Active & Marketing

Share

 

 

 

אני שמחה לארח את דוקטור אשר עידן בסדרת הפוסטים שפתחנו  בה והעוסקת בתחום החינוך, האקדמיה, הכלים ללמד את התחום וכלים לשווק את התחום דרך כלי המדיה החברתית. למי שאינו מכיר את הפרויקט ניתן לקבל את נתוניו בלינקים הבאים. האחד : לינק  תמצית של סדר היום לפרויקט, והשני : לינק שבו תוכלו לקרוא את הפוסט הראשון שפורסם בסדרה זו. הרשומה הנוכחית מהווה את הפוסט השני בסדרה. בהמשך הדרך יפורסמו שניים נוספים. פוסט שיעסוק במחקר על התחום והוא מאגד בתוכו תובנות יסודיות להכרת השימוש בכלי המדיה החברתית במחוזות האקדמיה, ואחריו, הרביעי, יעסוק בכלים החדשים הקיימים לשרות איש השיווק בתחום האקדמיה ובדרכים התבוניות להשגת שימוש איכותי ובר תועלת |

הדרכה ולמידה ארגונית במדיה חברתית | ד”ר אשר עידן : כתבתי על ענפים רבים ועל כמה וכמה מחלקות בארגון. בין היתר כתבתי על ענף הפיננסים, הטלקום, הריטייל ועוד. אבל אני מתמקד בעיקר בענף הלמידה וההדרכה ובו גם התמחיתי יותר מהאחרים. אני מרצה באוניברסיטאות מִזֶה שלושים שנה. מִתוכָן, אני מלמד קורסים באמצעות האינטרנט (אי.לרנינג) כבר עשר שנים. בחמש השנים האחרונות, חלק ניכר מהתכנים שאני מלמד, הם בתחומי המדיה החברתית: מאז 2005 אני מלמד ניהול בכלי מדיה חברתית ובמקביל מודיעין עסקי בכלי מדיה חברתית, במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר אילן. מאז 2008 אני מלמד קורס למנהלי מדיה חברתית בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת”א.

בחמש השנים האחרונות גם חקרתי, יעצתי והרציתי לחברות חשובות בתחומי המדיה החברתית : עשיתי את השנים הראשונות עם סופראפארם, יעצתי לחברת פרטנר בתהליך הכנסת המדיה החברתית לארגון והרציתי לכעשר הנהלות אחרות בתחום. בשנים אלה גיליתי כי המדיה החברתית מביאה מהפכה יסודית בתחומי הלמידה , ההדרכה והחינוך. מתודולוגיות הלמידה הידועות לרובנו כבר פותחו באוניברסיטאות, במשרדי חינוך, ובמחלקות ההדרכה של ארגונים במשך כמאה שנים, כמעט לכל אורך המאה ה- 20. עד להופעת המדיה החברתית, הלמידה נתפסה כפעילות מונולוגית מהמורה-המדריך היודע, אל התלמידים שלא יודעים. המדיה החברתית מביאה בעקבותיה תפיסת הדרכה ולמידה שונה לחלוטין. הלמידה נתפסת כפעילות דיאלוגית משותפת שבה לוקחים חלק סימטרי, אם כי לא בהכרח שווה, גם המורים וגם הלומדים. סוג זה של למידה מערב רגשות ומוטיבציה פנימיים המעודדים ביטוי עצמי, אמפטיה , הכרה ביכולת, ועוד.

חלק א : איך המדיה החברתית משנה את הלמידה, ההדרכה והחינוך המאפיינים הייחודיים לַהדרכה ולַלמידה במדיה חברתית.

למידה שיחתית : הסיטואציה הבסיסית של Facebook או של בלוג וטוקבקים, היא סיטואציה של שיחה. המשתמשים במדיה החברתית, התרגלו להציג דברים לא במונולוג מהסוג של ספר, אלא כשיחה או רב-שיח. לכן זה מעודד Brainstorming.

למידה  מעודכנת : Twitter וFacebook ובלוגים עם טוקבקים וגוגל, מאפשרים עדכון מתמיד של הידע ושל נושאי הלימוד, באמצעות כלי ניטור וכלי אגרגציה של המדיה החברתית.

למידה מעורבת עם engagement ורמת מוטיבציה גבוהה : הסיטואציה הקבוצתית המתמדת, סוחפת רגשית.

למידה עם מוטיבציה פנימית : במדיה  חברתית, המקל והגזר (השכר והעונש) שהן מוטיבציות חיצוניות, הרבה פחות אפקטיביים מבעבר. לעומת זאת המוטיבציות הפנימיות כגון ביטוי עצמי, הכרה וכו’, הן הרבה יותר אפקטיביות.

למידה אקטיבית : המשתמשים הם יצרני התוכן. אין ספר לימוד סגור מראש. הלומדים תורמים לטקסטבוק הגמיש והדינאמי.

למידה ללא גבולות : ככל ש”הכיתה במדיה חברתית” גדולה יותר,מתקבלת חוכמת המונים גדולה יותר שאף משתתפת בפועל בתהליכי הלמידה. חוכמת ההמונים תורמת ללמידה בשלושה תחומים: א,  וריאביליות גבוהה של רעיונות. ב, אקספוננציאליות של רעיונות הנובעת מחוקי מטקלף וריד. ג, חיישנות גבוהה לחדשנות בזמן הקרוב לריל טיים.

למידה מותאמת :  בכל מקום, בכל זמן, ובכל קצב.

שיווק וגיוס מאוד אפקטיביים של כמות הלומדים : באמצעות דף אוהדים בFacebook  או עוקבים בTwitter, אפשר לגייס לומדים רבים ולדעת לערוך עליהם אנליטיקה גם כאמצעי לגיוס לומדים וגם למעקב אחרי מצבם של הלומדים. אפשר לארגן את הלומדים בקהילות אונליין ואוףליין עם אירועים מסוג הרצאות פומביות, מסיבה, וכו’.

קהלי מטרה ללמידה : הדרכת עובדים בארגון, הוראה במוסדות להשכלה, הדרכת לקוחות על מוצרים חדשים או  על שירותים חדשים, שירותי הדרכה מסוג מצגות, סרטונים או טקסטים למטרות שיווקיות ומכירתיות.

שלבי ההקמה של מערכת הדרכה והלמידה במדיה חברתית | חיפוש חומרי לימוד רלוונטיים בגוגל ובTwitter . התחברות ואגרגציה לחומרי הלימוד. הקשבה לחומרי הלימוד. תגובה לחומרי הלימוד ואחר כך יוזמה בבחירת חומרי הלימוד. הקמת קהילות למידה אוף ליין ואון ליין. בדיקת ROI : איכות הלמידה, כמות הלמידה, תכנים חדשים, הערכה.

הארכיטקטורה של התוכן במערכת ההדרכה הלמידה : בבסיס התוכן נמצאים טקטסטים בויקי או בבלוגים, וידאו בYouTube, מצגות בסליידשר, ספרים בסקריבד, תמונוטת בפליקר. בFacebook אפשר להפיץ את התוכן, ליצור מעורבות engagement, לעשות Brainstorming, ולהרוויח מחוכמת ההמונים. בTwitter ניתן להודיע על אירועים, עדכונים ושאר עניינים שוטפים.

מהי פדגוגיה 2.0 ? עקרונות Web 2.0 ויישומיהם בחינוך

א. Web 2.0 :  המשתמשים הם יצרני התוכן העיקריים ולא חברות המדיה והעיתונים הגדולים.

חינוך 2.0 :  התלמידים הם יצרני חומרי הלימוד ולא המורים ולא מערכת החינוך או האוניברסיטאות. מה זה וויקי- כיתה ? קונסטרוקטיביזם !

ב. Web 2.0 : הנתונים הם הנכס העיקרי ולכן יש להשביח אותם ולהופכם לייחודיים (ראה השימוש שסקייפ עשה בנתונים שנאספו מקאזה, ולכן הוא נמכר ביותר מ4 מיליארד דולר).

חינוך 2.0 : נתוני התלמידים הם נכס מרכזי עבור המורה ועבור בית הספר. באמצעות כריית נתונים על הלומד, המורה יכולה לדעת על מצבו הפדגוגי-לימודי-קוגניטיבי-רגשי-חברתי בזמן אמת. אין צורך לחכות עד סוף השליש או עד סוף השנה. ההערכה היא מעצבת ומתמשכת.

ג. Web 2.0 : הַכְוֵון את משתמשיך לתעל את אפקט הרשת (חוק מטקלף האומר כי עוצמת הרשת גדלה חזקתית בעוד שמספר המשתמשים גדל חשבונית) לטובתך, כך שייצרו שיווק ויראלי לשירות שלך.

חינוך 2.0 : כל תלמיד יכול למנף לטובתו את חוק עוצמת הרשת באמצעות למידה מבוזרת אד-הוקית: חיפוש בגוגל, פנייה לפורומים, פנייה לבלוגים וכו’.

ד. Web 2.0 :  נסה להמיר כל מוצר לשירות.

חינוך 2.0 : ממשלות צריכות להפוך את כל ספרי הלימוד לשירות Web, לפי עקרונות של “חינוך פתוח וקוד פתוח”. למשל ממשלת ישראל יכולה לרכוש “בכמה גרושים” את זכויות היוצרים מכל המול”ים של כל ספרי הלימוד ולפרסם אותם בחינם בפורטל מערכת החינוך. לא צריך יותר שתלמידי א,ב, יסחבו עשרות קילוגרמים של פסולת עץ (נייר) על גבם. לביטים אין מסה, לאטומים יש.

ה. Web 2.0 : רק חלק מהזכויות שמורות. עודד שיעתיקו ממך (האקביליות).

חינוך 2.0 : מותר להעתיק במבחנים ובעבודות כמידת החומר הנחוץ לך. שיתופיות ועבודת צוות הם ערכים חשובים בעידן Web 2.0. האינדיבידואלים הקיצוני הבא לידי ביטוי במבחנים ובהישגים תחרותיים הוא נחלת העבר. הוא נחלתה של סביבת העבודה האוטומטית שעליה מלגלג צ’רלי צ’פלין ב”זמנים מודרניים”. הרעיון “רק חלק מהזכויות שמורות” בחינוך פירושו שההעתקה היא התקדמות על גבי הכתפיים של אחרים כבסיס שעליו אנו עומדים ועושים Re-use, למטרותינו.

ו. Web 2.0 : אין יותר גרסאות שמשודרגות רק מִידֵי כמה שנים. שדרג כל כמה ימים ואפילו כל כמה שעות.

חינוך 2.0 : אין עוד צורך לפתח קורסים באוניברסיטאות ומקצועות לימוד בבית הספר במשך שנים. יש לעדכן בזמן אמת מִידֵי כמה ימים או שעות בהתאם לנתוני המשתמשים בקורס, (או במקצוע)

ז. Web 2.0 :  שתף ! אל תשלוט !

חינוך 2.0 : מרצה ומורה, אל תשלטו בתלמידיכם ואל תפחידו אותם בציונים. שתפו אותם בהערכה, בתכנון הלימודים באמצעות הדו שיח וזמינות כלי התגובה המיידיים ברשת. תלמדו מהם.

ח. Web 2.0 :  פתח יישומים שטובים לכל מכשיר (סלולר, פי.סי. טלוויזייה, מיקרוגל, וכו).

חינוך 2.0 : מותר להכניס סלולר למבחנים. הלמידה נעשית בכל מקום.

ט. השתמש ב”חוק הזנב הארוך”: האומר כי אפשר להרוויח יותר ממספר גדול של שירותים (שירים למשל) למספר גדול של קהילות, מאשר מספר קטן של שירותים (להיטים) להמוני אנשים.

חינוך 2.0 : אין יותר גאונים ומחוננים. אין אינטליגנציה אחת. למבחנים פסיכומטריים אין כל ערך. כל אחד הוא גאון בתחום אחר. ריבוי אינטליגנציות (גרדנר). אינטליגנציה רגשית, אינטליגנציה חברתית, אינטליגנציה גופנית וכו’ וכו’.

י. Web 2.0 :  חֲדַל להתבסס על מותגים להמונים ובמקום זאת עבור לתגים לקהילות.

חינוך 2.0 : אין יותר חינוך להמונים הנקבע מלמעלה. כל קהילה אחראית על החינוך שלה. אין עוד מושג של משורר לאומי, כי זה הפך למותג חינוכי. אין היסטוריה לאומית, שהרי זו למעשה בגדר מותג חינוכי. יש הרבה משוררים. יש הרבה היסטוריות.