Tips : Means R Part of the Content

 

 

 

במסגרת פינת הטיפים החדשה שלי, פוסטים קצרים על תובנות עֶרְכִּיות אדבר הפעם על רעיון שהֵרַצְתי בראשי מִזֶה זמן מה ופתאום הוא קיבל "לבוש הולם”, עם קַו אסטרטגי שלטעמי ניתן ליצור איתו יש מאין. ביסוד הרעיון עומדת הטענה כי : “האמצעים הם חלק מהתוכן”. הפעם מצאתי לנכון לבסס את טענתי על כמה דוגמאות מנצחות (בעיני כמובן) ודַרכַּן להעביר את המסר. מלבד זאת, ובלי קשר לַרשומה, כדאי לכם מאוד להכיר את ארבעת  הדוגמאות. הן מרנינות ועומדות בפני עצמן.

לפני כחודשיים הייתי בכנס של גלובס לתקשורת, ניתנה שם הרצאה מפי נציג בכיר מטעם Advertising Age שטען שהתוכן כבר לא המלך – הטכנולוגיה היא המלך. אני חוששת שהאמירה שלו עלולה להישמע קצת קרירה וסינתטית ואני לא יודעת אם הוא יסכים עם הפרשנות שלי, אבל נראה מדבריו שכיום ניתן לחולל דברים חדשים באמצעות הטכנולוגיה, שבכוחם להמציא הזדמנות חדשה ותוכן אחר וחדשני. בשבוע שעבר העליתי סטאטוס על הנושא בעמוד שלי, תחת הכותרת ” האם האמצעים הם חלק מהתוכן ?” הדעות היו חלוקות לכאן ולכאן, ולדעתי האישית תוצאה זו מחזקת את התובנה שלי דווקא משום שזה לא נראה חד משמעי. קשה לנו להטמיע שינויים, קשה לנו לחזות במו עינינו באבולוציה הפראית הזו ולהסכים בפשטות שהזיקה הטכנולוגית עם מכלול השינויים שהיא מביאה בעוצמות הללו אכן מחייבת גם אותנו להסתגל לשינוי משמעותי ביוזמות שלנו ולפעול בווליום חזק. בדוגמאות המובאות להלן אנסה לשכנע אתכם להתאהב בשינוי, לא לחשוש מפניו אלא למצוא בו הזדמנות. נכון, זה מכריח אותנו לשנות גישה ולצאת מהשטנץ אבל בינינו – רק מה שמעניין ומתפתח הוא שהופך את החיים לכל כך יפים.

קיר Twitter של משרד התיירות בקנדה           

אין ספק שהורדת מסר אל השטח, דהיינו העברתו ממציאות און ליינית למציאות אוף ליינית מייצרות כוח משמעותי. בעיני, קיר כזה הנתמך באמצעים הטכנולוגים מאפשר להנגיש את התוכן, את ערכי הליבה של מוצר אינטרנטי לקהל שאינו נגיש לכך ביום יום, וברור לי ולא מתוך תמימות, שזה לא היה היעד העיקרי של משרד התיירות. המנהלים רצו להפגיש את הקהל עם המסרים שלהם בדרך ייחודית ושונה. כמו כן, בכדי לייצר וויב וויראלי אבל שיפעל ממש בשטח, הם למעשה אימצו את רעיון הרשת ושמו אותו על רצפת המדרכה. המחשה כזו שמופעלת בעוצמה כזו יכולה להתרחש רק באמצעים מתקדמים של טכנולוגיות המאפשרות מסכים נגיעים וזמינים. במקרה זה אין ספק שכאן האמצעי הוא הוא התוכן. כי בלעדיו המסר היה מתרוקן ממשמעות ולא היה מסוגל להעביר אותה תחושה !

 הדוב : קמפיין של חברת  –  Tippex          

אחד הקמפיינים הכי מוצלחים שנערכו אי פעם במתחמי המדיה החברתית, אולי הטוב שבהם. החוכמה שעמדה בבסיסו באה לידי ביטוי בפשטות המסר ובחיבור אל המוצר ואף באופן ישיר אל המותג. עוד צד חוכמה שנובע מהקמפיין הוא אלמנט ההפתעה ועולה על כולם בעוצמתו הוא השימוש בכלי משמעותי לגבי עולם הסושייל מדיה והוא השיתוף. אין ספק שנלחצו כאן כמה כפתורים מרכזיים בהוויה האינטרקאקטיבית ובחוויה שלי כצרכן. מה גם שזהו מסר שמתאים לכל שכבות הגיל ומייצר חיבור לכל אחד ואחד מאיתנו. מסרים מסוג זה ובניית תוכן כזו לא תתאפשר ללא אמצעים חדשניים טכנולוגיים וללא שיתוף פעולה יעיל עם המידיות המזומנות לנו בתקשורת החדשה – דוגמת YouTube במקרה זה !

למדוד בגדים ברשת                              

 

חנות בגדים וירטואלית פותחת ברשת מרחב חדש של עשייה ושל פעילות דינאמית. עצם העובדה שאנחנו יכולים לחבר הלכה למעשה בין המציאות האוף ליינית ישירות למציאות הOnLine ולקבל תרכובת של השתיים בזמן אמת מאפשרת לנו לייצר ערוצי תקשורת חדשים וליין רענן של פעילות. אני בהחלט לא קובעת שפעילות כזו תחליף אי פעם את הצורך הבסיסי שלנו לגשת אל החנויות עצמן ולמדוד את בחירותינו במציאות הפיזית. אבל – וזה אבל גדול – האופציה החדשנית פתוחה לגירויים ומראה לצרכן הלכה למעשה שהמוצר והשירות נמצאים איפה שהוא רוצה וצריך, בהתאם לנוחות ולמיקום. חשוב ביותר להדגיש שאפשרות זו טמונה בשלב הקריטי ביותר בחייו של המוצר –  היא נותנת מענה לזמן ההתלבטות, ההבשלה, זמן ההסתגלות לרעיון. ללא האמצעים הטכנולוגיים וללא החשיבה המתחברת למעגל הצרכנות של הלקוח לא ניתן לייצר תוכן חיוני מסוג זה. אכן, בעיני, זהו התפקוד המתקדם ביותר שנמצא לשימוש בתקשורת החדשה ובאפשרויות החדשניות הקיימות במסגרתה !

חלון ראווה נושם וחי                

אמנם זו דוגמא עדינה, ושונה במקצת מבחינת הWOW שלה, אבל, טוב להציג גם דוגמאות צנועות יחסית, להמחשת המסר. מדובר בחלון ראווה נושם של חנות בגדים ביפן, בטוקיו. מעצם העובדה שהחלון מעביר לנו תמונת חיים שוקקת, בתלת מימד, אכן נוצר Capture שונה של הרגע. האמצעים לא חייבים להיות אקסטראוַוגַנטיים, אלא להישאר בגדר אמצעים פשוטים: הכוח הממשי שלהם מקבל ביטוי חיצוני כה ברור לעין, כיוון שהוא מגלם את החשיבה שעומדת מאחוריהם. זו דוגמא לכך שחשיבה נכונה עם אמצעים אחרים בכוחה לייצר בידול ובכך להוליד תוכן שונה בשיטה חזותית הפוגשת אותנו בטריפ המסחרי המתרחש ברחוב  !

לסיכום                        

אשמח לדעת שהשתכנעתם, לא בהכרח כדי לשכנע אתכם בעמדה שלי כמו מתוך תקווה שתעיזו לנסות. כי אם תנסו, לבטח תיווכחו שהנושא מעניין ביותר !

         

About author View all posts

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות
השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים
בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית
יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים
חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

9 CommentsLeave a comment

  • זהר, אני הולך ללמוד את הפוסט הזה כל שלושת ימי החג. "המדיום הוא המסר", מקלוהן אמר ב1964, 45 לפני כנס גלובס האחרון. פירוש הדבר הוא עמוק: שלא אנחנו קובעים את משמעות המשפט או הסרטון, וגם לא המחבר (כוונת המחבר, זהר תשאלי את אמא'שלך), אלא שאותו מסר (למשל, נגיד שנשמע מחר בחדשות "אחמדניג'ד וביבי, נפגשו בקמפדיוויד"). בשלושה אמצעי מדיה שונים (עיתון, טלוויזייה, פייסבוק). אותו משפט יקבל שלוש משמעויות שונות בשלושת סוגי המדיה.

  • נכון, אשר. והיום, לא רק שיש הבדל בין המחבר (נניח עגנון כשחיבר את הסיפור "בדמי ימֶיה") לבין הסופר (נניח עדיין אותו עגנון כשהוא נוסע לקבל את פרס נובל), אלא כמו שראית, יש הבדל באופן ההתקבלות של הטקסט בכל מדיה ומדיה. אבל כמו שזהר מציינת, הרשת מאפשרת – בלחיצת כפתור – לקהל המשתמשים וקוראי התוכן להתמַדֵר/להתאגד בקבוצות שיח מאפיינות, ואז נוצרת שפה משותפת ככל האפשר, ויש זיקה ישירה בין יעדי המחבר לבין הנימענים

  • לדעתי התוכן הוא עדיין הפוקוס.
    אבל יש צורך בטכנולוגיה כדי לגרום לצופה / גולש לשים לב דווקא אלינו מבין כל הגירויים שהוא חשוף אליהם כל הזמן.
    בדוגמאות הנהדרות שהבאת, הטכנולוגיה מושכת את תשומת הלב, ואז, כשהלקוח הפוטנציאלי שבוי, ניתן להראות לו את התוכן.

    אם נסתכל בדוגמא הראשונה למשל, של הקיר של משרד התיירות בקנדה. אם מאחורי הקיר לא היה תוכן מעניין, הקיר היה נראה כסתם גימיק ולא היה תורם לחיזוק המותג שהוא התיירות בקנדה.
    מצד שני, אם היו מפרסמים מודעה סטאטית אם אותו מידע, אף אחד לא היה מקדיש לה אפילו מבט.

    בדוגמא של למדוד בגדים ברשת, הטכנולוגיה היא הבסיס לעסק ולא רק לנושאי השיווק כמו בדוגמאות האחרות. בלי הטכנולוגיה, העסק לא היה קיים. העסק הזה הוא וירטואלי לגמרי, ומאפשר חווית קניה אחרת לגמרי.

    הרבה תודה על הדוגמאות המעניינות והמציגות את הטענה בצורה מוחשית וברורה.

    חג שמח

  • תודה על האפשרות ללמוד וגם בעיקר להבין באמצעות הפוסטים שלך, שינויים טכנולוגיים, ושימושים ברשת/באינטרנט.
    אנו שומעים מילים ומונחים שונים כל יום, והדוגמאות שאת מביאה, גורמות להבנה.
    תודה

  • מחשבות כפירה כהרגלי…
    המדיום הוא רק חלק מהמסר ובכלל מסר זו מילה שיש לי נגדה קוצים חדים. אם יש לה חשיבות ומישהו מנסה לטעון שעיקר המסר הוא טכנולוגיה הרי שיש לו סיבה נואשת לכך – הוא רוצה להיות המלך. יש כל מני שרוצים להיות מלכים.

    לתפיסתי –
    עדיין יש כאן בלבול במושגים. אותו סיפור בשלוש מדיולת שונות לא מקבל שלוש משמעויות שונות אלא שלוש זוויות ביצוע ואפשרויות. מה שנותן את הזוויות השונות הם בני האדם החווים את התוכן, הפלטפורמה עליה הוא עובר, מול השאלות המעסיקות אותם באותו רגע, בנקודת זמן מסוימת בחייהם. יש הרבה יותר משלושה מסרים שונים בגלל שלושה מדיומים שונים – יש אינסוף או לפחות כנספר האנשים שחוו את האינטראקציה.

    מה שמוזר הוא –
    שנדמה לי כל הזמן שבני האדם שכחו שהם יודעים לעשות את כל זה עוד לפני הטכנולוגיה המודרנית ועדיין, מה שבני-אדם יודעים לעשות משמעותי יותר מכל טכנולוגיה, משום שאנחנו יצור שנוסך משמעות, אנחנו מחפשים אותה ללא הרף.

    סיכום חיובי –
    מעניין לראות את האנושות משחקת בכל מני אפשרויות, כל עוד היא זוכרת שמשחק הוא חיוני לנפש האדם. ברגע שהטכנולוגים מתנהגים כאילו לא שיחקו איתם כשהם היו קטנים, כדאי לעבור לדבר עם בן-אדם מאוזן וכאלה יש עדיין מלא.

    משחקים נחמדים ביותר שלחת לנו כאן ותודה,
    לימור.

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Follow

Follow this blog

Get every new post delivered right to your inbox.

Email address