הקדמה :  בני 8 עד 18 משתמשים כיום במדיה יותר מבכל פעילות אחרת , אלא אם נחשיב את השינה כפעילות … סד”ג זמן השימוש שלהם במדיה עלה בשנה האחרונה ל 7.33 שעות ליום בממוצע. משך הצפייה כולל : תוכניות טלוויזיה, משחקי מחשב, מוזיקה , קריאת ספרים באתרים שונים , מגוון אתרים שבהם הם משוטטים ואשר מספקים להם תוכן קבוע וזורם (במה שמוגדר כסטרימינג). כל אלה הפכו לחלק משמעותי ביותר עבורם ותופשים זמן נכבד מחייהם. הבנת החוקים הנהוגים בחיי המדיה בקרב צעירים הופך לנדבך חשוב ביותר עבור מי שמתעניינים בגדילה ובפיתוח האפשרויות עבור הקהל הזה. המחקר מספק את הידע הזה בדיוק עבורנו הנידרשים להבנת הדור שעליו מדובר, על ידי הצגת הנתונים על דרכי שימוש ועל הרגלי השימוש כגון בשאלות: באילו מתחמי מדיה הם משתמשים, לאילו מתחמי מדיה יש בעלות עליהם, כמה זמן הם מקצים לכל מתחם, עם אילו פעילויות הם באים באינטראקציה , כמה פעמים הם יוצרים אינטראקציות מולטיטסקינג |

מטרת המחקר היא לבסס בצורה איכותית את ממצאי הידע ואת מקורות המידע על דור זה על מנת שייקל עלינו להבין איך ניגשים לקהל יעד זה ואיך מתחברים להרגלי הצריכה שלו ולדרכי הצריכה שלו. זהו אחד המחקרים הגדולים שנערכו בתחום, והוא כולל יותר מ2000 נסקרים. הוא תוחם את גילאי 8 – 18 על מנת שנוכל לראות את השינויים המתחוללים בגדילה בין הגילאים בהם אנחנו ילדים למעבר אל ההתבגרות והשינויים המתרחשים תוך כדי כך בהרגלי הצריכה ואופני השימוש |

המחקר סוקר מגוון שימושים במדיה כנזכר לעיל: טלוויזיה, מחשבים, משחקי וידאו, מוסיקה, מדיה מודפסת, סלולר, וסרטים. זהו אחד מהמחקרים היחידים העוסקים בנקודה משמעותית והיא ההפעלה הרב- תיפקודית, המולטיטסקינג של צעירים אשר משתמשים בעת ובעונה אחת בכמה יישומי מדיה במקביל.

חלק מהשאלות | הסוגיות אשר נשאלו | נבחנו  : באלו ערוצי מדיה אתם משתמשים ? כמה זמן באופן ממוצע אתם משקיעים בכל ערוץ וערוץ ? מהי חשיבותם של ערוצי הסלולר והאינטרנט עבורכם ? איך בפועל משתמשים בערוצי המחשב והאינטרנט ? אילו סוגי מדיה זמינים בביתכם ? מהם השינויים העיקריים בהרגלי הצריכה שחלו לאורך השנים במדיה ? איך השימוש במדיה משתנה בין גילאים ? האם יש שינויים בין הרגלי צריכה של בנות וילדות המבדילים אותם מהרגלי הצריכה של הבנים ? כיוון שהמחקר נעשה על ילדי ארה”ב נבחנה גם השונות בין לבנים לשחורים ולהיספנים נתון שלהערכתי מייצג במקביל את התנודות באחוזי הרגלי הצריכה שנובעות מהבדלי התרבות ואזורי הגדילה ותנאי המחיה בין חברה לחברה |

מכיוון שזהו המחקר השלישי של מכון קייזר הוא נותן מידע מבוסס התפתחות שמכיל בתוכו מסקנות שהתגבשו בין היתר גם מתוך שני המחקרים הקודמים, דבר המאפשר כניסה לציר הזמן של תובנות הנמשך ומתפרש על תקופה ארוכה. מזווית ראייה זאת מתאפשר לנו לאפיין את השינוי שחל על מגמות הצריכה במדיה מאז 1999 הזמן בו נערך המחקר הראשון,  והלאה, דהיינו עד 2004 זמן המחקר השני ולבסוף המחקר השלישי הנמשך עד 2010 |

ממצאים מרכזיים : במהלך חמש השנים האחרונות מסתמנת מגמה של שינוי עצום ואף הולך וגובר בשימוש במדיה בקרב הדור הצעיר. אחת הנקודות המשמעותיות אשר התקבלו מממצאי המחקר היא העובדה שבמהלך חמש השנים חל השינו העיקרי בגורם הזמן המושקע דהיינו משך השימוש במדיה שמוערך כממוצע בין 6.21 שעות ל 7.38 ובתוך זה מובחן שינוי גם באופי השימוש ברמת המולטיטסקינג בין מתחם למתחם. מדובר כמעט במתכונת של משרה מלאה עבור מבוגר אלא שחשוב לשים לב להבדל משמעותי השימוש בקרב ילדים ונוער במדיה נעשה במשך שבעה ימים בשבוע לעומת ההיקף הקצר יותר, דהיינו משך של חמישה ימי עבודה למבוגר. נקודה משמעותית נוספת היא העובדה שהצעירים משתמשים בעת ובעונה אחת ביותר מכלי מדיה אחד ובכך למעשה הם “דוחסים” עוד כ- 10.45 דקות של תוכן מדיה לתוך הממוצע של 7.38 שעות. לינק לתרשים 1 |

השימוש במדיה השתנה מאוד בעשר השנים האחרונות, סיפֵּר המדיה בחייהם של צעירים הוא בעיקר סיפר של טכנולוגיה מתגברת ושימושיה השונים באשר לצריכת מידע ותוכן. החפץ האחרון שבו הם נוגעים בערב הוא הסלולר שלהם וכשהם קמים בבוקר זהו הדבר הראשון שהם פוגשים. המעבר של המדיה הסלולארית למדיה שמעבירה תוכן והמשמשת כפלטפורמה לגיטימית ליצירת אינטראקציית תוכן, כמו גם הספרייד הרחב של הכלים הסלולרים איפד , כלי MP3, יצרו בפועל ווליום של צונאמי בשעת השימוש במדיה בקרב צעירי ארה”ב. לא די שיש יותר ויותר צרכני ומחזיקי בעלות על מכשיר סלולר אלא שבמקביל  הפכו מכשירי הסלולר יותר ויותר מדרך לתקשר האחד עם השני לאמצעי נגיש לצרוך מדיה רוויה .שתי המידיות הללו  MP3 וסלולר הם הגורמים העיקריים לתופעת הצרכנות המוגברת מצד צעירים ונוער. הרגלי הצפייה בטלוויזיה השתנו אפוא מקצה לקצה! המחקר משקף שינוי מגמתי עולה של יותר מחמישים אחוז מבני הנוער שאינם צורכים עוד את תכני הטלוויזיה במקרן הרגיל ובזמן השידור השוטף כי אם במתחמים אחרים המותאמים לזמן הבחירה הצרכני שלהם. כגורם חדשני נוסף שלוקח חלק בצמיחה של מדיה בסלולר ומדיה באון ליין תצויין האפשרות לגלישה יותר מהירה מבעבר. יוצא מכאן כי הקשר החדש שנוצר עם מתחמי המדיה החברתית לרבות פייסבוק ויוטיוב השפיעו משמעותית על משך הגלישה של הדור הצעיר ואכן ניתן להבחין בצמיחה וגדילה בזמן הצריכה דהיינו במעבר לזמן של חצי שעה יותרבין השנה שעברה לבין השנה הנוכחית. לינק לתרשים 2 |

המחקר נחלק כאמור לסוגי שימוש שונים במידיות ולהלן אערוך לפניכם סיכום קצר על כל מדיה ומדיה : חשוב לציין שהוספתי לכל סגמנט מדיה תרשים מתוך המחקר אך במחקר עצמו תוכלו להחשף לתרשימים נוספים ומשמעותיים. חשוב להבין שאני חילצתי את אלו שנראו לי כמעניינים ובמסמך המקורי ישנם נתונים ופרטים נוספים שיכולים לתרום לכם ולעזור לכם מאוד בקבלת החלטות עסקית |

בעלות במדיה : אחת הסיבות המרכזיות למגמה המסתמנת שצעירים צורכים הרבה יותר מדיה מבעבר נובעת מהעובדה הניסמכת על היסוד הברור שהמדיה יותר זמינה להם ונמצאת בבעלותם. יותר ויותר צעירים מחזיקים טלוויזיות בחדרים הפרטיים שלהם , בצד מחשבים ומשחקי מחשב וכמו כן מדיה סלולרית ואיפודים המצויים בכיס שלהם בזמינות גבוהה מאוד. בעלות מדיה סלולרית רוב בני הנוער מחזיקים במכשיר סלולרי ובו הם משתקעים במשחקים, מקשיבים למוסיקה, ובמקרים רבים מתחברים לאינטרנט וצופים בסרטי וידאו. לינק לתרשים 3 |

Overall Media Use ביום טיפוסי בארה”ב ילדים בגילאי 8 – 18 שוהים במתחמי המדיה כ- 7  וחצי שעות . לצורך השוואה הדבר שקול כמעט ליום עבודה מלא. בהבדל משמעותי הנובע מהעובדה שהם משתמשים במדיה במשך שבעה ימים בשבוע המסתכמים בשבע וחצי שעות מידֵי יום. מכיוון שהדור הצעיר משתמש ביותר ממדיה אחת, לפעמים בשתיים ולפעמים אף בשלוש בעת ובעונה אחת, הריהם נחשפים למעשה לתכנים השונים במשך למעלה מעשר שעות וארבעים וחמש דקות בממוצע היומי. מספרים אלו אינם כוללים את זמן השימוש באינטרנט בתוך כותלי בית הספר ולא, בנוסף לכך, את משך השיחות בסלולר לינק לתרשים 4 |

שינוי בשימוש לאורך זמן – תקופה של חמש שנים זמן השימוש במדיה וזמן השימוש הכולל בצרכנות תוכן במדיה גדלו באופן משמעותי ובשל חישוב הפעולות החופפות בצרכנות המוליטסקינג הגידול הנראה לעיין בחמש שנים האחרונות מסתכם בגידול מ6.2 שעות ל7.33 שעות כשבפועל הן מוערכות ב- 10.45 שעות |

טלוויזייה  למרות שינויי המדיה והאפשרויות החדשות הקיימות והמצטברות, הטלוויזיה ממשיכה להיות כלי המדיה הראשון והמרכזי בחייהם של צעירים אמריקאים. זמן צפייה במדיה טלוויזיונית שקול כנגד כל האפשרויות הקיימות החל בתכנים המגוונים ועד לדרכי שימוש שונות . מסך טלוויזיה, אינטרנט , מחשבים ניידים , מכשירים סלולרים איפון ועוד .הנתון הסטטיסטי כולל סיטקומים, הקלטות של תוכניות ופודקאסטים. מהמחקר עולה שצעירים צורכים יותר ויותר תוכן טלוויזיה והאפשרות שלהם לראות את התכנים במידיות החדשות רק מגבירה למעשה את זמן הצפייה המושקע בהם . נעשה יותר ויותר ברור שהשיטה צריכה לפעול בכיוון של העברת תכנים מהמדיה המסורתית למתחמי המדיה החדשים. אפשרות הגישה הנוחה של הדור הצעיר לתכנים במתחמים החדשים מעלה באופן משמעותי את נפח השימוש בהם. זו דרך חדשה לשימוש ואכן חמישים אחוז מהנסקרים במחקר ענו כי זוהי הדרך האולטימטיבית שלהם לצפייה בתכני טלוויזיה! שימוש של צעירים במדיה | מתמונת המצב עולה כי תכנים של טלוויזיה עוברים באופן ישיר ובווליום מהיר למתחמי המדיה החדשים | קרי הדור הצעיר לא איבד אמון בתכני טלוויזיה אלא שהוא פשוט צורך אותם במקומות אחרים . מביו הגילויים המעניינים של המחקר חשוב לציין שתוך כדי צפייה במדים הטלוויזיוני המסורתי רוב הנסקרים ענו שהם עוסקים בעת ובעונה אחת בפעילות מולטיטסקינג בחלק מהזמן . קרי מייצרים אינטראקציה עם מדיה אחרת בזמן צפית טלוויזיה לינק לתרשים 5 | לינק לתרשים 6 |

סלולר אחד השינויים  המשמעותיים שנרשמו במחקר בהתייחס לציר הזמן הוא השימוש בסלולר בקרב בני נוער . לפני חמש שנים לרוב הצעירים לא הייתה בעלות על מכשיר סלולארי, סמס הייתה עדיין בגדר תגלית חדשה , ומי שהיה בבעלותו מכשיר סלולר השתמש בו בעיקר לצורך שיחות. בשונה מהיום כאשר המכשיר מהווה פלטפורמה רב ערוצית ורב שימושית. כיום , התמונה של צעירים משתמשים בסלולר ככלי רב ערוצי מדיה לשמיעת מוסיקה , צפייה בסרטים, משחקי מחשב וגלישה באינטרנט הפכה כמעט לאיקון מוכר וברור לכולם. כיום לשני שליש מהדור הצעיר יש סלולר בבעלות אישית. זמן השימוש בסלולר נחלק על פי המחקר (ונדגיש כי מדובר בילדי ארה”ב )ל- 33 דקות זמן שיחה ביום ולקשר באמצעות סמס המוערך ב- 118 מסרים ביום , מתוכם גילאי 7 – 12 נמצאים תחת חוקים ברורים מצד הוריהם לגבי אופן וכמות השימוש בסלולארי מה שמכתיב באופן ישיר את גבולות זמני השימוש שלהם במדיה. שימוש בסלולר כמדיה לכל דבר : הסלולר מהווה באופן מהיר פתרון ישיר ופלטפורמה פופולרית כמרכז מדיה.  ביום רגיל בני 8 – 18 המחקר מציין בממוצע יותר משעת שימוש בסלולר לצריכת תכנים שונים הכוללים : מוסיקה , צפייה בסרטים ושימוש במכשיר משחקי וידאו שונים לינק לתרשים 7 |

הפוסט הבא יהווה המשך ישיר של המחקר הנדון ויעסוק ביתר הרחבה בתחומי מדיה נוספים כגון : מחשבים , משחקי מחשב , מוסיקה ואודיו באופן כללי , מדיה מודפסת , סרטים , ומבט על נושא המולטיטסקינג במדיה ותחזיות כלליות לאופן בו התחום יתפתח ולמה עלינו לצפות בעתיד הקרוב. לסיכום אציג את התובנות שלי לגבי המחקר ואת הרעיונות שאימצתי אישית מתוך המסמך המשמעותי הנדון .  אני מוסיפה לכם סרטון שהחברה ערכה כחלק מהמחקר | שימו לב לכך שזה ערוץ שלם מלא בסרטים שונים ואיכותיים אשר מהם ניתן לשאוב רעיונות וחומרים נוספים | מקווה שתקבלו מהתוכן המוצג לעיל כלים טובים לעבודה וליישום יעיל של המסקנות , זהר |

החלטתי לפתוח לחברי היקר בלוג אחרי הרבה מאוד זמן שהוא מנג’ס לי בנושא. ובדיעבד אחת העכבות הגדולות ביותר שמנעו ממני לעשות זאת הסתברה לי כמאוד פשוטה לפתרון. קשה לו לכתוב…הוא יודע אבל זה יוצא במאמצים גדולים. מצד שני הוא מצטלם נפלא עובר מצלמה ברמה מאוד גבוהה ויש לו פרזנטציה שלא ראיתי אצל הרבה אנשים. פתאום הבנתי שהכיוון שלנו צריך להיות וידאו בלוג קרי בעגה המקצועית Vlog.

התחלתי לחקור בנושא ולבדוק מה קורה ברשת, לא שלא הייתי מודעת לכוח הזה לפני כן אבל לא ממש הייתי מוכוונת מטרה ל”תעלה” הזו כמו שהייתי סביב פרויקט הVlog שלו. העולם שגיליתי פשוט עצום הכוח של סרט מול פוסט כתוב עם תמונה פתאום שינה אצלי הכול בראש ועשה לי חשק עז להפוך ביום את הבלוג שלי ל”וולוגן” … טוב אני לא כל כך אוהבת להצטלם ופרזנטציות אני נותנת מול קהל חי ונושם לכן מהר מאוד החלטתי לרדת מהסיפור אבל, לא באנו לדבר עלי .

יצאתי למשימת החיפוש של נקודות הבעד ולמה כדאי לצאת למהלך הזה וגיליתי המון סיבות שחיזקו אותי בפתרון אפרוט לכם אותן כאן עם הרחבה כך שגם אתם תוכלו להרוויח מהמחקרון שלי.

למה כדאי לפתוח Vlog ? או במינימום לשלב באופן משמעותי את כלי הוידיאו כאחד מהכלים המובילים בתכנים אותם את מעלים :

Personality included הדבר הראשון והמשמעותי ביותר ששכנע אותי העובדה שיש פה פשוט אישיות הוספת ה”אני” אל התוכן והנגשתו אל האחר הופכת את כל חווית המפגש לשונה לכלי חזק ואמיתי קיימת בכלי עוצמת מפגש שיוצרת להערכתי אפקט ששום כלי אחר לא יכול לה.

קריאות ככלי לחיזוק מול קהל היעד שלנו בהמשך לבעיה הקיימת בקרב קהל לא מבוטל המתקשה בכתיבה באופן קואורלטיבי קיים קהל לא פחות גדול שמתקשה בקריאה. כלי הוידיאו מאפשר העברת תכנים ללקוחות בעלי ריכוז פחות גבוה שאינם מסוגלים לקרוא מאמרים גדולים וארוכים. בדרך זו ניתן לדחוס כמות משמעותית של תכנים שעוברת בצורה “אכילה” הרבה יותר.

עוצמת התוכן הויראלי אנשים פשוט אוהבים לשרשר סרטים מוצלחים, צמצמתי את העולמות שיכולים להפוך לויראליים בעולם של וידיאו לארבעה : הומור, חדשותי, הצצה אל מאחורי הקלעים או ערך מוסף הכולל טיפים. חשוב להדגיש שכתרבות צרכנית אנשים אוהבים לשרשר תוכן וידיאו, לכן כל אחד מארבעת הפרמטרים הללו במבנה התוכן יכולים להפוך את הסרטון שלכם ל”נפיץ ויראלי” ברשת (עין ערך סוזן בויל).

מתן טיפים כאסטרטגיית תוכן אחד הדברים המשמעותיים שעובדים ברשת כעסק שרוצה לשווק את עצמו הוא כלי של טיפים, לתת ולחלק מידע להראות שאנחנו יודעים ולעזור. כל אלו מושכים ויוצרים עוגן ונותנים לנו גושפנקה לשווק את עצמנו כאינסטנציה בתחומינו. כלי הוידיאו נהדר למטרה זו הדרך בה ההסבר עובר והאפשרות של כל אחד מאיתנו להפיק סרטון בו אנחנו מעבירים מידע בפשטות אך בחוכמה יוצר באופן מידי כוח וסינרגיה. כמו כן כרעיון אנחנו יכולים פשוט לייצר בית ספר מקוון לכל מי שבאמתחתו הרבה מידע והרבה תוכן אותו הוא רוצה להעביר ויכול להפוך את המתחם שלו למתחם שיוצר מעין מכון לימוד מקוון לתחומו.

חכם ופשוט זו נקודה משמעותית שמדגישה בעיני ולתפישת עולמי את החוזק של הכלי,  דווקא בגלל שהחומרים מועלים כתוכן גולשים ובעיקר מפני שהם אינם מלוטשים כפרסומת מהוקצעת ומלוקקת גורם ויוצר בקרב הצרכן לחיבור גבוה יותר בגובה העיניים וליכולת להאמין למסרים באותו אופן שאנחנו מאמינים להמלצה של חבר.

רב ערוציות עצם העובדה שאנחנו מעלים סרטים לרשת דרך אתרי שיתוף קבצי וידאו ופותחים ערוץ בYouTube או ב Vimeo(מתחם שיתוף קבצי וידאו שנראה נפלא בעיני) ומשם אנחנו משרשרים את החומרים שלנו לבלוג שלנו או לכל מתחם בו אנחנו פועלים יוצר אצלנו באופן אוטומאטי עבודה ברב ערוציות. ברמה הטקטית זו נקודה מאוד חשובה כי היא בונה את הנראות שלנו ברשת ומייצרת את האפקט המצטבר. חשוב להדגיש שאם כבר עשינו מהלך כזה וייצרנו ערוץ בYouTube רצוי מאוד שנמתג אותו ונהפוך אותו בעצמו לכלי שיווקי בארגז הכלים שלנו. חשוב להדגיש גם עובדה נוספת והיא עובדת השרשור קל לשרשר תכני וידאו ממקום למקום והם יוצרים בולטות מאוד משמעותית בתוכן השונה העולה ברשת.

Look & Feel תוכן רב שכבתי למי שלא הולך רחוק ולא פותח בלוג וידיאו כמוני, חשוב לזכור שהכלי הזה חייב להיות מתומהל בסט הכלים השונים במתחם שלכם. הכנסת וידאו, תמונה וטקסט יוצר את האווירה ואת הרוויה הרב שכבתית של התוכן שלכם כמו כן ברמה החזותית הוספת סרטונים משדרת מייד על מתחם מתקדם ומייצר Look מאוד חדשני ומזמין.

פרזנטציה סרט זו הזדמנות, הזדמנות לייצר פרזנטציה של הדמות שלכם בפני קהל רחב בנקודת זמן אחת !

כלים להפקה הכול נהיה פשוט ובהישג יד כל סלולר וכל מצלמה הכי פשוטה יכולה להפוך בדקה למסרטה, כמו כן כלי העריכה השונים הקיימים ברשת מאפשרים לנו להפוך בן רגע לעורך קטן של התכנים שלנו. אני אישית משתמשת בכלי מדהים של Adobe – Adobe Premiere כלי קצת כבד להתקנה אבל קחו בחשבון שקיימים אין ספור של כלים חינמיים ברשת בהם ניתן לערוך את הסרטים ולהעלות אותם כהפקה עצמית.

הפיכת מצגת לסרטון תעיזו זהו המסר שיש לי להדגיש בנקודה הזו גיליתי שהכול ניתן ברשת כל שנשאר הוא לבקש. יש לכם אפשרות למשל להפוך מצגת ppt לקובץ avi ובכך יצרתם סרטון באפס השקעה ובאפס עלויות. יש עשרות תוכנות המאפשרות המרה מכל קובץ שתרצו לאחר כל שנשאר הוא להקליד ברשת “ממה למה” ותקבלו את התוצאה הרצויה חשוב לזכור ולהוסיף את המילה בחינם והיא תעזור לכם להגיע לכל אותן התוצאות של כלי החינם הקיימים ברשת.

החלק הבא בפוסט נכתב בשיתוף עם הדס אדלר שהיא אלופת הסרטונים והשימוש במתחם YouTube שווה לכם לקפוץ לביקור ב Vlog שלה …

השימוש בפלטפורמת השיווק בוידיאו תופש תאוצה יותר ויותר YouTube כמתחם תוכן וידאו של גולשים מדורג במקום הרביעי מבין כל אתרי האינטרנט ושומר ביציבות על מקומו בראש הטבלה לאורך זמן (מקור alexa.com). אין ספק כי זו מגמה המסמנת את הפוטנציאל האדיר הקיים בשיווק בכלי הוידיאו ובמתחמי הוידיאו השונים. לפני כעשור סרטונים מקוונים היו רק קצת יותר מרעיון זאת מאחר והתקשורת הרשתית הייתה איטית, רוחב הפס היה מוגבל והכלים היו יקרים ומגושמים. אך הדינמיות בה מתפתח האינטרנט היא זו שהפכה את רעיון יצירת הסרטונים למציאות וכיום מיליוני אנשים מכל העולם מתקשרים באמצעות סרטונים ברשת.
העובדות :  13.5 שעות וידאו מועלות לYouTube מידי דקה !  20% מגולשי כל העולם גולשים כל יום לYouTube !  בנוסף חשוב לציין כי העובדה שהיא נקנתה ב 2006 על ידי גוגל ב 1.6 בליון דולר רק מחזקת את התחום ואת הקידום על ידה במנועי החיפוש.
 
יותר אנשים משתמשים בפלטפורמת השיווק באינטרנט מאחר והשיווק דרך סרטוני וידיאו הינו בחינם היום כבר ידוע שמרבית גולשי האינטרנט מעדיפים לצפות בוידיאו קצר מאשר לקרוא טקסט, הוידיאו מאפשר הזדהות של הצופה, תהליך הרישום הינו קצר ומאפשר חשיפה מיידית לקהל גדול של צופים, שיווק ויראלי וכן אפשרויות רבות לקידום הסרטון, כגון שתילת הסרטון באתר האישי שלך בצורה פשוטה, מהירה ועוד…
 
ישנם כללים וטיפים ליצירת סרטון מנצח שיעזרו לכם לחזק את המיתוג שלכם, כגון : פתיחה מסקרנת, סיפור אישי, נגיעה ברגש, נתינת ערך לצופה, אפקט הWOW שייצר זכירות איכותית לסרטון. חשוב לשמור על אורך סרטונים יחסית קצרים על מנת שלא נאבד את הקשב של הלקוח, חשוב לקדם את הסרטונים ברשתותה חברתיות כמו כן חשוב לזכור להוסיף בסוף הסרטון מניע ליציאה לפעולה, פרטי התקשרות וכולי.

צירפתי לכם שני סרטונים מתוך סדרה אשר מדגימים בצורה טובה מאוד לדעתי שקצת קריאטיביות יכולה להצמיח סרט לעניין :

צירפתי לכם לדוגמא סרט מבוא שמדבר על הכניסה לAnalytics ומסביר את הנקודות ההתחלתיות :

ההתמקדות שלי תהיה על דרכים לניתוח של הכלי דרכים להבנת התנועתיות במתחם שלכם כמו כן אפשרות לניתוח המהלכים הכוללים טיפים לחיזוק הצעדים הטובים ותיקון הצעדים הפחות מוצלחים. חשוב להדגיש שהפוסט נותן רק טעימה קטנה אשר בתקווה תיצור אצלכם חשק להמשיך ולחקור.Google Analytics  הינו כלי עצום הכולל המון אפשרויות כך שממש אי אפשר לכתוב על כולן ובנוסף אני חושבת שחלק גדול מהכיף הוא לגלות לבד את כל “החדרים” הקטנים בהם אתם נחשפים נדבך אל נדבך אל מסד הנתונים המלא של הפעילות שלכם .

כניסות לאתר או לבלוג אחד הדברים הראשונים עליהם אנחנו מסתכלים באופן טבעי הוא נתון הכניסות לבלוג או לאתר, חשוב לזכור שמערכות Analytics מחוברות גם לאתרים וגם לבלוגים וצריך לפתח רגישות בשוני בניהם. אני אתייחס בכל הפוסט לנושא הבלוגים ולא לאתרים כניסות לבלוג נמדדות בכמה רמות : מבדיקת Absolute Unique Visitors אשר צפו בתכנים, זמן השהייה בבלוג, מעבר מדפים אל דפים ומעבר לכך יש המון קטגוריות נלוות וחשובות לא פחות. חשוב שננכס לעצמנו כלים איכותיים לבדיקה של הכניסות והבנת התנועה במתחם, בהמשך הנקודות אפרוט מה צריך לכוון אותנו בכל פרמטר.

Traffic Sources אחד הדברים המשמעותיים שניתן לבדוק בסטטיסטיקות הוא מקורות הגעה לבלוג קחו בחשבון שמקור הגעה משפיע מאוד על קבלת ההחלטות שלכם ברמה השיווקית. כמו כן יש חשיבות גבוהה לראות מה “הולידה” לנו בפועל כל כניסה לאתר ואיך היא משפיעה על זמן השהייה מקורות הגעה מושפעים מדרכי הפעילות השיווקים שלכם לבלוג או לפוסט נקודתי ובפרמטר זה תוכלו לראות איך הפעילויות הללו משליכות בפועל על כניסות לבלוג אך לא פחות חשוב על אורך זמן השהייה כך תוכלו לאמוד את איכותן.

Time on Site  ישנה משמעות גדולה למספרים גבוהים של כניסות למתחם אבל אם הם לא מקבלים ביטוי בזמן שהייה ממושך באתר הרי הם כבר לא כל כך משמעותיים. הבדיקות שאתם עורכים על אפקטיביות התכנים הכתובים צריכות לכלול זמן שהייה באתר ומשך צפייה בתכנים המועלים. כך תוכלו להסיק ולדעת מה מעניין את האנשים אשר פוקדים את האתר שלכם. דוגמא מעולם התוכן שלי למשל מראה כי מדריכים אשר נותנים שימון איכותי לארגז הכלים מייצרים טרפיק גבוה ומשך שהייה ממושך הרבה מעל הממוצע. נקודה זו יכולה לעזור ולהכתיב את הלך רוח הכתיבה ואת המשכיות בנית מגדל התוכן.

הזנב הארוך קצת קשה לחיות בעולם של מדיה חברתית אם אנחנו רגילים לתרבות של רייטינג, הצפיות אינן גבוהות ולוקח זמן עד שרואים תוצאות. מה שכן יש דבר אחד משמעותי שיכול להעלות לכם חיוך במידה ותהיו סבלניים והוא אפקט הזנב הארוך אותו אפקט מצטבר שלאורך זמן מחזיר את ההשקעה. ישנה אפשרות לראות בפועל איך תכנים שייצרתם ועמלתם בהם מחזירים את עצמם לאורך זמן ומשביחים את תוצאת החיפוש שלכם במנועי החיפוש.

תכנים מועדפים חשוב להיות ערנים לתכנים אשר מועדפים על הקהל הפוקד את הבלוג שלכם מידת הערנות שלכם יכולה לשנות מקצה לקצת את אפקטיביות התוכן המועלה. תוכן בעל ערך מוסף יחזיר את עצמו זה ברור אך לא תמיד אנחנו יודעים לשים את האצבע על מהו התוכן האיכותי לכן, למידה מאחורי הקלעים של תנועת הקהל שלכם ותרבות צריכת התוכן שלכם תעזור לכם למנף את התכנים וליישר קו עם צורך הקהל.

Pageviews  כדאי לערוך בדיקה מדגמית מפעם לפעם לדרך בה הקהל צורך את התכנים שלכם, האם הם מגיעים לביקור אחד בעמוד מסויים. ואם הם אכן נכנסים ומייד יוצאים חשוב לייצר חשיבה איכותית על דרכים להשארת הקהל לזמן ממושך בדפים נוספים במתחם.

New Visitor / Returning Visitor כפי שציינתי בנקודה הראשונה, יש חשיבות גדולה למספר האנשים המגיעים למתחם בציר זמן, חשוב לעקוב אחר הנתון של הקהל החדש אותו אתם מצליחים להביא כתוצאה איכותית של בניית קשרים ברשת ושיווק נכון אבל יש חשיבות גדולה לזהות קהל נאמן, קהל נאמן שמייצר חזרתיות ופוקד את האתר יותר מפעם פעמיים הוא כזה שמוגדר כגנראטור איכותי עבורכם. הפכתם אותו לסוג של קהל שבוי ואין ספק שהוא “מוציא לתוכן שלכם רגליים של שמועות” העוזרות לכך שבסופו של דבר יגיע אליכם קהל נוסף חדש תתרשמו מגודל ומכמות אבל תתרשמו הרבה יותר מזמן שהייה וחזרתיות.

זמן עליה לאוויר וימי פעילות חלק גדול מהעבודה של מאחורי הקלעים היא לקבוע האם זמני עליית התכנים שלכם אכן טובים, תוכלו לראות על פי גרף ההתרחשות האם יש ימים יותר חזקים מימים אחרים מבחינת תנועת הגולשים ולבדוק האם כדאי לכם להחליף את ימי הפעילות של העלאת התכנים. כמו כן יש אפשרות לבדיקה רוחבית חודש מול חודש ודרכה לייצר ניתוח שכולל התייחסות לשינוי ברמת העלאת התכנים מול עונות השנה מול חגים וכולי. כל אלו יעזרו לכם לקבל החלטות נכונות בכל הנוגע לזמני הפעילות שלכם בבלוג. אתם עמלים קשה מאוד על התכנים שלכם ויכול להיות ששיפטינג קטן אל יום פעילות אחר יכול לייצר טרפיק יותר איכותי ויותר משמעותי.  ניתוח מול התוכן המועלה בבלוג זה הראה שימי שישי אינם ימים טובים להעלאת תכנים, מול ימי שבת בהם הפעילות וההתרחשות במתחם המדיה החברתית גועשת ומייצרת טרפיק גדול, לעומת זאת תכנים אשר עולים באמצע השבוע אמנם אינם משיגים טרפיק בווליום של ימי שבת אבל הטרפיק יותר איכותי והשהייה יותר ארוכה.

Keywords חלק מהתמונה המתקבלת בסטטיסטיקות כוללת דרכי הגעה אליכם לבלוג, דרך מילות חיפוש או מתחמים שונים ברשת. מילות חיפוש יכולות לעזור לכם מאוד לאפיין את תוכן הבלוג ודרך האפיון תוכלו לדעת האם ואיך אתם צריכים לעבוד על אפיונים נוספים אשר יובילו אליכם. אני לא אשת SEO וזהו תחום גדול ומורכב מאוד (לפחות עבורי) אבל כן ניתן לייצר Common sense כשתראו את מילות החיפוש אשר עזרו לאנשים להגיע אליכם לבלוג מילות חיפוש אלו יכולות לעזור לכם בקמפיינים ממומנים, בהכתבת תכנים אשר מועלים באתרי מאמרים ובקביעת לינקים מובילים לעורקי תנועה אשר יובילו אל הבלוג שלכם.

אפקטיביות של שיווק וניתוח מהלכי השיווק כפי שאמרתי קודם ברור יותר מהכול כי כאן תוכלו לבדוק את מהלכי השיווק שלכם, יש הבדל גדול מאוד בין השמחה שלכם לנוכח העובדה שעוזרים לכם לשווק את הפוסט בTwitter  או בFacebook או בכל אחד מהמתחמים בהם אתם פעילים ובין התוצאות האמיתיות בשטח. דרך כלי האנליטיקס תוכלו לבדוק אלו מתחמים הועילו לכם וייצרו טרפיק איכותי. טרפיק הנוצר מTwitter למשל מייצר לאין ערוך ערך משמעותי עבור הפעילות במתחם זה, אמנם מספר הכניסות קטן הרבה יותר משל Facebook או מרקר קפה לדוגמא אבל, וזה אבל חשוב משך השהייה באתר גדול בערך פי ארבע והכניסות שהגיעו ממתחם זה מסמנות על צריכה חזרתית קרי קהל שבוי שפוקד את האתר שלי שוב ושוב. נתון זה מחזק את העובדה שי צורך למקד משקל כובד משמעותי בפעילות בTwitter להשביח אותה ולייצר גנראטורים שיעזרו למינוף מהלכי השיווק שלי על ידי כרטיסים של אחרים.

Benchmarking בתוך הכלי קיימת תמונה אשר משקפת לכם את המצב שלכם מול המצב הגנרי של שאר האתרים והבלוגים בארץ ובעולם, חשוב לייחס לו חשיבות ולנתח אותו אבל בד בבד להתייחס אליו במשנה זהירות, צריך לזכור שהכלי מתייחס אל פעילות של אתרים ושל בלוגים ובאופן טבעי הצרכנות של שניהם שונה. חשוב לייצר רציונאל בריא שמתייחס אל עולם התוכן שלכם ואל סוג המתחם שיש ברשותכם ומשם ללמוד ולהתפתח. הכלי מאפשר לנו לבדוק מה מצבנו ברמת הכניסות לאתר מול אחרים, משך השהייה באתר, מעבר בין עמודים ועוד.. קיימת כאן תמונת על המשקפת לנו מה קורה לנו במתחם מול שאר העולם.

 אני מצרפת לכם Webinar  באורך של שיעור מלא אותו איתרתי בגוגל. סרט שעלה מטעם ההדרכה הרשמית שלGoogle Analytics   שמסבירה על השימוש בכלי מומלץ במיוחד !

זוהי סקירה מאוד תמציתית על הדברים הניתנים לעשייה בכלי הזה, כפי שאמרתי קודם לכן הסקירה אמורה לתת לכם סוג של גירוי ללכת ולחקור… מקווה שהמטרה השיגה את עצמה.

הסיפור החוזר ונשנה שאני שומעת בתקופה האחרונה (לשם דיוק מקמפיין אובמה) יום בהיר אחד קמה לה חברה ומחליטה שהיא לא יכולה לפספס את ההייפ. כל היום, מבוקר ועד ערב וגם בלילה במקרה שלי… אנחנו שומעים : Twitter, Facebook, Linkedin, מדיה חברתית, אם אתה לא שם אתה לא קיים ! כאן “מדגדג” לה לחברה והיא מחליטה לעשות את הצעד ולהתחיל לשחות באוקינוס הגדול הזה. עכשיו מתחילות השאלות המשמעותיות : איך ? איפה ? כמה ? ומה ? האם ניפנה לספק חיצוני ? האם נפעיל בעצמנו ? ומה בתכל’ס אנחנו רוצים או חושבים שאפשר להשיג מהמהלך ? אני מקווה לספק לכם חלק מהתשובות. אין דרך לספק את התשובה המלאה. אני מאמינה שבסקירה שלי תקבלו תובנות על מתודולוגיה נכונה ותכנון איכותי של המשימה,  בהתאם ליכולות ולצרכים שלכם.

אימפלמנטציה של תהליך מדיה חברתית בארגון עקרונות מובילים : אם צריך להגדיר תהליך עבודה ואכן צריך, הייתי מחלקת את המהלך לכמה רמות תכנון והתמודדות… הדברים שאני כותבת כאן הם לא ברמת אמת חצובה בסלע, יש צורך לייצר אדפטציה Tailor Made בכל מקרה ומקרה לגופו. אבל בפועל, הסקירה כן נותנת סוג של מושג בסיסי על גודלה ואופיה של העבודה, דרכי התמודדות ותיאום ציפיות. הנקודות מסודרות לא בהכרח לפי סדר העבודה, אלא לפי הצורך להסתכל על המהלך ברוחבו. לבחון את מכלול הנקודות ויחד לייצר מהן תהליך. נתחיל….

ארכיטקטורת תוכן : אינטרנט הוא בראש ובראשונה תוכן והתוכן הוא המלך. אם אנחנו רוצים להיות שם בעולם הגדול של המדיום החברתי רצוי שיהיה לנו על מה לדבר. רצוי לא פחות שזה יהיה מעניין והכי חשוב שזה יעניין לא  רק אותנו. אחד הדברים המשמעותיים ביותר כשיוצאים למהלך, הוא הצורך לבדוק איך ועל מה נדבר ? כמו כן, יש לאמץ תכנון מובנה של מגדל תוכן שישרת אותנו כחוט השני בכל המהלכים שלנו ובהסתכלות קדימה. כדאי מאוד שהתוכן שלנו יהיה קשור לערכי החברה, לערכים המוספים שלה ולחזון. זה הזמן להגיד שהמון פעמים בדיקה של מהלך במדיה חברתית מכריחה את אותנו לשבת ולחשוב על דברים שפוסחים עלינו ביום יום. כגון מי אנחנו ? מה הופך אותנו למעניינים ואת מי אנחנו רוצים לפגוש בחוץ ולספר לו על הפעילות שלנו. עוד חשוב להדגיש שמהלך כזה לעיתים קרובות עוזר לחברה לקבל החלטות גם ברמה האסטרטגית הגבוהה ביותר. זהו סוג מיוחד של תהליך שפותח צוהר לפנים הארגון ואשר דרכו ניתן לבדוק את הזהות והמהות שלנו.

תיאום ציפיות : יש חשיבות גבוהה בכוונה לתאם ציפיות בתחילתו של תהליך. רבים רואים במדיה החברתית מעין מקל קסמים, הוקוס פוקוס.. שניים וחצי ציוצים, שני דיונים, אוסף של כוכבים בקפה ואופס אנחנו מפורסמים. אז זהו שלא ….מדיה חברתית, לשם השוואה, היא רומן, רומן ארוך שלוקח זמן. למעשה מוטב אפילו להתחיל תהליך כזה כשממש לא צריכים כלום. זוגיות צריך לטפח, להכיר את הצד השני, להבין מה מותר ומה אסור ומשם מגיעה הבניה משותפת ופוריה. חשוב להבין שמבחינת משקלי הכובד ולמען ההגינות כלפיכם טרום יציאה למהלך.. הרווח שלכם ממדיה חברתית בתחילת דרככם מורכב פחות או יותר משמונים אחוז שאתם נותנים, ואולי עשרים אחוז שאתם מקבלים בחזרה. זה נשמע ממש מעט, אך פה טמון הקסם, שכן אם תקפידו ותייצרו מהלך קונסיסטנטי ואיכותי יתקיים עליכם הלכה למעשה חוק הזנב הארוך. לאורך זמן באפקט מצטבר תרוויחו הרבה יותר ממה שהתכוונתם בפועל.

לימוד מחוכמת ההמונים : אחד הדברים המשמעותיים ביותר שניתן להשיג מעולם המדיה החברתית הוא לימוד. הכלי מאפשר לנו נגישות לתכנים איכותים, לחוכמת ההמונים וכן פותח צוהר אל מהלכי המתחרים שלנו. כדאי לקחת בחשבון שחלק גדול מהבניית המהלך בארגון צריך להיות מיוחס לגודל התשואה והתשומות המיידיות שתשיגו במקרה זה מלימוד השטח. יש שפע דרכים ללמוד בעולם זה. בדרכים הפשוטות המאפשרות לנו להסתכל דרך דלתות שבעבר היו סגורות. אל התחרות בשוק, אל תכנים הקיימים בעולם הסובב אותנו ומאפשרים לנו לגדול ולהתפתח. הגורם המשמעותי הנוסף שניתן ללמוד ממנו : הוא הלקוח, אם יש לכם ביצים וכדאי שתהינה לכם, תוכלו להשיג המון מהיכולת לשמוע את הצרכן שלכם באופן מידי וישיר. הוא יכול לספר לכם מה ששום מחקר בעולם לא היה משיג עבורכם. אמרו זאת לפני, אך חשוב להדגיש,  לכלי המדיה החברתית יש את היכולת להוות קבוצת מיקוד איכותית, בלתי נעזרת וחריפה, שבכוחה להועיל לכם וללמד אתכם הרבה מעבר למה שאתם רואים על עסקיכם מנקודת מבטכם.

הגדרת מטרות ויעדים : כשיוצאים למהלך כזה צריך להחליט מראש מה אנחנו רוצים להשיג : הגדלת נוכחות מותג ? נוכחות מוגברת באתר ?  ניהול מוניטין שיעודד וישפיע על קהל היעד שלנו להעריך את החברה כחברה מקצועית בתחומה ? שימוש במדיום ליצירת קשרים איכותיים שייצרו מכירה ? כל היעדים הרשומים לעיל אפשריים בהחלט. ובאמת, במקרה הזה בטווח רחוק אפשר “לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה” קרי, ניתן לפנטז שנשיג כל אחת מהמטרות. טוב וחשוב להגדיר את המטרות והיעדים כי הם יכתיבו לנו לאן נוביל  את עולם התוכן, מאיזו זווית “נתקוף” את הסיפור, ולא פחות חשוב באילו פלטפורמות נייצר פעילות.

הקונספט אפקט מצטבר של נוכחות ברשת בסופו של יום – אחד הדברים המשמעותיים שנקבל בנוכחות רשת – מיתוג התוכן שלנו. בראציונאל שלי וכפי שאני רואה את המהלך שלב זה מצטייר כדמויות של הארגון ברשת המייצרות יחד את טביעת הרגל השלמה של החברה. התמונה נפרשת לקשת רחבה ביותר : עשייה סינרגטית, עשייה חכמה ופשוטה, Networking, יצירת מערכות יחסים המתרחבות למעגלים חדשים שאינם נגישים לנו בדרך כלל, עשייה יח”צנית של הידע של החברה ואנשי החברה, ייעוץ לבעיות אשר מציג את החברה כבעלת סמכא ואינסטנציה לתחומה…

אנשים : צריך לחלק את העבודה באופן נבון בתוך החברה, זה אומר לזהות ולמפות את היכולות של כל אחד מחברי הארגון, מי חזק בכתיבה, מי חזק ביחסים, מי יכול להיות דמות חזקה ומקצועית לפורומים השונים. תנו לאנשי החברה להרגיש חלק מדבר גדול, אחד הערכים המובהקים שמהלך כזה יכול לייצר בחברה - שיוויון ושיטוח מעמדות ומתן תחושת הזדהות עם החברה מצד כל אחד ואחד. כמו כן, קחו בחשבון, חלק גדול מהמהלך, אם יעשה נכון יעזור לכם באופן מפתיע בתקשורת הפנים ארגונית. פתאום תמצאו את עצמכם מדברים זה עם זה, מגלים על השני יכולות וצורת חשיבה מחוץ למסגרות התפקיד הברורות. תקשורת איכותית פנים ארגונית תמיד תעזור ותועיל לאנרגיה אותה אתם מפגינים החוצה, הרווחתם פעמיים סינרגיה אמרנו לא ?

פלטפורמות לפעילות : נכון שיש מיקומים חמים. נכון שיש מן הרגשה כזו שאם אתה לא נמצא בFacebook אתה לא קיים. אני רוצה “להרעיש את הקרקע” הזו ולשנות לכם את התפישה ! חשוב שתהיו פעילים בפלטפורמות שמתאימות לכם. לא במקומות הסקסיים עם הריטינג הגבוה, מדיה חברתית לא נחה על יסוד הרייטינג אלא על גרעין עוצמתי של איכות שמשרשר את עצמו וגדל מלמטה, מהשטח. חשוב לבצע טרום פעילות מיפוי של הפלטפורמות השונות. לבדוק מה יש לכל מתחם להציע מבחינת כלים חברתיים, קהלי יעד וסוג התכנים המוצפים. ללמוד את קודי ההתנהגות בכל “עיר חברתית” ומשם לקבל החלטות ולהתחיל את פעילות. כן חשוב, להיות נוכח ביותר ממתחם אחד, כיוון שאופי הפעילות השונה בכל מקום מאפשר לנו לחשוף את עצמנו בצורה אחרת ובכך להראות מיגוון צדדים של המטבע התוכני שלנו. כמו כן, פעילות בכמה מתחמים עוזרת לנו לייצר את האפקט המצטבר ותורמת לנו משמעותית בשיווק ומיתוג התוכן שלנו.

Netwarking : כשאנחנו מקיימים מהלך של “מינגלינג” בעולם המדיה החברתית אנחנו צריכים לזכור שהצד השני נמצא כאן קודם כל בגלל סיבות משלו. חשוב שנדע לנהל את הרומן ממקום של חוכמה, להכיר את מפת האינטרסים של השני ולקיים שיח. אחד הדברים המשמעותיים ביותר שנוכל להשיג ממהלך במדיה חברתית, הוא קשרים עם אנשים שבעולם האמיתי אין לנו גישה אליהם. כמו כן, אני מאמינה במיומנויות שגדלות ומתעצמות ומכאן, לתפישת עולמי, הכלים שנשיג יעזרו לנו הלאה ותהיה להם השלכה משמעותית גם בעולם הממשי.

כדי לסבר את האוזן נזכיר כי מדיה חברתית מורכבת משתי מילים – מדיה : תקשורת, הדרך שלנו להביע את עצמנו ואת היכולות שלנו, הדיעות שלנו והערך המוסף. המילה השנייה חשובה לא פחות חברתית משמעותו משחק. וברור שצריך לדעת לשחק בו. בלי שנהיה חברתיים,  בלי שנדע לתקשר ולגלות התייחסות, קשה לי להאמין שתפיקו משהו איכותי מהמהלך. כשאנחנו יוצאים לדרך כזו כדאי שנבדוק עם עצמנו ברמה הכי בסיסית האם נוח לנו לתקשר עם העולם ?  האם יש לנו זמן וכוח לשמוע גם אחרים ? האם אנחנו יודעים לנהל דיאלוג ? להשתתף בשיחה ? הכוח הטמון ברשת : הנגישות, נגישות למידע, נגישות לתוכן, נגישות מסחרית (קניה מקוונת ), הכוח הנוסף שמעניקות הרשתות החברתיות הוא נגישות לאנשים. צריך לדעת להשתמש בכוח זה בחוכמה, ולייצר דרך לטווית הקשרים ברשת – בבחינת גנראטורים שיהוו עבורנו שגרירי שיווק ובסופו של יום יולידו לידים ומכירות.

מדיה חברתית על המשקל : תכופות חברות שואלות אותי שאלות כגון: כמה זמן אני צריך להיות בכל זירה ? מה גודל ההשקעה ? כמה ציוצים צריך לצייץ ביום כדי שידעו שאני קיים ? כל אלו שאלות לגיטימיות לחלוטין. אל תרגישו לא נוח. זה בסדר לא לדעת. האמת שלי מבוססת על כך שאת הכול אבל הכול לומדים תוך כדי תנועה וזה הקסם של החיים. המתכון שלי להצלחה במדיה חברתית הוא – תהיה נוכח בהתאם לכמה שאתה יכול. ההתנהלות הופכת בשלב מסויים לטבע שני, ואין כמות ציוצים או אזכורים שקובעת אם עשינו נכון או לא נכון.  לא מדובר בתמהיל מדיה מסורתי וגם שם יש לי ויכוח או שניים על המינונים. אם אנו משווים מדיה חברתית ליחסים בין בני זוג, הרי שכשם שלא תשכחו להגיד בוקר טוב לאישה כך לא תרשו לעצמכם בשלב מסוים להעלם מהשטח לכמה חודשים. עם זאת,, ראוי שתאמדו את  היכולת שלכם ותעמדו בה, וכן תקבעו לעצמכם מראש בתוכנית עבודה מה אתם עושים ואיפה. ייצרו הרגל שעל בסיסו הגולשים המשתתפים בשיח ידעו שאתם כאן ובאופן קבוע. עם הזמן תוכלו להתרחב אבל בשלב הראשון תפעלו בתחום היכולת שלכם, הכי חשוב – תפעלו.

דגשים טובים לכל הזירות : כמו שאמרתי בעבר – העיצוב משנה, לבחירת השפה בזירות יש חשיבות רבה, שילוב האלמנט האנושי בשפה הוא ערכי ביותר, וכמו כן, הגדרת התכנים לכל פלטפורמה ופלטפורמה. ראוי להקצות מקום ללינקים מתוכננים בתוך הטכסט אל דפים שרוצים לקדם באתר, ולבסוף הקפידו בבחירת התמונה המובילה של הכרטיס ברשתות החברתיות עזרו לגולשים להכיר אתכם ברשת ולזהות את הפעילות שלכם בכל זירה וזירה.

מתולודגיית חיפוש, איתור מתחמים, תכנים וקהלי יעד : כשמתחילים “לשחות” בעולם המדיה החברתית יש השקעה ראשונית שדורשת משאב זמן גדול. כדאי לדעת שהיא תהווה בהמשך תשתית איכותית לעבודה ולהתפתחות. החיפוש כולל : איתור קהלי היעד שלנו לאחר הגדרתם, ניכוס כלים של ניטור תכנים על החברה, איתור חומרים רלוונטים מהם אנחנו יכולים ללמוד ולהקיש על הפעילות שלנו. יש המון כלים חינמיים לבקרות השונות ברשת, הם כיפיים וממקדים את העשייה לתעלה הנכונה. להלן חלק מהכלים : גוגל התראות, גוגל Reader, גוגל Search Blogs, Blog Search ישראל, Twitter Search, www.socialmention.com. בהמשך דרכו של הבלוג, במהלך השבועות הקרובים, אכתוב פוסט מקיף על כלי החיפוש ועל הדרכים השונות להשתמש בהם לטובת הארגון.

סנכרון לפלטפורמות אחרות : יש פרטים קטנים שהופכים לכלי שיווקי טוב מאין כמוהו באפקט המצטבר. כבר יצרתם פעילות, כבר יצרתם נוכחות תקשרו אותה אל מעבר למצופה ולרגיל. תכניסו אותה לפעילויות השיווק השונות שלכם באתר הבית שלכם, כחותמת באימייל, בניירת המכתבים של החברה כרטיסי ביקור וחומרים שיווקים. סנכרנו את פעילות המדיה החברתית לפעילויות ה BTL אקטבו וצרו אקשן איטמז מותאמים ומסונכרנים. הכניסו מעולם התוכן לניוזלטר של החברה ואם אין ברשותכם, בנו תוצר עיתונאי משלכם דרך הכלים השונים הקיימים ברשת.

דרכי פעילות בניית תוכנית עבודה : ראוי שתשבו עם עצמכם בשלב של טרום פעילות ותייצרו פירוק ביחס לכל פלטפורמה ופלטפורמה ומה צריך לעשות בכל אחת מהן. חלוקת עבודה בין אנשי החברה ותכנון כמות ומהלך התוכן שלכם. בד בבד נדרשת החלטה נבונה לגבי שיווק התכנים מרגע העלאתם לאוויר. פיזורם באופן חכם ואיכותי שייצר לכם את האפקט הרצוי. אני מאוד מאמינה בתכנון מראש ומתוכו שינוי תוך כדי תנועה, הכינו לעצמכם גאנט פעילות הכולל את המהלכים ואת חלוקת העבודה. כלי זה יאפשר לכם לעקוב אחר הפעילות שלכם ולבדוק האם היא ישימה הלכה למעשה.

 : Wishful thinkingאילו הייתי צריכה “לשרטט” את החלום הרטוב שלכם, הייתי משרטטת אותו כך גם בלי להכיר אתכם. בסופו של יום חברה מעונינת בכך שידברו עליה ויביאו לה לידים באופן טבעי … זה הכוח של המדיה החברתית ומה שהיא יכולה “להוליד” לכם אם תעבדו חכם נכון ואיכותי.

I’m Not quite sure that “social marketing” in its present Technology driven flame will last, but the concept that Brands are People Not words, images or experiences is timeless.