קראתי חדשה חשובה באחד ממקורות המידע החשובים ביותר אשר סוקרים את Facebook את כל השינויים, החידושים והפרשנות – אני רוצה להצביע על הנקודות העיקריות ולנתח את מה שקראתי בכתבה הבאה : לינק | הכתבה הזו “זרקה” אותי למחוזות חשיבה רחוקים. פתאום נגלתה לתודעתי נקודת מבט שונה מדרך החשיבה שלי עד כה. האם בפועל Facebook רוצים להפוך את הLike למוצר נסחר ואם תיקחו זאת רחוק יותר,האם Facebook רוצה לסחור באהבה שלנו, בתחביבים שלנו על משקל הLike, חיבבתי, אהבתי ? שמתי לב לכך שבמהלך הזמן הצלחתי ליצור “משום מקום” ובוודאי לא ממקום מתוכנן סדרה מעט פילוספית שכל כולה מתרכזת בדבר קטן שמתומצת לכאורה, בָּערך הLike של Facebook . כתבתי על כך מכיווני חשיבה שונים את הפוסטים הבאים : Like | Facebook Collaboration & Us |  Facebook VS Google or Not  | ופוסט זה מהווה מבחינתי  שרשור המסרים הקודמים כשלב הֵמְשֵכִי שלהם |

את אורלי יקואל אני מכבדת מאוד ומקשיבה לדבריה מתוך שימת לב ובדריכות,  והנה קראתי באחד הסטאטוסים שלה מלפני כשבוע את השאלה הבאה – “האם Facebook ממש הפך להיות זירת המבצעים” אין ספק שהדבר הראשון שעלה בראשי הוא שהצדק איתה. לא ברור למה אני כצרכן של תקשורת חברתית במקום חברתי מוּעדת למצב שבו אהיה מופצצת במסרים שיווקים דביקים, לא זה המקום. אולם החשיבה שלי נדדה הלאה, לאפיקים רחבים יותר, ומצאתי את עצמי מהרהרת בכך שFacebook כבר מזמן לא מייצגת דבר אחד או טרנד מוגדר אחד, שכן כחצי מיליארד אנשים הופכים את המקום לרב גווני ומיועד לדברים שונים והלכות הִתנהלוּת שונות. מכאן ואילך ניתן להתייחס קצת אחרת לתופעה, והשאלה העיקרית היא איך ?

האם מתחם  Facebook יהפוך לזירת commodity לכל דבר ?  חשוב לי לציין כי זהו פוסט הגיגי והעליתי בו כמה מהרהורי לבי כך שאין בידי תשובות ברורות אלא הרבה סימני שאלה לגבי מה כן או מה לא. אני רוצה להביא לידיעתכם את ההתלבטות שלי ולפרוס בפניכם את היתרונות והמגרעות, דהיינו הסכנה והתועלת הטמונים בשימוש בזירה ומשם לברר איך מתקדמים. אין ספק שמעצם הגדרת הזירה כ”מדינה השלישית” בגודלה בעולם יקרו בה תרחישים שונים. נשאלת השאלה המהותית והחשובה לעניינינו בהתפתחות האבולוציונית של הזירה מה נכון לעשות ומה יוביל לתוצאות טובות יותר. לטעמי, נדרשת מצידנו זהירות רבה בנושא על מנת שלא ניקלע לעשייה של over float. מִבֵּין תכונות המדיה החברתית ידוע שהיא לא ממש סלחנית. היום נוח לי כאן, מחר לא. המהירות שבה ניתן לוותר על ההרגל ולעבור למקום אחר אינה צפויה מראש והתבנית המוכרת יכולה להתלקח בשניות |

שיווק סגמנטאלי : הסגנמנט החדש !  סגמנט אהבתי או סגמנט חיבבתי |  אין להכחיש שהפוסט שלי מגיע ממקומות שדווקא מזדהים עם ההתרחשות החדשה. עולם השיווק מאז ומתמיד שואף להגיע לתכונה סגמנטאלית, לפנות אל קהלים על פי בחירתם. כיוון זה לא בהכרח ישים או מַתְמיד, ולא תמיד הוא כלכלי ועל כן אין ספק שFacebook פתחה כאן את הצוהר לאפשרות ניסיונית מסוג זה. מה גם שאם נעשה זאת נכון זו תהיה ההזדמנות הראשונה שניצבת לנגד עינינו “להרטיב” את הקשר בין מותג | שירות | ארגון ובין הלקוח. מעצם העובדה שהלקוח מצביע באצבעות ובמקלדת ובוחר לחבב ולאהוב את המוצר, נוצר כאן ז’אנר חדש בתחום השיווק שהוא ז’אנר של חיבור רגשי בין לקוח למוצר |

אבי לן סימן רשום על תקשורת אנושית ® |  אין ספק שהמיתוג של אבי לן אומר הכול בעיני, הוא ממש צריך לשים סימן רשום על ההגדרה הכול כך מדויקת של החברה שלו והתחום שלו. זו נורה אדומה שצריכה להידלק אצל כולנו . אם במבצעים עסקינן עדין אנחנו צריכים לזכור שהזירה הזו והאקלים הזה מדבר בשפת התקשורת האנושית. לכן, החשיבה והפתרונות חייבים להיות מונעים מהמקום הזה, מההזדמנות הזו |

Tailor Made | אני רואה בהתפתחות הזו הזדמנות ממשית   דהיינו הזדמנות טובה להפוך את תרבות הצריכה שלנו לתרבות “מדברת” שמיסודה גם ”מתקשרת” ומשייכת את ההצעה העסקית לצרכים המעשיים של הלקוח ומזַמנת לו מטרות שהוא נקב בהן כמעניינות במפורש. כל זאת צריך להיעשות בעדינות, מתוך בדיקה ולמידה. בפועל יתברר שהמעט יעשה הרבה בזכות העובדה שהוא בהרבה יותר מדויק ומושתת על תכנון שקול !

איכות הimpression | בעיני, המהות של האפקטיבי משתנה מקצה לקצה  בעבר הליד היה מאוד לינֵיאַרי עם מטרה ברורה מאוד. היום לליד אפשרי יש דרגות שונות של אפקטיביות. כדאי לקחת בחשבון שאימפרשן של מדיה חברתית יכול להוליד כמה דברים במקביל : גם ליד לשם הגדלת נתח ארנק או להרחבת הקנייה ולא פחות חשוב לשם ייצור מדיה נרכשת Earned media. הדבר מודגם היטב באפשרות שלנו להשתמש בגולש כממליץ וכאנרג’יזר להבאת לידים נוספים |

 יש לשים  לב למי אנחנו עושים Like | ראוי להסב את תשומת הלב לכך, שהאחריות מוטלת כרגע מבחינתי על שני הצדדים. זהו רגע התפנית שבו גם הצרכן צריך להיות אחראי לצעדיו ולבדוק במשורה את תנועותיו. אכן מתוקף השאלה שהתעוררה בנושא, אולי זה הזמן שנבדוק את עצמנו ואת מהירות ההקלקה שלנו על המקלדת כי לLike יש משמעות המשכית וצריך שנהיה מודעים להשלכות שלה |

 

אני מתחילה במתכונת חדשה :  סיקור מקורות מידע מעניינים מהעולם. בכל בכל סקירה אתמקד בסוג תוכן מוגדר, אם במקורות עצמם, או בכתבות שונות על הנושא או בקבצים המפנים לתכנים מעניינים שתמצאו בהם תועלת ככלי עבודה. הפעם “אקח אתכם לטיול” בקבצי מחקר אשר מצאתי ברשת, בבחינת מקור למידע. מדובר על מחקרים שלמים המספקים לכם חומר גלם מעולה כמקור השראה, וכן נתונים על כיווני התפתחות בעולם התקשורת והעסקים כמו כן, מדיה חברתית וגישה לאסטרטגיה הבינלאומית ומתוך כך נותן בידכם כלי אשר מאפשר לכם לקבל החלטות נכונות על בסיס מסקנות בדוקות |

על הרשת הזו | היעד העיקרי ברשומה זו, מעֵבר לתכנים המעולים  אשר קיבצתי בפניכם בצורה מרוכזת הוא ליצור גירוי, שיוביל אתכם להכרה בקיומם האפקטיבי של תכנים בשפע עצום ברשת הגדולה הזו. ככל שתנכסו לעצמכם יכולת שיטתית של דיוק בחיפוש כך תגיעו למידע רלוונטי שעשוי לתרום לכם בצורה משמעותית בשעת קבלת ההחלטות במסגרת הפעילות העסקית והפרטנית שלכם. כתבתי על כך פוסט בעבר ואני מצרפת לכם אותו כאן שוב : על מקורות מידע באינטרנט, כמו כן אני מפנה לפוסט נוסף על מנועי החיפוש החדשים באינטרנט ככלי שיעזור לכם לשכלל את החיפוש. בכל הדוגמאות שלהלן צירפתי לכם גם לינק למחקר עצמו, דהיינו למתחם שממנו תוכלו להוריד את המחקר המלא כקובץ PDF ובנוסף לינק לחברת המחקר ממנה תוכלו באופן שוטף לשאוב תכנים חדשים |

Digital Marketing Outlook | אחד המסמכים החדשים מבֵּין הטובים  שמצאתי ברשת של הארגון הזה Society of Digital Agencies  וגיליתי אותו דרך חיפושים בTwitter אחר מחקרים על מדיה ודיגיטל. זהו מחקר שסוקר את עולם המדיה מהיבטים שונים ובהחלט יכול לשמש ככלי עבודה תכנוני עבורכם. הוא כולל ”מבט על התפתחות תחום הפרסום במחוזות הדיגיטליים”, מבט על התפתחות השיווק הדיגיטלי, אסטרטגיות דיגיטליות ועוד … שווה קריאה לכל העוסקים בתחום. חשוב לי לציין שאת המחקר הזה אני מנתחת ומתרגמת ובקרוב אקדיש לו רשומה ייחודית לו שאציג בנפרד |

Generation M2 | מחקר נדיר של חברת מחקר מיוחדת ואמינה בארה”ב Kaiser Foundation   חברה אשר עוסקת בבדיקת השפעות המדיה באופן כללי על תהליך החינוך של דור הM גילאי 8 – 18. קראתי את המחקר באופן יסודי וגם כתבתי על כך שתי רשומות : לינק לפוסט הראשון, לינק לפוסט השני. חשוב לדעת כי החברה הזו מנפיקה לאורך השנה מאמרים ומחקרים נוספים וכדאי מאוד לעקוב אחריהם וללמוד תוך כדי תנועה על החידושים שהוצגו בידיהם. המחקר הזה למשל יכול באופן ממשי לבנות אסטרטגיית עתיד עבור חברה שמתכננת לנכס לעצמה את כלי הדיגיטל ובאותה מידה עבור חברה אשר מסתכלת כמה צעדים קדימה, הַיְשֵר אל ליבו הצרכני של דור העתיד |

Syncapse Value of a Facebook Fan | של Syncapse   מאמר מסקרן מאוד שחוקר זווית רעננה בתחום ביחס לנקודת המבט של החברים בקבוצה. למעשה הוא עונה על שאלה שמתעוררת בכל ארגון הנכנס לעשייה במדיה חברתית ובפרט במתחם Facebook ומנתח לנו את שוויו של מעריץ וחבר בקבוצה או את ערכו של דף שאותו אנחנו פותחים במתחם. אין הרבה מאמרים העוסקים בשאלה זו ברמת רזולוציה כה מעמיקה. לא כל הממצאים מקובלים עלי אך יחד עם זאת אני ממליצה לכם להתעכב עליו. את המאמר הספציפי הזה תרגמתי וכמו כן אקדיש לו רשומה כבר בשבוע הנוכחי. עקרונית העובדה שאנחנו מתעסקים בשאלה של תרגום ויחס המרה, בין השקעה פיר לקוח במדיה חברתית לבין התוצאה המכירתית היא כשלעצמה יכולה להוביל אותנו לרציונאל  התכליתי והערכי של השקעתנו |

The Razorfish Social influence Marketing Report | של חברת Razorfis  קודם כל אני מזמינה אתכם מכל הלב לראות את האתר הנדיר הזה. האתר מצטיין ברמתו האסתטית הגבוהה ובעיצוב מקסים, שווה ערך בעיניי לאתר אינטרנט שמייצר חווית משתמש הזהה לחווית מוצרי אפל לרבות iPad. “כייפי”,מלווה בקולות מדליקים, פשוט חווייתי. יש באתר לא מעט מחקרים מעניינים על המדיה, למרות שכמחקר הוא לא ממש עדכני : הופעתו חלה מאמצע 2009. אף על פי כן אני ממליצה לכם מאוד לקרוא בו. הוא מדבר על השפעות המדיה החברתית והעולם הדיגיטלי על עולמות השיווק. הוא מאופיין במבט רחב על : Social Graph ולמרות שכאמור הוא לא  עוסק בשנת הפעילות הנוכחית הוא עדיין משקף המון אמיתות רלוונטיות לכאן ולעכשיו. גם את המאמר הזה בכוונתי לסקור ולתרגם כדי להגישו בפניכם כרשומה בפני עצמה |

Rebuilding the Relationship Delivering a complete customer experience | Deloitte Research חשוב לכל מי שרוצה   לשקול מהלך של השבחת חווית לקוח. המהלך ניתן ליישום לאוו דווקא בתחום הספציפי אותו חוקר המאמר – תחום הפיננסים . המאמר סוקר את האפשרויות השונות הניפתחות עבור חברות מתחום הפיננסים מעֵבר לגידול טבעי ולאפשרויות לרווחים. המפגש עם הלקוח, הבנת צרכי הלקוח, זיהוי סגמנטים ואפשרויות של גידול רווחים מול לקוחות והדרכים לייצר מהלכים אלו. כמו כן נמצא התייחסות לצרכי לקוחות, לזיהוי ומיפוי סגמנטים רלוונטיים ולדרך הטובה “לתקוף” את הנושא מבחינה שיווקית. החוקרים של דלויט מחזיקים בדעה כי המצב והשינויים המתחוללים בקביעות מכתיבים הסתכלות מחודשת על מצב העניינים ובדיקת הצעדים הבאים, ולאור זאת אכן חלק מהמסקנות מובילות לכך שהכיוון צריך להיות Back to Basics .יצא מכאן שהמשמעות חזרה ליצירת קשרים עם הלקוח המייצגים כמחצית, או שני שליש במקרים מסוימים, מהרווח הנקי בבנקים הגדולים.למרות שקיימים מספר בנקים אשר עבדו ועובדים בנושא חווית הלקוח וטיפוח מהלך ותמהיל חיוו של הלקוח בממשק עם הבנק החוקרים טוענים כי יש עוד עבודה רבה לעשות בכל נושא יחסים לטווח רחוק עם לקוחות |

Next Growth Opportunity for Banks מחקר של חברת המחקר Cisco Research Center העולמית העוסק בהתפתחות עולם הדיגיטל בתחום הפיננסי. על מחקר זה כתבתי בעבר רצ”ב  לינק  מדובר על פוסט נפרד אשר מחלץ את התובנות העיקריות ומדלוור אותן אליכם. חברת המחקר הנדונה היא חברה רצינית אשר מייצרת באופן קבוע תכנים באיכות גבוהה מאוד. ראוי לעקוב אחריה ולבדוק מה הם החידושים בשטח ומהם החיבורים החדשים שאותם היא שילחה אל העולם הגדול של הרשת |

McKinsey Research חברת המחקר העולמית אשר מספקת מחקרים - מחקר לדוגמא : Growth & Competitivness |  אני משוכנעת ביותר בחשיבותה של קריאת חומרים גנרים, חומרים המאפשרים לנו לתפוש את השינויים “במבט-על”, ממעוף הציפור. המציאות הכלכלית של השנים האחרונות אשר השפיעה באופן משמעותי בעיקר על ארה”ב הציגה בבואה נאמנה להתנהגות הצרכנית של השוק כולו. התעשיות כולן נפגעו וכתרגום מעשי למציאות זו הן נאלצו להתגמש ולהמציא את עצמן מחדש. המחקר הזה עוסק במציאות העסקית האמריקאית ונותן לנו גישה למצב הכלכלי במציאות של היום. באופן כללי מן הראוי להתעכב על חברת מחקרים זו .נמצא במסגרתה חומרים ברמה האסטרטגית ההולמת, שבכוחם “לפתוח את הראש” דהיינו להרחיב את אופק המבט ולעזור לנו להסתכל כמה צעדים קדימה |

Social Media Marketing Report 2010 | Socialmedia Examiner  על החברה החברה הזו אני כותבת לא מעט, וכמו כן ניתחתי ותרגמתי לעברית את מחקר המדיה האחרון אותו שיחררו השנה לינק זו אמנם לא חברת מחקר מוכרת כמו החברות האחרות המצוינות ברשומה זו, אבל, כחברת מדיה אשר מחפשת לנכס לעצמה את מיתוג המקצוענים מנהליה עושים עבודה מצוינת וחשוב לומר שההבנה העמוקה שלהם ברָזֵי המדיה מאפשרת להם לחקור ולבדוק ממצאים במגרש המשחקים הרלוונטי ביותר : שהוא בדיוק המגרש עליו הם מדברים , המדיה החברתית |

The Facebook Page Marketing Guide 2010 | אמנם לא מחקר במובן המלא של המילה  ועם זאת מסמך נדיר של Hubspot זו חברה שמומלץ מאוד לעקוב אחריה ואחר התוצרים הנדיבים של ידע ותוכן שאותם היא מחלקת לרוב בחינם. חשוב לחת בחשבון שהמסמכים שהיא מייצרת מאפשרים לנו ללכת צעד צעד עם ההמלצות שלהם ולהפיק תוצר עצמאי משלנו. מסמך זה מבהיר לנו את חשיבותו של מתחם תוכן בFacebook בבחינת מדריך אשר עוזר לנו להבין מה נכון לעשות ואיך. כמו כן שוטח בפנינו דוגמאות שונות אשר יכולות להעשיר אותנו ברמת מקורות השראה. שימו לב לחברה יש גם וובינרים המוצגים בLive וגם מופיעים לאחר מכן בחינם ברשת.  שווה כל השקעת זמן אפשרית, ממש בית ספר מקוון |

Understanding the Value of a Social Media Impression | Nielsen Insights  לכל מי שמתעניין בפרסום בFacebook המאמר יכול לפתוח אופקים ולהצביע על הדרך הנכונה וכן להדגיש את הנקודות שכדאי לשים לב אליהן. לידיעתכם, אעיר באופן כללי שחברת מחקר זו מזמנת לנו מידע משמעותי על מגוון תחומים הכולל הרגלי צריכה, Reviews על מדיות שונות ועוד. יתרון נוסף וחשוב שנמצא במחקר זה הוא צורת הראיה הרחבה המשלבת בין הצדדים המעשיים לבין הביטוי המושגי המעודכן לכללי המדיה החברתית. ראייה זו כוללת אפוא הן את דרכי השימוש במדיה והן את ההמשגה ההולמת מתוך התחשבות מלאה בעולם המדיה החברתית בשפת החוקים המיוחדים לו ובהסתכלות דרך מושגים של Engage וContent . גם מאמר זה בכוונתי לסקור ברשומה נפרדת ובזמן הקרוב |

לסיכום ולהמשך בפעם הבאה | קחו בחשבון קיימות בשטח עוד חברות מחקר שונות  ומגוונות. חלקן פרטני תמורת כסף, חלקן מספקות את מלוא המידע בתשלום תואם. מומלץ להיות עקשניים ולחפש את המידע הנדרש כי לרוב מישהו שם למעלה בהנהלה הבין שהזמינות למידע מייצרת כוח מיתוגי בעל משמעות רבה לחברה. כך למעשה גופים אלה מקבלים חברות באמצעות העוצמה המיתוגית שהם “מפזרים” ברשת ובאותה נשימה גם אנחנו זוכים בהצצה למגרש המשחקים של הגדולים |

 לאחרונה שמעתי משפט מקסים, באחד מהwebinar אודות Twitter , ואיתו אני רוצה להתחיל את הרשומה הזו : המשפט אומר ש”אנשים לא רוצים לקנות דברים בTwitter אלא רוצים לגלות דברים !” לזאת אביא תוספת משלִי : כמשווקים חכמים היודעים לעבוד בצורה איכותית תפקידנו להתעכב על המושג “גילוי” ולראות איך אנחנו יכולים לממש אותו מול הלקוחות הפוטנציאלים שנמצאים שם. הפוסט הזה יעסוק לא רק בדברים חדשים אלא גם יכסה תובנות או תחומים שלא דיברתי עליהם בעבר. נראה שהזנחתי מעט את המתחם במובן שלא תיארתי אותו ולא כתבתי עליו די הצורך. ראוי אפוא לגלות ערנות ולדבר גם על הזירה הזו שכן היא חשובה מאין כמוה בתמהיל הפעילות שלכם.

 אצביע על שלושה דברים עיקריים שאני מוצאת בTwitter  שבכוונתי לחדד כאן כדי שמתוך התובנות הללו ניתן יהיה לחלץ עבורכם את הפעולות שיש בידינו לבצע במסגרת המתחם : ללמוד לקרוא והרבה | להכיר אנשים ולהיות איתם בקשר ישיר | לפרסם תכנים |

 הספרייה הדיגיטלית שלי | באספקט של לימוד  מזה זמן רב אני מתחברת למושג הזה . מבחינתי המתחם הפך בפועל לספרייה הדיגיטאלית שלי. רוב החומר שאני קוראת מגיע מאנשים שאני עוקבת אחריהם בTwitter והחוכמה היא לדעת אחרי מי אנחנו עוקבים. לעתים תכופות אני נוכחת בתופעה של אנשים שמשתמשים במתחם בלי שתהיה להם כל מודעות לאפקט ההשפעה הטמון בו. מתברר כי האנשים שאחריהם אתם עוקבים משנים מקצה לקצה את מהות התכנים אליהם תיחשפו. אחת ההמלצות הטובות שיש בידי לתת לכם, היא להיכנס למנוע החיפוש של Twitter לחפש תכנים שמעניינים אתכם וכך לגלות בקלות מיהם האנשים המדברים על הנושאים הללו. ככל הנראה אלה הם האנשים שכדאי לכם לעקוב אחריהם. אישית אני עורכת דרך קבע חיפוש בעמוד הבית החדש של Twitter שמהווה עבורי מנוע חיפוש לכל דבר. טרום הכניסה ליוזר שלי אני מתחילה בחיפוש אחר תכנים מעניינים ומגלה בזמן אמת על מה אנשים מדברים כאן ועכשיו. רצ”ב לינק לשומר מסך שצילמתי לכם עבור תוצאת חיפוש של המונדיאל  לינק | ולמי שרוצה לראות את החיפוש בלייב לינק שבכל פעם תקבלו במיידי תוצאות חדשות ובמיוחד לנושא חם שכזה בתקופה הנוכחית |

 חשבון עסקי | מיתוג ושירות לקוחות   אם אתם כאן לשם עסקים ולא רק למטרת מחקר ולימוד, הרי אחד הדברים הטובים ביותר שתוכלו להפיק בניצול המגע מול לקוחות הוא נושא שירות הלקוחות. Twitter מאפשר גישה ישירה ויעיל ביותר במתן שירות לקוחות בזמן אמת, ובמידה שנעשה בצורה הנכונה מצמיח רגליים ומשגרר את איכות השירות לאנשים נוספים. קחו בחשבון שכיום נפתחו אופציות חדשות שלא היו קיימות בעבר והן מאפשרות לעסקים לפתוח חשבון עסקי ולמתג אותו כVerified Account כך שהוא מנכס לו באופן מיידי את הלוק אנד פיל של עסק מכובד. כמו כן, חשבון עסקי מאפשר לכולם לפנות אליכם באופן ישיר לתיבת הדואר שלכם ובכך ליעל ולנהל טוב יותר את כל הנושא של מתן שירות הלקוחות. תוכלו לראות כאן פירוט על השירות העסקי |

 גילוי האפשרות החדשה למצוא את החברים המשותפים | להכיר אנשים ולדעת מי הם  זוהי אופציה חדשה יחסית אשר מאפשרת לנו להציץ אל כרטיסים של אחרים ולראות מי מהמכרים שלנו מחובר לכרטיס אותו אנחנו מחברים. אופציה זו יכולה לעזור לנו למנף קשרים דרך חברים משותפים, וכמו כן, אני מניחה שבדרך זו מקווים בTwitter שעוד ועוד אנשים יסתקרנו לבקר במתחם של חברים משותפים ובכך לייצר חשיפה מוגדלת לתנועת האנשים ולהפעלת היכרויות. ראוי להתעכב על הנושא במלוא הרצינות כי הוא מאפשר לכם הלכה למעשה לרקום מערכת היכרויות ולסלול דרך אל אנשים שאותם אתם מעוניינים להכיר טוב יותר. דרך מכרים משותפים, שיחה ופרגון בתגובה על תכנים תוכלו ליצור קשר מתמשך בעניין משותף  |

 חיבור לLinkedIn | קצת על אינטגראציה בין מתחמים  ראוי להתעכב על חיבורים שונים הנרקמים בין המתחמים. חיבור אחד עליו אני מאוד ממליצה הוא חיבור היוזר שלכם מTwitter לLinkedIn שימו לב לזהירות הנדרשת בנקודה זו, שכן על מנת שלא תהפכו לספאמרים מוטב שלא כל התכנים שאותם אתם מעלים במתחם זה יעלו גם בשני. אתם יכולים להחליט ולקבוע את ההעדפות שלכם בתמרון התכנים ולנתב זאת בחוכמה. עדיין, הנוכחות הטוויטרית שלכם בLinkedIn יכולה לעזור לכם לעבות בתבונה את העמוד שלכם בתכנים ראויים ולייצר קישורים בין אנשים שמכירים אתכם במתחם המסוים ולא באחר . אקטים אלו יוצרים את הדמות התלת ממדית שלכם ברשת ועוזרים לאחרים להכיר אתכם טוב יותר |

 תפקידן של הרשימות | סדר בספרייה שלי וברשימת האנשים שאיתם אני מעוניינת להיות בקשר   אחת הדרכים המצוינות לדעת אחרי מי כדאי לנו לעקוב היא לקיים מעקב אחרי רשימות של אחרים. קודם כל נזכור שאנחנו לא חייבים לעקוב בפועל אחרי האנשים אשר ברשימה . אנחנו יכולים לבחור מתוך הרשימה ולעקוב רק אחר אלה שקבענו כמתאימים. דבר שני הרבה אנשים מסודרים עשו לנו סדר וקטלגו עבורנו את הפרסונות המובילות בתחומים שונים. חיפוש קצר יביא אתכם לתוצאות הנכונות . כדאי לחפש יוזרים מובילים וגדולים כמו היוזר הבא שאני מביאה לכם כדוגמא למי שקטלג את האנשים המובילים בTwitter ובציוץ על תכנים הקשורים למתחם לינק | אם אתם מנהלים Twitter עסקי אתם יכולים ליצור רשימות עניין הקשורות לתחומכם והרשימות הללו יהיו לכם לעֵזֶר בכמה רמות : ביכולתן להכניס במסגרת קטלוג מסודר את האנשים איתם אתם רוצים להיות בקשר, הרשימות גם מעידות עליכם בפני אחרים על תחומי העניין שלכם ומספרות לכול האחרים את סיפור התוכן שלכם, וכמו כן, ניתנת בידכם  עוד אפשרות להיות נגישים לתכנים מעניינים כדי לשלוף אותם בזמן אמת למטרות של מחקר ומקורות השראה…

 טוויטאפ  וכנסים באופן כללי | בהמשך לרשומה שפרסמתי השבוע הנוגעת בנושא של כנס העתיד לאן   ראוי להדגיש שאחד הקישורים החזקים והאיכותיים הניתנים לביצוע במסגרת המתחם הנדון הוא נושא הכנסים. כנס יכול להיות משווק דרך היוזר שלכם בTwitter ולייצר גל שאין להמעיט בערכו. האנשים שאיתם יצרתם קשר הופכים לשגרירים שלכם וככל שתעמיקו את הקשרים איתם תוכלו להיעזר בהם כמנוף וכזרוע שיווקית איכותית. קחו בחשבון שכנס יכול להיות מתוקשר תוך כדי תנועה במתחם הזה ובכך אתם מרחיבים את יחסי הציבור של האירוע. בנוסף בעולם המיתוג של כנסי מדיה חברתית סביב מיתוג הTwitter תפס שם דבר ואחת הדרכים לייצר מפגשים עם אנשים אותם הכרתם ברשת היא לייצר מפגש טוויטאפ שמטרתו להעמיק את הקשר גם במציאות אוף ליינית |

 להיות מעניין זה לא טריוויאלי | למעשה להיות מעניין מאוד אומר לערבב בין שלושת העולמות העיקריים…   אני מאמינה שמי שמעוניין להצליח בהפקת ערך איכותי ובר תועלת ממתחם Twitter צריך לדעת לשלב בין שלושת העולמות . הקוקטייל בין שלושתם ייצר את הכוח המניע ואת רמת הנוכחות. שילוב בין סקרנות טבעית, קריאת תכנים, פרגון לאנשים אחריהם אתם עוקבים, יצירת קשרים על ידי הפרגון ומתן שירות לקוחות ייצר כר פורה לעבודה נכונה ומעניינת. אנחנו מעניינים כי יש לנו מה להגיד. בכדי שיהיה לנו מה להגיד אנחנו צריכים לחקור ולמצוא מה מעניין אצל אחרים. אנחנו מעניינים כי אנחנו מתעניינים ואם נתעכב על הפעילות של האחרים גם הם יתחילו להתעניין בנו. הסקרנות הזו תוך ערבוב של למידה ונגישות הלכה למעשה יוצרת את ההבדל בין מתחם זה לכל המתחמים האחרים |

  אתר Oneforty מדהים המרכז את כל הכלים לTwitter | כלים משלימים   לאחרונה נחשפתי לאתר נהדר המרכז בתוכו את האפליקציות המשלימות של Twitter כולל המלצות על האפליקציות הטובות יותר שאותן כדאי לבחור בתוספת תיאור קצר על כל יישום ויישום. צירפתי לכם לינק שלהַנַחָתי יחסוך לכם זמן יקר בחיפוש אחר האפליקציה שתענה לצרכים שלכם |

צירפתי לכם סרטון הדרכה מוצלח בעיני, המדגים שימוש באפליקציה נוחה ואיכותית שתתמוך בהפעלת המתחם שלכם בTwitter :

ספרים מנוגה, שיחות ממאדים אשר עידן :  העיתון דה מרקר דיווח : לינק  “אתמול נרשמה נוכחות דלה עד מאוד בפתיחת “שבוע הספר” בכיכר רבין. מעט מאוד הקונים והמון המרחבים הריקים שבין דוכני הספרים – מעלים את השאלה, האם לא הגיע הזמן לשנות את המתכונת האנכרוניסטית של “שבוע הספר” ולמצוא דרכים חדשות להגיע לקהל הקוראים”. בזוס מנכ”ל אמזון אמר שהוא אוהב שני שרידים עתיקים מהשבטים הקדמונים של המאה ה20: סוסים וספרים. אבל כמו שהוא לא עושה את התחבורה שלו באמצעות סוסים, אלא מכוניות ומטוסים, כך הוא לא עושה את הלמידה והעדכון שלו באמצעות ספרים, אלא קינדל. ספרים וסוסים הם פטישים חשובים, אבל מקומם במוזיאון. אבל בזוס טועה. כבר טים אוריילי (הממציא של המושג ווב 2.0 בשנת 2004 , ומו”ל חשוב) אמר לו שלקינדל אין סיכוי. לעומת זאת אני חושב שלאי.פד ולאי.פון יש סיכוי. למה ?

הרחבה  מוזר, אבל השבוע, הגעתי לראשונה לספרייה באוניברסיטה לאחר שנים רבות (לגודל הבושה !) שלא ביקרתי בה. הרגשתי כמו בביקור באיזו כנסייה ביזנטית. ואף על פי כן מצאתי שם את הספר ששמרו לי “אנגייג’” של בראיין סוליס , וזאת לאחר קריאה מעמיקה בספר של קליי שירקי “כל אחד יכול” וקריאה פחות מעמיקה בספר של מזריץ’ על עלייתה של Facebook. אם כך, איך אוכל לטעון שנגמר עידן הספר בעוד שבו זמנית אני קורא שלושה ספרים בחודש, כמעט ספר לשבוע? גרוע מכך, אם ננקוט לשון הפרזה, בביקורי בספרייה, הבחנתי מזווית העין את התרגום לעברית של הספר של עמנואל לוינס “כוליות ואינסוף” שהוא אחד הספרים החשובים שראו אור בעולם במאה ה20, ומייד ביקשתי מהספרנית שתשאיל לי אותו לשישי-שבת , על אף שהוא עותק שמור.

ככה זה, אנחנו חיים בעידן הסתירות  אני בן שישים וחי בין שלושה עולמות : המסורתי-דתי, המודרני-מדעי, והפוסט מודרני-רישתי. ממש הספר “הגל השלישי” של אלווין טופלר משנת 1980 על הגל החקלאי, התעשייתי, והדיגיטאלי. עולם הילדות שלי היה בטריטוריה של ספר התורה-משנה-תלמוד. עולם ההתבגרות, מגיל 10 , היה של האנציקלופדיה מכלל ושל קריאת ספר אחד בשבוע. העולם השלישי שלי הוא השיחה שגיליתי עם הופעתו של ווב 2.0 בגיל 54.

כמו שנאמר, מה שעושה את ההבדל בין קינדל וספר הנייר מצד אחד, לבין האיפון והiPad מצד שני הוא המעבר ממונולוג לשיחה. זו בעצם החזרה לעתיד. באיזה מובן? משום שלפני 2400 שנה קרתה לעולם תאונה גלובאלית, כשהומצא הכתב והשיחה המושתתת על דיבור נדחקה. עשרת הספרים שאפלטון כתב לפני 2000 שנה, תיעדו את המעבר מהשיחות בשוק של סוקרטס (מעֵין אוסף של סטאטוסים, טוויטים ופוסטים), אל האקדמיות המונולוגיות של תלמידי סוקראטס : אפלטון, אריסטו ואלכסנדר מוקדון. אלכסנדר היה הגרוע מכולם שכן הוא היה מוחק התרבויות הגדול בהיסטוריה, פרומו של האנתרופולוג הקולוניאלי של היום. הספר החשוב ביותר שתיעד את התאונה הגלובאלית הוא של ז’ק דרידה “בית המרקחת של אפלטון” שעושה דה-קונסטרוקציה (הורס מבפנים כמו וירוס שמפרק בקטריות).

המצאת הדפוס רק החריפה את התאונה הגלובאלית  השיחה הצטמצמה עוד יותר. השפה נעשתה אחידה יותר ובני האדם הפכו למעֵין בולי עץ אחידים והמוגניים שניתנים להצבה במפעלי התעשייה כמו עמודי טלגרף אחידים לאורך אלפי קילומטרים. החינוך מהגן עד הדוקטוראט נועד רק למטרה אחת: לגזום את הענפים המסתעפים מכל ילד וליצור ממנו בול עץ ישר ו’בוק’. כאמור, עד להמצאת הכתב, חיינו בחמולות סביב המנגל או סביב הבְּאֵר או אפילו בחמולות הגדולות כגון אלה של יוון העתיקה, ניהלנו יחד את המדינה סביב האצטדיון בדמוקרטיה ישירה שיחתית.  השיחה הייתה אפשרית בקהילות של 50-150 איש (מספר דנבר, קוראים לגבול סוציולוגי זה). אבל אז חשבו שאי אפשר לנהל שיחה באוכלוסייה של 300 מיליון אמריקאים, או 7 מיליון ישראלים או מיליארד הודים, והמציאו את הבדיחה הקרויה דמוקרטיה ייצוגית.

אבל המדיה החברתית מאפשרת תקשורת של רבים לרבים גם בקרב מיליארדי בני אדם !  חזרנו בזמן 2400 שנה, אבל עם פתרון חדש שאפילו מרשל מקלוהן לא חלם עליו בספרו “להבין את המדיה”. אירוני, אבל סיימתי בספר.  אפילו Facebook לא הצליחה להתנתק מהספר. זה מוטבע בשמה.

 האם לספרים יש עדיין זכות קיום ?  והאם בעצם אנחנו יכולים ללמוד כל מה שאנחנו צריכים ברשת דרך הכלים הקיימים ודרך קבוצות דיון ברשת ? הרשומה תעסוק הפעם בנושא זה, במטרה להכיר מגוון נקודות מבט על אותה הסוגיה מצד אנשים שונים. בסוף הרשומה יצורפו לינקים למקומות איכותיים מהם ניתן ללמוד ברשת.

 דפוס : “אוח הריח”…  בעברי הייתי פרסומאית,וכדרך הפרסומאים נחשפתי בקביעות לבתי דפוס בין אם מדובר בעיתונים ובין אם במוצרי BTL מודפסים : קטלוגים, עלונים, חוברות ועוד …מאז ומתמיד אני אוהבת מאוד את ריח הדפוס. ריחותיהם של ספרים חדשים ‘עושים לי את זה’. הכרטיס שלי באמזון פעיל ביותר ובאופן תדיר אני מזמינה לעצמי ספרים שונים בתחומי עניין מגוונים. בשלב זה לא קל לי לדמיין שהפרינט ייעלם והכול יעבור אל מסך המחשב. מצד שני, מיום ליום אני מוצאת את עצמי מקדישה יותר ויותר זמן לקריאה באון ליין והרבה פחות באוף ליין. זו הסיבה ש’דיגדג’ לי לבדוק לאן פני הספרים ולשתף אחרים בסוגיה הזו, דהיינו לאיזה כיוון העולם מתפתח, בלי להצטמצם אך ורק לנקודת המבט שלי. עקרונית אני מאמינה שהרשת הפכה לבית ספר אחד גדול ומקוון המאפשר לנו להגיע למקורות מידע מפתיעים וייחודים. הגיעה לידינו ההזדמנות לבדוק מה חושבים אחרים על המתרחש בתחום הנקודתי שהצבתי. בואו נתחיל :

 ברשומה זו יש לי את הכבוד  לארח כותבת מיוחדת מאוד הלא היא אִמי : דוקטור יהודית אוריין, דוקטור לספרות. אני נותנת לה את הכבוד להתחיל את הפוסט… יהודית אוריין : תמיד קנאתי בנוהג הטוב של הצרפתים, לברר מיידית במילון כל מושג שלגבי פירושו אין בטחון גמור…וגם אם יש ביטחון כזה. הדבר הפך למעין תחביב לאומי שהושרש עמוק עוד מימי בית הספר. אף צרפתי לא מתעייף מההרגל הזה, והחיפוש כשלעצמו כנראה גורם הנאה, ואכן גם צופֵן הפתעות, בבחינת “מעניין, לא חשבתי על ההיבט הנוסף”. והנה בלי מֵשִׂים מגיע לו עידן הויקיפדיה, והנוהג הזה הפך לנחלת כולנו, גם בישראל. אלא שבמקום לדפדף בכרך העבה של המילון (שדורש גם מיומנות באלפבית, אם נרצה להגזים), המושג המבוקש זמין לנו בהרף עין של הקלדה, וכדי להיות מעודכנים באמת, די גם בהרף נגיעה ב iPad, וכל ספרות העולם פרושה לפניך בתרגום ובמקור. ובכן, האם המצב המודרני מייתר את הספריות ? את שבוע הספר ? את כתבי העת ? את העיתונות ? לא בהכרח. אלא שהיריד, הספרייה וכתב העת, כולם ימצאו את עצמם עד מהרה בתוך מסגרת המדיה וללא תיווך הניירת. קודם כל גם הגופים הנזכרים עצמם לא טומנים ידם בצלחת השטוחה של הביקוש לספר ידני… כולם נערכים למעשה לקידמה הדיגיטאלית, החל בהתקנת עמדות מחשב בתוך הספריות ועד שימור הטקסטים במיקרופילם, דבר שנעשה כבר עשרות בשנים, לפחות מפאת העומס על המדפים. בירידי הספרים מוצאים קלטות שֵמַע בצד הספרים, והכיוון הרווח הוא להצמיד קלטת לספר. אישית אני מריחה קפיצה קרובה להיעלמות הטקסטים הידניים, כשם שנעלמו מעל מפת העולם הקסת והדיו והכתיבה הקלאסית בעט ציפורן. טבעי שמוליכי הבשורה הדיגיטאלית הם בני הדור הצעיר, שהם גם שוחרי הטרנד האקולוגי, כממריץ ממדרגה ראשונה לכל המהלך החדש. לכל מי שדואג לצד הנוסטאלגי, המתבטא ברגישות ל”ריח הספר”, לאווירת ההשראה בחלל הספרייה, לעיצוב הקיר התרבותי בסלון וכיוצא באלו, מוטב שיסיר דאגה מלבו. מובטח לנו שההמצאות הטכנולוגיות החדשות ישיגו גם את האפקטים החושניים הללו, הריחני, החזותי והאמנותי. הרוח היצירתית רק אורבת לאתגרים חדשים לבקרים, וגם המדיה אינה מושתתת על רובוטים אלא על האנשים ועל היוצרים מאחורי הכפתור |

 עומר מילויצקי | לימוד עצמי ברשת | האם ספרי לימוד עדיין רלוונטיים ?   העמקת השימוש היום יומי של כולנו באינטרנט (יש שיגידו תלות) שילבה באורח החיים המודרניים כלים, נורמות ושיטות לימוד עצמי שהשפעתן מרחיקת לכת למרות שלא כולנו מודעים לכך.אני זוכר שכילד, בכל פעם ששאלתי את בני המשפחה שלי: איך כותבים את המילה הזו והזו, או מה המשמעות של מושג כזה או אחר, תמיד התקבלה התשובה הכמעט אוטומטית: “תפתח מילון, אינציקלופדיה”. למרות שלדעתי אכן נחשבתי לילד סקרן, פעולת החיפוש בספרים הכבדים האלו יצרה תחושת שעמום וסרבול מיידי, מה שלא פעם גרם לי לדחות את הסקרנות למועד “נוח יותר”. אם תשאלו כל אחד היום מי היה הנשיא הראשון של ארה”ב או מה היה שמה המקורי של העיר תל-אביב, התשובה האוטומטית תהיה: מה הבעיה ? תן לי רגע ואני מוצא את התשובה בגוגל או בויקיפדיה….”. הזמינות הנוחה כל כך של המידע ברשת האינטרנט כוללת בתוכה מקבץ אדיר של יתרונות כמו גם חסרונות : יתרונות : א. מהירות חיפוש המידע ב. נגישות והיקף המידע הזמין ג. קלות החיפוש : רק צריך ל הקליד מה רוצים ללמוד (האמנם הילדים היום יודעים מהן הכרטיסיות בספריות ?!) ד. מקורות מידע מגוונים ואמינים ה. מידע לעצלנים : לא חייבים לקרוא, אפשר ללחוץ על כפתור ה- Play ולצפות בהדגמות בווידאו ו. חדשנות : הכוונה היא לזמינות תכנים, הסברים, ואפשרויות לימוד עצמי בכל תחום, מגדול ועד קטן, שלעולם לא היו כה זמינים ללא האינטרנט, למשל : סרטון קצר שמדגים איך לפתוח סתימה בשירותים ! (רוצים באמת לדעת ולהיווכח ? ) צפו בלינק  חסרונות : א. אמינות המידע: לא ברור על מה מבוסס כל מקור מידע ברשת ולכן איכותו ואמינותו אינם חד משמעיים ב. עידוד עצלנות : לא רק מהבחינה שהגולשים מתרגלים למינימום פעולות כדי להשיג מידע חדש וללמוד, אלא גם הסבלנות שלנו עלולה להתקצר יותר ויותר כך שבקרוב אולי לא נוכל לשבת אפילו חמש דקות מול סרטון הדרכה בווידיאו (שלא לדבר קריאת ספר…) ג. מה יהיה גורלם של הספרים ? גישה שהופכת פחות ופחות הזויה היא האם לספרים, כמו עיתונים יש בכלל עתיד ? בדיוק באותו האופן שבו עולם העיתונות המודפסת ממשיך להיפגע כתוצאה מחדירת האינטרנט לחיינו, כך גם הספרים הופכים פחות ופחות רלוונטיים עם כניסת מחשבי הטאבלט או הקוראים הדיגיטאליים. ד. זילות מקצועית : תחשבו על זה : מידע מקצועי שזמין לכל אחד ברשת, מתורגם ומקבל פרשנות אינדיבידואלית ומונגש בחזרה ע”ג פלטפורמות שונות יביא למצב שבו כל אחד קורא לעצמו איש מקצוע ! ב”עולם האמיתי” לא חסרים שרלטנים, מה יהיה עתיד מקצועות שונים כשהשירותים ניתנים ברשת ? |

 מורית רוזן | זהר הפנתה אלי את השאלה אם לספרים יש עדיין זכות קיום ?   השאלה של זהר העבירה אותי לשלושה מקומות מרכזיים שהספרים תופסים בחיים שלי היום. הסוג הראשון, ספרי לימוד, ספרי עיון. אני אוהדת גדולה של מדפי מדור ה”עיון” בחנויות הספרים. בעבר התרכזתי בתחום הפסיכולוגיה ומדעי המיגדר, ובשנים האחרונות אני נוטה יותר לתחומי שיווק, ניהול עסק, כלכלה. קוראת שוב ושוב, תמיד בספר ולא בפורמט דיגיטלי. בדיגיטלי, מפאת הקושי להתמקד בעניין אחד כשיש כזה עושר מסביב, אני קוראת לא מעט מאמרים שמעניינים אותי, ובצידם כל מה שמחזיק אותי בקשב לעשרים שלושים דקות, גג. יותר מזה, כבר דורש ניתוק מהמסך והרעש, ותנוחה מתכרבלת על הספה או על המיטה… הסוג השני ספרי קריאה. אני חייבת שיהיה אתי תמיד ספר אחד לפחות, שמלווה אותי לכל מקום. לתור לרופא, למיטה, וגם לשירותים… סיימתי לא מזמן את טרילוגיית מילניום המופלאה, וכרגע המצוקה קשה בעקבות פטירתו של הסופר משום שאין בנמצא ספרים נוספים משלו… מחפשת נואשות אחר ספר שיסחוף באותה מידה. אני מבינה שאולי כשיבליח הiPad לחיי אוכל גם לקחת אותו איתי לכל מקום, אבל זה עדיין ‘מרגיש’ אחרת. סוג של בגידה במדף הספרים הענקי שמלווה אותי מיום שאני זוכרת את עצמי. הסוג השלישי קריאה לילית לכל ילד לפני השינה, כולל סיפור ערש לגדולים שכבר יודעים לקרוא לבד. ברור שאפשר יהיה להשתמש גם בקורא הדיגיטלי במיטה, אבל יש משהו בספר הפיזי שיוצר תחושת חיבור או חיבוק מסוג שונה. האמת היא, שמה שחשוב לי הוא שהם – וגם אני, נמשיך לקרוא. אם הכלים הדיגיטליים יאפשרו לנו לקרוא יותר, בזול יותר ובצורה נוחה יותר, בהחלט ייתכן שארצה אפילו לוותר על ערימות הספרים שמעלות אבק כאן על המדפים. אולי פשוט קשה לי בינתיים לדמיין איך זה קורה… אבל עד שכל ספר שארצה יהיה נגיש עבורי באותה קלות שהספרים נגישים לי היום – אני נשארת עם הקיים והבטוח, שלא במקרה מוגדר כ”נכסי צאן ברזל”…|

 אשר עידן | ספרים מנוגה, שיחות ממאדים   העיתון דה מרקר דיווח : לינק “אתמול נרשמה נוכחות דלה עד מאוד בפתיחת “שבוע הספר” בכיכר רבין. מיעוט הקונים והמון המרחבים הריקים שבין דוכני הספרים – מעלים את השאלה, האם לא הגיע הזמן לשנות את המתכונת האנכרוניסטית של “שבוע הספר” ולמצוא דרכים חדשות להגיע לקהל הקוראים. בזוס מנכ”ל אמזון אמר שהוא אוהב שני שרידים עתיקים מהשבטים הקדמונים של המאה ה20: סוסים וספרים. אבל כמו שהוא לא מפעיל את התחבורה שלו באמצעות סוסים, אלא במכוניות ומטוסים, כך הוא לא נעזר לשם הלמידה והעדכון השוטף שלו באמצעות ספרים, אלא קינדל. ספרים וסוסים הם פֶטישים חביבים וחשובים, אלא שמקומם במוזיאון. עם זאת, התברר שבזוס טועה. כבר טים אוריילי (הממציא של המושג ווב 2.0 בשנת 2004 , ומו”ל חשוב) אמר לו שלקינדל אין סיכוי. לעומת זאת אני חושב שלאי.פד ולאי.פון יש סיכוי. למה ? מה שעושה את ההבדל בין קינדל וספר הנייר מצד אחד, לבין האיפון והiPad מצד שני הוא המעבר ממונולוג לשיחה. זו בעצם החזרה לעתיד. כי הספר הוא בבחינת דיבור של יחיד לרבים ואילו השיחה עוברת מהרבים אל הרבים. אלא מה? עד להמצאת הכתב, חיינו בחמולות. השיחה הייתה אפשרית בקהילות של 50-150 איש (מספר דנבר, קוראים לגבול סוציולוגי זה). כמובן שאז עדיין חשבו שאי אפשר לנהל שיחה באוכלוסייה של 300 מיליון אמריקאים, או 7 מיליון ישראלים או מיליארד הודים, והמציאו את הבדיחה הקרויה דמוקרטיה ייצוגית. אבל כיום המדיה החברתית אכן מאפשרת תקשורת של רבים לרבים גם בקרב מיליארדי בני אדם! חזרנו בזמן 2400 שנה אחורנית, אבל עם פתרון חדשני שאפילו מרשל מקלוהן לא חלם עליו בספרו “להבין את המדיה”. אירוני, אבל סיימתי בספר.  ואפילו Facebook לא הצליחה להתנתק מהספר. שהרי זה מוטבע בשמה |

 אייל בירן | טוב, על דבר אחד אנו אמורים כולנו להסכים.  ספר אלקטרוני הוא עדיין ספר. רק בהבדל שהוא מבוסס על תשתית שונה.  אין ספק שיש לו יתרונות : הוא יכול להכיל עשרות כתבי עת. למעשה אתה יכול להסתובב עם ספרייה שלמה בתיק. הוא מייצר חוויה שונה, במובן שאתה צולל לעולם תלת מימדי וחי בתוך הסיפור. הוא כייפי, פשוט וקל. כללית אנחנו כנראה גם מסכימים שכייף לנו ברשת. הכול זמין ונגיש ופרוס לפניך וכל המידע והידע המבוקש נמצאים במרחק קליק אחד, העיקר שתדע מה אתה מחפש. בקצרה, זו חוויה, זה כייף זה משהו אחר. אבל אחרי שהסכמנו אני מבקש להעלות טענה שלא בטוח תזכה להרבה תמיכה : יש לכל זה מחיר ולא בטוח שהוא מחיר משתלם. אמנם היה מי שאמר פעם שהעיקר נעוץ בחוויה יותר מאשר במוצר עצמו. נניח שהדבר נכון לגבי משחקים או לקיצור תהליכים או לקבלת שירותים ספציפיים אבל מה בנוגע להעשרה ? להרחבת עולמות ? להשקעה ולמאמץ שהם בסיס לחישול אישיותנו ? הגם בנוגע לאלו חשובה לנו יותר החוויה ? אני סבור אחרת. כאשר אני רואה את בני מקבל שיעורי בית ורץ לבצעם בעזרת גוגל אני סבור שהוא מפסיד. הוא מאבד את הטעם של זמן אימון ומחשבה המופעלים בשעת החיפוש אחר הערך הנכון. הוא מפסיד חשיפה לחומרים מעניינים שלא חיפש מלכתחילה אלא וודאי היה נתקל בהם אילו דיפדף  בכרך הבריטניקה לנוער, הוא לא מתמודד עם האתגר שעיקרו לשאול ולחקור שהרי הכל מוגש לו בקלות רבה מדי. כאשר אני חושב על מעריצי הiPad שמוכנים מחר בבוקר לערוך מדורה או להכריז על מכירת חיסול לכל הספרים המודפסים אני מבין שהם שכחו את החוויה שבקבלת ספר מתנה ולא קובץ מתנה ובאותו מעמד לדעת שהקונה חשב עליך ו’התאים לך בול’ את רב המכר הרלבנטי ביותר ואפילו השקיע בנוהַג לכתוב ברכה. הם לא ממש נותנים את הדעת על הפער המעמדי שנוצר בין אלו שיש בידם לרכוש את מוצרי הטכנולוגיה לבין אלו שהדבר נבצר מהם, כן מזמן לא הריחו את ריח הדפים של ספר חדש שזה עתה הגיע לחנות והדפדוף בו לוקח אותך על גלי ארומה ייחודית למקומות אחרים. כאשר אני מתבונן במירוץ החיים שבו אנו שקועים, שבו הכול הוא אקסטרא והכול חדשני ומהיר ועצבני אני נוטה לקוות שנשכיל להישאר עם הספר ולא נהפוך ל”עם הקינדל” , שנדע לקרוא ספר אחד בכל פעם ולא נקפוץ בין שלוש מהדורות אלקטרוניות, שנעריך את הקשה, את האיטי, את ההשקעה, שנמשיך להתרשם ושנכתוב בפועל ולא רק נעשה העתק והדבק. הנכון בעיני הוא לקבל את החדש ובמקביל לטַפֵּח את ההבנה שהישן מקומו תמיד חשוב ומשמעותי כי בלעדיו החדש לא היה קיים |

 יעל פרי סלומון | “ספרים רבותי רק היום רבותי,   ספרי לימוד, ספרים במחיר הקרן, שירה רבותי, שירה רעננה, שירה מלאה מיץ… סדרי משנה, לא אחד, לא שניים, לא שלושה, שישה סדרי משנה…… מנדלה מוכר ספרים בהנחה…” (מתוך הגשש החיוור, מערכון “בוטיק הספרים”). ננסה את הגרסה הדיגיטלית של בוטיק הספרים ?  “דיסק און קי רבותי דיסק און קי… קבצי PDF פרוצים”. לא נשמע טוב. לאור ההדגמה, איזו ירושה אנחנו משאירים לדורות הבאים ? הנוכל להרשות שבנינו ובני בנינו יהיו בורים תרבותית, ברמת בידור “גששית” ? אישית צריכת מידע ממקור מקוון מאוד מתאימה לי, ואכן העידן הדיגיטלי מספק לי תועלות נוספות בתוך חיי היומיום. ועוד, מהיבט האישי, הסרת האבק וסידור מדפי הספרים היא אחת המלאכות השנואות עלי. לעומת זאת, ספריית הקבצים שלי במחשב מסודרת, מאורגנת ואינה מעלה אבק. בקיבוץ בו גדלתי הקימו את מפעל הקלסרים הגדול בארץ, ובחנות הכול בו של הקיבוץ הקצו מדף לחלוקה חופשית של קלסרים פגומים. תבינו מעצמכם איך נראה המשרד שלנו… הוא רומז לי – “יום אחד אזדקק לחומר המצולם שבקלסרים”… חַחַחַחַח… מזה עשר שנים לא נפתחו הקלסרים, רובם ככולם. אבל אני עצמי לא האישיו כאן, ולכן, לתפיסתי בעידן האינטרנט לספר המודפס יש זכות קיום גדולה ובעלת משמעות מיוחדת במינה, ולאו דווקא כמקור למידה בלעדי. הקובץ במחשב “נוכח רק באופן זמני”, ספר לעומת זאת, “נוכח תמידי”. ועל כף המאזניים מונח גם הגורם הבריאותי: האם נערכו מחקרים על הנזקים הפיזיולוגיים של ישיבה ממושכת מול מסך המחשב, הקרינה, והמאמץ המזיק לעיניים ? ספר הוא הרבה יותר ממקור מידע. ספר מודפס הוא סמל תרבותי. אולי אני נשמעת כמיושנת, אבל אם אני אכתוב ספר, אשאף למהדורה מודפסת, אף שהסיכוי למכור אותה במחיר סביר ולהחזיר את ההשקעה יהיה נמוך למדי. בספר מודפס המחבר יכול לכתוב הקדשה אישית, בכתב ידו, בנוסח שונה ונפרד לכל אחד ואחד. לכל ספר ריח ייחודי משלו, אפשר אף להתמכר לריח הזה… ויש עוד נימוקים, אבל זהר הגבילה אותי ל- 20 שורות. בברכת חג ספר שמח : לסופרים, לספרים, למולי”ם, לבתי הדפוס, למפיצים, לחנויות הספרים, ובעיקר לנו הצרכנים, קרי קהל הקוראים |

 אורי גורן | שני גורמים לוחצים כיום על תופעת היעלמותו של הספר :    טכנולוגיה וסביבה. הספר הוא לא מוצר סביבתי, הוא עשוי נייר, לרוב לא ממוחזר, ומן הצד הנגדי הטכנולוגיה לוחצת ומזרזת את התהליך : iPad, Evrit, קינדל וכו’ רוצים להעביר את הספר לפורמט דיגיטלי שאפשר לקחת אותו למיטה. ובכן מה מחכה לנו… האם הספר ישרוד ? יחד עם זאת יקשה עלי לנבא הלאה. דיוויד יום כבר הוכיח שהעובדה שעד היום משהו קרה לא מאפשר את הסקת המסקנה שמחר יקרה אותו הדבר, והמפל הוכיח את הבעיה האינדוקטיבית בפרדוקס העורבים השחורים . אף על פי כן ראוי לציין שלרוב מדיום אינו מחליף מדיום אחר וזו הישנה מוצאת לעצמה נישה. אז אולי אני טועה, והפעם באמת יקרוס המדיום המודפס, ולו בגלל הלחץ הכפול ואם כך בעוד שניים שלושה עשורים יהיו רק אייפדים למיניהם… אבל, כמוסכם על הכול, הספר אינו רק כלי עבודה, אלא הוא קיבל במרוצת המאות  גם נופך אישי ורגשי. פעולת הדפדוף, ריח הדפים וגם ארשת המכובדות שלו מקנים לו ערכים שאינם רק “שימושיים” בלבד ולכן אני נוטה להאמין שהטכנולוגיה לא תחליף את הספר. מן האספקט הלימודי, אולי כן, אך לא מאספקט הקריאה, בייחוד קריאת הפנאי |

 אריאלה דניאלי | To Book or not to Book   מכירים את הסיטואציה שבה קראתם ספר ממש ממש טוב ואתם רוצים להרגיש כך גם לגבי הספר הבא אבל לא תמיד זה מצליח. אמנם הספר הבא נחשב אולי “רב מכר” אבל הוא לא בדיוק קולע לטעם שלכם. כך זה היה אצלי עד שהכרתי את הTwitter. הTwitter חשף אותי לעולם תוכן חדש, מותאם לצרכיי ולמידותיי. הצלחתי לרדת לכזאת רזולוציה של חיפוש מידע, עד כדי כך שהיום המידע שמגיע אליי הוא כמו ספר ארוך שאני לא רוצה לסיים. העלילה כל הזמן מסתעפת, מִשתנה, מפתיעה והכי חשוב לא מפסיקה לעניין אותי. אם פעם הכוח היה בידי אנשי הדת ששלטו במידע, ואז עבר לבעלי הממון ומשם לאקדמיה, היום הכוח בידי כל אחד מאיתנו. כל מה שדרוש הוא גישה לאינטרנט וסבלנות במידה. הרשת מאפשרת לנו להיחשף למידע מכל העולם, בכל רגע נתון. היא מאפשרת לנו לבחור כחפצֵנו בכל תחום שנרצה ותמיד תספק לנו מידע לגביו (הקלדתי עכשיו “קרנף לבקן” בגוגל ואכן קיבלתי תוצאה!!!!). ולא זו בלבד שנוכל למצוא את המידע, אלא גם נגלה עוד הרבה מאוד אנשים שחולקים איתנו את אותו עניין  בין אם בארץ או בהונולולו. נכון שישנם מקצועות רבים שלא ניתן ללמוד במלואם דרך הרשת (סטודנט לרפואה לא יכול לנתח גופה וירטואלית), אבל אין ספק שקיימים מקצועות רבים וטובים שאין כל הכרח לשבת ולחמם כיסא באקדמיה על מנת ללמוד אותם. ובכל זאת, בנימה אישית, עם כל ההתפתחות הטכנולוגית, וחֵרף העובדה שאני מוצאת את כל המידע הדרוש לי ברשת, אני על ספרים לא מוותרת. זה המגע, הריח, האסטטיקה, הדפדוף, האופן שבו הם מונחים לי על מדף הספרים. הרשת תצטרך ללמוד להתחלק, היא לא לבד |

 אליה אלון | כבר שלושה ימים אני מסתובבת עם השאלה הזו :  האם לספרים יש עדיין זכות קיום או שאנו בעצם יכולים ללמוד הכול ברשת, דרך הכלים הקיימים ודרך קבוצות דיון ברשת ? כבר שלושה שימים שאני בעד הלמידה הדיגיטאלית, שכן זו מונעת כריתת עצים, מאפשרת לנו להגיע אל כל מידע, בכל רגע נתון, גם כשהחנויות סגורות והמשלוח מאמזון מתעכב. אך לא עובר זמן רב ואני כבר מתנגדת לעצמי, מה על החוויה, להחזיק את הספר ביד, במיטה, על המרפסת, חוף הים, בכל מקום, מה על העומק של למידה מספר. הכיף הגדול לקרוא ספר שבחרתי, לתת לו לקחת אותי למחוזות שלא שיערתי, בלי הצורך לקפוץ מלינק ללינק ? ועוד ! מה על כל אותם תכנים שאינם זמינים ברשת ? שאינם דיגיטאליים עדיין ? ובכן נוכחתי שאני בעד ונגד כאחד. הבוקר, התעוררתי עם מחאה ! לא רוצה לבחור, לא צריכה לבחור. ממש כשם שאני יכולה ליהנות ולשבוע מארוחת מזון מהיר ולחילופין מארוחת גורמה, כך אני רוצה ללמוד הן מהספרים והן מהרשת. אני מעוניינת בתוכן המהיר, לקבל ממנו את ה’ויטאמינים’ של הזמינות הגבוהה, החינמיות, שיתוף והשתתפות, לקרוא מידע ולהכיר דעות. לדון בנושאים הקרובים לליבי, לשמוע ולהביע את דעתי. באותה מידה אני רוצה להתבודד עם ספר. לקבל ממנו את התוספים שהוא מציע, להיעלם בין דפיו, להעמיק בתכניו, וליהנות מהאינטימיות שהוא מאפשר. לקחת אותו למיטה, להירדם איתו, לחוות את הלמידה כתהליך ממושך ומתגמל. אין זה מונע ממני לחזור לאינטרנט ולשאול את מנוע החיפוש שאלות ישירות ומדויקות ולמיין את התשובות עד שאקבל בתוך ערימת התוצאות את הזהב שטמון בהן. וכסגירת מעגל, לגלות בתוך הרשת את הספר הבא שיספק את החוויה הפרטי והאיכותית |

—————@ לינקים למקומות טובים שניתן ללמוד מהם המלצות מכותבי הפוסט @—————

Mit באתר זה תוכלו למצוא הרצאות מובילות באורך מלא, מחקרים ועוד … בהתחלה זה נראה קצת כבד ומפחיד (בבחינת”הלם העתיד”) להיות חשופים למידע כל כך יוקרתי אבל אתם מוזמנים לפנק את עצמכם ולהרשות לעצמכם לצלול. יש כאן גילויים מדהימים.

Ted אחד מהמתחמים המועדפים עלי ברשת. המתחם מאגד בתוכו הרצאות של מרצים מכל העולם בתחומים נבחרים כגון : חדשנות, טכנולוגיה, אינטרנט, קידמה , ירוק ועוד …

emarketer מקור מידע בלתי נדלה המתעדכן על בסיס יומי אודות כל מה שמתרחש בעולם בהקשר הדיגיטלי…

Economist כל מה שקורה בעולם, ממבט עסקי וגם מהיבטים אחרי מפתיעים.

Hubspot בית ספר מקוון לאינטרנט ומדיה חברתית הלכה למעשה. מלמד אותנו, נותן בידינו כלים, מחקרים , מתודלוגיות, וובינרים.

5min.com אתר לגולשים עצלנים או לממהרים : סרטוני הדרכה בכל נושא שבעולם.

ehow אתר נוסף הפועל באותה הנישה.

לסיכום | מתגלגלת לידינו הזדמנות חדשה וצריך ללמוד ליהנות מכל העולמות   הספר לא מייתר את הרשת והרשת מצידה אינה מייתרת את הפרינט. החוכמה הגדולה היא לתפוש את המועיל במכלול ההזדמנויות החדשניות בדרך שנוחה לנו, בדרך שאיתה קל לנו ושדרכה ננצל ללא עיכוב את מה שמוענק לנו ונפיק ממנו את המיטב. בעיניי התלמיד של הדור החדש הוא תלמיד שונה, חדשני, מהיר ומגיע לתוכן הדרוש בזריזות שלא היתה זמינה לו בעבר. הוא יכול לנכס לעצמו עוצמות במהירות, לוודא ולבדוק ולנהל את כל המהלך מעמדת הקופסה השחורה בביתו. ההבדל בין האחד לשני מסתכם אם כך במידת הפתיחות וברצון של כל אחד מאיתנו להרחיב אופקים בכל דרך אפשרית |

מטרת הרשומה הזו היא לברר מהי כתיבה מעניינת למתחמי הסושייל מדיה שלכם,  אבל, למען האמת התכוונתי לא רק לעניין חשוב זה אלא אף ליותר מכך. לעתים תכופות אני שומעת בקורסים, בהרצאות, בימי עיון על כך שהמלך החדש הוא התוכן ושכולם השנה ובשנה הבאה ייקחו חלק ויעשו שימוש בכלי המדיה החברתית. בשלב מסוים קצת נדהמתי לגלות את הפער בין האמירה המאוד נחרצת על התוכן ובין העובדה שכמעט שלא מסבירים בשום מקום מה זה אומר תוכן טוב, ויתרה מכך, איך אני, אדם מהשורה יכול להתחיל לכתוב באופן אפקטיבי שיוביל לתכליתו |

הרשומה סובבת כמקור השראה בדוגמא של הסרט שצירפתי לכם :   סיפורה של שקית. לפעמים ‘הרעיון הגדול’ בכלל לא טמון בהפקה כי אם בהמצאה פשוטה : (תודה לאייל מרקוס ) במרכז הרשומה אני מעמידה את הסרטון כשהכוונה היא “להוכיח” לכם שהנושא הוא רק חלק מהסיפור מה שקורה סביבו והעולמות שאנחנו מחברים אליו עושים את ההבדל ומוסיפים לו את הסגנון ואת העניין. אפרק לגורמים את הדוגמא עם כלים עבורכם …

Spice |   מוכרת לכולנו ההשתוקקות המתמדת לתִּבלוּן. תמיד אנו נוהגים לחפש את נקודות הממשק המתובלות, מלאות העניין, המקוריות והשונות. חלקנו נהנים מנסיעות לחו”ל, חלקנו מרכישה חדשה. חלקנו מ’סתם’ ארוחה טובה עשירה בתבלינים כמובן. כך גם עולם התוכן יכול להיות מלא ורווי בתבלינים ובטעם. מתברר כי בנקודה זו לא צריך ללכת רחוק בעיני, שכּן התבלין האמיתי הוא אנחנו. מעצם העובדה שנחלוק מהחוויה שלנו, מהמקום שריגש אותנו או, בדומה לכך, נשתף את הקורא בתוכן שריגש אותנו בחוויה של הזולת, הרי כבר בחרנו בתבלין הנכון. השיתוף יכול לקבל ביטוי בתמונה, בסרט, בלינק למקום שאסור להחמיץ ועוד… זכרו את חוכמת החיים הפשוטה הטמונה בסגולתנו להתרגש מהדברים הקטנים והפשוטים. קל מאוד לתבל את התוכן אם מסתכלים עליו מנקודת מבט זו :  אם אתם תהיו נוכחים בסיפור והדברים שריגשו אתכם יוצגו שם כהווייתם, לבטח תהיה זו ארוחה מתובלת כדבעי.

Personal |   אני מאוד בעד האלמנט האישי. זו אינה גחמה אלא יש מאחוריה צידוק והיגיון שעיקרם : המחשה והנפשה מנקודת מבט אישית של מסרים הנובעים ממקום אנושי מנגישה את הסיפור ולוקחת אותו צעד קדימה לקראת הקשב והטיית האוזן מצד הקהל שלכם. אולי יש בכך שמץ מציצנות ? ואולי גם חשוב לנו להכיר רגשות של אחרים כי כך נוח לנו יותר עם הרגשות שלנו ? מכל מקום, העובדה נשארת בעינה כי ברגע שאתם מכניסים את הצד האישי והאנושי הסיפור מקבל ‘רטיבות’ ומאפשר תחושת שייכות |

Point of View |   לעתים קרובות אני נתקלת באותו נושא בכמה בלוגים שונים. מהזווית שמשכה את תשומת ליבי  אוכל לומר כי מה ש’עושה את ההבדל’ הוא נקודת המבט החדשה, הראשומון , עצם העובדה שאתם מספרים את הסיפור מנקודת מבטכם, כל אלה תמיד יוסיפו לו נופך חדש ואחר. כמו כן, קחו בחשבון שזו העוצמה הממשית שהתגלתה בימינו בעולם הבלוגוספרייה, שבו אנחנו קוראים ונתקלים בהמון תכנים ולבסוף בסיכום התופעה אנחנו נתחבר אל המקום ואל האיש אשר ידע להגיש את הסיפור מנקודת מבטו הייחודית. יכול מאוד להיות שאת אותו סיפור נראה במספר מקומות שונים. אבל, עדיין, החיבור האמיתי שלנו יהיה למי שמספר לנו את הסיפור בדרך שנדע “לאכול אותו” |

Tips & Solutions |   חשוב בעיני שתזכרו שבכל פעם שאתם כותבים משהו תקפידו להשאיר טביעת רגל בעלת ערך, משהו שאפשר לקחת איתי לצידנית לקראת ההמשך, משהו שלא היה לי לפני קריאת הטכסט או שמצד שני גרם לי להסתכל במבט חדש על דבר שיש לי ולהשתמש בו באופן שונה. משהו שלקחתי מפה ומרגע זה הוא “משתדך” עם מה שיש לי באופן כזה שנוצרת יצירה חדשה |

Button Press |   הכפתורים שעליהם נלחץ הם כפתורים ש’שווה’ לחשוב עליהם לצורכי תכנון, כפתורים יכולים להופיע במסווה של כפתורי רגש, כפתורי עניין, כפתורים שמזכירים לי משהו היסטורי או כפתורים הקשורים למקורות ההנאה שלי. נוף, אוכל, ילדים, עצבות ושמחה אלו כפתורים פשוטים אך חזקים כי הם מסמנים שייכות ומשהו מוכר שאני יכול להזדהות איתו בקלות |

Theme Song |   חשוב לאמץ שיר נושא ולקבל את הכלל ששיר הנושא שלכם תמיד, אבל תמיד, יוכל להתמזג עם שירים נקודתיים אחרים לאורך הדרך. אמנם הסגנון המוסיקלי של הכתיבה שלכם יכתיב מיתוג, יכתיב נוכחות ברורה אבל אם לפעמים תכניסו לתוכו כלי נשיפה או חצוצרה לא צפויה, גם הגוון שלכם יקבל פתאום נופך חדשני ומעניין מהסוג שיחזיר את הקוראים שלכם אל מרכז העניינים שאותו תרצו ליצור |

Be Different |   לא חובה להתאמץ להיות שונה, מובטח לכם שבכל מקרה בכל אחד מאיתנו יש משהו שונה כך שאם תשימו את עצמכם בפרונט השונות תבלוט בכל מקרה. חשוב לא לעבוד בזה קשה ככל שנהיה אנחנו : פשוטים, אמיתיים המיוחד והאחר יקבל טון ויבדיל אותנו מהאחרים |

 PinPoint |   אישית אני תמיד אוהבת לסגור את הסיפור באופן שישאיר טעם של עוד. מה יהיה בהמשך ? לאן אנחנו צועדים ? זהו בלוג ובמהותו הוא יומן רשת , סיפור בהמשכים. סגירה יכולה להיות תוספת של תבלין מתוק ממש כמו הקינוח בארוחה. כמו כן הסגירה יכולה להתבטא ב“חילוץ” הנקודות המרכזיות והתובנות המשמעותיות של הרשומה הנוכחית. מטרתה של הסגירה היא ליצור הרגשה של שייכות ולעורר רצון לחזור. אין כמו לקוחות חדשים אבל הכי חשוב לדעת לשמור היטב ולטפח את הקיימים.

הקדמה | על הCase Study על הרעיון ועל קוקה קולה ועל מבנה הפוסט לינק לפוסט קודם שבו יש הסבר על הפרויקט | קוקה קולה הצהירו שבשנת הפעילות 2010 הם משנים את האסטרטגיה השיווקית שלהם ועוברים מ-Mode פאסיבי של משווקים בערוצים של Mass Media לMode של דיאלוג ואינטראקציה עם הקהל בערוצים של המדיה החברתית, דהיינו כפעילות אקטיבית בתקשורת חברתית. אמרו ועשו, כי, כידוע לכל, ‘להגיד זה דבר אחד’ ולעשות זוהי אורקסטרה שונה לחלוטין. קיבלנו דוגמא מאלפת להתנהלות במותג שלכאורה לא צריך לעבוד קשה על המיתוג שלו אלא יכול להרשות לעצמו תקציבי ענק במדיה כגון סופרבול וטלוויזיה. והנה למרות כל זאת המנווטים החליטו להקשיב להתרחשות לקלוט שחל שינוי ושאכן כדאי להיות שם, וכמו שאומרים : ‘יפה שעה אחת קודם’. Vitamin water Facebook Campaign של קוקה קולה. המשקה הפייסבוקי הראשון בעולם ! מדובר במהלך שנפרש על ציר זמן של ארבעה חודשי פעילות אשר במהלכם החליטה החברה לייצר יחסים הלכה למעשה עם הצרכן ולעודד אותו להיות חלק פעיל ואקטיבי שחשוף לקהל הרחב בפיתוח המוצרי שלה. המסר היה : בחרו טעם, וצורה וכמו כן, מיתוג עיצובי למים עם טעמים חדשים |

יש עוד הרבה ללמוד על האפשרויות הגלומות  בעולם התקשורת החברתית, ותמיד טוב להיות בעמדה של “מבט-עַל” שמסתכל על ההתרחשות כעל זרימת נהר ולוגם ממנה לגימות קטנות ומושכלות. אני מאמינה בצורך לבחון פרויקטים גדולים בד בבד עם פרויקטים קטנים ונקודתיים . הפעם, נתייחס אל פרויקט גדול, הוא פרויקט חוכמת ההמונים של קוקה קולה עבור המותג Vitamin water. אין ספק, וגם תראו זאת בפוסט הנוכחי, שניתן להעיר הערות לכאן ולכאן כפי שגם ניתן להעביר ביקורת. אבל, אני ממליצה שתיקחו מהרשומה הנוכחית את הכן ולא את הלא. חשוב היה לי לבחון את המקרה מכמה נקודות מבט, על אחת כמה וכמה במציאות של חוכמת ההמון רצוי ונכון שההמון הוא זה שייתן את הדעת על הנושא ויספר מה ‘עבד’ לתפישת עולמו ומה כָּשַל. לכן, המשימה שהוגדרה לחברי הפוסט הייתה : ניתוח המהלך, מה אני מבין ממנו ו’מה יוצא לי מכך’ ברמת ארגז כלים הולם לעסקי ולהתרחשות האישית שלי. בכוונתי לרכז בסוף הרשומה את המסקנות של כול המחברים ולחלץ מתוכן מסקנות מרכזיות אשר בזכותן נקווה תוכלו לקבל החלטות ראויות עבור העסק או הארגון בו אתם עובדים |

אריאלה דניאלי | הרבה חברות מתייעצות עם הצרכנים שלהם בנוגע לחדשנות מוצרית ;  אם זה באמצעות סקרים, או  באמצעות תחרויות מסוג “מה יהיה הטעם הבא” וכדומה. לפעמים הן אף משיקות מוצר פרי יצירתו של הצרכן ואז קיימות שתי אפשרויות : “השקה שקטה” כאשר הן משיקות את המוצר החדש מבלי לתת קרדיט, והאפשרות השנייה היא “השקה רועשת” שמלווה בפרסום וביחסי ציבור ובד”כ גם מלווה במסר בסגנון “ותודה לכל אלפי הצרכנים שבחרו את הטעם X”. עד כאן כמוּכָּר לנו אין חדש תחת השמש. קוקה קולה הלכה צעד אחד קדימה, והחליטה להפוך את הסדר. רֵאשית היא העבירה את שרביט פיתוח המוצר לידי הצרכן. היא הציגה בפניו את היכולות שלה; חשפה בפניו את אפשרויות הטעמים, אפשרויות האריזה (סוגי בקבוקים) ואת אפשרויות תוספי הויטמינים ועכשיו, בשלב הבא, היא נתנה לו להרכיב את המוצר בעצמו. מכאן היא לקחה את זה עוד צעד אחד קדימה, נתנה קרדיט לצרכן על גבי האריזה באמצעות המשפט “Made By Fans For Fans On Facebook”. ובכן, מה כ”כ שונה בסיפור ; ברגיל, חברות לא נוטות לחשוף מגוון רחב של יכולות שלהן בפני הצרכנים, בד”כ הן נותנות 4-5 אפשרויות בחירה, ואילו כאן הן הורחבו לעשרות. חברות לא מרבות לתת קרדיט לצרכנים על מוצרים חדשים. יתרה מכך, אף חברה אינה סרה הצידה ונותנת את כל הבמה לצרכנים המשפט Made By Fans For Fans אינו סיסמא, אלא הוא בגדר אסטרטגיה. אסטרטגיה שאומרת שחברות מבינות היום יותר מתמיד שהצרכן הוא ה- DNA  של החברה. הן לא עובדות עבורו כי אם עובדות איתו. וככל שהוא ירגיש חלק בלתי נפרד מתהליך הפיתוח כך גם המעורבות והנאמנות שלו יגדלו. Power To The People |

נטע דורון | Vitamin Water Facebook Campaign חוכמת ההמונים  בקמפיין הזה התבטאה בַּיצירתיות חסרת הגבולות שיצרה את אין סוף הקומבינציות העיצוביות לבקבוקים ולטעמים השונים. הקריאה, הבקשה והפנייה הישירה אל ציבור הצרכנים יצרה מיידית אהדה. כל שנותר לקוקה -קולה היה לסחוף את הציבור לפרויקט קליל, זכיר, שגם קל יהיה להשתתף בו ולהפיץ אותו. האפקט הגדול הנזקף לזכות המהלך נוצר גם מכורח העובדה שכאשר מותג כה חזק, שלכאורה אינו צריך לעשות מאום, אכן מוצא לנכון לשתף צרכנים ולבקש את חוכמת ההמונים הריהו זוכה מיידית באהדה. בזמן הנכון- זאת ייאמר על השינוי והאלסטיות של האסטרטגיה השיווקית בחברה שנתקבלה עקרונית ואף יושמה בפועל. במקום הנכון- Facebook וYouTube – שתי הפלטפורמות הויראליות והפופולאריות  ביותר ששימשו כשופר לכל המהלך והתאימו לו ככפפה ליד. קריאטיביות - יצירת מהלך שאיש אינו נשאר אדיש כלפיו והמשדר רוח רעננה, צעירה ודינמית.חווית העיצוב והטעם – שמעבירה את מסר קוקה קולה המקורי,אך בצורה עדינה ו”אחרת”. לארגז הכלים שלי : הדבר שאהבתי מעל לכל הייתה העובדה שקוקה-קולה בחרו שלא לנוח על זרי הדפנה, אלא דווקא ליזום. ההכרה שלהם בחשיבות כלי הסושיאל ויכולתם לתרגם את האסטרטגיה לפרוטות הקטנות ביותר. ולהצליח בגדול |

מאור חן | קמפיין קוקה קולה יחיד ומיוחד מתי יצא לכם בפעם האחרונה להגיב במתחם עסקי של מותג ?  למי שעוד לא ניסה אני ממליץ בחום ! אחת התחושות הנפלאות באינטראקציה כוז היא הייחודיות שמוקנית לך בפעילות מול המותג. הגדוּלה של קוקה קולה היא ביכולת לתת ליחיד בתוך מתחם של מיליון נוספים להרגיש מיוחד. הרגע בו מפורסמת תמונת הבקבוק עם העיצוב האישי והטעמים, וזאת בשילוב התמונה שלי ושמי המתנוססים בצמוד לבחירה, הופכים את המאורע למרגש ומעצים. הפעילות של קוקה קולה מוכיחה את אחד הערכים המוספים היסודיים במדיה חברתית, והוא היכולת של מותג בסדר גודל כזה לגרום לך להרגיש כמי שמשפיע באינטראקציה שלך מולו. יתכן ומספר גדול של גולשים בחרו עיצוב דומה לשלי, והבקבוק לא יהיה היחיד בצורתו, אך היכולת לבחור, לעצב ולפרסם בחירה אישית, ובכך לקחת חלק פעיל בפיתוח מוצר של קוקה קולה, הופכים אותי למשפיע וחשוב. לארגז הכלים שלי : בכל רעיון חדש לפעילות הדגש ברמת האסטרטגית הוא שאלת המפתח : איך לגרום לכל אחד מהגולשים במתחם להרגיש מיוחד, ולהצליח להטביע את חותמו האישי |

אשר עידן | התועלות של חוכמת ההמונים והשלכותיהן האסטרטגיות  היא המנוע של מהפכת המדיה החברתית. היא הצליחה יותר מהר מגישות ששאפו לפַתח אינטליגנציה מלאכותית, ולכן היא מוגדרת גם כאינטליגנציה קולקטיבית. גוגל מוכיחה ש”ההמון חכם מהגאון” 2 מיליארד פעמים ביום. אפל משתמשת ברעיון זה  לפיתוח אפליקציות ואפילו כשיטת תמחור. בTwitter, יש 100 לא עובדים (מפתחים חיצוניים, שבזכותם Twitter הגיעה לאן שהגיעה) על כל עובד של Twitter. את 15 מיליון הערכים בויקיפדיה כתבו 3 מיליון “המונים”. אובמה גילה לא רק את חוכמת ההמונים, אלא גם את העושר של ההמונים, משום שהוא גייס לקמפיין שלו תרומות קטנות של כמה מיליוני אמריקאים, במקום התרומות במעטפות של מיליארדרים כפי שהתפרסם אצלנו בפרשת טלנסקי ובפרשיות שונות של עמותות פיקטיביות. ההבנה לָעומק של מציאוּת חוכמת ההמונים היא היסוד לעיצוב אסטרטגיה ארגונית בשנה הקרובה, לפי הענפים הבאים : בניית אוטוריטה ענפית. הדבר חל על ענפים כמו פיננסים, בריאות, טיפול נפשי עידכוניות בזמן אמת. בענפים כגון אופנה, עיתונות, שירותי מידע יצירת תכנים וחדשנות. בענפים כגון מחקר ופיתוח, עיתונות תחקירנית. בניית הערכה ואהבה. ביטוי עצמי, אשרור עצמי, סיפוק צרכים ורצונות. פוליטיקה, חינוך יצירתי. מוצרי צריכה |

אורי גורן | לומר את האמת, מה שכולם ייטיבו לעשות הוא ‘להוריד את הכובע’ אל מול הקמפיין של קוקה קולה  הִנֵה נתנו לגולשים לייצר מוצר בתהליך Crowdsourcing מרשים ביותר. אך לדאבוני צעד זה עדיין לא מסמן שינוי דרמטי באמת בהתנהלות העסקית של קוקה קולה, וגם ההצלחה המסחרית כנראה עוד לא מוכחת. הדוחות הכספיים האחרונים מראים על ירידה במכירות בצפון אמריקה. יוצא מכך שמצד אחד אפשר לומר פריצת דרך ומצד שני מצער לומר שלא ברור אם ומה זה עשה למעמדה של  החברה בשורה התחתונה ולהתנהלות האמיתית של הקונצרן שהוא כידוע מהגדולים בעולם. יש לציין שלמעשה הדחיפה של הפרויקט נעזרה רבות במדיה “ישנה” עם סרט פרסומת שהוא בו בזמן גם ויראלי ועושה שימוש בזמר 50 Cent ובדחיפה מסיבית בערוצים שונים. יש גם כאלה שציינו שכל החדשנות נועדה בדרך של מסווה למחקר שוק ענק. תחשבו לרגע, יש סיבות טובות לומר שהמילקי קצפת של שטראוס הוא מהפכני יותר מהמהלך הזה, משתמש בתובנה אמיתית שאותה מביע הקהל ללא ציפייה ברורה לפרס, ומצדו היצרן נותן לו מענה בצורת מוצר חדש שלא היה בא לָעולם אילולא פעילות הגולשים. אם כך מבחינה עקרונית טוב שארגונים טובלים את רגליהם בתחום, אלא שהפעם נראה לי שהמאמץ נועד לרענן מותג שספג מכות אמיתיות מבחינה תדמיתית ומכירתית ולאו דווקא מתוך תפיסה חדשה באמת של תהליך הפיתוח של מוצרים בתעשייה. מהלך של Crowdsourcing, גם אם בסוף תהיה מטרתו שיווקית, הוא חייב להתקיים באווירה של שיתוף, ובמחשבה לטווח ארוך לגלות פתיחות בנוסח : בואו שתפו וראו איך לקחנו את זה לתשומת ליבינו. אם אני רואה זאת נכון הדבר ניכר יותר במהלך של פיצה דומינו’ס שעברה שינוי עמוק ואמיתי של הארגון כתוצאה מתובנה שהגיעה מההמון. זוהי תפיסת עולם שמתקרבת יותר לרעיון הקוד הפתוח ולא קוד סגור, דהיינו עם קריצה מזמינה שמגייסת את ההמון לשורות הארגון ובאמת מעבדת את תשומותיו ולא סתם שטחית כתחרות פרסים. הפרס לקראווד הוא ההקשבה וההפנמה של הארגון והתחושה שאין מדובר בציניות, ולבטח לא ב5,000 דולר. ולכן אם ארגון אינו מסוגל, מסיבות שונות, לעשות זאת, עדיף שלא יפעל בשיטת ‘כאילו’ שהרי עד מהרה יתפסו אותו על כך |

עדי זהר  | שימוש בחוכמת ההמונים והמהלך של קוקה קולה : אחד היתרונות הבוטים ביותר של השימוש של חברות וארגונים במדיה החברתית הוא האפשרות לשאול את הצרכן, את הגולש. למעשה נוצרת כאן קבוצת מיקוד גדולה ואיכותית, בעלת מגוון דעות, תחושות, מחשבות והעדפות. חברה יכולה להשתמש בפלטפורמה הזו על מנת לבחון מוצרים חדשים, לגלות מה חושבים עליה (ועל המתחרים) ולבחון את השוק באופן כללי. למעשה חברות עושות שימוש בחוכמת ההמון :  כל גולש תורם תשובה קטנה המתאימה להשקפת עולמו והעדפותיו אך לחברה, בסוף התהליך, יש תובנות ברורות העולות ממגוון הדעות והתחושות שהגולשים מבטאים והתובנות האלו יכולות לסייע רבות בכל החלטה מקצועית שהחברה תיקח. לדעתי, הגאונות העיקרית של קוקה קולה במהלך שהם עשו היא שהם לקחו מותג שממילא אנשים אוהבים ומזדהים עימו ושכביכול לא צריך “להמציא את הגלגל” והצליחו ליצור מהלך שהצליח להגביר את רמת ההזדהות הגבוהה גם כך עם המותג. הם למעשה הוכיחו שכשחברה נותנת לאנשים להתבטא, שואלת לדעתם ומאפשרת להם להחליט היא מעצימה את ההזדהות שלהם עם המותג. המעורבות שלהם בתהליך יוצרת תחושת שייכות למותג ולמעשה קוקה קולה יצאה כאן נשכרת פעמיים :  הרוויחו מוצר שההמונים יצרו (ולכן הוא מה שהם רוצים) וגם הגדילו את נאמנות הצרכנים למוצר הספציפי ולמותג קוקה קולה באופן כללי. עקרון מרכזי שאני לוקחת מהמהלך הזה לארגז הכלים שלי הוא השקיפות. אני חושבת שזהו אחד העקרונות החשובים ביותר במדיה החברתית מפני שאם אנחנו, כחברה או מותג, רוצים ליצור מערכת יחסים עם הצרכן עלינו להיות גלויים איתו, שקופים |

אייל בירן | חוכמת ההמון. שתי מילים כביכול מנוגדות. בהמון יש כמקובל משהו המוני…… מסה של מרכיבים, רעש, המולה, עדר, ‘תופעת העדר’. לעומת זאת חוכמה תוגדר כבידול, ייחודיות, מחשבה, שקידה. איך יכול המון להיות חכם ? איך סגולה שלרוב נמצאת בהלימה עם היחיד והנבחר יכולה להיות משויכת להמונים ? אלא שלמרות זאת מסתבר שניתן למצוא את השייכות שכן רוב ההצלחות שזוכות לתהודה במדיה החברתית קשורות למהלכים עם משתתפים רבים והפצה רחבה. ועדיין אני ממליץ לצאת בסלוגן מעט אחר לכל הטראפיק הזה : משהו בנוסח של ‘ידע ההמון’ או ‘דעת הרוב’. בעיניי אלו ביטויים שמתאימים לתופעה שאנו רוצים להמחיש. כך או אחרת, מהמהלך של קוקה קולה אני לוקח ארבע תובנות מרכזיות לשימוש בארגז הכלים החברתי שעומד לרשותי : כלל ראשון יותר יצירתי יותר מצליח | כלל שני חשיבות הערוץ הוויזואלי ועדיף שימוש בווידיאו | כלל השימוש המעשי במבחן התוצאה, משמע עשית, הפעלת, כעת אתה חייב לסכם ולבסוף כלל רביעי כוחה העצום של הויראליות ברשת. אבל ברשותך זהר מעבר למהלך עצמו אני רוצה להסב תשומת הלב לשיתוף הכולל ולשימוש המושכל של קוקה קולה ברשת. ההתייחסות של החברה לגורם של דעת ההמונים לא מסתכמת אך ורק במהלך שיווקי או פרסומי חד פעמי. אתר הבית של קוקה קולה מספר את סיפור התפיסה האסטרטגית שלה. אתר עוגן ברשת ודרכו רשת שלמה של ערוצי מדיה חברתית מתוחזקים ומעודכנים : דף Facebook עם למעלה מ 5 מיליון אוהדים, Twitter עדכני ביותר, מתחם תמונות בFlickr, ערוץ YouTube….נדמה שאין ערוץ שהחברה לא שלחה בו את ידה. וכל זאת כמראה לתפיסה בסיסית הגורסת לפגוש את הלקוח היכן שמתאים לו ומשם לפתח עימו דיאלוג, שיתוף ועוד לינק לאתר | 

עמית לביא | האם ההמונים אכן יודעים יותר טוב מהמומחים ?  כבר שנים שחברות שונות וביניהן Google משתמשות בחכמת ההמונים לכל דבר החֵל מקביעת עיצוב ועד לניסיונות לחזות את עתיד שוק המניות. קוקה קולה החליטה שהיא רוצה להרוג שתי ציפורים במכה : גם ללמוד מן ההמונים ולהטמיע את טעמיהם במוצר חדש וגם ליצור אפקט שיווקי שיביא למעורבות גדולה של הציבור עם המותג. והתוצאה כולם מנצחים. הבעייתיות שבנטייה לסמוך על חכמת ההמונים היא פשוטה מה על יצירתיות היחיד וכוח השפעתו על הסביבה ? האם פיקאסו היה משנה את פני האמנות והעיצוב במאה העשרים אילו הִתפתה לסמוך על מה שההמונים רוצים מבלי להמציא משהו חדש ? שיווק במדיה חברתית נטוע עמוק בדילמה הזו. מצד אחד לראשונה ניתן לכמת את מחשבות ההמונים בצורה שתתן לנו משוב מדויק על המוצרים שאנחנו משווקים ומצד שני יש בידינו אפשרות למצוא את הלקוחות או המשתמשים שלנו ולנהל איתם שיחה בלתי אמצעית. אני חושב שעל מנת לפתור את הדילמה עלינו לזכור את הכלל החשוב ביותר ביצירת קמפיין שיווקי כלשהו, דהיינו לברר מהן המטרות שלנו. ואישית אוסיף שבמדיה חברתית רצוי גם להגדיר את הנמען הרצוי : אל מי יותר חשוב לנו לפנות אל ההמונים או אל היחידים ומתוך כך לקבוע את האסטרטגיה שלנו. אין ספק שישנה השפעה הדדית ומתמדת בין המסרים השיווקיים להמונים וליחיד שאף הוא נע גם בכיוון השני שיחה עם יחיד בדף Facebook עשויה להיראות על ידי מיליוני לקוחות פוטנציאלים ! אך האם זהו עיקר המסר שאנחנו רוצים להעביר ? אם לא נגדיר מראש את היעדים שלנו אנו עלולים ליפול למלכודת חוסר המיקום, וחלילה להגיע למצב שיעכב את המטרות שלנו שהן בסופו של דבר תמיד אותו הדבר : הגדלת המכירות |

לאחרונה מופיעים ברשת כלים שיווקים חדשים שמגמת פניהם לחדשנות |  כלים אלה העומדים לרשותנו, מסמנים עבורנו בד בבד את הכיוון הנכון ומצביעים על השינוי ועל דרך חדשה שנולדה בעולם השיווקי. אם ברצוננו באופן טבעי להצליח, הרי בהכרח “מוטלת עלינו החובה” לתת את הדעת על המתרחש בתחום ולהשקיע קורטוב של חשיבה יצירתית וקריאטיבית שתאמץ את הכלים הללו וכך תאפשר לייצר אקטים חדשנים בשיווק. למי שלא מכיר או עדיין לא מבין את חשיבות הכלי הנדון אסביר בקצרה מה אומר כלי הוובינר, שביסודו, כפי שזה נשמע באנגלית וובינר הוא כנס ברשת. מדובר ביכולת הטכנולוגית להשתמש במתחם אינטרנטי המאפשר לנו לעשות קאסטינג יזום ופרו אקטיבי של הרצאה או של כמה הרצאות במצב מקוון. חשוב לציין שהכלי מאפשר הזמנת הקהל להירשם לאירוע, הפעלת תזכורת לקהל שנרשם ומתן אפשרות לקהל תוך כדי זמן ההרצאה להגיב על התכנים. באופן זה יוכל המרצה לענות באון ליין על השאלות השונות על פי תזמון שאותו הוא עצמו קובע. יתרון נוסף שראוי לקחת בחשבון הוא שהכלי מאפשר לנו לייצר אירוע מסוג זה עבור מאות אנשים בנקודת זמן אחת בלי שהם זזו מכיסאם בביתם או במשרד |

לראות וובינרים כמקור מידע |  בטרם נצלול לבירור השאלה מה ניתן לעשות עם הכלי מבחינתכם ברמה השיווקית ראוי להזכיר לכם להביט על הצד השני של המטבע שהוא חשוב לא פחות והוא הצד של הצופה. במציאות העכשווית כל יום קם לו ומתארגן לו כנס בנושא זה או אחר. מניסיוני כנסים בעולם הפיזי דורשים מאיתנו את המשאב הנחוץ לנו ביותר והוא הזמן וכמו כן תכופות בכנסים הללו אנחנו מייתרים מעט את נושא התכנים בכנס לטובת המינגלינג והנטוורקינג. אם נרצה לערוב לכך שנהיה חשופים לתוכן מקצועי ואיכותי האפשרות של צפייה בהרצאות ובכנסים ברשת יכולה למקסם את הצד הלומד שבנו. ראוי לקחת בחשבון שכלי הוובינר מאוד נפוצים בעולם ודרכם ניתן להיחשף לעשרות תכנים איכותיים ועדכניים ממקומות שונים ובחינם. אישית אני נרשמת לעתים קרובות לוובינרים המשווקים בLinKedin והקשורים לעולם המיתוג, השיווק, אסטרטגיה ותקשורת חברתית. בכך אני נחשפת למרצים מהשורה הראשונה בעולם ולומדת תכנים שכפי הנראה לא היו נגישים עבורי בשום דרך אחרת |

צורות ודרכים בהן ניתן להשתמש בכלי הוובינר שניבחרו לטעמי, ולבטח יש עוד כמה וכמה שלגביהם אתם תמיד מוזמנים להוסיף למבחר במודל התגובות :

כנס בעולם האמיתי | כנס בעולם הווירטואלי |  נחזור למגמה המקורית של הפוסט ונבחן מספר רעיונות ודרכים להשתמש בגישה המוצעת, שתהפוך עבורנו בפועל לשיטה חדשנית ואיכותית ביותר. כפי שהדגשתי, כלי הוובינר מאפשר לנו אינטגרציה עם העולם החיצון במהלך הכנס. אנחנו יוזמים מפגש אליו מתכנסים עשרות, מאות או אלפי אנשים, כמובן על פי היכולת השיווקית שלנו, ואשר בנקודת זמן מסוימת הופכים למעשה לשבויים שלנו המייצרים איתנו אינטראקציה בתנאים מיטביים, ובעיקר – ממקום של נוחות ! לכאורה הכנס שלנו חודר למתחם הנוחות של הקהל שלנו ופוגש את האנשים המתעניינים במגרש הפרטי שלהם. מתי בפעם האחרונה יצא לכם להכניס את המהלכים השיווקים שלכם אל ביתו של הלקוח בצורה כל כך עוצמתית ? |

יצירת מועדון לקוחות | קהל שבוי |  בעבר כל מחלקות השיווק נהגו בשיטת עבודה של יצירת מועדוני לקוחות, והכוח של מועדוני הלקוחות בתפישה המסורתית היה טמון בעוצמתם ובגודלם, ואילו כיום התפישה השיווקית מוצאת את עצמה בתהליכי שינוי ואנחנו מבינים יותר ויותר שמוטב ליצור מועדוני לקוחות קטנים וממוקדים. דרך הפצת תוכן ממוקד בעולם מסוים ומוגדר באמצעות כלי הוובינר תוכלו לערוך פילוח קהל לקוחות ממוקד בעל אינטרס תוכן מובהק ובכך לפַתח את מהלך המכירה שלכם באופן מדויק |

שיווק | טרום המאורע |  דרך הפקת אירוע בכלי הוובינר והתמקדות באירועים נקודתיים ניפתח עבורכם ערוץ שיווקי מעניין. האירוע משווק טרום התאריך הנקבע בערוצים השונים ועצם הפעולה מייצרת עבורכם הרבה באז ודיבור חיובי ברשת. בנקודה זו אתם יכולים לחשוב ‘חכם’ ולעורר שיח על תכני הוובינר טרום השקת מועד האירוע עצמו ובעיקר לעורר שיחה המאתגרת את הקהל שלכם לומר מה הם התכנים שהוא בוחר לשמוע ולמעשה להתסיס את הקרקע השיווקית שלכם על ידי דיאלוג ושיח מקדים. קיים שפע של כלים שיווקיים ברשת במיגון המידיות החברתיות המאפשרות לכם להפיץ את האירוע. בזכות העובדה שמדובר בכלי שיווקי חכם ואיכותי יש סבירות גבוהה לכך שחבריכם והמעגלים הסובבים אתכם יעזרו לכם למנף את האירוע שיווקית. במצב עניינים זה אתם מרוויחים תהודה, פרסום ושיווק וכל זאת בחינם |

תכנים | חשיבות לערך המוסף |  שימו לב לעובדה שלתמהיל התכנים ישנה חשיבות גבוהה ביותר. מדובר בנקודת זמן מוצלחת לייצור סינדיקציית תוכן לקהל משתתפים רחב, אבל – וזה אַבָל גדול – מוטלת עליכם אחריות הכוללת מספר עוגנים משמעותיים : לספק ערך ממשי, לתת פתרונות הלכה למעשה, ומה שראוי להוסיף : כן, להיות נדיבים גם אם מי שישמע אתכם לא ירכוש את שירותיכם שהרי בסופו של דבר, הוא עדיין יהפוך לשגריר של התוכן שלכם וצפוי שידבר עליכם בכל הזדמנות. התוכן שלכם צריך להימדד בראש וראשונה בקנה מידה ערכי ולא שיווקי, ואילו ערך השיווק יקבל ביטוי במקום האיכותי וההולם, דהיינו בתנועה הטבעית של הWOM שתיווצר בעקבות המאורע |

כוח משיכה ומכירות | היכרות עומק דרך כלי האינטרנט | זו הזדמנות טובה עבורכם להכיר לקוחות פוטנציאלים שישתתפו אתכם, וכאן מומחי הבית, שהם האנשים האחראים על התוכן, הופכים לנסיכים של האירוע ! זוהי גם ההזדמנות שלכם להראות כלפי חוץ מול הקהל שאיתו אתם באים במגע מי אתם ומה היא החזקה שלכם על הידע שבתחומכם. חשבו על כך, מה רב אפקט השילוב בין כוחו של הקשר האנושי לבין כוחו של התוכן המקצועי. עם המגע והרגשת הקרבה במגרש הנוחות של הלקוח יכולים לייצר גורם מכפיל ומשלש כוח הלכה למעשה | 

אחרי | איך מייצרים המשכיות |  לתשומת לבכם, אכן יש כוח מאוד גדול למהלך כזה  של וובינר. אבל רצוי וכדאי לא להשאיר אותו רק למועד האירוע ולבילד אפ שאתם יוצרים לפני, ישנם לא מעט דברים נוספים שתוכלו לעשות גם אחרי : לקבל משוב מהקהל שצפה באירוע, להעלות את הסרטון לאוויר ולאפשר לכל מי שלא נכח לקחת חלק ולשמוע את הסשן, להעלות פוסט מסכם המאפשר הצצה לחוויית המרצה, להעלות את מצגת האירוע ולאפשר נגישות גם אל התוכן אשר הוצג בה, לזמן את השותפים לאירוע באוף ליין ועוד |

 הסבר מדויק הכלי ודרכים ברמה הטכנולוגית להשתמש בו | מורית רוזן |  המערכת שאנחנו עושים בה שימוש להדרכות אינטרנטיות (וובינרים Webinars) נקראת Gotowebinar היא לא מערכת חינמית, אבל החודש הראשון שלה מוצע בחינם. כאן בקישור או בגרסה לקבוצות קטנות יותר.עשינו שימוש נהדר בחודש הראשון כי הם לא מגבילים את מספר ההדרכות, ואפשר לעשות יופי של פעילות עם מספר הדרכות רק במסגרת אותו החודש. אם רואים שזה כלי בעל ערך, מה טוב: אח”כ השלב הבא יהיה לעשות מנוי. ואם לא, אין בעיה לא מתבקשים להתחייב להמשך. יש בארץ יותר ויותר מודעות לערך הגדול של מתן מידע בחינם לא רק בצורת טקסט אלא גם בפורמט של הדרכות אינטרנטיות עם או בלי מצגת. זהו כלי שמאפשר לכם להתנסות ולבחון באם המודל הזה מתאים גם לכם ולקהל היעד שלכם. השימוש בחינם, לזמן מוקצב מאפשר שיקול דעת נאות לקראת החלטה לרכישת מנוי חודשי או שנתי |

אני מצרפת עבורכם סרטון הדרכה |  מדובר בסרטון הדרכה של החברה אשר מסבירה על הדרך ועל העוצמות של הכלי |

במסגרת סדרת “הפוסט האורח” שפתחתי כאן אני מארחת הפעם את ישי רוזנבאום,ישי כתב פוסט שמשתלב היטב בסידרה הנוכחית, כממשיך את נושא ההיכרות של אנשים ברשת וחשיבותו של המפגש בעולם האמיתי, המגיע בעקבותיו. המאמר מתובל בהומור הדק של ישי ולבטח תיהנו מהצגת הנושא מנקודת מבטו ומהמחשות החיות המבהירות את עמדתו ברמת הפרט והכלל… לפוסט הראשון בנושא היכרות ברשת לינק.

—————————————————————————————–

הכול החל בפוסט של חבר משם זה המשיך לדיון על גבי הקיר שלו בFacebook, שהתגלגל, כדרכם של דיונים כאלה, למחוזות לא צפויים של מציאות רב-ממדית, יקומים מקבילים ופיזיקה-פור-דאמיז. מי שהיה מציץ בדיון הזה ונתקל שם לראשונה בשם “ישי רוזנבאום” או כפי שהוצג : Ishai Rosenbaum, היה אולי מסיק שאני גיק חובב פיזיקה. אלא שהיה טועה, וברור גם למה: הוא פשוט ראה רק חלקיק זעיר (ולא ממש חשוב) מהתמונה המלאה שהיא אני.

עכשיו נניח שהוא… בעצם, בואו נחליט שהוא זו היא, הייתה רוצה לדעת עלי יותר, להכיר אותי (למה ? רק היא יודעת). מן הסתם הייתה מקליקה על שמי ומגיעה לפרופיל שלי, מתעכבת קצת על פוסטי הקיר, בודקת אם יש לנו חברים משותפים, מדפדפת בין התמונות, ולבסוף מציעה חברות, האומללה. נו, הרי כולנו מכירים את הדינאמיקה הזאת. כך הופכים ל”מכרי רשת” ותוך זמן קצר אנחנו גם עוקבים זה אחר זה בTwitter, קוראים האחד בבלוג של השני, מגיבים, מנהלים דיונים, משגרים “לייקים” הדדיים בFacebook. אכן, זהו העולם המופלא של המדיה החברתית. אבל מפה עולה שאלה מעניינת: האם אנחנו באמת מכירים האחד את השני?

בשיחת ליל שישי משפחתית שניהלנו לאחרונה, שאלה אותי נציגת דור ההורים (70 פלוס-מינוס): “נרשמתי לFacebook עכשיו מה עושים עם זה ? לשם מה זה טוב ?”. אחד מנציגי דור הבנים (40 פלוס), איש הייטק בכיר שאינו ממש פעיל במדיה החברתית, התערב וענה בציניות ש”זה נותן לאנשים אשליה שיש להם חיי חברה”. לי כמובן לא נותר אלא לצאת להגנת המדיה החברתית (ולהגנתי!) ולומר שהיא משלימה ומעשירה את החוויה החברתית, בוודאי לא מחליפה אותה. בכל אופן, הנקודה המעניינת היא כי הגישה הסטריאוטיפית אודות המסכן שיושב ספון בחדרו החשוך (או מוטב: במוסך של ההורים) ומנהל חיי חברה וירטואליים, עדיין לא חלפה מן העולם. הגישה הזאת יוצאת בין היתר מנקודת הנחה שאין תחליף להיכרות אמיתית, פנים אל פנים.

והאמת ? התיאור נכון מאוד !

כסטריאוטיפ הרעיון אולי מוגזם, כדרכם של סטריאוטיפים. אבל הנחת המוצא שלו הגיונית בהחלט ! אלא שמכאן ואילך תנאי ההתחברות החדשים נותנים בידינו אפשרויות בחירה והיכרות איכותית מהסוג שלא הכרנו עד כה.

העידן הנוכחי באינטרנט חושף אותנו לאחרים בצורה חסרת תקדים. אני זוכר איך עד לפני כמה שנים, כשניהלתי קהילה באינטרנט, עוד הסתתרתי מאחורי השם הפרטי בלבד ותמונה מרוטשת. אבל יום אחד נטשנו כולנו את המסכות, הכינויים והתמונות של הומר סימפסון (אני) ועברנו לפתיחות מלאה, כולל תמונות, וידאו וכו’. מעבר לפרופילים שלנו בדה מרקר קפה Facebook ו Linkedin מעבר לבלוגים ולמיקרו-בלוגים שלנו, לערוצי הYouTube והBlip.fm אנחנו גם מפזרים את טביעות אצבעותינו בכל רחבי הרשת : בטוקבקים, בבלוגים של חברים ועוד. ובואו לא נשכח שכל הדברים האלה אינם נעלמים הם נשמרים ומתועדים לנצח (עד שחלילה שואה גרעינית תשמיד פה הכול או משהו כזה).

אם נחזור אלי ולמכרת הרשת החדשה שלי, שאותה לא פגשתי מעולם ואף לא שוחחתי עימה בטלפון, ונניח שאני רוצה להכיר אותה יותר לעומק, אבל עדיין לא מעוניין להיפגש איתה. ובכן אני מתחיל לחפור לעומק, קורא פוסטים ישנים בבלוג, מגגל את השם שלה וכו’. אתם יודעים, סטוקינג רשת מצוי. עכשיו בואו נניח שממש נכנסתי לעניין, לקחתי כמה ימי מחלה מהעבודה, התחלתי לקדוח ממש עד הקצה, ועיינתי בכל כל בדל טקסט או תמונה שלה שאי פעם היא שחררה לרשת. עכשיו האם אני מכיר אותה? התשובה היא שאני אולי מכיר אותה טוב יותר (ושאני כנראה גם זקוק לטיפול), אבל עדיין לא באמת ולא ממש.

שוב חזרנו לעניין התמונה המלאה, או למעשה החלקית, ולאותם הממדים הנסתרים של המציאות שנעלמים תדיר מעינינו. בסופו של דבר, למרות נוכחות הרשת המאסיבית שלנו, אנחנו עדיין בוחרים ובוררים, במודע או שלא ביודעין, את מה שאנחנו מעלים לשם. למרות החשיפה, זו משקפת רק חלק מאישיותנו ומהווייתנו. על כן אמרנו שאין תחליף בעתיד הנראה לעין לפגישה פנים אל פנים. גם לדעתי בסופו של דבר, אנשים שואפים לכך. ומה לעשות, הרשת עדיין לא מעבירה ריחות (הרי גם פרט זה הוא נדבך חשוב בהיכרות ככלל, ולא רק במסגרת היכרות רומנטית), והיא מגבילה את האפשרות שלנו לתפוס את המכר החדש שלנו בשעת טעות, בפליטת פה, בכוס קפה שנשפכה על המכנסיים שלו, אפילו באופן שבו הוא מגרד באפו כשהוא עצבני כי כדי להתקרב לתמונה המלאה צריך כמובן לשמוע ולראות גם את הדברים האלה, שאותם נוכל לחוש בשלבי ההיכרות הבאים, באם ההיכרות היסודית דרך הבחירות והברירות ברשת התקבלה עלינו כמתאימה.

—————————————————————————————–

מצאתי סרט מצחיק וקצר על דיאלוג מעט “חרוך” מקווה שימצא חן בעינכם ….

אדגים באמצעות כמה מהכלים שאני עובדת איתם  איך בפועל, כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להיות עקשניים ולחפש. המסר העיקרי של הפוסט הזה לא נעוץ דווקא בכלים הספציפיים שאותם אני מציעה לכם, שהרי מן הסתם לכל אחד יש הרגלים אישיים ובהתאם לצרכים שונים.  הפוסט בא לקרב לתודעתנו, דרך ההמחשה, כי קיימות לא מעט הזדמנויות חינמיות ברשת העומדות לרשותכם ואתם כקהל צרכני פיקח חכם וחדשני צריכים להרוויח מההזדמנויות הללו ! כל שנשאר הוא להעיז ולבקש.

למען הגילוי הנאות גם אני לא מכירה את כל האופציות ולכן אני משתמשת על בסיס קבוע בחוכמת ההמונים ובניסיון החברים שלי במתחמים השונים, כדוגמת Twitter וFacebook ומהם מקבלת המון רעיונות ופתרונות. לדעתי כדאי מאוד שתאמצו את הגישה של השיתוף ואף להפוך אותה לשיטה, ובאם מצאתם כלי מעניין בתחומכם עדכנו את החברים. במקביל, אם אתם נתקלים בצורך של מישהו אחר בכלי מסוים תֵרָתמו מצידכם לעזרה,לכם זה לוקח בדיוק דקה ולשני אתם יכולים לחסוך שעות של חיפושים. בחרתי לשם ההדגמה בעשרה כלים מעניינים וכמו כן קלים לתפעול, ואני מקווה שתיהנו ותיישמו באמצעותם את החלומות שלכם ברשת …

Yousendit | לשלוח קבצים כבדים  קיימת מודעות גבוהה יחסית למתחם זה אך מדי פעם אני נתקלת באנשים שלא מכירים אותו, אז לכל אלו שעדיין לא יודעים עליו – חובה עליכם להכיר. זהו כלי המאפשר לכם לשלוח קבצים כבדים מאוד ללא עלות (המשלוח החינמי מוגבל ל100 MB) והוא מאוד מתאים למשלוח של מצגות כבדות הכוללות סרטונים או תמונות. שימו לב שגם האופציות שעולות כסף אינן יקרות כלל ולפעמים כדאי ועדיף להפעיל שיקול דעת ולהשתמש באופציה זו, במקום שתצרבו על CD ותשלחו עם שליח.

 Dvdvideosoft | יישום מצוין המאפשר להוריד קבצים YouTube ועוד ...אין ספק שעבורי זהו אחד מהיישומים החביבים עלי ברשת. קל ונוח להתקנה, קל לתפעול ועושה פחות או יותר כל מה שנרצה עם קובץ מהרשת. אחד השימושים העיקריים המשרתים אותי במתחם זה הוא הורדת קבצים מYouTube לקבצי Offline, לרשותנו כלי שמאוד מתאים למי שרוצה לגבות עצמו בהרצאות ולשריין קבצים ודוגמאות מהרשת כקובץ פיזי, למקרה שלא יהיה חיבור לאינטרנט במקום.

Expresspdf | להפוך קבצים למשל Word To Pdf  כלי מופלא, חינמי לחלוטין, וכמו כן יש לו יתרון נוסף : אין צורך להוריד אותו למחשב אלא כל ההתנהלות כולה נעשית בWeb. ניתן להעלות את הקובץ הרצוי לכם, לבקש שיהפוך לקובץ בשם אחר והוא שולח לך את הקובץ לכתובת שאותה סימנתם לו.

 Viddler | הYouTube למתקדמים חיפשתי רבות מתחם בו ניתן להעלות קבצים ארוכים וכבדים במתכונת חינמית, נכון שיש אופציות נוספות, כייפיות ומאוד נעימות מבחינה חזותית כמו Vimeo וגם הן לא עולות יותר מדי, אבל למי שמחפש אופציה חינמית לחלוטין זו אופציה טובה מאוד. שימו לב כי בYouTube קיימת מגבלה של 10 דקות לסרט ואילו במתחם זה ניתן להעלות קבצים שאורכם שעה ואף יותר.

Prezi | יופי של מתחם המאפשר לייצר מצגות מאוד מאוד מתוחכמות אם אתם מעוניינים ‘לעלות כיתה’ בתחום המצגות והפרזנטציות יכול להיות שהמתחם הזה יספק לכם את התשובה, ניתן לייצר כאן מצגות מרהיבות, וכמו כן המתחם מספק הדרכה די כייפית ואפילו קצת משעשעת לדרכי השימוש. כמובן שלא כל האופציות ניתנות בחינם אבל ההיכרות עם המתחם בהחלט מאפשרת לפתוח את הראש ולרצות לבחון יישומים חדשים בתחום הפרזנטציה ומשם לקבל החלטה על רכישה של מודל מורכב יותר.

Strutta | מתחם ליצירת תחרויות למען הגילוי הנאות הוא לא לגמרי חינמי, ישנה כאן אפשרות של שבועיים ניסיון אבל ככלי הוא שוב אמצעי ששווה בדיקה. גם ברמת הטכנולוגיה וגם ברמת הרעיונות שהוא יכול לייצר עבורכם. הכלי במתחם זה מאפשר שיתוף גולשים ותחרות ביניהם אשר מנוהלת טכנולוגית. המתחם מעודד תחרויות של גולשים בקבצי וידיאו או סטילס וניתן לערבב ‘גם וגם’. יתרון נוסף למתחם זה הוא שקיימת בו הדרכה בוידיאו שהיא מאוד קלה ונוחה. שווה קפיצה וביקור בכל מקרה. זה כאמור פותח אתכם לרעיונות מוטרפים שניתן לעשות ברשת.

 Effectmatrix | להפוך מצגת לקובץ סרט  כלי כייפי, מאפשר לכם לארגן מצגת שלמה עם טכסטים תמונות וכולי, ומשם להכניס את הקובץ ולהפוך אותו לקובץ סרט על פי הצורך שלכם, שימו לב לכך שהוא “אוכל” טוב יותר קבצי PPTX. מבחינתי זה גילוי אמיתי, אני עובדת עם Premiere של Adobe ולמי שמכיר עריכה בPremiere של טקסט היא הרי על גבול העינוי. לכן, סרטים קצרים הכוללים טיפוגרפיה יכולים לעבור עריכה בכלי זה ולאחר מכן תוכלו להוסיף את הקובץ לתוכנת העריכה ועליה להוסיף קבצי אודיו להשלמת הסרטון

Dryicons  | גרפיקות, איקונים ופתרונות עיצובים בחינם במקום אחד  כלי חינמי טוב שיועיל לכל מי שמחפש מקורות לגראפיקה ברשת זהו אתר מצוין שמכיל כמות מאוד גדולה של גראפיקה מבוססת ווקטורים. ניתן למצוא שם כמות לא מבוטלת של אייקונים, תבניות מוכנות לכרטיסי ביקור וגראפיקה מכל הסוגים והמינים. השימוש הוא חופשי ובחינם תמורת קרדיט בצורת לינק חזרה לאתר. בין השאר תוכלו למצוא שם גם תבניות יפהפיות לWordPress מומלץ בחום יונתן קליין |

Free WebinarTool | Dimdim  | שני לינקים לכלי Webinar  אני כותבת פוסט יעודי על דרכי השימוש בכלי הוובינר אשר יפורסם בשבועות הקרובים. אלו שניים מהכלים הקיימים ברשת המאפשרים לכם לייצר סמינר או כנס וירטואלי ולתזמן אותו מול קהל של משתתפים. עד כמה שאני יודעת אין אופציה שהיא חינמית לחלוטין. לכל אופציה קיימים גם הסייגים שלה, והדבר הטוב בשתי האופציות שצירפתי לכן הוא ששתיהן גם יחד נותנות בידכם  את האפשרות לבחור האם הכלי מתאים לכם בסט הכלים השיווקיים שלכם ורק לאחר מכן לרכוש את זמן האוויר בכל כלי. קחו בחשבון שגם הרכישה עצמה אינה כרוכה בעלויות גבוהות . כלי אחד מאפשר לכם התנסות של 20 התנסויות וכלי שני המאפשר לכם אופציה להתנסות חודש בחינם.

Animoto | להפוך תמונות לסרט דרך נפלאה אותה שאותה גיליתי בזמן כתיבת הרשומה הזו, להפוך תמונות לסרטים. נראה לי שתוכל להתאים לכל אחד שלא ממש מעוניין להתעסק בעריכת סרטים מורכבת. שימו לב לתועלת שניתן להפיק משלל האפשרויות המעשיות הנפתחות כאן, למשל : זה יכול להוות כלי נפלא ליצירת שנה טובה מיוחדת עבור לקוחות החברה . או לחילופין סרטון אישי על תינוק שנולד לכם ועוד … הכול בגבול החשיבה הקריאטיבית ואם רוצים הרי אין גבול ליישומים בשטח.

הוספתי לכם סרטון מיוחד באדיבות  הדס אדלר אשר הפיקה אותו במיוחד עבור הפוסט, על כלי נחמד וחדש יחסית שיצא בYouTube…

לסיום, אלו כמובן רק חלק מזערי מהכלים החינמיים הקיימים ברשת, וכמו שאני נוהגת לומר : רציתי לאתגר אתכם במדגם פראקטי שימחיש את הדרך הטובה להשתמש במודל התגובות ולתת מהידע שלכם ומהמפגשים המעניינים שלכם עם מוצרים אפשריים . אשמח לשמוע גם אינפוטים על הכלים שאותם הצגתי לכם וגם לשמוע ולהיחשף לכלים חדשים.