Our Greatest Fear

אנחנו כותבים, משקיעים, חושבים על נושא חוקרים בו ומחפשים מקורות השראה, לינקים למקומות המחדדים את המסר שלנו, סרטונים ותמונות שיעזרו לנו לחדד את האמירה ועוד …  כל שבוע אנחנו צריכים להמציא שניים או שלושה כאלו הכוללים חשיבה, בחירת נושא והשקעה לא קטנה במהו ערך מוסף. הפחד הגדול שלנו הוא שלא יאהבו את מה שאמרנו שלא יסכימו עם מה שכתבנו ואולי שאף אחד לא ירצה לקרוא. ומשם נודדות לנו המחשבות למקומות השואלים למה בעצם השקענו ועבדנו ?

תחזוקת בלוג זו משימה לא פשוטה ובמיוחד אם מדובר בבלוג במתחם עצמאי שלא זוכה לחשיפה של מתחם הממוקם ברשת חברתית… כל תשתית העבודה נהיית הרבה יותר מורכבת וכוללת בתוכה את אמצעי השיווק והדרכים שאנחנו יוצרים למשיכת קהל קוראים אשר יגיעו שוב ושוב כל אלו נהיים בעלי משקל כבד ומשמעותי.

אנחנו מתאמצים בלנתח את התכנים שהעלנו, לחקור ולראות מה עשו האחרים מסביבנו ובכל העולם ובמקביל לחפש חדשנות ומקוריות בעצמנו. נכון, עם הזמן אנחנו מתבגרים ולומדים לפתח תיאום ציפיות כזה התואם את המציאות הלכה למעשה !  עם הזמן אנחנו יודעים פחות או יותר איך לבנות מגדל תוכן נכון ומה לעשות בשביל שהקסם אכן יתחולל. חשבתי שהנושא הזה שכל כך קרוב לכל אחד מאיתנו דורש התייחסות פעם אחת כי זו הזדמנות טובה לגלות לכם את ציפור נפשי ולשתף אתכם בהרגשה, שיתוף זהו אקט משחרר אז אני משתחררת… פעם שנייה כי יש לי כמה רעיונות והגיגים שיכולים לעזור לכם להגיע לשם בביטחון ולנכס לכם שתים או שלוש תובנות אשר תעזורנה לכם לשרטט נכון את הדרך.

התוכן שלנו משקף את האישיות שלנו, את הידע ובמקום מסוים את הDNA האישיותי ממנו אנחנו בנויים. עצם העובדה שהתוכן מייצג אותנו הוא שם את דמותינו באופן מטאפורי בבמה ובמרכז הזרקורים אי לכך ברור שנרצה שהצבע אשר ישלוט סביבו יהיה ורוד ולא שחור. ברמת ההמלצה זו הזדמנות לבחון את האמיתות המרכיבות את האישיות שלנו ולהוציא אותן לאור מהמקום הכנה. עצם הבדיקה בכל אותם הפרמטרים המשקפים את דעתנו מאפשרת לנו לייצר תוכן טוב שיהווה כר איכותית להיכרות בננו ובין קהל הקוראים שלנו.

היועצים באופן טבעי אנחנו מכתרים סביבנו קהל של יועצים העוזרים לנו לקבל החלטות על הצעדים שלנו ועל הדרך בה אנחנו מפגינים את הידע שלנו. צריך שנזכור דבר משמעותי : כל אותם היועצים יכולים להוות מראה איכותית וסוג של מדגם מייצג טרום יציאה החוצה, אך בסופו של יום אנחנו לא נחים על זר של מדע מדויק ותחושות הבטן שלנו, הרגישות שלנו כלפי הסיפור וגם הקשר בין כל אותם הסיפורים שכבר כתבנו הם אלו שצריכים להכריע במהות הכתיבה ובתכנים אשר יצאו החוצה.

התגובות סוג של יועצים נוסף מקבל ביטוי בנדבך התגובות לכאן חשוב להוסיף דימוי מעולם הסקרים מכיוון שמודל התגובות מייצר באופן טבעי סקר בלתי נעזר של דמויות שאינן בהכרח קשורות אל היום יום שלנו ואינן נחשפות בהכרח להיקף הגדול של הפעילות שלנו. יועצי התגובות משמעותיים כי הם משקפים כנות על רמת התכנים, איכות התכנים והבנתם. חשוב להשקיע זמן ואנרגיה בהבנת הנקרא בהבנת הכתוב בין השורות ומשם לחדד את התוכן ההמשכי כמו כן את הביטחון.

שיווק אנחנו סומכים הרבה על כך שכולם יבינו כמה משמעותיים הם התכנים שלנו ושלכולם יהיה ברור שמה שאנחנו אומרים חייב להישמע אבל, זו עובדה לא ברורה הרשת מלאה בתכנים איכותיים ויש צורך אמיתי שנבין שאנחנו לא יכולים להישאר במוד הפאסיבי ומעבר טבעי אל המוד האקטיבי יאפשר את מינוף התכנים שלנו וייצר תנועה ותעבורה של המתחם שלנו מול קהל קוראים באופן יזום. שיווק זו לא מילה רעה ואנחנו לא צריכים לחשוש מהעובדה שחלק מהעשייה שלנו קשור באופן ישיר לעבודה נוספת הכוללת בניית התשתית השיווקית אשר עוזרת לקהל קוראים נאמנים לחזור שוב ושוב ולקהל חדש להגיע בפעם הראשונה. עם הזמן ככל שהמתחם יגדל כך גם תגדלה הצפיות והתגובות באופן טבעי, אך יש צורך שנעזור לו במיוחד בהתחלה ולמען האמת גם בהמשך. קיים חוק בפיסיקה האומר שככל שגוף גדול יותר כוח המשיכה שלו גדול יותר אנחנו מופקדים על משימת "ההגדלה".

ממה להימנע וממה לא חשוב להימנע מלחצים מיותרים ישנם תכנים שמצליחים יותר ותכנים שמצליחים פחות ואין צורך להרגיש שהעולם חרב אם פוסט אחד לא "מתרומם" כמו שציפינו. חשוב לא להימנע מליהנות : הכתיבה שלנו משקפת את היופי הפנימי שלנו ואת הדרך להראות לעולם את האישיות ואת עולמות התוכן הסובבים אותנו. זו הזדמנות ומי שכשיר לה מרוויח הרבה מעל המצופה אך אם זה נעשה ללא קומפוננט ההנאה זה הופך לבתול וחסר טעם.

עוד שניים שלושה דברים קטנים שאין להם כותרת מוגדרת : כתיבה היא רגש, דרך להכרות, דרך להעברת מסרים, ממש כמו בניית דיאלוג או אם תרצו סוג של רומן עם הקורא. בדרך ישנן עליות וישנן מורדות והחיים בכלל מורכבים מהרבה אפורים באמצע אין שחור ולבן לבד. בניית עולם תוכן זו משימה ארוכת טווח המכילה בתוכה המון קומפוננטים שונים וחשוב לזכור שהמורכבות היא זו שהופכת את העשייה למעניינת וכל כך מלאה הרי אם הכול היה פשוט ונוח זה עשוי היה להיות ממש משעמם לא ?

צירפתי לכם שיר מקסים שהתאים לי לתחושה שאני מנסה להעביר תיהנו ….

 

 

About author View all posts

urianzohar

אני- זהר אוריין, יועצת בתחום של חדשנות באמצעות דיגיטל וטכנולוגיות
השירותים שלי : ייעוץ אסטרטגי לחברות ומותגים גדולים
בניית אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית
יצירת קונספטים למוצרים ולשירותים דיגיטליים
חקר הטרנדים המובילים ושימוש במקרי בוחן מרחבי העולם

27 CommentsLeave a comment

  • "ברמת ההמלצה זו הזדמנות לבחון את האמיתות המרכיבות את האישיות שלנו ולהוציא אותן לאור מהמקום הכנה."

    זהר,
    כ"כ פשוט וכה נכון.
    אהבתי את כתיבתך המהוקצעת ומדויקת.

    תודה ושבת שלום.

  • באופן כללי רשימה זו נאה.

    אבל…יש להמנע משימוש במילים לועזיות, במיוחד שיש מילים עבריות יפות במקומן. לדוגמא ברשימה זו: המילה קומפוננטים: אומרים בעברית רכיבים וקומפוננט אומרים רכיב.
    בברכה אמנון

  • פוסט יפה, מעניין ובעיקר מעורר תובנות אישיות.

    אני מוכרח גם לציין שהשיר שצירפת מרטיט לב.
    שמעתי אותו פעמיים ומחיתי דמעה מהעין.

    תודה זהר.

  • תודה על הפוסט המרתק.

    אני מזדהה עם התפישה שאין להתרגש יתר על המידה במקרה שפוסט לא "המריא". צריך לזכור שלפעמים הכותב מקדים את זמנו, מדבר על דברים שהוא חקר ומבין לעומק אבל הקוראים שלו הגם שבד"כ מתעניינים עוד לא הגיעו למקום שמבין או מזדהה עם הדברים.

    אגב, פוסט ברשת שלא המריא בימים הראשונים הוא לא בהכרח כשלון בטווח הארוך. צריך לזכור שהפוסט שפורסם ברשת הוא נצחי ויתכן שיום אחד יתעורר לחיים בנקודות זמן רלבנטיות בלתי צפויות.

  • הי גולן אני מבינה ממך שאני צריכה להקפיד על פוסטים מקצועיים ? הם אלו שיבטיחו לי תגובות מתלהבות . תודה על האינפוט .

  • אמנון אתה צודק ותודה על ההערה . החטאים הקטנים שאני נופלת בהם . גם אימי שהיא פרופסור לספרות ובלשנות מעירה לי על כך אשתדל להשתחרר מההתמכרות .

  • סער אתה צודק זו נקודה שלא הדגשתי . נכון מאוד שאי אפשר לבדוק פוסט בנקודת הזמן בו הוא יצא לאוויר זו מציאות של הזנב הארוך וצריך לתת לה את הזמן .

  • פוסט נכון ומדוייק הייתי מוסיף
    שאחת הבעיות היא הפחד מאחריות והוא
    המוליד את הצורך בכל אותם יועצים אשר
    "יאשרו" לנו את מה שאנחנו מרגישים חושבים
    וחולקים.

    תודה
    גיל

  • לעתים התגובות של הסובבים אותנו נובעים ממניעים אחרים כגון: קינאה וכו…לפי דעתי את צודקת שלא צריך יותר מידי להתיחס לסובבים אותנו בהחלטה אם לפרסם פוסט או לא.
    שכן המחשבות שלהסובבים אותנו דומות…גם הם חושבים , מה אנו חושבים עליהם..

  • כן וכן וכן… או במילה אחת – לא.
    (-:

    סתם. אני מאד מסכים עם כל מה שכתבת מלבד משפט אחד אז כמובן שאני אטפל דווקא אליו:

    "הפחד הגדול שלנו הוא שלא יאהבו את מה שאמרנו, שלא יסכימו עם מה שכתבנו ואולי שאף אחד לא ירצה לקרוא…"

    הפחד הזה מסרס. מסרס מלהגיד את הדברים הנכונים כמו שאנחנו רואים אותם. גם אני בבלוג ואפילו בתגובה פה מפחד שאף אחד לא יקרא אותה. אבל שני הפחדים הראשונים "שלא יאהבו" ו"שלא יסכימו" הם פחדים שאסור לנו לשים אליהם לב. פחדים שאנחנו חייבים להתגבר עליהם.

    אני מתייחס לבלוג שלי כאל המקום בו אני כותב את הדעות שלי, מתבטא, נותן טיפים ומעביר מידע. לא תמיד יסכימו עם דעתי, יתווכחו עם הניתוח שלי ולפעמים אפילו יניחו שאני אידיוט.
    אז מה?

    אני לא אלמד כלום אם רק אכתוב תוכן אהוב ומלוקק ומתחנף. זה גם יהיה משעמם לאורך זמן.

  • מסכים עם יובל. בלוגר טוב צריך להיות דעתן ולפעמים גם קצת חוצפן.
    על מנת ליצור דיון ועניין בתכניו, הוא לא יכול להיות חיובי כל הזמן..

כתיבת תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Follow

Follow this blog

Get every new post delivered right to your inbox.

Email address