מדי פעם אני והiPad שלי חייבים לייצר רשומה בבלוג שלי.  הפעם זו רשומה קצרה ביותר שאמורה להשאיר בלבכם את ההרגשה שאין לדעת לאן פני העולם. הטכנולוגיה מאפשרת לנו מדי יום ביומו לפַתֵחַ עוד ועוד דברים, מכל בחינה ובכל לשון – זוהי טכנולוגיה קריאטיבית. הסרט המצורף אולי ייראה לכם כהזיה, או כמו דמיון רחוק – אבל בינינו, אם היו אומרים לכם לפני כמה שנים שתבלו יותר משעה כל יום מול מסך המחשב, שתעבירו טקסטים קצרים מדי יום בכמויות אדירות ושזו תהפוך לתקשורת שלכם; שבמגע יד תוכלו לפתוח קשר עם העולם כולו כאילו הוא מונח בכף ידכם – אף אחד מכם לא היה מאמין שלכך נגיע.

לכן, עד כמה שהסרט הבא נראה דימיוני – קחו נשימה ארוכה (ואולי – יחסית לממדי הזמן וההתקדמות של הפיתוח הטכנולוגי – תספיק נשימה בינונית…). ותגלו ”מאין באנו לאן אנחנו הולכים”.

הסרט הבא מראה לכם איך הפך העולם  לנגיש יותר, גמיש יותר ואיך מרגע לרגע הוא נמצא בשליטתכם המלאה, על כל ממדיו.

תהנו.

אין ספק שהiPad שלי ואני עצמי מתחילים לקבל מושג מה עושים אחד עם השני…אציין לִזְכוּת הפוסט המרתק של מורן לביא שהוא יצר אצלי סוג של סדר טכנולוגי, כך שהבנתי סופית ובאופן מובהק לְמה ניתן לצפות. אבל, כגילוי נאות …עדיין ביום יום אני מוצאת את עצמי יותר “סוגדת” לו על יופיו ועל הפוטנציאל הגלום בו באופן וודאי מאשר על שימוש פונקציונאלי |

חשבתי רבות על התופעה   מהי תכליתו של המכשיר הזה ואיך הוא משנה את תפישת השימושיות הטכנולוגית בעולם דיגיטאלי. מתוך שיחה שלי עם אשר עידן אודות הנושא הבנתי שאולי אנחנו חוזרים למקורות במובן שאנו מחזירים לעצמנו את תחושת הנגיעה, בדומה לנגיעה בחומרי המציאות עצמם. לצורך העניין על ידי מכשירים משוכללים כגון סמארטפונים ומחשבי יד מגע מתאפשר לנו לייצר תקשורת באופן שונה לחלוטין מהשימוש במקלדת שבינינו לבין עצמנו עדיין מזכירה קצת את מכונת הכתיבה המסורתית. אם נרחיק עם ההיבט הפילוסופי הייתי מגדירה זאת כך:

 | Cutting Edge פוגש את המקורות |

זה יהיה פוסט מעט פילוסופי |  לפעמים מותר להיות קצת פילוסופים דהיינו לזרום עם המחשבות לגבי העתיד לקרות בשטח. להערכתי זוהי הבשורה שהמכשיר הזה על תכונותיו הייחודיות מביא לאוויר העולם. שימו לב לעובדה שהשינוי הגדול בשימושים הטכנולוגים כבר מסתמן לנגד עינינו. אנחנו עתידים להיפרד מהמקלדת ולחזור לשורשים שלנו, כלומר שוב נוגעים, חשים, מרגישים, ואם נלך עם זה עוד כברת דרך אנחנו נלמד דרך השימוש בטכנולוגיה להפיק יותר חום מאשר קור |

עצם הנגיעה יוצרת שייכות | שותפות |  במיוחד בעולם של תקשורת חברתית אבל כפי הנראה גם בתחומים אחרים הלקוח שם את עצמו במרכז ומרגיש בבעלות על התנועות ועל הפעולות שבאמצעותם הוא מייצר אינטראקציה. עצם העובדה שהלקוח במרכז שם אותו במקום של אחריות, שם אותו במקום של בעלות. האקט הטכנולוגי של הנגיעה במסך ושליטה בין מסכים שונים בעשייה שלי מייצר הרגשה של קונטרול רום אני המחליט ואני מנתב את העולם דרך ספק התקשורת המרכזי שלי בו אני יכול לעשות את כל הפעולות שלי במקום בו אבחר ובדרך בה אבחר. עצם הנגיעה הופכת את המיכלול לנגיש ביותר מבחינת ההרגשה והתחושה ומבליט את מקומי כמקבל ההחלטות וכשולט על הסיטואציה התכנית ,הצרכנית והתפעולית שלי |

הויתור על התיווך : המקלדת |אחד הדברים המשמעותיים מן ההיבט הפיזי שגרמו לי להתחיל לגלגל את כל המחשבות הללו, הגיע מהעובדה שפתאום גִליתי שאין מתווך. אמנם זה נשמע סמנטי ואולי גם מופשט מדי אבל חשבתי לעצמי שאולי הויתור על המקלדת מסמן את עיקרון הויתור על המתווך. במבט כללי הולך ומתחזק מקומו של הגורם האנושי, של הלקוח כאדם השולט בתנועותיו ואחראי על מעשיו היַצרניים |

| להחזיק את האינטרנט : נוצרת התחושה  ש“אני מחזיק בעולם ושולט בו בכף ידי” | 

| ההרגשה שאנחנו נשנה את התפישה של ההפעלה ונקבע איך אנחנו עושים את הדברים |

אין סוף גילויים ובפועל היום שלי הופך למעניין כל אלה ממחישים שינוי בתפישה של אופן השימוש והמגע עם הכחול הגדול מזווית חדשה שמייצרת חווית גלישה, חווית צרכנות וחווית שליטה שונות בתכלית. חוויה אחרת  וחזקה יותר.

לסיכום : אם אתם שואלים אותי אם אני עושה פרסום סמוי לiPad , התשובה היא לא : אני עושה פרסום גלוי ! ממליצה בחום .. רצ”ב הפרסום המקורי של החברה.

לאחרונה מופיעים ברשת כלים שיווקים חדשים שמגמת פניהם לחדשנות |  כלים אלה העומדים לרשותנו, מסמנים עבורנו בד בבד את הכיוון הנכון ומצביעים על השינוי ועל דרך חדשה שנולדה בעולם השיווקי. אם ברצוננו באופן טבעי להצליח, הרי בהכרח “מוטלת עלינו החובה” לתת את הדעת על המתרחש בתחום ולהשקיע קורטוב של חשיבה יצירתית וקריאטיבית שתאמץ את הכלים הללו וכך תאפשר לייצר אקטים חדשנים בשיווק. למי שלא מכיר או עדיין לא מבין את חשיבות הכלי הנדון אסביר בקצרה מה אומר כלי הוובינר, שביסודו, כפי שזה נשמע באנגלית וובינר הוא כנס ברשת. מדובר ביכולת הטכנולוגית להשתמש במתחם אינטרנטי המאפשר לנו לעשות קאסטינג יזום ופרו אקטיבי של הרצאה או של כמה הרצאות במצב מקוון. חשוב לציין שהכלי מאפשר הזמנת הקהל להירשם לאירוע, הפעלת תזכורת לקהל שנרשם ומתן אפשרות לקהל תוך כדי זמן ההרצאה להגיב על התכנים. באופן זה יוכל המרצה לענות באון ליין על השאלות השונות על פי תזמון שאותו הוא עצמו קובע. יתרון נוסף שראוי לקחת בחשבון הוא שהכלי מאפשר לנו לייצר אירוע מסוג זה עבור מאות אנשים בנקודת זמן אחת בלי שהם זזו מכיסאם בביתם או במשרד |

לראות וובינרים כמקור מידע |  בטרם נצלול לבירור השאלה מה ניתן לעשות עם הכלי מבחינתכם ברמה השיווקית ראוי להזכיר לכם להביט על הצד השני של המטבע שהוא חשוב לא פחות והוא הצד של הצופה. במציאות העכשווית כל יום קם לו ומתארגן לו כנס בנושא זה או אחר. מניסיוני כנסים בעולם הפיזי דורשים מאיתנו את המשאב הנחוץ לנו ביותר והוא הזמן וכמו כן תכופות בכנסים הללו אנחנו מייתרים מעט את נושא התכנים בכנס לטובת המינגלינג והנטוורקינג. אם נרצה לערוב לכך שנהיה חשופים לתוכן מקצועי ואיכותי האפשרות של צפייה בהרצאות ובכנסים ברשת יכולה למקסם את הצד הלומד שבנו. ראוי לקחת בחשבון שכלי הוובינר מאוד נפוצים בעולם ודרכם ניתן להיחשף לעשרות תכנים איכותיים ועדכניים ממקומות שונים ובחינם. אישית אני נרשמת לעתים קרובות לוובינרים המשווקים בLinKedin והקשורים לעולם המיתוג, השיווק, אסטרטגיה ותקשורת חברתית. בכך אני נחשפת למרצים מהשורה הראשונה בעולם ולומדת תכנים שכפי הנראה לא היו נגישים עבורי בשום דרך אחרת |

צורות ודרכים בהן ניתן להשתמש בכלי הוובינר שניבחרו לטעמי, ולבטח יש עוד כמה וכמה שלגביהם אתם תמיד מוזמנים להוסיף למבחר במודל התגובות :

כנס בעולם האמיתי | כנס בעולם הווירטואלי |  נחזור למגמה המקורית של הפוסט ונבחן מספר רעיונות ודרכים להשתמש בגישה המוצעת, שתהפוך עבורנו בפועל לשיטה חדשנית ואיכותית ביותר. כפי שהדגשתי, כלי הוובינר מאפשר לנו אינטגרציה עם העולם החיצון במהלך הכנס. אנחנו יוזמים מפגש אליו מתכנסים עשרות, מאות או אלפי אנשים, כמובן על פי היכולת השיווקית שלנו, ואשר בנקודת זמן מסוימת הופכים למעשה לשבויים שלנו המייצרים איתנו אינטראקציה בתנאים מיטביים, ובעיקר – ממקום של נוחות ! לכאורה הכנס שלנו חודר למתחם הנוחות של הקהל שלנו ופוגש את האנשים המתעניינים במגרש הפרטי שלהם. מתי בפעם האחרונה יצא לכם להכניס את המהלכים השיווקים שלכם אל ביתו של הלקוח בצורה כל כך עוצמתית ? |

יצירת מועדון לקוחות | קהל שבוי |  בעבר כל מחלקות השיווק נהגו בשיטת עבודה של יצירת מועדוני לקוחות, והכוח של מועדוני הלקוחות בתפישה המסורתית היה טמון בעוצמתם ובגודלם, ואילו כיום התפישה השיווקית מוצאת את עצמה בתהליכי שינוי ואנחנו מבינים יותר ויותר שמוטב ליצור מועדוני לקוחות קטנים וממוקדים. דרך הפצת תוכן ממוקד בעולם מסוים ומוגדר באמצעות כלי הוובינר תוכלו לערוך פילוח קהל לקוחות ממוקד בעל אינטרס תוכן מובהק ובכך לפַתח את מהלך המכירה שלכם באופן מדויק |

שיווק | טרום המאורע |  דרך הפקת אירוע בכלי הוובינר והתמקדות באירועים נקודתיים ניפתח עבורכם ערוץ שיווקי מעניין. האירוע משווק טרום התאריך הנקבע בערוצים השונים ועצם הפעולה מייצרת עבורכם הרבה באז ודיבור חיובי ברשת. בנקודה זו אתם יכולים לחשוב ‘חכם’ ולעורר שיח על תכני הוובינר טרום השקת מועד האירוע עצמו ובעיקר לעורר שיחה המאתגרת את הקהל שלכם לומר מה הם התכנים שהוא בוחר לשמוע ולמעשה להתסיס את הקרקע השיווקית שלכם על ידי דיאלוג ושיח מקדים. קיים שפע של כלים שיווקיים ברשת במיגון המידיות החברתיות המאפשרות לכם להפיץ את האירוע. בזכות העובדה שמדובר בכלי שיווקי חכם ואיכותי יש סבירות גבוהה לכך שחבריכם והמעגלים הסובבים אתכם יעזרו לכם למנף את האירוע שיווקית. במצב עניינים זה אתם מרוויחים תהודה, פרסום ושיווק וכל זאת בחינם |

תכנים | חשיבות לערך המוסף |  שימו לב לעובדה שלתמהיל התכנים ישנה חשיבות גבוהה ביותר. מדובר בנקודת זמן מוצלחת לייצור סינדיקציית תוכן לקהל משתתפים רחב, אבל – וזה אַבָל גדול – מוטלת עליכם אחריות הכוללת מספר עוגנים משמעותיים : לספק ערך ממשי, לתת פתרונות הלכה למעשה, ומה שראוי להוסיף : כן, להיות נדיבים גם אם מי שישמע אתכם לא ירכוש את שירותיכם שהרי בסופו של דבר, הוא עדיין יהפוך לשגריר של התוכן שלכם וצפוי שידבר עליכם בכל הזדמנות. התוכן שלכם צריך להימדד בראש וראשונה בקנה מידה ערכי ולא שיווקי, ואילו ערך השיווק יקבל ביטוי במקום האיכותי וההולם, דהיינו בתנועה הטבעית של הWOM שתיווצר בעקבות המאורע |

כוח משיכה ומכירות | היכרות עומק דרך כלי האינטרנט | זו הזדמנות טובה עבורכם להכיר לקוחות פוטנציאלים שישתתפו אתכם, וכאן מומחי הבית, שהם האנשים האחראים על התוכן, הופכים לנסיכים של האירוע ! זוהי גם ההזדמנות שלכם להראות כלפי חוץ מול הקהל שאיתו אתם באים במגע מי אתם ומה היא החזקה שלכם על הידע שבתחומכם. חשבו על כך, מה רב אפקט השילוב בין כוחו של הקשר האנושי לבין כוחו של התוכן המקצועי. עם המגע והרגשת הקרבה במגרש הנוחות של הלקוח יכולים לייצר גורם מכפיל ומשלש כוח הלכה למעשה | 

אחרי | איך מייצרים המשכיות |  לתשומת לבכם, אכן יש כוח מאוד גדול למהלך כזה  של וובינר. אבל רצוי וכדאי לא להשאיר אותו רק למועד האירוע ולבילד אפ שאתם יוצרים לפני, ישנם לא מעט דברים נוספים שתוכלו לעשות גם אחרי : לקבל משוב מהקהל שצפה באירוע, להעלות את הסרטון לאוויר ולאפשר לכל מי שלא נכח לקחת חלק ולשמוע את הסשן, להעלות פוסט מסכם המאפשר הצצה לחוויית המרצה, להעלות את מצגת האירוע ולאפשר נגישות גם אל התוכן אשר הוצג בה, לזמן את השותפים לאירוע באוף ליין ועוד |

 הסבר מדויק הכלי ודרכים ברמה הטכנולוגית להשתמש בו | מורית רוזן |  המערכת שאנחנו עושים בה שימוש להדרכות אינטרנטיות (וובינרים Webinars) נקראת Gotowebinar היא לא מערכת חינמית, אבל החודש הראשון שלה מוצע בחינם. כאן בקישור או בגרסה לקבוצות קטנות יותר.עשינו שימוש נהדר בחודש הראשון כי הם לא מגבילים את מספר ההדרכות, ואפשר לעשות יופי של פעילות עם מספר הדרכות רק במסגרת אותו החודש. אם רואים שזה כלי בעל ערך, מה טוב: אח”כ השלב הבא יהיה לעשות מנוי. ואם לא, אין בעיה לא מתבקשים להתחייב להמשך. יש בארץ יותר ויותר מודעות לערך הגדול של מתן מידע בחינם לא רק בצורת טקסט אלא גם בפורמט של הדרכות אינטרנטיות עם או בלי מצגת. זהו כלי שמאפשר לכם להתנסות ולבחון באם המודל הזה מתאים גם לכם ולקהל היעד שלכם. השימוש בחינם, לזמן מוקצב מאפשר שיקול דעת נאות לקראת החלטה לרכישת מנוי חודשי או שנתי |

אני מצרפת עבורכם סרטון הדרכה |  מדובר בסרטון הדרכה של החברה אשר מסבירה על הדרך ועל העוצמות של הכלי |

אני מתחילה בסדרת פוסטים חדשה העוסקת במתחם Facebook  ובמסגרת זאת אתמקד בדבר החשוב ביותר בעיני - תוכן ואינטראקציה הכוללת דיאלוג עם הגולשים !  

הנושא נחלק לפרקים בסדרה מכיוון שהוא נרחב מאוד ומחייב הצגת דוגמאות וכניסה לרזולוציה. פוסט ראשון יעסוק בבניית מגדל תוכן בצורת דוגמא חיה ובהדגמת אינטראקציה עם הקהל | פוסט שני יעסוק בכלים הקיימים עבורכם במתחם ושאותם תוכלו להפוך לכלי תוכן מעניינים ומגוונים כמו כן תוכלו לכונן עליהם את מגדל התוכן הפרטי שלכם | פוסט שלישי יעסוק בדוגמאות למתחמים נבחרים בעיני, עם המלצות הנוגעות בשאלה מה ניתן לקחת מהמתחמים בהם בחרתי, בידיעה כי כל מתחם והפלוסים שלו |

לבנות תוכן מעניין לאורך זמן עם ערך מוסף זו לא משימה טריוויאלית כתבתי פוסט מקיף על גישתי למתחמים בFacebook וברשומה הנוכחית אני רוצה להרחיב את הדיבור על בניית ארכיטקטורת תוכן בדרך נכונה וישימה. כפרדיגמה לנושא – אני רואה לנכון לציין כי מציאת דרכים להעברת  התוכן והידע ובמקביל עצם האפשרות שלי לתת לאחרים להשתמש בהם יוצרים אתגר משמעותי עבורי. ואני שמחה להשקיע עבודה סביב האתגר הזה מכיוון שהוא הופך גם אותי לסטודנטית נצחית. קיים שפע של כתבות ומאמרים וכמו כן פוסטים על מתחם Facebook, על הערך הטמון בו ועל השאלה מה צריך ומה לא צריך לעשות בתוכו. ולטעמי ועד כמה שנחשפתי לחומרים הללו, מוצאים פחות התעסקות עם סוגיית התוכן, פחות התמודדות עם הנושא בעוד שבעיני סוגיה זו אינה טריוויאלית כלל וכלל. אנסה בפוסט זה לתת בידכם מעין ארגז כלים לבניית מגדל תוכן לתועלתכם במתחם זה ותוך כדי כך לחשוף אתכם לעשייה הנקודתית שלי. כך נוכל לנסות יחד להוליד מהמהלך הזה תובנות שתוכלנה להיות לכם לעזר |

ובכן, למי שלא יודע זאת, החלטתי לפתוח אתר חדש בFacebook, התנסות שעזרה לי (לאחר ש’נפל האסימון’) להתחקות אחר אופי התפקוד של המתחם ומה בפועל עובד בו בצורה מוצלחת. זוהי תחילתו של ראשומון אבל חשוב לי כבר עכשיו כשהמיזם עדיין טרי להביא בפניכם את מסקנותיי ואת הרעיונות שלי לגבי המשך התפתחותו |

אחד הגילויים המובהקים שזכיתי להכיר תוך תקופת הקמת המתחם היא העובדה שאנשים נקשרים יותר אל מומחים בתחומים שונים ופחות לעמודי חברה ולעמודי מותג. אם נתעכב על כך לרגע גם בלי לערוך מחקרים נרחבים בנושא (למרות שאני בעד מחקר וסקרים), ניווכח שאין צורך במאמץ גדול מדי בכדי להבין שיש בכך  הגיון רב ! הרי אנחנו פועלים במתחם חברתי והדבר הראשון והחיבור הראשון שיש לנו קודם כל ולפני הכול הוא חיבור לאנשים. אם כך בשיטת החדשנות שאני מכירה קוראים למוטיב זה היפוך, דהיינו היכולת להפוך את הסדר המוכָּר ולהפוך את כיוון העשייה ובמקום שדף החברה שלכם ייצג חברה ומותג הוא יעוצב כדף שכול כולו ירכז מומחים בתחומכם. בכך הוא יהפוך לקרקע פורייה ולעוגן חזק ובעל השפעה שבכוחו לזַמֵן לכם לקוחות רבים ועניין רב |

החמימות של המתחם  ההחלטה שממנה יצאתי הייתה לבחון את התיאוריה ולראות באיזו מידה היא נכונה, לבדוק האם באמת אנשים מתחברים יותר אל מתחם אשר במסגרתו ברור כי המשתתפים הם אנשים חיים ונושמים. ההחלטה גובתה ביצירת שדרת מומחי תוכן ככותבים הקבועים של האתר. יתרה מכך, בחרתי לצאת מלכתחילה (תוך העזה מסוימת מצידי) ממקום של הפגנת המהות של המתחם כמתחם תוכן פַּר אקסלנס וקבעתי את הכותבים כדף הנחיתה הראשון עליו אתה “נופל” כשאתה מגיע לאתר. בחרתי לאפיין את המקום כאתר לכל דבר בFacebook ולא כמתחם המייחצן פעילויות ממקומות אחרים אשר בהם אני פעילה אלא להקדיש מחשבה לתוכן מקורי וראשוני אשר מתפרסם בלעדית באתר זה ואינו מופיע במקומות אחרים |

בניית ארכיטקטורת תוכן כלים אפשריים לעבודה :  חשוב לי להדגיש שעבורי המתחם הזה הוא מעין מעבדה ולא מתחם עסקי, אי לכך לא הגדרתי רציונאל ברור וחד משמעי של ארכיטקטורת תוכן מובהקת אלא הרציונאל שלי הושתת על כך שהתוכן העיקרי השולט והמרכזי במתחם הוא הימצאות האנשים עצמם והשמעת דברם בנושא הנדון. כמו כן נכון יהיה לקחת בחשבון את הגישה שFacebook או כל עשייה שלנו בעולם של תקשורת חברתית לא יכולים לקפוא על השמרים ואני מאמינה שעלינו לייצר כל הזמן ועל בסיס קבוע אופן חשיבה הנובע מתוך בדיקה של השטח, מתוך הקשבה לשותפים של המתחם לשם הבנת הצרכים שלהם. אם תרצו, אישית הבנתי ביום ה- 17 שלי למתחם שבעצם פתחתי כאן מעין קיבוץ וירטואלי המאגד דעות שונות, תכנים שונים ואינטראקטצייה סביב סגמנט של תוכן, סביב נושא שמעניין את כל באי האתר | לחידוד העניין ארכיטקטורת התוכן של האתר עוצבה ותמשיך כפי הנראה להיבנות כארכיטקטורה של שיתוף ושל בחינת תכנים משולבים בין כותבי האתר הקבועים ובין אלה שבאים והולכים |

הסבר על המעבדה קודם כל חשוב לי להסביר שמכיוון שזו מעבדה בהגדרה אני לא נבהלת בקלות ממה שלא בהכרח עובד וגם לא יוצאת מגדרי אם משהו אכן צלח. אני בוחנת את ההתנהלות על בסיס מדידת טווחי הזמן המשקפים את רחשי השטח ועל האפקט המצטבר של הקהל המגיע לאתר וכן של מאגר הידע שנאסף לעיני, אודות הכיוון הרצוי של הפעילות. המתחם פתוח לדעות של אחרים ואני מכבדת את בני השיח ומטה אוזן לרעיונות על תכנים, מינונים ואופן הפעילות |

מודל Notes  אמנם החלק הזה שייך לרשומה הבאה שאני מכינה על כלי התוכן העומדים לרשותכם ברשת אבל מכיוון שמודל הפתקים הוא זה שהכתיב את תוכן המתחם שלי חשוב לי להתעכב עליו כבר כאן. מדובר בעצם במעין בלוג של המתחם ואני משכתי אותו לכיוון השיתופיות ובדרך זו הפכתי אותו לקרקע פורייה אשר מאפשרת מתן ביטוי לכותבים שונים ולבחינת ההתנסות שלהם בסביבת מעבדה. הפתקים מותגו על ידי חברי הקבוצה בשם מותג :  פוסטיפ ובכל יום עולים בין שני פתקים לשלושה שמייצגים כל אחד בנפרד |

פוסטים קבוצתיים הן באתר זה והן באתר החדש שלי בFacebook הבנתי שהכוח של הקבוצה יחד כגוף אחד מייצר יותר מסך חלקי השלם. זו סינרגיה הלכה למעשה בה אני משתמשת דרך קבע ולטעמי היא יוצרת מחול חדש ושירה מעניינת של תוכן. הפוסטים הקבוצתיים נועדו להיענות לצורך לבחון סוגיות רלוונטיות מנקודות מבט שונות ובכך לאפשר לנו להכיר בעובדה כי אין אמת אחת. מנקודה זו ‘שווה’ שנשאר סקרנים גם במובן זה שנקשיב לאחרים. הרי ממילא אין בידינו להשיג את הידע כולו והודות לידע של האחר ניתן להתעשר ולרענן את נקודת מבטנו בצורה איכותית ומעניינת ומן הסתם אפשר גם ליהנות |

אינטראקציה דיאלוגאנשים אוהבים כשמתייעצים איתם וגם אם אתם מומחים בתחומכם ראוי ואף מתחייב לתת למי שפוקד את המתחם שלכם ובוחר להיות חבר בו להרגיש שהוא עצמו אכן מוסיף ערך אישי משלו, וחלק נכבד מהוספת הערך שלכם עבורו זו האפשרות לתת לו במה. הרבה מהאינטראקציה יכולה להתקיים באם תפעילו את הקהל שנמצא במתחם שלכם . אני לא מדברת על התחרויות השונות ועל האפליקציות השונות אלא אני מכוונת לשיח יותר עמוק יותר מורכב ומתמשך. האינטראקציה צריכה להיעשות על בסיס דיאלוג לטווח רחוק ולאורך זמן. חלק גדול מהאינטראקציה במתחם שאני בניתי מבוסס על כך שהחברים יכולים לפרסם תכנים שלהם ובכך לקבל חשיפה ולפתוח דיאלוג שמופנה לנקודת המבט שלהם. אני מניחה שעם הזמן המתחם יתפתח ויקרו בו דברים נוספים אשר בכוחם לייצר תוכן עניין ודיאלוג כי כפי שאמרתי זו המהות המעשית במתחמי המדיה החברתית לחשוב על בסיס תנועה מתמדת, על רעיונות חדשניים ועל עקרון החדשנות הלכה למעשה|

שימור לקוחות וחווית לקוח  שימו לב לנקודה חשובה: אמר את זה סת’ גודין ואני מצדדת בו “החשיבות אינה הגודל כי אם האיכות” חשוב לבדוק שאכן העשייה שלנו יכולה לעלות בקנה אחד עם האפשרות שלנו לשַמר, ואם כל האסטרטגיה שלנו מונעת אך ורק בזכות הגודל והכמות היינו יכולים באותה מידה להפציץ את תיבות הדואר של האנשים שאיתם אנחנו באים במגע עם חומר פרסומי והרי זו לא המגמה ולא העוצמה של המדיה החברתית. התרבות של עולם התקשורת החברתית מחייבת אותנו לחשוב מתוך מושגים של שימור לקוחות ויצירת חווית לקוח קונסיסטנטית שמופקת כאמור על בסיס קבוע ובכיוון חדשני ועדכני.  השימור מותנה גם ביכולת שלנו לתת למבקרים להרגיש שהם במקום הנכון שמקבל אותם בחום ובו נעים להם לשהות בבחינת אזור ההתרווחות, ה’קונפורט זון’ עבורם|

רעיונות חדשנייים שעלו בדעתי להמשך הדרך  וכמובן כל אחד מוזמן לקחת לעצמו וליישם, אני בעד … וובינרים, תחקירים, אירוח אושיות חשובות, שיתוף פעולה עם קבוצות ודפים אחרים ואולי אפילו, מי יודע, נרים לנו כנס וירטואלי כמו שהאמריקאים המדהימים יודעים להרים |

ולמי שמעוניין להצטרף למעבדה האישית שלי זו הכתובת :  Active & Marketing

בפוסט הבא אדבר כאמור על הכלים השונים הנמצאים בהישג ידינו ואשר באמצעותם נוכל לבנות ארכיטקטורת תוכן. לכל כלי לפי דעתי יש תפקיד שונה ואנחנו יכולים לשרטט תוכנית מתוזמרת היטב של תכנים מגוונים ומעניינים ובכך למשוך אלינו קהל שיפקוד את המקום בקביעות ויפתח מערכת יחסים לאורך זמן עם המתחם |

בכוונתי להתחיל בסדרה העוסקת בנושא מאוד חשוב בעיני בעולם התקשורת החברתית והמדיה החברתית והוא נושא הניטור. אחלק את הסדרה לכמה פוסטים הראשון (הנוכחי) יעסוק בחברה אשר מספקת שירותים בתחום, וזו גם תשטח בפניכם את הכלים לעבודה. השני יעסוק בחברה שאכן משתמשת בכלים הללו והיא תציג עמדה שתשקף עבורכם את הדרך בה היא תופשת את המהלך. השלישי מבין הפוסטים יעסוק בהמלצה לסל כלים הקיימים ברשת אשר אותם אני אציג בפניכם. ולבסוף, הרביעי יעסוק בחיבור בין כלי הניטור לכלי המדידה |

את הפוסט הנוכחי כתב יואב פרידור, מנכ”ל חברת buzzilla    המספקת את שירותי מערכת ההקשבה שפותחה בחברה. החברה מתמחה בניתוח ובמחקר מבוסס מדיה חברתית. אני שמחה על ההזדמנות הזו לפתוח בסדרה המפרטת נושא זה מכמה טעמים : חשיבות הנושא | העובדה שאני לומדת מתוך הדברים העולים הן מעמדת הכתיבה והן מעצם העבודה הנעשית בשיתוף עם הכותבים האחרים | האפשרות שלי להעביר אליכם עוד נדבך משמעותי לארגז כלי העובדה שלכם בתחום . מקווה שתיהנו |

מניטור להקשבה ישבתי עם מישהו בשבוע שעבר והוא אמר לי שכל העסק הזה של “מדיה חברתית” זה באזז מטורף שלבטח יגווע וייעלם תוך שנתיים שלוש. לא היה זה פשוט למצוא מאיפה להתחיל להתווכח עם האמירה הזאת, שכן לדעתי היא לא נכונה מכל כך הרבה כיוונים. עם זאת, דעה זו משקפת את התפישה השיווקית המקובלת, שהביאה אותנו עד הלום. כיום גלויה העובדה שהמותג הוא שלנו, ואנחנו שולטים במצב ! אנחנו אלה שמעבירים את המסרים, אלה שמנטרים את המידע.

“ניטור”, Monitoring בעברית, הוא מונח ששייך לדעתי לעידן הקודם. המונח “Brand Monitoring” הפך לראשונה למונח של התעשייה בשנת 2006.  בתקופה ההיא כבר קמו מספר חברות בארה”ב שפיתחו טכנולוגיות ובצידן מתודולוגיות שנועדו לנטר את מה שנקרא אז “תוכן הגולשים”. פיטר קיים, שהיה בזמן ההוא אנליסט בחברת המחקר פורסטר, ערך לראשונה מיפוי של השחקנים העיקריים בשוק שאותו הגדיר כ”שוק ה-Brand Monitoring “. הרציונאל שהניע את התחום בתחילתו (2002-2003) הגיע מהדיסציפלינה של המודיעין העסקי. מי שעסק בעניין באותם ימים ידע להסביר שהבלוגוספירה מהווה איום משמעותי על הווייתם של מותגים ועל כן חייבים לנטר את המידע הזה על מנת להימנע מסכנות.

אבל מהר מאוד התחיל להתברר, במיוחד למאמצות המוקדמות שבין החברות, שאכן יש סכנות אלא שבאופן אירוני אלה הן כאין וכאפס אל מול ההזדמנויות האין סופיות הגלומות בתרבות החדשה : תרבות השיתוף. השיחה ברשת פותחת בפני חברות ומותגים מגוון חדש ועתיר הזדמנויות וכל מה שנדרש מהן הוא להבין שמדובר פה בשיחה רבת משתתפים ולא בנאום על פודיום מול קהל שבוי. והופ מערכת המונחים השתנתה מן הקצה אל הקצה הדו”ח הבא שיצא מפורסטר ב-2009 כבר ניתח את שוק ה-”listening Platforms”. המעבר מ-Monitoring ל-Listening משקף בצורה נהדרת את השינוי התפישתי שמתרחש עלינו ממש עכשיו. אם כך אולי כדאי שבמקום לדבר על כלי ניטור, נדבר על כלי הקשבה ובדרך זו נתקדם עוד צעד מהשלב הגורס “להעביר את המסר” אל השלב שעיקרו : “לשוחח”.

מערכות הקשבה : מה הן עושות ? מדובר במערכות, מבוססות טכנולוגיית חיפוש, המותאמות לשליפת מידע לא מובנה, כמו זה הקיים בפורומים וברשתות חברתיות. מערכות אלה פועלות בצורה יעילה ורלוונטית ומאפשרות רמות שונות של אגרגציה, תצוגה וניהול של המידע. מערכות מיושנות יותר, מספקות בעיקר שירותי התראות. המערכות סורקות את מרחב האתרים (זו נקודה קריטית שאותה יש לברר בשעה שרוכשים שירות מסוג זה מה רמת הכיסוי ? האם המערכת סורקת את התחום הרלוונטי לתחום בו אנחנו עוסקים? ). המשתמש מגדיר את תחומי העניין שלו, בדרך כלל על ידי הגדרת מונחי מפתח והמערכת מצידה מתריעה בפני המשתמש על נתונים מעודכנים בכל פעם שהיא נתקלת בשיחה הכוללת מונחים רלוונטיים. מערכות מהדור החדש מאפשרות חיפוש אחורנית בכל הנוגע למידע ומעמידות לרשות המשתמש מגוון כלים לתצוגה ולניתוח של המידע. המידע כולל בדרך כלל מדדי נפח שיחה מסוגים שונים, מדדי תחרות, ניתוח זירות שיחה, חיפוש משפיענים , דירוג סנטימנט ואחרים.

מערכות הקשבה : מה עושים איתן ? ניתן למנות שלושה סוגים עיקריים של שימוש במערכות הקשבה :

מחקר במדיה חברתית אנשים מדברים ברשת, כל הזמן, על כל דבר ומספרים לנו מה הם חושבים על המוצר החדש שלנו בלי ששאלנו אותם, בלי שהיכווננו אותם, ככה סתם מרצונם החופשי. כל מה שנותר לנו לעשות הוא לאסוף את המידע הרלוונטי, לנתח אותו ולהפיק ממנו מסקנות ותובנות מעשיות. זו אולי ההזדמנות הגדולה ביותר בתחום המדיה החברתית. מעולם לא היינו כל כך קרובים לדעת מה הצרכן שלנו חושב ובמה הוא מעוניין באמת. ואם זכור לי נכון, כפי שלימדו אותי במבוא לשיווק, אנחנו כאן כדי לספק צרכים אמיתיים. מערכות הקשבה משמשות עבור חברות מחקר, כמו buzzilla, ככלי איסוף וניתוח לצורך תחקירים במדיה חברתית. היכולת לגשת בצורה מהירה ויעילה למידע רלוונטי, מאפשרת לספק מחקרים מרתקים המספקים מגוון רחב של דרכי שימוש : מיפוי שוק | ניתוח זירות | ניתוח קהלים | ניתוח מהלכים שיווקיים | מחקרי מגמות | מחקרי פיתוח מוצר | ועוד כיווני שימוש רבים ומגוונים כיוצא באלה.

הקשבה לשמה זהו השימוש הבסיסי במערכות מסוג זה. ארגונים וחברות משתמשות בעניין זה בעיקר בפונקצית ההתראות של המערכת בבחינת מענה לשני צרכים עיקריים : להיות ‘עם האצבע על הדופק’ של השיח הצרכני בשוק הרלוונטי. לחוות באופן שוטף את זירות השיח, את הנושאים ואת הז’רגון הטיפוסי לזירה. לתפקד כמערכת התראה מפני סכנות ואיומים. שימוש זה אופייני, בדרך כלל, לאגף הדוברות בחברה ובמקביל גם לפונקציות שונות הנדרשות באגף השיווק. המנויים על השירות מקבלים באופן שוטף התראות לגבי שיחות המתקיימות ברשת במידה שהנן רלוונטיות לבעל המנוי (על פי הגדרתו).

השתתפות בשיחה זהו שלב המימוש של אחת ההזדמנויות הגדולות הנובעות מהתעצמות השיח האינטרנטי. בתור נציגי חברות ומותגים, אנחנו בעצם בעלים של מאגר תוכן בלתי נדלה בתחום המומחיות של החברה או של המותג אשר אותם אנחנו מייצגים. תוכן זה מאפשר לנו להיות בני שיח רצויים במגוון רחב של שיחות, בכל מיני כלים וערוצי תקשור, ועל ידי כך להגיע למגע כמעט בלתי אמצעי עם קהלי יעד רלוונטיים. כל מה שנדרש הוא לדעת למצוא את הזירות הנכונות, את הדיונים שבהם נרצה להשתתף ואת האנשים שאיתם אנו מעוניינים לשוחח. אכן, מערכות ההקשבה הן המאפשרות לנו למצוא בפועל את הזירות, את הנושאים ואת המשתתפים הרצויים בצורה יעילה  ושיטתית. חברות משתמשות במערכות הקשבה על מנת להשתתף בשיחות בהקשר של שירות לקוחות, תמיכה טכנית, שיווק, משאבי אנוש, יחסי משקיעים ועוד מגוון מעניין של דיסציפלינות אחרות.

http://www.patrickhughes.com.au