זהר אוריין | “הכרזתי” כבר באחד הפוסטים הקודמים, בעיני הדיגיטל מת : בעיני, הדיכוטומיה בין פעילות הרשת לבין העשייה בשטח אינה קיימת בפועל ואין הפרדה ממשית בין מה שקרוי דיגיטל לבין מה שקרוי פיזיקל. נקודת המבט שלי התחדדה לאור ההיערכות לשנת 2012. התברר לי שיותר ויותר מאלה העוסקים בעשייה מגיעים למסקנה שיש לחשוב על הכול כמקשה אחת. יש לתפוש את מכלול צעדינו כסיפור שלם, בהיקף של – 360 מעלות בלי חציצה בין סוגי ההתקשרות. ההפרדה היא פיקטיבית ומלאכותית. שנת 2012 בעיני מסתמנת כשלב התעצמות של הדיגיטל – הן בכל מעשה ומעשה שניזום והן בהשתלבותו במרקם הטבעי של החיים. ברור ומובן שכזה הוא המצב בחיים הפרטיים שלי וכפי שידוע לכם – גם בחיים העסקיים והמקצועיים. כאנקדוטה לרעיון אני רוצה לתת לכם דוגמא אחת, אני קוראת לה : התגובות הפיזיות – בתקופה האחרונה אני חווה בממש את “התערבבות” העולם הדיגיטלי והפיזי. אנשים שונים שקשורים אל עמוד הFacebook שלי – מגיבים לי אבל לא במציאות הדיגיטלית אלא במציאות הפיזית, ולמעשה הופכים את השיחה שאני מתחילה בFacebook לשיחת אוף ליין – בכך למעשה מומחש לכם הלכה למעשה הערבוב בין העולמות. כיום זוהי התמונה במפת העסקים ברחבי העולם. למעשה, אין כל חיץ בין העולמות, וכאן התגלם חזון הדיגיטל האולטימטיבי : התכנון של מארק צוקברג להפוך את חיינו בזירה החברתית – לחיים על בסיס מציאותי על ידי הוספת הTime Line רק מתעצם מיום ליום ומגמתו הראשונית מקבלת משנה תוקף בלוח הזמנים כמו גם במערך היחסים בין שני העולמות הווירטואלי והאמיתי.

אוסנת גולן | אז מה בעצם עושים בשנה שבה מצד אחד יש צורך אמיתי לבנות מחדש אמון עם מחזיקי העניין שלנו, ובפרט עם הצרכנים –  ולצד זאת נפתחת הזדמנות ענקית לחבר בין המדיה החברתית לשירותי מיקום ולמובייל ועל ידי כך לייצר ערך כלכלי ותוכני שפותח ערוץ ישיר לצרכן, ומאפשר בעצם לנהל ולבנות איתו יחסים בהזדמנויות שונות לאורך היום ובכל מקום ? הדבר הראשון הוא להבין שהמרחב הדיגיטלי יכול להפוך לנכס מרכזי באסטרטגיה העסקית שלך שתי השפעות מרכזיות מעצבות את הזירה הדיגיטלית של 2012  :  הראשונה - המהפיכה החברתית שיצאה לדרכה ב-2011 והכוח שיוצרת המדיה החברתית לקולו של היחיד.בעידן הזה חברה שתשכיל לדבר עם מחזיקי העניין שלה ,לבנות מותג  אנושי שמתאים את עצמו ,שמייצר כל הזמן ערך מדויק לציפיות של הצרכנים ותורם לשיפור איכות חייהם יזכה להעדפה. השנייה -החיבור החזק שניתן ליצור בין מדיה חברתית ,שרותי מיקום ומובייל כבסיס לפיתוח קו עסקים חדשים המאפשר לחברות ולמותגים להנגיש מידע ,לדבר עם הצרכנים ולסייע להם לקבל החלטות קניה חכמות ,להציע להם הצעות ערך לפני ,בעת ואחרי הרכישה ולתגמל אותם בהטבות בגין רכישות או שימושים חוזרים . כתוצאה מכל אלה יש שתי שאלות מרכזיות שצריכות לעצב את תוכניות העבודה של חברות במרחב הדיגיטלי. מה האסטרטגיה והמטרות המרכזיות של הארגון או העסק ואיך ניתן לממש את ההזדמנויות שהדיגיטל יוצר לקידום מטרות אלו ? איך ניתן בעזרת הדיגיטל לחזק את  הקשר שבין החברה או המותג ובין מחזיקי העניין (צרכנים ,עובדים ,ארגונים חברתיים ,לקוחות ,ספקים ועוד) וליצור העדפה כבסיס ליתרון עסקי !  שנה אזרחית פוריה.

יהורם דוידי | בשנה שעברה קראתי משפט : “אם חבר שלך היה מדבר איתך כמו שפרסומות מדברות איתך, היית נותן לו אגרוף”. את התפיסה של מותגים כחברים קידמו מאד הרשתות החברתיות. אם כולם חברים של כולם, אז ברור (כמעט לכול) שחייבים להתקדם מסופרלטיבים נוצצים לשיחה בגובה העיניים. אחר כך הסתבר שאנשים מאנפרנדים מותגים באותו קצב שאסד מעלים מתנגדי משטר. מה קרה? אי הבנה. אפשר להצביע על חוסר האפשרות לדבר עם המוני אנשים באותה קירבה, ושכולם ירגישו מיוחדים, או לחילופין להצביע על הבשלה איטית לְמַדַי בהבנת העולם החדש. אבל התשובה האמיתית נמצאת במקום הרבה יותר פשוט: מותג הוא אכן מערכת יחסים, ועם זאת לא כל מערכת יחסים היא חברות. האפשרות לתקשר עם מותגים באופן דו סטרי ויומיומי היא מבורכת, ממש “כמו בחיים”, כל עוד היא מקורקעת ומציאותית.  מותג עדיין מספק לאדם הרבה יותר מאשר מוצר: רעיון, ערך, תוכן, ועוד, אלא שכיום הכל נבחן בפריזמה הרבה יותר תועלתנית. ובנוסף, במערכות יחסים הדוקות, הטון והקצב בו הדברים נאמרים חשובים לא פחות מהתוכן עצמו.  מערכות היחסים החזקות ביותר מתקיימות כשכל אחד מבין את תפקידו. אי לזאת, מותג שינסה לדבר עם אדם תוך שהוא מתחזה לחבר שלו, שלא יתפלא אם יטפלו בו כפי שמטפלים בכל נדחף אחר.

אריאלה דניאלי | Digital supermarket | הרבה דברים גילינו על הצרכן שלנו השנה: הוא מגיב, הוא משפיע, הוא משנה, רוצה את המחיר הטוב ביותר, אוהב מותגים, וכללית הוא רוצה שיתייחסו אליו. הרשת החברתית נתנה לו המון במה, שבזכותה אפילו קמה מחאה שסחפה מדינה שלמה. אבל בסוף היום, בשורה התחתונה, הוא פוגש אותנו בנקודת המכירה. הבחירה שלו נעשית שם, לא ברשת החברתית אלא מול המדף,  בזמן אמת, כשמגיע רגע הבחירה. והבחירה היום עבורו מאוד פשוטה – המחיר הטוב ביותר ינצח. כי אמנם בסופו של דבר יש המון מותגים, מֵהם טובים יותר ומהם פחות, אבל הוא כבר איבד את הרגישות, הוא רוצה הוגנות והוא מוכן לשלם…עד גבול מסוים.ובכן מה יעשה מותג שנלחם על חייו כדי למשוך את תשומת לב הצרכן ולגרום לו להעדיף אותו על פני המתחרה ? איך ינסה להעתיק את הקשר שיש לצרכן ברשת החברתית אל נקודת המכירה. שנת 2012 היא שנת הדיגיטל שממוקדת בנקודת המכירה, היא פיצוח היכולת של המותג להתחבר לצרכן שמתמצא היטב ברשת. אם,כאמור, בסוף היום הצרכן עושה את הבחירה שלו בנקודת המכירה, הרי היתרון שיש למותג בנקודת המכירה על פני הרשת הוא קיצור המהלך, דהיינו שכאן המרחק בין הצרכן למוצר הוא מרחק נגיעה. עליו רק להושיט יד למדף ולקחת את הפריט שביקש. ומתברר כי יש הרבה כלים שאפשר לעשות בהם שימוש חכם; קוד QR שאפשר לסרוק, מסכים דיגיטלים שניתן להפעיל באמצעותם את הצרכן ולחברם לרשת. יש חברות שכבר החלו במהלך. הנה דוגמא של חברת וולמארט שנמצאת בימים אלו בפיילוט מסוג זה. תתכוננו, הסופרמרקט שלכם נע לקראת מהפכה: Link

אדם פולצ’ק | המונח “אסטרטגיה דיגיטלית” הוא מהות הבעיה שלנו. אנחנו נואשים מלפצח את המונח. מנסים ללכת שמאלה, ימינה, אחורה, קדימה ובעצם עושים הכול בכדי לענות על השאלה “מהי האסטרטגיה הדיגיטלית שלנו ?” הרשו לי לגלות לכם כבר עכשיו – חבל הזמן של כולנו. אנחנו לא נמצא. לכאורה המונח “אסטרטגיה דיגיטלית” איננו קיים. ואם בכל זאת יש לו מקום,  הוא בא לידי ביטוי רק במצגות שלנו ובפַּן המעשי של עבודתנו, שכבר אינו דומה למה שהיכרנו עד כה בחיים השוטפים. בחיֵי המציאות האקטואלית, חברים, המעשה הוא הגורם הקובע. בעולם שבו הכול דיגיטלי אין אם כך טעם לשאול מהי ה”אסטרטגיה הדיגיטלית”. יתרה מכך, בעולם שבו הכול דיגיטלי, כלולה מאליה “אסטרטגיה דיגיטלית”. זו שאלה שטומנת בחובה את הבלבול הענק בו כולנו מצויים. אפשר לעבור כאן על רשימת תעשיות כגון תעשיית הבנקאות, תיירות, תקשורת, מוזיקה (ובאמת שאין טעם להמשיך, האמינו לי – יש עוד מאות) ולהיזכר איך הן פעלו לפני עשר שנים. זהו שינוי עצום וחסר תקדים ואין הכוונה לשינוי בעולם הפרסום, השיווק ואף לא בעולם העסקים. מדובר בשינוי הרבה יותר גדול,  המתבטא באורח החיים של כולנו, והתנהלותנו כבני אדם על פני כל הפלאנֶטה. ולכן העצה הכי טובה שאני יכול לתת לשנת הפעילות 2012 היא כשתישָׁאֲלו “מהי האסטרטגיה הדיגיטלית שלך ל 2012?” תורידו מיד את המילה “דיגיטלית” המיותרת בעליל ותישארו עם הגירסה ההולמת: “מהי האסטרטגיה שלך ל 2012?”. כשתעשו זאת, תתחילו להבין את היקף התופעה ואז, מובטח לכם שהתשובות יתגלו בשטח, ויהיו הרבה יותר ברורות.

שגיא חמץ | רגע לפני שאני פורט את האסטרטגיה הדיגיטלית שלי ל 2012 הרשו לי לפתוח בדברים שנשמעים לא עלינו כסיסמאות. אסטרטגיה שמקורה בזירה הדיגיטלית צריכה להיות קרובה יותר לצרכן, קשובה יותר, זהירה ועקבית יותר ממה שהורגלנו. אה, בעצם יש לציין דבר נוסף: אסטרטגיה דיגיטלית ב2012 צריכה להיזהר מאוד מסיסמאות. להערכתי 2012 תהיה השנה הראשונה בא הזירה הדיגיטלית תוביל בחלק ניכר מהענפים כמו גם מצד המותגים את האסטרטגיה כולה. אין לטעמי אסטרטגיה דיגיטלית ואסטרטגיה אנלוגית אלא יש – או נכון יותר לכל ארגון צריכה להיות – אסטרטגיה כוללת, אסטרטגיה שיווקית תקשורתית ועסקית  שמסמנת מסלול ברור של יעד וחזון. האסטרטגיה השיווקית והתקשורתית של מרבית החברות התעלמה עד לפני שנים ספורות מהזירה הדיגיטלית ובמקום זאת המשיכה להישען בעיקר על בסיס זירות התקשורת המוכרות והידועות וגובשה על צירי התקשורת המוכרים בין מותג לצרכן, טלוויזיה עיתונות ומערך שירות לקוחות טלפוני. בגלל ה”התחפְּרות” הזאת בשיטות העבר היא התעלמה מהשינוי שהתחולל במערך הכוחות בין יצרן לצרכן ולא הפנימה את כוחו ויכולתו של הצרכן בעידן הדיגיטלי לנהל תקשורת מהירה ופשוטה עם צרכנים אחרים, להניע סיפור במהירות ולסדוק את הפער בין תדמית כפי שהיא משתקפת מהפרסומות והעיתונים לבין המציאות. באופן טבעי האסטרטגיה שלי ל 2012 היא פועל יוצא של כל הנתונים האלו. הַצֶפִי  הוא, אם כך : הַתְוָויַת חזון ברור שכרוך בגמישות ושקיפות, יצירת תהליכים ארגוניים שיתמכו בהקשבה, למידה והפנמה של המתרחש סביב הארגון והטמעה של שינויים רבים ככל האפשר מבלי לאבד את המיקוד.

פרדיק בלסן | שנת הצ’יצ’ינג*  אחרי שמזמן הבינו כולם שהדיגיטל והסושייל והמובייל ( והינה תיכף ומייד לבטח יצוץ לו עוד גורם מסוגם ) הם כלים שיווקיים שכל ארגון “פשוט חייב “! הדיגיטל – על כל כליו, צריך להוכיח את עצמו מבחינה עסקית. שורה תחתונה אם תרצו : כמה הוצאתי, כמה הכנסתי,.ולא רק במושגים של כסף. התעשייה המרתקת הזו צריכה לתקשר ולהוכיח ללקוחות הרוכשים את שירותיה, שהיא שווה כל שקל, כל לייק,כל צ׳ק אין וכל קומנט ,טוויט וריטוויט. לעשות פעילויות ” מגניבות וחדשניות ” זה אחלה, אבל לתכנן את המסלול כך שהפעילויות האלה יתורגמו לשורת ההכנסות זו המשימה האמיתית. תשאלו את הלקוחות שלכם. אנחנו קוראים וחוקרים ועושים המון פעילויות שמביאות נתוני מעורבות מצויינים ,והם בהחלט תורמים להגברת כוחו של מותג , שכשלעצמו אגב הוא כבר החזר השקעה אדיר. אבל עדיין צריך לקרוא יותר על תוצאות בשטח : הדברים אמורים במכירות,  בטראפיק לחנויות,בהגדלת נתח שוק, תוך התייחסות מלאה לנאמנות וביקושים. וכשזה קורה -  וזה אכן קורה – הסיפוק הוא אדיר, מקצועית ועסקית. השאיפה השנה, יותר מתמיד, היא לקעקע את התֵיאוריה שעם פלאנינג נכון , הכל יסתדר כביכול מאליו, בלי שנקפנו אצבע. (שהדיגיטל פותר אתגרים שיווקים, מייצר “מעצמו” אנשים שנכנסים לחנויות, וכן שהדיגיטל מגדל עבורנו דור של לקוחות שבאים כבר ” מבושלים” לנקודות המכירה כי הם עשו את הטרום-שופינג בבית. בפועל מסתבר שאין כמו PRETAILING, כלומר שאפילו לייק אחד לתכנים שהיצפנו, מטעמה של “מיכל כהן ” למשל, הביא את כל החברות שלה לקופה ! אם נשקיע בכך לא נופתע מדי אם הקולקצייה שהועלתה במובייל תיגמר עוד לפני שהיא נחתה על המדפים, שהמוכרנים ידווחו על קהל חדש שלא נראה קודם בשטח, שמעורבות הגולשים דירבנה קו מוצרים שנחטף. נשמח לגלות שנתח השוק הקשיח גידל עוד “נתחוני שוק”, כֵּיוָון שהקפדנו להפוך שיחה למכירה או בקיצור הצלחנו להפוך את כל הדיגיטל הזה למילה אחת – צ’יצ’ינג* ! * לשם המחשה אציע דימוי מוזיקלי: צ׳יצ׳ינג – ( אונומטופאה – בעברית : תַּצְלִיל). במקרה זה השתמשתי במילה המחקה צליל של קופה רושמת, הצליל האהוב על בעלי עסקים במגעיהם עם הלקוחות בכל תחום שהוא.

אלדד וינברגר | רבות דובר על כך שתפקידו המרכזי של איש הפרסום והשיווק הוא לייצר ביקושים. אבל המציאות הדיגיטלית מגלה שרבים מהמותגים נכשלים בניסיון לענות על ביקושים קיימים למוצרים שלהם. הרשת מלאה בשאלות פיננסיות – שאינן מקבלות מענה מצד הנוגעים בדבר: כך באתרי הבנקים וכך בדוגמאות אחרות. למשל במהלך משחקי כדורגל מראים הנתונים פיק בחיפושים אחר משלוחי מזון – אבל אתרי משלוחים מעטים בלבד מרימים את הכפפה ויוצאים עם מבצעים ופרסום ייעודי. בחג השבועות רואים עלייה גבוהה בחיפושים אחר מתכוני עוגות גבינה וגם אחרי… פסטה – ועדיין לא כל חברות המזון מגיבות במבצעים הולמים לביקוש המובהק הזה. העולם הדיגיטלי מספק לנו אינספור נתונים אנליטיים מתקדמים על הערך שלקוחותנו מחפשים. בפועל, במציאות הצרכנית הנוכחית, המידע הזה שווה למפרסמים זהב. ניתוח נכון של הביקושים הקיימים ובניית תוכן מותג, יוטיליטיז ומוצרים שיענו על הערך שהלקוחות מבקשים הם בעיני המטרה המרכזית של מפרסמים ופרסומאים ב-2012 . בדרך זו נוכל להעניק ערך אמיתי לצרכנים שלנו. בברכת שנה טובה ומוצלחת.

זוהי דוגמא חיה שתעיד עד כמה לא נהיה רלוונטים בעוד שנים ספורות, באם העסקים שלנו יישארו מודפסים  - פשוט “יעבירו” אותנו הלאה בלי להניד עפעף. בד בבד, זו המחשה חיה ומנומקת לעובדה שאתם צריכים להשקיע במקומות חדשים ולהזיז הצידה את כל הפחדים המדומים.

הטכנולוגיה מאפשרת לנו לקצר תהליכים ולעשות יותר בפחות. מי שידע לתכנן זאת בצורה הנאותה - יצליח לגעת בצרכן הדיגיטלי ולהרוויח את זמנו ואת הרצון שלו להשקיע. לכן, עליכם לתכנן את צעדיכם ולהכין את עצמכם נכון לדור הבא של הצרכנים – הם ידרשו מכם להיות רלוונטיים, ממוקדי המקום שלהם ומכוונים לזמן שלהם. במידה שלא תַחְלְשוּ על שלושתם, פשוט ינפנפו אתכם הלאה – ובקלות תהפכו להיסטוריה.

הצרכן הדיגיטלי מבקש שכל הפתרונות יהיו ממש בכף ידו  |

הוא מחפש את מי שיימָצֵא במקום בו הוא בוחר  |

הוא עומד על כך שתעניינו אותו רק בנתונים שרלוונטיים עבורו וקשורים למפת האינטרסים שלו |

הוא צרכן חכם שיודע להשוות במהירות ולכן מוטל עליכם להקנות לו כלים שאכן מאפשרים לו לעשות זאת – כך בעצם תצברו נקודות זכות |

אל תשכחו דבר אחד חשוב - בן הדור הבא הוא צרכן מתעניין, מחובר, מערב ומעורב וכל אלו קומפוננטים שיכולים לשמש אתכם ככלי עבודה מהותי ובעל ערך שיווקי. הכל תלוי בדרך בה תבחרו להשתמש במסד הטכנולוגי הזמין,  ועד כמה תצליחו לייצר תשתית שמתיישרת לצרכים ולמבנה שלו.

יותר ויותר ארגונים מכל הסוגים מבינים את הפוטנציאל הרב שכבתי אשר Facebook כמתחם מעניקה להם, ואשר נובע מהמגע הישיר והיומיומי עם מניפת מחזיקי עניין. המגע נוצר דרך הצעות ערך ייעודיות, שירות לקוחות וכן באמצעות תקשורת בלתי תלויה. תקשורת תכליתית מסוג זה מאפשרת לארגון לבחור את הקול המייצג אותו ולעצב את סגנונו ללא תלות במדיה המסורתית. חלק גדול מהמהלכים הנעשים בFacebook נשען על פיתוח מערכת יחסים ויצירת מעין מועדון נאמנות, דהיינו מועדון לקוחות מתפתח המאפשר התקרבות – לגשת, לדבר, לתקשר ולהקשיב. אחת ההזדמנויות הטובות ביותר שכלי המדיה החברתית פותחים בפנינו  - ומדובר בייחוד בFacebook בשל גודלה ובשל פוטנציאל השיתוף הטמון בה – היא התחום התקשורתי של החברה.

בעבר, כשחברה רצתה לייצר מהלכי PR הדבר היה כרוך בתלות מרובה בכלי המדיה המסורתיים. זה התבטא בכורח להשלים עם השינוי של דברינו כפי שיצאו מפיו של העורך או העיתונאי – תלות שגרמה לכך שמסרים שיצאו מטעם הארגון עברו לרוב פרשנויות סובייקטיביות של העורכים במדיות השונות – בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ועוד… כיום נפתחה אופציה חדשה , בה הארגון יכול להשמיע את קולו דרך השׁוֹפָר של עצמו ולהכתיב את השיח מעמדתו המקורית לגבי מבנה הנכסים הדיגיטלים שאותם הוא מפתח על פי דרכו.

במהלך שנת הפעילות 2011 ראינו יותר ויותר את האפקטיביות של ההזדמנות הזו שצומחת לה מול עינינו. כאמור, גופים שונים הכירו בפוטנציאל של המדיה העדכנית ומימשו אותו הלכה למעשה, ובמקביל עצם השימוש ברעיון השפיע גם על המדיה המסורתית לקחת את המסרים כמות שהם, בצורתם הישנה והמוכרת ולהוציא אותם החוצה בכתבות רוחב בעיתונות ובטלוויזיה. אחת האופציות המרשימות ביותר הינה השימוש בLive Stream בFacebook,המאפשר לנו ליצור טלוויזיה מִשל עצמנו בעמוד האוהדים של החברה. כזכור – העמוד הוא הבמה שאותה אנחנו מטפחים ובמסגרתה אנחנו עצמנו מתפתחים בניתוב המסרים שלנו. הבמה הזאת מאפשרת לנו לתקשר את המסרים שלנו הלאה בהתאם לעמדה הרצוייה לנו.  אנחנו בוחרים מה טוב להציג, דרך המינסרה שלנו, ויתר על כן אנו עצמנו הופכים ל”עיתונאים” ולדוברים החדשים של החברה. ראיתי השנה אין ספור דוגמאות של חברות שלמדו את הפוטנציאל קודם כל מארגונים הפועלים ללא מטרת רווח, כדוגמת Facebook עצמם שמנהלים ממש חמ”ל תקשורת משלהם, שדרכו הם מוציאים את כל ההודעות לעולם הפתוח, וכך גם חברות אשראי כמו אמריקן אקספרס העולמית ואפילו דוגמת ה–”SELF MADE” של ברק אובמה. כל דרכי השיח הללו נשזרו ברעיון הכל כך ייחודי אותו הם מאמצים - אנחנו מסוגלים להיות המדיה של עצמנו !

אני מצרפת לכם שתי דוגמאות שמהן תוכלו להתרשם ב”Live” – ותוכלו להיווכח בפוטנציאל של הרשת. בשתיהן פעלו בחוכמה גדולה והשאירו כלשונם תכנים שעלו בלייב בצורה שמאפשרת לקהל לצפות בנאמר גם בדיעבד.  ואם זו לא תוגדר כשיטת הזנב ארוך,  ספרו לי מה כן!

Facebook                                                                                                          

Tom Martin                                                                                                     

מילת סיכום וצידה לדרך. כתמיד אני מצדדת בהתחברות למדיה החדשה, וזאת בעיקר כי הודות לה נוצר זן חדש של חברות וטיפוס חדש של עובדים – עובדי ה”כן לחדשנות”, עובדי ה”מה עוד אפשר לעשות בנושא” – העובדים היזמים, הפרואקטיביים, שמבינים שניתן לקפוץ על ההזדמנות שמאפשר עולם המדיה, לשלב  בעשייה קורטוב של קריאטיביות, לתבל אותה במעט פלפל של רעיונות משוגעים ובעיקר להפגין תעוזה … והגיע הזמן שתעיזו !

קהילות מובחנות וCrowdsourcing מובחן | מִזֶה תקופה ארוכה אני משקיעה מחשבה בַּנושא. והנה הרעיונות הבשילו  והגיע הזמן לכתוב את הרשומה. הכל התחיל אצלי מחשיבה בסיסית על נושא קהלי היעד אליהם אנחנו פונים כשאנחנו באים במגע עם הקהילה הדיגיטלית. חשבתי על כך שהמִנעד של אוכלוסית הרשת שאליו אנחנו מכוונים לעיתים גדול ורחב מִדַי וישנן נקודות זמן בהן גם בַּרשת שלכאורה פונה לכולם, נחוצה הבחנה בצורת הפניה ובקריאה לדיאלוג. לכן יש למצוא שיטה שתקל על המינון. מקובל לקיים פורום סביב עולם תוכן מובהק כמו בנושא האוכל שמביא סוג מסויים של אנשים – או למשל פורום בנושא של ג’יפים שיביא מן הסתם קהל אחר. חלק מהאינסייט הזה צריך לקבל ביטוי גם בקבלת ההחלטות שלנו בבואנו להקים קהילה וליצור דיאלוג עם מניפת מחזיקי עניין שאיתם נרצה להיות במגע. יש לזכור שלפעמים “הגודל לא קובע” כי אם האיכות והדיוק בשיח עם קהילה מוגדרת שיכולה להעשיר אותנו בתובנות שלה ומהצד השני אנחנו יכולים להעביר ערך הרבה יותר רלוונטי לענייניה.

חידוד המבט על הדרכים הנכונות לקיים  Crowdsourcing | מודל שיתוף חוכמת ההמון יכול להשתנות מחברה לחברה, לפי צורך זה או אחר. לא כל פרויקט חייב להיות נגיש לדעה הכללית של כולם, ואין כל מניעה לייצר מהלך קולקטיבי עם קהילה מוגדרת מבלי לשמוע את הקולות של כולם. לטעמי, החשיבה הממוקדת ממזערת את בעיית הרעשים המיותרים ומייצרת הלכה למעשה תובנות אמיתיות מהן ניתן ללמוד ולהתעשר. למעשה כל פורום בנושא מסויים וממוקד, כל קהילת נושא מהווה כר פורה לרעיונות אשר מתיישבים בדיוק עם עקרון חוכמת ההמון כשהיא עוברת בתיעול המובחן מראש. העשייה הממוקדת מול קהילת עניין מבטיחה שיתעוררו הקולות הנכונים שיתרמו ויכפילו אנרגיה בתחומי חדשנות ורעיונאות.

בנצ’מארק BMW :  לטעמי זו אחת מדוגמאות המופת שמהן ניתן ללמוד בצורה יסודית איך כדאי לעבוד על פרויקט הסופח בתוכו אלמנטים של :תכנון, אסטרטגיה וחדשנות. BMW החליטו לשרטט את הקווים לעתיד הרכב ולנסות לחזות את מה שעשוי לקרות לנו בשנת 2020 בעולם התחבורה. הם ראו לנכון לעשות זאת על מנת שיהיו בידם מספיק כלים להחליט לאן כדאי להם ללכת ואיך עליהם לפעול כדי להגיע ליעד לא מהמקום העסקי השגור והמובן מאליו אלא מֵעֶמְדָה אחרת, ששמה את האנשים במרכז וחוקרת את המאוויים שלהם ואת דרך החשיבה שלהם על הנושא. הם הרכיבו אנסמבל של פעילים שילוו את המהלך – כולם בתפקידים בכירים בַּתעשיות השונות – ואיש מהם אינו קשור לתעשיית הרכב . Collective Engineering: A Glimpse into the Future of Mobility and Marketing. הרעיון המוביל בניסוי היה לעבוד עם לקוחות ולראות איתם יחד איך ניתן להוציא תחת ידם את המוצר הטוב ביותר. כך יוכלו להשקיף על המתרחש בשטח ממבט-על הסוקר את נושא התחבורה באופן כללי ומנסה לחזות את העתיד. התהליך חזר ונוסה עם כל דמות שנבחרה לפרויקט, ולאחר שהתגבש תוקשר פומבית באתר ייעודי לנושא. כל אחת מהדמויות עברה מהלך מקביל של קיום מפגשים והתחייבה להציג את דעתה. כל התכנים כולם צולמו וניתנים לצפייה לעיני הציבור. את התוכן במלואו BMW לקחה לתשומת לב, ומתוכו יכלה לתכלל את התכנון שלה ברמה האסטרטגית המבוססת על חשיבה של מוחות שונים ממיגון תחומים.

אלו האנשים הבכירים בתעשייה שלקחו חלק  במיזם של BMW ניתן להיכנס לאתר ולהיחשף לסרטים שתיעדו את המעקב אחר ההתפתחות של הפרויקט וכך ללוות כל אחד מהסוקרים ששיתף פעולה עם החברה בדרך לחשיבה הקולבורטיבית על הנושא – עולם התחבורה לאן ב2020 ?

מודל עבודה תהליך חדשנות בשיתוף עם קהילה מובחנת | יצירה משותפת הינה כלי בעל משמעות רבה עבור חברות המעוניינות בשיתוף פעולה עם מחזיקי עניין שונים, בשעת פיתוח מוצרים ושירותים חדשניים ומשוכללים. המדיה החברתית והתקשורת האונליינית מאפשרת לעבודת היצירה המשותפת להתרחב בצורה טבעית וכך לקבל נפח הרבה יותר משמעותי מזה שהשיגו בעבר. אבל למרבה בצער הרבה מאוד חברות יוצאות למהלך כזה יותר מדי מוקדם ויותר מדי מהר. הפזיזות הזאת לפעמים מובילה לקטסטרופות פי אריות במקום שההשקעה ברשת תוליד את הדבר הנכון. יצירה משותפת מחייבת ריכוז של כמה יכולות ודרושים לעניין כישורים מאוד מיוחדים שיבטיחו את הצלחת המהלך. ראוי לזכור שליצירה המשותפת יש אימפקט משמעותי על החברה לכל רוחב הפס שלה. לכן צריך לקחת בחשבון שבמהלך בו מעלים אלפי רעיונות .עבור החברה נחוץ לדעת לייצר מודרציה חכמה ופולואו אפ איכותי ברמה שדורשת מהארגון “לעבוד בזה”. לפני שיוצאים למהלך של חדשנות פתוחה מול קהל רחב יהיה זה ממש קריטי להבין איך מתנהגים לקוחות ברשת ואיך נוצרת בשטח אינטראקציה תקשורתית און ליינית. יצירה משותפת עלולה בלי שום בעיה לייצר אפקט הפוך על הפוך ,backfire אם לא תהיו מוכנים במלוא מובן המילה להכיר במשמעות הריאלית של הפרויקט על כל תכולתו.

להתחיל בקהילות סגורות | בחינה של יצירה משותפת בקהילות קטנות וסגורות מאפשרת לנו לראות איך הדברים עובדים, להתרשם מדיעות המגיבים. למפות את התגובות החיוביות או המסוייגות, ולקבוע לפיהן מהם הצעדים שעלינו לנקוט על מנת לתקן בעיות שהתגלו בשטח. זו למעשה סביבת עבודה מנוהלת אשר מזכירה לנו להיות בקונטרול. כל אלו מאפשרים לנו להתכונן היטב לפני שמחליטים להוציא את הרעיון מבית היוצר החוצה, אל הקהל הרחב.

להתחיל ביצירה משותפת על פרויקטים ספציפים | אין שום היגיון בשאיפה להציף את הבמה הפתוחה לרעיונות ופידבקים, בגלל העובדה הפשוטה שקשה מאוד לנהל שיחה פתוחה שאינה ממוקדת. צריך להתחיל מנסיון צנוע לשתף אינסייטים שהתקבלו על מוצרים שונים ולשאול באמצעות שאלות מנחות אילו צעדים קונקרטיים יכולים האוהדים להוסיף ולהציע לאור הקריאה לרעיונות חדשים ופתרונות המבוססים על התחקיר המקדים.

להתחיל ביצירה משותפת עם האוהדים המושבעים ביותר | היצירה המשותפת יכולה להתבצע בתוך קבוצה של גולשים שגילו עניין והתגבשו סביב הקהילה הסגורה שיצרנו; אבל אין ערוך לעבודה משותפת עם אוהדים אמיתיים של המותג ושל הארגון שיוצרת אימפקט גדול יותר. הם למעשה מכירים את העסק מהצד והם יֵיענו בחפץ לב לקחת להיות חלק בפרויקט, בתוך קבוצה מובחנת שעוזרת להתפתחות וגורמת לאבולוציה אמיתית בהיסטוריה של העסק הלכה למעשה. חשוב לומר שזה ימצב אותם ביתר שְׂאֵת כקהילה מובחרת וכתוצאה מכך נקבל קהל נאמן שיספק לנו תקשורת איכותית בקרב המעגלים הקשורים אליו.

מילת סיום וצידנית של מחשבה לדרך…יש לנו נטייה חזקה להתרשם מהמספרים הגדולים ופחות מאיכות התוכן ומהעומק של המהלכים. קהילות מובחנות וקידום חדשנות משותפת וקולבורַטיבית בְּזירה ממוקדת קהל יעד הם הערובה לקשר אמיץ וליחסי גומלין אמיתיים, בבחינת עמוד השדרה של המיתחם המתפתח. מוטב לשַׁערֵךְ את המהלכים במדד האיכות ולא רק במדד הכמות – האיכות היא זו שתוביל אתכם אל הדרך הנכונה בשעת שרטוט המהלכים החכמים כדי שהארגון. ייבנה על בסיס איתן. מובטח לכם שבתפישה ברת קיימא זו תצאו כשידכם על העליונה !

אין ספק שהiPad שלי ואני עצמי מתחילים לקבל מושג מה עושים אחד עם השני…אציין לִזְכוּת הפוסט המרתק של מורן לביא שהוא יצר אצלי סוג של סדר טכנולוגי, כך שהבנתי סופית ובאופן מובהק לְמה ניתן לצפות. אבל, כגילוי נאות …עדיין ביום יום אני מוצאת את עצמי יותר “סוגדת” לו על יופיו ועל הפוטנציאל הגלום בו באופן וודאי מאשר על שימוש פונקציונאלי |

חשבתי רבות על התופעה   מהי תכליתו של המכשיר הזה ואיך הוא משנה את תפישת השימושיות הטכנולוגית בעולם דיגיטאלי. מתוך שיחה שלי עם אשר עידן אודות הנושא הבנתי שאולי אנחנו חוזרים למקורות במובן שאנו מחזירים לעצמנו את תחושת הנגיעה, בדומה לנגיעה בחומרי המציאות עצמם. לצורך העניין על ידי מכשירים משוכללים כגון סמארטפונים ומחשבי יד מגע מתאפשר לנו לייצר תקשורת באופן שונה לחלוטין מהשימוש במקלדת שבינינו לבין עצמנו עדיין מזכירה קצת את מכונת הכתיבה המסורתית. אם נרחיק עם ההיבט הפילוסופי הייתי מגדירה זאת כך:

 | Cutting Edge פוגש את המקורות |

זה יהיה פוסט מעט פילוסופי |  לפעמים מותר להיות קצת פילוסופים דהיינו לזרום עם המחשבות לגבי העתיד לקרות בשטח. להערכתי זוהי הבשורה שהמכשיר הזה על תכונותיו הייחודיות מביא לאוויר העולם. שימו לב לעובדה שהשינוי הגדול בשימושים הטכנולוגים כבר מסתמן לנגד עינינו. אנחנו עתידים להיפרד מהמקלדת ולחזור לשורשים שלנו, כלומר שוב נוגעים, חשים, מרגישים, ואם נלך עם זה עוד כברת דרך אנחנו נלמד דרך השימוש בטכנולוגיה להפיק יותר חום מאשר קור |

עצם הנגיעה יוצרת שייכות | שותפות |  במיוחד בעולם של תקשורת חברתית אבל כפי הנראה גם בתחומים אחרים הלקוח שם את עצמו במרכז ומרגיש בבעלות על התנועות ועל הפעולות שבאמצעותם הוא מייצר אינטראקציה. עצם העובדה שהלקוח במרכז שם אותו במקום של אחריות, שם אותו במקום של בעלות. האקט הטכנולוגי של הנגיעה במסך ושליטה בין מסכים שונים בעשייה שלי מייצר הרגשה של קונטרול רום אני המחליט ואני מנתב את העולם דרך ספק התקשורת המרכזי שלי בו אני יכול לעשות את כל הפעולות שלי במקום בו אבחר ובדרך בה אבחר. עצם הנגיעה הופכת את המיכלול לנגיש ביותר מבחינת ההרגשה והתחושה ומבליט את מקומי כמקבל ההחלטות וכשולט על הסיטואציה התכנית ,הצרכנית והתפעולית שלי |

הויתור על התיווך : המקלדת |אחד הדברים המשמעותיים מן ההיבט הפיזי שגרמו לי להתחיל לגלגל את כל המחשבות הללו, הגיע מהעובדה שפתאום גִליתי שאין מתווך. אמנם זה נשמע סמנטי ואולי גם מופשט מדי אבל חשבתי לעצמי שאולי הויתור על המקלדת מסמן את עיקרון הויתור על המתווך. במבט כללי הולך ומתחזק מקומו של הגורם האנושי, של הלקוח כאדם השולט בתנועותיו ואחראי על מעשיו היַצרניים |

| להחזיק את האינטרנט : נוצרת התחושה  ש“אני מחזיק בעולם ושולט בו בכף ידי” | 

| ההרגשה שאנחנו נשנה את התפישה של ההפעלה ונקבע איך אנחנו עושים את הדברים |

אין סוף גילויים ובפועל היום שלי הופך למעניין כל אלה ממחישים שינוי בתפישה של אופן השימוש והמגע עם הכחול הגדול מזווית חדשה שמייצרת חווית גלישה, חווית צרכנות וחווית שליטה שונות בתכלית. חוויה אחרת  וחזקה יותר.

לסיכום : אם אתם שואלים אותי אם אני עושה פרסום סמוי לiPad , התשובה היא לא : אני עושה פרסום גלוי ! ממליצה בחום .. רצ”ב הפרסום המקורי של החברה.

במסגרת סדרת “הפוסט האורח” שפתחתי כאן אני מארחת הפעם את ישי רוזנבאום,ישי כתב פוסט שמשתלב היטב בסידרה הנוכחית, כממשיך את נושא ההיכרות של אנשים ברשת וחשיבותו של המפגש בעולם האמיתי, המגיע בעקבותיו. המאמר מתובל בהומור הדק של ישי ולבטח תיהנו מהצגת הנושא מנקודת מבטו ומהמחשות החיות המבהירות את עמדתו ברמת הפרט והכלל… לפוסט הראשון בנושא היכרות ברשת לינק.

—————————————————————————————–

הכול החל בפוסט של חבר משם זה המשיך לדיון על גבי הקיר שלו בFacebook, שהתגלגל, כדרכם של דיונים כאלה, למחוזות לא צפויים של מציאות רב-ממדית, יקומים מקבילים ופיזיקה-פור-דאמיז. מי שהיה מציץ בדיון הזה ונתקל שם לראשונה בשם “ישי רוזנבאום” או כפי שהוצג : Ishai Rosenbaum, היה אולי מסיק שאני גיק חובב פיזיקה. אלא שהיה טועה, וברור גם למה: הוא פשוט ראה רק חלקיק זעיר (ולא ממש חשוב) מהתמונה המלאה שהיא אני.

עכשיו נניח שהוא… בעצם, בואו נחליט שהוא זו היא, הייתה רוצה לדעת עלי יותר, להכיר אותי (למה ? רק היא יודעת). מן הסתם הייתה מקליקה על שמי ומגיעה לפרופיל שלי, מתעכבת קצת על פוסטי הקיר, בודקת אם יש לנו חברים משותפים, מדפדפת בין התמונות, ולבסוף מציעה חברות, האומללה. נו, הרי כולנו מכירים את הדינאמיקה הזאת. כך הופכים ל”מכרי רשת” ותוך זמן קצר אנחנו גם עוקבים זה אחר זה בTwitter, קוראים האחד בבלוג של השני, מגיבים, מנהלים דיונים, משגרים “לייקים” הדדיים בFacebook. אכן, זהו העולם המופלא של המדיה החברתית. אבל מפה עולה שאלה מעניינת: האם אנחנו באמת מכירים האחד את השני?

בשיחת ליל שישי משפחתית שניהלנו לאחרונה, שאלה אותי נציגת דור ההורים (70 פלוס-מינוס): “נרשמתי לFacebook עכשיו מה עושים עם זה ? לשם מה זה טוב ?”. אחד מנציגי דור הבנים (40 פלוס), איש הייטק בכיר שאינו ממש פעיל במדיה החברתית, התערב וענה בציניות ש”זה נותן לאנשים אשליה שיש להם חיי חברה”. לי כמובן לא נותר אלא לצאת להגנת המדיה החברתית (ולהגנתי!) ולומר שהיא משלימה ומעשירה את החוויה החברתית, בוודאי לא מחליפה אותה. בכל אופן, הנקודה המעניינת היא כי הגישה הסטריאוטיפית אודות המסכן שיושב ספון בחדרו החשוך (או מוטב: במוסך של ההורים) ומנהל חיי חברה וירטואליים, עדיין לא חלפה מן העולם. הגישה הזאת יוצאת בין היתר מנקודת הנחה שאין תחליף להיכרות אמיתית, פנים אל פנים.

והאמת ? התיאור נכון מאוד !

כסטריאוטיפ הרעיון אולי מוגזם, כדרכם של סטריאוטיפים. אבל הנחת המוצא שלו הגיונית בהחלט ! אלא שמכאן ואילך תנאי ההתחברות החדשים נותנים בידינו אפשרויות בחירה והיכרות איכותית מהסוג שלא הכרנו עד כה.

העידן הנוכחי באינטרנט חושף אותנו לאחרים בצורה חסרת תקדים. אני זוכר איך עד לפני כמה שנים, כשניהלתי קהילה באינטרנט, עוד הסתתרתי מאחורי השם הפרטי בלבד ותמונה מרוטשת. אבל יום אחד נטשנו כולנו את המסכות, הכינויים והתמונות של הומר סימפסון (אני) ועברנו לפתיחות מלאה, כולל תמונות, וידאו וכו’. מעבר לפרופילים שלנו בדה מרקר קפה Facebook ו Linkedin מעבר לבלוגים ולמיקרו-בלוגים שלנו, לערוצי הYouTube והBlip.fm אנחנו גם מפזרים את טביעות אצבעותינו בכל רחבי הרשת : בטוקבקים, בבלוגים של חברים ועוד. ובואו לא נשכח שכל הדברים האלה אינם נעלמים הם נשמרים ומתועדים לנצח (עד שחלילה שואה גרעינית תשמיד פה הכול או משהו כזה).

אם נחזור אלי ולמכרת הרשת החדשה שלי, שאותה לא פגשתי מעולם ואף לא שוחחתי עימה בטלפון, ונניח שאני רוצה להכיר אותה יותר לעומק, אבל עדיין לא מעוניין להיפגש איתה. ובכן אני מתחיל לחפור לעומק, קורא פוסטים ישנים בבלוג, מגגל את השם שלה וכו’. אתם יודעים, סטוקינג רשת מצוי. עכשיו בואו נניח שממש נכנסתי לעניין, לקחתי כמה ימי מחלה מהעבודה, התחלתי לקדוח ממש עד הקצה, ועיינתי בכל כל בדל טקסט או תמונה שלה שאי פעם היא שחררה לרשת. עכשיו האם אני מכיר אותה? התשובה היא שאני אולי מכיר אותה טוב יותר (ושאני כנראה גם זקוק לטיפול), אבל עדיין לא באמת ולא ממש.

שוב חזרנו לעניין התמונה המלאה, או למעשה החלקית, ולאותם הממדים הנסתרים של המציאות שנעלמים תדיר מעינינו. בסופו של דבר, למרות נוכחות הרשת המאסיבית שלנו, אנחנו עדיין בוחרים ובוררים, במודע או שלא ביודעין, את מה שאנחנו מעלים לשם. למרות החשיפה, זו משקפת רק חלק מאישיותנו ומהווייתנו. על כן אמרנו שאין תחליף בעתיד הנראה לעין לפגישה פנים אל פנים. גם לדעתי בסופו של דבר, אנשים שואפים לכך. ומה לעשות, הרשת עדיין לא מעבירה ריחות (הרי גם פרט זה הוא נדבך חשוב בהיכרות ככלל, ולא רק במסגרת היכרות רומנטית), והיא מגבילה את האפשרות שלנו לתפוס את המכר החדש שלנו בשעת טעות, בפליטת פה, בכוס קפה שנשפכה על המכנסיים שלו, אפילו באופן שבו הוא מגרד באפו כשהוא עצבני כי כדי להתקרב לתמונה המלאה צריך כמובן לשמוע ולראות גם את הדברים האלה, שאותם נוכל לחוש בשלבי ההיכרות הבאים, באם ההיכרות היסודית דרך הבחירות והברירות ברשת התקבלה עלינו כמתאימה.

—————————————————————————————–

מצאתי סרט מצחיק וקצר על דיאלוג מעט “חרוך” מקווה שימצא חן בעינכם ….

רציתי לקרוא לפוסט הזה “תעבירו את זה הלאה”אבל יש פה הרבה יותר מכך, ולכן קראתי לו בשם גנרי Networking בעולם המדיה החברתית. כתבתי בעבר פוסט גדול על מילון יחסים ופרגון ברשת ואחת הסוגיות בפוסט התמקדה בנושא עליו אני רוצה לדבר החלטתי לעשות לנושא Blow-Up ולהרחיבו לפוסט יעודי שלם. כמי שפעילה זמן ניכר בעולם של מדיה חברתית אני נחשפת המון פעמים לפניות ומקבלת בקשות מסוגים שונים. למדתי כי אחד העוגנים ליצירת רשת הקשרים שלי ברמה איכותית וטובה היא לא לחשוב רק על עצמי אלא לחפש איך אני יכולה לתרום לאחרים מהמידע אליו אני נחשפת.

הרעיון הוא פשוט, אנחנו נמצאים לא מעט שעות ברשת (דיברו על ממוצע של שלוש וחצי שעות לישראלי), אנחנו נחשפים למידעים, לבקשות שונות, לחיפושים שונים ומגוונים. הנוכחות שלנו נגזרת בחלקה מהדרך בה אנחנו עוזרים ותורמים לטבעות הקהל איתם אנחנו באים במגע, גם אם זה לא קשור ישירות בנו ובעיסוק שלנו. זכרו : אנשים קונים אנשים, אנשים אוהבים ששמים לב אליהם, שנותנים להם יחס ושעוזרים להם. ככל שתהיו יזמים, נדיבים, איכותיים ביחסים ובחשיבה על האחר כך בסופו של דבר תעמיקו את הקשרים ותרוויחו מהרשת אותה אתם יוצרים תוך כדי תנועה. כמו כן, לתפישת עולמי עצם הפעולה המיועדת לעשות דברים טובים מתגמלת את העושה במיידי כי הכוונה וההרגשה בעיקבות הנתינה יש בהן כוח לא מבוטל הדבר עוזר לנו למלא את המצברים בחיינו וליהנות מהם באמת.

להלן אחלק את ההמלצות שלי על פי סוגי אקטים שונים אותם אנחנו יכולים לייצר בקטגוריית “העבר הלאה” החלוקה מעט סינתטית אבל היא באה לייצר סוג של סדר שיתעל אתכם לאופציות השונות. שימו לבכם לכך שאין להתייחס להצעות כאל מטלה וכאל עומס שכוונתו להכביד על העשייה שלכם ברמה היומיומית אלא הפטנט הוא לסגל לעצמנו את היכולת לעשות זאת באופן טבעי בתוך הזרימה של היום ואם תרצו בדומה לקלות הנשימה. אין צורך להרגיש שאתם ”עובדים בזה” ולהשקיע יותר מדי זמן, די ב”מעשה טוב” אחד ביום והתחלתם בדרך הנכונה. אין בלבי ספק שאם אכן תפעלו על פי חוקים אלו תרוויחו הרבה יותר ממה שהתכוונתם, וראוי לתת את הדעת על ערך נוסף : לפעמים פעולה פשוטה שלכם יכולה להיות משמעותית ביותר עבור האחר.

הצעות שאני מקבלת באופן ישיר : באופן קבוע פונים אלי ברשת עם כל מיני הצעות, מבקשות לליווי, הרצאות, סדנאות ועוד … הטבע שלנו הוא לסנן מה מתאים לנו ומה לא ומה פשוט לא מתקדם לשום מקום, החלטתי בשלב מסוים שהלידים הללו שאני מקבלת ואולי לא מדברים אלי או עונים לתבנית העסקית שלי לבטח עשויים להועיל ולקדם את האחרים ולכן אני נוהגת תמיד לייצר חיבורים הולמים. הכי טבעי להתעלם ממשהו שלא מדבר לליבנו, בלי להתעכב דקה על התרומה העצומה שאנחנו יכולים לעשות למישהו אחר אם “נעביר את זה הלאה”.

הצעות שאני רואה ברשת הרבה מאוד פעמים אני חשופה ברשת לשאלות שונות על ספקים שונים, הדרך שלי היא קבועה, להתעכב שנייה ולהמליץ על אנשים שאני מכירה דהיינו לתת לעולם לייצר קישורים באמצעותי. נכון שזה נראה מעט טרחני וסוחב זמן, אבל בפועל הדבר ממש לא גוזל יותר מדי והחיבורים שאני עושה עוזרים לאחרים להגיע לפתרונות איכותיים וטובים. סביר שכך הם יזכרו אותי, לבטח יצאתי נשכרת מעשייה טובה וכפי הנראה גם תמצא בעתיד הדרך שהדבר “יחזיר את עצמו”. חשוב לי לציין שהערך המשמעותי ביותר עבורי הוא שבצורה זו אני מתווה את קווי דמותי ברשת ואת הקשרים אותם אני יוצרת. ערך מוסף מגיע בשלל צורות ומופעים : בצד האפשרויות לספק מידע, תוכן מעניין וטיפים מתקיימת במקביל מערכת קשרים סמוייה שבכוחה לייצר ערכים מוספים קטנים, כל הפירורים הללו מצטברים בLong Run ויוצרים את זהותנו המיתוגית והתכנית ברשת.

משרות שאני נחשפת אליהן בTwitter על בסיס קבוע מפרסמים במתחם זה משרות שונות, והרי לעשות ReTweet זו פעולה פשוטה שמרחיבה את החשיפה של המשרה ומובטח שתגיע לאוזן הנכונה. תהיו “נדיבים” אל “תתקמצו” על פעולות קטנות שהן לעזר רב לאחרים.

שאלות או בקשות בסטאטוס בFacebook אם אתם נתקלים בשאלות או בבקשות בFacebook, היו כרוי אוזן, ענו לגולשים המתעניינים על הצרכים שלהם בתחושה שפעלתם לטובת הקהילה שיצרתם.

יזום שימוש במתחמי המדיה החברתית שלכם לקידום צרכים של מכרים שלכם המתחמים שבניתם והקהילות שמתרקמות סביבכם ונתקלות בכם על בסיס קבוע יכולים להוות כר פורה לעשייה איכותית עבור חברים שלכם או מכרים שלכם שצריכים עזרה. באופן קבוע אני רואה סטאטוסים הקוראים לעזרה עבור חברים או מכרים. קחו בחשבון שההתיחסות מצדכם בשיטות שפירטתי היא עשייה פשוטה שיכולה לתרום גם למעמד שלכם מול הקהילה שיצרתם וכמובן גם לצדדים שיתחברו יחד דרככם.

זיהוי הזדמנויות של עיתונאים ושיווק של אחרים תמיד תהיו ערניים לגברדיה של העיתונאים או היחצנים הסובבים אתכם במתחמי המדיה החברתית. לא פעם אני מבחינה בעיתונאים המפרסמים את הידיעה שהם חוקרים בנושא מסויים ומחפשים לדבר על עולם תוכן כזה או אחר ודרך מתחמי המדיה החברתית שלהם הם מקווים למצוא קישורים ברי תועלת. זו הזדמנות נפלאה לחבר בין מכרים שלכם למדיה המסורתית ולעזור להם לקבל חשיפה.

תוכן טוב אותו אני חושבת שאחרים צריכים מעבר ל”תעבירו את זה הלאה” במוד החברתי, תעסוקתי, עסקי הוא כמובן העיקרון שלפיו ההמלצה הטובה ביותר שלי ל”העבירו הלאה” תושתת על תוכן איכותי, מכאן שאין לבזבז לריק הזדמנות שכזו … ראיתם כתבה טובה, מצגת איכותית, סרטון מדליק – שתפו.. זה יכול להועיל לאחרים להרחיב את הידע שלהם ולהעמיק את תחומם דרככם.

אני מוסיפה למי שלא ראה את הפוסט המקורי עליו נשענת הרשומה הזו : מילון פרגון ויחסים ברשת בפורמאט שהכנתי כמצגת. מקווה שתיהנו, תפנימו ותצעדו בצעדים הנכונים אשר ישביחו את נוכחות הרשת שלכם ויעשו לכם את הפעילות לכיפית ומעניינת.

פוסט שלישי בסדרת מגדלי תוכן העוסק בבניית תוכנית עבודה וגאנט פעילות.

האמת היא, שבשעה שהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה הוא השתרשר מסדרה של שלושה פוסטים על בניית מגדל תוכן במדיה חברתית ראשון שני . תוך כדי כתיבה ותוך כדי מחשבות הפך הפוסט השלישי לשונה במקצת. השוני מתבטא בכך שנוכחתי שבמקרה זה הוא לא צריך לשרת רק את עולם המדיה החברתית אלא להרחיב את גבולות הנושא : איך בונים תוכנית עבודה, גאנט פעילות באופן כללי. כלומר, מי שנחשף אל הפוסט ואינו משתמש בכלי המדיה החברתית יכול בהחלט לאמץ את המהות והתוכן של הנאמר לעיל ולהשליך אותו על כל תוכנית עבודה שיווקית שאותה הוא רוצה להטמיע בארגונו, ולמען האמת על כל תוכנית באשר היא.

אני מגיעה לשלב זה לאחר ניסיון רב שנים של עבודה בעולם הפרסום והשיווק. תוכניות עבודה, תכנון ציר זמן וגאנטים הם לחלוטין טבע שני שלי ולמעשה אפילו טבע ראשון. בתפקידיי השונים הוצבתי תמיד במשבצות של אסטרטגיה קריאטיב ותכנון. חלק זה חשוב מאוד בטיול שלי בחיי ולכן לקחתי ואימצתי אותו לעיסוקים שלי כיום. עבודה מסודרת שמאופיינת בתכנון מראש עוזרת לי להצליח ביישום כל המשימות שלי. כעצמאית, ניהול זמן הוא משימה לא פשוטה : המסגרת פרוצה וצריך לקבוע איך מג’נגלים אותה בהצלחה ואיך, למרות המורכבות מצליחים לבצע את הכול. אני מאמינה שהטיפים בפוסט זה מתייחסים לחלק מכם שנמצא בפוזיציית העצמאות ועם זאת יכול בד בבד לתרום המון גם למי שהוא שכיר וצריך לארגן לעצמו בתוך המסגרת הנתונה את מסגרת עבודתו האישית, באופן שיאפשר לו להתמודד עם מכלול המטלות והמשימות הפנים ארגוניות והחיצוניות.

השיקולים שצריך להדגיש בבניית גאנט פעילות ותוכנית עבודה מתחילים בראש ובראשונה מניהול נכון של השנה. דברים שבאחריותנו ודברים שקורים “מאליהם” בין אם נרצה בכך ובין אם לאו .חשוב שנתייחס למשתנים השונים המופיעים בכל שנה ותיכף נעבור עליהם וניעזר בידיעה שהשנה יוצרת לנו ממילא תרחיש שמכתיב המון פעילויות. לפני שנתחיל אני רוצה לסבר את האוזן לגבי המושג גאנט : המושג פותח על ידי הנרי גאנט בשנת 1910 תרשים גאנט הוא תרשים המשמש לתיאור פעילויות עם הקשרים ביניהן תוך ציון הזמן של כל פעילות ופעילות. עצם העובדה שאנחנו מותחים את השנה על ציר זמן ומאפיינים את כל הפעילויות עליהן אנחנו יודעים מראש עוזרת לנו לבחון כל פעילות לגופה ובמקביל לבדוק ממנה אחורנית כמה זמן בפועל ייקח לנו לבצע אותה ומהם המשתנים בדרך שאותם אנחנו צריכים לקחת בחשבון.

דבר נוסף מופלא וייחודי שאני גיליתי במשך שנות עבודתי לגבי הכלי ולגבי השיטה, הוא כי דרך השימוש בכלי הזה אנחנו יכולים לראות את התמונה המלאה של הפעילות שלנו ובכך לזהות ממשקים סינרגטיים בין פעילויות שונות. באמצעות שיטה זו אנו יכולים לייצר שיתופי פעולה, מזעור עלויות ומינוף של פעילות אחת כלפי השנייה.

בראש ובראשונה גאנט צריך לכלול את כל חודשי השנה, את כל החגים העבריים והאזרחיים. אם קהל היעד שלכם לדוגמא קשור ברמה כזו או אחרת לבתי ספר או אוניברסיטאות חשוב לכלול בתוכו גם את המועדים השונים הקשורים למערכות חינוך או אקדמיה כולל חופשות סמסטר, תחילת שנת לימודים, זמני קבלה ועוד. חופשות וחגים יוצרים פיק מסוים שבו רוב מחלקות השיווק משתמשות כפיק מכירתי. גם עולם התוכן יכול להכפיף את עצמו למועדים בהם ניתן “לקשט” ולצבוע את התוכן בצבעי הפיק. כדאי לקחת בחשבון שחופשות וחגים הם גם מועד מצוין מטבעו : יותר פנוי ויותר קשוב מבחינת קהלי היעד שאליהם אתם מכוונים. שימוש בטיימינג מסוג זה יבטיח לכם חיזוק קשרי לקוח והבאת לקוחות חדשים.

בתוך תוכנית הפעילות שלכם עליכם לכלול את כל אותם המועדים הפנימיים של הארגון עליהם אתם יודעים ולהיערך מלכתחילה : כנסים, אירועים, קמפיינים, פתיחות של תערוכות,גלריות, קורסים,סוף עונה ותחילת עונה והרשימה ארוכה ובאופן כללי צריכה להבנות על פי צרכים אישיים תפור על פי מידה. בקיצור כל אותם ממשקי הזמן בהם אתם יודעים מראש לשרטט תחזית שבה תחול אקטיביזציה מוגדרת. ברגע שיש לכם תמונת מצב ברורה על הדברים המתוכננים בשנה תוכלו להתחיל לפעול בתכנון רב שכבתי.

לכאן נכנס הראש הקראיטבי שלכם, אתם צריכים להסתכל במבט מפוכח על ההתרחשות ולדוג ממנה עולמות תוכן מעניינים שעליהם ניתן לדבר, כמו כן כאן זה המקום להתחיל לפרוס באורך רוח את כל אותם הרעיונות המדליקים שעלו בדמיונכם ולבדוק האם יש בהם ישימות. תוכנית העבודה תדגים לכם הלכה למעשה מה קורה בכל חודש ובכל שבוע, מידת הרזולוציה אליה תרדו תעזור לכם לקבוע מה באמת ניתן לביצוע ועשייה בפועל ומה צריך להישאר ברמת הפנטזיה או “לעבור דירה” למועד אחר.

זכרו : כל פעילות שלכם יכולה להוליד עולם שלם של תוכן. ככל שתתמקדו ותזכרו את כל הפעילויות לאורך השנה תוכלו להמשיק תכנים שאותם תכננתם לפיקים נכונים. כמו שאמרנו, וזה עקרוני דיוק בפניה לקהלי יעד בטיימינג הנכון מאפשר לכם למקסם את תוצאת המאמצים שלכם.

חשבו מחוץ לקופסא. עולם התוכן במדיה החברתית, שנעשה מתוך תכנון מאפשר לכם גם לחשוב Out of the box, אני מכוונת לכך שבשעה שתבחינו על ציר השנה בהתרחשות שזהה לכולם תוכלו לפתוח את הראש ולהזרים מנת קריאטיביות הולמת. המומנטום יכול לקבל ביטוי בכך שתקדימו את כולם בנושא מסוים. הדבר יכול עוד לקבל ביטוי מקורי בכך שהתוכן שלכם יתייחס לחגים דווקא לאחר החגים (כגון לקחים והתרשמויות בעלות עניין). כל שינוי ותזוזה ממה שאנחנו רגילים לראות ולספוג מתוך סך כל האינפורמציה יכול לעורר עניין ולייצר בידול ברמת שיווק התוכן שלנו.

למשל, הנושא שבחרנו היה בניית מגדל תוכן לחברת נדל”ן שעוסקת בשיווק מתחמי מגורים בקונספט של איכות סביבה. החברה צריכה לייצר תוכנית עבודה קרי : גאנט פעילות. בעולם הנדל”ן כדאי לחלק את השנה לחודשי השנה הראשונים (אלה יהיו תמיד פחות אפקטיביים), אמצע השנה וסוף השנה. כמו כן, כדאי לסמן את החגים וכאן ראוי להבליט חגים אזרחיים וחגים עבריים שכן יש משמעות לקהלי יעד שונים.

היות שהחברה מיתגה את עצמה בצבעים ירוקים ואיכות סביבה יוצא שהחגים אשר יהיו משמעותיים עבורה יהיו בעיקר שבועות וסוכות. כמו כן, היא יכולה “להלביש” פעילות על ימי איכות סביבה מוכרזים וידועים בארץ ובעולם וליצר מומנטום בעקבות תרחישים כלליים שמתקיימים סביב העולם הירוק. מגדל התוכן שלי מדבר על צרכנות של נדל”ן מנקודת מבט ירוקה. אני יכולה להחליט למשל לצבוע את חודשי השנה האמצעיים, הפיק המרכזי של המכירות בצבע ירוק ולהחליט על סדרת כתבות סביב הנושא כאשר כל כולו מוטה כבילד אפ לקראת יום איכות הסביבה העולמי. לקראת הפיק הזה אני יכולה לארגן הרצאות אורח בבלוג, ראיונות עם אנשים מחו”ל או אפילו כנס וירטואלי שיתקיים סביב הנושא במתחם. העובדה שאני מתכננת פעילות כה גדולה מראש, מאפשרת לי לעבוד בכמה ערוצים שימקסמו את המהלך ויגרמו לו לזנק קדימה. הפעילות נעה במקביל הן ברמת השיווק המקדים והן ברמת תכנון התכנים וניהולם מול כל הגורמים השותפים.

מגדל תוכן הוא מגדל מתוכנן אבל בשונה מבניין ארכיטקטוני אמיתי פה מותר ואף מומלץ להזיז קירות, צנרת ועיצוב וזאת על בסיס קבוע. אנחנו נמצאים בתחום של רעיונאות, תוכן ויזמות. אם משהו “לא הולך” או אם עולה בדעתנו משהו חדש תוך כדי תנועה, אין בעיה לשנות פעילות אף על בסיס קבוע.  אני קוראת לזה מתודולוגיית התחדשות תוך כדי תנועה. זכרו, לתכנן זה טוב כל עוד הדבר מאפשר לנו להיות בשמונים אחוז מסודרים, אבל צריך לחלוק כבוד גם לעשרים אחוז “האינדיאנים” … זו מציאות חדשה, מציאות תקשורת בטא ואנחנו צריכים לאפשר לה לחיות ולנשום. אם אמנם ניתן לה את האוויר הראוי ואת הבמה, נבטיח בידול ונראות שונה אשר תמקסם לנו את תוצאות העבודה שלנו ותתגמל על כל השקעה.

מקווה שהסדרה האחרונה תרמה והולידה תובנות מועילות שמאפשרות לכם לשכלל את ארגז הכלים שלכם. הפוסט הבא יעסוק בנושא חשוב ביותר בעיני : ניהול התגובות במדיה החברתית. כללי עשה ולא תעשה. מעין מילון הדרכה והתייעלות לכל מי שמעוניין לנצל את השיווק השיחתי ולהפיק ממנו תוצאות איכותיות ובעלות משמעות לאורך זמן.

אשמח לקבל ממכם תגובות ושאלות נוספות.