הרשומה הנוכחית מתבססת על תוכן מדהים- אשר שלפתי מהאתר של חברת המחקר-McKinsey & Company, המאמר עוסק בשאלה “מהו הצעד הבא של תעשיית היצור ? מהי למעשה מהפכת ה- Industry 4.0”. אעבור אתכם על הדברים החשובים, תוך הוספת תובנות והארות מצידי למי שרוצה לקרוא את המקור, רצ”ב- Link.
הרעיון של-Industry 4.0 הינו דפקטו יותר ממשפט מפתח נוצץ, זו למעשה הִתְכַּנְּסוּת של כמה טרנדים וטכנולוגיות המתפתחות ומעצבות מחדש את הדברים כפי שאנחנו מכירים אותם.
רוב היצרנים שתדברו איתם על המושג-“Industry 4.0” ירימו גבה ולא ממש יבינו על מה אתם מדברים- או שהם לא שמעו על כך, וגם אם כן הם לא ממש מבינים כיצד זה קשור אליהם ומה בפועל הרעיון נותן. מבט קרוב למגמה חושף פוטנציאל משמעותי וחזק אשר למעשה משנה את הדרך בה היצרנים עובדים והמפעל מתפקד, יש שאומרים שזו המהפכה התעשייתית הבאה- ולכן, חשוב להתעכב ולהבין את ההזדמנות והפוטנציאל שרעיון ה“Industry 4.0” מביא לפתחנו וזו הסיבה שהחלטתי להתעכב על החומרים ברשומה יחודית זו.
על מנת להבין את ההזדמנות באמת– יש צורך בהגדרה ברורה ולהבין את תוכנו ומהותו של המושג- Industry 4.0, על פי מקינזי הרעיון מכוון לכך שהצעד הבא בדיגיטציה של סקטור היצרנים מונע מארבעה משבשים עיקריים :
הצמיחה המדהימה של דטה- והווליום של הדטה שקיים סביבנו.
כוח המחשוב, הקונקטיביות ורשתות חדשות אשר מאפשרות להשתית נטוורק בטווחים רחבים.
ההתגברות של אנליזה וחוכמה עסקית אשר מבוססת על יכולות חדשות– דרכים חדשות של אינטראקציה עם מכונות המדמות אינטראקציות אנושיות כגון- מסכי מגע, ומערכות של אוגמנטד ריאלטי.
ואחרון, השבחה של האינטראקציה- בעולם האמיתי באמצעות הדיגיטטציה באמצעות רובוטים ומדפסות תלת מימדיות.
רוב הטכנולוגיות הדיגיטליות הללו– התפתחו פחות או יותר באותו זמן, וחשוב להוסיף שחלק מהדוגמאות והנקודות עדיין לא בשלות כאפליקציות אשר יכולות לעבוד בסקייל. אבל הרבה מהדברים הללו מכוונים אותנו למקום בו יוכלו להיות משמעותיים, המקום בו הטכנולוגיות תוכלנה ולהפוך לזולות יותר ולעשות שכל- כאימפליקציות עסקיות לחלוטין. למרות ההתגברות של ארבעת הזרמים הטכנולוגים הללו- חברות לא תמיד מודעות לכך ולא יודעות לשים את האצבע על ההזדמנות הנקרת בדרכם.
מקינזי ערכו סקר בקרב 300 יצרנים מובילים בינואר 2015 ו-48 אחוז מתוכם מודעים או שוקלים בכלל להיות מוכנים לתרחיש של- Industry 4.0.
הנה לכם דוגמא של כל טרנד משבש שיכול לפעול בתעשייה משתנה :
בעולם של ביג דטה, מפעל לזהב אפריקאי מצא כי הוא יכול לקלוט יותר דטה מסנסורים, הדטה החדשה מראה מידע חדש מדהים אשר מאפשר להפיק יותר מ3.7 פרודוקטיביות מבעבר- המשמעות הכספית הסתכמה ב-20 מיליון דולר תוספת לרווח בכל שנה.
אנליזה מתקדמת– אמליסטים יכולים להגדיר בצורה דרמטית שיפור לפרודוקטיביות ולפיתוח- למשל, יצרן רכבי אשר משתמש בדטה ממקורות חיצוניים יחד עם דטה שנרכשה- מידע אשר מכוון לאופציות של לקוחות שרוצים לשלם על רכב מחירי פרימיים- הידע הזה, הביא לשיפור במכירות ולמידע משמעותי עבור היצרן באשר לצרכים ולרצונות של הקונים הפוטנציאלים- זו דוגמא שמציגה את יכולת הדטה להפוך לדלק הן בגזרת המכירות והן בגזרת ה-R&D.
interfaces אנושי של מכונות– חברת לוגיסטיקה פתחה טכנולוגיה המשתמשת באוגמנטד ריאלטי, העובדים של החברה לבשו משקפת שמראה להם אינפורמציה ויטאלית בדיספלי דרכו יכולו לראות מידע משמעותי- מה שעזר להם לאבחן איטמים יותר מהר ומדויק. משמעותי להוסיף שבשל הקסדה הידיים שלהם היו חופשיות, הם יכלו באמצעות החופש הזה לבנות דברים במהירות ובאפקטיביות. מצלמה שהיתה מחוברת למשקפת אפשרה להם לראות מידע בזמן אמת ולעלות על טעויות במהירות ובכך להוריד 40 אחוז מטעויות אפשרויות- אוסף הדברים הללו הובילו לאפקטיביות בעבודה.
השבחת האינטראקציה בעולם האמיתי באמצעות הדיגיטציה– Local Motors בנתה מכונית באמצעות מדפסת תלת מימדית- זאת תוך עיצוב המכונית בשיטה של Crowdsourcing יחד עם קהילה און ליינית. היא יכלה לבנות את המכונית מאפס בתוך שנה, הרבה פחות מכל יצרן בתעשייה- השימוש במדפסות תלת מימדיות אפשר לה לעשות Prototyping של הרכב במינימום זמן על מנת להביא אותו בזמן אל השוק.
השינויים הללו ועוד הרבה אחרים כמותם עדיין רחוקים מלהיות בשלים, והם ישפיעו בפועל על כל פינה של המפעל- שרשרת האספקה, יצור ועוד. הדרך להשתנות תהיה כפי הנראה איטית- כי צריך לחשוב במובנים של מהפכה ושינוי של התשתית והמכונות על מנת להגיע לאבולוציה אמיתית שפוגשת את הרעיון.
העובדה שעולם הרובטיקה מתקדם אלינו מצביעה על שינוי משמעותי בדרך בה מפעלים עובדים וישנן שאלות שנדרש לענות עליהן לגבי כוח העבודה שהרובוטים יחליפו, בשנים הקרובות יצרנים יצטרכו לחשוב על ההשקעות שלהם בכל הקשור למהפכה התעשייתית החדשה, וברור כי מפעלים שצריכים לחדש את המכונות שלהם- ידרשו לברר באזורים הללו ולייצר דרכם פרדוקטיביות חדשה.
מובילים בתעשיית היצרנים יכולים להשתמש בכלי שמקינזי יצרה– “Digital Compass”, מצפן המאפשר לבחון את הדרייברים והערך השונה אשר יוכלו להרוויח מכל שינוי פוטנציאלי בתעשיה שלהם. המצפן יכול גם לעזור להבין מה הן האימפליקציות אשר נדרשות למימוש- בחלוקה לתעשיות שונות על מנת לפתור בעיות קיימות ולייצר כתוצאה פרודוקטיביות גבוהה יותר :
The Bigger Picture– אנשי אסטרטגיה בתעשייה צריכים להביט דרך המצפן של-Industry 4.0 על מנת שיוכלו לשרטט את המשך דרכה של החברה ומבט כזה יכול להשפיע על החלטות עתידיות- מדובר למעשה בדרך חדשה ורעננה שיכולה לעזור לעסקים לתפוס את הפוטנציאל בעוד מועד.
חשוב לחדד כי המודלים העסקיים המסורתיים של התעשיינים משתנים, ומודלים חדשים מתקפלים במהירות למציאות שלנו, משמעותי אם כך להבין במהירות את השינויים ולהגיב עליהם עם יכולות חדשות, מנהיגים ומנהלים חייבים לשקול את הדברים הללו ולהסתכל על האזורים אותם הם צריכים לפתח ולהתפתח אליהם.
ישנה גם דחיפות להסתכל מחדש על הפלטפורמות של העסק בכל הקשור למוצרים ושירותים ועל האינפורמציה אשר יכולה לשנות את הדרך בה דברים מוגדרים, כמו כן- לאמץ גישות חדשות של תוכנה בOpen Source אשר יכולה להיות אפקטיבית בעולם שמתפתח עבור הקונטקסט בו נמצאים היצרנים. למשל– חברה יכולה להשתמש בתוכנות שמבוססות קוד פתוח ושואבות מידע ממקורות שונים- יש משמעות גדולה לחלק את האתגר ל : יכולת לראות את הדברים העתידיים והיכולות החדשות- מיפוי הרלוונטיות לעסק, התבוננות על שינוי הפילוסופיה של החברה מבחינה תפעולית לטובת יצירת מודלים עסקיים חדשים ובניית מפת דרכים שיכולה לתחלף בחוכמה את הקיים.
מילת סיכום. אין ספק שיש ברעיון של Industry 4.0 גרעיון של דלק חדש ומרעיש אשר מייצר ערך הלכה למעשה- וחשוב כבר עכשיו להסתכל על ההזדמנות ו- ולחשב מסלול מחדש.
