The End of Engagement Age

למי שמכיר אותי לאורך השנים בבלוג שלי- וגם מחוצה לו יודע שפעם ב- ה"חריימה" יוצאת לי החוצה ואני דואגת להתנגח בדרכים ובשיטות שאינן רלוונטיות בעיני כי בפועל הן לא מייצרות ערך לאף אחד,  וזה בדרך כלל מגיע בצורת פוסט מלא בפלפל חריף- שמטרתו לעקוץ אתכם באזורים ששקעו בתרדמת ולגרום לכם לשנות את הדיסקט שמשננים באוזנינו, תם עידן המעורבות, חברים ! אנשים לא מעוניינים להיות מעורבים עם מותגים הם רוצים להיות בקשר עם מה שעושה טוב לעצמם. אבל לבטח התחיל- עידן המעורבבות, אנשים מאוד רוצים להיות מעורבים עם מערכות שמספקות שירותים, כלים ועזרים שמאפשרים להם להשביח את היום יום שלנו. ואם מותגים ידעו לעשות זאת טוב, וייצרו כלים שאכן ישביחו את  איכות החיים, במעט או בהרבה- במקרה הזה, הצרכנים ישתפו פעולה וזה יהיה בפועל  Win Win לשני הכיוונים.

מישהו צריך לשים סוף לכל המאמבל ג’מבל הזה של הבאאז סביב המעורבות- ואם זה מוטל עלי, אני מוכנה להרתם למשימה. אבל כמו תמיד אין לי כוונה לזרוק עליכם אמירה כזאת מבלי לעשות עם זה כלום, כי אם אומר לכם מה "לא" בטוח שאני גם צריכה להמליץ על "מה כן". זמן ממושך היינו בדיעה שצריך לעשות מהלכים שיעודדו אנשים לגלות מעורבות, וגם למילה מעורבות בעצמה צמחו אין ספור פרשנויות. אבל הפרשנות הרווחת ביותר שעליה שמעתי מכל הכיוונים היא מעורבות שקשורה לפעילויות של המותגים בסושייל- סך כול הספירה של הלייקים, השיירים, יחד עם הסברים פילוסופיים שלמים שנכתבים על ארנד מדיה ועל שיירינג, וכמו כן על ויראליות. כמובן, כשמדובר על ויראליות כטריגר למדיה חינמית- מי ישמע .

אנו חיים בעידן הSharing economy- כלכלת השיתוף. אנשים מוכנים לעשות יותר ויותר עסקים זה עם זה, ומיזמים כמו Airbnb משנים את עולם התיירות. באותה מידה גם Uber, שהוא שחקן דומה מאוד ל"גט טקסי" משנה את עולם המוניות שכן אנשים יכולים לשכור נסיעה אחד מהשני, ואתרים כמו kickstarter ואינדיגוגו משנים את עולם ההשקעות שכן אנשים פרטים מביעים את אמונם במיזמים של חברות הזנק. יוצא מכך שהטכנולוגיות מאפשרות לנו להיות נגישים לשיטות אשר מעולם לא נוסו לפני כן- והן מתמזגות בתוך חיינו השוטפים בצורה הרבה יותר מערבבת, כלומר כצרכנים הרבה יותר מעורבים בתוך המהות הפנימית של המהלך. אנו כבר יותר איכפתיים, נסייניים ומעיזים לעשות הרבה למען איכות חיינו במיגוון האפשרויות שנפתחו בפנינו.


33

McDonald's- דוגמא נפלאה להפיכת הצרכן למעורב יותר על ידי קביעת המנות בתפריט הבא. למי שרוצה להכיר יותר במפורט, ניתן לקרוא על כך בפוסט הבא : Link.

5555

Uber- הרבה לפני היישום הבסיסי של "גט טקסי", שמתבטא בהזמנת מוניות על ידי אפליקציה, הובר היא פלטפורמה שמבוססת במובהק על עולם הP2P ומאפשרת לאנשים למכור נסיעה אחד לשני-  ובכך להפוך בפועל משאב מבוזבז למשאב חכם לשני הצדדים.

6666

Waze- הרבה לפני שזו המצאה של אורי לוין, או לפני שזה נעשה נכס של גוגל,  זה כלי סופר פרסונאלי, שמערבב אתכם בתוכו כי הוא למעשה הופך להיות לשלכם באמצעות היכולת לקסטם בתוכו את הצרכים האישיים שלכם.

99999

Kickstarter- צרכנים מגלים את היזמות, מתקפים אותה מבלי היזקקות למתווכים והופכים אותה למציאות. למי שרוצה לקרוא עוד על קיקסטארטר ניתן לעשות זאת דרך הלינקא- Link.

-

ומה זה אומר בפועל ? זה אומר שהמותג צריך להיות מספיק חכם ולייצר כלים בהם הלקוח, הצרכן מעורב הודות לצרכים שלו עצמו, בנכסים של המותג. ברגע שצרכן ירגיש שהוא משפיע על איכות חייו שלו- הוא ישתף פעולה.

What's Next? Mixed!

דטה – בעולם של מעורבבות, הכוח של הדטה משמעותי יותר מאי פעם- כי מותגים חכמים מסוגלים ללמוד בפועל למה זקוקים הצרכנים, בזכות שובל הדטה שהם משאירים אחריהם. דטה היא כלי חזק שיכול לשמש כאוזן קשבת אותנטית שמאפשרת לנו ללמוד- לבחון- ולהיות אקטיביים אל מול מה שלמדנו. זה מכריח אותנו לעבוד בצורה שונה,הרבה יותר גמישה, עם תרבות של טסטינג, ועם מיקוד בקמפיינים קטנים ולאו דווקא בקמפיינים גדולים. אבל בפועל כשאנו משתמשים בדטה לטובת הצרכן- נוכל להשביח את המסר שהוא מקבל ובפועל, הוא יהפוך למעורבב יותר כשהמסר יהיה קשור בו באופן ישיר.

נכסים בבעלות - באותה נשימה, נכסים בבעלות מאפשרים לנו לנהל את הקשר מול אותם לקוחות באופן כזה שמזמין אותם להיות מעורבבים יותר באמצעות כלים והפקת ערך אמיתי שיביא להם תועלת. בפועל, ככל שנענה על הביקוש אחר ערך וככל שנתבסס על צרכים אמיתיים- כך גם נקבל בתמורה שיתוף פעולה אמיתי. מרגע שיש לנו נכס בבעלות אנחנו יכולים לתת לצד הלקוח פתח למעורבות הודות לקביעת הדברים שמעניינים אותו, על פי המידע שסיפק, שמאפשר לנו להכיר אותו טוב יותר ולשתף אותנו בפרופיל שלו ובהעדפותיו. על הבסיס הזה נוכל ללמוד על נטיותיו לאורך זמן ולהבין לפי תנועותיו – את תחומי העניין שלו. במקרה של נכסים בבעלות המעורבות היא דואלית: גם למידה מהדטה בתוך הנכס עצמו וגם האפשרות לתת לצד השני את הכלים שנועדו להגדיר מה מעניין ומה לא.

פרסונליזציה וקסטומיזציה. האלמנט המעורבב ביותר הוא לתת פתח ליכולת שמבטא צד הלקוח שבכוחו להחליט מה הוא יראה על המדף, או מה יקרה עם המוצר שהוא קונה. היכולת הכי בולטת, שתגדיר מותגים כמערבבים הינה אותה אפשרות שניתנת ללקוחות להחליט מצד אחד על הדרך בה המותג יפנה אליהם ( באופן שהופך ליותר ויותר פרסונאלי ומוטה צרכים אישיים), ומצד שני היכולת של הלקוח להשפיע על המוצרים אותם הוא רוכש ולקסטם אותם על פי מידה. חידוש זה כמובן אינו קיים בכל תעשייה, אבל בהחלט זהו כיוון חשיבה שצריך להיות לנר לרגלכם. עוד חשוב לציין שהחוויה של קסטומיזציה יכולה לקבל תפקיד משמעותי גם באופן בו הלקוח שולט באינפורמציה שהוא מוצא בנכסים שאתם בונים: מעצם העובדה שאתם נותנים לו כלים לקסטם את החוויה – המעורבות מצידו גוברת פי כמה.

מילת סיכום. זה היה פוסט שאמור לעורר אתכם למחשבה- על כך שבתאכלס אף אחד לא רוצה להיות “מעורב” עם מותג. כצרכנים נעדיף לגלות מעורבות במיזמים שישביחו את איכות חיינו ולעזור לכך שהאיכות תעלה. ככל שאתם כמותגים תדעו לייצר תשתיות שתומכות את רעיון המעורבבות כך תזכו לנקודות זכות גדולות יותר ומשמעותיות יותר. מומלץ שתיפטרו את עצמכם ממשחקים שנועדו רק לשם "משחקי מעורבות" ותתחילו לעבוד במעורבות שיוצרת ערך  !

About author View all posts

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות
השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים
בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית
יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים
חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Follow

Follow this blog

Get every new post delivered right to your inbox.

Email address