מספיק לחקור קצת  בFacebook  כדי להיווכח שמגלים עולם ומלואו, ממש מדינה הלכה למעשה. חשבתי על כך שהגיע הזמן אחרי תקופה של מחקר ובדיקה של דברים חדשים לשתף אתכם ואולי לעזור לכם לייצר קיצור תהליכים במציאת פיצרים חדשים, רעיונות , וכן פיתוח הלכה למעשה שיכול לעזור לכם עסקית. אני מצרפת לכם כל מיני גילויים שלי שכל אחד מביניהם יכול לתרום לכם ממקום אחר. הגילויים חלים במיוחד על תוספים נהדרים היכולים להעשיר את המתחם שלכם אבל בנוסף אשלב בסקירה כמה תובנות שלי המבוססות בעיקר על הפעילות  במתחם המעבדה  שהקמתי בFacebook.אשמח מאוד אם תנצלו את במת התגובות ותוסיפו גילויים משלכם …

ברשומת המשך לרשומה זו   בכוונתי לפרסם בימים הקרובים פוסט על מתחמים מרשימים בFacebook ודוגמאות למתחמים מכל העולם. רצוי תמיד לחקור ולהכיר מה עושים האחרים ומכך להקיש על רעיונות שמתאימים לעסק או לשירות שלכם. קחו בחשבון שדרושה מידה מסוימת של קריאטיביות וקורטוב של נכונות לאמץ כיוונים חדשים ולאו דווקא לדבוק בכל מחיר לרגיל בתחומכם . קורה תכופות שהרעיונות הטובים נמצאים דווקא בעולמות שאינם קשורים כלל לעולמכם ובכל זאת, עם המרה קלה יכולים לייצר זעזוע במובן של אפקט חיובי של חדשנות עבורכם. כהמלצה נוספת כדאי לכל אחד מכם לעקוב אחר מומחה של המתחם שיהיה לצידכם לאורך הדרך באופן קבוע. אישית אני עוקבת אחר עמית לביא שתמיד מעשיר אותי ברעיונות חדשים ובגילויים חדשים ואני ממליצה גם לכם לעקוב אחריו : לינק |

 @———————————————— גילויים ————————————————@

צאט | רב שיח |  אופציה שגיליתי לאחרונה, אפשרות לייצר במתחם שלכם רב שיח בצורת צ’ט. אני חושבת שזו אופציה טובה מאוד עבור שיח עם בני נוער, חבר”ה צעירים שמורגלים לשיטת הצ’ט ואכן דיאלוג מסוג זה יכול לעורר אותם לאקטיביות. כמו כן קחו בחשבון ששיח מהסוג הזה, בשונה מסטאטוס, אינו נשמר . אם אתם רוצים לייצר רב שיח מהיר בין כמה משתתפים במתחם שלכם כקשר שלא יתועד לאחר מכן, תוכלו לקיים כאן שיח נקודתי בעל עניין נקודתי שנדרש לצרכי השעה |

הוספת מסמכים | הוספת קבצי PDF |  כבר הוספתי בעבר את האופציה הזו באחד מהפוסטים על כלים חינמיים ברשת. אני מוצאת לנכון להעלות אותה שוב כי אני מגלה בה כל פעם שימושים חדשים. ראוי להכיר בכך שזו אופציה נהדרת לשמירת קבצי PDF כבדים ברשת ועל ידי כך לזכות ביתרון של הנגשתם לאחרים . כמו כן אני מוצאת שזו אופציית אחסון מאוד איכותית אם למשל אנחנו שוהים בחו”ל ומעוניינים לקרוא מאמר שנמצא רק במחשב הביתי שלנו או במקום העבודה הרי באופציה זו אנחנו פותחים מעין ספרייה דיגיטאלית לשימור תכנים שאותם נרצה לקרוא מאוחר יותר |

יצירת סרט יעודי במתחם | Vpype Live Broadcaster |  אופציה מדליקה המאפשרת לכם לחבר למתחם שלכם פיצ’ר של הקלטת וידאו בלייב עבור הלקוחות שלכם, והשמיים הם הגבול מבחינת צורות השימוש . אם תחשבו על זה נכון זו יכולה להיות הזדמנות טובה עבורכם להעברת הרצאה על תחומכם, וכן להציג מוצרים שלכם בלייב או להעלות דיונים כפוסטי וידיאו ועוד…|

הוספת בלוג | Networked Blogs |  חיבור בין עולמות באופן משודרג, אפיק נוסף המאפשר לכם להציג בטאבים של המתחם את הבלוג שלכם באופן שדרך האפליקציה התכנים שלכם יעודכנו בRSS ישירות עם כתיבת הפוסט. זוהי אופציה נהדרת עבור החברים שלכם לעקוב אחרי התכנים שלכם באופן מיידי ואוטומאטי כך שברגע שתפרסמו פוסט חדש הם מייד ידעו על כך .קחו גם בחשבון שהבלוג נכלל בתוצאת החיפוש הרחבה במתחם וכשאחרים יחפשו תכנים בנושאים העוסקים בתחום שסביבו אתם פועלים, הם עשויים ‘ליפול’ באקראי על הבלוג שלכם ובכך יצרתם קידום נוסף ודרך נוספת לחיזוק מאמצי שיווק המתחם שלכם |

Static FBML |   לא מדובר כאן על המצאה שנולדה כרגע, בהחלט לא , אבל זו אופציה שפשוט אסור להתעלם ממנה. גם אם אתם לא אנשי טכנולוגיה כמוני , כדאי לכם לחקור ולגלות מה אתם יכולים לעשות עם האפשרות הזו. זוהי הדרך שלכם להקפיץ כלפי מעלה את המתחם שלכם מבחינה עיצובית ולהוסיף לו את מה שיעשה את הבידול בין המתחם שלכם למתחמים אחרים. רצוי להשקיע מאמץ וללמוד מה ניתן לעשות עם אופציה זו. עקרונית, על מנת שתוכלו להשתמש באופציה אתם צריכים להוסיף אותה בהגדרות אל העמוד שלכם ומכאן הדרך סלולה ותוכלו לפתוח טאבים שונים בנושאים שונים ובכך לאפיין את העמוד שלכם בתוכן רב שכבתי.Static FBML : סרטון שהוצאתי לכם בYouTube שייתן לכם מושג טכני לגבי השימוש. להלן דוגמאות למהלכים שאני עשיתי באופציה זו בעמוד שלי : לינק | לינק | לינק | ובלינק הזה : לינק יש לכם הסבר על שפת HTML המאפשר לכם לייצר קיצורי דרך |

 Insights | סטטיסטיקות |   לאחרונה נוספה האופציה הזו המשדרגת את המידע שיש לנו על התנועה מאחורי הקלעים. ישנה כמובן האופציה של התחברות לGoogle Analytics  אשר גם במסגרתה תקבלו מידע מקיף על המתחם שלכם, אבל על פי תפישת עולמי תמיד כדאי לקבל מידע על התנועה במתחם שלכם מכמה מקורות במקביל, שכן בכל מקור תגלו דברים אחרים. באופציה זו למשל אתם יכולים לראות מה היא רמת ההתרחשות במתחם שלכם, האם מסתמנת נטישה ומהו גרף הגידול של המתחם. דרך הלינק אם אתם Admin של דף בFacebook תקבלו גישה מקיפה לגרפים שונים המאפשרים לכם לנתח את המתחם שלכם ולחלץ מהניתוח תובנות להמשך הדרך. אני כותבת פוסט גדול על נושא הסטטיסטיקות ועל דרכי החיבור שלנו אליהם מתוך המתחמים השונים. מכל מקום אני ממש ממליצה לכם להתחבר ולערוך מחקר פרטי לתועלתכם האישית |

פתיחת חנות בFacebook | המבט המסחרי |  אופציה ששווקה לאחרונה במתחם. כגילוי נאות, עדיין לא בדקתי אותה אבל לדעתי למי שרוצה לייצר עסקים דרך מתחם Facebook כדאי מאוד לבדוק אותה. על פניו נראה שניתן לבנות מתחם משלכם המוכר ישירות דרך התעבורה הטבעית שאותה אתם מייצרים במתחם ועל ידי כך לתקף אותה גם ברמת המכירות. שימו לב שכדאי להיות חכמים גם בבחירת אופציה זו דהיינו לייצר מבצעים ומוצרים מיוחדים למסגרת המתחם, על ידי כך תיצרו תיעדוף בולט לקנייה במתחם זה על פני אחרים |

טאב נחיתה | שינוי הטאב על פי עונה או פרויקט |  המלצה חמה ממני אליכם היא לשחק בטאב הנחיתה למתחם, לעשות בו שימושים שונים על פי תכנים מתחלפים ובכך לייצר עניין. בשבוע שעבר למשל ראיתי טאב נחיתה של עמוד מנגו רשת הבגדים אשר הציג טאב נחיתה המודיע על תצוגת אופנה שתוצג בלייב במתחם. אפשר גם לעשות דברים פשוטים. אם לצורך העניין אתם מתכננים אירוע מיוחד ואתם רוצים להגדיל חשיפה אתם יכולים לתקופה מסויימת לסמן שטאב הנחיתה יהיה סביב האירוע וכן הלאה. כמו כן, חשוב לשחק עם המעברים בין טאב לטאב. אני למשל קישרתי בין העמודים וכשלוחצים על העמודים של הכותבים הקבועים מגיעים ישירות לעמוד התכנים המתחלפים במתחם. גם כאן השמיים הם הגבול אלא שצריך לדעת לנצל את האפשרויות ולשחק איתן כל הזמן על מנת שתייצגו פרונט דינאמי מתפתח וחדשני באופן שתבטיחו תנועת חזרתיות אל תוך המתחם על בסיס קבוע |

בדיקת מצב | גילוי חביב |  אפשרות שניתנת בידכם לבדוק את המתחם שלכם ואת השווי שלו מול הפעילות . כמו כן הכלי מאפשר לכם לבדוק את הפעילות שלכם בפועל מול רמת הפוטנציאל שלה . פיצ’ר נוסף שניתן בכלי זה הוא השוואה שלכם ושל המתחם שלכם מול אחרים. לא קיימת כאן כל הגבלה ולכן אתם יכולים לבחון כל מתחם שתרצו. הנתונים לא נראים לגמרי מדויקים, אבל, עדיין ניתן לגלות תכונה מבוקשת לגבי המתחמים הנבדקים ודרך הכלי להבין את הווליום. זו דרך נהדרת בעיני לייצר מעין ריגול תעשייתי על מתחרים |

צוות הכותבים |  חיזוק המתחם כמתחם תוכן |  באם מתַפְעלים את העמוד שלכם בקבוצות המונות יותר מאדם אחד אופציה זו מומלצת ביותר. מעצם העובדה שאתם מייצרים עמוד כזה המראה את מנהלי המתחם ומפיקי התוכן אתם מכניסים ערך מוסף משמעותי ביותר. אני עליתי על הרעיון באופן אינטואיטיבי בהקמת המעבדה ולאחר מכן כשפגשתי את הרעיון במקומות אחרים ונוכחתי בערך המוסף שבו, רק התחזקתי בעמדתי. צירפתי לכם דוגמא טובה מאוד של מתחם שאני אישית מאוד אוהבת לקרוא את תכניו. אחד הדברים המיוחדים שנעשים במסגרת זו: כל מי שכותב סטאטוס משאיר בסוף הסטאטוס את שמו וכך ניתן לחבר את הכותב אל התוכן . צירפתי לכם גם את הלינק למתחם שלי ולדרך ההצגה שבחרתי לגבי הכותבים המשתתפים במתחם  לינק לצוות הכותבים שלי |

להוציא את Facebook לאתר שלי |  אחד הדברים המשמעותיים ביותר בעולם הבלוגוספרייה הוא האפשרות הניתנת לנו לסנכרן פעילות בין מתחמים. חשוב שתשתמשו בתוספים המיוחדים הנלווים להוצאת Facebook ולבניית הנוכחות שלכם במתחמים אחרים. אופציה זו מאפשרת לכם להוציא “קופסת מידע” מתוך המתחם שלכם לבלוג או אתר ובה יראו על בסיס קבוע את מספר הרשומים במתחם , את החלק המייצג של דמויות המשתלבות במתחם וזיקה לתכנים שהתעדכנו לאחרונה |

תגובות מסונכרנות מהאתר שלנו ישירות לFacebook |  אופציה זו מקבילה לאופציה הקודמת והיא מאפשרת לכם לייצר מודל תגובות באתר שלכם המסתנכרן עם תגובות ישירות לעמוד של המגיבים בFacebook. שימו לב לעובדה שזו אפשרות בעלת כוח אדיר כי היא נותנת בידכם את היכולת להניע אחרים לשווק את המתחם שלכם ישירות לעמודים הפעילים שלהם ובכך להגדיל בצורה משמעותית את החשיפה לאתר הבית או למתחם הבלוג שלכם |

שימוש חכם ב@ |  כחלק מהחשיבה ומהתובנות המובהקות למדיה, אחד הדברים המשמעותיים ביותר שגיליתי על הפעילות שלי במתחם המעבדה הוא נושא תיוג בעמודים של אחרים בבחינת גורם להגדלת הנוכחות של המתחם במקומות אחרים בFacebook .לתשומת לבכם, אין להשתמש באופציה זו אלא רק כשיש לכם צידוק ממשי המתייחס אל מי שתייגתם אותו וכולל אותו ממקום איכותי בעולם התוכן שאליו אתם רוצים להסב את תשומת לבו. כסיבות נכונות נִמנֶה : פרגון לחבר במתחם על תוכן שכתב, שיווק פוסט של חבר ותיוגו. מדובר בערך מוסף של תוכן שלגביו אתם משוכנעים שחברכם יהיה מעוניין בחשיפה. זו אופציה חזקה מאוד אך גם מסוכנת למדי כי היא עשויה להיתפס כספאם. יתרונה בכך שהיא גם מובילה אתכם לחשוב באופן איכותי ורציני על נושא השיתופיות ויחסי הגומלין ובכך מחדדת את כלי ההתנהלות שלכם במדיה חברתית |

Sparkpeople | לינק דוגמא |  יש לכם אפשרות להכניס בטאבים של המתחם אמירות שונות המאפיינות את הגישה העסקית שלכם. באתר המצורף ישנם קודים המתאימים לשפת התכנות של Facebook וכמובן שתצטרכו להשתמש בStatic FBML ליצירת טאב כזה. אבל זאת בהנחה שעברתם את המשוכה הזו. דאגתי לצרף לכם לינק לדוגמא לגבי תוכן שמשכתי מהאתר ישירות למתחם המעבדה |

@———————————————— לסיכום ————————————————@

כל יום קורה משהו חדש בFacebook וכדאי להיות עירניים, כמו כן ראוי לעקוב אחרי האנשים הנכונים אשר יעדכנו אתכם בשינויים. ישנם בנוסף בלוגים ומתחמים על Facebook ושל Facebook ומן הראוי להיות כרוי אוזן ולקרוא אותם דרך קבע, שכן שם לרוב מתעדכנים בכל השינויים המשמעותיים רצ”ב כמה המלצות :

 | Allfacebook | InsideFacebook | Blog.Facebook | Developers | Facebook |

פוסט שלישי בסדרה על המתחם : במבט מקיף נוכחתי שיש אנשים חכמים במתחם LinkedIn שמבינים תרבות Networking מהי ומייצרים עבורנו כלים חברתיים חכמים בכל הנוגע לתחום העסקי. הכלים הללו עוזרים לנו לייצר גם בתחומנו את התרבות הזו גם אם היא לא באה לנו באופן טבעי וכחלק מהאופי שלנו ומהעשייה הטבעית שלנו. אחד הכלים המשמעותיים הקיימים במתחם הוא מודל ההמלצות. אני חייבת להודות שבפעם הראשונה שנתקלתי באופציה לא קלטתי את מלוא עוצמתה וככל שהעמקתי ונכנסתי לעובי הקורה בהכרת המתחם הבנתי יותר ויותר עד כמה היא משמעותית . כשאנחנו מפַתחים יחסים עם אנשים הרינו בונים אמון, ואמון זה הוא שמאפשר לנו לייצר שיח פתוח והוא שממציא לידינו המון חלונות הזדמנות |

 אחד התנאים המשמעותיים בבניית אמון  הוא העובדה שאנחנו מרגישים על קרקע בטוחה דהיינו אנחנו יודעים מה האחר חושב עלינו ומודעים למידת ההערכה שלו כלפינו. הדבר אולי יישמע טריוויאלי ופשוט אבל למעשה זה לא פועל כך כלל וכלל. לרוב אנחנו נוטים לשכוח להגיד מילה טובה אלא נוהגים למתוח ביקורת ולשים דגש דווקא על הדברים השלילים. בעסקים, בעיני לפחות, היחסים הם המרכיב החשוב ביותר ואם לא נדע לשמן אותם ו’להאכיל’ אותם במזון איכותי ועל בסיס קבוע סביר להניח שכל מה שלהערכתנו הוא שלנו כיום עלול להישמט מידינו ולא להיות כך מחר. חשוב לי להעביר את המסר הזה על מנת שיודגשו בפניכם המעלה והחשיבות של כלי ההמלצות בLinkedIn, ועל כן מצאתי לנכון לצייד אתכם במספר טיפים על הכלי שחוננו ברעיון גדול הבונה יחסים לטווח רחוק. בד בבד יש לדבר גם השלכות על הדרך שבה אנחנו פועלים באופן טבעי במציאות הממשית, כלומר בעולם האמיתי.

מתי נותנים המלצה | אני חושבת שאין להצביע על זמן מוגדר למתן המלצות , אלא ניתן למצוא עיתוי ספונטאני, לדוגמה כמתנת חג מיוחדת לאנשים שאתם מכירים וברצונכם להפגין בפניהם את ההערכה שלכם. כמו כן, ללא עוררין, נכון לתת המלצות לעובד שלכם כצעד שמהווה עוד דרך להשביח את תחושת השייכות שלו למקום העבודה. אם הייתם בקשר עם ספק שאתם מעריכים וסיימתם איתו פרויקט, מתאים לחלוק לו כבוד בדרך זו..מדובר בצורת חשיבה שמֵעצמה תניב עבורכם הרבה פתרונות. כל מה שנידרש הוא לחשוב ולהפעיל את הדמיון |

למי נותנים המלצה | נכון לתת המלצות לאנשים ממעגלים שונים איתם אתם באים במגע, גם אם אלו אנשים ש’במכה ראשונה’ נראה לכם טריוויאלי לחשוב שאתם צריכים לעשות את הצעד הזה. חשבו נכון, בכיוון של העמקת קשרים, חשבו על כך שבחיים האמיתיים אין לנו יותר מדי הזדמנויות שמאפשרות הכרת תודה. אני מאוד מאמינה בצורך לפרגן לאנשים איתם אני באה במגע בין אם אלה האנשים שעובדים איתי במקביל, ובין אם אנשים שאיתם יצרתי חברות ברשת, ובה במידה גם עובדים שלנו או ספקים שלגביהם זו הזדמנות נוספת ונהדרת לחזק איתם את הקשר. הרומן הוא דואלי ותורם לשני הצדדים|

האם לבקש המלצות מאחרים | יש מעין טרנד כזה לבקש המלצה, אך אישית אני לא מאמינה בדרך זו. חס וחלילה אני לא מעבירה ביקורת, שהרי כל אחד עושה מה שנכון לו אבל אני משוכנעת שלתת המלצה יבטיח יבול רב יותר מלבקש המלצה. העברת המלצה של מישהו אחר עלינו צריכה להיעשות ברצון כצעד פרואקטיבי ובעיני אימוץ גישה כזו מייצר חוסן אמיתי ביחסים |

מה זה אומר מבחינה אסטרטגית להמליץ על מישהו | אם תחשבו על זה היטב לתת המלצה על מישהו אינו אקט של מה בכך, עצם העובדה שהפתעתם חבר שלכם, ספק , עובד ויזמתם לפיו גילוי לב על איכות העבודה שלו ועל הדרך אותה אתם מעריכים אותו יגרום לכמה דברים במקביל. הוא ירגיש שאתם חלק משמעותי מחייו , הוא ירגיש חייב לכם במובן הטוב של המילה, כמו כן זה יגרום לו לרצות לעבות את הקשר ואת היחסים. שימו לב לא רק הוא נחשף להמלצה שלכם . כל מי שבא במגע איתכם ואיתו יראה את זה ועצם העובדה שיזמתם אקט כזה יעיד עליכם ועל הDNA האישיותי שלכם |

איך זה יכול הדבר לעזור לי לעסקים ? | מעבר לכל מקַדמי העוצמה שמניתי עד כה, אני מסבה את תשומת לבכם לעיקרון חשוב מאוד , הנובע מעצם ההכרה שיש בתוכֵנו יכולת לפרגן לאחרים. מהלך זה מייצר אצלנו אפשרות של השבחת הקשר שלנו עם אנשים, וכמו כן מאפשר לנו להבין את המשמעות המַפרה של יצירת קשר עם האחר והתרגום המעשי של מינופה לדרגה של מערכת קשרים ארוכת טווח. נזכור שמערכות יחסים צריך לשַמן ולטפח , כלומר צריך “לעבוד בזה ”. אני מאמינה שדרך כלי המדיה החברתית אנחנו עוברים כברת דרך משמעותית מבחינת ההבנה של בניית מערכות יחסים. קחו בחשבון שכל אחד מאיתנו בסופו של יום הוא איש מכירות וחלק גדול ממהותו של איש מכירות אמיתי ברמה איכותית הוא היכולת ליצור ולשַמר מערכות יחסים |

טיפ או שניים נוספים ל”צידנית” שתיקחו לדרך … אני ממליצה לכם לערוך רשימה של החברים שלכם בLinkedIn ומדי פעם באופן יזום להחליט שאתם “עובדים” בזה ומייצרים באופן יזום אקט מפרגן. אין זו משימה קשה מדי , אלא  צעד שבהחלט נמצא בגבולות האפשרי ואף אפשרי מאוד, מה גם שהאפקט שלה משמעותי לאין ערוך , נסו … ואנא, ספרו לי איך היה.

 הפוסט הבא והאחרון בסדרה  זו יעסוק באחד המשאבים המשמעותיים ביותר שמוצעים לנו במתחם LinkedIn והוא מחקר על התעשייה שלכם או על תעשיות מקבילות שמעניינות אתכם.

צירפתי לכם סרט שמדגים איך האמריקאים חושבים על הכלי הזה ועד כמה הוא טבעי עבורם…נראה לי שטוב יהיה ללמוד מהם דבר אחד או שניים .

תהליך עבודה של ניטור מותג והסיבות מדוע כדאי לנטר | פעולת ניטור מותג יכולה לשמש כל חברה, קטנה כגדולה. לאחרונה חברות רבות החלו לשלב פעילות ניטור מותג כחלק מפעילות המדיה החברתית שלהם. באמצעות ניטור מותג והתנהלות נכונה אפשר להפוך מפאסיבי לאקטיבי. בפוסט זה ארחיב בשני נושאים: הסיבות שבזכותן כדאי לבצע ניטור מותג ותהליך הניטור.

אישית התחלתי להתוודע למושג ניטור מותג לפני כשנה, כאשר במשרד יחסי הציבור שבו אני עובדת הוחלט להיכנס לתחום המדיה החברתית. עד אז הכרתי את התחום בעיקר משימוש פרטי, אך הפעם ראיתי לנכון לקחת את הנושא ברצינות ולחקור אותו לעומק. כתוצאה מכך נוכחתי שאחד התחומים החשובים ביותר עבור כל חברה באשר היא, הוא אכן תחום ניטור המותג ולכן החלטתי להוסיף ולהעמיק בלימוד הנושא. ניטור המותג נעשה בשני מישורים : ניטור עצמי וניטור התעשייה שבה החברה פועלת.

הסיבות מדוע כדאי לנטר: ניטור עצמי לצרכי מחקר ובקרה. אחד היתרונות שהניטור העצמי מאפשר לנו הוא לדעת מה אחרים אומרים עלינו. אנחנו לכאורה יכולים ‘להקשיב מהצד’ לשיחות שהלקוחות שלנו (או גולשים המתעניינים בנושא) מנהלים אודותינו. ביכולתנו לגלות באמצעות ניטור השיחה כמה אנשים מדברים עלינו, האם נאמרו עלינו דברים חיוביים או שליליים (מה מביניהם בולט יותר), איפה הם מדברים, דהיינו מהם מקומות השיחה המועדפים עליהם. האם מדברים עלינו בעיקר בFacebook, בTwitter, בפורומים, בלוגים וכדומה. אפשר לקבוע בדרך זו מהם הדברים הרלוונטיים עבור לקוחותינו מה מעניין אותם בעיקר בקשר אלינו, במה הם מתמקדים. האם המסרים העיקריים של הארגון שלנו מוזכרים בשיחות האלו אם לא אולי לא בחרנו בכיוון הנכון בתוך מסגרת הפעילות השיווקית. ניטור עצמי מסוג זה משמש אותנו על מנת לדעת מה ‘עובד’ אצלנו ומה עובד קצת פחות. איפה כדאי לשפר, מאחר שהלקוחות אומרים זאת, ואיפה הכל “דופק כמו שעון”. ניטור כזה מאפשר זיהוי הזדמנויות לשיפור המוצר או השירות ולמעשה יכול להחליף את קבוצות המיקוד שכן כאמור הוא מאפשר לנו להאזין מהצד למה שיש ללקוחות שלנו לומר על המוצרים או השירותים שלנו ועלינו כחברה.

ניטור עצמי למטרת שירות לקוחות. ניטור המותג שלי מאפשר זיהוי מהיר של דרישות, תלונות או שאלות. אם מישהו כותב בטוויטר, לדוגמא, שקיבל שירות גרוע מנציג של חברתכם, זוהי אופציה טובה לפנות אליו, לשאול אותו על פרטיו ולטפל בבעיה בצורה יעילה ומהירה, תוך שקיפות מלאה. חברות רבות חוששות מכך שבעצם פתיחת נישה כזו הם מזמינים את הלקוחות להתלונן. אך למעשה הרי התגובות השליליות כבר שם ואם תטמנו את ראשכם בחול ותתעלמו מהן, זה לא אומר שאחרים לא יראו אותן, וגרוע מכל יראו שאתם מתעלמים מהן ולא מתייחסים וכך בסיכום תפגעו בעצמכם. חשוב להכיר את אופי הפעילות בכל פלטפורמה ולנהוג בהתאם לנתונים שניצברו ומוטב גם לדעת להבחין מתי כדאי להגיב ומתי עדיף להתעלם. אמנם זה מפתה מאד להגיב בכל מקום שמוזכר הארגון אך לפעמים ממש לא כדאי להיענות לכך. למעשה, ניתן באמצעות הניטור העצמי ליצור ערוץ שירות לקוחות אקטיבי באינטרנט.

ניטור עצמי למטרת טיפול במשברים. ניטור עצמי מאפשר לעלות במהירות על נושאים דחופים הקשורים למותג או לחברה. הוא מאפשר לעלות במהירות על “שריפות” שמתחילות לצוץ ולכבותן עם כמה שפחות נזקים. באופן כללי, ניתן לתמוך באמצעות הניטור בתוכנית התקשורתית-שיווקית של החברה.

ניטור התעשייה. ניטור מותג עצמי שמתמקד רק במותג ובחברה יכול לפספס תובנות חשובות על התעשייה שלכם. לדוגמא, אם אתם מנהלים חנות וירטואלית שמוכרת מוצרי חשמל, ישנן תובנות רבות שתוכלו להגיע אליהן מניטור תעשיית האלקטרוניקה ולא רק מניטור שמכם. באמצעות ניטור התעשייה קל למצוא מהם הנושאים החמים כרגע בתעשייה בה אתם פועלים ובמקביל מהם הנושאים שעל סדר היום התקשורתי, בנישות השונות. ניתן להשתלב בנושאים הקשורים לתעשייה ובכך להגדיל את מעגל ההיכרות שנוצר סביבכם כמותג. ניטור התעשייה מאפשר ניצול הזדמנויות רבות הקיימות בשטח ואשר ללא הניטור לא תהיו מודעים להן. מותגים רבים אינם מוכרים עדיין ובאמצעות ניטור מושגים הקשורים לתעשייה ניתן להגיע לאנשים חדשים שטרם שמעו עליכם. באמצעות הניטור ניתן גם לגלות מה הגולשים אומרים על המתחרים ועל התעשייה שלכם בכללה. דרך אגב, זו אפשרות מצוינת לקצת ריגול תעשייתי (בגבולות החוקי) : אפשר לקלוט מתוך גישה ממוקדת מה הגולשים תופסים כנקודות החולשה והחזקה של המתחרים שלך ושל התעשייה בתחום הקשור אליכם באופן כללי.

תהליך ניטור המותג  על מנת להתחיל בניטור, כדאי לבחור מראש את הכלים השונים בהם נשתמש. שתי החברות העיקריות שעושות ניטור מותג בישראל הן באזילה ומכ”מ, אך בשטח זה פועלות עוד מספר חברות קטנות (וקצת יותר זולות). למי שמעוניין לעשות ניטור מותג באנגלית ישנו מספר רב של חברות דוגמת Radian6  ו- Sysomos ואחרות. כמובן שיש שירותים חינמיים רבים, אך אלה לרוב מגיעים לפחות תוצאות, במיוחד בעברית (באנגלית, לדעתי, עם שילוב טוב של מספר כלים חינמיים ניתן להגיע לתוצאות מוצלחות ואולי אף לאותן תוצאות עצמן כמו השירותים בתשלום). ההתראות של גוגל הן כלי חינמי מעולה (גם בעברית) למי שמתחיל בניטור מותג ולא מעוניין להיכנס להוצאות הגבוהות של שימוש בשירותים בתשלום. החיסרון העיקרי של שירות זה הוא התדירות הנמוכה שבה מקבלים את ההתראות. לפעמים כתבה התפרסמה בבוקר ותקבלו את ההתראה רק בערב. גם SocialMention הוא כלי התחלתי מומלץ. לדעתי טוב לבחור כלי ששולח התראות למייל מפני שהדבר מקל מאד על העבודה השוטפת.

כל התוכנות הללו עושות עבודה טובה במציאת המידע ולרוב גם בארגונו המוצלח  (לעיתים תוך שימוש בגרפים ובניתוח של התוצאות לסוגי הערכה: חיובי, שלילי או נייטרלי). עם זאת הן אינן אומרות לכם מה לעשות עם המידע , שלב זה נשאר בגדר התפקיד שלכם. חשוב לבנות אסטרטגיה מסודרת שבה יוגדר למה מגיבים ומהו הקול שבו נבחר להגיב, ולהגדיר בצורה ברורה מהן המטרות של החברה בניטור (שירות לקוחות, שיווק, מחקר). מתברר שלכל מטרה כזו יש לבנות אסטרטגיה שונה לחלוטין. ראוי לקחת בחשבון שבניטור המותג יש סוג של “נישואים” בין אדם וטכנולוגיה. הטכנולוגיה מוצאת את מקומות השיחה והאדם בוחר מה לכתוב שם, תוך תכנון אסטרטגיה ומטרות ברורות לפעילות. יוצא מכך שבניית האסטרטגיה הזו היא שלב קריטי בניטור המותג שכן כל הפעילות שתינקט לאחר מכן תהיה תלויה בהחלטות שניקבעו מלכתחילה בעת בניית האסטרטגיה. נדגיש שוב עד כמה עקרוני להחליט מהו “הקול החברתי” של החברה מהי השפה בה משתמשים, מהם המסרים שמעבירים וכדומה. יש לשמור על אחידות של הקול הזה לכל אורך הפעילות, אם פעם אחת תענה בצורה אחת ופעם הבאה בצורה שונה לחלוטין זה יראה מאד לא מקצועי ולא ענייני.

העבודה בפועל (נקודת מבט טכנית)  לאחר שנקבעה האסטרטגיה והכלי שבו נשתמש, יש להתחיל בעבודה בפועל. תחילה יש להגדיר (בהתאם למערכת שבחרתם) את ההתראות לפי ראות עיניכם ומעכשיו כבר נקבל את כל ההתראות הקבועות למייל, לפי המילים והתדירות שתבחרו (כמובן שחיפושים ספציפיים ניתן להמשיך ולבצע באתר המערכת). זוהי מהות הבחירה שלכם (שנובעת מהאסטרטגיה שבניתם) כמה להגיב, למי ואיך. לדוגמא, אם אתם מגלים בפורום כלשהו שאלה על יתרונות מוצר א’ על מוצר ב’ אתם מוזמנים להשיב לשאלה, להפנות להמלצה אחרת או פשוט לקשר להשוואה בין שניהם במידה שזו קיימת באתר שלכם (או באתר אחר) הכל תלוי בכללים שקבעתם כמטרה שלכם מיצוב גורמים כגון ברי סמכא, הבאת לידים לאתר או משהו אחר…

היבט נוסף וחשוב של מערכות הניטור השונות הוא הניתוח.  ברוב המערכות (בעיקר אלו שבתשלום) ישנה אפשרות לניתוח הנתונים, האם האזכורים הם חיובים, שלילים או ניטראליים ובה בעת ניתן לגבות את הניתוח בתוצאות גראפיות, בניתוח על פי ציר זמן וכדומה אופי הניתוח כמובן תלוי במערכת שתבחרו לעבוד איתה, אך בדרך כלל הממשק ידידותי ופשוט (ואם לא, יש תמיכה טכנית של מפעיל המערכת).  ניתוחים אלו יכולים לסייע למדידות מסוגים שונים לגבי תוצאות פעילויות שיווקיות ספציפיות או לחילופין כלליות.

לסיכום, ניטור המותג מאפשר לכל חברה להקשיב ללקוחות שלה גם כשהם אינם פונים אליה ישירות, דבר שלא התאפשר בעבר, ולמעשה משפר את הקשר עם הלקוח ואת ההבנה של צרכיו – בין אם זה באמצעות מחקר, שירות לקוחות, שיווק או פעולות נוספות. תהליך הניטור הוא פשוט וידידותי ומזמין את כולם להתנסות. תמיד אפשר להתחיל עם מילת מפתח אחת בתוכנה חינמית ולהתרחב משם והלאה…

בכוונתי להתחיל בסדרה העוסקת בנושא מאוד חשוב בעיני בעולם התקשורת החברתית והמדיה החברתית והוא נושא הניטור. אחלק את הסדרה לכמה פוסטים הראשון (הנוכחי) יעסוק בחברה אשר מספקת שירותים בתחום, וזו גם תשטח בפניכם את הכלים לעבודה. השני יעסוק בחברה שאכן משתמשת בכלים הללו והיא תציג עמדה שתשקף עבורכם את הדרך בה היא תופשת את המהלך. השלישי מבין הפוסטים יעסוק בהמלצה לסל כלים הקיימים ברשת אשר אותם אני אציג בפניכם. ולבסוף, הרביעי יעסוק בחיבור בין כלי הניטור לכלי המדידה |

את הפוסט הנוכחי כתב יואב פרידור, מנכ”ל חברת buzzilla המספקת את שירותי מערכת ההקשבה שפותחה בחברה. החברה מתמחה בניתוח ובמחקר מבוסס מדיה חברתית. אני שמחה על ההזדמנות הזו לפתוח בסדרה המפרטת נושא זה מכמה טעמים : חשיבות הנושא | העובדה שאני לומדת מתוך הדברים העולים הן מעמדת הכתיבה והן מעצם העבודה הנעשית בשיתוף עם הכותבים האחרים | האפשרות שלי להעביר אליכם עוד נדבך משמעותי לארגז כלי העובדה שלכם בתחום . מקווה שתיהנו |

מניטור להקשבה ישבתי עם מישהו בשבוע שעבר והוא אמר לי שכל העסק הזה של “מדיה חברתית” זה באזז מטורף שלבטח יגווע וייעלם תוך שנתיים שלוש. לא היה זה פשוט למצוא מאיפה להתחיל להתווכח עם האמירה הזאת, שכן לדעתי היא לא נכונה מכל כך הרבה כיוונים. עם זאת, דעה זו משקפת את התפישה השיווקית המקובלת, שהביאה אותנו עד הלום. כיום גלויה העובדה שהמותג הוא שלנו, ואנחנו שולטים במצב ! אנחנו אלה שמעבירים את המסרים, אלה שמנטרים את המידע.

“ניטור”, Monitoring בעברית, הוא מונח ששייך לדעתי לעידן הקודם. המונח “Brand Monitoring” הפך לראשונה למונח של התעשייה בשנת 2006.  בתקופה ההיא כבר קמו מספר חברות בארה”ב שפיתחו טכנולוגיות ובצידן מתודולוגיות שנועדו לנטר את מה שנקרא אז “תוכן הגולשים”. פיטר קיים, שהיה בזמן ההוא אנליסט בחברת המחקר פורסטר, ערך לראשונה מיפוי של השחקנים העיקריים בשוק שאותו הגדיר כ”שוק ה-Brand Monitoring “. הרציונאל שהניע את התחום בתחילתו (2002-2003) הגיע מהדיסציפלינה של המודיעין העסקי. מי שעסק בעניין באותם ימים ידע להסביר שהבלוגוספירה מהווה איום משמעותי על הווייתם של מותגים ועל כן חייבים לנטר את המידע הזה על מנת להימנע מסכנות.

אבל מהר מאוד התחיל להתברר, במיוחד למאמצות המוקדמות שבין החברות, שאכן יש סכנות אלא שבאופן אירוני אלה הן כאין וכאפס אל מול ההזדמנויות האין סופיות הגלומות בתרבות החדשה : תרבות השיתוף. השיחה ברשת פותחת בפני חברות ומותגים מגוון חדש ועתיר הזדמנויות וכל מה שנדרש מהן הוא להבין שמדובר פה בשיחה רבת משתתפים ולא בנאום על פודיום מול קהל שבוי. והופ מערכת המונחים השתנתה מן הקצה אל הקצה הדו”ח הבא שיצא מפורסטר ב-2009 כבר ניתח את שוק ה-”listening Platforms”. המעבר מ-Monitoring ל-Listening משקף בצורה נהדרת את השינוי התפישתי שמתרחש עלינו ממש עכשיו. אם כך אולי כדאי שבמקום לדבר על כלי ניטור, נדבר על כלי הקשבה ובדרך זו נתקדם עוד צעד מהשלב הגורס “להעביר את המסר” אל השלב שעיקרו : “לשוחח”.

מערכות הקשבה : מה הן עושות ? מדובר במערכות, מבוססות טכנולוגיית חיפוש, המותאמות לשליפת מידע לא מובנה, כמו זה הקיים בפורומים וברשתות חברתיות. מערכות אלה פועלות בצורה יעילה ורלוונטית ומאפשרות רמות שונות של אגרגציה, תצוגה וניהול של המידע. מערכות מיושנות יותר, מספקות בעיקר שירותי התראות. המערכות סורקות את מרחב האתרים (זו נקודה קריטית שאותה יש לברר בשעה שרוכשים שירות מסוג זה מה רמת הכיסוי ? האם המערכת סורקת את התחום הרלוונטי לתחום בו אנחנו עוסקים? ). המשתמש מגדיר את תחומי העניין שלו, בדרך כלל על ידי הגדרת מונחי מפתח והמערכת מצידה מתריעה בפני המשתמש על נתונים מעודכנים בכל פעם שהיא נתקלת בשיחה הכוללת מונחים רלוונטיים. מערכות מהדור החדש מאפשרות חיפוש אחורנית בכל הנוגע למידע ומעמידות לרשות המשתמש מגוון כלים לתצוגה ולניתוח של המידע. המידע כולל בדרך כלל מדדי נפח שיחה מסוגים שונים, מדדי תחרות, ניתוח זירות שיחה, חיפוש משפיענים , דירוג סנטימנט ואחרים.

מערכות הקשבה : מה עושים איתן ? ניתן למנות שלושה סוגים עיקריים של שימוש במערכות הקשבה :

מחקר במדיה חברתית אנשים מדברים ברשת, כל הזמן, על כל דבר ומספרים לנו מה הם חושבים על המוצר החדש שלנו בלי ששאלנו אותם, בלי שהיכווננו אותם, ככה סתם מרצונם החופשי. כל מה שנותר לנו לעשות הוא לאסוף את המידע הרלוונטי, לנתח אותו ולהפיק ממנו מסקנות ותובנות מעשיות. זו אולי ההזדמנות הגדולה ביותר בתחום המדיה החברתית. מעולם לא היינו כל כך קרובים לדעת מה הצרכן שלנו חושב ובמה הוא מעוניין באמת. ואם זכור לי נכון, כפי שלימדו אותי במבוא לשיווק, אנחנו כאן כדי לספק צרכים אמיתיים. מערכות הקשבה משמשות עבור חברות מחקר, כמו buzzilla, ככלי איסוף וניתוח לצורך תחקירים במדיה חברתית. היכולת לגשת בצורה מהירה ויעילה למידע רלוונטי, מאפשרת לספק מחקרים מרתקים המספקים מגוון רחב של דרכי שימוש : מיפוי שוק | ניתוח זירות | ניתוח קהלים | ניתוח מהלכים שיווקיים | מחקרי מגמות | מחקרי פיתוח מוצר | ועוד כיווני שימוש רבים ומגוונים כיוצא באלה.

הקשבה לשמה זהו השימוש הבסיסי במערכות מסוג זה. ארגונים וחברות משתמשות בעניין זה בעיקר בפונקצית ההתראות של המערכת בבחינת מענה לשני צרכים עיקריים : להיות ‘עם האצבע על הדופק’ של השיח הצרכני בשוק הרלוונטי. לחוות באופן שוטף את זירות השיח, את הנושאים ואת הז’רגון הטיפוסי לזירה. לתפקד כמערכת התראה מפני סכנות ואיומים. שימוש זה אופייני, בדרך כלל, לאגף הדוברות בחברה ובמקביל גם לפונקציות שונות הנדרשות באגף השיווק. המנויים על השירות מקבלים באופן שוטף התראות לגבי שיחות המתקיימות ברשת במידה שהנן רלוונטיות לבעל המנוי (על פי הגדרתו).

השתתפות בשיחה זהו שלב המימוש של אחת ההזדמנויות הגדולות הנובעות מהתעצמות השיח האינטרנטי. בתור נציגי חברות ומותגים, אנחנו בעצם בעלים של מאגר תוכן בלתי נדלה בתחום המומחיות של החברה או של המותג אשר אותם אנחנו מייצגים. תוכן זה מאפשר לנו להיות בני שיח רצויים במגוון רחב של שיחות, בכל מיני כלים וערוצי תקשור, ועל ידי כך להגיע למגע כמעט בלתי אמצעי עם קהלי יעד רלוונטיים. כל מה שנדרש הוא לדעת למצוא את הזירות הנכונות, את הדיונים שבהם נרצה להשתתף ואת האנשים שאיתם אנו מעוניינים לשוחח. אכן, מערכות ההקשבה הן המאפשרות לנו למצוא בפועל את הזירות, את הנושאים ואת המשתתפים הרצויים בצורה יעילה  ושיטתית. חברות משתמשות במערכות הקשבה על מנת להשתתף בשיחות בהקשר של שירות לקוחות, תמיכה טכנית, שיווק, משאבי אנוש, יחסי משקיעים ועוד מגוון מעניין של דיסציפלינות אחרות.

סיכום דברים בנושא אימפלמנטציה של מהלך מדיה חברתית בארגונים | בהמשך לפוסט הקבוצתי שפורסם לפני כמה ימים אני משרשרת פוסט המשך המרכז את הטיפים והתובנות של הכותבים, כפי שהבטחתי. מצאתי לנכון להפוך את ההמלצות לארגז כלים בדמות מצגת  ובאופן הזה תוכלו להשתמש בקובץ לנוחיותכם ולבחור מתוכו את ההמלצות שמתאימות לכם ביותר |

אני מחלקת את המצגת לשלושה חלקים : נקודות מרכזיות שעלו מתוך הכתוב | תובנות מרכזיות | ארגז כלים |  זאת במגמה שהרציונל שלי ישכיל גם אתכם ויתחבר לHardcore האסטרטגי של החברה שלכם בתכנון המהלכים שלכם בעולם המדיה החברתית תקשורתית | 

פוסט רביעי בסדרת מדידה  שמהווה סיכום לטרילוגית הפוסטים האורחים שקדמו לו ומציג את נקודת מבטי ואת גישתי לנושא |

| סדרת הפוסטים : ראשון | שני | שלישי |

חשוב לי לרכז עבורכם מספר נקודות מרכזיות וחשובות  נקודות לדרכים ולעוגני מדידה שיעזרו לכם לקבל החלטה האם אתם במקום הנכון והאם כדאי לכם להשקיע במהלך מסוג זה. הדברים אינם חד משמעיים. כשם שעולם התקשורת משתנה ומייצר מתחמי פעילות חדשים וסגנון שונה בשיווק כך גם כלי המדידה משתנים ומן הראוי לעבור לפאזה הבאה ולחשוב אחרת בנוגע לשאלה על ‘מה בעצם יוצא לי מזה’. אפרוט בפניכם את הסיבות הנכונות בעיני לייצר פעילות במדיה חברתית ואתם תאמצו לעצמכם את ההיגיון שתואם את המהלך הנכון עבור הארגון והחברה שלכם. הרשומה שלי תהיה בנויה מפירוט הכלים והסבר הגישה שעיקרה הסינרגיה שנוצרת תוך כדי הפעלתם, ואשר בסופה מייצרת מכפילי כוח לא טריוויאליים דרך פעילות בתקשורת חברתית |

 איך יוצרים Roi חיובי ? הדגש כאן הוא על יוצרים !  שינוי הגישה מתחיל מכך שזוהי מציאות ש אותה ניתן ליצור וליזום בדרך אישית. החזר ההשקעה מתחיל באופן מיידי כי מעצם העובדה שאנחנו הופכים ליזמים וככל שאנו מתרגלים לכך, הדבר עוזר לנו וממשיך להשפיע ולתת את אותותיו גם על מקומות אחרים. מנקודת מבטי הגישה צריכה להיות אקסיסטנציאליסטית ופרואקטיבית כלומר : אנחנו צריכים להכתיב ! אני מחלקת את הגישה שלי לשני כיוונים : הכלים הקרים למדידה והכלים החמים שהם החשובים ביותר בעיני ! אנחנו לא יכולים להמשיך ולהסתמך על השיטות הישנות והמוכרות. הדרך שונה ובהתאם לכך גם ההתייחסות והמדידה מקבלים כיוון שונה. מתכון שעובד טוב בעיני הוא ההפעלה של הכלים החמים. למעשה, אלה אינם כלי מדידה רגילים, מבחינה זאת שהם לא כמיתים, אלא מהווים את תשתית האסטרטגיה אשר מתניעה את המהלכים שלנו. הם המניע והסיבה שיבטיחו את התוצאות. ראוי אם כך לבדוק את הסיבות לפתוח במהלך ארוך טווח המושקע בתקשורת חברתית.  מתוך פירוט הסיבות להלן תוכלו להיווכח שכל פרמטר משפיע, מקרין ומחולל השלכות רבות מעבר לפעילות השיווקית הנקודתית |

חשוב להדגיש כי הכלים  בהם תבחרו הם לא בהכרח גנריים  אלא יש למקד את הרצונות והצרכים שלכם בנושא שבו אתם מעוניינים ובמקביל לקבוע את המטרות והיעדים הרצויים, ורק לאחר מכן לבחור בכלים המתאימים לכם כפעולת Tailor Maid ראוי לזכור שאין אמת אחת במדידה של החזר השקעה אלא עבור כל אחד מאיתנו ההחזר יכול להיות מתורגם בדרך אחרת. לכן יש חשיבות להנחה שכל אחד מאיתנו יתאים לעצמו את תוכנית המדידה האישית שלו |

 | כלים קרים |                                                                                    

כלי מדידה כמותיים |  כלי מדידה המשקפים את ניהול המתחמים ואת הVolume שאותו כל מתחם מייצר. מדידה מסוג זה כוללת : זמן שהיה וכמות צפיות, מספר הדפים הנצפים, הכניסות אשר מתורגמות להחזר השקעה לאורך זמן בתפישת ‘הזנב הארוך’, התגובות, גרף המורה על המשכיות, כמתקבל מבדיקת המהלכים שלנו לאורך זמן, לידים בפועל. כלי המדידה העומדים לרשותנו : Google Analytics | אנליזות של המתחמים עצמם כגון :  WordPress ו Facebook וכמובן בדיקות על בסיס קבוע של ריטוויט בTwitter שמסופקים על ידי כלי הניתוח השונים של המתחם לינק | לזאת יש להוסיף דו”ח חודשי שאותו נייצר ועריכת מעקב יזום מצידנו אשר יתבצע על בסיס קבוע | יש החושבים שדי בכך שהמדידה תכלול מספר עוקבים, מספר מעריצים ומספר חברים. לתפישת עולמי הפעילות שלנו אינה בגדר תרבות רייטינג. העיקרון המהותי והחשוב לתחום הוא בראש וראשונה שנצליח לקיים מערכות יחסים עם הקהל שאיתו אנחנו באים במגע שכן אם נעבוד חכם ובאיכות המתבקשת קהל זה יעשה עבורנו את השירות המתאים וישרשר את הפעילות שלנו ובכך יעצים אותה. כדי לטפח את הערנות שלנו לתהליך חשוב לבדוק על בסיס קבוע את עקומת העלייה והגדילה תוך כדי תנועה |

SEO קידום יזום לאתר הבית |  חלק משמעותי ועיקרי הניתן למדידה הוא ביטוי לפעילות שלנו מול כניסות ישירות לאתר ובדיקת האיכות של הפניות מול לידים בפועל, אין ספק שזהו הכלי המשמעותי ביותר אותו ניתן למדוד באופן מדויק. חשוב לציין שצריך לקדד את הפעילות ולעקוב אחריה בהתמדה.  בהקשר זה נוכל לראות מה משפיע על כניסות ולא פחות חשוב מה משפיע על כניסות איכותיות : כלי המדידה כוללים מספר אפשרויות ובמסגרת רשומה זו אספק לכם רק את חלקם. כמו כן אני מצרפת לכם לינק לרשומה שכתבתי לא מזמן בנושא לינק | כלי מדידה : Google Analytics | Google Trends For Websites | Google Webmaster Tools |

PR יחסי ציבור יזומים |  כמות הפעמים שהצלחנו לייצר באז סביב המותג או השירותים שלנו מעצם העבודה המתקיימת במדיה חברתית. תחום התקשורת החברתית מככב כעת בכל ערוצי המדיה האפשריים. עצם הפעילות שלנו במדיה חברתית יכולה להוביל להיפוך. תכנים יזומים שלנו שנוצרים על בסיס קבוע יכולים לקבל ביטוי במדיות מסורתיות עקב פעילות ענפה ואיכותית שנקיים בהתמדה. כמו כן, חשוב להדגיש בנקודת זמן זו שכל פעילות איכותית שנקיים במדיה חברתית מהווה מינוף רציני לפעילות בתחום יחסי ציבור ודוברות לחברה או לארגון בצורה שלא הייתה אפשרית בעבר. כלי המדיה החברתית מאפשרים לנו לפעול על בסיס קבוע כעורכי התכנים שלנו וכמוציאים לפועל של המסרים שלנו. הפעילות שלנו כשלעצמה גורמת לכך שנוצרים סביבנו גנראטורים קטנים, משווקים אפורמאליים שמייצרים עבורנו פעילות יחסי ציבור משוחררת מתשלום או גמול | כלי מדידה : מערכת מכמ, Socialoomph ,LinKedin Company Buzz ועוד… על כלי הניטור ברשת אני עורכת החודש סדרה כוללת ובה אסקור יחד עם כותבים אורחים את האפשרויות השונות של עבודה בכיוון זה |

כלי סקרים ומחקר ברשת |   ערכם של זמן וידע שווה לתפישתי לכסף. כלי המדיה החברתית מאפשרים לנו לייצר קיצורי דרך משמעותיים וחסכוניים הודות לשימוש במתחמים הללו כאמצעי לשיתוף הקהל, לתשאולו וכתוצאה מכך ליצירת מעורבות. בזכות העובדה שההתרחשות מתקיימת ברשת נוכל לערוך סקרים בזמן קצר ולקבל תוצאות המאפשרות מדידה של הפעילות | כלי מדידה : מידת השתתפות, גודל מדגם, המחרה של הצעדים מול סקרים רגילים, משך קיום הסקר, קיצור תהליכים וקבלת נתונים בזמן אמת בצורה המאפשרת קבלת החלטות מהירה |

כלי גיוס משאבי אנוש |  אמנם זה לא התחום שלי ומשום כך לא אתיימר להרחיב עליו את הדיבור אך אין ספק שדיסציפלינה זו כבר זיהתה את הפוטנציאל ואכן הולכת לכיוון של שימוש בכלי המדיה החברתית כחיסכון בעלויות , כאמצעי למיקוד הפעילות וליצירת חדשנות. לעניין זה אני מצרפת לינק לפוסט המעולה של אפרת אגסי שפורסם בבלוג זה ואשר עוסק בדרכי המדידה בתחום משאבי אנוש ותמצאו בו פתרונות רבים לנושא לינק |

 | כלים חמים |                                                                                    

כלים חמים במדידה חדשה |  למרות שאינם מספקים לנו מספרים ברורים הניתנים לכימות, יש להם השלכות על פעילות הארגון מהבחינה האסטרטגית |

כלי היזמות |  קחו בחשבון שמכיוון שמדובר פה על יצירת מציאות דרך השפעה אישית, מסתבר כי הכלי החשוב ביותר לבדיקה הוא כלי היזמות. המעבר לפעילות שלנו במדיה חברתית מחייב אותנו בד בבד לעבור למוד פרואקטיבי יזמי, והחשיבה המודעת סביב התחום מאמנת אותנו כארגון וכעסק לייצר עשייה יזומה אשר יכולה להכפיל ולשלש תקשורתית את העשייה הרגילה שלנו לאורך זמן בלתי מוגבל יחסית לאמצעים המסורתיים. כמו כן חשוב להדגיש כי לפעילות היזומה בתחום זה יש באופן טבעי השלכות על ההתנהגות שלנו כשכירים וכעובדים עצמאיים כיוון שעבודה ברוח זו מאמנת את כישורי התקשורת שלנו ואת יכולת הרעיונאות שלנו בכל התחומים האחרים הקשורים לארגון החברתי של העסק| דרכי מדידה : שילוב הפעילות בתוכניות שנתיות, השתלבות הנושא בפגישות אסטרטגיות, דו”ח עבודה מסודר המסמן לנו באופן קונסיסטנטי על הצלחות ויכול לשקף לאורך זמן מדד לבדיקת העוצמות הכלליות |

Ecosystem |  אם נחשוב על כך בצורה מפותחת זו ההזדמנות שלנו לבניית מערכת כוללת פנים ארגונית וחיצונית יזומה למהלכים התקשורתיים של המותג המייצרת מיתוג חדשני הכולל חיבור המיתוג שלנו לערך חדשנות ולעמדה שלנו בפרונט של השוק, החדשנות מקבלת ביטוי על ידי כך שהארגון מקבל פנים והפנים מקבלות דמות תלת ממדית וזמינה ולא פחות חשוב אנושית. ההזדמנות של יצירת תקשורת ב360 מעלות הנעזרת בקטבי החברה ומתקשרת אותה החוצה ופנימה מייצרת הזדמנות חדשה ושוני | דרכי מדידה : בנקודה זו תהינה הרבה צורות לדרכי מדידה הן תקבלנה בין היתר דמות כאשר הצורך יגיע מהשטח וחטיבות שונות יבקשו ממכם באופן יזום להשתלב בפעילות ולנכס אותה גם לתכנון ולעשייה שלהן |

Influence מעורבות Engagement ודיאלוג |  שימו לב שמדובר נקודה בזמן אחרי משך פעילות קשוב ואיכותי אשר יכולה לחדד לנו שהמהלכים שלנו במדיה חברתית השפיעו על אחרים וגרמו מעצם קיומם לשינוי בתפישת המותג שלנו. זו נקודה בה נוכל לאבחן את הגנראטורים שנוצרו לנו עקב הפעילות ודרכה נוכל לחדד את יצירת המגע הייחודית עם הלקוחות חשוב להדגיש כי נקודה זו מהווה עוגן משמעותי כי בפועל אנחנו מרוויחים יצירת משווקים קטנים עבור המותג שלנו אשר עובדים בשבילינו מעצם היותנו פעילים במדיה החברתית | דרכי מדידה : מול פעילויות יזומות כגון אירועים וכנסים שנערוך, סביב פיקים מיוחדים בשנה ובדיקת המעורבות, בחינת ההשפעה גם ברמה הפנים ארגונית ובדיקתה על בסיס קבוע – כמובן גם ברמה החוץ ארגונית, שמירת ותיעוד המהלכים , ניטור המידע ברשת ותיעוד מהלכים משמעותיים אשר יכולים לשמש לנו כעוגן ובחינה בתוכניות השנתיות ומפגשים אסטרטגיים בהם בוחנים את הפעילות |

דור ה Y יצירת תשתיות עתידיות |  זו נקודות מבט של ראיה חזונית אשר משרטטת את הדרך ובונה את התשתית לכיוונים המתפתחים ולקהלים חדשים. חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח אשר נשענת על העובדה שהעולם לכיוון זה. אני מצרפת לכם סקר אותו ערכה חברת סיסקו בפברואר 2010, החברה סקרה את צרכי הקהל ובדיקת חלונות ההזדמנויות העתידיים לינק לסקר (אכתוב על המחקר פוסט בשבועות הקרובים) יש צורך להדגיש כי חלון ההזדמנות והכניסה לתחום קשורה בהכרח בטיימינג נכון עצם העובדה שעסקים מבשילים בזמן בעולם הזה תקנה להם לאחר מכן פור משמעותי ויכולת לייצר בולטות על פני מתחרים | דרכי מדידה : במקרה זה אין דרכי מדידה נקודיות השיטה היא בחינת הפעילות על בסיס קבוע, עדכון על ידי סקרים ומחקרים ושילוב יעיל וחכם של תחושת בטן |

ניצול חדשני של יכולות עובדי הארגון |  נקודה זו רלוונטית לחתך הפנים ארגוני. האפשרויות הנפתחות בפנינו במדיה החברתית מקנות לנו יכולת למידה מקוונת מחקר ופיתוח. כיוון זה מייעל פעילות פנים ארגונית ומתבטא בהשבחת התקשורת הפנים ארגונית, מינוף הפעילות של החברה במדיה חברתית. כן נוצרת היכרות חדשה עם העובד דרך הפעילות במדיה החברתית, המובילה למיקסום יכולותיו דרך ההכרות החדשה | דרכי מדידה : בולטות של עובדים חדשים בישיבות ומינוף ידע קיים, שילוב של מקורות השראה בתוכניות השונות, קיצור דרך בהבאת פתרונות באמצעות תכנים הקיימים ברשת, יצירת חדשנות על ידי מודלים לחיקוי המוגדרים כמודלים עולמיים , תיכתוב עולמות תוכן בעקבות תוכן איכותי שזוכה לחשיפה מלאה בדרכים אלו |

הכלי המשמעותי ביותר בעיני הוא זה המאחד בין הכלים הקרים והחמים והוא כלי הסינרגיה | הוא מכפיל ומשלש כוח ונובע מן האפקט המצטבר… זהו הכלי שאנחנו שואפים אליו בעריכת התוכניות השונות, ונוטים לקוות שנדע לתכנן אותו כראוי. קחו בחשבון שמדובר על הכלי שמקבל את העוצמה המשמעותית ביותר בתחום התקשורת החברתית. אכן, זהו כלי תחושתי שאינו מדיד וכמית בכלי המדידה הרגילים, אבל אם תעבדו נכון אתם תתחילו להרגיש אותו באוויר ולדעת שהוא מקבל דמות ומקבל תוקף מעצם העשייה. דרכי המדידה : חוק הכלי הסינרגטי חל עליכם מרגע שתתחילו לדבר על הנושא בישיבות, מרגע שתתחילו לתמהל את הנושא בכל התוכניות , ובשעה שתתחילו לדבר על הנושא במסדרונות או אז תדעו שחלה כאן תכונה אשר משנה ומכתיבה את האסטרטגיה התקשורתית ואם ‘נלך על זה’ צעד נוסף את האסטרטגיה העסקית כולה |

אני מצרפת לכם מצגת  שמצאתי והיא יכולה להמחיש עבורכם את תחושת ההשתייכות לנושא ואת הבנתו לעומק, ובמקביל לעזור לכם בקבלת ההחלטות |

פוסטים קודמים על המתחם ראשון | שני | שלישי | רביעי

אני משקיעה הרבה מזמני להגיגים לאן העולם הזה מתפתח ?  מה יהיה ה Bon-Ton הבא ? והאם אנחנו קוראים נכון את המפה ? באופן טבעי המחשבות וההגיגים שלי מושפעים ממה שקורה ברשת ומהדיבור הכולל על הנושא. אני שומעת באופן תדיר את הזמזום והבאז סביב המתחם, ויש תחושה שכולם נוהרים לשם בהמוניהם. במקביל מתחילים לצוץ פרויקטים מרשימים שמבינים את העוצמה ואת הדרך שהיא מתווה. אם צריך להגדיר את המהפכה הזו אני מגדירה אותה ולמעשה ‘מכתירה’ אותה  כאתר הבא שלכם כעסקים יהיה בFacebook |

 הדיון הזה והרשומה הזו הם יותר בגדר דיון פילוסופי מבחינתי ופחות כבמה לפתרונות וטיפים. היה לי חשוב לשתף אתכם בתפישת העולם שלי ולעמת אותה עם הרעיונות והפתרונות שעליהם אני נותנת את הדעת |

נקודת מבט הוליסטית גישת המתחם ! כדאי לקחת בחשבון שבניית נוכחות עסקית בFacebook דורשת הסתכלות רחבה הרבה יותר מהדרוש לפתיחת ערוץ של דף מעריצים ! מדובר בעיני בשינוי גישה לגבי המקום שתתפשו בעשייה שלכם שתהפוך את המתחם לאתר בית לכל דבר. אין זה עוד דף או עוד יוזר שבו אנחנו מפציצים לינקים שיווקיים לכל עבר! מדובר במתחם ולמעשה באתר לכל דבר שלמענו אנחנו צריכים לבנות מגדל תוכן וארכיטקטורת תוכן מתוכננת כדבעי. יש לקחת בחשבון שאנחנו לא היחידים שחשבנו על האופציה הזו, שכן קיימת הצפה של תכנים ושל מסרים במתחם ואם אנחנו רוצים לייצר בולטות כדאי שנעשה זאת שונה ומושקע. כמו כן, אם אנחנו מצפים מהקהל שלנו להתייחס אלינו ברצינות כדאי שנשיב לו באותה מטבע של רצינות | Facebook מאפשרת כרשת חברתית יצירת רב ממדיות, רב שכבתיות כזו שאינה מתאפשרת במקומות אחרים
חשוב לי להדגיש בפוסט זה את נושא בניית התוכן והחשיבה לפני הכוללת התייחסות אל המקום כאל מתחם אקויוולנטי לאתר |

הקהל שם : זה מתחיל מהעובדה הטריוויאלית למדי שהקהל כבר קיים | ועם מעט תשומת לב אין סיכוי שנוכל להתעלם מכך. הקהל שלנו נמצא במתחם, פעיל, משתף, מחפש , מוכן לכל מה שבעל עסק צריך ורוצה שאכן יקרה לו. לפנינו מציאות וירטואלית שבה אנחנו מגיעים אל הקהל ויודעים בדיוק מה הוא עושה ומתי. חשוב להדגיש שרק לאחרונה התפרסמו כתבות על כך שהמתחם עקף את גוגל בארה”ב |

מגדל תוכן : Its All about Good Content | בעיני, הדבר המשמעותי ביותר שעלינו לעשות טרום פתיחת עמוד הוא לחשוב ברצינות מה נגיד שם והאם הדברים יכולים לעניין את האחרים. הדגש לא צריך להיות כלל וכלל על כמות המעריצים שנצליח לגייס אלא הדגש חייב להיות מושם על מידת ההצלחה שלנו בגיוס חברים והיכולת שלנו לגרום להם להישאר לאורך זמן עם תוכן איכותי שמייצר אינטראקציה. טוב שנתכנן מראש כמה צעדים קדימה ושנדע על מה אנחנו עומדים לדבר ונשקול היטב באם התוכן שלנו מעורר שיחה כי זהו כוחה של הזירה : השיח והדיאלוג |

אני מצרפת לכם גרף מסקר Marketing Sherpa המדבר על הטקטיקות והתכנים שמעניינים את הקהל . אמנם אני מכינה פוסט ארוך המוקדש לסקר ולממצאים שלו אבל חשוב לי כבר בנקודת זמן זו להעביר את עיקרו של המסר : חשוב שתהיו ערניים לממצאים ברשת, שתבדקו מה מתוך הנאמר הוא הנושא שמעניין את הקהל ובמקביל גם תפעלו על פי עבודות החקר והתובנות של אחרים. צעד בכיוון זה יכול לייצר עבורכם קיצורי דרך משמעותיים ולמקסם לתעלתכם את הפעילות שלכם ברשת. בגרף זה למשל יש חיתוך ברור על הרגלי צריכה ופעילויות, ועל הבסיס הזה ניתן לבנות ולפַתח את מגדל התוכן ואת ארכיטקטורת התוכן הנכונה שבה כדאי לנקוט |

Crowd sourcing :  הדבר המשמעותי ביותר שניתן לייחס למתחם Facebook זו העובדה שאנשים אוהבים להיות באינטראקציה, אוהבים שמשתפים אותם ושואלים אותם לדעתם. זוהי עובדה שמועילה מאוד למי שמשתמש בה בבניית מהלך התוכן שלו וכדאי לכוון איתה למקום גבוה ככל שאפשר. צריך לזהות אוכלוסיות רלוונטיות עבורכם ולמקד את הפעילות שלכם דרך ה’אקשן’ המתבצע יחד איתן|

סטטיסטיקות : כל הפוסט הנוכחי התחיל מסיבה מאוד טקטית. גיליתי שבמתחם מעמיקים יותר ויותר את הקשר למספרים ולסטטיסטיקות. כיום נשלח אליכם אחת לשבוע דף במייל שמספר לכם על הפעילות במתחם, ובנילווה לכך קיימת האפשרות לחבר בין Facebook וGoogle Analytics. אכן העובדות הללו מצביעות בבירור על תכונה שהתקבלה בFacebook, כלומר מנסים לחבר את המתחם למפת האינטרסים של עסקים המעוניינים לנתח מה מתוך ערוצי הפעילות שלהם אכן עובד ומה מתברר כבלתי רלוונטי. אציין כי נקודה זו היא בעלת משמעות רבה כיוון שדרך הבנת הנתונים הסטטיסטיים ניתן לבחון את תנועת הקהל שלכם, את הרצונות שלו, הצרכים שלו והנושאים המעניינים אותו. על רקע זה ניתן לקבוע באילו צעדים ראוי לנקוט לשם המשכיות נאותה ובניית ארכיטקטורת תוכן מתפתחת בשלבים אבולוציוניים בצורה שמתחשבת בצרכי הקהל על בסיס קבוע |

מינוסים : כרגיל בכל דבר טוב יש גם כמה מינוסים וכדאי לקחת אותם מראש בחשבון | חשוב שתיקחו בחשבון שאם אתם מקימים מיזם מושקע יש להיערך מראש לדברים הפחות טובים וצריך לכלול אותם בתכנון העבודה. מהפרטים שעולים  בראשי : האתר אינו בשליטה המוחלטת שלנו ולעיתים הוא נמצא בעבודות תשתית ועלול לא להיות באוויר לכמה שעות. כדאי תמיד לקדם את פני הרעה ולאייש באדם נוסף את ניהול העמוד במשותף איתנו. ראיתי לנכון להצביע על כך מכיוון שכבר קרו מקרים בהם הסירו כרטיס של מפעיל עמוד, ובכך איבדו המפעילים והגולשים את שרביט הניהול. נכון שעניין משמעותי זה יכול להיתפס כחיסרון אבל לתפישת עולמי מוטב למנף אותו ולהפוך אותו ליתרון. מכיוון שזהו מתחם ללא שליטה מבחינה ציבורית, הקהל יכול להגיב בפנינו על התכנים, למתוח ביקורת , לגלגל דיון שהתחיל בטוב ולתת לו המשכיות על דרך השלילה . יהיה זה חכם ללמוד ממה שיש לאחרים להגיד לנו. התייחסות כזו יכולה להיות מתנה בדמות של סקר ממוקד תוכן גולשים, אשר מאפשר לנו לדעת מה חושבים עלינו . במקום שנרצה לטשטש את העובדות כדאי שנתייחס אליהן וננסה לאמץ שינוי גישה בכיוון של אבולוציה עסקית בריאה |

אחת הדוגמאות הטובות שבוצעו בתקופה האחרונה היא דוגמת הפעילות של קוקה קולה, ואני מצרפת לכם מצגת מוצלחת שהועלתה בנושא ..

אין ספק שאני מאוהבת במתחם הזה קשה לי להסתיר את זה ולא פשוט להסתיר את האכזבה שיש לי מכך שלא כולם מכירים בערכו. נכון, מישהו ברמה האסטרטגית ב LinkedIn החליט באופן מודע שהוא לא ‘מחלק את עצמו’ בחינם ואכן יש לשער שיעשה כסף ממתחם של מדיה חברתית . ככל הנראה זוהי הסיבה שלא צלח באותה מידת הצלחה שגרף ברחבי העולם. כי אכן , כאן צריך לשלם כסף על שירותים . התרגלנו לחשוב שהכול ניתן חינם במתחמי המדיה החברתית ואם באים אלינו עם גישה שונה אנחנו מחמיצים לפעמים את מה שנמצא לנו מתחת לאף . הכיוון הנכון הוא לא להחליט מלכתחילה שלא לשלם כלל אלא להתמקד בשאלה איך ניתן לשלם פחות ולייצר איכות . לכן מוטב בפעם הבאה שאתם חושבים על פעילות במדיה חברתית לשנות גישה ולבחון מה באמת דרוש לכם ורק אז להחליט האם לשלם או לא, והאם כדאי לעבוד במתחם כזה או אחר ועוד שאלות מסוג זה.

הרעיון של הפוסט הזה להציב אותו כשלישי בסדרת הרשומות שכתבתי על מתחם זה הראשון, והשני. וזאת כדי להעביר אליכם את הכפפה ולבחון אותה סוגיה כאן יחד על שלל האפשרויות הקיימות שאינן מוצעות בחינם,  מתוך חשיבה מעמיקה מהמקום שבודק למה זה כדאי והאם זה נכון עבורנו. בהנהלת Linkedin הבינו להערכתי שמידע הוא שְוֵוה כסף, בהתחשב בעובדה שבכוחו של המידע להעצים את יכולותינו ולהוביל אותנו ליִיצוּר קשרים טובים יותר שהם מצידם מייצרים עסקים טובים ופוריים יותר. יש במתחם זה אין ספור כלים והשילוב ביניהם הוא זה שעושה את ההבדל. בחנתי בפוסטים הקודמים את ההתנהלות בשטח, וייצרתי מעין מדריך המסייע להבנת צעדיכם הראשונים. מצאתי לנכון ברשומה זו להוסיף ולהשלים נדבכים חסרים שהם משמעותיים ביותר ובהם ראוי להשקיע מחשבה : ורצוי בכובד ראש |

פרסום  ישנה אופציה מפותחת במתחם לייצר פרסומות מדויקות ומפולחות על פי קהלי יעד ממוקדים אשר פעילים בזירה, וקחו בחשבון שאופציה זו גם פותחת בפניכם את האפשרות לראות ולחתוך האם קהל היעד שלכם נמצא כאן. לא כל מסר צריך לצאת בקמפיין ענק, לפעמים פילוח חכם ומדויק של קהל יעד ממוקד מוביל לתוצאות גדולות הרבה יותר ובעלויות נמוכות באופן משמעותי. בנוסף לכך יש לזכור ולקחת בחשבון שמי שפעיל במתחם זה חשוף אליו ואל התכנים שבו בווליום גדול יותר מבאתרי חדשות למיניהם ולכן בפילוח יהפוך לא רק לממוקד יותר אלא גם לאיכותי יותר מבחינת משך החשיפה. ישנה גם אפשרות לפרסם אירועים דרך המתחם בפורמאט משודרג כך שהאירוע שלכם יזכה בכמות גדולה של חשיפה  |

פרסום משרות  אמנם זה לא תחום ההתמחות שלי אבל לא קשה להפעיל היגיון בנקודה זו ו’לעבוד שעות נוספות’. קיימת במתחם האופציה לפרסם משרות לחיפוש עובדים, ואם אתם מחפשים קהל מתחומי הייטק, מקצועות חופשיים, קהל יחסית בכיר, שווה בהחלט להשקיע ולקחת את האופציה הזו בחשבון. נכון, היא לא חינמית אבל גם לא ממש יקרה ושוב, היא מאפשרת לנו לדייק, כמו לקחת בחשבון שכאן נוצר מפגש בין עולמות הפרסום והשיווק ה”רגילים” לבין פעילות של מתחם חברתי לכל דבר מכיוון שמודעה שתפרסמו במתחם זה יכולה לייצר תכונה ויראלית מהסוג של ‘מפה לאוזן’ שמאפיין את מתחמי המדיה החברתית וכך להגיע למקומות שלא חשבתם עליהם כלל |

קניית מסדי נתונים  קיים פה המון מידע ! כאמור מידע ותוכן שווים כסף אם הם יכולים להשפיע על הנגישות שלנו לאנשים ולקשרים חדשים. המערכת מאפשרת לכם לרכוש את הידע הזה בעלויות מאוד נמוכות יחסית ובכך לפתוח את מפת מסדי הנתונים העומדת לרשותכם בארגון |

סטטיסטיקות על פעילות כמו כן ניתן לרכוש מערכות סטטיסטיקה אשר מראות לנו מי צפה בעמוד שלנו, כמה פעמים בחודש ומאיזו חברה . ישנן חברות שאינפורמציה כזו יכולה לעזור להן מאוד למיקוד הפניה על פי אופי העניין שזוהה. כך גם תוכלו למקד ולהבין איך אתם נתפשים מבחינה מיתוגית ומהו סוג הלקוחות הנמשכים אל הפעילות שלכם. זיהוי כזה יכול לשנות באופן משמעותי את אופי קבלת ההחלטות שלכם מבחינה עסקית ובמיקוד קהלי יעד, אזורים גאוגרפיים ונפחי פעילות. מערכות הסטטיסטיקה המשולמות בכסף נותנות בידכם תמונה מלאה על הכרטיס שלכם ומאפשרות לכם גם לבחון האם יש דגשים אותם כדאי שתשנו |

| כמה טיפים נוספים חשובים על המתחם שלא כתבתי עליהם בעבר |

אופטימיזציה של העמוד שלכם אחד הדברים המפתיעים שגיליתי הוא העובדה שאנחנו יכולים להשפיע באופן משמעותי דרך הפעילות שלנו בLinkedIn על תוצאת החיפוש סביב המותג שלנו ברשת. ישנו “דיבור” איכותי בין הפעילות של המתחם לבין מנוע החיפוש של גוגל ואם תחשבו חכם תוכלו אף להשביח אותו. מסתבר שאתם יכולים לשלוט על תיאור הקטגוריות המופיעות לכם בכרטיס ובכך ניתנת בידכם האפשרות לשלוט על מילות החיפוש הסובבות את עולם התוכן שלכם. לכו לעריכה ובאפשרויות הקיימות נמצאות לכם שלוש אופציות של הכנסת האתר שלכם או הבלוג שלכם, ובמקום שתשאירו את הקטגוריה על פי ההגדרה של המערכת תוכלו לשנות זאת ולהגדיר וכן לתאר את האתר שלכם על פי התחום העסקי המקצועי שלכם. מכאן ואילך תוכלו להבטיח תוצאת חיפוש איכותית |

מנוע חיפוש  בנושא זה אני מכינה פוסט גדול על מנועי החיפוש החדשים שיתפרסם בקרוב וזה בהחלט אחד המתחמים העיקריים שעליהם אני מתכוונת לתת את הדעת. קחו בחשבון שמתחם זה מרכז מעין מנוע חיפוש איכותי לכל דבר הן לעסקים והן לאנשים פרטיים. כיוון שזהו מנוע חיפוש לאנשים ולחברות, ניתן לראות על פי הקהל איתו אתם במגע מה הן ההעדפות שלו בקניית ספרים או בהמלצה על ספרים באמזון, ישנו ריכוז גדול של מצגות מSlideshare אשר שורשרו למתחם ומקוטלגות על ידי מילות חיפוש נושאיות. כמו כן המתחם מסונכרן לTwitter וקיימת בו אפליקציה מדליקה שנקראת Company Buzz המאפשרת לכם להיווכח בזמן אמת מה אומרים על החברה שלכם או על חברה אחרת שבה אתם מתעניינים |

חדש : האירועים  לראות מהם האירועים של כול המשתתפים במתחם. מתברר שבשטח זה כל הזמן מחדשים ומסנכרנים במידע בצורה יותר ויותר איכותית ומכאן גם יותר תכליתית, עכשיו ניתן לראות במרוכז את כל האירועים שהחברים שלכם בכל מעגלי ההיכרות שלכם פתחו והודות לכך אתם יכולים להיות מעודכנים בנקודת זמן אחת על ציר הזמן במהלך השנה ולהיות מודעים למה שקורה סביב התעשייה שלכם על פי סדר זמנים קבוע. ניתן גם לערוך חיפוש אחר אירועים באופן יזום וכך לגלות סביב אלו נושאים התעשייה שלכם ‘מדברת’, באילו תאריכים מתקיימים רוב האירועים ומי הם האנשים אשר מתעניינים בתחומים השונים שאליהם אתם קשורים |

ווידאו סרטים בגוף הכרטיס שלכם משורשרים ישירות ממודל Google Docs או לחילופין ממודל המצגות ב Slideshare , טריק קטן ומוצלח, שבאמצעותו אתם יכולים להעלות מצגת שבחרתם אל תוך המצגת שבמסמך המקורי אותו אתם עורכים וכן אתם יכולים להטמיע סרט משורשר מYouTube ולתכנן זאת כך שהסרט יופיע מיד בשקופית הראשונה. כך שהתוסף שימוקם בעמוד שלכם יראה את הסרט במיידי. עוד חשוב לקחת בחשבון שאתם חייבים להתחבר לאחת מהאפליקציות בLinkedIn וכמו כן שהמצגת שתוצג עם הסרט תהיה תמיד האחרונה שהעלתם לאוויר. סידרתי עבורכם בעמוד שלי דוגמא שתמחיש בפניכם איך זה נראה : לינק |

שימו לב קיימת מגבלה לגבי כמות האפליקציות אותן ניתן להטעין על הכרטיס שלכם. מחנכים אותנו לעבוד “אנגלי”, כלומר באיפוק ובנימוס . ומי יודע ? אולי עבודה מוגברת במתחם זה גם תייצר שינוי בתרבות העסקית שלנו כמו גם בעולם הפיזי. מקווה שנהניתם מהרשומה, ויותר מכך אני מקווה שלקחתם מכאן טיפ אחד או שניים. בכוונתי להמשיך את הסדרה הנוכחית בפוסט נוסף שיפורסם בזמן הקרוב ויתמקד בדרכים שעומדות לרשותנו ללמוד על התעשייה שלנו במתחם זה |

לסיום כדאי לדעת  כי לLinkedIn יש מתחם לימוד מקוון שבו ניתן לקבל המון אינפורמציה . לאחרונה הם גם שיכללו את המתחם והכניסו Guide חדש הנותן לכם מושג ומידע מועיל על צעדיכם הראשונים. אני מצרפת לכם את הלינק |

מצאתי לכם מצגת ממש טובה שמראה לכם איך נכון לייצר את הצעדים שלכם במתחם זה …

הפוסט הנוכחי הוא בעיני בבחינת מתנת פסח וברכת חג שמח, שכן הרעיון המנחה של הפוסט הוא לרכז ולארגן עבורכם טיפים מעולם המדיה החברתית. הפוסט במלואו כולל שישה עשר כותבים כולל אותי. כל אחד לקח עליו נושא ורשם בפניכם בקצרה את נקודת הPinPoint על התחום. אני מקווה מאוד שהפוסט, הטיפים והתובנות יעזרו לשכלל את ארגז הכלים שלכם ויתקבלו עליכם כנקודות למחשבה. קחו בחשבון שכל תחום ותחום מאלה שנבחרו ניתן לפתח לפוסט שלם, ואכן נראה כי חלק מהנושאים אפתח בעתיד. תיהנו…

אייל בירן : תגובתיות, דיאלוג עם המגיבים |כשמנסים לתת טיפים על התנהלות במדיה חברתית, למשל דרך בלוגים ודרך כתיבת פוסטים, מתמקדים לרוב בתוכן, ובקישורו לזירת ההפצה או לעיתוי השיווק. הדילמה של מירב הכותבים הינה על מה לכתוב, מה ייצר ערך, מה יהיה מעניין ומה יגרום לאנשים לחזור, לקרוא ולהעריך, מה יביא ל Like הבא, מה יגרום למישהו לתת כוכב, או מה יקדם את הציוץ שלך עד שמישהו יעשה לו Retweet. כל זה נכון וחשוב אבל זהו רק חלק מהתמונה. החלק שלרוב לא זוכה למספיק התייחסות הינו הדיאלוג עצמו. ניהול התגובות, ההתייחסות לתגובות, מענה לשאלות ותגובתיות הכותב עצמו. תכופות התובנות האמיתיות והמעניינות ביותר מגיעות מהתגובות לפוסט לא פחות מאשר מהפוסט עצמו. כותב שמסתפק בהעלאת הפוסט ואינו מתייחס כלל למגיבים משול בעייני למפיק אירוע שמתכנן את כולו, מזמין תקליטן ותאורה, מעצב את הבמה ובוחר את השירים, מקפיד על טעימת האוכל ומיקום הפונטש אבל כשמגיע מועד המסיבה הוא פשוט לא מגיע ! האורחים רוקדים (הם עברו באזור ונכנסו להתרשם) המוזמנים אוכלים (הם אפילו קיבלו מהמפיק הזמנות אישיות במייל) כולם מביעים התרשמותם אבל לא מצליחים למצוא את בעל האירוע. זה האחרון צופה בהם ממקום אחר, נהנה מהפרגון ומההתלהבות, שומע את הקולות ….אך איפה האיש עצמו, ‘המוח’ מאחורי האירוע ?. מהר מאד ישתעממו האורחים ויבינו שהמסיבה היא דיסקוטק בלבד ללא דיאלוג ופשוט יפרשו לדרכם. כי בואו נודה על האמת מה הכיף בלכתוב למישהו חד צדדית ? ובכן מהי המסקנה : העליתם פוסט ? צייצתם ? כתבתם סטאטוס ? נפלא !  עשיתם צעד ענק. עכשיו תענו למגיבים, תשיבו, תודו, תקיימו נוכחות. זכרו: המהות היא הדיאלוג ולא רק הכתיבה. תהינו | 

אוסי גלבוע : תדמית במדיה חברתית | המדיה החברתית אמנם לא הוכחה עדין כמאוד מכירתית, אבל אין ספק שבאמצעותה ניתן לבנות תדמית דינאמית ועכשווית לעסקים או מותגים. על מנת ליצור תדמית נכונה לעסק יש לחשוב על שפת הכתיבה. האם השפה אמורה להיות צעירה, הומוריסטית, מקצועית ? האם התמונות, הרקעים וכל השפה הגרפית אותה אנו משדרים מתאימה לעסק ? האם יש להוסיף אפליקציות, אם כן איזה ? האם כדאי לבנות אפליקציות או לסירוגין משחקים למותג ? האם תחרות באמצעותה נפעיל את הגולשים תתרום לתדמית, או לא. כל צעד בו נבחר ישודר לגולשים ויצור הזדהות עם העסק שלנו, לכן שווה להשקיע מחשבה רבה מראש |

עדי זהר : החשיבות במתן ערך ללקוח | הטעם ביצירת ערך מוסף עבור הגולש : ההתייחסות ליצירת ערך מוסף, שגם יפיק תועלת, עבור הגולש חשובה מאד לבניית מערכת יחסים עימו, בין אם הוא אוהד, חבר בFacebook, עוקב בTwitter או קורא בבלוג. האינטרנט עמוס תכנים, מותגים וכן שלל הפרעות ועל מנת להתבלט ולגרום לגולש לחזור ולקרוא את תכניך, עליו לקבל איזו תועלת מהם ולהרגיש שהוא יוצא נשכר ממערכת היחסים ביניכם. לשם כך עליך להגדיר את קהל היעד שלך ולמצוא תכנים שידברו אליו ויתנו לו ערך משמעותי. לדוגמא, אם אתה מנהל בלוג מקצועי רצוי לשלב תכני “איך לעשות” פרקטיים ומועילים לפעילים בשטח |

אריאלה דניאלי : המדיה החברתית כמקור השראה | המדיה החברתית חושפת אותנו מדי יום לתכנים חדשים ומעניינים. עבורי המדיה החברתית היא מקור השראה. בעולם בו כל המידע חשוף לכולם, וכולם מעוניינים לשתף מהניסיון שלהם, אני כאשת שיווק יכולה לנצל זאת לטובתי. אני משתמשת בהרבה מאוד דוגמאות מהרשת על רעיונות שיווקים ועל קמפיינים שנעשים בעולם, כולל מהפקת הלקחים שאנשים משתפים ברשת. את המידע אני מעבירה ליתר חבריי בצוות, וזה מאפשר לנו לאתגר את עצמנו בכל פעם מחדש ומרענן מאוד את החשיבה, ממליצה בחום על הכיוון האינטראקטיבי |

דביר רזניק : פעילות שיווקית מתוכננת לכל דבר | פעילות במדיה חברתית היא אפיק שיווקי לכל דבר ולמרות שהיא נתפסת כצעירה, פורצת גבולות וחדשנית עדיין צריך למדוד אותה ולהעריך את התועלת שבה. נכון, קשה לכמת לדולרים את ההחזר על ההשקעה, אבל לעומת זאת קל יותר להגדיר החזר על הערך שנוצר, כלומר  Return on Valueדוגמאות לערך שנוצר כתוצאה מפעילות במדיה החברתית  יצירת דיון סביב המותג שירות לקוחות – פתיחת ערוץ נוסף ובלתי אמצעי מול הצרכנים עדכון מספר האזכורים של המותג במדיה בתחנות שונות במהלך הפעילות מעקב אחר כמות התכנים שהועלו במסגרת הפעילות, עם פילטור מתאים פעילות שיווקית במדיה החברתית אכן זולה יותר להפקה, אבל זה לא אומר שכדאי לזרוק את הכסף. מדידה וניתוח, במהלך הפעילות ובסופה, צריכים להוות חלק אינטגראלי, עם מדדים ברורים : כמו בכל פעילות שיווקית אחרת |

מורן בר : איך ממנפים תגובה לתוכן המשכי | היתרון וגם החיסרון הכי גדולים במדיה חברתית הם החשיפה הגדולה לביקורת. כל נושא עליו כותבים, כל אמרה, משפט, דעה, עלולים להפוך לנושא לשיחה, לטוב ולרע. האפשרויות נמצאות אצל הכותבים האופציה האחת היא התעלמות מהתגובה, אשר תיצור למעשה ריחוק מהקוראים, ועלולה אפילו לגרור נטישה של הגולשים והרי זוהי המדיה החברתית, היא נועדה לשיחה, לשיתוף, למגע ישיר ובלתי אמצעי בין כל הצדדים. התעלמות מהקוראים תייצר תחושה של זלזול בדעתם במידה ואין התייחסות לתגובה ואף לביקורת. האופציה השנייה היא מענה ניתן להגיב בצורה נקודתית לכל אחת מההערות שעולות מהביקורת, לדון ולשתף את הקוראים בהחלטות ובתחושות שעולות מזוויות המבט השונות. יצירת שיחה בבלוג באמצעות התגובות הופכת את הכותב והקורא לשווים בעיני הקוראים האחרים ודווקא כשנוצר מצב בו אין הסכמה, ראוי להמשיך בשיחה באמצעות יצירת דיון ענייני, תוך שמירה על יחס של כבוד למבקר, והתעניינות אמיתית בדעתו. עוד לפני מיצוי השיחה בתגובות, אפשר לשלוח הודעה אישית אל המבקר, לשבח את הדיון והביקורת, ולהציע לו לכתוב את דעתו בפירוט באתר, כחלק אינטגראלי מצוות הכותבים. כך ניתן להפוך אפילו את המבקר הכי קיצוני של המאמר או האתר לכותב האורח הבא בבלוג. מהסיטואציה הזו כולם מרוויחים. צוות האתר מרוויח בעל דעה נוסף לכתיבה, פוטנציאל נוסף לשיתוף פעולה גם בתחומים אחרים, המגיב מקבל במה לכתוב את דעתו על נושא מסוים וליהנות מהחשיפה והמוניטין של האתר, והקוראים נהנים מדיון מגוון, מרעיון נוסף, ובעיקר מהתחושה שהמדיה היא אכן חברתית |

נטע נתן : הדמות הדיגיטלית בארץ חדשה | הדמות הדיגיטלית בארץ חדשה : ציוצים על אישיות. מדיה חברתית כמו אופנה, משתנה כל רגע, יצור חי ונושם, היא הכלי הראשוני והחזק  ביותר שלנו להציע את עצמנו לעולם, אי אפשר לזייף אותה. אין לנו צורך בהגדרה עצמית .כל יום אנחנו אחרים, סופגים מידע ומעבירים הלאה, משנים את דעתנו, מציעים מציאות חדשה. מובילים חברתיים הם לא אלה שיודעים את הטרנד או קשובים לצו הרגע הם אלה שרוצים ויודעים להראות לעולם תמונה אמיתית, בלי אג’נדה נסתרת,  ללא יומרות ותמונות פרופיל משופצות.כמו הטישירט שאנחנו לובשים בבוקר, המדיה הלבוש הקיברנטי שלנו אומר עלינו מי אנחנו היום, מי נרצה להיות בסוף היום הזה, מה נלמד ואיך נגדל, מי נרצה להיות מחר |

אפרת שפושניק : התמדה | דברים טובים קורים לאלה שמתמידים, כשאנו מסתכלים מהצד על המדיה החברתית, נדמה לנו שהדינמיות המהירה וההמונית תשרת גם אותנו באופן מיידי, ואם רק נזרוק לחלל כמה משפטים באחת מהפלטפורמות הפרופיל שלנו יתמלא מכאן ואילך בחברים, ה Twitter יתמלא בעוקבים והבלוג שלנו יוצף במגיבים. האמת היא שדווקא בגלל ההמוניות, קשה להתבלט ולכן, אם אתם רוצים שיכירו אתכם ויעקבו אחרי פעילותכם, כדאי שתתמידו בהעלאת תכנים,ציוצים,פוסטים באופן קבוע ורצוף. אחרי שתוכיחו שאתם לא בגדר תופעה חולפת, הגולשים שיאהבו את מה שימצאו אצלכם, ישמחו עם הזמן להעביר קישורים הלאה גם לחברים שלהם |

נטע רייך : ערכים מוספים תכניים | עולם תוכן עשיר ומעניין : מותג שרוצה לפעול במדיה החברתית צריך שיהיה לו עולם תוכן עשיר ומעניין. אם אין לו תוכן פנימי שהוא בעצמו מייצר, הוא צריך למצוא אחד מבחוץ ולאמץ אותו לקרבו. מקרה יפה להדגמת הרעיון הוא המהלך של חברת ייצור הממתקים והמסטיקים העולמית Wrigley החברה איננה יכולה לספק תכנים חדשים על מוצריה בלבד בכדי לגרום לגולשים לפתח עליה שיח ער ופעילויות אינטראקטיביות. לכן, שלוחתה האוסטרלית החליטה בצעד נבון לאמץ עולם תוכן “חיצוני” שכביכול אינו קשור כלל למוצרי החברה, ובכך להוסיף לה נופך, ערך מוסף, וקהל יעד גדול יותר המאופיין כבעל “נשמה”. אותו תוכן נקשר לליין מסטיקים הנקרא “Five”, והוא סובב על מוזיקה ואומנות על כל סוגיה. אתר המפרסם את הליין ניתן לראות את אותו תוכן עצמו מוצג זוויות שונות ומגוונות, בין אם מדובר בקישורים לאמנים צעירים, קישורים לסרטוני וידיאו מעניינים, קריאה לאנשים להעלות סרטונים יצירתיים משלהם ולדאוג לפרסומם, חלוקת או מכירת כרטיסים לפסטיבל מוזיקלי המתקיים אופליין, עידוד התנועה לציירים המציירים ביד שמאל למרות שהם ימניים, ועוד דברים יצירתיים, קוריוזיים, צעירים ומרעננים. המותג כובש עוד ועוד קהלי יעד, מייצר שיחות ערות ועדכניות, ממלא תוכן ועניין אצל הגולשים, ובדרך זו מקדם את מוצריו במדיה החברתית |

מורית רוזן : להתייחס אל מתחמי המדיה החברתית ככלי למיתוג אישי מקצועי ולא רק ככלי חברתי | רציתי לתת טיפ שיכול להיות רלוונטי גם למי שעוד לא נכנס לרשת וגם לאחרים שכבר מצויים שם. אם יש לך פרופיל ברשת, רוב הסיכויים שהתכנים שהעלית בו יהיו אישיים: חוויות, תמונות, וחברים. ההמלצה החמה שלי היא לבנות גם את הדמות המקצועית שלכם ברשת: היא יכולה להיות אותה דמות, שתכלול “גם וגם” תכנים אישיים ומקצועיים. אכן היא יכולה להיות “במקום” רק דמות מקצועית. להוריד תמונות אישיות או תמונות משפחה ולהשאיר רק נוכחות מקצועית. אפשר גם במקביל לחקור איך מפרידים בין פרסומים לחברים ופרסומים לאחרים, ואז לכל אחד מהצדדים להראות רק את התוכן הרלוונטי. אבל בכל מקרה אני ממליצה לעבוד על המיתוג האישי המקצועי שלכם ברשת. במלים אחרות: לכתוב תכנים מקצועיים, לקשרם למאמרים שאתם מוצאים, להעיר הערות לגבי נושאים מקצועיים. אם אתם לא מרגישים עדיין נוח לכתוב בעצמכם תכנים מקצועיים, תתחילו לברר מי כותב תוכן מקצועי בתחום העיסוק שלך, ותגיבו, תעירו אצלם. עצתי שלא תחששו מ”מה יגידו ?” על הדברים שלכם. אל תניחו מראש שאחרים יודעים יותר מכם או כותבים טוב יותר מכם. פשוט תתחילו לכתוב ולהראות נוכחות מקצועית |

יניב פלדמן : חשיבות בחירת המתחמים הנכונים לשיווק | אחד הדברים החשובים ביותר במדיה חברתית הוא לדעת מיהו קהל היעד שלך. אנשים שונים מסתובבים באתרים השונים, ברשתות אחרות ובקבוצות מסוגים שונים לכן כשאתם מחפשים לכוון מסר לקבוצה מסוימת של אנשים, עוד לפני שאתם מנסחים את המסר, חשוב למצוא את המקום ההולם שבו המסר יועבר. המקום שבו בחרתם להעברת המסר, בין אם מדובר בFacebook, LinkedIn או Twitter או בקבוצה ספציפית בתוך אחת הרשתות, עשוי להשפיע בפועל גם על נוסח המסר שאותו אתם רוצים להדגיש. לדוגמה: אם אתם רוצים להפנות שאלה טכנית למומחים ב PHP, המקום הנכון ביותר לעשות זאת יהיה באמצעות קבוצת מתכנתי PHP בLinkedIn. שם תוכלו לנסח את השאלה בצורה מקצועית ללא צורך להסביר את עצמכם מבחינה טכנית ושם גם תוכלו לצפות לתשובה מהירה ומדויקת. לעומת זאת, כאשר תרצו להעלות נושא שכתבתם עליו לדיון, דוגמת כמות הסיליקון בחלב, המקום המתאים ביותר לעשות זאת הוא הזירה שבה המסר יקבל את התפוצה מול הקהל הרחב ביותר, נכון להיום , Facebook. במקרה הזה, חשוב להבין את פריסת הקשת הרחבה של האנשים אליהם אנחנו פונים ולכן, רצוי שהמסר ינוסח בצורה קצרה, בהירה ומובנת על-מנת שכל מי שייחשף למסר יוכל לקלוט אותו בצורה הטובה ביותר |

קרן טאירי : שמירה על הזהות האישית | רשת חברתית מאפשרת לנו לפתח מערכות יחסים שלמות באופן וירטואלי ואף מאפשרת יצירת קשרים מפתיעים שאולי לא היו מתאפשרים בעולם אחר. אנו עדים יותר ויותר למציאותם של גופים עסקיים שמבינים את החשיבות ואת הנחיצות להימצא בזירות אלו עבור הלקוחות. ישנם ארגונים המציבים את לוגו החברה כזהות ברשת ואילו אחרים בוחרים בדמות מסוימת שתשמש בתפקיד, הכתובת האנושית החיה שמאחורי הרשת החברתית. מצב זה מעורר שאלות : אילו קשרים יכולים להתפתח בין מייצג הארגון, לבין שאר הגולשים ברשת, מה הגבול בין האדם הפרטי, האישיות, לבין הארגון, על כל האחריות שהוא נוטל על כתפיו. התשובה האישית שלי לכך, שאותה למדתי מהניסיון היומיומי ( ואגב היא נכונה בסופו  של דבר להרבה נושאים אחרים בחיים ) שצריך להיות איזון- מצד אחד לשמור על מי שאתה, על “האני” שלך בכך שתיצור יחסים חדשים, תביע דעה, תפרגן, תנהל דיאלוג בסגנון האישי, החופשי שלך, הרי הארגון בחר בך !  ומצד שני לעשות את הדברים במידה ראויה, מתוך כבוד כלפי הארגון שבו אתה עובד : הרי אתה בחרת בו מצידך ובאופן הדדי |

סער סיקלאי : שרטוט הגבולות בארגון, מפת חוקים | ביג טיפ לפני שאתם יוצאים לקמפיין במדיה חברתית, מפו ונתחו את הסיכונים המשפטיים המיוחדים למתחם הספציפי שנבחר לצורך הפעילות, ביחס לערכי המותג ולאופי הפעילות המתוכננת. (MSMP: Micro Social Sedia Policy). כך תעשו זאת : ראשית, הדפיסו וקראו את תקנון הפלטפורמה בה מתוכננת הפעילות, כדי לבדוק באם נמצא בו סעיף שעשוי לסתור את הפעילות המתוכננת במתחם ? בסופו של שלב וודאו שאופי הפעילות אינו מתנגש בתקנון או סותר אותו. שנית, ערכו טבלת סיכונים וחשיפות אפשריות: חלקו את הסיכונים בטבלה לשתי עמודות א.סיכונים משפטיים שעלולים לנבוע מאופי הפעילות הספציפית במתחם ב. סיכונים לתדמית ולמוניטין. קיימו סיעור מוחות ושבצו בטבלה סיכונים וחשיפות בהתאם לאופי הפעילות המתוכננת. דונו במסקנות, שקלו את הכדאיות מול כל סיכון, בצעו התאמות ושינויים בהתאם למסקנות.  שלישית : הפיקו מסמך המסכם את המסקנות ומדריך את אנשי הביצוע בארגון כיצד להימנע מהסיכונים:. ביצעתם את שלושת השלבים ? המסמך שכתבתם הוא למעשה עוד פרק איכותי בSocial Media Policy שלכם, העוסק במתחם ספציפי שאולי תרצו לפעול בו גם בעתיד. מיני טיפ : הקדישו לפעילות זו שעה (20 דק’ לכל שלב) בסופה של שעה אתם הרבה יותר חכמים ושקולים ממה שהייתם קודם |

ליאור מורג : תכנון העבודה במתחמי המדיה החברתית, גאנט פעילות | כשמנהלים מותג ברשתות חברתיות, יש להכין בסיס לתוכן מראש, ובלי זה עדיף אולי לא לעלות. נחליט מראש על סוגי תכנים ועל תדירות הפרסומים, נבנה גאנט שיאיר לנו פנים, נכין “בנק” של סטאטוסים תמונות וסרטונים שעשויים לעורר מחשבה או לגלות עניין אצל הגולשים, ולאחר העלייה נרגיש לפי התנהלות ביום יום, באם יש צורך לעשות שינוי בגאנט או שהוא בגדר גאנט חלום. אם נפרט מעט באופי ההתנהלות – ננתח את אופן הגלישה ,מה מעניין יותר, מה עורר תגובה נחושה ולפי זה נאזן את תדירות הפרסומים ואופיים,עפ”י סטטיסטיקה, ולא עפ”י תחושה כללית. לאורך זמן נשכיל להיות מספיק רגישים ו”לשייף” את התוכן ואת הפרסומים לפי העניין שהם מעלים אצל הגולשים. “ועכשיו…… טקבקו בבקשה” |

עומר מילויצקי : השקעה של ארגונים 24/7 | ארגונים ומותגים רבים שהחליטו להצטרף לעולם המדיה החברתית כחלק מהפעילות השיווקית והפרסומית שלהם מגלים עד מהרה כי אי ביצוע הערכה אפקטיבית של המשאבים הנדרשים לצורך ביסוס במדיה החברתית תפגע בהצלחתם ברשת. בדומה לכל פעילות אחרת, חשוב שכל ארגון יבצע תכנון יסודי של המטרות שאותן הוא רוצה להשיג ברשת, ולהקצות משאבים לכך בהתאם. זכרו שאין קיצורי דרך ! אם קיבלתם החלטה לבסס את הנוכחות שלכם במדיה החברתית הקצו מקום לאדם במשרה מלאה שיכיר את המערכת מבפנים ושכמובן מצוי בשפה ומכיר את הכלים המתאימים כדי להשיג את המטרות שלכם |

זהר אוריין : שימוש בחוכמת ההמונים | התובנה המשמעותית שיש לי להעביר הלאה בפוסט זה היא למעשה די טריוויאלית, והרשומה מהווה מבחינתי עדות ומקרה בוחן אמיתי למושג חוכמת ההמונים. האם יש צורך להזכיר שלאיש מאיתנו אין חזקה על החוכמה כולה ? עצם האפשרות שלנו להשתמש במתחמי המדיה החברתית ככלי להעשרה, לליבון דיעות ולמציאת מקורות השראה מאפשרת לנו לייצר בית ספר מקוון המבוסס על הידע ועל הניסיון של הקהל הרחב. כל אחד מאיתנו מגיע עם צרור של יכולות וידע וברור שהשיתוף  יכול לקצר תהליכים , להעניק איכות חדשה לתכנים ולעורר עניין |

לפניכם פוסט חדש כהמשך לסדרת הפוסטים בנושא המדידה הפוסט הראשון בסדרה, שנכתב בידי שגיא חמץ, פורסם בשבוע שעבר.

הפוסט הנוכחי נכתב  על ידי : ד”ר אשר עידן, להב הפקולטה לניהול אוניברסיטת ת”א וארד אקיקוס, חברת דהפיוז’ין . להזכירכם, הסדרה עוסקת במדיה חברתית ובתקשורת חברתית. השאלה הנבדקת היא איך עסקים יכולים לכמת את צעדיהם ולהחליט האם העבודה המושקעת מניבה ערך מוסף לארגון והאם קיימים ערכים מוספים חדשים אותם צריך ללמוד על מנת לקבוע באופן מוחשי שאכן הופקה התרומה המתבקשת עבור המשאבים האנושיים שהושקעו באינטראקציה שנוצרה עם מעגל המגיבים במהלך העבודה..

—————————————————————–

לקוקה קולה היו, בשנת 2009 , 3 מיליון מעריצים בFacebook, בעוד שלפפסי קולה היו רק 300 אלף מעריצים. האם ההשקעה של סכום של 20 מיליון דולר מצד פפסי קולה במדיה חברתית בשנת 2010 תסגור את הפער בינה לבין קוקה קולה במספר המעריצים ?  ואם כן, איך פפסי תבטיח החזר עצמי של השקעת 20 מיליון הדולר ? ותוך כמה זמן היא תחזיר זאת לעצמה ? זוהי שאלה קלאסית של מדידה בתחומי המדיה החברתית.

מחקר חדש של סיסקו מאתר הזדמנות ענקית לחברות פיננסיות במדיה חברתית : בני דור הY (בני 30 ומטה) סומכים פי ארבע על יעוץ פיננסי במדיה חברתית יחסית לדור הבייבי בומרס (בני 30 ומעלה). קרוב לוודאי שנתון זה יביא לגידול במכירות של 10% ! אך זאת בתנאי שהמוסד הפיננסי יצליח להפוך לאוטוריטה ייעוצית. 26% מדור הY מוכנים לשם כך  לנטוש את הבנק שלהם לטובת בנק אחר. אכן, זו דוגמה למדידה מאוד מוצלחת במדיה חברתית שבצידה תובנה מרכזית: המדיה החברתית היא הזדמנות חד פעמית עבור כל ארגון להפוך לאוטוריטה של הענף שלו, תוך עקיפת אוטוריטות גדולות ממנו.

עם זאת חשוב לזכור כי הניסיון למדוד מדיה חדשה בכלי המדידה של המדיה הישנה,  דומה לאדם שמדד כל חייו את המהירויות של כרכרות סוסים ופתאום מנסה באותם הכלים עצמם למדוד מהירות של מטוסי סילון. במדיה חברתית יש מדדים איכותיים ומדדים כמותיים. מדדים איכותיים הם מהסוג של: נאמנות, אמון, תשוקה, שיתוף, מודעות למותג. ואילו על המדדים הכמותיים נמנים: מספר צפיות ביוטיוב, מספר חברים-לייקים-תגובות בFacebook, מספר עוקבים בTwitter, מספר הטוקבקים בבלוג.

מבוא לתורת המדידה בסביבה דיגיטאלית המושג הבסיסי הוא ROI-Return On Investment, דהיינו החזר על השקעה. אם איכר עבד במעדר והפיק שק אחד של חיטה בעונה, האם כדאי לו לקנות טרקטור ? התשובה תלויה במהירות שבה הוא יחזיר לעצמו את ההשקעה על הטרקטור. אם הוא ישקיע בקניית טרקטור 50,000 ₪ וייצר 1000 שקי חיטה בשנה, והמחיר של שק חיטה הוא 50 ש”ח, הרי שהוא החזיר את השקעתו תוך שנה. ואם הטרקטור יחזיק מעמד 5 שנים, הרי שבשאר 4 שנים הנותרות הוא רק ירוויח.

אבל ההחזר על ההשקעה, חשוב ככל שיהיה, הוא רק סימפטום. נשווה אותו לתוצאה הנמדדת במדחום. תוצאה זו מצביעה על משהו עמוק יותר ו’קובע’ יותר: בשטח העסקי זה יכול להתבטא בכוח אדם איכותי יותר, פריון עבודה גבוה יותר, שירות לקוחות אדיב בהרבה מבעבר וכולי המדידה של סיבות העומק נעשית באמצעות מתודולוגיה תואמת לתחום הטכנולוגי הנקראת CPM- Corporate Performance Management, או במלים אחרות : מדידת ביצועי הארגון. הכוונה לביצועים כמו משך זמן התגובה לקריאה של שירות לקוחות, מכירות רבעוניות, וכו’.

כדי למדוד את ביצועי הארגון  יש צורך בכמה נתונים בסיסיים : מטריקה : קנה מידה למדידה, כמו המטר הסטנדרטי של מכון התקנים הצרפתי. אם מחלקת שירות הלקוחות תמדוד בשניות, ומחלקת התמיכה הטכנית תמדוד ביחידות של דקות, לא יהיה בידינו קנה מידה להשוואה ההשוואה נקראת Benchmarking

KPI : Key Performance Indicators, אינדיקאטורים של ביצועי מפתח : למשל, ממוצע זמן תגובה של שירות, ממוצע מכירות לעובד, ממוצע חודשי של מספר העובדים החדשים שגויסו לאחרונה וכולי.

BI : Business Intelligence או מודיעין עסקי או תובנה עסקית, היא מתודולוגיה טכנולוגית שתפקידה לעבד נתונים מתוך המתרחש בארגון ולהפיק מהם תובנות. במקרה שלנו מדובר בעיבוד נתונים הקשורים לביצועי הארגון והפקת תובנות שנובעות מביצועים אלה. בדרך כלל רצוי לשלב מערכת BI עם מערכת CPM הנ”ל.

ובכן איך נמדוד החזר על ההשקעה במדיה חברתית ? האם יש ROI 2.0 ?

ראשית, עלינו לבחון מהם מדדים של מדיה חברתית. שנית, עלינו לבחון איך מדדים אלה תורמים להחזר על ההשקעה. האם נמדוד כמויות של לייקים-תגובות-חברים בFacebook ? מספר העוקבים בTwitter ? מספר הצפיות בYouTube ? כמות טוקבקים בבלוגים ? האם כמות החברים או העוקבים משפיעה על ההכנסות של הארגון ? ואם לאו, אילו מדדים אכן תורמים להגדלת ההכנסות ולצמצום בהוצאות ?

צד החיסכון : שירות לקוחות, ניהול ידע ומומחים, מחקר ופיתוח בצד של הצמצום בהוצאות, ניתן למצוא שלושה תחומים : שירות לקוחות, חיפוש ידע ומומחים, ולבסוף מחקר ופיתוח. הראשון הוא תחום שירות הלקוחות באמצעות Twitter, ויקי, או Facebook. זאת משום שאם לקוחות עוזרים ללקוחות אחרים, הדבר חוסך שעות עבודה מעובדי שירות הלקוחות של הארגון. זהו סוג של קראוד-סורסינג, דהיינו מיקור חוץ להמונים.

השני הוא החיסכון בזמן עבודה המושג כתוצאה מצמצום הזמן המבוזבז על חיפוש מומחים וידע בתוך הארגון. צמצום זה ניתן להשגה באמצעות רשת חברתית פנים ארגונית. לפי מקנזי, כל עובד ידע מבזבז כ30 דולר ביום (כ100 ₪), או 10,000 דולר בשנה על חיפוש שאינו מוביל לתוצאות. עבור ארגון ישראלי כמו בנק לאומי או בנק הפועלים,  שנניח שעשרה אחוז מעובדיו הם עובדי ידע, מדובר על חסכון של 10 מיליון דולר בשנה ! איך נחשב במקרה זה את ה-ROI הרלוונטי לכאן ? אם ההתקנה, ההדרכה, בזבוז הזמן של ההרצה בשבועות הראשונים וההטמעה עלו  2 מיליון דולר, הרי שההחזר על ההשקעה הושג תוך פחות משלושה חודשים.

השלישי הוא מחקר ופיתוח. בקבוצת פיתוח תרופות באוניברסיטת סטנפורד, הוכח שויקי-מחקר השיג 1 פטנט לחצי שנת מחקר, לעומת 1 פטנט ל60 שנות מחקר בשיטות המחקר שרווחו לפני האינטרנט (פעם זה היה לוקח 3 שנים מהרגע שהתחילו לכתוב את מאמר המחקר, עד שהוא התפרסם בכתב העת המדעי). השיפור ב-ROI כאן הוא כבר לא בעשרות אחוזים, אלא פי 100 ! אם התיאור נראה לכם מוגזם, תחשבו על השיפור ב- ROI שמתרחש כשאנו נוביל סחורה בכרכרת סוסים מת”א לקהיר במשך שבועיים, לעומת הובלתה במטוס במשך שעתיים. זה מה שהביא את פלמסיאנו מנכ”ל יבמ להכריז שעל אף שיש בריחת פטנטים בשל כניסת כ40,000 (10% מכוח העבודה) מעובדי יבמ למדיה החברתית, הרווח של יבמ גדול הרבה יותר מההפסד.

צד ההכנסות: שיווק, יח”צ, פרסום, מכירות

לפי חברת המחקר Sherpa היעדים המדידים ביותר בארגונים מוצבים לפי הסדר הבא: טרפיק לאתר, מכירות, דרוג במנועי חיפוש, לידים, מודעות למותג, אזכורים במדיה ההמונית לינק . על פי חברה זו היעדים המנוטרים ביותר הם: מקורות התנועה לאתר, מספר החברים-תגובות-לייקים בFacebook, אזכור המותג במדיה החברתית, איכות האזכור של המותג (מחמאות או איתור ביקורת שלילית, למשל), מיקום במנועי חיפוש, לידים. שקלול של היעדים המדידים ביותר והמנוטרים ביותר נותן לנו אינדיקציה ראשונית של CPM 2.0 או תחילת המדידה של ביצועי הארגון במדיה חברתית.

החברה המובילה בעולם בתחום המכירות הישירות במדיה החברתית היא Dell, שמכרה בשנת 2009 בTwitter מחשבים בסך של 6.5 מיליון דולר. גם כאן יש ROI מאוד גבוה ומהיר, אם נשער שדל השקיעה בכניסה לתחום לכל היותר שנת עבודה וסכום שאינו עולה על מיליון דולר. בעקבות דל, באתר המומחים למדיה חברתית Mashable, בראין סוליס הממציא של המושג PR 2.0 , מדווח על הגידול הבא : עלייה של 333% במדידת מכירות במדיה חברתית, 174% עלייה במדידות באמצעות ניטור, ו150% עלייה במדידת הזמנות.

אתגרי המדידה בעשור הבא  דירוג ומדידה באמצעות חוכמת ההמון, מה שיוגדר כ”כוכב נולד של המדיה החברתית” מעין Service-Rank : בסוף שנת 2009 החלו חברות סטארבקס ובסט-ביי בתהליך של מדידה חברתית באמצעות מדיה חברתית. הם התחילו למדוד שירות לקוחות שאותו מספקים עובדים או לקוחות באמצעות דירוג שהלקוחות עצמם עורכים, לגבי אלה שנתנו להם את השירות. כאן הכלי הוא רשת חברתית פנים אקסטרא-נטית המוכוונת ללקוחות.

מגברי עוצמה והעצמת קהילות,  מעין Friend-Rank : בשרשרת הערך של המדידה של המדיה החברתית, מתחילה להסתמן אקו-סיסטמה, כשהניטור הוא רק החוליה הראשונה בשרשרת. שתי החוליות החשובות הנוספות אשר נמצאות כיום בפיתוח הן : ראשית, בניית מגברי עוצמה. שנית, בניית קהילות שמערבבות אוף ליין עם אונליין. אכן, מדידה ושקלול נכונים של ההשפעה שיש לאדם אחד במדיה החברתית על אנשים אחרים, יכולים להוביל למינוף המאמצים המושקעים בקמפיין אינטרנטי נתון או באיתור מומחים בתוך הארגון. כוח בפיסיקה נמדד כפונקציה של המסה והתאוצה. כוח חברתי של אדם או של ארגון, נמדד כפונקציה של המסה החברתית שלו במכפלת התאוצה שלו במטריקה מסוימת : מספר לייקים, או תגובות בשבוע למשל. אותו אדם-משפיען הופך למעין מרכז של מערכת שמש שסביבה יכולים להתקיים עשרות או אלפי “כוכבי לכת חברתיים” המושפעים מ”השמש החברתית” שמצויה במרכז.

איך למדוד רגשות כמו תחושת הזדהות ?  אחת הדרכים החשובות ביותר למדידה במדיה החברתית, היא להתחקות אחר תחושת ההזדהות עם המותג. זוהי דרך מורכבת, כיוון שמאוד קשה למדוד אותה בדרך דטרמיניסטית. מותג שמצליח ליצור תחושת הזדהות בקרב הגולשים, הוא מותג שמדברים עליו. השיחה הזאת לא תמיד מדידה, ולא תמיד ניתן לכמת אותה למספר אזכורים מדוייק, אבל היא קיימת שם בוודאות. לדוגמא, המשפט “אני לא שותה פפסי, יש רק קולה אחת שאני שותה” לא מאזכר את המותג קוקה קולה באופן ישיר. סביר להניח שהמשפט ‘יחמוק’ ממערכות ההקשבה המקובלות בהקשר של אזכור המותג, ואותו אזכור ייחשב בעיני קוקה קולה כאזכור של המתחרה. המותגים הגדולים והגופים שמודדים מדיה חברתית חייבים לזכור שהגולשים אינם זוכרים שמודדים אותם – ואם הם רוצים לאזכר מותג כלשהו, הם לאו דווקא יאזכרו אותו בשמו המלא, או המקובל, אלא יעשו זאת בדרך שנוחה להם. דבר זה נכון גם לגבי הזדהות של העובד עם מקום עבודתו. אם הוא מוכן לתת כתף מעבר לשעות העבודה, כי הוא נהנה מהעבודה, או משום שהארגון חשוב לו, קשה למדוד את הדבר.

—————————————————————–

הפוסט הבא שיתפרסם ביום ראשון הוא רשומה יחודית קבוצתית של 15 כותבים אשר התאגדו יחד לפרויקט אחד מיוחד ויקיפו עבורכם טיפים ותובנות על עולם המדיה החברתית… מעין מתנת חג מוקדמת, מקווה שתהנו …