Consumer Goods Industry in 2030

m11

הרשומה הנוכחית תיקח אתכם למסע מרתק- המבוסס על מאמר מצויין אותו יבאתי מהאתר של חברת המחקר מקינזי. המסמך המקורי שוטח את הטרנדים אשר יובילו את הטרנספורמציה בשוק מוצרי הצריכה עד שנת 2030. מדובר במבט ארוך טווח, מעמיק – ולטובת הנושא אדאג לשתף אתכם גם בלינק המקורי-Link  

החלטתי למקד בפוסט זה את הדברים החשובים ביותר ששמתי עליהם את העין מתוך המאמר המקורי על מנת שיהפכו להיות לכלי עבודה אפקטיבי עבורכם, אדאג לשטח את הנקודות והתובנות המשמעותיות, כמו כן אוסיף אינפוט משלי.

המסמך המרתק עוסק בשאלה כיצד תראה תעשיית ה-CPG עד שנת 2030 ומעמיק בכך שיהיו מספר טרנדים שכבר עכשיו ניתן לראות את הניצנים המובהקים אשר ישפיעו על הדרך בה : מייצרים, מחפשים, מוצאים ורוכשים מוצרים.

הדבר הראשון שמשפיע בצורה נחרצת על המגמות אשר תהינה המשמעותיות ביותר בשנים הקרובות הינם הצרכנים וההתנהגות שלהם. הצרכים וההתנהגות של האנשים הופכים להיות לקוטביים ויצרנים חייבים להשקיע בהבנת הסגמנטים השונים של אותם האנשים שהם משרתים.

חשוב להבין כי צרכנים מזדקנים וההכנסה של האנשים יורדת בשל כלכלות מורכבות- נתון זה אומר בפועל שישנו פחות כוח קניה מה שמגדיר את העובדה שצרכנים לא יוכלו להרשות לעצמם לרכוש מוצרים במחירים גבוהים.

המציאות הזו גורמת לכך שתעשיות במיקוד ויצרנים צריכים להסתכל על נישות ופרגמנטציה של מוצרים לצרכים משתנים, למשל : להבין שיותר ויותר צרכנים נמשכים אל תעשיית האוכל הבריא שמהווה נישה שמתפתחת וגדלה, ישנה גם התפתחות בכל הקשור למזון פרסונאלי- ופרסונליזציה כקונספט מהווה מגמה משמעותית עליה חייבים להסתכל ואותה צריך להבין.

צרכנים רוצים כיום גישה ומעוניינים באפשרות של קניה בCross Channels- מה שמגדיר את הדרך בה אנחנו כאנשים נמצא מוצרים, נחפש ונרכוש בפועל. אנשים מבצעים את הרכישות שלהם במגוון רב של מדפים וערוצים- העובדה הזו משמעותית וחייבים לפתח דרך פרספקטיבה זו יותר ויותר שרירים בכל הקשור לE-Grocery ולדעת לנצח במלחמת הפלייסמנט הדיגיטלי שתהפוך להיות למשמעותיות יותר ויותר.

על פי מספר הערכות ממקורות של מחקרים שונים- הקניה בOn Line עשויה לתפוס כ-15 אחוז בחלק מהמדינות האירופאיות עד 2030. (אגב, חשוב לציין כי כבר היום אנחנו חשופים למספרים גדולים אף יותר שמסמנים את התכונה בישראל, מנכ"ל שופרסל אמר בכנס גלובס האחרון שמתוך 11.6 מיליארד שקל בהכנסות בשנה- מיליארד מגיעים מרכישה און ליין באתר שופרסל).

ולא רק הצרכנים משתנים, ישנו פקטור משמעותי נוסף בתהליך שעובר על עולם היצרנים והוא הדינמיקה של התעשייה עצמה, ישנם שלושה אלמנטים אשר משפיעים  :

הדיגיטציה שהעולם עובר,

אינטגרציה אנכית- השליטה והבעלות בחברות,

והמרדף האגרסיבי של המנהיגים בחברות למחיר עלות מול תועלת בחברות הגדולות.

בכל מה שקשור לאינטגרציה אנכית ומודלים עסקים חדשים חשוב להתמקד במיוחד על עולם הקמעונאות ב-On Line שכן תתעצב פרדיגמה חדשה של Ecommerce ושל פיונירים בתחום כמו אמזון, אשר יגדירו מחדש את הקטגוריה ואת ההתפתחות של התעשיה. באותו זמן, סטארטאפים שמוכרים מוצרים באופן ישיר מסכיני גילוח ועד לאוכל, כאלו שמציעים- Subscription Models או תוכנית מנויים- גם הם נוגעים בלב ליבה של התעשייה ומשנים אותה.

דיגיטציה של האופרציה : החברות המתקדמות ביותר הן אלו שתגדרנה סטנדרטים חדשים מבוססי טכנולוגיה ונגיעה באינטראקציה מול הלקוח וזאת על מנת לייצר תהליך באופטומיזציה מלאה, אלו למעשה השחקנים שבאמצעות הדיגיטציה יוכלו להגיע לסגמנטים קטנים להבין את הצרכים שלהם ולבנות סביבם מוצרים ושירותים שבטווח הרחוק ייצרו אטרקטיביות עסקית משמעותית- ולא פחות חשוב אלו יהיו השחקנים שיוכלו לחסוך עד ל-30 אחוז מההוצאות שלהם וזאת במבוסס היכולת שלהם להבין את הצרכים המשתנים, להחזיק כלי פרדיקציה שמשפיעים מרצפת היצור ועד לרצפת המכירה.

ישנן כמובן גם השפעות חיצוניות- בינהן כמה משמעותיות ביותר כגון : השיבוש בכל הקשור לשרשרת האספקה והתנאים המשתנים שלה, ההתעצמות בכל הקשור לרגולוציה והתערבות של הגופים הממשלתיים (בכך אנחנו יכולים מאוד להזדהות לאור חוק המזון שבא לשנות את פני התעשיה, ואת יחסי הכוחות בין היצרנים לקמעונאים וההשפעות על הצרכנים). וכמובן, השינוי והנורמות החדשות שנוצרות בכל הקשור לסביבת העבודה ולתעסוקה באופן כללי.

png-western-europes-consumer-goods-ex1

המגמות השונות משלושת הזוויות אותן שיטחתי בחלקו הראשון של הפוסט מייצרות למעשה מודלים חדשים של אופרציה במבט עתידי : האתגרים מביאים אותנו לחשוב על המיקס הנכון עבור חברות שונות. מקינזי מציעים ארבעה סוגי מבטים אשר משמעותים עבור החברות היצרניות- ואנסה לתת לכם נקודת מבט תמציתית על כל הארבע אותן מקינזי משטחים :

הראשונה-  No Frills שירות ללא תוספות, בסיסי, פשוט- מה שמאפשר למקסימום אפקטיביות ביצור.

השנייה- Niche Market Multi Players- יצרנים שיקחו את העסק שלהם אל הקצה השני וייצרו מערכות וטכנולוגיות אשר מקצרות את זמן הפיתוח של המוצרים, זאת על מנת להיות בקשר ישיר עם צרכנים וייצרו שרשראות ערך חדשות שמאפשרות להיות סקילביליות ופלקסביליות- בכך יוכלו למעשה לפתח הרבה מאוד שווקי נישה בווליומים נמוכים יותר אבל כמוצרי פריים שמצדיקים מחיר גבוה מהממוצע.

השלישית- יכולות ומומחיות של פריבט לייבל- Privet Label Specialists חלק מהחברות תסתכלנה אחרת על ההזדמנות של רעיון הPrivet Label ובמקום שיתפס כ-Add On לעסק החברות הללו תראנה ברעיון כמסלול עם ערך עסקי ששווה למקורות הרווח הקודמים.

והרביעית- Direct to Consumer Players- כפי שנאמר קודם לכן חלק מהיצרנים יתחילו לבנות את הנוכחות העצמאית שלהם ב-On Line וב-Off Line עם יכולות הפצה וערוצים רלוונטים, מה שיאפשר להם להיות בקונטרול באופן מידי אל מול הצרכנים שלהם ולייצר אימפקט באמצעות הנוחכות בדירקט.

החברות המצליחות ביותר שתחפשנה את הכיוון הזה תהינה החברות שתדענה לבנות ארגונים נפרדים או חטיבות נפרדות אשר עוסקות בכל הקשור ל-Commerce Direct וזאת על מנת שתהיה המנעות מקונפליקטים מול ה-Retail הקלאסי ובכך למעשה יתאפשר למכירות מהסוג החדש הרבה מאוד מקום שנדרש על מנת שיוכלו לצמוח במהירות.

png-western-europes-consumer-goods-ex2

מילת סיכום. כפי שהבטחתי הוספתי את החומר המקורי בתחתית הרשומה על מנת שתוכלו לצלול אליו במלואו ולקטוף תובנות נוספות. זה עולם ונושא מרתק ואני מבטיחה להמשיך ולחקור בו ולהביא לכאן תובנות, קייסים, נתונים ומחקרים מעניינים שיעזרו לכם לבנות בצורה חכמה את מפת הדרכים.

About author View all posts

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות
השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים
בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית
יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים
חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Follow

Follow this blog

Get every new post delivered right to your inbox.

Email address