The Sharing Economy by Uri Levine

פוסט אורח של אורי לוין

1185420_617230908317458_1433374383_n

בעוונותי למדתי כלכלה, באונ׳ תל אביב, וזה היה ממש מזמן. וגם למדתי שם על הכלכלה הקייאנסיאנית, או הכלכלה החופשית, שמדברת על היצע וביקוש על קבלת החלטות של הפרט היחיד שהיא קבלת החלטות רציונאלית. כל זה נשמע נכון אז, וגם נכון היום, חוץ מהנחת היסוד, שכולם יודעים הכל, שהאינפורמציה חופשית וקיימת וזמינה הן אצל היצרנים והן אצל הצרכנים.

אבל ההנחה הזו אינה נכונה- לאמיתו של דבר היא אפילו שגויה בכוונה, כי ברוב המקרים היצרנים לא רוצים שנדע, וזו העוצמה הראשונית של כלכלת השיתוף, המודל המרכזי של כלכלת השיתוף הוא שיתוף הידע. 

ובחברות שלי באופן מיוחד, Waze משתפת (ובכך יוצרת ידע חדש) על ידי כל המשתמשים, וזה הידע של נתוני התנועה ושל דרכי השימוש. Feex באופן גורף מתבססת על העובדה שהידע לגבי כמה דמי ניהול (ועמלות) אתה משלם מוסתר כל כך טוב שכמעט אף אחד לא מבין אותם. והנה חברת פיקס לא רק חושפת אותם אלא גם באופן ספיציפי אומרת לך כמה אחרים משלמים. וחברות אחרות שלי מטפלות בעודף היצרן, שנובע בעצם מחוסר ידע שהצרכן היה זקוק לו..

הצעד השני של כלכלת שיתוף הוא שיתוף משאבים. פעם אמרו לנו שלא צריך פרה שלמה בכדי לשתות כוס חלב, וזה נכון ! אך כאשר אני חושב על האוטו שלי בשבוע שאני בחו״ל, ובזמן שהבן הגדול בבה״ד 1, אני חושב על נכסינו (הרכב, הדירה) כמשאב מבוזבז, ובעצם כמעט כל דבר סביבנו שאינו מממש את תפקידו בזה הרגע הוא משאב מבוזבז. אז תדמיינו לרגע את החניה הפרטית שלכם בשעה שאינכם נמצאים בבית: הרי היא יכלה להיות מושכרת למישהו אחר על בסיס שעתי! או החדר שאינו בשימוש יכול להיות מושכר למישהו אחר- נניח על ידי Airbnb. ובעניין “בשר וחלב”: בהקשר של כוס החלב- גבר פונה לאשתו ואומר לה “בשביל כוס חלב, לא צריך פרה שלמה”. והיא עונה “בשביל נקניק אחד קטן, לא צריך חזיר שלם”.

כדי להבין טוב יותר כמה חזקה היא כלכלת השיתוף, בואו ננסה כמה דברים שנניח שהיה להם פתרון טכנולוגי שקוף לחלוטין, האם היית מוכן לשתף אותם עם אחרים, ובכך לייצר יעילות רבה יותר. האם היית מוכן שכאשר אתה בעבודה, מישהו אחר יסע ברכב שלך ? (ברגע הראשון נוח לנו להגיד לא, שלא יגרם נזק, שלא יעשנו לנו באוטו וכו׳, אבל אם היינו מניחים שכל זה לא יקרה והרכב יחזור בדיוק כפי ששלחנו אותו?) אוקיי, מה עם הדירה ? האם היית מוכן להחליף דירה עם מישהו בניו יורק כאשר אתה נוסע לחופש וגם הוא ? אז את אלו קצת קשה בגלל החשש, האם היית מוכן שמישהו ישתמש במשאבי המחשב שלך, כאשר הוא לא בשימוש ? ברוחב הפס אינטרנטי שלך ? בעודף המים החמים שלך ? וכעת אני חוזר לאוטו שלך שהגעת איתו לעבודה, האם היית מאפשר למישהו להשתמש בחניה שלך בבית כאשר אתה בעבודה? ההנחה היא שזה כדאי לנו בכל המקרים, או כי מקבלים תשלום, או כי משתפים משאבים, תחשבו על מערכת שנותנת לך שרותי דאטה בנדידה בחינם כאשר אתה נותן לאחרים.

אז מה יוצר כלכלת שיתוף, או יותר נכון, מה מאפשר אותה ? זרימת מידע, הקשרים חברתיים, חדשנות טכנולוגית ומיזמים חדשים. ואנסה להסביר : ויקיפדיה יצרה מאגר מידע שהיה רק אצל המומחים עד אותה העת. אם לפני תריסר שנים לא הייתה ויקיפדיה, הרי היום אין בריטניקה. היכולת לייצר מאגר מידע כה עשיר, כה זמין, ומעודכן (כן כן ! אני גדלתי בבית שהיתה בו האנציקלופדיה העברית) עד כדי כך שכמעט מייתרת כל מאגר אחר,  נוצרה על בסיס של זרימת מידע, קשרים חברתיים וחדשנות /מיזם חדש. כשביכולתו של כל אדם כמעט למצוא מידע מהיר וזמין, ולקבל התיחסויות מרשתות חברתיות נוצר קצב אחר ומהיר- שמייתר מודלים קיימים או לחילופין מאפשר שינוי מבני של שווקים.

אז מעבר לוויז ולפיקס שמושתתות על חכמת ההמונים ובסיס הידע הוא כלכלת שיתוף, אני פעיל בשתי חברות נוספות שהן שווקים (Market Place) ושוק מסוג זה הינו כלכלת שיתוף של ניצול משאבים. אם לי יש משהו שאני לא צריך ולעומתו יש מישהו אחר שכן זקוק לו, האפשרות לעסקה משנית שמשפרת את מצבם הן של הקונה והן של המוכר היא מדהימה. שתי החברות הן Roomer Travel- כלומר שוק להזמנות של חדרי מלון שלא ניתנים לביטול, אך במקום לזרוק את הכסף של ההזמנה לפח, אפשר למכור את ההזמנה למישהו אחר שיהנה כנראה ממחיר זול במיוחד, והמוכר שנתקע עם הזמנה ללא שימוש יציל חלק מכספו. והחברה השניה היא Zeek אפליקציה שהיא שוק לזיכויים של חנויות, כך שאם יש לך בארנק זיכוי ללא שימוש, אפשר למכור אותו ולהפוך אותו לכסף אמיתי. שתי החברות הללו שייכות לקטגוריה שאני קורא לה כסף שנזרק לפח, והיופי שבה הוא שאם מישהו מוציא את הכסף מהפח (או את המשאב הלא מנוצל) לאף אחד לא אכפת (וזה נניח בהבדל גדול מכסף שנשאר על השולחן ומישהו אחר לוקח אותו).

אז איך נראה ערך משותף ? לערך המשותף יש כמה מופעים, ידע חדש (וויז, וויקיפדיה, גוגל)  ניצול יעיל יותר של משאבים (Gettaxi לדוגמא מנצל טוב יותר את המוניות בכך שהיא נוסעת פחות כאשר היא ריקה, זמן חיפוש הנוסע צנח). וגם המשרד של יואב ושלי בפיקס הוא ערך משותף, יואב שבוע מידי חודש בחודשו שוהה בארץ, אני שבועיים בחודש בארץ.CarPool הוא דוגמא מעולה לערך משותף, שיתוף Bandwidth או שרותי גלישה, תל-אופן.

אז מה צפוי לקרות בשנים הקרובות ? מפלצות ייכחדו, שווקים שלמים שהם טובים בהסתרת מידע, יאבדו את היכולת הזו כתוצאה מכלכלת שיתוף ואז יכנסו שחקנים חדשים הרבה יותר זריזים ויעילים שדוגלים בשקיפות (נניח בתחום הפיננסי, בתחום שירותי הרפואה, שירותי הרכב, שירותים משפטיים) כמעט אולי בכל תחום שלגביו האזרח הקטן יודע מעט מאוד, בעוד שהידע המצטבר הוא רב ועצום.

כנראה שזה המצב גם לגבי התייעלות של מערכות ציבוריות (אולי בארץ ייקח יותר זמן). נראה בהחלט שבמיוחד בעשור או שניים הקרובים, הדינוזאורים יהפכו לחיות מחמד, חברות בתחומים שונים שהפכו לאלופות בהסתרת מידע (לרוב על ידי עודף מידע) יחדלו מלהתקיים, ולדוגמא, תחשבו על מה אומרת הטבלה של ערכים תזונתיים על אריזת מזון, מושגים שלא אומרים כלום לאף בן אנוש, DV% , או שמות נישגבים מבינתנו, או לחילופין ציון של צבעי מאכל שלא אומרים כלום לאף אחד, או שצריך רו״ח כדי להבין שבקוטג’ יש כך וכך קלוריות ל100 גרם, ואם אני אוכל קופסא שלמה אז האם אני אוכל גם את המע״מ, או לא ? כמה פשוט לבנות מערכת עם אפליקציה שמצלמת את התוית הזו, מנתחת את הנתונים, מנגישה אותם בצורה קריאה ומשתפת אחרים במשמעויות שלהם ? ואז נראה מה יקרה לתעשיית המזון  ?

ולסיום משהו על חוכמת ההמונים

We are Better Than Me…

About author View all posts

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות
השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים
בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית
יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים
חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Follow

Follow this blog

Get every new post delivered right to your inbox.

Email address