אין ספק שהiPad שלי ואני עצמי מתחילים לקבל מושג מה עושים אחד עם השני… אציין לִזְכוּת הפוסט המרתק של מורן לביא שהוא יצר אצלי סוג של סדר טכנולוגי, כך שהבנתי סופית ובאופן מובהק לְמה ניתן לצפות. אבל, כגילוי נאות …עדיין ביום יום אני מוצאת את עצמי יותר “סוגדת” לו על יופיו ועל הפוטנציאל הגלום בו באופן וודאי מאשר על שימוש פונקציונאלי |

חשבתי רבות על התופעה   מהי תכליתו של המכשיר הזה ואיך הוא משנה את תפישת השימושיות הטכנולוגית בעולם דיגיטאלי. מתוך שיחה שלי עם אשר עידן אודות הנושא הבנתי שאולי אנחנו חוזרים למקורות במובן שאנו מחזירים לעצמנו את תחושת הנגיעה, בדומה לנגיעה בחומרי המציאות עצמם. לצורך העניין על ידי מכשירים משוכללים כגון סמארטפונים ומחשבי יד מגע מתאפשר לנו לייצר תקשורת באופן שונה לחלוטין מהשימוש במקלדת שבינינו לבין עצמנו עדיין מזכירה קצת את מכונת הכתיבה המסורתית. אם נרחיק עם ההיבט הפילוסופי הייתי מגדירה זאת כך :

 | Cutting Edge פוגש את המקורות |

זה יהיה פוסט מעט פילוסופי |  לפעמים מותר להיות קצת פילוסופים דהיינו לזרום עם המחשבות לגבי העתיד לקרות בשטח. להערכתי זוהי הבשורה שהמכשיר הזה על תכונותיו הייחודיות מביא לאוויר העולם. שימו לב לעובדה שהשינוי הגדול בשימושים הטכנולוגים כבר מסתמן לנגד עינינו. אנחנו עתידים להיפרד מהמקלדת ולחזור לשורשים שלנו, כלומר שוב נוגעים, חשים, מרגישים, ואם נלך עם זה עוד כברת דרך אנחנו נלמד דרך השימוש בטכנולוגיה להפיק יותר חום מאשר קור |

עצם הנגיעה יוצרת שייכות | שותפות |  במיוחד בעולם של תקשורת חברתית אבל כפי הנראה גם בתחומים אחרים הלקוח שם את עצמו במרכז ומרגיש בבעלות על התנועות ועל הפעולות שבאמצעותם הוא מייצר אינטראקציה. עצם העובדה שהלקוח במרכז שם אותו במקום של אחריות, שם אותו במקום של בעלות. האקט הטכנולוגי של הנגיעה במסך ושליטה בין מסכים שונים בעשייה שלי מייצר הרגשה של קונטרול רום אני המחליט ואני מנתב את העולם דרך ספק התקשורת המרכזי שלי בו אני יכול לעשות את כל הפעולות שלי במקום בו אבחר ובדרך בה אבחר. עצם הנגיעה הופכת את המיכלול לנגיש ביותר מבחינת ההרגשה והתחושה ומבליט את מקומי כמקבל ההחלטות וכשולט על הסיטואציה התכנית ,הצרכנית והתפעולית שלי |

הויתור על התיווך : המקלדת | אחד הדברים המשמעותיים מן ההיבט הפיזי שגרמו לי להתחיל לגלגל את כל המחשבות הללו, הגיע מהעובדה שפתאום גִליתי שאין מתווך. אמנם זה נשמע סמנטי ואולי גם מופשט מדי אבל חשבתי לעצמי שאולי הויתור על המקלדת מסמן את עיקרון הויתור על המתווך. במבט כללי הולך ומתחזק מקומו של הגורם האנושי, של הלקוח כאדם השולט בתנועותיו ואחראי על מעשיו היַצרניים |

| להחזיק את האינטרנט : נוצרת התחושה  ש“אני מחזיק בעולם ושולט בו בכף ידי” | 

| ההרגשה שאנחנו נשנה את התפישה של ההפעלה ונקבע איך אנחנו עושים את הדברים |

אין סוף גילויים ובפועל היום שלי הופך למעניין  כל אלה ממחישים שינוי בתפישה של אופן השימוש והמגע עם הכחול הגדול מזווית חדשה שמייצרת חווית גלישה, חווית צרכנות וחווית שליטה שונות בתכלית. חוויה אחרת  וחזקה יותר.

לסיכום : אם אתם שואלים אותי אם אני עושה פרסום סמוי לiPad , התשובה היא לא : אני עושה פרסום גלוי ! ממליצה בחום .. רצ”ב הפרסום המקורי של החברה.

במסגרת סדרת “הפוסט האורח” שפתחתי כאן אני מארחת הפעם את ישי רוזנבאום,ישי כתב פוסט שמשתלב היטב בסידרה הנוכחית, כממשיך את נושא ההיכרות של אנשים ברשת וחשיבותו של המפגש בעולם האמיתי, המגיע בעקבותיו. המאמר מתובל בהומור הדק של ישי ולבטח תיהנו מהצגת הנושא מנקודת מבטו ומהמחשות החיות המבהירות את עמדתו ברמת הפרט והכלל… לפוסט הראשון בנושא היכרות ברשת לינק.

—————————————————————————————–

הכול החל בפוסט של חבר משם זה המשיך לדיון על גבי הקיר שלו בFacebook, שהתגלגל, כדרכם של דיונים כאלה, למחוזות לא צפויים של מציאות רב-ממדית, יקומים מקבילים ופיזיקה-פור-דאמיז. מי שהיה מציץ בדיון הזה ונתקל שם לראשונה בשם “ישי רוזנבאום” או כפי שהוצג : Ishai Rosenbaum, היה אולי מסיק שאני גיק חובב פיזיקה. אלא שהיה טועה, וברור גם למה: הוא פשוט ראה רק חלקיק זעיר (ולא ממש חשוב) מהתמונה המלאה שהיא אני.

עכשיו נניח שהוא… בעצם, בואו נחליט שהוא זו היא, הייתה רוצה לדעת עלי יותר, להכיר אותי (למה ? רק היא יודעת). מן הסתם הייתה מקליקה על שמי ומגיעה לפרופיל שלי, מתעכבת קצת על פוסטי הקיר, בודקת אם יש לנו חברים משותפים, מדפדפת בין התמונות, ולבסוף מציעה חברות, האומללה. נו, הרי כולנו מכירים את הדינאמיקה הזאת. כך הופכים ל”מכרי רשת” ותוך זמן קצר אנחנו גם עוקבים זה אחר זה בTwitter, קוראים האחד בבלוג של השני, מגיבים, מנהלים דיונים, משגרים “לייקים” הדדיים בFacebook. אכן, זהו העולם המופלא של המדיה החברתית. אבל מפה עולה שאלה מעניינת: האם אנחנו באמת מכירים האחד את השני?

בשיחת ליל שישי משפחתית שניהלנו לאחרונה, שאלה אותי נציגת דור ההורים (70 פלוס-מינוס): “נרשמתי לFacebook עכשיו מה עושים עם זה ? לשם מה זה טוב ?”. אחד מנציגי דור הבנים (40 פלוס), איש הייטק בכיר שאינו ממש פעיל במדיה החברתית, התערב וענה בציניות ש”זה נותן לאנשים אשליה שיש להם חיי חברה”. לי כמובן לא נותר אלא לצאת להגנת המדיה החברתית (ולהגנתי!) ולומר שהיא משלימה ומעשירה את החוויה החברתית, בוודאי לא מחליפה אותה. בכל אופן, הנקודה המעניינת היא כי הגישה הסטריאוטיפית אודות המסכן שיושב ספון בחדרו החשוך (או מוטב: במוסך של ההורים) ומנהל חיי חברה וירטואליים, עדיין לא חלפה מן העולם. הגישה הזאת יוצאת בין היתר מנקודת הנחה שאין תחליף להיכרות אמיתית, פנים אל פנים.

והאמת ? התיאור נכון מאוד !

כסטריאוטיפ הרעיון אולי מוגזם, כדרכם של סטריאוטיפים. אבל הנחת המוצא שלו הגיונית בהחלט ! אלא שמכאן ואילך תנאי ההתחברות החדשים נותנים בידינו אפשרויות בחירה והיכרות איכותית מהסוג שלא הכרנו עד כה.

העידן הנוכחי באינטרנט חושף אותנו לאחרים בצורה חסרת תקדים. אני זוכר איך עד לפני כמה שנים, כשניהלתי קהילה באינטרנט, עוד הסתתרתי מאחורי השם הפרטי בלבד ותמונה מרוטשת. אבל יום אחד נטשנו כולנו את המסכות, הכינויים והתמונות של הומר סימפסון (אני) ועברנו לפתיחות מלאה, כולל תמונות, וידאו וכו’. מעבר לפרופילים שלנו בדה מרקר קפה Facebook ו Linkedin מעבר לבלוגים ולמיקרו-בלוגים שלנו, לערוצי הYouTube והBlip.fm אנחנו גם מפזרים את טביעות אצבעותינו בכל רחבי הרשת : בטוקבקים, בבלוגים של חברים ועוד. ובואו לא נשכח שכל הדברים האלה אינם נעלמים הם נשמרים ומתועדים לנצח (עד שחלילה שואה גרעינית תשמיד פה הכול או משהו כזה).

אם נחזור אלי ולמכרת הרשת החדשה שלי, שאותה לא פגשתי מעולם ואף לא שוחחתי עימה בטלפון, ונניח שאני רוצה להכיר אותה יותר לעומק, אבל עדיין לא מעוניין להיפגש איתה. ובכן אני מתחיל לחפור לעומק, קורא פוסטים ישנים בבלוג, מגגל את השם שלה וכו’. אתם יודעים, סטוקינג רשת מצוי. עכשיו בואו נניח שממש נכנסתי לעניין, לקחתי כמה ימי מחלה מהעבודה, התחלתי לקדוח ממש עד הקצה, ועיינתי בכל כל בדל טקסט או תמונה שלה שאי פעם היא שחררה לרשת. עכשיו האם אני מכיר אותה? התשובה היא שאני אולי מכיר אותה טוב יותר (ושאני כנראה גם זקוק לטיפול), אבל עדיין לא באמת ולא ממש.

שוב חזרנו לעניין התמונה המלאה, או למעשה החלקית, ולאותם הממדים הנסתרים של המציאות שנעלמים תדיר מעינינו. בסופו של דבר, למרות נוכחות הרשת המאסיבית שלנו, אנחנו עדיין בוחרים ובוררים, במודע או שלא ביודעין, את מה שאנחנו מעלים לשם. למרות החשיפה, זו משקפת רק חלק מאישיותנו ומהווייתנו. על כן אמרנו שאין תחליף בעתיד הנראה לעין לפגישה פנים אל פנים. גם לדעתי בסופו של דבר, אנשים שואפים לכך. ומה לעשות, הרשת עדיין לא מעבירה ריחות (הרי גם פרט זה הוא נדבך חשוב בהיכרות ככלל, ולא רק במסגרת היכרות רומנטית), והיא מגבילה את האפשרות שלנו לתפוס את המכר החדש שלנו בשעת טעות, בפליטת פה, בכוס קפה שנשפכה על המכנסיים שלו, אפילו באופן שבו הוא מגרד באפו כשהוא עצבני כי כדי להתקרב לתמונה המלאה צריך כמובן לשמוע ולראות גם את הדברים האלה, שאותם נוכל לחוש בשלבי ההיכרות הבאים, באם ההיכרות היסודית דרך הבחירות והברירות ברשת התקבלה עלינו כמתאימה.

—————————————————————————————–

מצאתי סרט מצחיק וקצר על דיאלוג מעט “חרוך” מקווה שימצא חן בעינכם ….

הרעיון הוא פשוט, אנחנו נמצאים לא מעט שעות ברשת (דיברו על ממוצע של שלוש וחצי שעות לישראלי), אנחנו נחשפים למידעים, לבקשות שונות, לחיפושים שונים ומגוונים. הנוכחות שלנו נגזרת בחלקה מהדרך בה אנחנו עוזרים ותורמים לטבעות הקהל איתם אנחנו באים במגע, גם אם זה לא קשור ישירות בנו ובעיסוק שלנו. זכרו : אנשים קונים אנשים, אנשים אוהבים ששמים לב אליהם, שנותנים להם יחס ושעוזרים להם. ככל שתהיו יזמים, נדיבים, איכותיים ביחסים ובחשיבה על האחר כך בסופו של דבר תעמיקו את הקשרים ותרוויחו מהרשת אותה אתם יוצרים תוך כדי תנועה. כמו כן, לתפישת עולמי עצם הפעולה המיועדת לעשות דברים טובים מתגמלת את העושה במיידי כי הכוונה וההרגשה בעיקבות הנתינה יש בהן כוח לא מבוטל הדבר עוזר לנו למלא את המצברים בחיינו וליהנות מהם באמת.

להלן אחלק את ההמלצות שלי על פי סוגי אקטים שונים אותם אנחנו יכולים לייצר בקטגוריית “העבר הלאה” החלוקה מעט סינתטית אבל היא באה לייצר סוג של סדר שיתעל אתכם לאופציות השונות. שימו לבכם לכך שאין להתייחס להצעות כאל מטלה וכאל עומס שכוונתו להכביד על העשייה שלכם ברמה היומיומית אלא הפטנט הוא לסגל לעצמנו את היכולת לעשות זאת באופן טבעי בתוך הזרימה של היום ואם תרצו בדומה לקלות הנשימה. אין צורך להרגיש שאתם ”עובדים בזה” ולהשקיע יותר מדי זמן, די ב”מעשה טוב” אחד ביום והתחלתם בדרך הנכונה. אין בלבי ספק שאם אכן תפעלו על פי חוקים אלו תרוויחו הרבה יותר ממה שהתכוונתם, וראוי לתת את הדעת על ערך נוסף : לפעמים פעולה פשוטה שלכם יכולה להיות משמעותית ביותר עבור האחר.

הצעות שאני מקבלת באופן ישיר : באופן קבוע פונים אלי ברשת עם כל מיני הצעות, מבקשות לליווי, הרצאות, סדנאות ועוד … הטבע שלנו הוא לסנן מה מתאים לנו ומה לא ומה פשוט לא מתקדם לשום מקום, החלטתי בשלב מסוים שהלידים הללו שאני מקבלת ואולי לא מדברים אלי או עונים לתבנית העסקית שלי לבטח עשויים להועיל ולקדם את האחרים ולכן אני נוהגת תמיד לייצר חיבורים הולמים. הכי טבעי להתעלם ממשהו שלא מדבר לליבנו, בלי להתעכב דקה על התרומה העצומה שאנחנו יכולים לעשות למישהו אחר אם “נעביר את זה הלאה”.

הצעות שאני רואה ברשת הרבה מאוד פעמים אני חשופה ברשת לשאלות שונות על ספקים שונים, הדרך שלי היא קבועה, להתעכב שנייה ולהמליץ על אנשים שאני מכירה דהיינו לתת לעולם לייצר קישורים באמצעותי. נכון שזה נראה מעט טרחני וסוחב זמן, אבל בפועל הדבר ממש לא גוזל יותר מדי והחיבורים שאני עושה עוזרים לאחרים להגיע לפתרונות איכותיים וטובים. סביר שכך הם יזכרו אותי, לבטח יצאתי נשכרת מעשייה טובה וכפי הנראה גם תמצא בעתיד הדרך שהדבר “יחזיר את עצמו”. חשוב לי לציין שהערך המשמעותי ביותר עבורי הוא שבצורה זו אני מתווה את קווי דמותי ברשת ואת הקשרים אותם אני יוצרת. ערך מוסף מגיע בשלל צורות ומופעים : בצד האפשרויות לספק מידע, תוכן מעניין וטיפים מתקיימת במקביל מערכת קשרים סמוייה שבכוחה לייצר ערכים מוספים קטנים, כל הפירורים הללו מצטברים בLong Run ויוצרים את זהותנו המיתוגית והתכנית ברשת.

משרות שאני נחשפת אליהן בTwitter על בסיס קבוע מפרסמים במתחם זה משרות שונות, והרי לעשות ReTweet זו פעולה פשוטה שמרחיבה את החשיפה של המשרה ומובטח שתגיע לאוזן הנכונה. תהיו “נדיבים” אל “תתקמצו” על פעולות קטנות שהן לעזר רב לאחרים.

שאלות או בקשות בסטאטוס בFacebook אם אתם נתקלים בשאלות או בבקשות בFacebook, היו כרוי אוזן, ענו לגולשים המתעניינים על הצרכים שלהם בתחושה שפעלתם לטובת הקהילה שיצרתם.

יזום שימוש במתחמי המדיה החברתית שלכם לקידום צרכים של מכרים שלכם המתחמים שבניתם והקהילות שמתרקמות סביבכם ונתקלות בכם על בסיס קבוע יכולים להוות כר פורה לעשייה איכותית עבור חברים שלכם או מכרים שלכם שצריכים עזרה. באופן קבוע אני רואה סטאטוסים הקוראים לעזרה עבור חברים או מכרים. קחו בחשבון שההתיחסות מצדכם בשיטות שפירטתי היא עשייה פשוטה שיכולה לתרום גם למעמד שלכם מול הקהילה שיצרתם וכמובן גם לצדדים שיתחברו יחד דרככם.

זיהוי הזדמנויות של עיתונאים ושיווק של אחרים תמיד תהיו ערניים לגברדיה של העיתונאים או היחצנים הסובבים אתכם במתחמי המדיה החברתית. לא פעם אני מבחינה בעיתונאים המפרסמים את הידיעה שהם חוקרים בנושא מסויים ומחפשים לדבר על עולם תוכן כזה או אחר ודרך מתחמי המדיה החברתית שלהם הם מקווים למצוא קישורים ברי תועלת. זו הזדמנות נפלאה לחבר בין מכרים שלכם למדיה המסורתית ולעזור להם לקבל חשיפה.

תוכן טוב אותו אני חושבת שאחרים צריכים מעבר ל”תעבירו את זה הלאה” במוד החברתי, תעסוקתי, עסקי הוא כמובן העיקרון שלפיו ההמלצה הטובה ביותר שלי ל”העבירו הלאה” תושתת על תוכן איכותי, מכאן שאין לבזבז לריק הזדמנות שכזו … ראיתם כתבה טובה, מצגת איכותית, סרטון מדליק – שתפו.. זה יכול להועיל לאחרים להרחיב את הידע שלהם ולהעמיק את תחומם דרככם.

אני מוסיפה למי שלא ראה את הפוסט המקורי עליו נשענת הרשומה הזו : מילון פרגון ויחסים ברשת בפורמאט שהכנתי כמצגת. מקווה שתיהנו, תפנימו ותצעדו בצעדים הנכונים אשר ישביחו את נוכחות הרשת שלכם ויעשו לכם את הפעילות לכיפית ומעניינת.

פוסט שלישי בסדרת מגדלי תוכן העוסק בבניית תוכנית עבודה וגאנט פעילות.

האמת היא, שבשעה שהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה הוא השתרשר מסדרה של שלושה פוסטים על בניית מגדל תוכן במדיה חברתית ראשון שני . תוך כדי כתיבה ותוך כדי מחשבות הפך הפוסט השלישי לשונה במקצת. השוני מתבטא בכך שנוכחתי שבמקרה זה הוא לא צריך לשרת רק את עולם המדיה החברתית אלא להרחיב את גבולות הנושא : איך בונים תוכנית עבודה, גאנט פעילות באופן כללי. כלומר, מי שנחשף אל הפוסט ואינו משתמש בכלי המדיה החברתית יכול בהחלט לאמץ את המהות והתוכן של הנאמר לעיל ולהשליך אותו על כל תוכנית עבודה שיווקית שאותה הוא רוצה להטמיע בארגונו, ולמען האמת על כל תוכנית באשר היא.

אני מגיעה לשלב זה לאחר ניסיון רב שנים של עבודה בעולם הפרסום והשיווק. תוכניות עבודה, תכנון ציר זמן וגאנטים הם לחלוטין טבע שני שלי ולמעשה אפילו טבע ראשון. בתפקידיי השונים הוצבתי תמיד במשבצות של אסטרטגיה קריאטיב ותכנון. חלק זה חשוב מאוד בטיול שלי בחיי ולכן לקחתי ואימצתי אותו לעיסוקים שלי כיום. עבודה מסודרת שמאופיינת בתכנון מראש עוזרת לי להצליח ביישום כל המשימות שלי. כעצמאית, ניהול זמן הוא משימה לא פשוטה : המסגרת פרוצה וצריך לקבוע איך מג’נגלים אותה בהצלחה ואיך, למרות המורכבות מצליחים לבצע את הכול. אני מאמינה שהטיפים בפוסט זה מתייחסים לחלק מכם שנמצא בפוזיציית העצמאות ועם זאת יכול בד בבד לתרום המון גם למי שהוא שכיר וצריך לארגן לעצמו בתוך המסגרת הנתונה את מסגרת עבודתו האישית, באופן שיאפשר לו להתמודד עם מכלול המטלות והמשימות הפנים ארגוניות והחיצוניות.

השיקולים שצריך להדגיש בבניית גאנט פעילות ותוכנית עבודה מתחילים בראש ובראשונה מניהול נכון של השנה. דברים שבאחריותנו ודברים שקורים “מאליהם” בין אם נרצה בכך ובין אם לאו .חשוב שנתייחס למשתנים השונים המופיעים בכל שנה ותיכף נעבור עליהם וניעזר בידיעה שהשנה יוצרת לנו ממילא תרחיש שמכתיב המון פעילויות. לפני שנתחיל אני רוצה לסבר את האוזן לגבי המושג גאנט : המושג פותח על ידי הנרי גאנט בשנת 1910 תרשים גאנט הוא תרשים המשמש לתיאור פעילויות עם הקשרים ביניהן תוך ציון הזמן של כל פעילות ופעילות. עצם העובדה שאנחנו מותחים את השנה על ציר זמן ומאפיינים את כל הפעילויות עליהן אנחנו יודעים מראש עוזרת לנו לבחון כל פעילות לגופה ובמקביל לבדוק ממנה אחורנית כמה זמן בפועל ייקח לנו לבצע אותה ומהם המשתנים בדרך שאותם אנחנו צריכים לקחת בחשבון.

דבר נוסף מופלא וייחודי שאני גיליתי במשך שנות עבודתי לגבי הכלי ולגבי השיטה, הוא כי דרך השימוש בכלי הזה אנחנו יכולים לראות את התמונה המלאה של הפעילות שלנו ובכך לזהות ממשקים סינרגטיים בין פעילויות שונות. באמצעות שיטה זו אנו יכולים לייצר שיתופי פעולה, מזעור עלויות ומינוף של פעילות אחת כלפי השנייה. 

בראש ובראשונה גאנט צריך לכלול את כל חודשי השנה, את כל החגים העבריים והאזרחיים. אם קהל היעד שלכם לדוגמא קשור ברמה כזו או אחרת לבתי ספר או אוניברסיטאות חשוב לכלול בתוכו גם את המועדים השונים הקשורים למערכות חינוך או אקדמיה כולל חופשות סמסטר, תחילת שנת לימודים, זמני קבלה ועוד. חופשות וחגים יוצרים פיק מסוים שבו רוב מחלקות השיווק משתמשות כפיק מכירתי. גם עולם התוכן יכול להכפיף את עצמו למועדים בהם ניתן “לקשט” ולצבוע את התוכן בצבעי הפיק. כדאי לקחת בחשבון שחופשות וחגים הם גם מועד מצוין מטבעו : יותר פנוי ויותר קשוב מבחינת קהלי היעד שאליהם אתם מכוונים. שימוש בטיימינג מסוג זה יבטיח לכם חיזוק קשרי לקוח והבאת לקוחות חדשים.

בתוך תוכנית הפעילות שלכם עליכם לכלול את כל אותם המועדים הפנימיים של הארגון עליהם אתם יודעים ולהיערך מלכתחילה : כנסים, אירועים, קמפיינים, פתיחות של תערוכות,גלריות, קורסים,סוף עונה ותחילת עונה והרשימה ארוכה ובאופן כללי צריכה להבנות על פי צרכים אישיים תפור על פי מידה. בקיצור כל אותם ממשקי הזמן בהם אתם יודעים מראש לשרטט תחזית שבה תחול אקטיביזציה מוגדרת. ברגע שיש לכם תמונת מצב ברורה על הדברים המתוכננים בשנה תוכלו להתחיל לפעול בתכנון רב שכבתי.

לכאן נכנס הראש הקראיטבי שלכם, אתם צריכים להסתכל במבט מפוכח על ההתרחשות ולדוג ממנה עולמות תוכן מעניינים שעליהם ניתן לדבר, כמו כן כאן זה המקום להתחיל לפרוס באורך רוח את כל אותם הרעיונות המדליקים שעלו בדמיונכם ולבדוק האם יש בהם ישימות. תוכנית העבודה תדגים לכם הלכה למעשה מה קורה בכל חודש ובכל שבוע, מידת הרזולוציה אליה תרדו תעזור לכם לקבוע מה באמת ניתן לביצוע ועשייה בפועל ומה צריך להישאר ברמת הפנטזיה או “לעבור דירה” למועד אחר.

זכרו : כל פעילות שלכם יכולה להוליד עולם שלם של תוכן. ככל שתתמקדו ותזכרו את כל הפעילויות לאורך השנה תוכלו להמשיק תכנים שאותם תכננתם לפיקים נכונים. כמו שאמרנו, וזה עקרוני דיוק בפניה לקהלי יעד בטיימינג הנכון מאפשר לכם למקסם את תוצאת המאמצים שלכם.

חשבו מחוץ לקופסא. עולם התוכן במדיה החברתית, שנעשה מתוך תכנון מאפשר לכם גם לחשוב Out of the box, אני מכוונת לכך שבשעה שתבחינו על ציר השנה בהתרחשות שזהה לכולם תוכלו לפתוח את הראש ולהזרים מנת קריאטיביות הולמת. המומנטום יכול לקבל ביטוי בכך שתקדימו את כולם בנושא מסוים. הדבר יכול עוד לקבל ביטוי מקורי בכך שהתוכן שלכם יתייחס לחגים דווקא לאחר החגים (כגון לקחים והתרשמויות בעלות עניין). כל שינוי ותזוזה ממה שאנחנו רגילים לראות ולספוג מתוך סך כל האינפורמציה יכול לעורר עניין ולייצר בידול ברמת שיווק התוכן שלנו.

למשל, הנושא שבחרנו היה בניית מגדל תוכן לחברת נדל”ן שעוסקת בשיווק מתחמי מגורים בקונספט של איכות סביבה. החברה צריכה לייצר תוכנית עבודה קרי : גאנט פעילות. בעולם הנדל”ן כדאי לחלק את השנה לחודשי השנה הראשונים (אלה יהיו תמיד פחות אפקטיביים), אמצע השנה וסוף השנה. כמו כן, כדאי לסמן את החגים וכאן ראוי להבליט חגים אזרחיים וחגים עבריים שכן יש משמעות לקהלי יעד שונים.

היות שהחברה מיתגה את עצמה בצבעים ירוקים ואיכות סביבה יוצא שהחגים אשר יהיו משמעותיים עבורה יהיו בעיקר שבועות וסוכות. כמו כן, היא יכולה “להלביש” פעילות על ימי איכות סביבה מוכרזים וידועים בארץ ובעולם וליצר מומנטום בעקבות תרחישים כלליים שמתקיימים סביב העולם הירוק. מגדל התוכן שלי מדבר על צרכנות של נדל”ן מנקודת מבט ירוקה. אני יכולה להחליט למשל לצבוע את חודשי השנה האמצעיים, הפיק המרכזי של המכירות בצבע ירוק ולהחליט על סדרת כתבות סביב הנושא כאשר כל כולו מוטה כבילד אפ לקראת יום איכות הסביבה העולמי. לקראת הפיק הזה אני יכולה לארגן הרצאות אורח בבלוג, ראיונות עם אנשים מחו”ל או אפילו כנס וירטואלי שיתקיים סביב הנושא במתחם. העובדה שאני מתכננת פעילות כה גדולה מראש, מאפשרת לי לעבוד בכמה ערוצים שימקסמו את המהלך ויגרמו לו לזנק קדימה. הפעילות נעה במקביל הן ברמת השיווק המקדים והן ברמת תכנון התכנים וניהולם מול כל הגורמים השותפים.

מגדל תוכן הוא מגדל מתוכנן אבל בשונה מבניין ארכיטקטוני אמיתי פה מותר ואף מומלץ להזיז קירות, צנרת ועיצוב וזאת על בסיס קבוע. אנחנו נמצאים בתחום של רעיונאות, תוכן ויזמות. אם משהו “לא הולך” או אם עולה בדעתנו משהו חדש תוך כדי תנועה, אין בעיה לשנות פעילות אף על בסיס קבוע.  אני קוראת לזה מתודולוגיית התחדשות תוך כדי תנועה. זכרו, לתכנן זה טוב כל עוד הדבר מאפשר לנו להיות בשמונים אחוז מסודרים, אבל צריך לחלוק כבוד גם לעשרים אחוז “האינדיאנים” … זו מציאות חדשה, מציאות תקשורת בטא ואנחנו צריכים לאפשר לה לחיות ולנשום. אם אמנם ניתן לה את האוויר הראוי ואת הבמה, נבטיח בידול ונראות שונה אשר תמקסם לנו את תוצאות העבודה שלנו ותתגמל על כל השקעה.

מקווה שהסדרה האחרונה תרמה והולידה תובנות מועילות שמאפשרות לכם לשכלל את ארגז הכלים שלכם. הפוסט הבא יעסוק בנושא חשוב ביותר בעיני : ניהול התגובות במדיה החברתית. כללי עשה ולא תעשה. מעין מילון הדרכה והתייעלות לכל מי שמעוניין לנצל את השיווק השיחתי ולהפיק ממנו תוצאות איכותיות ובעלות משמעות לאורך זמן.

אשמח לקבל ממכם תגובות ושאלות נוספות.