מצגת נהדרת של הביזניס אינסיידר תהווה את תוכנה של רשומה זו– המסמך, מתמקד באחד הנושאים ההולכים וצומחים בשיחה העולמית- Bots. אעבור אתכם על הדברים החשובים שנאמרו תוך שילוב השקפים המקוריים כחלק אינטגראלי מהפוסט, כמו כן- אמבדתי את המצגת במלואה לתחתית הרשומה על מנת שתוכלו לעשות בה שימוש נוסף.
המציאות שאנחנו חיים בה היום מלאה בתוכנות צ׳אט– וזה הלכה למעשה עושה רבולוציה לדרך שבה אנחנו משתמשים במכשירי המובייל שלנו. עם כל כך הרבה תוכנות שמקשרות אותנו לעולם החיצון- לחברים, למשפחה ולעבודה די בטוח שהפלטפורמות החשובות הללו יכולות להפוך להרבה יותר, יש אפילו דיבורים על כך שהן יכולות להחליף את האינטרנט.
מי מכם לא מרגיש לפעמים שWhatsApp בולע את האינטרנט והופך להיות למקום הראשון בו אנחנו נחשפים למידע ומבצעים פעולות מול מעגלים שונים. הנחת היסוד היא שאפליקציות המסרים ו-Bots יכולים להחליף את האפליקציות כפי שאנחנו מכירים אותן, יש אפילו הנחות עתידניות שBots- רובוטים יחליפו את מקום העבודה שלנו, והרי לכם מבט שמסתכל גם על הסיכונים ולא רק על ההזדמנות.
הביזניס אינסיידר ניסו לעשות עבורנו סדר, לחתוך את ההייפ ואת השיחה המתגברת ולנרמל אותה לחמישה עקרונות משמעותיים הכוללים תובנות המאפשרות לנו להבין טוב יותר את השינוי, ההזדמנות, האיומים הסיכונים ועוד…
סוגייה ראשונה- ההבדל בין שיחתיות לבין כלים שפשוט עובדים ומייצרים ערך– יש השערות לכך ש-2016 תהפוך להיות לשנת ה-Conversational Commerce, גם כתבתי פוסט בנושא סביב אחד הפיתוחים המרתקים ביותר שהושקו לאחרונה-Viv, אבל הביזניס אינסיידר מחדדים כי צריך לעשות אבחנה ! השיחתיות עם הBots לא הופכת אותם לחברים שלנו- ישנה חשיבות יותר גדולה לכך שהדברים יעבדו וה-Bots אכן ידעו לספק שירותים בצורה חכמה ולא בהכרח יהיו- שיחתיים.
סוגייה שנייה- Bots מגיעים עם אינטלגנציה? אחת הסיבות לכך שBots מקבלים כל כך הרבה שימת לב נובעת מכך שיש להם יכולות NLP- הקיפביליטי הללו מאפשרים לבוטס להיות אדפטיביים ולבנות שיחה קונטקסטואלית על מנת שיוכלו בפועל ללמוד ולעזור ליוזר. אבל, חשוב להגיד שאם תנסו שיחה עם בוטס במסנג’ר תגלו מהר מאוד שזה לא לגמרי זורם, משמעותי לזכור כי יש עדיין הרבה שיפורים שצריכים לעבור על מנת שBots יהפכו לבאמת חכמים,
לכן, כשעסקים מאמצים Bot כחלק מג’אנר מתפתח ויכולות של נגיעה חדשה בלקוחות- הם צריכים להבין את המגבלות הקיימות ולהתחיל מדברים פשוטים על מנת שלא ימצאו את עצמם עושים מהלך של הפוך על הפוך ועל גבול הגימיק.
סוגייה שלישית– ישנה מחשבה על כך שBots יהרגו את הקול סנטרים– אנחנו שומעים שוב ושוב מכל מיני כיוונים את הנחת היסוד שרובוטים יחליפו את כוח האדם האנושי ולמעשה “יגנבו” לנו את מקומות העבודה. הביזניס אינסיידר נותנים לדוגמא את Msg.ai– סטארטאפ שעובד עם ארגונים גדולים ורוצה לעזור להם לעצב את תפיסת השירות שלהם באמצעות Bots, הסטארטאפ חבר אל- Sony והחליף שבעים עובדי שירות לקוחות ב-AI chat bot אחד ! ההערכות של הביזניס אינסיידר הן ש-29 אחוז מכוח האדם בארה”ב יוחלף בכלי אוטומויזציה Chat Bots ובינה מלאכותית ויביא להוזלת עלויות שתעמוד על כ- 23 מיליארד דולר.
אבל יש לBots דרך ארוכה מאוד מהרעיון של החלפת מוקדי השירות של החברה- ובמקום להחליף הם למעשה יעשו אוגמנטציה לשירות הלקוחות בכך שיוסיפו ערך מוסף וישביחו תהליכים קיימים. הרבה מאוד פונקציות כפי שאנחנו מכירים אותן כיום פשוט תהפוכנה להרבה יותר יעילות ואפקטיביות גם עבור הלקוחות וגם עבור החברה ברמת האופרציה של הארגון.
סוגייה רביעית- האם Bots יחליפו את האפליקציות כפי שאנחנו מכירים אותן כיום ? אולי אחת המסקנות המעניינות ביותר שמניחים על שולחן הדיונים בכל הקשור לBots קשורה לרעיון הזה- האם Bots יום אחד “יהרגו” את האפליקציות שהתרגלנו להן בעשור האחרון בחנויות האפליקציות של אפל וגוגל. הטיעון כלפי אפליקציות הוא חזק, ישנה עייפות החומר עבור משתמשים בכל הקשור להתקנת אפליקציות וכמות מידע גדולה על המכשיר. ומפתחים מצידם התעייפו מההשקעה הגדולה על מנת שיוזרים ימצאו את השירותים שהם מפתחים בחנות האפליקציות, Bots מציעים למעשה פתרון לייט לרעיון- ולדרך של חיבור בין עסקים למשתמשים.
אבל, ישנן לא מעט סיבות להשאיר את האפליקציות בסביבה, כפי הנראה שישנן סיבות שבהן Bots יהוו תחליף מושלם לאפליקציות, וישנם מקרים בהם אפליקציות תהוונה את התשובה הברורה. להערכתי אנחנו נהיה חשופים לעולם רבוד של אפ סטור בו יהיו גם הApp Store להם התרגלנו וגם חנויות חדשות בחסות הרעיון של בוטס באפליקציות המסרים כמו פייסבוק –Link. הסטנדרט יתרבד ותהינה שיטות שונות לעשות דברים- זאת על פי ובמבוסס קונטקסט ורלוונטיות.
סוגייה חמישית– לבוטס אסור להכשל – ישנה סברה בקרב הרבה מאוד מפתחים שהפיתוח של הBots חייב להיות מושלם- כי אנשים שלא ירגישו בנוחות ישתמשו פעם אחת ויותר לא יחזרו. חשוב לזכור שאנחנו בשלבים מאוד מוקדמים של הרעיון והחיים הם לא 1 או 0 – מה גם שקל מאוד לתקן את הבוטס תוך כדי תנועה ולפתח מחדש תוך הבנה של מה שעובד ומה לא עובד וללמוד מהטעויות ככלי משביח תוך המסע. הBots מאוחסנים בענן ולא על המכשיר של היוזר- ובכך המפתחים יכולים להרוויח יתרון גדול של תיקון והשבחת השירות מבלי לדרוש מהמשתמש להוריד שוב ושוב את הישום.
מילת סיכום, כפי שהבטחתי לכם הוספתי את המחקר המקורי במלואו בתחתית הרשומה- ומבטיחה להמשיך לעדכן על נושא מרתק זה בקייסים, מחקרים ותובנות נוספות בהמשך השנה.
