ולאו דווקא כמקור למידה בלעדי. הקובץ במחשב "נוכח רק באופן זמני", ספר לעומת זאת, "נוכח תמידי". ועל כף המאזניים מונח גם הגורם הבריאותי: האם נערכו מחקרים על הנזקים הפיזיולוגיים של ישיבה ממושכת מול מסך המחשב, הקרינה, והמאמץ המזיק לעיניים ? ספר הוא הרבה יותר ממקור מידע. ספר מודפס הוא סמל תרבותי. אולי אני נשמעת כמיושנת, אבל אם אני אכתוב ספר, אשאף למהדורה מודפסת, אף שהסיכוי למכור אותה במחיר סביר ולהחזיר את ההשקעה יהיה נמוך למדי. בספר מודפס המחבר יכול לכתוב הקדשה אישית, בכתב ידו, בנוסח שונה ונפרד לכל אחד ואחד. לכל ספר ריח ייחודי משלו, אפשר אף להתמכר לריח הזה… ויש עוד נימוקים, אבל זהר הגבילה אותי ל- 20 שורות. בברכת חג ספר שמח : לסופרים, לספרים, למולי"ם, לבתי הדפוס, למפיצים, לחנויות הספרים, ובעיקר לנו הצרכנים, קרי קהל הקוראים |

 אורי גורן | שני גורמים לוחצים כיום על תופעת היעלמותו של הספר :    טכנולוגיה וסביבה. הספר הוא לא מוצר סביבתי, הוא עשוי נייר, לרוב לא ממוחזר, ומן הצד הנגדי הטכנולוגיה לוחצת ומזרזת את התהליך : iPad, Evrit, קינדל וכו' רוצים להעביר את הספר לפורמט דיגיטלי שאפשר לקחת אותו למיטה. ובכן מה מחכה לנו… האם הספר ישרוד ? יחד עם זאת יקשה עלי לנבא הלאה. דיוויד יום כבר הוכיח שהעובדה שעד היום משהו קרה לא מאפשר את הסקת המסקנה שמחר יקרה אותו הדבר, והמפל הוכיח את הבעיה האינדוקטיבית בפרדוקס העורבים השחורים . אף על פי כן ראוי לציין שלרוב מדיום אינו מחליף מדיום אחר וזו הישנה מוצאת לעצמה נישה. אז אולי אני טועה, והפעם באמת יקרוס המדיום המודפס, ולו בגלל הלחץ הכפול ואם כך בעוד שניים שלושה עשורים יהיו רק אייפדים למיניהם… אבל, כמוסכם על הכול, הספר אינו רק כלי עבודה, אלא הוא קיבל במרוצת המאות  גם נופך אישי ורגשי. פעולת הדפדוף, ריח הדפים וגם ארשת המכובדות שלו מקנים לו ערכים שאינם רק "שימושיים" בלבד ולכן אני נוטה להאמין שהטכנולוגיה לא תחליף את הספר. מן האספקט הלימודי, אולי כן, אך לא מאספקט הקריאה, בייחוד קריאת הפנאי |

 אריאלה דניאלי | To Book or not to Book   מכירים את הסיטואציה שבה קראתם ספר ממש ממש טוב ואתם רוצים להרגיש כך גם לגבי הספר הבא אבל לא תמיד זה מצליח. אמנם הספר הבא נחשב אולי "רב מכר" אבל הוא לא בדיוק קולע לטעם שלכם. כך זה היה אצלי עד שהכרתי את הTwitter. הTwitter חשף אותי לעולם תוכן חדש, מותאם לצרכיי ולמידותיי. הצלחתי לרדת לכזאת רזולוציה של חיפוש מידע, עד כדי כך שהיום המידע שמגיע אליי הוא כמו ספר ארוך שאני לא רוצה לסיים. העלילה כל הזמן מסתעפת, מִשתנה, מפתיעה והכי חשוב לא מפסיקה לעניין אותי. אם פעם הכוח היה בידי אנשי הדת ששלטו במידע, ואז עבר לבעלי הממון ומשם לאקדמיה, היום הכוח בידי כל אחד מאיתנו. כל מה שדרוש הוא גישה לאינטרנט וסבלנות במידה. הרשת מאפשרת לנו להיחשף למידע מכל העולם, בכל רגע נתון. היא מאפשרת לנו לבחור כחפצֵנו בכל תחום שנרצה ותמיד תספק לנו מידע לגביו (הקלדתי עכשיו "קרנף לבקן" בגוגל ואכן קיבלתי תוצאה!!!!). ולא זו בלבד שנוכל למצוא את המידע, אלא גם נגלה עוד הרבה מאוד אנשים שחולקים איתנו את אותו עניין  בין אם בארץ או בהונולולו. נכון שישנם מקצועות רבים שלא ניתן ללמוד במלואם דרך הרשת (סטודנט לרפואה לא יכול לנתח גופה וירטואלית), אבל אין ספק שקיימים מקצועות רבים וטובים שאין כל הכרח לשבת ולחמם כיסא באקדמיה על מנת ללמוד אותם. ובכל זאת, בנימה אישית, עם כל ההתפתחות הטכנולוגית, וחֵרף העובדה שאני מוצאת את כל המידע הדרוש לי ברשת, אני על ספרים לא מוותרת. זה המגע, הריח, האסטטיקה, הדפדוף, האופן שבו הם מונחים לי על מדף הספרים. הרשת תצטרך ללמוד להתחלק, היא לא לבד |

 אליה אלון | כבר שלושה ימים אני מסתובבת עם השאלה הזו :  האם לספרים יש עדיין זכות קיום או שאנו בעצם יכולים ללמוד הכול ברשת, דרך הכלים הקיימים ודרך קבוצות דיון ברשת ? כבר שלושה שימים שאני בעד הלמידה הדיגיטאלית, שכן זו מונעת כריתת עצים, מאפשרת לנו להגיע אל כל מידע, בכל רגע נתון, גם כשהחנויות סגורות והמשלוח מאמזון מתעכב. אך לא עובר זמן רב ואני כבר מתנגדת לעצמי, מה על החוויה, להחזיק את הספר ביד, במיטה, על המרפסת, חוף הים, בכל מקום, מה על העומק של למידה מספר. הכיף הגדול לקרוא ספר שבחרתי, לתת לו לקחת אותי למחוזות שלא שיערתי, בלי הצורך לקפוץ מלינק ללינק ? ועוד ! מה על כל אותם תכנים שאינם זמינים ברשת ? שאינם דיגיטאליים עדיין ? ובכן נוכחתי שאני בעד ונגד כאחד. הבוקר, התעוררתי עם מחאה ! לא רוצה לבחור, לא צריכה לבחור. ממש כשם שאני יכולה ליהנות ולשבוע מארוחת מזון מהיר ולחילופין מארוחת גורמה, כך אני רוצה ללמוד הן מהספרים והן מהרשת. אני מעוניינת בתוכן המהיר, לקבל ממנו את ה'ויטאמינים' של הזמינות הגבוהה, החינמיות, שיתוף והשתתפות, לקרוא מידע ולהכיר דעות. לדון בנושאים הקרובים לליבי, לשמוע ולהביע את דעתי. באותה מידה אני רוצה להתבודד עם ספר. לקבל ממנו את התוספים שהוא מציע, להיעלם בין דפיו, להעמיק בתכניו, וליהנות מהאינטימיות שהוא מאפשר. לקחת אותו למיטה, להירדם איתו, לחוות את הלמידה כתהליך ממושך ומתגמל. אין זה מונע ממני לחזור לאינטרנט ולשאול את מנוע החיפוש שאלות ישירות ומדויקות ולמיין את התשובות עד שאקבל בתוך ערימת התוצאות את הזהב שטמון בהן. וכסגירת מעגל, לגלות בתוך הרשת את הספר הבא שיספק את החוויה הפרטי והאיכותית |

—————@ לינקים למקומות טובים שניתן ללמוד מהם המלצות מכותבי הפוסט @—————

Mit באתר זה תוכלו למצוא הרצאות מובילות באורך מלא, מחקרים ועוד … בהתחלה זה נראה קצת כבד ומפחיד (בבחינת"הלם העתיד") להיות חשופים למידע כל כך יוקרתי אבל אתם מוזמנים לפנק את עצמכם ולהרשות לעצמכם לצלול. יש כאן גילויים מדהימים.

Ted אחד מהמתחמים המועדפים עלי ברשת. המתחם מאגד בתוכו הרצאות של מרצים מכל העולם בתחומים נבחרים כגון : חדשנות, טכנולוגיה, אינטרנט, קידמה , ירוק ועוד …

emarketer מקור מידע בלתי נדלה המתעדכן על בסיס יומי אודות כל מה שמתרחש בעולם בהקשר הדיגיטלי…

Economist כל מה שקורה בעולם, ממבט עסקי וגם מהיבטים אחרי מפתיעים.

Hubspot בית ספר מקוון לאינטרנט ומדיה חברתית הלכה למעשה. מלמד אותנו, נותן בידינו כלים, מחקרים , מתודלוגיות, וובינרים.

5min.com אתר לגולשים עצלנים או לממהרים : סרטוני הדרכה בכל נושא שבעולם.

ehow אתר נוסף הפועל באותה הנישה.

לסיכום | מתגלגלת לידינו הזדמנות חדשה וצריך ללמוד ליהנות מכל העולמות   הספר לא מייתר את הרשת והרשת מצידה אינה מייתרת את הפרינט. החוכמה הגדולה היא לתפוש את המועיל במכלול ההזדמנויות החדשניות בדרך שנוחה לנו, בדרך שאיתה קל לנו ושדרכה ננצל ללא עיכוב את מה שמוענק לנו ונפיק ממנו את המיטב. בעיניי התלמיד של הדור החדש הוא תלמיד שונה, חדשני, מהיר ומגיע לתוכן הדרוש בזריזות שלא היתה זמינה לו בעבר. הוא יכול לנכס לעצמו עוצמות במהירות, לוודא ולבדוק ולנהל את כל המהלך מעמדת הקופסה השחורה בביתו. ההבדל בין האחד לשני מסתכם אם כך במידת הפתיחות וברצון של כל אחד מאיתנו להרחיב אופקים בכל דרך אפשרית |

About author View all posts

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות
השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים
בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית
יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים
חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

8 CommentsLeave a comment

  • היי זהר וכולם !

    בצורה היבשה ביותר וע"י איסוף נתונים ניתן לומר בוודאות – עולם הספר הולך נעלם ונכחד – לצערי…

    הטכנולוגיה לא השאירה ספק – ולראייה, אתרים שמספקים מידע הולכים וצוברים תאוצה ברשתוגוגל בראשם, מכירות האייפד מרקיעות שחקים ואנו צורכים יותר ויותר מדיה דיגיטלית – עובדה.

    היתרון הגדול מבחינתנו – אין צורך בתהליך ארוך להוצאת המידע ולשיתופו ומכירתו ברשת (איזה כיף לסופרים ולספקי המידע).
    מה שמשאיר לנו וטומן בחובו הזדמנויות גדולות לבעלי הידע …

    חסרונות – חלקו מפורטות בפוסט …

    דעתי האישית – אם כמה שאני אוהב ספרים, ומשתדל לעמוד "בחוק השבוע" שלי ולקרוא ספר פעם בשבוע, העולם הזה – הולך ונעלם …

  • ראשית אני רוצה לברך את דוקטור יהודית אוריין שמכבדת אותנו בנוכחותה ומקווה לראותה בקביעות במיתחם זה.
    מרתק לקרוא את הניתוח של כל אחד מכם, אני אישית מסכימה עם הדעה שיש לשלב בין החדש לישן, עצם העובדה שאף אחד מבין חברי המיתחם לא מוכן לוותר על הספר הכתוב, מחזקת את הדעה כי הספרים, למרות הכל, לא יעלמו מן המדפים.

  • זהר תודה על הבמה שנתת לי, לחלוק את דעותי בפוסט שלך, יחד עם האחרים, שהציעו זויות מעניינות להסתכל על התפתחות הספר הוירטואלי. אני מודה כאן גם לכל שותפַH לרשומה זו.
    עוד לא "יבש הדיו" וכבר יש לנו פוסטים חדשים. מי יכול להדביק את הקצב הפנומנאלי של זהר?

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Follow

Follow this blog

Get every new post delivered right to your inbox.

Email address