How to Convince Your CFO

 

הקדמה | כספים זו שפה וצריך לדעת לדבר אותה, הגישה אל איש כספים מן ההיבט של התקציב אינה דומה לדרך שבה נפנה אל המנכ"ל או אל סמנכ"ל השיווק לצורך העניין. תנאי הכרחי לפני הפנייה אל איש הכספים הוא לדעת איך לשכנע אותו באופן כזה שירגיש נוח להקצות את הסכום הנדרש כתקציב יעודי.אחת מצורות ההתמודדות המשמעותיות ביותר בעולם של מדיה חברתית נבחנת ביום הדין : יום התקציב. זהו היום שבו יש לשכנע את מנהל הכספים  שאכן הפעילות הנדונה היא הכרחית לחלוטין וכי נידרש לתקצבה בהתאם, דהיינו בתוך סולם העדיפויות ולהכניסה לרוטינת ההוצאות של הארגון. ההתמודדות קשה כפליים מכיוון שפעילות במדיה חברתית ברמת החזר ההשקעה אינה ברורה לַאַשוּרה וכן גם התרגום של השקעה מול תשואה עדיין אינו נהיר לַאַשוּרו לשיקולי החברות באותו אופן טבעי המוכר מערוצי ההתקשרות האחרים. בפוסט הקבוצתי הנוכחי ננסה לתת כמה זוויות ברשומון הדעות של הכותבים אשר סוקרים את הסוגיה ומציגים בפניכם מניפת פתרונות בשאלת הגישה אל איש הכספים שהיא בגדר חדירה אל לב תקציב הארגון |

 מורית רוזן שיחה עם איש הכספים של הארגון ואיך תשכנעו אותו למה צריך להשקיע במדיה חברתית .כדי לשכנע איש כספים שישקיע במדיה חברתית דרך גיוס עובדים הייתי מתחילה במספר שאלות : כמה השקעתם בשנה האחרונה בעלויות הקשורות לתהליך הגיוס, כגון: במודעות, בחברות השמה, בתגמולים שונים למי שהביא מועמדים, בהכשרת עובדים חדשים, זמן יקר של "מנטורים" שמכשירים עובדים שנקלטו ובעקבות כל אלה כמה מתוך תקציב זה הושקע בעובדים שלא שרדו את השנה הראשונה. ברוב הארגונים המגייסים הסכום הזה יתחיל בכמה עשרות אלפי שקלים ויכול בקלות להגיע למאות אלפים ואפילו עד מעל מיליון שקלים. תלוי כמובן בכמות הגיוסים ובפרופיל שלהם. בשלב הבא הייתי שואלת : עד כמה חשוב לך לחסוך 10-20% מהשקעתך, לאור ההוצאות שפורטו בתקציב הזה ? אנחנו למֵדים מארגונים שהטמיעו בישראל בשנתיים האחרונות תהליכי גיוס בכלים של מדיה חברתית שהגיוסים בערוצים הללו אכן הובילו תוך שנה לצֵרוף של כ-10% מהמגוייסים החדשים דרך המדיה. המשמעות המעשית של גיוס בערוצים הללו מתבטאת בחיסכון בתקציב הגיוס ובאותה נשימה, במקרים רבים, חל גם שיפור באיכות המועמדים. השיפור באיכות נובע מהעובדה שגיוסים דרך מדיה חברתית נעשים על פי רוב מקֶרב מועמדים שקיבלתי עליהם יותר מידע מקדים דרך הרשת. בנוסף, לעתים קרובות מדובר על גיוסים על פי הכלל "חבר מביא חבר" דהיינו חבריהם שנמצאים בארגון תיקשרו איתם דרך הרשת ועדכנו אותם לגבי התפקיד. זהו העתיד הייתי מסכמת באמירה שאמנם היום יש עוד ערוצים אחרים שגם דרכם אפשר להגיע למועמדים, אך ככל שהמועמדים הם צעירים יותר, כך גְדֵלה נוכחותם ברשת ומתרחב יותר המקום שבו הם פעילים הרשת. לבטח בשנים הקרובות יהיה לנו כבר קשה לתקשר עם מועמדים בכל דרך אחרת והנחת היסוד שלנו היא שככל שנקדים להטמיע כלים של מדיה חברתית בתהליכי הגיוס, כן נוכל גם בעתיד לתקשר ביתר קלות עם מועמדים מכל הדורות… |

אייל בירן איך משכנעים את מנהל הכספים להשקיע בפעילות ארגונית דרך המדיה החברתית ?   כמה טיפים למחשבה : הכן מצגת רקע העונה על השאלות : למה, איפה, איך, מתי. עדיף לתאם עמדות בין כמה יחידות בארגון טרום הגעה לדיון : שיווק, מכירות, פניות ציבור, דוברות. כל יחידה והאינטרסים שלה לקידום הפעילות. אמרנו רב ערוציות ? נחשוב גם על יחסי גומלין רב ממשקיים ופנים ארגוניים. ה"יחד" תמיד עדיף על ה"לחוד". הצג תכנית מסודרת כולל אבני דרך ורציונאל וכן קְבע מספר יעדים לעתיד ואת המשאבים הנדרשים בהתאם לגידול בפעילות. עבודת ניתוח מסודרת תוכיח רצינות והיא שתשכנע במימד הרציני והמקצועי של פעילות שלפחות עד לפגישה, מבחינת מנהל הכספים, נתפסת בשוגֵג כגימיק מיותר. לפני שאתה דורש הגדלת תקציב חדש נסה לבקש להמיר פעילות תקציבית מתוך סעיפי הפרסום וקד"מ הקיימים בסעיפי פעילות פיילוט במדיה חברתית. הסבה תקציבית ללא גידול ניכר תתקבל תמיד באופן חיובי יותר וכך תאפשר בהמשך גידול עתידי על בסיס הצלחות מוכחות  נסה לרכז את השיח במחיר הצפוי על אי העשייה. לא להיות נוכח במדיה החברתית משמעו להשאיר את הזירה למתחרים ולאבד את יתרון הראשוניות. למחדל, דהיינו להחלטה שלא לעשות, יש תמיד מחיר . לפעמים עלותו גבוהה מעלות ההשקעה הנדרשת. תוכיח את זה.  תרומה לערך המותג משמעות תדמיתית ומיצובית הן שוות ערך כלכלי. אם כך ברור שבשלב הזה לא תציג ניתוח שווי של כל לייק וכפולותיו אבל אין ספק שגם מנהל הכספים עצמו מודע היטב לערך הכלכלי של תדמית המותג והרי הפעילות במדיה חברתית עוזרת לשיפור נושא זה באופן משמעותי. מעבר לכך זהו נתון קשה לכימות ולכן הוא מהווה קרקע נוחה למשא ומתן תועלתני. קח אחריות זו לא "חוכמה" לדרוש תקציב בלי להתחייב למספר הצלחות ולתת אומדן כלשהו לגבי הערך הכמותי. אם אתה רוצה להחזיק מעמד בפעילות במדיה חברתית כדאי שתתחיל לחשוב יצירתי ולהאמין. טווח האפשרויות להצגת הישגים הוא רחב: מספר המבקרים באתר * מספר האוהדים* יחס המרה של צופים לפעילים * כמות התגובות החיוביות ועוד. בחן את הנושאים הללו אחד לאחד ונסה להתחייב על תוצאות , על שינוי ועל מגמה . מכאן נקודת הפתיחה שלך תהיה טובה די הצורך. בחן את דרישותיך התקציביות האם באמת הכול הכרחי ? האם ניסית לחשוב על ניהול פנימי והצמחת עובד מתוך הארגון במקום גיוס משרה מלאה חיצונית? האם ביצעת מכרז מספק לחברות מייעצות מלוות והצלחת לסגור מחיר הוגן לצורך יציאה לדרך ? האם סגרת מודל פעילות מתפתח בו אינך מתחייב לטווח ארוך כיוון שאין בטחון בינתיים שהארגון מסוגל בכלל לייצר פעילות מדיה חברתית לאורך זמן ? בקיצור, לפחות בהתחלה עבוד לטווח קצר. ניסוי ובחינה. הפקת לקחים. התקדמות זהירה. מכאן גם יתמתנו בהכרח גם דרישות התקציב הראשוניות. לאט לך. המשימה שעל הפרק היא לעבור את השלב הזה באופן חיובי ולפעול ברוח הכלל  "להיות חכם ולאו דווקא צודק" |

אריאלה דניאלי אם הייתי צריכה לפנות למנהל כספים לבקש תקציב למדיה חברתית,  הייתי מודיעה לו שאני לא זקוקה לכסף ! נשמע תמוה ? לא בדיוק. הייתי ניגשת אליו ומציגה בפניו כיצד אני יכולה לחסוך בעלויות הקיימות ובאילו שיטות עדכניות לעשות שימוש נכון יותר בכסף שנצבר מהחיסכון. איך עושים זאת ? הנה כמה אפשרויות : נקודת חיסכון ראשונה חסכון בעלוּת מכוני מחקר היום ניתן לעשות סקרים כמותיים : למשל סקר Facebook ואיכותיים, כגון שאלה פתוחה בסטאטוס, דיונים. באמצעות הרשתות החברתית וכך לחסוך בעלויות הגבוהות של מכוני מחקר. נקודת חיסכון שנייה חסכון בעלויות פרסום הפרסום ברשתות החברתיות הוא זול, ממוקד וקולע במדויק לקהל המטרה. החיסכון בא על חשבון הקטנת תקציב פרסום במדיה כגון בעיתונות, ברדיו, באנרים באינטרנט נקודת חיסכון שלישית חיסכון בעלויות BTL Below the Line כיום, במקום להפיק ולשלוח עלונים, פלאיירים, וקופונים בדואר, ניתן להפיק קובץ גראפי עם כל המידע ולהפיצו ברשת החברתית, דרך הסטאטוס, על ידי הוספת קישור או דרך המייל לצרכנים. מדובר בחיסכון של עשרות, אם לא מאות אלפי שקלים בשנה, ואני מניחה שזהו חלומו הרטוב של כל מנהל כספים. לא כן ? |

נטע דורון מנהל השיווק באינטרנט : תנו לו להצליח לשכנע אותם  מצד אחד, זהו אדם האמון בארגון על שיווק בזירה דינמית, טכנולוגית ומתפתחת. מצד שני כשהוא מגיע לתחום ה SMM הוא נתקל בקשיים לשכנע את ההנהלה שיש צורך לפעול ולהשקיע גם כאן. מדוע זה כך ? כי אי אפשר למדוד אחד לאחד, למשל בצורת הקלקות, את מידת הצלחתם של המהלכים. כי שיווק מסוג זה דורש שינוי אסטרטגי ביסוד החשיבה הארגונית והתחייבות טוטלית מטעם הארגון לנושא כתיבת תכנים ולמוכנות להיחשף לטובתו על מפת המדיה. כי עקרונית זהו תחום חדש. מה אפשר לעשות כדי להקל על מנהל השיווק ? לפרוט את ההצהרות הגדולות בדבר יתרונות ה SMM למטבעות קטנים : להתחיל בנוהל ניטורים ברשת. המידע שמגלים יקר מפז וכבר בשלב זה יש בסיס נראה לעין לזירות פעילות שניתן להגדירן כ"ליד פוטנציאלי !" לפתוח בלוג עבור לפחות אדם אחד שמוערך בעיני הארגון ואשר מצידו הוא מראש בעד התהליך ונכון להשקיע בכתיבת תכנים ובמתן תשובות מהירות לכל שאלה שמגיעה מהשטח. לשלוח לו (להעברה להנהלה ולכספים) השכם וערב מחקרים המוכיחים שפעילות שיווקית במדיה חברתית מייצרת ומגדילה מכירות. לשלוח לעיתים קרובות מצגות מסכמות עם צילומי מסך ברורים ומלווים בהדגמות : תוכן בבלוג שסחף תגובות חיוביות, בקשות לשיתוף פעולה עסקי ועוד. סוף דבר : המתמיד מנצח. גם האחרון בעקשני דור ה -X ישוכנע בסופו של דבר ביעילות צורת השיווק העדכנית |

אשר עידן : שוקי סמנכ"ל השיווק משכנע את כספית סמנכ"לית הכספים, על הכדאיות של Facebook  מנכ"ל חברת הסלולר "סלפון פרטנרס": "נפגשנו אתמול עם שלושת האלפים, אילן, אורי ואלון מחברת "דה-אקספלושן", לאחר כמה חודשים שאנו עובדים אתם על למידת כלי המדיה החברתית. השתכנענו שהשלב הראשון הוא להיכנס לFacebook. התכנסנו היום לשמוע מכם חברי ההנהלה מה דעתכם ?". שוקי סמנכ"ל הכספים : "כפי שאמר בשבוע שעבר אנוש, סמנכ"ל כוח האדם שלנו, 80% מהעובדים שלנו הם צעירים מדור הY מתחת לגיל 35. לזה אני מוסיף לכם עובדה דמוגרפית פשוטה שתוך 5-10 שנים, רוב הלקוחות שלנו יהיו מתחת לגיל 35. לכן אנחנו חייבים להתחיל היום מהלך אסטרטגי, שיתחיל בפתיחת דף אוהדים, ואחר כך יתקדם לאינטגרציה בין הפורטל שלנו לבין דף הFacebook שלנו". כספית סמנכלי"ת הכספים: "שוקי, כמה עולה להקים נוכחות Facebook כזו ?" שוקי : "זה תלוי. אבל קראתי בלוגרית אחת ישראלית בשם זהר שכתבה שלפי מחקר מוסמך, כל אוהד בFacebook שווה יותר מ100 דולר. אז אם רק שליש מלקוחותינו, דהיינו מיליון לקוחות שלנו ייכנסו לדף, יש לנו כאן נכס בשווי של 100 מיליון דולר" כספית : "אתה מכיר חברה שכבר בדקה את זה, ולא מחקר ?" שוקי "כן פפסי קולה השקיעה השנה 20 מיליון דולר כדי להשיג את קוקה קולה ולהגיע ל6 מיליון אוהדים, ששווים לה 600 מיליון דולאר. זה החזר מאוד מהיר על ההשקעה. אנוש סמנכ"ל כוח אדם : " לא בא בחשבון. אנחנו לא יכולים לאפשר לתרבות של הצעירים שלנו, הזוטרים שעובדים בשירות הלקוחות והתמיכה הטכנית, לקחת את העניינים לידיים. אם ישמעו מה שאנחנו אומרים על הכוח של דור הY, הם עוד יקימו להם ועד עובדים. עלינו להיזהר. כשלמדתי סוציולוגיה באוניברסיטת ת"א, קראו לשיטת העבודה שלנו "טיילוריזם". אם תתנו להם כוח, אז אנחנו מאבדים את הטיילוריזם ואת השליטה שלנו על המתרחש. יהיה כאוס. שוקי : טוב. לפני שיורדים מכל העניין, הייתי מציע שנזמין לישיבה הבאה את בייבי-Facebook לספר לנו איך הוא, כנציג העובדים הזוטרים, רואה את הדברים |

מאור חן  החלטתי לקיים שיחה עם איש כספים של רשת אופנה גדולה, שיש לה היום תקציב אינטראקטיב המושקע בדרכים מסרותית : קנית באנרים *שטחי פרסום באתרי תוכן *PPC. כמקובל עלינו, הדרך הטובה לדבר עם אנשי כספים היא במספרים. אי לכך צרפתי סיכום של קמפיין רבעון 2 לעומת הצעה להשקעה בקמפיין רבעון 3 : תקציב קניית מדיה רבעון 2 שנת 2010: הוצאות : עמוד נחיתה פלאש הכולל חידון קצר וקופון ייחודי שנועד להגעה לסניפים + קמפיין באנרים וקנית מדיה : 190,000 ש"ח משך הקמפיין : שבועיים כמות חשיפות: 5,000,000  כמות הקלקות על דף הנחיתה: 25,000 כמות לקוחות שנשארו בדף הנחיתה יותר מדקה : 8750 כמות לידים (מיילים) שהתקבלו מטופס המילוי: 2380 כמות גולשים שהגיעו לנצל את הקופון בסניפי הרשת: 650 הצעה לתקציב רבעון 3 2010: קמפיין מדיה חברתית בFacebook עלות אפליקציה ליצירת באזז ראשוני + ריטיינר לתפעול המתחם ל 6 חודשים : 100,000 ש"ח כמות חברים במתחם לאחר פעילות אפליקציה: 12,000 לקוחות מפולחים כמות חשיפות יומית: 15,000 חשיפות יומיות לעדכון 1 במתחם, מתוכָן ל 3000 שאינם חברים במתחם ובקצב הולך ועולה. כמות חשיפות חודשית: 450,000-800,000 לקהל מטרה קבוע ובקצב גודל (לאורך תקופת הריטיינר מעל 5 מיליון חשיפות) הערכה לגבי מספר הלקוחות שיגיעו לסניפים במשך 6 חודשים, לשם ניצול הטבות ייחודיות: 4500 לעומת עשרות אלפי הגולשים באינטראקציה מתמדת עם הרשת, המנצלים בשוטף קופונים חודשיים ייחודים, ויוצרים חשיפה ויראלית למותג בקרב קהל מטרה מפולח. *מדובר על הערכה בלבד, ואחוזי ההמרה משקפים מצב ריאלי ומציאותי לאור ניסיוני בניהול מתחמים וקמפיינים בקניית מדיה. ** כשלחברה יש תקציב גדול די הצורך אשר בכוחו להכיל בנוסף גם קניית מדיה, מומלץ כמובן לנצלו בכדי ליצור באז נוסף לפעילות במדיה חברתית ולהפוך לקוחות נוספים ל"נחשפים קבועים" במתחם |

זהר אוריין | סיכום כמו שהזכרתי בהקדמה הנושא לא פתור לחלוטין ולטעמי אכן רחוק היום שבו הוא ייפתר בדרך שבה אנחנו מורגלים. למעשה, השיטה הנהוגה לגבי דרכי השימוש במדיה חברתית מאלצת אותנו לשנות גישה בכמה וכמה רבדים של החברה אם לא בכולם. איש הכספים מבחינתו ישמע שפה חדשה אליה נצטרך להכניס קומפוננטים שכנועיים ומכירתיים ואם לומר את האמת נמצא את עצמנו עובדים בזה קצת יותר קשה מאי פעם. על כל פנים ריכזתי עבורכם מספר תובנות "מנצחות" שאותן למדתי וגם הכרתי מניסיון של שנים ואשר איתן ניתן להתקדם ולהשיג את יעדי המשימה התקציבית :

יש לדעת לבצע מהלך כזה בצעדים קטנים ומדודים :  הצלחה אחת תיצור עבורכם גרעין בעל תוקף בעיני הארגון, גרעין אשר יוביל בהמשך להגדלת המהלך.  לתפישתי אין טעם להתחיל מהלך של מדיה חברתית בפול ווליום. צעד כזה לא יהיה נכון מבחינה תקציבית ובאותה נשימה גם לא נכון מבחינת השיח התקשורתי. ההסלמה התקציבית עובדת לטובת המהלך ומאזנת אותו באופן חכם, דהיינו צורת עבודה אסקלטיבית שנבנית לבנה על גבי לבנה.

אלמנט ההפתעה : חיסכון בתיאור המהלך מנקודת מבטה של מורית ובמקביל גם בתיאור של אריאלה ניכרת נגיעה משמעותית בנקודה זו. אין ספק שלהפתיע את איש הכספים ולהגיע אליו באסטרטגיה הפוכה באמצעות אלמנט החיסכון הוא אקט שיכול להועיל ולהפיק אמפטיה וקשב. מה גם שהמדיה החברתית אכן מאפשרת לנו מהיבטים רבים להגיע לצמצום עלויות. קחו בחשבון שהמתחמים שאתם בונים הופכים עם הזמן למוקדי תקשורת משלכם שבהם אתם יכולים לנהל מהלכים שיווקים בלתי אמצעיים ובלתי תלויים בצד שלישי. בכוח המדיה שאותו אתם מעצימים תוכלו לחולל מהפך תקשורתי עבור החברה שלכם ובכך למזער באופן משמעותי את ההוצאות. החוכמה והכוח שצברתם יקבלו ביטוי ביכולת המעשית שלכם להוביל את מנהל הכספים לכדי הבנת היתרון שבהשקעה בתשתית המוצעת, אשר לימים תחזיר את עצמה ותייצר סינרגיה לאורך זמן |

המבט הפנים ארגוני : סינרגיה  נקודה נוספת וחשובה אשר לעיתים “נעלמת מעיננו” היא העובדה שמדיה חברתית הופכת באופן טבעי ל”משפך התוכן של הארגון”.  דרך המבט של התוכן ניתן לראות את סה”כ הפעילויות של המותג ובכך לייצר סינרגיה ושיתופי פעולה פנים ארגוניים שלרוב מתבטאים בחיסכון ממשי הלכה למעשה |

זיהוי מפת אינטרסים בחיים. הכול מתנקז בסופו של דבר לכפתורים של אינטרסים. זוהי המלצה שאינה קשורה בהכרח לתחום המדיה החברתית אלא המלצה כללית בגדר טיפ לניהול כול מהלך עסקי הנוגע בנקודות בהן נרצה לקדם את הרעיונות שלנו ואת המאוויים שלנו. כשאתם עומדים לשכנע את מנהל הכספים נסו להשקיף על השיחה מנקודת מבטו, דהיינו מצד מפת האינטרסים שלו. מה יגרום לו לאהוב את הרעיון ולהרגיש חלק בלתי נפרד מהמהלך החדש. מה יעזור לו להאדיר את שמו כלפי פנים במסגרת הארגון וליהנות באופן אישי מהשינוי. שינויים מטבעם אינם תהליכים ברורים וקלים במסגרת ההרגלית של הארגון, אבל!  יחד עם זאת אם בפועל התוצאות משפיעות באופן גורף על מעגל השותפים למהלך, יתברר כי הם יותר מאפשריים. "החוכמה" היא להיות מעין לוליין ולדעת ללחוץ על הכפתורים הנכונים. ומעל לכול העקרונות המנחים יש לדעת לייצר כפתורים אמיתיים ולא פיקטיביים |

לסיכום | משימת השכנוע התקציבית   אולי לעולם לא תהיה קלה ביותר אבל יש בה הרבה מן האתגר . היא עוזרת לנו לבחון את האמיתות שלנו ואת השאיפות שלנו ובכך למקד את העשייה בפעילות המשמעותית ביותר. לעתים קרובות דווקא מנקודת המוצא הקרה והקשיחה של האילוצים נוכל להתפתח ולהפיק תהליך שיהיה איכותי יותר ומדויק יותר . בהצלחה … 

About author View all posts

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות
השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים
בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית
יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים
חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

8 CommentsLeave a comment

  • איש הכספים, במיוחד בעיתוי של סגירת התקציב, הוא איש עסוק מאוד. הוא 'מופצץ' בעשרות דרישות, לעתים קרובות סותרות זו את זו, והוא נדרש להגיב בצורה החלטית ומהר, לכן, אם אין לך מספיק נתונים על אילוצים של החברה הקשורים לתזרים מזומנים, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך, מומלץ לא לנסות אפילו לעניין אותו באפשרות זו. אני דווקא רואה גורמים נוספים בתהליך קבלת ההחלטות בארגון אשר יש להם השפעה יותר אפקטיבית על החלטה שכזו. מנהלי מוצרים, סמנכ"ל שיווק, מנהלי לקוחות וכל מי שיושב על 'התפר' שבין העסקי לטכנולוגי/תפעולי. אתה מסביר לגורם שכזה את ההיבט הטכנולוגי/אופרטיבי של הערוץ, מחד, ואת המשמעויות השיווקיות/רווחיות שלו מאידך, ודי מהר קיבלת תומך נלהב ואפקטיבי לרעיון שלך. הוא כבר ימצא את איש הכספים ויעשה את השאר…

  • הי חן , הרעיון היה לתת כלים שימושיים למי שבא במגע עם איש הכספים . לא ליצור כתובת חדשה . אם למשל מדובר בסמנכ"ל שיווק אז הכלים בפוסט מדברים אליו . בכל מקרה הגישה בפוסט מנסה לבחון מה ישכנע את הארגון לקבלת החלטות למהלך מסוג זה – איש הכספים הוא המשפך הסופי והוא מעין אנקדוטה של הסיפור כולו.

  • נשמע אוקי כנוע ומסכן כזה :) החידוד שלך משמעותי מאוד ותודה על כך פשוט ניסיתי למקד את הדיון על מנת שלחברים הקוראים את הפוסט הקבוצתי תצא תועלת אמיתית בעבודה היומיומית.

  • הי זוהר,
    קודם כל ברצוני לשבח את הפוסט.
    עבודה מעמיקה, כרגיל את אף פעם לא מאכזבת וכיף לקרוא את המידע שאת שופכת על הדף.
    הבעיה הייתה ונשארה חוסר המודעות של הלקוח.
    קשה מאוד כיום להבהיר ללקוח פוטנציאלי (אותו מנהל כספים) למה באמת יעזור לו דף עם אלפי אוהדים שעושים לו לייק ומגיבים לו על הסטאטוס.
    ובהמשך למה שנאמר במאמר , קשה מאוד לכמת את זה. גם בהערכה הגסה שכל אוהד שווה 100 דולר – זה לא משהו הנדסי מוכח ובסופו של יום כשמנהל כספים / מנהל פרוייקטים נדרש לקבל החלטה – הרבה פעמים הוא נרתע כשהוא לא מקבל תשובות מספריות מדויקות יותר…

    לאלו מאיתנו שבתחום אין כל ספק שיש ערך מוסף עצום לנושא.
    אך עדיין קשה מאוד להעביר את התחושה ללקוח הפוטנציאלי.

  • מסכימה וגם כתבתי על כך כמה וכמה פוסטים חלקם שלי וחלקם של כותבים אורחים. אני אגב מאמינה שהלקוח צריך להחליט על כך אצלו בבית ורק לאחר מכן לחפש ספקים שיעזרו לו למנף את הרעיון . בכל מקרה תודה רבה על התגובה האיכותית .

  • איש הכספים, פעמים רבות כפונקציה בפני עצמה אינו מהווה מכשול בפועל, אך רבים מהמנכ"לים, מנהלי השיווק וכו' הטמיעו לאורך השנים חשיבה של מנהלי כספים – קרי הסכלתו בעיקר דרך החור של הגרוש כמו שאומרים, ולכן הגישה המספרית לשיווק ברשתות חברתיות היא בעלת משמעות אדירה.

    אין כאן פטנטים, כי מעבר לאנשים, יש גם רוח של ארגון, יחסי סכומים, והיכולת להתנסות.

    התקווה היא כי המודלים ישתכללו ונוכל להתחיל להראות בכלים היותר מסורתיים את האפקטיביות של הפעילות.

    קרי, להראות בסקר אומניבוס מודעות לעמוד פייסבוק למשל? או עליה בכמות המימושים של קופון שניתן היה להשיג רק בפייסבוק.

    כאשר יש הוכחות בשורה התחתונה, יבוא עוד כסף.

    אורי

  • הי זהר, פוסט מעניין מאוד בעיקר בגלל הרגישות שהוא עוסק בה. אין ספק שהדיאלוג מול מי שבסופו של דבר חותם על הצ'ק בארגון, במיוחד בארגון גדול, מעורב בהמון לחצים, לפעמים עצבים ובעיקר ביורוקרטיה. צריך המון המון סבלנות, במיוחד כשמנסים "למכור" סיבה לקבלת משאבים למטרה שלא שהיתרון או יותר נכון השימושיות שלה לא חד משמעית כמו לאחרים- אלו שמנסים ליזום ולקדם אותה.
    מאוד נהניתי, כרגיל :)

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Follow

Follow this blog

Get every new post delivered right to your inbox.

Email address