אני שמחה לארח את דוקטור אשר עידן בסדרת הפוסטים שפתחנו  בה והעוסקת בתחום החינוך, האקדמיה, הכלים ללמד את התחום וכלים לשווק את התחום דרך כלי המדיה החברתית. למי שאינו מכיר את הפרויקט ניתן לקבל את נתוניו בלינקים הבאים. האחד : לינק  תמצית של סדר היום לפרויקט, והשני : לינק שבו תוכלו לקרוא את הפוסט הראשון שפורסם בסדרה זו. הרשומה הנוכחית מהווה את הפוסט השני בסדרה. בהמשך הדרך יפורסמו שניים נוספים. פוסט שיעסוק במחקר על התחום והוא מאגד בתוכו תובנות יסודיות להכרת השימוש בכלי המדיה החברתית במחוזות האקדמיה, ואחריו, הרביעי, יעסוק בכלים החדשים הקיימים לשרות איש השיווק בתחום האקדמיה ובדרכים התבוניות להשגת שימוש איכותי ובר תועלת |

הדרכה ולמידה ארגונית במדיה חברתית | ד”ר אשר עידן : כתבתי על ענפים רבים ועל כמה וכמה מחלקות בארגון. בין היתר כתבתי על ענף הפיננסים, הטלקום, הריטייל ועוד. אבל אני מתמקד בעיקר בענף הלמידה וההדרכה ובו גם התמחיתי יותר מהאחרים. אני מרצה באוניברסיטאות מִזֶה שלושים שנה. מִתוכָן, אני מלמד קורסים באמצעות האינטרנט (אי.לרנינג) כבר עשר שנים. בחמש השנים האחרונות, חלק ניכר מהתכנים שאני מלמד, הם בתחומי המדיה החברתית: מאז 2005 אני מלמד ניהול בכלי מדיה חברתית ובמקביל מודיעין עסקי בכלי מדיה חברתית, במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר אילן. מאז 2008 אני מלמד קורס למנהלי מדיה חברתית בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת”א.

בחמש השנים האחרונות גם חקרתי, יעצתי והרציתי לחברות חשובות בתחומי המדיה החברתית : עשיתי את השנים הראשונות עם סופראפארם, יעצתי לחברת פרטנר בתהליך הכנסת המדיה החברתית לארגון והרציתי לכעשר הנהלות אחרות בתחום. בשנים אלה גיליתי כי המדיה החברתית מביאה מהפכה יסודית בתחומי הלמידה , ההדרכה והחינוך. מתודולוגיות הלמידה הידועות לרובנו כבר פותחו באוניברסיטאות, במשרדי חינוך, ובמחלקות ההדרכה של ארגונים במשך כמאה שנים, כמעט לכל אורך המאה ה- 20. עד להופעת המדיה החברתית, הלמידה נתפסה כפעילות מונולוגית מהמורה-המדריך היודע, אל התלמידים שלא יודעים. המדיה החברתית מביאה בעקבותיה תפיסת הדרכה ולמידה שונה לחלוטין. הלמידה נתפסת כפעילות דיאלוגית משותפת שבה לוקחים חלק סימטרי, אם כי לא בהכרח שווה, גם המורים וגם הלומדים. סוג זה של למידה מערב רגשות ומוטיבציה פנימיים המעודדים ביטוי עצמי, אמפטיה , הכרה ביכולת, ועוד.

חלק א : איך המדיה החברתית משנה את הלמידה, ההדרכה והחינוך המאפיינים הייחודיים לַהדרכה ולַלמידה במדיה חברתית.

למידה שיחתית : הסיטואציה הבסיסית של Facebook או של בלוג וטוקבקים, היא סיטואציה של שיחה. המשתמשים במדיה החברתית, התרגלו להציג דברים לא במונולוג מהסוג של ספר, אלא כשיחה או רב-שיח. לכן זה מעודד Brainstorming.

למידה  מעודכנת : Twitter וFacebook ובלוגים עם טוקבקים וגוגל, מאפשרים עדכון מתמיד של הידע ושל נושאי הלימוד, באמצעות כלי ניטור וכלי אגרגציה של המדיה החברתית.

למידה מעורבת עם engagement ורמת מוטיבציה גבוהה : הסיטואציה הקבוצתית המתמדת, סוחפת רגשית.

למידה עם מוטיבציה פנימית : במדיה  חברתית, המקל והגזר (השכר והעונש) שהן מוטיבציות חיצוניות, הרבה פחות אפקטיביים מבעבר. לעומת זאת המוטיבציות הפנימיות כגון ביטוי עצמי, הכרה וכו’, הן הרבה יותר אפקטיביות.

למידה אקטיבית : המשתמשים הם יצרני התוכן. אין ספר לימוד סגור מראש. הלומדים תורמים לטקסטבוק הגמיש והדינאמי.

למידה ללא גבולות : ככל ש”הכיתה במדיה חברתית” גדולה יותר,מתקבלת חוכמת המונים גדולה יותר שאף משתתפת בפועל בתהליכי הלמידה. חוכמת ההמונים תורמת ללמידה בשלושה תחומים: א,  וריאביליות גבוהה של רעיונות. ב, אקספוננציאליות של רעיונות הנובעת מחוקי מטקלף וריד. ג, חיישנות גבוהה לחדשנות בזמן הקרוב לריל טיים.

למידה מותאמת :  בכל מקום, בכל זמן, ובכל קצב.

שיווק וגיוס מאוד אפקטיביים של כמות הלומדים : באמצעות דף אוהדים בFacebook  או עוקבים בTwitter, אפשר לגייס לומדים רבים ולדעת לערוך עליהם אנליטיקה גם כאמצעי לגיוס לומדים וגם למעקב אחרי מצבם של הלומדים. אפשר לארגן את הלומדים בקהילות אונליין ואוףליין עם אירועים מסוג הרצאות פומביות, מסיבה, וכו’.

קהלי מטרה ללמידה : הדרכת עובדים בארגון, הוראה במוסדות להשכלה, הדרכת לקוחות על מוצרים חדשים או  על שירותים חדשים, שירותי הדרכה מסוג מצגות, סרטונים או טקסטים למטרות שיווקיות ומכירתיות.

שלבי ההקמה של מערכת הדרכה והלמידה במדיה חברתית | חיפוש חומרי לימוד רלוונטיים בגוגל ובTwitter . התחברות ואגרגציה לחומרי הלימוד. הקשבה לחומרי הלימוד. תגובה לחומרי הלימוד ואחר כך יוזמה בבחירת חומרי הלימוד. הקמת קהילות למידה אוף ליין ואון ליין. בדיקת ROI : איכות הלמידה, כמות הלמידה, תכנים חדשים, הערכה.

הארכיטקטורה של התוכן במערכת ההדרכה הלמידה : בבסיס התוכן נמצאים טקטסטים בויקי או בבלוגים, וידאו בYouTube, מצגות בסליידשר, ספרים בסקריבד, תמונוטת בפליקר. בFacebook אפשר להפיץ את התוכן, ליצור מעורבות engagement, לעשות Brainstorming, ולהרוויח מחוכמת ההמונים. בTwitter ניתן להודיע על אירועים, עדכונים ושאר עניינים שוטפים.

מהי פדגוגיה 2.0 ? עקרונות Web 2.0 ויישומיהם בחינוך

א. Web 2.0 :  המשתמשים הם יצרני התוכן העיקריים ולא חברות המדיה והעיתונים הגדולים.

חינוך 2.0 :  התלמידים הם יצרני חומרי הלימוד ולא המורים ולא מערכת החינוך או האוניברסיטאות. מה זה וויקי- כיתה ? קונסטרוקטיביזם !

ב. Web 2.0 : הנתונים הם הנכס העיקרי ולכן יש להשביח אותם ולהופכם לייחודיים (ראה השימוש שסקייפ עשה בנתונים שנאספו מקאזה, ולכן הוא נמכר ביותר מ4 מיליארד דולר).

חינוך 2.0 : נתוני התלמידים הם נכס מרכזי עבור המורה ועבור בית הספר. באמצעות כריית נתונים על הלומד, המורה יכולה לדעת על מצבו הפדגוגי-לימודי-קוגניטיבי-רגשי-חברתי בזמן אמת. אין צורך לחכות עד סוף השליש או עד סוף השנה. ההערכה היא מעצבת ומתמשכת.

ג. Web 2.0 : הַכְוֵון את משתמשיך לתעל את אפקט הרשת (חוק מטקלף האומר כי עוצמת הרשת גדלה חזקתית בעוד שמספר המשתמשים גדל חשבונית) לטובתך, כך שייצרו שיווק ויראלי לשירות שלך.

חינוך 2.0 : כל תלמיד יכול למנף לטובתו את חוק עוצמת הרשת באמצעות למידה מבוזרת אד-הוקית: חיפוש בגוגל, פנייה לפורומים, פנייה לבלוגים וכו’.

ד. Web 2.0 :  נסה להמיר כל מוצר לשירות.

חינוך 2.0 : ממשלות צריכות להפוך את כל ספרי הלימוד לשירות Web, לפי עקרונות של “חינוך פתוח וקוד פתוח”. למשל ממשלת ישראל יכולה לרכוש “בכמה גרושים” את זכויות היוצרים מכל המול”ים של כל ספרי הלימוד ולפרסם אותם בחינם בפורטל מערכת החינוך. לא צריך יותר שתלמידי א,ב, יסחבו עשרות קילוגרמים של פסולת עץ (נייר) על גבם. לביטים אין מסה, לאטומים יש.

ה. Web 2.0 : רק חלק מהזכויות שמורות. עודד שיעתיקו ממך (האקביליות).

חינוך 2.0 : מותר להעתיק במבחנים ובעבודות כמידת החומר הנחוץ לך. שיתופיות ועבודת צוות הם ערכים חשובים בעידן Web 2.0. האינדיבידואלים הקיצוני הבא לידי ביטוי במבחנים ובהישגים תחרותיים הוא נחלת העבר. הוא נחלתה של סביבת העבודה האוטומטית שעליה מלגלג צ’רלי צ’פלין ב”זמנים מודרניים”. הרעיון “רק חלק מהזכויות שמורות” בחינוך פירושו שההעתקה היא התקדמות על גבי הכתפיים של אחרים כבסיס שעליו אנו עומדים ועושים Re-use, למטרותינו.

ו. Web 2.0 : אין יותר גרסאות שמשודרגות רק מִידֵי כמה שנים. שדרג כל כמה ימים ואפילו כל כמה שעות.

חינוך 2.0 : אין עוד צורך לפתח קורסים באוניברסיטאות ומקצועות לימוד בבית הספר במשך שנים. יש לעדכן בזמן אמת מִידֵי כמה ימים או שעות בהתאם לנתוני המשתמשים בקורס, (או במקצוע)

ז. Web 2.0 :  שתף ! אל תשלוט !

חינוך 2.0 : מרצה ומורה, אל תשלטו בתלמידיכם ואל תפחידו אותם בציונים. שתפו אותם בהערכה, בתכנון הלימודים באמצעות הדו שיח וזמינות כלי התגובה המיידיים ברשת. תלמדו מהם.

ח. Web 2.0 :  פתח יישומים שטובים לכל מכשיר (סלולר, פי.סי. טלוויזייה, מיקרוגל, וכו).

חינוך 2.0 : מותר להכניס סלולר למבחנים. הלמידה נעשית בכל מקום.

ט. השתמש ב”חוק הזנב הארוך”: האומר כי אפשר להרוויח יותר ממספר גדול של שירותים (שירים למשל) למספר גדול של קהילות, מאשר מספר קטן של שירותים (להיטים) להמוני אנשים.

חינוך 2.0 : אין יותר גאונים ומחוננים. אין אינטליגנציה אחת. למבחנים פסיכומטריים אין כל ערך. כל אחד הוא גאון בתחום אחר. ריבוי אינטליגנציות (גרדנר). אינטליגנציה רגשית, אינטליגנציה חברתית, אינטליגנציה גופנית וכו’ וכו’.

י. Web 2.0 :  חֲדַל להתבסס על מותגים להמונים ובמקום זאת עבור לתגים לקהילות.

חינוך 2.0 : אין יותר חינוך להמונים הנקבע מלמעלה. כל קהילה אחראית על החינוך שלה. אין עוד מושג של משורר לאומי, כי זה הפך למותג חינוכי. אין היסטוריה לאומית, שהרי זו למעשה בגדר מותג חינוכי. יש הרבה משוררים. יש הרבה היסטוריות.

הAvatar שלכם והURL שלכם ועוד כמה פרטים קטנים לכאורה…

עולם המדיה החברתית הוא עולם של בחירות קטנות, צעדים קטנים, מציאות המורכבת מפירורים. הכול נראה קטן ואולי חסר משמעות אבל חשוב להכיר בכך שהפרטים הקטנים האוסף המלא שלהם יוצר את השלם מבחינת רמת איכות זהותכם ברשת. ההקדמה הזו מטרימה את הפוסט כפי שהוא מוכרז בכותרת על מנת להדגיש את הסיבות להתעכבות על הפרטים הבאים : העיקרון המנחה של הפוסט הנוכחי הוא לדבר על שני דברים שנראים לנו אולי זניחים ומעוטי ערך אבל בעיני הם מעצבים את החלק המשמעותי בהצגת הזהות שלנו ברשת כאשר במקרה זה המונח מושפע במיוחד מהסקופ הפייסבוקי. שימו לב ! זהו שטיח הכניסה שלכם הלכה למעשה מול אנשים חדשים, זהו הפרונט שאתם יוצרים יומיום מול האנשים שאיתם אתם באים במגע ברשת והגשר הראשון לממשוק המציאות האון ליינית עם המציאות האוף ליינית |

Aavatar “קווים לדמותו” דגשים חשובים : ההתיחסות מתמקדת במקרה זה על התמונה המובילה של העמוד שלכם או של הקבוצה שלכם, ברור מאליו שמדובר על אותו הפריט שהגולשים יראו בעמוד הבית קרי זה הדבר שפוגש את הקהל שלכם בראש ובראשונה !  חשוב לזכור שבמתחם שלכם אתם יכולים להכניס תמונה מוארכת אבל בפועל בעמוד הבית היא תיחתך ותתקבע על הריבוע שייצג אתכם. מכאן ברור עד כמה חשוב לבדוק מראש מהו החלק שנכנס לתוך מסגרת הריבוע והאם הוא מתקבל לשביעות רצונכם, על מנת שגם הזהות המיתוגית שלכם תתקבל נכון. כמו כן, כדאי להחליף את התמונה בהתאמה למסר המרכזי של נושא תקופתי של העמוד, לייצר אבולוציה לאותו פרק זמן. אולי זו הזדמנות טובה לערב את הקהל בבחירת התמונה. דוגמא טובה בעיני לתחלופת התמונה על פי מבצע או תוכן נקודתי תמצאו במתחם של טבעול לינק |

Aavatar “קווים לדמותו” דגשים חשובים :  ההתייחסות מתמקדת הפעם על התמונה המובילה של הפרופיל האישי שלכם. לתשומת לבכם, ראוי לברור היטב את התמונה המייצגת אתכם. אם אתם אנשים שמחים מטבעכם יתאים לבטא זאת כלפי חוץ באמצעות האיקון שיוביל למעשה את הפעילות שלכם. באותו אופן, אם אתם אנשים הוגים תוכלו לשדר זאת דרך בחירת התמונה ההולמת. כמו כן, חשוב מדי פעם, למשל אחת לכמה חודשים, להחליף את התמונה ולתת לאנשים להיחשף אליכם מהיבטים נוספים. תמונת הפרופיל שלכם היא כרטיס הביקור שמאפשר לכם לייצר קשרים עם אחרים ולהשמיש את הקשרים הללו לכיוון המשכיות אשר בפועל יכולה להפגיש ביניכם גם במציאות האוף ליינית. אני מצרפת לכם דיון  ערני שהתקיים השבוע במתחם Active & Marketing  על הסוגיה הזו, ואין ספק שתמצאו שם מגוון רעיונות וכיווני מחשבה שיוכלו לתרום לכם בנקודה זו : לינק |

URL חשיבות מיתוג הקישור למתחם הזהות שלכם קשורה בין היתר בלינקים השונים שיובילו אל המתחמים שלכם.  אם אכן אתם עובדים בחוכמה אתם גם דואגים להכניס את הלינקים של המתחמים שלכם בFacebook ולפזרם לכל הפעילות האקסטרנית שלכם, קרי : כחותמת במייל, בכרטיסי הביקור, במסגרת הפרסומים השונים ועוד . העמוד שלכם ובעיקר דף החברה שלכם בFacebook הוא מעין אתר לכל דבר אלא שהוא מאופיין בהתנהגות שונה ובתכונה שונה תכונת  הWeb 2.0. חשוב מאוד לציין שממש כשם שאתם מקפידים למתג את הURL של האתר שלכם ולבחור שם דומיין מדויק, כך גם כאן ראוי להקפיד על מיתוג נכון של הזהות שלכם בפעולה שאינה גוזלת יותר מחצי דקה. צירפתי לכם את הלינק שיוביל אתכם למקום הנכון שבו מתבצע קיצור המתחם שלכם ולאופן הנכון למיתוגו. אין לשכוח פרט חשוב : עמודים יכולים להיות ממותגי URL רק לאחר שיש להם 25 חברים במתחם |

bit.ly קיצור לינקים שאתם מצרפים בעיני לאסטטיקה יש חשיבות מאוד גבוהה – כאמור, גם אם ההמלצה עשויה להישמע לכם מעט קטנונית, הרי בעיניי מתחם שלכם בFacebook בין אם הוא מתחם של חברה ובין אם הוא המתחם הפרטי שלכם צריך להיות מתוחזק ואסתטי. אחד הדברים הפוגמים מאוד במראה הסטאטוסים שלכם במהלך כתיבתם הוא צירוף לינק ארוך מדי ממקום אחר אשר נפרש לפעמים על שתי שורות או אפילו שלוש. אני ממליצה לכם הן לתכלית האסתטית והן בשם הפרונט המקצועי שתפגינו להכניס את הלינק כלינק מקוצר. ישנן כל מיני שיטות לקיצור הלינק, וצירפתי לכם את זו שאני עובדת איתה. הביאו בחשבון שדי בשלושים שניות כדי להבטיח שהתוכן שיועלה על ידכם ייראה מהוקצע ונעים לעין |

אלו היו הטיפים הקטנים וה”כמעט זניחים” שלי לפעם זו, ברוח הנאמר במקורות “מִי בָּז לְיום קְטָנות ?”… אם תסתכלו על כך ברצינות הראויה תיווכחו שכמו בחיי היומיום, גם “לדברים הקטנים” המופיעים ברשת, יש כוח השפעה גדול ולכן מה שנראה לנו זניח עשוי באמצעות טיפוח נאות להפוך לערך מהותי |

אני מצרפת לכם סרטון הסבר על תוכנה מדליקה שיכולה לייצר לכם Avatar ייחודי, ראוי לנסות ולהכיר בכל מקרה :

אני שמחה לארח את אורי גורן  בפוסט אורח שבו הוא מספר על ההתנסות האישית שלו ברשת החברתית מבוססת המיקום  Foursquare, ומסביר את הנושא. מבחינתי, זו הזדמנות טובה ללמוד על התחום החדש ההולך ומתפתח וכן לקבל גירוי להמשך למידה. מדהים לגלות איך עולם המדיה החברתית והתקשורת החברתית תופשים תאוצה. בכל שלב נוצָרים חידושים נוספים והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות פותח מֵחָדָש עוד ועוד מבואות לכניסה לאתרי המדיה. השבוע שמעתי הרצאה בנושא זה בכנס גלובס לתקשורת ונתח שוק . ההרצאה ניתנה על ידי נציג מטעם Advertising Age שפתח את דבריו בהצהרה שהתוכן הוא כבר לא המלך , הטכנולוגיה היא המלך. בעיני ,  היה במסר שלו עניין מקורי ביותר : דרך המבט הטכנולוגי ודרך האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים הולך ונוצַר תוכן חדש, תוכן מסוג אחר. אין ספק שרשתות מבוססות מקום אכן מיישמות את האמור לעיל…

אִמְרוּ לי איפה אתם ואומַר לכם מה ערכו של המיקום |  לפני מספר ימים נכנסתי לפגישה, והדבר הראשון שהתבקשתי לעשות הוא להודיע שאני שם. שאלתי : יש לכם Venue ? אמרו לא ! אמרתי אז בואו נפתח אחד כזה. אחרי כמה דקות כבר היה להם Venue ואני הייתי הראשון לעשות Check in. שני דברים למדתי מכך. האחד, שגם אם לא מגיבים לי, הרי בכל זאת קוראים את מה שאני עושה. והדבר השני שהיכולת להוסיף את רובד המיקום שלי לתוך חיי החברתיים מעניינת אנשים ואף גורמת להם להרגיש מחוברים.

בואו נניח לרגע שאתם יושבים בבית קפה ומתוסכלים מאוד מן השירות, וגם כמה מהמנות שהזמנתם אינן טעימות ביותר… כחיה חברתית הדואגת לָאָחֵר , תירצו מייד לציין זאת בפני חבריכם, ואז הצורך לכתוב היכן אתם וכו’ הופך את הטוויט לעניין מורכב מדי. ובכן בדיוק כאן Foursquare מסייע : עשיתם צ’ק אין ורשמתם מה קרה. היתרון הגדול -  האחרים שיפתחו את אפליקציית הFoursquare שלהם קרוב לשם ויבדקו את הטיפים שקודמיהם השאירו, אכן יקראו את אי שביעות רצונכם. וזוהי בעצם אחת מהנחות היסוד של Foursquare תספר לנו איפה אתה ואנחנו נספר לך מי ומה נמצאים באזור שלך. אם כך Foursquare היא רשת חברתית מבוססת מקום, אני מתנסה בה כבר כמה חודשים ויש לי כמה נקודות לספר עליהם, אני ממש לא מתיימר להיות מומחה לעניין, ומתוך מעט הקריאה שהספקתי, לא אגזים אם אומַר שעוד לא גירדתי את ההתחלה של קצה השפיץ של הקרחון… ובכל זאת, הנה כמה תובנות :

Foursquare תפור לסלולארי :  כשהתחלתי את צעדי הראשונים בFoursquare ניסיתי לעשות זאת  דרך המחשב הביתי, והתברר שזה פחות נוח, שחלק מן האפשרויות לא ממש מצליחות לפעול, ולעומת זאת באפליקציה הסלולארית (אצלי זה בלאקברי) אין טבעי מזה, באמצעות ה=GPS המכשיר נותן לי את המקומות הקרובים אלי ולרוב גם מה שאני רוצה להיכנס אליו נמצא שם. בפועל יש כבר המון אתרים בFoursquare וזה מגניב כשלעצמו.

נקודות ותגים :   עוד לא לגמרי הבנתי את זה, אבל כל צ’ק אִין נותן לך נקודות ואחרי כל מיני הישגים אתה זוכה בתארים. מכל מה שקראתי בלט לעיניי שמפרסמים מבקשים מFoursquare לייצר עבורם תגים, כמו למשל תג שוחר תרבות שמקבל מי שעושה צ’ק אִין לאחד המוזיאונים בארה”ב.

ראש העיר :  ובכן נניח ששאיפתו של הגולש בFoursquare היא להפוך לראש העיר של מקום כלשהו – ואני אישית מכהן כראש העיר – של הוד השרון ושל פתח תקווה, וכן נחשב לראש העיר של קבוצת ניאופרם. אפיון זה מסמן את העובדה שאני האדם שעשה הכי הרבה כניסות ויש לי הרבה נקודות. נוצרה סביב העניין תחרות אגו וישנם מקומות בהם הקרב הוא קשה ומתיש. הסימן לכך שאתה ראש העיר מיוצג בכתר קטן.

מי נמצא איתי :  כאשר מגיעים לכנס, למסעדה או לכל מקום אחר, ועושים צ’ק אִין ניתן לראות מי עוד מהאנשים בעלי חשבון Foursquare נמצאים במקום. הדבר יעיל ביותר בכנסים, ויכול לזַמֵן פגישות בלתי צפויות בכל מקום  שתיקלעו אליו.

טיפים :  הגעת למקום, נניח מסעדה שלא הכרת, רוצה לדעת מהי חוות דעתם של הסועדים האחרים, אפשרות הטיפים נותנת לך לקרוא מיני עצות מאחרים שביקרו במקום, המנה המומלצת, או להיפך, מנה לא מומלצת וכו’. יש לכך כמובן ערך ממשי לגולש אך גלומות כאן אפשרויות מעניינות ביותר גם למשווק. יתרה מכך, גם Foursquare מציע לכם הצעות מטעמו – אם אתם כבר בסביבה תדעו ש….

אפליקציות :   Foursquare בדומה לרשתות חברתיות אחרות מאפשר לפתח אפליקציות המתממשקות אליו כך למשל ניתן לשים באתר שלכם ווידג’ט של Foursquare שיראה מי נכנס ומה אמר וכו’… ויש עוד שפע מצבי התחבְּרות בהתאם לנדרש.

לעקוב אחר מותגים  :  Foursquare מאפשר למותגים לפתוח עמוד ואתם יכולים לעקוב אחריו. תמצאו שם שפע של עצות, כמו למשל האפשרות לראות טיפים על מקומות מעניינים בניו יורק דרך ‘ניו יורק מגאזין’

עצם היכולת ללמוד מאנשים על מקומות,  להכיר מה נמצא באזור, היא יתרון בעל יישומים אינסופיים עבור עסקים קטנים, לתיירות, להבנת ההתנהגות של לקוחות ועוד המון נתונים מכול אשר תעלו בדעתכם. כך למשל עסקים כיום מציעים הצעות עסקיות ספציפיות למי שיהפוך ללקוח קבוע, הצעות מפתות על מנת להיכנס לחנות ועוד.

ניקח דוגמה אחרת :  תְדַמְיְנוּ שאתם מסתובבים בקניון, ורוצים להיכנס לחנות בגדים. יש בה המון שלטים על החלונות עם הנחות ומבצעים אבל כשמסתכלים על Foursquare יש הטבה נוספת למי שעושה צ’ק אין. או הטבה מצד בית קפה עם מנה מיוחדת ללקוחות Foursquare ועוד… ברחבי הרשת יש כמה בלוגרים הטוענים שהבקשות העסקיות מFoursquare נעשו כה תכופות שרבים ממתינים זמן ארוך למענה, והרי זה סימן טוב כי הדבר מוכיח שהערך כנראה כבר די מובן לעסקים בקנה מידה רחב. בישראל אני חושב שהדבר עדיין בשלב הנביטה ובינתיים יותר קטן ופחות “ברנז’אי” מTwitter, אבל זה יגיע, כי ערכו של המיקום הנדון הולך ומאדיר. עם זאת אני לא צופה שיהפוך במהרה לרשת חברתית עצמאית או יהווה תחליף לTwitter וFacebook כיוון שיש עדיין קושי באינטראקציה ובתגובות (קרי: אני לפחות לא הצלחתי לשגר שום תגובה לאחרים). בינתיים הדבר בגדר ניספח, כלומר מעין היפר אפליקציה של היוצרים.

יש עוד קשת רחבה של יתרונות, וכאמור אני באמת רק מגרד את הקרחון, אבל ללא ספק יש בידינו כלי עם כוח רציני ביותר.

פוסט ראשון מתוך סדרה העוסקת בנושא לימוד מדיה חברתית | חיבור לאקדמיה | חיבור לתחום החינוך | כיצד האקדמיה צריכה לשווק את עצמה בכלי המדיה החברתית. להסבר המורחב על הסדרה : לינק |

הרשומה הראשונה תעסוק בזוויות שונות של הבנה לנקודה ולשאלה : כיצד צריך ללמד מדיה חברתית. זהו פוסט קבוצתי הכולל שבעה כותבים ניפרדים כולל אותי. אחלוק לכותבים את הכבוד לאמור את דברם ראשונים, ולאחר מכן ארכז את הנקודות החשובות ואת הדגשים שבחרתי להבליט מטעמי, כסיום וכחותמת לפוסט זה |

אשר עידן | מה ללמד ? מהי מדיה חברתית ? המהפכה הדיגיטאלית והעידן הפוסט- תעשייתי חוקי העידן הרישתי : חוקי מור, גילדר, מטקלף, שירקי, אנדרסון ולסיג המדיה החברתית כטכנולוגיה ומתודולוגיה של התרבות הפוסט-מודרנית. סדנת התנסות בגוגל, Facebook, וTwitter. המדיה החברתית וכלכלת הזנב הארוך. המדיה החברתית והניהול בשיטת חוכמת ההמונים. שיווק ופרסום במדיה חברתית. שירות לקוחות במדיה חברתית. גיוס עובדים במדיה חברתית. מכירות במדיה חברתית. פרוייקט גמר. מי ילמד ? הרצאות המבוא של המרצה ומרכז הקורס. אחרי כשלוש  הרצאות יש להביא מרצים אורחים מהשטח למשל : מרצה מענף הבנקאות, מרצה ממחלקת השיווק, מרצה ממשרד פרסום העוסק במדיה חברתית, שר או חבר כנסת שידבר על ארגונים ציבוריים במדיה חברתית, מומחה לניהול, מומחה לתוכן, מומחה לכלכלה, איש תקשורת מהטלוויזיה או מהעיתונות. המרצה ומנחה הקורס ירכזו את המסקנות מהמרצים האורחים. מצגות של תלמידי הפרוייקט. סיכום הקורס על ידי המרצה ומרכז הקורס. שלבי פרוייקט הגמר. חיפוש חומרים רלוונטיים בגוגל ובTwitter. התחברות ואגרגציה לחומרים הרלוונטיים לפרוייקט במרחבי המדיה החברתית. הקשבה לחומרים. תגובה לחומרים ואחר כך יוזמת כתיבה של חומרים. הבאת החומרים לכיתה, הצגתם ב PowerPoint, ודיון בכיתה באמצעות הכנת מצגת. קבלת משוב מהתלמידים ומהמורה. כתיבת מסמך טקסט קבוצתי. הפרקים של המסמך הם : פרק הצגת בעייה ארגונית, ניהולית או מחקרית. פרק הצגת שני פתרונות קיימים. פרק בדיקת שני הפתרונות והערכתם תוך כדי חשיבה ביקורתית על היתרונות והחסרונות. פרק פתרון חדשני. בדיקת חדשנותו באמצעות חיפוש בגוגל ובTwitter. פרק מקורות |

יניב לויתן | לימודי מדיה חדשה מדע התקשורת הוא אחד המדעים הצעירים בקרב קבוצת מדעי החברה. ראשיתו אי שם בימי מלחמת העולם השנייה כאשר קבוצת חוקרים אמריקנים ניסתה להתמודד עם סוד ההצלחה של מנגנון התעמולה המשוכלל ששירת את גרמניה הנאצית ולהבין את מרכיביו. כיום האינטרנט וערוצי המדיה החברתית מאתגרים מושגים מרכזיים במדע התקשורת ויוצרים שפע אפשרויות למחקר בתחום. במרכזי מחקר אקדמיים רבים ברחבי העולם חוקרים כיום את השלכות מהפכת “התקשורת מתווכת המחשב” על שלל מרכיבי החברה שלנו. כחוקר תקשורת אני מוצא עניין רב בניסיון להעמיק את הידע בתחום המדיה החדשה. התחלתי את דרכי בחקר התקשורת כאשר בחנתי את התפתחות האינטרנט (חקרתי בעיקר את ההיבטים השליליים של הרשת הנובעים מהשימוש לרעה שעושים ארגוני הטרור באינטרנט) באמצע שנות התשעים. כיום אני מלמד את המדע החדש ומעביר קורסים שונים בנושא תקשורת ואינטרנט. במסלול אחד, אני מלמד את הקורס הקלאסי “מבוא לתקשורת” ובמסלול שני אני מעביר קורסים מתקדמים הקשורים למהפכת המידע : תקשורת בעידן המידע : חשיפת מרכיבי מהפיכת הניו מדיה. שיווק בעידן המידע : קורס המציג את עקרונות הפעילות השיווקיים במדיה החדשה הלכה למעשה. מניסיוני נראה כי הסטודנטים אשר הגיעו לקורסים הללו לאחר שסיימו את הקורס “מבוא לתקשורת” מפיקים תועלת רבה לאין ערוך מאלה שמתחילים מאלף, ויכולים להבין בצורה מיטבית את השלכות מהפכת התקשורת. הקורס החדש שלי, “שיווק בעידן המידע” הינו קורס מתוקשב במלואו. זה אומר, שהסטודנטים לומדים את החומר בזמן שנוח להם ובמקום שנוח להם. אני מאמין שסת’ גודין היה מכנה זאת “לימוד בהשראה “… אני מאמין שבעתיד הלא רחוק נראה שינוי של ממש בחוגים ללימוד תקשורת. לצידם של קורסי מבוא כדוגמת “מבוא לתקשורת המונים” יופיעו קורסים רבים הקשורים לתחומי ה”ניו מדיה”. מכיוון שעולם ה”ניו מדיה” הוא מטבעו ישים ביותר, נקבל קורסים פרקטיים מאוד שגם יַקנו לסטודנטים כלים לשימוש מיידי. יתרה מכך, מספרם של הקורסים המתוקשבים (למידה מרחוק) יעלה בצורה ניכרת ויאפשר ליותר אנשים נגישות להשכלה הגבוהה |

גילה גדעון | מדיה חברתית הולכת ומתמסדת. בעבר נטען שמדיה חברתית צריך ללמוד לבד, מתוך התנסות, מהיכרות והתמצאות אישית בנבכי הזירה, ומתוך כך ללמוד מה עובד ומה לא. כיום אני יכולה לומר בוודאות שזו תורה שאותה ניתן גם ניתן ללמד, ואנו מתחילים השנה לראות זאת מיושם בשטח. הבסיס המנחה אותנו בבניית מערך לימודִי להוראת מדיה חברתית צריך להיבנות מתוך התשובות לשאלות : מיהו קהל היעד, ומה הידע שהוא מביא עימו ? מה צריך אותו “קהל היעד” לדעת עם סיום הלימוד ? לדוגמא : כשחברות פונות אלי על מנת לתת הרצאה בארגון, תמיד אשאל אותן “מה אתם רוצים שהקהל יידע לעשות בסופו של יום ?”. במילים אחרות : מה מטרת הקורס ? האם הקורס מיועד להעשיר את הקהל במסגרת יום עיון או שהוא בגדר “יום כייף” של החברה ? האם הלימוד אמור לתת פרזנטציה למדיה חברתית עבור מנהלים לקראת כניסת החברה לתחום ? או, האם אותם מנהלים אמורים לדעת להתערות במדיה חברתית בכוחות עצמם לאחר הלימוד ? מדיה חברתית, בדומה להרבה מקצועות, נחלקת לתיאוריה ומעשה וכך אף צריך להיבנות אופן הלימוד : תיאוריה : מדע הרשתות, אסטרטגיות שיווק, אסטרטגיות פעולה ברשת, חוכמת המונים נצברת. מעשה : הכרות עם הכלים השונים ברמה המעשית. תרומתו ויתרונו של כל כלי, מגבלותיו, האפשרות לנטר אותו, המיומנות והידע הדרושים כדי להחליט “איך ומתי” לשלב בין הכלים השונים לשם יצירת סינרגיה. הרצאה פרונטאלית תייצר הכרות עם התיאוריה. היא תְפַתֵחַ מודעות ותרחיב את החשיפה לנושא. עם זאת, ברגע שהתלמיד יידרש לביצוע מעשי הוא לרוב ייתפס עם “הלשון בחוץ”. הסיכוי ליישום לאחר לימוד תיאורטי, מניסיוני, גובל בפחות מ-50%. עם זאת, קרוב לוודאי שכאשר ישולבו בלימוד תרגילי יישום הן של התיאוריה והן של לימוד הכלים ההפנמה תהיה מקסימאלית. מדיה חברתית, בשל תנאי הזירה שבה היא נולדה, כמציאות חיה ונושמת, דורשת לימוד מעשי , שגם הוא ינבע מתוך השטח. היא דורשת לימוד חי ומקוון ברשת. הפרדה משטח מחייתה הטבעי יהווה אקט מנוגד לחלוטין למהותה האמיתית. על כן אני גורסת פחות תֵיאוריה ויותר עשייה |

נטע דורון | תחום המדיה החברתית תפס מקום ותפס תאוצה בשנתיים האחרונות עד כדי כך שלעיתים נדמה שחיינו תמיד התנהלו בצידו. לעוסקים בתחום לעיתים קשה להסתכל קצת מחוצה לו. לכן, לדעתי, כאשר “מלמדים” את התחום בארגונים, כדאי תמיד לזכור: עבור רבים מדובר בתחום חדש לגמרי. המהפכה עודֶנה במצב התהוות. ללמד מדיה חברתית ושיווק נכון במסגרתה ניתן לדמות ללימוד רכיבה על אופניים. בסופו של דבר הכל יידעו וישלטו בכלי במיומנות ובמידה זו או אחרת, אך כל אחד ואחד יתקדם בקצב שלו. יש שיפלו שוב ושוב בדרך, ויש אשר יודעים כבר את סוד שיווי המשקל וירכבו במהירות קדימה אחרי הכְוונה קלה. מהם הדגשים העיקריים בהטמעת נושא מדיה חברתית בארגונים ? ההתנהלות בשלבים תהיה אבן היסוד של כל התהליך. שלב א’ : לגרום לכל הארגון הָחֵל מזוטרי העובדים ועד להנהלה להכיר בחשיבותה של המדיה החדשה הזאת ולהבינה לַאַשוּרה. שלב ב’ : להניע תהליכים, אך תמיד לחשוב ב”קטן”. תחילה ניטור שיחות והקשבה. אחר-כך מעבר לאנגייג’מנט לפי הצורך ואז גלישה איטית אך בטוחה לכיוון הרמת בלוגים מקצועיים עבור הארגון, והדרכה בהתנהלות מסודרת ושיטתית בפלטפורמות חברתיות מובילות. שלב ג’ : שכלול והעמקה של נושא ההתנהלות במדיה. לאורך כל הדרך, היות שמדובר במדיה חדשה, מי שמלמד את הנושא בארגונים חייב להדגיש שיש תמיד אלמנטים של ניסוי וטעייה בתחום. אבל, כידוע לא הביישן למד, וכאשר יש נכונות, מקוריות ותעוזה מובטח לך שתצא נישכר. לסיכום, הדבר היפה ביותר בהוראת תחום המדיה בארגונים הוא להיווכח בהבדלים הדרמטיים המהירים שקורים שם לאחר ש”תפסו את העסק” מארגון שלא ידע לאיית פייסבוק לגוף שמחזיק קהילות לתפארת שם, Twitter, בLinkedIn ובדומיהם, ואפילו מכיר מהו Foursquare ויש לו שם Venue שוקק חיים.

אריאלה דניאלי | לא פשוט ללמד מדיה חברתית, במיוחד לאנשים שנרתעים מטכנולוגיה והמילה “Facebook” או “Twitter” יוצרת אצלם dissonance. עם זאת, מתברר כי הרבה עסקים קטנים היו מאוד רוצים להשתלב במדיה החברתית אבל לא יודעים כיצד להתחיל ומה לעשות. ללמד שיווק ברשת החברתית : שלב ראשון מתחילים מאפס, דהיינו מהגדרת מונחים בסיסיים. ראשית נפתח בהסברת המונח מדיה חברתית ובהדגשת הצורך לדעת כיצד מנוהלת שיחה ברשת ממש בתמציתיות, עדיין לא לצלול פנימה.  שלב שני מי הגופים שמשתתפים בשיחה המתנהלת ברשת : לקוחות, משקיעים, עובדים, מתחרים, מעריצים ואוהדים, מבקרים וכדומה. שלב שלישי  ניתוח מדוע כדאי להיות חלק מהשיחה החברתית ומונה אחת לאחת את הסיבות בצירוף הסברים.פרסום אקטיבי הצרכן מתקשר איתנו ישירות, שימוש מקסימאלי בהמלצת פה לאוזן, הגעה לקהלי יעד נירחבים – כמותית וספציפיים, פרסום 24 שעות ביממה  שידרוג עדכני המשקף חדשנות ויצירתיות לגבי העסק מול הלקוח הנגישות למדיה חברתית הכוללים מגוון אמצעי גישה ; סלולר, מחשב, בניית אמינות : המלצת חבר שווה יותר מכל דבר, יחסי ציבור באמצעות דוגמא רלוונטית. שלב רביעי ממה צריך להיזהר במדיה החברתית שלב חמישי מענה אפקטיבי לשאלה מה עסק קטן יכול לעשות במדיה חברתית : בניית מותג. מכירות, מתן שירות,  בניית מערכת יחסים עם הלקוח,מחקרים שיווקיים – באמצעות סקרים, הזמנה לאירועים. שלב שישי קופצים למים והכלים שרלוונטים. שלב שביעי שימוש בדוגמאות  זה הזמן לעשות שיעורי בית. אחד הדברים היעילים הוא שימוש בדוגמאות של מתחמים דומים לפעילות של אותו בעל עסק. זהו בעצם השלב שבו טוב להראות כיצד התיאוריה הופכת למעשים. מדובר על שלב מאוד חשוב בלמידה ועליו הייתי מתעכבת בהרחבה יתרה. בשלב זה יש לבחון מה נעשה בדף דומה, מהי האסטרטגיה שנבחרה, מהם המסרים העיקריים, כיצד הדף מתקשר עם הצרכנים, מה הוא עושה לטובת ההצלחה, במה מתבטאות חולשותיו, כיצד הצרכנים בדף מגיבים, כיצד ראוי להגיב על ביקורת שלילית בדף. כאן הייתי מנסה לשאול את בעל העסק מה דעתו ? מה הוא היה עושה אחרת ? מה הוא היה עושה בצורה דומה ? כל זאת מתוך כוונה לחבר אותו לעולם החדש של מדיה חברתית. שלב שמיני  המלצות. אז יופי, עכשיו בעל העסק קצת מבין מה זאת מדיה חברתית והוא כבר צפה במתחמים דומים לשלו. אבל כיצד לגרום לכך שמחר בבוקר יקום ויתחיל לעבוד ? בנקודה זאת צריך לעזור לו. עזרה הכוללת תוכנית עבודה שכוללת הגדרת העסק, האסטרטגיה, אופן התקשורת במדיה החברתית ואף העלאת רעיונות ראשונים להתנעת הפעילות. חשוב לציין ! תהליך הלמידה לא לוקח שעה, הוא דורש מספר מפגשים והרבה סבלנות, אבל  העיקרון הוא לגרום לבעל העסק להתרגל למדיה החדשה |

מורית רוזן | איך אני מלמדת את תחום המדיה החברתית ?  כבר למעלה משלוש שנים אני מלמדת אנשי משאבי אנוש וגיוס את תחום המדיה החברתית. בשנה הראשונה לימדתי רק סוג של “מבוא”: מה בעצם יש שם בעולם זה של המדיה, ובשפה הזאת …  בתחילת הדרך נהגנו להיכנס לחדר של אנשי משאבי אנוש באחד הארגונים ולשאול “למי יש כרטיס בLinkedIn או Facebook” ? רק 5% מהיושבים בחדר הגיבו, וגם אלה הצביעו עדיין בביישנות מסויימת. היום המצב כמובן שונה. כולם מחזיקים פרופיל ברשת חברתית אחת לפחות, אך עדיין  הנוכחות היא ברובה אישית ולא עסקית. היום הדגש שלי הוא על כיווּן שונה : ללמד איך לפעול מבחינה מקצועית ועסקית כאנשי גיוס בעולם הרחב של המדיה החברתית. אני מלמדת בשתי דרכים עיקריות. הראשונה מתמקדת בהדרכה של קבוצה בחדר מחשבים, תוך כדי תרגולים מרובים : המטרה היא לאפשר לאנשים להתנסות באופן אישי ולקבל משוב על ההתקדמות: בניית כרטיס, הרחבת הרשת, חיפוש מועמדים, פנייה אליהם ועוד. השנייה נעשית בהדרכות מקוונות (webinars) כל אחת מֵהֵן ממוקדת בכלי אחר (Facebook, LinkedIn). ההדרכות הפרונטאליות שלי בנויות בשיטת “מהקל אל הכבד” קודם כל הכלים שאותם קל יותר “לעכל”. למגייסות ולמגייסים הלימוד מתחיל בד”כ בLinkedin ובעמוד הקריירה באתר הבית. אני משתדלת מאד לשרטט בכל הדרכה את הצעדים הקטנים ביותר, ולדבר על תהליך ההטמעה בארגון, דהיינו איך לרתום אחרים לתהליך. בשני סוגי ההדרכות הדגש מבחינתי הוא על הדגמות פרקטיות בשיעור עצמו ועל שינון החומר בשעורי בית. ההתנסות מלוּוָה בלוחות זמנים ויעדים שאם אכן יעמדו בהם, ייתנו למשתתפים תשתית טובה יותר להפעלת התהליך, לדוגמא : להגיע ל-100% כרטיס בLinkedIn, לשאול שאלה את העוקבים בFacebook או לצרף עוד 100 איש לרשת. בסופו של דבר, המדיה החברתית ביישומה המקצועי היא עדיין בגדר שפה זרה לרוב המשתתפים בהדרכות שלי, והרי כידוע למידת שפה זרה תמיד צריכה לכלול תרגול, תרגול, ועוד תרגול |

זהר אוריין | החזון שלי לגבי לימוד המדיה החברתית יוצא מנקודת המבט של סת’ גודין, אכן, לפי ראוּת עיניי ולתפישתי, עולם המדיה החברתית יכול לשנות מקצה לקצה את דמות ה’אני’ בחברה. נקודת המוצא היא שה Linchpin שבכל אחד מאיתנו יכול לקבל ביטוי בכלי המדיה החברתית. מבחינתי, לימוד המדיה החברתית צריך להיות מושתת על חזון זה, והאספירציה של כל מנחה וכל מורה צריכה להיות מודרכת לאור העיקרון. אנחנו רוצים לייצר את הלינספינים הבאים של עולם המדיה וממנו אל המציאות החברתית. הם אלה שישַנו את תרבות הצריכה, את צורת הדיאלוג ואת כיווני החדשנות ובהכרח הם גם מי שיעצבו את דמותנו העתידית. מתוך העשייה שלהם נוכל להבין איך יוצרים מציאות חדשה ואיך מיישמים אותה אישית הלכה למעשה. פָּרַשְׂנוּ כאן את הנבטים הראשונים של לימודי החדשנות המראים איך אנחנו יכולים לברוא מציאות יש מאַין. להלן הנקודות החשובות שריכזתי מתוך דברי הכותבים המכובדים ואישית אוסיף כמה דגשים שראוי לחדד ביחס לנושא במסגרת הנקודות הבאות :

פוסט מתוך”פינת הטיפים” בFacebook העוסק הפעם במודל הפתקים, מודל הNotes. מה ניתן לעשות איתו ? איך נפעיל אותו בצורה מיטבית ? מהן הדרכים השונות להשתמש בו ככלי שיווקי שיקדם ויחזק את המהלכים שלכם במתחם Facebook |

ראשית : איפה ניתן לייצר פתקים | Notes  בעמוד האישי | בעמוד של חברה. מודל הפתקים עומד לרשותכם בעמודים אישיים ובעמודי Fan או Like כפי שנהוג לכנותם בתקופה האחרונה. כל מי שמנהל את העמוד נגיש למודל הפתקים ויכול להעלות דרכו תכנים רוויים יותר ומְלֵאֵי תוכן |

רק 420 תווים ? כמו בלוג | אחד האפיונים של Facebook כמתחם הוא נושא המיקרובלוגינג. לדבר מעט ובמדויק כשהסטאטוס שלכם יכול להכיל 420 תווים בלבד, וכמובן שניתן תמיד ללנקק למקומות אחרים. אם כי עדיין אתם כפופים למספר התווים שבגבולותיו תוכלו להעביר את המסר שלכם (קצת יותר מTwitter שבו אתם מגיעים עד ל140 תווים ) | מודל הפתקים מאפשר לכם להרחיב את הנתון הזה ולהכניס תוכן מלא ככל שתרצו. להגדרתי זה מעין בלוג המנוהל במתחם Facebook, שימו לב לכך שלמעשה אין הוא יכול להחליף בלוג מעיקרו. כמו כן, רצוי עד מאוד שהתוכן שתעלו פה לא יהווה הכפלה לתכנים ממקומות אחרים אלא ינבע מזווית חשיבה שונה וספציפית, כלומר יהיה בעל ערך ייעודי לקהל היעד שאיתו אתם באים במגע בFacebook |

תיוג | כתבתי פוסט במסגרת הטיפים על נושא התיוג | תיוג הוא כלי חזק ביותר ובמיוחד במודל הפתקים הוא מקבל יֶתר תוקף משמעות חדשה וחזקה הוא מופיע בניוז של פיד של החבר שתייגתם ודרכו אתם מגדילים את החשיפה מאחר שגם החברים שלו והמעגלים שלו נחשפים בד בבד. שימו לב ! משמעות התיוג עבור חבר או מכר אותו אתם מתייגים חייבת להיות רלוונטית וקשורה אליו ברמה כזו שאתם בטוחים שהיה רוצה להיות חלק מהתוכן המדובר |

עיצוב | תכונה משמעותית ביותר במודל הפתקים מתבטאת בכך שניתן לעצב את סביבת התוכן שלכם, ניתן להכניס לתוכה תמונות ולהגדיר שורות מעובות או לינקים רלוונטיים שנבחרו בחלקם בהתאם למסר הולם וחלקם באופן טבעי מתוך ה Look & Feel. כמו כן חשוב לומר שיש לכם אפשרות לצפות בתוכן טרום פרסום בPreview, על ידי שמירה ולאחר התבוננות בתוצאות העיצוב טרום פרסום. אתם יכולים למקסם את תוצאה הסופית ובכך להבטיח שהמסר שלכם עובר יפה הן בצורתו הויזואלית והן בתכנית הטקסטואלית. המודל גם נותן בידכם אפשרות לתזמון מועד הפרסום שייקבע על ידי שמירה בdrafts ויאפשר לנו לפרסם את התוכן מאוחר יותר לכשנחליט שזהו הזמן הנכון לפרסום |

למי אנחנו ממענים את הפתק ? קיימת אפשרות שליטה על מבחר המגיבים שיפגשו את התוכן, כמו כן שליטה על בחירת הגולשים שיענו לתוכן או לחילופין מניעת גישה מאלה שיימנעו. אתם יכולים להחליט שתוכן יעודי צריך להיחשף לאנשים מסוימים ולדאוג לכך שבהגדרות הפתק רק אותם האנשים המסומנים אכן ייחשפו. במלים אחרות בידכם לקבוע מי יכול לענות על הפתק או לחילופין לסגור את האופציה הזו לתגובות מכל וכל. הכול תְלוי מטרה ובהתאם ליעד שאתם מתעדים למסר שלכם |

אפשרויות שונות דרך מודל הפתקים : יש כל מיני אפשרויות שיכולות לעזור לכם במודל זה למשל : האפשרות  לייבא את הבלוג שלכם אל המודל עצמו ולדאוג לכך שהחומרים שלכם יאונדקסו במתחם יחד עם תכני המקור. כמו כן אתם יכולים לעשות ניוזלטר ובו תכנים שלכם, לחברים ולמעגלי ההיכרות שלכם ב Facebook . הניוזלטר יכול להיות משווק בשיווק ממוקד לקהל לקוחותיכם או החברים שלכם על ידי תיוג מדויק או בחיתוך קהל היעד אותו תגדירו כחשוף לתכנים. כמו כן, קחו בחשבון שמודל הפתקים הוא המודל היחיד המאפשר אאוטינג של RSS למקומות אחרים . קרי תכני המקור שלכם במתחם זה יכולים להיות מיוצאים למקומות אחרים כגון : כרטיסים שלכם ב LinkedIn : מרקר קפה או בפלטפורמת הבלוג שלכם |

אינדקס | אחד הדברים המשמעותיים ביותר במודל זה הוא העובדה שהוא יוצר עבורכם מעין אינדקס של תכנים, אותו אחרים יכולים לראות בשלב מאוחר יותר לזמן הפרסום. אי לכך  הכותרת ממש חשובה. ניתן לראות את התכנים במצב של תוכן מלא או תוכן חלקי : Compact המאפשר לכם לשייט בין התכנים ולראות מה מעניין אתכם.

תגובתיות | אחד הדברים המשמעותיים במתחם Facebook הוא נושא התגובתיות, קל לקחת חלק ברב השיח ומייד התגובות הופכות למשמעותיות יותר מהטקסט המקורי. תכופות אני נחשפת אל תגובות “עבות” ואיכותיות ואחד הדברים הראשונים שעלו בדעתי הוא שתגובות במתחם שלכם יכולות להפוך לפוסט בפני עצמו. כך למעשה אתם משלימים את מעגל הדיאלוג והתוכן ולמעשה כך אתם פותחים אותו מחדש. זו אחת הדרכים בהן אתם יכולים להשתמש במודל הפתקים למינוף ולחידוד מסרים העובדים לטובת המתחם שלכם. לינק לדוגמא : לינק |

טכני לחלוטין | כהמלצה שלי כדאי לעשות את העריכה בכרום זה פשוט מונע בעיות שקיימות בדפדפנים האחרים. כמו כן, הדבר המועיל ביותר ככלי עבודה נמצא בלינק הבא דף העריכה, נא לא להיבהל ממנו, שכן הוא מאפשר לכם באופן פשוט וקל לתרגם את השפה העיצובית בה בחרתם למישור המעשי ולהכניס אלמנטים משמעותיים כגון : לינקים, עיבוי והדגשה של משפטים או של מילים וכן הלאה …הדבר נראה ממבט ראשון מעט מאיים אבל במבט נוסף מתברר שכל אחד יכול להשתמש בכלי זה בלי להסתבך |

צירפתי לכם סרטון שמראה את תהליך הכנסת פתק בFacebook | תיהנו ובעיקר תכתבו, תיצרו, תקיימו דיאלוג ולא פחות חשוב תלמדו מהקהל שלכם. מדובר בחלון הזדמנויות חדש ואיכותי ולכן כדאי לקפוץ על הרכבת ולא להפסיד…

במסגרת פינת הטיפים שלי  על שימושים שונים במתחם Facebook, אתעכב הפעם על סוגיה שעולה לא אחת והיא נושא הקבוצות במתחם הנדון.  השאלה שנדונה רבות האם חברה שרוצה לייצר מהלך בFacebook צריכה לפתוח עמוד Like או קבוצה. ברצוני להציג בפניכם כמה מהנקודות ומהַדגשים העיקריים לגבי נושא הקבוצות, מה ניתן לעשות איתן ומהו לטעמי הייעוד שלהן. ראוי להדגיש שהשאלה אינה איפה לעשות זאת, אלא שנשאל מהן המטרות והיעדים שלכם ומה התכוונתם להשיג. ברגע שתמקדו במדויק את הצרכים שלכם ואת המאווים שלכם תדעו גם באיזה כלי כדאי להשתמש. ברור שעל מנת שתוכלו לעשות זאת אתם אמורים להכיר טוב יותר את הכלי ואת היכולות שלו, ועל כך אדבר בפוסט זה. הרשומה לא תעסוק בהשוואה בין שני הכלים, אלא תתמקד בכלי הקבוצות בלבד ובפירוט יכולותיו |

סוג הקבוצה | צריך לדעת שניתן לפתוח כל מני קבוצות.  כל אחת מהקבוצות יכולה לשרת אתכם לצורך אחר. ניתן לפתוח קבוצה שמהווה קבוצת עניין לכל דבר ומשמשת מעין פורום לגורמים המאוחדים ביניהם ורוצים לקיים רב שיח מתוכנן ברשת. קבוצה כזו יכולה למשל להתאים לכיתה לימודית שמעוניינת להמשיך את השיח אל מעֵבר לשעות הלימודים. בדוגמה אחרת היא יכולה לשמש להתארגנות של גוף חברתי הרוצה לדון בסוגיות שונות בתחומו ולייצר פתרונות אל מעבר למפגשים הקבועים ועוד … שימו לב שהדגש המרכזי בקבוצה הוא שהיא משמשת בראש ובראשונה לקבוצת שיח מאוחדת העוסקת בנושא בלעָדִי ממוקד למעשה : זו העילה היחידה אשר תשמש כדבק מבחינת הצורך להיות חלק מהמתחם |

קבוצה סגורה | קבוצה סודית | מטרות וקהלי יעד מסומנים נקודתית  קבוצות יכולות להיות מותאמות אישית למפעיל הקבוצה וכן להיות סגורות כך שלא יופיעו בתוצאות האינדקס לא של Google ולא של Facebook. קבוצה סגורה או אפילו קבוצה סודית יכולות לשמש למטרות נפרדות ולשרת אתכם ככלי ליצירת פורום סגור, או ליצירת רב שיח בקֶרֶב קהל מסומן. אישית מצאתי שהכלי טוב מאוד עבור חברה שרוצה להיכנס לתחום המדיה החברתית וצריכה להרגיל את עובדיה ואת ההנהלה להתחכך בכלי, לנסות אותו ולראות במו עיניהם את ביצועיו. דרך הכלי הזה ניתן ליצור פורום שכל כולו יהיה פייסבוקי וירגיל את האנשים להיכנס דווקא לכאן. כל הפעילות הזאת תוביל לתוצאה חשובה שכוללת הרגלי ניהול הידע של הארגון, בניית הרגלי צריכה בארגון באופן אסקלאטיבי. אגב, חשוב לקחת בחשבון שניתן לשנות את הגדרת הקבוצה הפתוחה, הסודית או הסגורה בלחיצת כפתור אחת . הכול בר שינוי וניתן להתפתחות עם הזמן ועם הנושא, המטרות והיעדים |

מהות הקבוצות | הכול תלוי כמו תמיד בתוכן , וכמו שאמרתי בתחילת הרשומה הבחירה בקבוצה או בעמוד, בכלי זה או באחר תמיד תהיה נגזרת של המטרות והיעדים שלנו.  נכון יהיה להכיר בכוח ההמצאה והיצירתיות שלנו, שכן לעתים קרובות הכלים המשוכללים שבידינו מעלים קשת הזדמנויות ורעיונות חדשים ומנחים אותנו בצורה מיומנת בשעת הבחירה באקשן כזה או אחר. במהות הדברים חשוב אפוא לדעת מראש לְמה נועדו הקבוצות ומכך להקיש מה נעשה איתן. קבוצה לתפישת עולמי חייבת להיות כזו שמכילה עניין משמעותי אחד לפחות המשותף לחברי הקבוצה, כזה שייתן לחברים שלה דלק ורצון לפקוד שוב ושוב את השיח. כמובן שהדיון חייב להיות מנוהל על ידי מנהל קהילה שמתעל את הזרם לכיוון מסוים, אבל, בניגוד לעמודי חברה בהם היעד השיווקי ברור ונהיר הרי בקבוצה הדגש הוא על האנשים ולא על העסק, המוצר או השירות. זהו אפיון משמעותי שאם יודעים לנהל אותו נכון ניתן גם פה לייצר הזדמנות עסקית שיווקית. בעינַי  גם בחיֵי המציאות החלטותינו יוצאות לפועל ב”לחיצה על הכפתורים” ובמקביל, אם נדע ללחוץ על הכפתורים הנכונים נוכל לברוא חלונות הזדמנות המאפשרים לנו למנף אותם עסקית בצורה חכמה. בקטע הבא אדגים שתי דוגמאות אפשריות לשימוש חכם בקבוצה ככלי שיווקי |

קבוצה ככלי שיווקי לשימור לקוחות או ככלי מחקרי אפרט כאן בשני אופני שימוש שעלו בדעתי ואשר באמצעותם יכולה חברה להפעיל את כלי הקבוצות ככלי שיווקי העונה על האספקט החשוב ביותר בעינֵי עולם השיווק העכשווי : שימור לקוחות ומידע על הלקוחות. כוחה של חברה שמתעשר במידע על קהל הלקוחות שלה ובידיעת הרגלי הצריכה שלו הוא משמעותי ביותר. קבוצה בעיניי יכולה לתפקד ככלי לניהול קבוצת דיון עם קהל לקוחות מסומן אשר נבחר בקפידה במתחם Facebook. שימו לב לעובדה שמרגע שהחברה מחליטה לבצע את המחקר ואת קבוצת הדיון מול הלקוחות המסומנים דווקא באותו המקום שבו נוח להם, נעים להם ושבו הם מורגלים לפעול, הריהי מייצרת באופן טבעי בונדינג איכותי שמעיד כבבואה על החדשנות של החברה ומשקף את החשיבה המקורית שלה. הקבוצה יכולה להיות מוגדרת כקבוצת מיקוד לגבי שאלות על מוצרים ודרך שיתוף הקהל ברעיונות ובפיתוחים עתידיים. באופן הזה החברה טָוותָה קשר ישיר עם צרכנים נאמנים אשר לימים יהפכו להיות משווקים טבעיים של המוצר בשל הרגשת השותפות. אקט כזה באופן טבעי הוא אקט שמבטיח שימור לקוחות וניצול חוכמת ההמונים בצורה הקולעת ביותר למפת האינטרסים של הצדדים כולם |

Admin | Avatar   חשוב וטוב לדעת שבקבוצה בניגוד לעמודי חברה יופיע מנהל הקבוצה בדיונים בצירוף התמונה שלו : הAvatar שלו. באופן טבעי גם כל מי שיתווסף לניהול הקבוצה לצד היוצר הראשי שלה, יוסיף את עצמו לקוביית ידע הנמצאת בצד שמאל בעמוד הקהילה וממנה יופעל הקשר הישיר לכרטיסים האישיים שכן כאמור, בקבוצה הכול סובב על ציר האנשים |

שינוי שם הקבוצה והקטגוריה שלה | אבולוציית תכנים  נתון נוסף שניתן להפעילו בקבוצה ואין לעשותו בעמודים : שינוי שם הקבוצה וכמו כן הקטגוריה שלה. הבדלה זאת נובעת באופן טבעי מהעובדה כי נלקח בחשבון שבעולם התוכן של הקבוצה צפויה אבולוציה ומתוך כך ברור שאם התוכן ישתנה ויתפתח הרי גם הכותרת שלו יכולה להשתנות באותה מידה ובהתאם למתרחש בשטח |

כלי ניהול האנשים בקבוצה שונה | ניתן לעקוב אחר מוזמנים, נדחים, מנהלים ועוד … מתוקף האופי של הקבוצות הסובבות על ציר אנשים, כלי החברים בקבוצה הוא עשיר וניתן לניהול. קל לעקוב אחר חברים שהוזמנו, להתחקות אחר מצב האישורים שלהם, לגלות מיהם החברים שהחברות שלהם נדחתה או מי מהחברים עדיין לא נענו. בנוסף לכך יש בבחירה של כלי הקבוצה אפשרות להזמין חברים חדשים ישירות מדואר האימייל שלהם או ישירות מקובץ של מסד נתוני אימייל , וזוהי אופציה בעלת ערך אדיר ברגע שהתכנון שלנו מיועד להקמת קבוצת דיון מאוד מדויקת סביב חבורה של אנשים שמסומנת לתכלית זאת |

כלים ייחודים לקבוצות | שימוש שונה בדואר   בקבוצות ישנה אפשרות לשלוח דואר מייל לכל חברי הקבוצה בשוני מעמודי חברה שבהם ניתן לייצר update. כמו כן קיימת האפשרות להזמין אנשים לקבוצה דרך מיילים ודרך יבוא קובץ מסד נתונים. ההבדלים הללו נראים לכאורה קטנים וזניחים , אבל בפועל הם הופכים לכלים משמעותיים שגם מחזקים מהלכים. האפשרות לשלוח מייל עדכון לחברי הקבוצה יוצרת באופן טבעי בונדינג חזק יותר בין החברים והתארגנויות מסודרות יותר סביב ההתרחשויות בעולם התוכן של הקבוצה |

כלי הדיונים | עידוד הדיאלוג  הופך ליותר משמעותי בקבוצה, שבה המעט גורם לנו לעשות יותר ולפַתֵח יותר את סעיף התוכן. ההתמקדות צריכה להתבטא בפחות דעות “מגניבות” ויותר דיון. הדיון יופיע בסטרימינג בשם הכותב ויקבל משמעות עם נוכחות הרבה יותר גבוהה מזו של דיון הנפתח בעמודי חברה. כמו כן יש בגורם השיח קריאה לפעולה והנעה להצטרף לדיון. אלו אמנם ניואנסים בלבד אלא שמדובר בניואנסים משמעותיים שכן הם מחדדים את ההבדל המייחד את הכלי והם מבהירים את מהותו ואת הסיבה לקיומו : רב שיח קהילתי |

אפשרות האירועים ההבדל המאפיין אירועים של קבוצה מול אירועים של עמודי חברה  נובע מהיגיון פשוט: מכיוון שהסקופ הוא חברתי מעיקרו ישנה כאן אפשרות לשלוח מייל לכל מי שרשם את עצמו כשותף וכנוכח באירוע. זוהי אופציה שאינה קיימת במודל דפי החברה מכיוון שהמסר של הקבוצות במהותו פועל לפי העיקרון של קהילות, שבטים, או בעלי עניין משותף, ומראש נלקח בחשבון שהאנשים מכירים זה את זה ואכן רוצים להיות מעורבים באירועים משותפים. זאת בניגוד לעמודי חברה שעלולים להשתמש בכלי זה לרעה ככלי ספאם לאותם חברים שכלל אינם מעוניינים לקבל עדכונים |

לסיכום | קבוצה לא נועדה למטרות של שיווק בצורה מובהקת וברורה כמו במקרה של עמודי חברה. אמנם ניתן לבחון את הכלי ולמצוא בו שימושים שיעזרו לנו במהלכים שיווקיים כגון שימור לקוחות או פורומי עניין בתחומים מסוימים העשויים לייצר וייב ויראלי. חשוב לי להדגיש שאני לא מביעה פה דעה של בעד או נגד, באופן טבעי אני יכולה לומר לכם שהעמודים פותחים שלל אפשרויות והמגוון הגדול עוד יְיַצֵר סגולות חדשות כמתחם רב תכליתי המוסיף לאיכות של המותג , של השירות או של החברה. עם זאת, בד בבד כדאי שנדע ונשכיל להכיר את האופציות הנוספות הקיימות בכלים אחרים ואיתם נצא לדרך במידה שמצאנו בו עניין המתאים למטרותינו |

אני מצרפת הרצאה של Seth Godin | המתייחסת לספרו : שבטים , ולנקודות המבט שלו על נושא הקהילות. אני חושבת שהמסר של סת’ מחדד את העיקרון ועושה לי שירות יקר בהעברת המסר : מה הן קבוצות עניין ומה הן קהילות ושבטים.

אני שמחה להודיע על פרויקט תוכן חדש שבכוונתי להעלות במסגרת הבלוג שלי : הפרויקט מברר מה האקדמיה וגורמים מתאימים במערכת החינוכית יכולים לעשות בתחום המדיה החברתית.

ביסוד הסדרה יוצגו פוסטים “בועטים” על ביקורת הלימוד האקדמי, ובמסגרתה כלולים פוסט קבוצתי על הנושא : איך ללמד מדיה חברתית מן ההיבט של החזון העתידי ועכשווי.  בהמשך אציג שני פוסטים משלי שיתמקדו באופן השימוש במדיה החברתית משני היבטים : האחד, איך יכולה האקדמיה להשתמש במדיה החברתית ככלי שיווקי, והשני, איך היא יכולה להסתגל בפועל לשימוש הדינאמי ברשת ככלי לימודי לרבות לימוד המדיה החברתית והטמעתה כחלק אינטגראלי מתוכניות הלימודים השונות. שימו לב, מבחינתי הגיע הזמן להסיר את גינוני העדינוּת לגבי תחום שלא טופל ואפילו הופקר ביחס למציאות העדכנית. אפַתֵחַ את שני הפוסטים לשני הכיוונים הנזכרים לעיל. במיוחד בכוונתי לערער על הגישה השאננה הרווחת במערך השיווק השוקט על שמריו ואדאג “לנער את הראש”  של העומדים במעלה הסולם שצריכים היו כבר מזמן להרגיש בשינוי ולהגיב בצורה האפקטיבית  וההולמת !

הסדרה תכלול : 

פוסט קבוצתי : יעסוק בשאלה איך ללמד מדיה חברתית, מהו החזון הלימודי ואיך מוצג הנושא בעיניהם  של הכותבים :

גילה גדעון, שגיא חמץ, יניב לויתן, אשר עידן, אתי סורוז’ון, נטע דורון, אריאלה דניאלי, מורית רוזן ואני…

 פוסט על ערכו של החינוך  בתחום הנדון מן ההיבט של שימוש תבוני במדיה חברתית.

פוסט העוסק באספקט השיווקי :  מה ניתן לעשות מבחינה שיווקית , תחת הכותרת : להעיף את הימים הפתוחים ! הם חדלו להיות רלוונטיים !

פוסט העוסק באספקט הלימודי :  מה ניתן לעשות עם המדיה החברתית ככלי לימודי . ללמד מדיה חברתית בִּמגמה להטמיע את מושגיה כחלק מהשפה.

הסדרה תתחיל בחודש יולי ותימשך הלאה במהלך חודש אוגוסט . אתם מוזמנים להוסיף הגיגים משלכם, להביע רעיונות והארות כטוב בעיניכם ואדאג להתייחס אליהן ולהציג את התכנים הרלוונטיים כחלק אינטגראלי מתוכן הסדרה.

בהצלחה …

רשומה זו מבוססת על מחקר  של חברת Nielsen שנערך באפריל 2010 : לינק. המחקר עוסק בשאלת ההבנה של מידת התועלת במדיה החברתית ומהן השפעותיה על תנועה צרכנית ועל מכירות הלכה למעשה מן ההיבט הפרסומי. אני מתרגמת את המסמך ובד בבד, תוך כדי התרגום גם לומדת בעצמי איך להגיע לתובנות חדשות. במסגרת התובנות החדשות הרשומה הזו תהווה סקירה ראשונה. לאחריה בכוונתי לפרסם מחקר נוסף באותו הנושא ובסיומו אציג את המסקנות שלי ואת האימפלמנטציה שאותה מתבקש לדעתי לייצר בעקבות המידע שנצבר |

Inside |  מה במחקר ? כיצד עולם המדיה החברתית ו Engagement עם לקוחות שינה מן היסוד את התפישה בעבודת שיווק מותגים | הגישה הנכונה להבנת ערך המדיה ומידת ההשפעה שלה בהקשר של עולם המדיה החברתית | כיצד יצירת עמוד Like בFacebook יכולה להוביל להצדקת שימוש במדיה בתשלום, לשֵם הגדלת האפקטיביות שלו | מידע ואינסייטס שיכולים באופן ישיר להשפיע על המדידה של מדיה קנויה, הצדקתה הודות לרווח הישיר מההשקעה וכן בדיקתה מול Earned Media  אזכורים תקשורתיים אוהדים שמקורם אינו פרסום שנרכש בכסף |

Executive Summmary |  מסקנות עיקריות  השינוי שהמדיה החברתית מחוללת על ידי סיגול הרגלי צריכה חדשים של לקוחות אשר שָׂשִׂים לדבֵּר על נושאים שונים ולשתף בחוויותיהם במתחמים השונים המאפשרים זאת, גורר באופן טבעי גם שינוי משמעותי בחשיבה המותגית : ההשפעה חלה על הדרך בה מותגים משווקים את עצמם או יותר נכון הדרך בה מותגים נערכים למציאות התקשורתית החדשה. משווקים עוברים לשיטות שיווק מבוססות יחסים עם הלקוח מתוך התחשבות בעובדה ששיטת המדיה הקנויה המסורתית חייבת בהכרח להשפיע על הדרך שלהן “להרוויח את המדיה” קרי : לגרום ללקוחות לקחת חלק פעיל בשיווק המותג לחבריהם. בבסיסה, ההתנהלות הזו הפכה את האפשרות שלנו למדידה ולהרבה יותר ישימה ואף גרמה לפיתוחם של רעיונות חדשים ומחקרים על נושא היחסים בין מדיה קנויה למדיה שהרווחנו. כן התאפשרה מדידת השיוך של שני פרמטרים אלו באימפקט על תפישת המותג | המחקר נערך על ציר זמן של שמונה חודשי עבודה והשתתפו בו למעלה מ800,000 יוזרים בFacebook, וכמו כן השתתפו בו למעלה מ125 חברות ומתוכן 70 קמפיינים פעילים כנתון בין מרכיבי הבדיקה | Valuing “Earned” vs “Paid” Media ישנן גישות שונות וצורות עבודה שונות לבחינת מדיה קנויה מול מדיה שהרווחנו ובאופן תדיר אנחנו שומעים יותר ויותר את השאלה מהו ערכו של Fan בFacebook. כותבי המסמך מאמינים שהדרך הנכונה לפנות לסוגיה זו היא פשוטה : התוצאה המתמטית מספרת על כמות האנשים הנחשפים ועד כמה אפקטיבי השינוי ברמת היחס שלהם וההתנהגות שלהם כלפי המותג. מדיה שהרווחנו מייצרת את האימפקט החזק ביותר על פי בדיקת המחקר. המפתח להצלחה הוא מיקס של מדיה קנויה אשר מובילה למדיה שהרווחנו |

Methodology Review | מתודולוגיה  איך עבד המחקר ?  המחקר בדק ומדד את האימפקט של הפרסום הקנוי בקמפיינים שונים מול גורמים כגון היחס של הצרכנים וכגון התוקף של המשכיות החשיפה. המחקר נערך על ידי כלי הPolls באמצעות שאלות פשוטות. בכל פעם שאלה אחת או שתי שאלות, ובאופן טבעי אלה היו שאלות המשקפות את חווית השימוש בFacebook . שיטה זו הובילה לתגובתיות גבוהה ומתוך כך לאיכות משמעותית בדטא אשר נאסף. לינק לשיטת המחקר. קמפיין פייסבוקי מוגש ל99% מהיוזרים, המשתמשים המתאימים לתיאור ולפרמטרים המוגדרים של קהל היעד כשבפועל 1% מהקהל המדובר מתנהג כקבוצת המובילות. רק קהל מסומן אשר לוקח חלק בקמפיין ונמצא בקבוצה המוגדרת ניבחר כמדגם בתוך תחום קבוצת המובילות. המחקר בדק שלושה פרמטרים במעגל הקמפיין ובמהלכו: מעגל חייה של המודעה, תגובתיות, כוונה מובהקת ומוצהרת לקניה : לינק לדוגמא של מהלך |

What is “Earned” Media ? מהי מדיה שהרווחנו ?  הקונספט של מדיה שהרווחנו אינו חדש. הוא הפך לחלק אינטגראלי של עולם יחסי הציבור מִזֶה שנים ארוכות. בהיסטוריה הקרובה חיפשנו מה אומרים על המותג שלנו בעולם המסורתי של יחסי ציבור : העיתונות, החדשות, תוכניות הטלוויזיה ועוד … המפתח היה מותאם לזווית מצומצמת שלפיה התברר שהלקוח לא שילם על החשיפה וכמו כן המסר על המותג השירות או המוצר הפך למעניין כי הוא הגיע כהמלצה מצד שלישי. ואילו כיום, במציאות העדכנית של המדיה החברתית המושג הזה התרחב אל מֵעֵבָר ליחסי הציבור המסורתיים. כיום האאוטלט של מיתוג והפצת תכנים אינו רק בידי המותג, אלא להרוויח את המדיה משמעו : לנהל מהלך שיגרום לקהל לקחת חלק פעיל ולהיות בעל עניין בהפצה. הלקוחות מוזמנים להפיץ את התוכן על ידי חברות המותגים בתקווה שישתפו את המסרים בקרב המעגלים הסובבים אותם : חברים, משפחה ומעגל העבודה. מותגים פונים באופן טבעי לכלי ההפצה החדשים ולהזדמנויות החדשות של שיווק אורגני בכללו ומתוך שימת דגש בפרט על שיווק אורגני בFacebook. בכדי שמטרות אלו ייפגשו עם המציאות ויצאו החוצה הלכה למעשה המותגים מעדיפים לייצר מהלכים היברידיים המשלבים בין מדיה קנויה למדיה שהרווחנו. הגישות החדשות הללו מגלמות בתוכן יתרונות מסוימים שמייחדים אותן מהשיטה המסורתית של קניית מדיה. הן בנויות בצורה יעילה משום שבכוחה להעביר מסר מנוהל המשכי ומתוכנן מראש במגמה לייצר ויראליות. כשחדשה משודרת בטלוויזיה ביחס למותג כזה או אחר, המותג תלוי בקהל שצופה בה וצריך לקוות שיצליחו להעביר הלאה את החדשה. אבל, מרגע שעוברים לשיטת מדיה שהרווחנו ומשתמשים בכלים שלה, הרי ההודעה מעוצבת מראש בצורה שמאפשרת ללקוח להפיץ אותה ביתר קלות. על ידי שיקוף של המצב וחידוד חוש הריח כלפי השיח יכול המותג לייצר לופ אשר גורם ללקוח לקחת חלק פעיל בבחינת פקטור וגורם משווק של המסר. וכפי שכבר אמרתי בעבר על בסיס מחקרים אחרים הגורם המשפיע ביותר על אנשים הוא חוות דעת מצד חברים ומכרים קרובים. עקרונית אין השיטות החדשות מחליפות את השיטות הישנות אלא המותגים צריכים לאמץ גישה שכוללת במקביל גם את הדרכים הישנות ולמזג לתוכָן את הדרכים העדכניות |

Organic Exposure | הפצה אורגנית : לקוחות רבים משתמשים במדיה חברתית ככלי פרסומי מתוך ההבנה שדרך כלי הפרסום במדיה החברתית ניתן לשתול זרע שממנו יתפתח המהלך של מדיה שהרווחנו במהלך ויראלי. מה שאומר העברה הלאה של קמפיינים ושל תוכן אשר נבחרו מטעם המותג מִבֵּין אלו שנחשפו לקמפיין ועל ידי כך נוצרת הגדלה טבעית של המהלך המקבל את חיזוקו לפי עקרון האפקטיביות של אלמנט “חבר מביא חבר”. שימוש במתודולוגיה דומה בשעה שאנו בודקים מדיה קנויה ומבררים מהו האפקט שלה יכול לעזור לנו למדוד את האימפקט של חשיפות אורגניות. רצ”ב גרף המשקף את המתודולוגיה הנדונה : לינק |

How Organice Frequency Drive Impact | כיצד תכיפות השיווק האורגני משפיעה על ייצור האימפקט :  

Eerned Media Engagemant and Reach | איך הכול מתערבב ?  על מנת שנמקסם את ההישג שמתקבל מממדיה קנויה , על המפרסמים להתחיל בהפקת תוכן מעניין שבכוחו לייצר דיאלוג בעמודי הFacebook שלהם. מכיוון שהחשיפות האורגניות מושפעות מן האינטראקציה שנוצרת בעקבות מודעה כזו או אחרת, הרי רמת העניין של המודעה תגרום לחברים במתחם לשתף את התוכן עם חבריהם.  יש אם כך קשר אמיץ וישיר בין כמות החשיפות לקמפיין לבין התגובתיות והדיאלוג הנוצרים סביבו. תוכלו להכיר זאת ויזואלית בגרף הבא : לינק |

Conclusion : לסיכום | הנקודות המשמעותיות שבחרתי להדגיש במחקר זה :  אין ספק שעולם השיווק ועולם הפרסום הולכים ומשתנים לנגד עינינו ותופשים תאוצה בכיוונים חדשים ומאתגרים. עבודת מנהל השיווק הופכת אפוא למשימה קיומית לא פשוטה שבה הוא נידרש להתמיד בייצור חדשנות על בסיס קבוע וכמעט יומיומי וברור שלאור זאת גם נדרשת ממנו ערנות גבוהה. אין לשכוח עם זאת שהכלים החדשים העומדים לרשות מנהל השיווק מקלים עליו שכן הם מאפשרים לו לפַתֵחַ מהלכים מעניינים יותר ולייצר שימושים חכמים יותר שיניבו תוצאות ניכרות בשטח, דרך ערוצי המדיה החדשים. מדיה חברתית שמוּנעת על ידי פרסום חכם ומיושר קו עם שפת המדיה החברתית יכולה לייצר סינרגיה הלכה למעשה. הכלי הפרסומי של המדיה החברתית יכול להפוך לזרוע הדוחפת וייב ויראלי שעוזר למסרים שלנו “לרוץ ברשת”. אקט היברידי הנעזר בכלי המדיה הקנויים בנוסח המסורתי ומשתמש בהם ליצירת וייב ויראלי מייצר כאמור סינרגיה הלכה למעשה. שיטת ה”כלאיים” המשלבת בין הגישות הישנות לבין העדכניות מחזקת את נוכחות המותג באופן קונסיסטנטי, הניזון מתגובות הציבור הרחב ונעזר בו באופן ישיר ויזום. מדובר בקהל הלקוחות האמין ביותר על טבעות ההיכרויות השונות שלו, מצב המאפשר פתיחת חלון הזדמנויות חדש ומאתגר |

 : My Facebook Tips

 אני מתחילה פינה חדשה בבלוג שלי :  המלצות נקודתיות על שימושים שונים ופיצ’רים שונים במתחם : Facebook הרבה מאוד פעמים אני רושמת פוסטים מפורטים על המתחם ולטעמי נכון יהיה לבחור חלק מהרעיונות ומהיישומים ולעשות להם Blow- Up על מנת שנחדד את אופן השימוש בכל דבר ודבר. בכל שבוע אבחר נושא אחר ואציג בפרטי פרטים את שיטת הפעלתו הן ברמה הטכנולוגית. הן ברמה התכנית ומעל לכול – ברמה האסטרטגית.

 הפעם, אתמקד בנושא כלי התיוג  בFacebook מהן הדרכים הנכונות לשימוש בכלי ומה כדאי לכם לדעת עליו מן ההיבט של בעד ונגד. ראשית אציין שאני רואה בנושא הזה בפוסט הנוכחי מעין שליחות מאחר שהַשכֵּם והַעֲרֵב אני שומעת אנשים המתלוננים על הכלי הזה שלא בצדק. אני מניחה שהסיבה לכך היא שרובנו לא משתמשים בו נכון היא פשוט כי אנחנו לא מתמצאים במנגנון הפעלתו ולא יודעים לאיזו תכלית נועד כלומר מה נכון ומה לא נכון לעשות איתו |

תיוג אנשים | ניתן לתייג אנשים בסטאטוסים שונים אותם אתם כותבים  כל שאתם צריכים לעשות הוא לכתוב את הסטאטוס ובגוף הכיתוב להכניס @ ואת שם המתויג – ובנקודה זו שימו לב לכך שהשם חייב להיות כתוב 1 :1 ביחס לכיתוב של הפרופיל שאותו אתם רוצים לצרף. חשוב לזכור כי המגבלה של כמות המתויגים בסטאטוס היא עד שישה חברים. עוד תנאי מגביל שאין להפר בסעיף התיוג הוא שאתם לא יכולים לתייג מי שאינו נמנה על שורת החברים שלכם |

תיוג חברות | עמודים | באותה מתכונת של תיוג אנשים בFacebook  אתם יכולים גם לתייג אלמנטים נוספים: עמודים או קהילות . גם בעניין זה, חשוב להכיר את תנאי השימוש במובן שמן הצד הטכני אתם חייבים להיות חברים בקהילה או בעמוד העסק שאותו אתם מעוניינים לתייג, וכמו כן, אי אפשר לתייג קהילות סגורות או קהילות סודיות.  עוד פרטים אודות שתי האופציות הללו ארחיב בפניכם באחד הפוסטים הקרובים מסדרת הטיפים בFacebook. מדובר במקביל באופציה שגם בה אתם מוגבלים לארבעה תיוגים בלבד |

 אפשרות לתייג על ידי מודל הפתקים | תיוג בתמונות | כמות ששמה דגש על איכות !  קיימת אפשרות לעקוף את כמות התיוגים, דרך תיוג בתמונות או תיוג במודל הפתקים  שבכללו מהווה לכאורה מעין תחליף לבלוג, כמודגם בלינק הבא : לינק. אחד מיתרונותיו של מודל הפתקים הוא שכאשר אתם רוצים לצרף מישהו לדיון אתם רשאים לתייג ללא הגבלה. שימו לב לרעיון הבסיסי בכותרת שאותו אני רוצה להתחיל להעביר כמסר עיקרי כבר כאן בפוסט זה : מתברר שהעובדה שאין מגבלה גורמת לנו לרוב לעשות צעדים לא נכונים ולהשתמש בכלי בצורה לא נאותה ובמקרים מסוימים אפילו חוצפנית (אמנם בשוגֵג). על כך אתמקד בנקודה הבאה |

 מתי לא לתייג | עד כה עסקנו בצד הטכני של הסוגיה  אבל אין זו הסיבה העיקרית שהניעה אותי לכתוב את הפוסט. חשוב לי מאוד להעביר לכם מסר ברור לגבי כלָלֵי מותר ואסור למיטב הבנתי בשעת השימוש בכלי הזה. כמובן, אין לשכוח שההמלצות שלי הן לא בגדר אקסיומה וכל אחד מכֶּם ייקח את מה שנראה לו ואת מה שנפגש עם נקודת ראותו. הטעות הנפוצה אליה אני נחשפת תכופות היא שיטת התיוגים העיוורת. מישהו שרוצה להעביר את הבשורה שלו בוחר מסר מסוים ומתייג את כל חבריו אל תוך המסר. לתשומת לב ! זו שגיאה מספר אחת אין שום סיבה לתייג אף אחד והסיבה היחידה שנתייג מישהו נובעת אך ורק מכך שהתוכן קשור אליו באופן ישיר, ובאם הדבר מפרגן לו או תורם לו. על אחת כמה וכמה, לעניות דעתי, אסור בתכלית האיסור להשתמש בשיטת התיוג לשם פרסום ולמסרים שיווקים. כל מי שעושה זאת פשוט מפספס את המדיום ואת מטרתו הראשונית שהיא : בניית מערכות יחסים. כשם שלא הייתם זורקים פלייר לתוך חדר הסלון של מישהו שאינכם מכירים כך אינכם רשאים עקרונית להשתמש בעמוד הפרטי של החברים שלכם או בעמוד קהילה כזה או אחר כפלטפורמה לשיווק הצרכים שלכם. זכרו, אנחנו כאן קודם כל בגלל הצרכים שלנו ולפי הקוד הזה כפי הנראה גם האחר נמצא כאן בשל אותם טעמים. יוצא מכאן שאם אנו מעוניינים להשתמש בכלי התיוג רצוי שנעשה זאת כנאה וכיאה ומהסיבות הטובות והנכונות |

 איך כן כדאי לתייג | ישנן מספר גישות לתיוג נכון :   

בכוונתי לפרוש אותן בפניכם ולספק לכם מספר רעיונות מועילים. לידיעתכם מדובר בכלי חזק מאוד ואם יודעים להשתמש בו נכון הוא יכול לעזור לכם ברמה הגבוהה ביותר והוא טוב מאין כמוהו ליצור קשר ולחזק את השיח במתחם שלכם בין אם פרטי ובין ציבורי !

 גישה ראשונה : לגרום לאחרים לתייג את עצמם  הדבר הטוב ביותר שיכולתם לייחל לו הוא שאנשים יתייגו את עצמם בתכנים שאותם אתם מפיצים. ישנן מספר דוגמאות טובות לכך מאלו שנעשו ברשת והדוגמה המובילה מביניהן היא מופת הקמפיין והמלך המתוחכם של איקאה שייצרו באז איכותי ברשת על ידי כך שביקשו מאנשים שיתייגו את עצמם בתמונות מתוך קטלוג המוצרים של החברה, ומי שתייג את עצמו בין הראשונים זכה למתנה. כמובן, לא צריך להיות איקאה על מנת שאנשים ירצו לתייג את עצמם בתמונה. מספיק שתשחררו אלבום של תמונות בין החברים שלכם ותבקשו מהם למצוא את עצמם בתמונה ואין ספק שתגיעו לתוצאה מרשימה.  אם אנחנו עוסקים בנקודה זו מהסקופ העסקי, הרי העסק יכול למשל לשחרר אלבום תמונות אחרי שנערך אירוע גדול ולבקש מלקוחותיו לחפש את עצמם בתמונה ולאחר זאת לתייג את עצמם.  ברור לכם שבמהלך הזה ישנה עוצמה מאוד גדולה מכיוון שהלקוח הופך באופן אקטיבי לשותף של הארגון במהלך השיווקי ובאופן טבעי הוא מראה לשאר חבריו שהוא נוטל בו חלק. אכן באחד הפוסטים הקודמים שכתבתי על ערך הLike בFacebook מתוך מחקר שנערך בארה”ב הוכח מעל לכל ספק שהכוח המשמעותי ביותר שניתן להשיג דרך מתחמי המדיה החברתית הוא הכוח של החבר שמביא חבר. דרך פעילות יזומה כזו עיבוי היחסים עם הלקוחות יכול להפוך למשמעותי ובנוסף לכזה שמשגרר רגליים אל מעגלי המשפחה והחברים של הקהל שלכם |

גישה שנייה : הנעה לפעולה, קריאה לדיון  כלי התיוג יכול להיתפש בעיניכם בבחינת אמצעי אשר מניע לפעולה. למשל, אם אתם מפעילים מתחם בנושא מסוים וידוע לכם ששותפים במתחם חברים אשר מתמחים בתחומכם הכלי יכול להוות מבחינתכם שופר שקורא לחברים לדיון. שימו לב, צריך לעשות זאת חכם ומנקודת מבט של פרגון. הדיון שלכם צריך להיות מנוסח בצורה כזו שמחמיאה לשותפים להם קראתם לדיון וחולקת להם כבוד מעצם התיוג והקריאה לרב השיח. הדיון יקבל באופן טבעי משמעות חדשה מכיוון שהוא יצא מגבולותיו הטבעיים של המתחם שלכם ויקבל ביטוי תכני גם במתחמים אותם תייגתם. עוד דרך לייצר שיח היא לא בהכרח דרך תיוג אנשים פרטים אלא תיוג מתחמים מקבילים בהם אתם יודעים שמתקיימת פעילות ענפה הקשורה לעולם התוכן שלכם. שימו לב , במקרה זה כדאי לתאם את הפעילות מול בעל המתחם ולבדוק שאתם אכן מצליחים ללחוץ נכון על כפתור האינטרס שלו ברמת שיתוף הפעולה |

גישה שלישית : חוקי פרגון ודיאלוג  בוודאי ובודאי שתיוג יכול להוות כלי נפלא לפרגון לאחרים, למשל, בשעה שפרסמתם פוסט של מישהו בעמוד שלכם או בעמוד של הארגון שלכם. אתם יכולים דרך כלי התיוג להביא זאת לידיעתו ובכך באופן אוטומאטי לזקוף לטובתכם נקודות זכות בעולם של פרגון ויחסים במדיה חברתית. טבעי שלא תמיד ניתן לדעת מי שיווק את הפוסט שלנו והנה דרך כלי התיוג אתם מאפשרים לחבר שלכם להיות מודע לפרגון ובכך לחזק את מערכות הקשרים שלכם. בנוסף : אם אתם רוצים לכתוב לכמה אנשים מידע מסוים על זכייה בפרס, על מהלך חכם , וכדומה, לרשותכם עוד דרך להפגין נוכחות חכמה ואיכותית באמצעות כלי זה |

 גישה רביעית : תוכן במידה ופרסמתם תוכן של מישהו אחר במתחם שלכם, למשל פוסט או אמירה דרך כלי התיוג אתם יכולים לקרוא לו ולעדכן אותו בכך ששיתפתם אותו על ידי הצגת החומרים שלו . אישית אני משתמשת בכלי זה באופן תדיר לשם שיווק התכנים של חברי המתחם : הלא הם הכותבים הקבועים שלי : לינק. החשיבות פה היא כפולה ומכופלת. זאת מכיוון שמתאפשר לי בעת ובעונה להשיג כמה דברים : 1. פרגון לחבר הכותב , 2. עצם התיוג מאפשר שיווק כפול גם לחברי המתחם ומהם והלאה, באופן משורשר גם כל החברים של מי שתייגתם ייחשפו לתוכן ובמקביל ייחשפו למתחם שלכם, 3.  זו אופציה שלכם לייצר טיזר לתוכן שיתפרסם במתחם אחר ובכך לתכנן טיזינג ובילד אפ לתכנים עתידיים כמו כן בד בבד פרגון לחבר ששותף לתכנים שלכם במתחמים שונים ברשת |

הכוח של כלי התיוג | הכוח של התיוג יכול בקלות להפוך לחיסרון שלו :   התיוג הוא כלי שנכנס ופולש למתחם של האחר. אם הפלישה נעשית בחוכמה ומתוך מחשבה מושכלת היא הופכת לכלי המחבר ומקשר בין עולמות ועוזרת לכם להפגין את הקשר ואת היחסים אותם אתם בונים עם אחרים במתחם. מצד שני אם הפלישה נעשית ללא תכלית ברורה וללא סיבה זו עשויה להיות חדירה שהיא בגדר חדירה לפרטיות ולאזור האי נוחות. הרשת כרשת מאפשרת לנו לעשות הרבה דברים ומוטל עלינו להשתמש בכלים בתבונה ומתוך התייחסות לאחר ולתנאי הנוחיות שלו. לרוב אני נוכחת באופן וודאי שהעשייה השגויה לא מגיעה חלילה מהרצון לגרום לנזק אלא נובעת מחוסר התמצאות וחוסר הידיעה של הנתונים הבסיסיים. ולכן, אשמח אם תתנו את הדעת על האמור לעיל ותסבירו גם לחברים שלכם את כלָלֵי הכן והלא |

 לינקים קודמים לפוסטים על Facebook :

ראשון | שני | שלישי | רביעי | חמישי | שישי | שביעי | שמיני | תשיעי | עשירי | אחד עשרה | שניים עשרה |

 

הקדמה | כספים זו שפה וצריך לדעת לדבר אותה,  הגישה אל איש כספים מן ההיבט של התקציב אינה דומה לדרך שבה נפנה אל המנכ”ל או אל סמנכ”ל השיווק לצורך העניין. תנאי הכרחי לפני הפנייה אל איש הכספים הוא לדעת איך לשכנע אותו באופן כזה שירגיש נוח להקצות את הסכום הנדרש כתקציב יעודי.אחת מצורות ההתמודדות המשמעותיות ביותר בעולם של מדיה חברתית נבחנת ביום הדין : יום התקציב. זהו היום שבו יש לשכנע את מנהל הכספים  שאכן הפעילות הנדונה היא הכרחית לחלוטין וכי נידרש לתקצבה בהתאם, דהיינו בתוך סולם העדיפויות ולהכניסה לרוטינת ההוצאות של הארגון. ההתמודדות קשה כפליים מכיוון שפעילות במדיה חברתית ברמת החזר ההשקעה אינה ברורה לַאַשוּרה וכן גם התרגום של השקעה מול תשואה עדיין אינו נהיר לַאַשוּרו לשיקולי החברות באותו אופן טבעי המוכר מערוצי ההתקשרות האחרים. בפוסט הקבוצתי הנוכחי ננסה לתת כמה זוויות ברשומון הדעות של הכותבים אשר סוקרים את הסוגיה ומציגים בפניכם מניפת פתרונות בשאלת הגישה אל איש הכספים שהיא בגדר חדירה אל לב תקציב הארגון |

 מורית רוזן שיחה עם איש הכספים של הארגון ואיך תשכנעו אותו למה צריך להשקיע במדיה חברתית . כדי לשכנע איש כספים שישקיע במדיה חברתית דרך גיוס עובדים הייתי מתחילה במספר שאלות : כמה השקעתם בשנה האחרונה בעלויות הקשורות לתהליך הגיוס, כגון: במודעות, בחברות השמה, בתגמולים שונים למי שהביא מועמדים, בהכשרת עובדים חדשים, זמן יקר של “מנטורים” שמכשירים עובדים שנקלטו ובעקבות כל אלה כמה מתוך תקציב זה הושקע בעובדים שלא שרדו את השנה הראשונה. ברוב הארגונים המגייסים הסכום הזה יתחיל בכמה עשרות אלפי שקלים ויכול בקלות להגיע למאות אלפים ואפילו עד מעל מיליון שקלים. תלוי כמובן בכמות הגיוסים ובפרופיל שלהם. בשלב הבא הייתי שואלת : עד כמה חשוב לך לחסוך 10-20% מהשקעתך, לאור ההוצאות שפורטו בתקציב הזה ? אנחנו למֵדים מארגונים שהטמיעו בישראל בשנתיים האחרונות תהליכי גיוס בכלים של מדיה חברתית שהגיוסים בערוצים הללו אכן הובילו תוך שנה לצֵרוף של כ-10% מהמגוייסים החדשים דרך המדיה. המשמעות המעשית של גיוס בערוצים הללו מתבטאת בחיסכון בתקציב הגיוס ובאותה נשימה, במקרים רבים, חל גם שיפור באיכות המועמדים. השיפור באיכות נובע מהעובדה שגיוסים דרך מדיה חברתית נעשים על פי רוב מקֶרב מועמדים שקיבלתי עליהם יותר מידע מקדים דרך הרשת. בנוסף, לעתים קרובות מדובר על גיוסים על פי הכלל “חבר מביא חבר” דהיינו חבריהם שנמצאים בארגון תיקשרו איתם דרך הרשת ועדכנו אותם לגבי התפקיד. זהו העתיד הייתי מסכמת באמירה שאמנם היום יש עוד ערוצים אחרים שגם דרכם אפשר להגיע למועמדים, אך ככל שהמועמדים הם צעירים יותר, כך גְדֵלה נוכחותם ברשת ומתרחב יותר המקום שבו הם פעילים הרשת. לבטח בשנים הקרובות יהיה לנו כבר קשה לתקשר עם מועמדים בכל דרך אחרת והנחת היסוד שלנו היא שככל שנקדים להטמיע כלים של מדיה חברתית בתהליכי הגיוס, כן נוכל גם בעתיד לתקשר ביתר קלות עם מועמדים מכל הדורות… |

אייל בירן איך משכנעים את מנהל הכספים להשקיע בפעילות ארגונית דרך המדיה החברתית ?   כמה טיפים למחשבה : הכן מצגת רקע העונה על השאלות : למה, איפה, איך, מתי. עדיף לתאם עמדות בין כמה יחידות בארגון טרום הגעה לדיון : שיווק, מכירות, פניות ציבור, דוברות. כל יחידה והאינטרסים שלה לקידום הפעילות. אמרנו רב ערוציות ? נחשוב גם על יחסי גומלין רב ממשקיים ופנים ארגוניים. ה”יחד” תמיד עדיף על ה”לחוד”. הצג תכנית מסודרת כולל אבני דרך ורציונאל וכן קְבע מספר יעדים לעתיד ואת המשאבים הנדרשים בהתאם לגידול בפעילות. עבודת ניתוח מסודרת תוכיח רצינות והיא שתשכנע במימד הרציני והמקצועי של פעילות שלפחות עד לפגישה, מבחינת מנהל הכספים, נתפסת בשוגֵג כגימיק מיותר. לפני שאתה דורש הגדלת תקציב חדש נסה לבקש להמיר פעילות תקציבית מתוך סעיפי הפרסום וקד”מ הקיימים בסעיפי פעילות פיילוט במדיה חברתית. הסבה תקציבית ללא גידול ניכר תתקבל תמיד באופן חיובי יותר וכך תאפשר בהמשך גידול עתידי על בסיס הצלחות מוכחות  נסה לרכז את השיח במחיר הצפוי על אי העשייה. לא להיות נוכח במדיה החברתית משמעו להשאיר את הזירה למתחרים ולאבד את יתרון הראשוניות. למחדל, דהיינו להחלטה שלא לעשות, יש תמיד מחיר . לפעמים עלותו גבוהה מעלות ההשקעה הנדרשת. תוכיח את זה.  תרומה לערך המותג משמעות תדמיתית ומיצובית הן שוות ערך כלכלי. אם כך ברור שבשלב הזה לא תציג ניתוח שווי של כל לייק וכפולותיו אבל אין ספק שגם מנהל הכספים עצמו מודע היטב לערך הכלכלי של תדמית המותג והרי הפעילות במדיה חברתית עוזרת לשיפור נושא זה באופן משמעותי. מעבר לכך זהו נתון קשה לכימות ולכן הוא מהווה קרקע נוחה למשא ומתן תועלתני. קח אחריות זו לא “חוכמה” לדרוש תקציב בלי להתחייב למספר הצלחות ולתת אומדן כלשהו לגבי הערך הכמותי. אם אתה רוצה להחזיק מעמד בפעילות במדיה חברתית כדאי שתתחיל לחשוב יצירתי ולהאמין. טווח האפשרויות להצגת הישגים הוא רחב: מספר המבקרים באתר * מספר האוהדים* יחס המרה של צופים לפעילים * כמות התגובות החיוביות ועוד. בחן את הנושאים הללו אחד לאחד ונסה להתחייב על תוצאות , על שינוי ועל מגמה . מכאן נקודת הפתיחה שלך תהיה טובה די הצורך. בחן את דרישותיך התקציביות האם באמת הכול הכרחי ? האם ניסית לחשוב על ניהול פנימי והצמחת עובד מתוך הארגון במקום גיוס משרה מלאה חיצונית? האם ביצעת מכרז מספק לחברות מייעצות מלוות והצלחת לסגור מחיר הוגן לצורך יציאה לדרך ? האם סגרת מודל פעילות מתפתח בו אינך מתחייב לטווח ארוך כיוון שאין בטחון בינתיים שהארגון מסוגל בכלל לייצר פעילות מדיה חברתית לאורך זמן ? בקיצור, לפחות בהתחלה עבוד לטווח קצר. ניסוי ובחינה. הפקת לקחים. התקדמות זהירה. מכאן גם יתמתנו בהכרח גם דרישות התקציב הראשוניות. לאט לך. המשימה שעל הפרק היא לעבור את השלב הזה באופן חיובי ולפעול ברוח הכלל  ”להיות חכם ולאו דווקא צודק” |

אריאלה דניאלי אם הייתי צריכה לפנות למנהל כספים לבקש תקציב למדיה חברתית,  הייתי מודיעה לו שאני לא זקוקה לכסף ! נשמע תמוה ? לא בדיוק. הייתי ניגשת אליו ומציגה בפניו כיצד אני יכולה לחסוך בעלויות הקיימות ובאילו שיטות עדכניות לעשות שימוש נכון יותר בכסף שנצבר מהחיסכון. איך עושים זאת ? הנה כמה אפשרויות : נקודת חיסכון ראשונה חסכון בעלוּת מכוני מחקר היום ניתן לעשות סקרים כמותיים : למשל סקר Facebook ואיכותיים, כגון שאלה פתוחה בסטאטוס, דיונים. באמצעות הרשתות החברתית וכך לחסוך בעלויות הגבוהות של מכוני מחקר. נקודת חיסכון שנייה חסכון בעלויות פרסום הפרסום ברשתות החברתיות הוא זול, ממוקד וקולע במדויק לקהל המטרה. החיסכון בא על חשבון הקטנת תקציב פרסום במדיה כגון בעיתונות, ברדיו, באנרים באינטרנט נקודת חיסכון שלישית חיסכון בעלויות BTL Below the Line כיום, במקום להפיק ולשלוח עלונים, פלאיירים, וקופונים בדואר, ניתן להפיק קובץ גראפי עם כל המידע ולהפיצו ברשת החברתית, דרך הסטאטוס, על ידי הוספת קישור או דרך המייל לצרכנים. מדובר בחיסכון של עשרות, אם לא מאות אלפי שקלים בשנה, ואני מניחה שזהו חלומו הרטוב של כל מנהל כספים. לא כן ? |

נטע דורון מנהל השיווק באינטרנט : תנו לו להצליח לשכנע אותם  מצד אחד, זהו אדם האמון בארגון על שיווק בזירה דינמית, טכנולוגית ומתפתחת. מצד שני כשהוא מגיע לתחום ה SMM הוא נתקל בקשיים לשכנע את ההנהלה שיש צורך לפעול ולהשקיע גם כאן. מדוע זה כך ? כי אי אפשר למדוד אחד לאחד, למשל בצורת הקלקות, את מידת הצלחתם של המהלכים. כי שיווק מסוג זה דורש שינוי אסטרטגי ביסוד החשיבה הארגונית והתחייבות טוטלית מטעם הארגון לנושא כתיבת תכנים ולמוכנות להיחשף לטובתו על מפת המדיה. כי עקרונית זהו תחום חדש. מה אפשר לעשות כדי להקל על מנהל השיווק ? לפרוט את ההצהרות הגדולות בדבר יתרונות ה SMM למטבעות קטנים : להתחיל בנוהל ניטורים ברשת. המידע שמגלים יקר מפז וכבר בשלב זה יש בסיס נראה לעין לזירות פעילות שניתן להגדירן כ”ליד פוטנציאלי !” לפתוח בלוג עבור לפחות אדם אחד שמוערך בעיני הארגון ואשר מצידו הוא מראש בעד התהליך ונכון להשקיע בכתיבת תכנים ובמתן תשובות מהירות לכל שאלה שמגיעה מהשטח. לשלוח לו (להעברה להנהלה ולכספים) השכם וערב מחקרים המוכיחים שפעילות שיווקית במדיה חברתית מייצרת ומגדילה מכירות. לשלוח לעיתים קרובות מצגות מסכמות עם צילומי מסך ברורים ומלווים בהדגמות : תוכן בבלוג שסחף תגובות חיוביות, בקשות לשיתוף פעולה עסקי ועוד. סוף דבר : המתמיד מנצח. גם האחרון בעקשני דור ה -X ישוכנע בסופו של דבר ביעילות צורת השיווק העדכנית |

אשר עידן : שוקי סמנכ”ל השיווק משכנע את כספית סמנכ”לית הכספים, על הכדאיות של Facebook  מנכ”ל חברת הסלולר “סלפון פרטנרס”: “נפגשנו אתמול עם שלושת האלפים, אילן, אורי ואלון מחברת “דה-אקספלושן”, לאחר כמה חודשים שאנו עובדים אתם על למידת כלי המדיה החברתית. השתכנענו שהשלב הראשון הוא להיכנס לFacebook. התכנסנו היום לשמוע מכם חברי ההנהלה מה דעתכם ?”. שוקי סמנכ”ל הכספים : “כפי שאמר בשבוע שעבר אנוש, סמנכ”ל כוח האדם שלנו, 80% מהעובדים שלנו הם צעירים מדור הY מתחת לגיל 35. לזה אני מוסיף לכם עובדה דמוגרפית פשוטה שתוך 5-10 שנים, רוב הלקוחות שלנו יהיו מתחת לגיל 35. לכן אנחנו חייבים להתחיל היום מהלך אסטרטגי, שיתחיל בפתיחת דף אוהדים, ואחר כך יתקדם לאינטגרציה בין הפורטל שלנו לבין דף הFacebook שלנו”. כספית סמנכלי”ת הכספים: “שוקי, כמה עולה להקים נוכחות Facebook כזו ?” שוקי : “זה תלוי. אבל קראתי בלוגרית אחת ישראלית בשם זהר שכתבה שלפי מחקר מוסמך, כל אוהד בFacebook שווה יותר מ100 דולר. אז אם רק שליש מלקוחותינו, דהיינו מיליון לקוחות שלנו ייכנסו לדף, יש לנו כאן נכס בשווי של 100 מיליון דולר” כספית : “אתה מכיר חברה שכבר בדקה את זה, ולא מחקר ?” שוקי “כן פפסי קולה השקיעה השנה 20 מיליון דולר כדי להשיג את קוקה קולה ולהגיע ל6 מיליון אוהדים, ששווים לה 600 מיליון דולאר. זה החזר מאוד מהיר על ההשקעה. אנוש סמנכ”ל כוח אדם : ” לא בא בחשבון. אנחנו לא יכולים לאפשר לתרבות של הצעירים שלנו, הזוטרים שעובדים בשירות הלקוחות והתמיכה הטכנית, לקחת את העניינים לידיים. אם ישמעו מה שאנחנו אומרים על הכוח של דור הY, הם עוד יקימו להם ועד עובדים. עלינו להיזהר. כשלמדתי סוציולוגיה באוניברסיטת ת”א, קראו לשיטת העבודה שלנו “טיילוריזם”. אם תתנו להם כוח, אז אנחנו מאבדים את הטיילוריזם ואת השליטה שלנו על המתרחש. יהיה כאוס. שוקי : טוב. לפני שיורדים מכל העניין, הייתי מציע שנזמין לישיבה הבאה את בייבי-Facebook לספר לנו איך הוא, כנציג העובדים הזוטרים, רואה את הדברים |

מאור חן  החלטתי לקיים שיחה עם איש כספים של רשת אופנה גדולה, שיש לה היום תקציב אינטראקטיב המושקע בדרכים מסרותית : קנית באנרים *שטחי פרסום באתרי תוכן *PPC. כמקובל עלינו, הדרך הטובה לדבר עם אנשי כספים היא במספרים. אי לכך צרפתי סיכום של קמפיין רבעון 2 לעומת הצעה להשקעה בקמפיין רבעון 3 : תקציב קניית מדיה רבעון 2 שנת 2010: הוצאות : עמוד נחיתה פלאש הכולל חידון קצר וקופון ייחודי שנועד להגעה לסניפים + קמפיין באנרים וקנית מדיה : 190,000 ש”ח משך הקמפיין : שבועיים כמות חשיפות: 5,000,000  כמות הקלקות על דף הנחיתה: 25,000 כמות לקוחות שנשארו בדף הנחיתה יותר מדקה : 8750 כמות לידים (מיילים) שהתקבלו מטופס המילוי: 2380 כמות גולשים שהגיעו לנצל את הקופון בסניפי הרשת: 650 הצעה לתקציב רבעון 3 2010: קמפיין מדיה חברתית בFacebook עלות אפליקציה ליצירת באזז ראשוני + ריטיינר לתפעול המתחם ל 6 חודשים : 100,000 ש”ח כמות חברים במתחם לאחר פעילות אפליקציה: 12,000 לקוחות מפולחים כמות חשיפות יומית: 15,000 חשיפות יומיות לעדכון 1 במתחם, מתוכָן ל 3000 שאינם חברים במתחם ובקצב הולך ועולה. כמות חשיפות חודשית: 450,000-800,000 לקהל מטרה קבוע ובקצב גודל (לאורך תקופת הריטיינר מעל 5 מיליון חשיפות) הערכה לגבי מספר הלקוחות שיגיעו לסניפים במשך 6 חודשים, לשם ניצול הטבות ייחודיות: 4500 לעומת עשרות אלפי הגולשים באינטראקציה מתמדת עם הרשת, המנצלים בשוטף קופונים חודשיים ייחודים, ויוצרים חשיפה ויראלית למותג בקרב קהל מטרה מפולח. *מדובר על הערכה בלבד, ואחוזי ההמרה משקפים מצב ריאלי ומציאותי לאור ניסיוני בניהול מתחמים וקמפיינים בקניית מדיה. ** כשלחברה יש תקציב גדול די הצורך אשר בכוחו להכיל בנוסף גם קניית מדיה, מומלץ כמובן לנצלו בכדי ליצור באז נוסף לפעילות במדיה חברתית ולהפוך לקוחות נוספים ל”נחשפים קבועים” במתחם |

זהר אוריין | סיכום כמו שהזכרתי בהקדמה הנושא לא פתור לחלוטין  ולטעמי אכן רחוק היום שבו הוא ייפתר בדרך שבה אנחנו מורגלים. למעשה, השיטה הנהוגה לגבי דרכי השימוש במדיה חברתית מאלצת אותנו לשנות גישה בכמה וכמה רבדים של החברה אם לא בכולם. איש הכספים מבחינתו ישמע שפה חדשה אליה נצטרך להכניס קומפוננטים שכנועיים ומכירתיים ואם לומר את האמת נמצא את עצמנו עובדים בזה קצת יותר קשה מאי פעם. על כל פנים ריכזתי עבורכם מספר תובנות “מנצחות” שאותן למדתי וגם הכרתי מניסיון של שנים ואשר איתן ניתן להתקדם ולהשיג את יעדי המשימה התקציבית :

יש לדעת לבצע מהלך כזה בצעדים קטנים ומדודים :  הצלחה אחת תיצור עבורכם גרעין בעל תוקף בעיני הארגון, גרעין אשר יוביל בהמשך להגדלת המהלך.  לתפישתי אין טעם להתחיל מהלך של מדיה חברתית בפול ווליום. צעד כזה לא יהיה נכון מבחינה תקציבית ובאותה נשימה גם לא נכון מבחינת השיח התקשורתי. ההסלמה התקציבית עובדת לטובת המהלך ומאזנת אותו באופן חכם, דהיינו צורת עבודה אסקלטיבית שנבנית לבנה על גבי לבנה.

אלמנט ההפתעה : חיסכון בתיאור המהלך מנקודת מבטה של מורית ובמקביל גם בתיאור של אריאלה ניכרת נגיעה משמעותית בנקודה זו. אין ספק שלהפתיע את איש הכספים ולהגיע אליו באסטרטגיה הפוכה באמצעות אלמנט החיסכון הוא אקט שיכול להועיל ולהפיק אמפטיה וקשב. מה גם שהמדיה החברתית אכן מאפשרת לנו מהיבטים רבים להגיע לצמצום עלויות. קחו בחשבון שהמתחמים שאתם בונים הופכים עם הזמן למוקדי תקשורת משלכם שבהם אתם יכולים לנהל מהלכים שיווקים בלתי אמצעיים ובלתי תלויים בצד שלישי. בכוח המדיה שאותו אתם מעצימים תוכלו לחולל מהפך תקשורתי עבור החברה שלכם ובכך למזער באופן משמעותי את ההוצאות. החוכמה והכוח שצברתם יקבלו ביטוי ביכולת המעשית שלכם להוביל את מנהל הכספים לכדי הבנת היתרון שבהשקעה בתשתית המוצעת, אשר לימים תחזיר את עצמה ותייצר סינרגיה לאורך זמן |

המבט הפנים ארגוני : סינרגיה  נקודה נוספת וחשובה אשר לעיתים “נעלמת מעיננו” היא העובדה שמדיה חברתית הופכת באופן טבעי ל”משפך התוכן של הארגון”.  דרך המבט של התוכן ניתן לראות את סה”כ הפעילויות של המותג ובכך לייצר סינרגיה ושיתופי פעולה פנים ארגוניים שלרוב מתבטאים בחיסכון ממשי הלכה למעשה |

זיהוי מפת אינטרסים בחיים. הכול מתנקז בסופו של דבר לכפתורים של אינטרסים. זוהי המלצה שאינה קשורה בהכרח לתחום המדיה החברתית אלא המלצה כללית בגדר טיפ לניהול כול מהלך עסקי הנוגע בנקודות בהן נרצה לקדם את הרעיונות שלנו ואת המאוויים שלנו. כשאתם עומדים לשכנע את מנהל הכספים נסו להשקיף על השיחה מנקודת מבטו, דהיינו מצד מפת האינטרסים שלו. מה יגרום לו לאהוב את הרעיון ולהרגיש חלק בלתי נפרד מהמהלך החדש. מה יעזור לו להאדיר את שמו כלפי פנים במסגרת הארגון וליהנות באופן אישי מהשינוי. שינויים מטבעם אינם תהליכים ברורים וקלים במסגרת ההרגלית של הארגון, אבל!  יחד עם זאת אם בפועל התוצאות משפיעות באופן גורף על מעגל השותפים למהלך, יתברר כי הם יותר מאפשריים. “החוכמה” היא להיות מעין לוליין ולדעת ללחוץ על הכפתורים הנכונים. ומעל לכול העקרונות המנחים יש לדעת לייצר כפתורים אמיתיים ולא פיקטיביים |

לסיכום | משימת השכנוע התקציבית   אולי לעולם לא תהיה קלה ביותר אבל יש בה הרבה מן האתגר . היא עוזרת לנו לבחון את האמיתות שלנו ואת השאיפות שלנו ובכך למקד את העשייה בפעילות המשמעותית ביותר. לעתים קרובות דווקא מנקודת המוצא הקרה והקשיחה של האילוצים נוכל להתפתח ולהפיק תהליך שיהיה איכותי יותר ומדויק יותר . בהצלחה …