חיפשתי מאמר מעניין ברשת המדבר על הסוגיה הזו דהיינו על הקשר בין צרכנות, כיס, ארנק ונשים. האמת היא שקיימים המון חומרים ברשת בתחום הנדון ויחסית הוא מסוקר היטב, אבל נוכחתי שהמחקר הספציפי הזה גרם לי להתעכב על הנושא הרבה יותר מהאחרים. הוא מאופיין בפשטות המסר שלו ובַדיוק שבו הוא מציג ברמה הפרקטית פתרונות לשאלה “מה יוצא לי מזה” ומהו שעשה עבורי את כל ההבדל ? ידוע שתחום הצרכנות בממשק האינטרנט משתנה מיום ליום, הזדמנויות חדשות נפתחות השכם והערב. לאור זאת המשימה המרכזית של אנשי השיווק בנקודת זמן זו היא לדעת לאבחן  את קהלי היעד, לברר מה נוכל לקחת מהרגלי הצריכה שלהם ואיך נוכל להתאים את התובנות הללו  לתוכנית השיווק הענפה. בשל החשיבות של האישה במשבצת הצרכנית ועל אחת כמה וכמה על סמך ממצאי המחקר במשבצת הצרכנית הדיגיטלית החלטתי להתעמק במחקר ולקרוא חומרים נוספים שנכתבו עליו וכן לתרגם עבורכם את עיקרי הדברים, משלל החומרים המעולים שנאספו אודות מחקר זה ברשת |

Women in their Digital Domain | נשים במרחב הדיגיטאלי שלהן  לינק למחקר המלא : לינק

פוסט זה מבוסס על מחקר שנערך בשנת הפעילות  2009 בשיתוף פעולה של החברות : Microsoft Advertising, Mindshare וOgilvy  אין ספק בכך שהעולם הפך לעולם דיגיטלי, כמוסכם על הכול. עובדה זו הביאה בהכרח לשינוי דרמטי בכל הקשור לתרבות הצריכה שלנו ובאופן ישיר שינתה את גם עולם השיווק מקצה לקצה. עבור נשים אשר עדיין מחזיקות ביד רמה בכל הכרוך בהוצאות הבית (בארה”ב לכל הפחות) עולם הדיגיטל ממלא צרכים ייחודים אשר מן העֵבֶר השני של המתרס מאפשרים לאנשי שיווק להציע מהלכים של שילוב יחסי גומלין ודיאלוג עם המותגים ומוצריהם. השאלה היא איך יכולים אנשי שיווק לייצר תוכנית עדכנית והולמת עבור לקוחותיהם דרך כלי הדיגיטל החדשניים.

ומהמבט הנשי עולות שלושת שאלות עיקריות :

איך נשים בכל הגילאים ובכל קשת הפורמאטים השונים של החיים משתמשות בטכנולוגיה ?

איך יכולים המותגים ליישר קו עם עולם הדיגיטל והכלים שהוא מזַמֵן ולייצר מערכות קשרים מעמיקות יותר עם אוכלוסיית הנשים ?

איך אנשי שיווק יכולים לתכנן ולעצב קשר אמיתי בין מותגים ללקוחות במרחב הדיגיטאלי ?

נשים הן פקטור חשוב מאוד בדמוגרפיה עבור אנשי שיווק. יש להן כוח ארנק והן משפיעות על סד”ג של שמונים אחוז מההוצאות על משק הבית. הן אקספרסיביות ומחוברות. לנשים על פי המחקר יש גישה שונה ומבט אחר לגמרי על העולם הטכנולוגי מאשר לגברים. ולכן, אנשי שיווק מתוחכמים והמעוניינים לנהוג בחוכמה חייבים לכלול נתון זה במערך השיקולים שלהם כהתנהגות דיגיטאלית עליה יש לשים את הדעת. המחקר עוסק באריכות בבירור נקודת המפנה שהיא איך הנשים השתנו ויצרו טרנספורמציה במציאות הדיגיטאלית. ואיך העולם הטכנולוגי משפיע באופן כללי על המציאות של נשים מכל הגילאים ובכל מגוון הרמות וצורות החיים.

המבט הכמותי של המחקר חושף שלושה סגמנטים בקרב הנשים, בנתונים המשתנים על פי פרמטרים שונים :

9% מוגדרות כמרוחקות מהעולם הדיגיטאלי

75 % מוגדרות כשוחות בזרם הדיגיטאלי : במיין סטרים

16 % כדיגיטל דיוות שהן באופן לא מפתיע כלל וכלל חלות על הקהל הצעיר יותר בקרב הנשים.

הקבוצה השלישית מייצגת באופן משמעותי את האמור להתממש בעתיד הקרוב. בפועל, כימוּת הנתונים מתורגם לחלונות הזדמנויות חדשים עבור מותגים לשם יצירת קשר עם הקהל הנשי במרחב הדיגיטאלי וכאן אין סוף לאפשרויות הצמיחה והגדילה שמתעצמות עקב השקעה בכיוון זה .

אנשי שיווק חייבים להבין את הצרכנות הנשית, את הצרכים הקמעונאיים שלה, את היכולת שלה להביע דעה שיש בה תוקף, ועל סמך כל זאת צריכים לדעת לספק פתרונות אשר יחזקו את הקשר בין המותג והלקוח ויעמיקו את מערכת היחסים.

חיפוש, שיתוף & קניה

חיפוש במציאות און ליינית של 24/7 – סיפוק מיידי. האינטרנט שינה מעיקרו את האופן בו נשים מחפשות אינפורמציה , ובכלל זה אינפורמציה צרכנית. ויתרה מכך, האינטרנט מייצר נגישות ואגריגציה של מידע על מחירים , ותנאים זמינים להשוואה ולהערכה. לסיום, המידע שמדולוור מייצר יותר אינטימיות בקבלת ההחלטות דרך חווית הצריכה הדיגיטאלית. 

שיתוף קהילות נשים באינטרנט הן השניות בגודלן ובהתעצמותן במציאות האון ליינית. חשוב להדגיש שזהו המקום השני והמכובד מייד אחרי קהילות העוסקות בפוליטיקה. בנוסף נשים הן שחקן בולט ומשמעותי בכל הקשור לפעילות ולמציאות במדיה חברתית. עורכי המחקרים טוענים שכמות הפרופילים בפייסבוק ומייספייס למשל עולה על כמות הפרופילים של המין הגברי. קבוצת הדיגיטל דיווה היא קבוצה שמסומנת כקבוצה עם נטיות יותר חזקות להשתלבות בעולם המדיה החברתית ובמקביל גם סומנה כקבוצה עם פוטנציאל גבוה מאוד בכל הנוגע לשיתוף. נשים אוהבות לשתף עם משפחה וחברים ויותר מִמוכנות לשתף פעולה בשיחה עם מותגים שונים .

קניה לא רק נשים אוהבות לקנות, אבל יותר מחמישים אחוז מקהל הצרכניות אומר שהאינטרנט והסלולר שינו את הדרך הצרכנית שלהן - 57 אחוז לשם דיוק . הרבה מהרכישות נעשות במציאות און ליינית וכמו כן בשעות מאוחרות כשכולם ישנים. סד”ג של 62 אחוז מהנשים משתמשות באופן חופף הן בצרכנות און ליינית והן אוף ליינית. כולן העידו על כך שטרום הקניה הן מבצעות חיפוש ברשת, אוספות אינפורמציה וממנה עוברות לקבלת החלטות על הרכישה.

מבין ההמלצות לאיש השיווק אדגיש את הנקודה המשמעותית ביותר והממוקדת ביותר בעיני. הדגש הוא על משבצת היוזמה,לפיה ראוי שאתה תיזום, שתהיה קריאטיבי, שתעשה . לא עוד שימוש בעולם השיווק והפרסום ממבט-על ומגובה “מגדל השן”, אלא שימוש ביתרונות הטכנולוגיים העדכניים במהלך אקטיבי שבו העבודה נעשית במאמץ רב יותר, והופכת למאתגרת יותר ודיפרנציאלית . זהו שינוי משמעותי ויתרונו בכך שהוא מחזק את האיש שיקח את המושכות לידיו, שילך לתועלתו בדרך הLinchpin הכוונה לאיש השיווק המודע לכך שבכל יום אפשר להמציא מציאוּת חדשה וכי בתוך תרבות הכאוס שלנו השליטה היחידה שבאמת מצויה בידנו היא זו שאותה אנחנו עצמנו מובילים ובה אנו קובעים את הצלחת המהלך. 

בתקופה האחרונה יש המון חידושים בLinkedIn | לטעמי, הקסם שלהם כחברה נובע מכך שהם פועלים כמעט בחשאי בלי יותר מדי רעש וצלצולים, מוודאים שהכול עובד ומתאים את עצמו באופן טבעי אל חווית הלקוח. חלק מהחידושים במקום מסוים על פני השטח יכולים להיראות קטנים וחסרי חשיבות אבל אם נתעכב על כל אחד מהם ונערוך מעין Blowup  נגלה עולם ומלואו. עד כה מתקבל הרושם שמתחם זה נתפש כמתחם מאוד דיסקרטי שבו הדינאמיקה של הקשרים והנוכחות נבנית בעיקר מאחורי הקלעים. אך בחודשים האחרונים מתברר שLinkedIn עושים מאמצים גדולים לשנות זאת ולנכס לעצמם Look&Feel של רשתות חברתיות אחרות כמו Facebook וTwitter שמצידן מאפשרות לאנשים להיפגש ולהכיר זה את זה על ידי שימוש בכלֵי רב שיח ובכלים של תוכן |

 שדרוג הקבוצות, מתחמי התוכן | השינוי המשמעותי  הגדול במקרה זה והראשון עליו אני נותנת את הדעת התרחש בימים אלו ממש: שינוי חווית המשתמש בפלטפורמת הקבוצות .חשוב להתייחס לעובדה שקיימות במתחם זה קבוצות אשר מכילות דיונים ולינקים לIntel רב כוח ערכי ותכני,יתרון משמעותי ומאוד איכותי שלא בהכרח ניתן למצוא כערכו במקומות אחרים. כמו כן ראוי להדגיש יתרון נוסף שבהכרח מכתיב את רמת התוכן והוא מבחר האנשים השותפים לדיון. קחו בחשבון שLinkedIn ממותגת כמתחם מקצועי ובאותה נשימה בינלאומי ומתוך כך מאפשרת גישה לרב שיח ברמה גבוהה מאוד על ידי אנשי מקצוע מכל רחבי העולם. השדרוג כולל מבט חזותי שמבחינה מעשית מאוד קל לניווט ונותן לנו בSpread תשובות לעדכונים השוטפים כגון מי הצטרף לדיון ומתי, כמה תגובות , סימון של Like  של אנשים אשר אהבו את התוכן הכולל את האווטר שלהם. כמו כן, נמצא ניווט בין התגובות בממשק משתמש באופן מאוד נגיש וידידותי. דיון לדוגמא שאותו אני מצרפת לכם מאחת הקבוצות שעליהן אני נמנֵית ואשר עוסק ברשת החברתית FourSquare רשת חברתית מבוססת מיקום הפותח במה לאנשי מדיה חברתית מכל העולם המוזמנים להגיב על אופן השימוש ברשת זו לינק |

נקודות חשובות בשדרוג של הקבוצות | שימו לב לכך שמרגע שאתם נרשמים לקבוצה אתם נעשים נגישים לאנשים מכל העולם. הנגישות מקבלת ביטוי בכך שלמעט אלו שחסמו את הפרופיל שלהם לאופציה זו אתם נעשים חשופים לפרופילים. אתם יכולים לעקוב אחריהם ואחר הדיונים שהם פתחו, לראות מה היו הפעילויות שלהם לאחרונה וכמובן להגיב ולעשות Like אתם יכולים לשתף בלינקים (בהמשך יש גם הסבר על שדרוג הלינקים ) לפתוח דיון או להשתלב בדיון, ובה בעת לעקוב אחר הדיון ולראות איך הוא התפתח. כמו כן ניתן כאן להחליט שאתם רוצים לעקוב אחר מנהל הקבוצה ולראות סה”כ פעילות של הקבוצה באופן שוטף. הקבוצה מסמנת לכם את ארבעת האנשים אשר יצרו את הדיונים הכי חמים ובכך אתם יכולים מצידכם לסמן לכם אנשים מעניינים בתחומכם ולעקוב אחריהם. הקבוצות מאפשרות לכם כלים בממשק חווייתי קל ונוח לתפעול, לפגוש פוטנציאל אמיתי מבין אנשים מעניינים איתם תרצו לבוא במגע. חלק מהפעילות שלכם בקבוצה יאפשר לכם לייצר גשר ביניכם לבין אנשים איתם תרצו ליצור קשר. לינק להסבר מפורט עם סרט על הקבוצות בבלוג הראשי של LinkedIn : לינק |

אפשרות לעשות Like | כלים חברתיים המיובאים ממקומות אחרים  ואשר ממחישים שוב ושוב איך המדיה החברתית וההתנהלות בעולם של תקשורת חברתית בכוחם לשנות שפה שאכן חודרת אלינו למתחמים שונים ולז’רגון היומיומי שלנו המשמעות היא עצומה וצריך לתת עליה את הדעת. במקום מסוים המתחם הופך אט אט למתחם חברתי ולא רק פועל כמתחם עסקי. ראוי להתייחס ברצינות לעובדה שהשינוי מצביע על כך שבLinkedIn מבינים את ההיפ של הרשתות החברתיות האחרות ובעיקר Facebook ומכירים בכך ששכבת הערך החברתי במתחם היא בעלת משמעות ויכולה לעזור למינוף האינטראקציה וליצירת שייכות בקרב הגולשים (לינק לפוסט שלי על הLike של Facebook) |

Expanding Link | הדבר המשמעותי הנוסף  אשר עוזר מאוד בכל הנוגע לאספקט החזותיות במתחם זה הוא אפשרות הוספת לינק Expanding Link המציג מדגם לצפייה בחלק הראשון של התוכן ויוצר באופן טבעי גירוי גדול יותר להיכנס ולהיחשף לתכנים שלכם בבלוג או באתר. שימו לב שבדרך זו מתאפשר לכם גם לעשות קיצור דרך ולצייץ ישירות מLinkedIn לTwitter על ידי לינק מקוצר שמתפקד כמו לינק ממותג של LinkedIn ומעיד עליכם בפני האנשים איתם אתם נמצאים בTwitter כעל משתמשים חכמים במתחמים נוספים  |

אפשרות מעקב | אפשרות חדשה שנפתחה במהלך החודשים האחרונים  ובכל פעם משתדרגת מחדש ומקבלת ביטוי בSite נוסף היא האפשרות לעקוב ביתר קלות אחרי תכנים, אנשים וחברות : האפשרות לעקוב אחרי חברות ממש דומה למה שנעשה במעקב אחר עמודים בFacebook זו אפשרות חשובה כי היא נותנת לכם מידע על שינויים בעמודי חברה ברמת האיוש , תנועת עובדים חדשים, ועוד … כל זאת מקנה לכם מעין כושר הצצה לתחומים בהם אתם מתעניינים ובמידה שאתם מנתבים זאת לכיוון הנכון “הריגול” הזה יכול להפוך לכלי מנצח בידכם. בדרך זו תוכלו לקבל מסקנות על התחום כולו, איך הוא מתפתח ולאן הוא מוביל. אפשרות המעקב כוללת התחקות אחר דיונים, בפורום כללי או של אנשים נבחרים ובייחוד אחר אלה המעניינים אותי.  כל אלו אופציות שלא היו קיימות בעבר |

שדרוג אופציית חיפוש אנשים והזמנת אנשים חדשים לחברות |  הוספתי לכם סרטון על אופציית חיפוש האנשים. המערכת מציעה לי לעקוב אחר אנשים שהיא מסיקה באופן אוטומטי על הסבירות שאני מכיר, גם בתיבת הדואר החדשה של המתחם וגם בצד השמאלי של הפרופיל. בכך נפתחות עוד אפשרויות ומתרחבים המעגלים איתם אני בא במגע |

—————————————–@לינקים לפוסטים קודמים על LinKedin @—————————————–

ראשון | Linkedin-Guide | מדריך למתחילים שמסביר איך ולמה להשתמש במתחם |

שני | LinKedin-4-Businesses | רשומה שמסבירה מה יכולים עסקים לעשות במתחם |

שלישי | LinKedin-so-Much-more | על הכלים השונים הקיימים במתחם להשגת מידע. איוש ועוד … |

רביעי | Knowing-LinKedin-Better-Recruitmen | פוסט אורח של מורית רוזן על השימוש במתחם ככלי עבודה לאיוש |

חמישי | Intelligent-Foot-Print-on-LinKedin | על הכלי החזק ביותר ליצירת קשרים : כלי ההמלצות  |

 בהתחלה, ניתחתי את המצב והקדשתי לו מחשבה רבה וגם שוחחתי עליו עם אנשים אחרים  הבנתי שלמתחם Facebook יש שאיפה לשנות מציאות כלומר להיות בכל מקום ושכל דף  באינטרנט יהפוך למעשה לדף פייסבוקי. אם צריך לחדד את הנקודה המטרה היא “להביא בהפוכה לGoogle” כי למעשה אין שום צורך להתחרות על משבצת החיפוש שכן כל תוצאת חיפוש תהיה בין כך ובין כך תוצאת חיפוש פייסבוקית |

 עם פיתוחו של הLike החדש, הLike על התגובה “ירד לי האסימון” פעם נוספת !  בעיני, Facebook לא מחפשים להשתלט על הרשת אלא להשתלט על השפה, על התודעה היומיומית ועל הדרך שלנו ליצירת קשרים. באחד הסטאטוסים האחרונים שלי כתבתי בעמוד שלי בFacebook שפתאום הבנתי שהמדיה החברתית היא בבחינת יצירת יחסי ציבור לערך קדום ביותר : מערכות יחסים. הדבר נשמע אולי כאמירת אגב אבל למעשה אני באמת פועלת לפי תפישה זו בשאלת היחסים. לטעמי עצם העובדה שאנחנו באים במגע באמצעות רב שיח או דו שיח יומיומי עם אנשים שונים מייצרת את התשתית להתפתחות מערכות היחסים בהמשך. אם נתרגם  זאת  לשפה שFacebook משרישה בתוכנו הרי נבין שהדרך של Facebook היא דגם המספק לנו כלים היוצרים קשר שמסתעף אל מערכות קשרים נוספים וכן הלאה ללא הגבלה |

חשוב לזכור, וזה לא חדש אלא רק מתעצם, שיש ברשת המון כלים…  כלים המאפשרים לנו להשתכלל בסוגיה הזו של יצירת מערכות יחסים. החל בכלי פרגון שונים הקיימים בTwitter וב LinkedIn, ועד האמצעי הפשוט של הצעת חברות וכלי המעקב אחרי דמות שמעניינת אותנו. כל אלו מחנכים אותנו לחשוב אחרת, לחשוב על האחֵר ולאמץ  תפישה חברתית חדשה בMode של מערכות יחסים. אני לא תמימה אלא מודעת לכך שיש בהחלט המון Hidden Agendas מאחורי מערכות היחסים ולא תמיד האחר נמצא כאן על מנת שיכיר אותנו. הרבה פעמים הוא נמצא בגלל מניעים חד כיווניים לחלוטין. ואף על פי כן, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמי שלוקח חלק במהלך הזה של המדיה החברתית מגלה השכם וערב את חבריו ומכריו החדשים לחיים, שלא לדבר על תופעת לוואי שמאפשרת לנו תכופות לחדש קשרים ישנים |  השפה החדשה | שנוצרת לנו מתחת לאף |   אם תסכימו איתי או לא אני מאמינה שנוצרת לנו שפה חדשה מתחת לאף, פתאום נמצא את עצמנו מדברים בפייסבוקית גם ברחוב ולא רק בNet.

 People Can Connect More  | הדבר המובהק והמשמעותי שאני רואה בשינוי   זה הוא העובדה שאנחנו יכולים להיות במגע עם אנשים שלא בהכרח מכירים אותנו ושלא נמצאים במעגל החברים המאושר שלנו בFacebook . בעיני זה הדבר שמבדיל בין התפישה החברתית הישנה לבין התפישה האקטואלית, הפורצת מסגרות. הנגישות ברשת ממחישה בסופו של דבר את כל ההבדל. היא יוצרת מנוף ליחסים מהסוג שלא הכרנו עד כה, שבכוחם להוביל לחברות, לעסקים, לעידוד שיתופי פעולה או סתם תזונת תוכן רענן למוח |

 על הרגלי הצריכה : מפתיע אותי תמיד כמה מהר אנחנו מתרגלים לשינויים.  בהתחלה אנחנו מקטרים, לא מבינים לְמה זה טוב, מתייחסים בספקנות לכל תזוזה. ולאחר מכן ב’ספיד’ שלא יאומן אנחנו פתאום משלימים עם המציאות. לאור זאת, ובאותה נימה פילוסופית שבה פתחתי את הפוסט אני שואלת אתכם אולי אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו ולשאול האם אנחנו יכולים להיות יותר גמישים גם במובן הרחב, ואולי כדאי לנו לנקוט בשיטת החדשנות היזומה ולחולל שינויים בהרגלינו בתוך החיים עצמם. הרי מה שנראה לנו לפני רגע כלא אפשרי בעליל נראה לפתע פתאום כאילו היה כאן מאז ומעולם. אכן, אני מודעת לכך שמעט זרמתי עם הפילוסופיה אבל רציתי לחלוק אתכם את הרעיון שדרך הצוהר הקטן (ואולי לא כל כך קטן) שנפתח בפנינו  בFacebook ניתן להרחיב את המבט לאפיקים  חדשים בהתנהלותנו |

אם כך, כדי לבדוק את יחסנו למסר העולה  מהFacebook, ובשל השיח המתנהל ברשת אודות האפשרות החדשה ראיתי לנכון ליזום טבלת בעד ונגד, ואתם מוזמנים להוסיף מצידכם במודל התגובות את הבעד והנגד שלכם : 

כדי שלא אֵחָשֵׁב כמופרעת היחידה המתעמקת בשאלות הללו צירפתי לכם דיון מעניין שנולד בFacebook סביב הסוגיה הנדונה, במתחם שאני אישית מאוד אוהבת וממליצה בחום לעקוב אחריו : לינק |

אני פותחת צוהר למסגרת חדשה, בעקבות שירשור מעניין שהתפתח מדיאלוג בין אשר עידן לביני   בתגובה לפוסט שלי. אגדיר את המסגרת כ”תגובה שהתפתחה לפוסט” אף שמדובר בפוסט קצר יחסית. דר’ אשר עידן הגיב לפוסט שפירסמתי אתמול על Facebook, ובעיניי לתגובה שלו יש חשיבות רבה יותר מהפוסט עצמו. על כן ‘מגיע לה’ לקבל מקום כבוד כתוכן שניתן ללמוד ממנו רבות. כמו כן הוספתי עבורכם בסוף הפוסט סרטון קצר על המיזם החדש “דיאספורה” שניזכר ברשומה כחלק מהניתוח המאלף של אשר. מקווה שתיהנו וכן שתרגישו ‘חופשי’ להיענות לקריאה ולהציע תגובות משלכם שיורחבו לפוסט ראוי שישתתף במסגרת החדשה |

צוקרברג פוצץ את בלון Facebook ורסיסיו הפכו לוירוסים | אשר עידן | התגובה : זהר פוסט מצוין, שמעורר דיון, כמו כל פילוסופיה דאלוגית פרה-סוקראטית או תלמודית טובה.

א. Google רצתה למפות את האינטרנט בצורה בלעדית  Facebook הבינה שהמפה יכולה להיות יותר גדולה מהמציאות הממופה ! בורחס כבר כתב על זה בספרו “גן השבילים המתפצלים” (היפרטקסט של המציאות) לפני 30 שנה. בודריאר קרא לזה סימולקרה לפני 20 שנה. ואכןFacebook רוצה להיות גדולה יותר מהאינטרנט.

ב. הניזוקים הגדולים מהמהלך הזה של Facebook הם :  Google, אי.ביי. אמאזון, וTwitter. הניזוקים הקטנים הם כל אתרי הטוקבקים כמו ווי.נט, גלובס, דה מרקר וכו’. זאת משום שFacebook ‘גונבת’ להם את הטראפיק מתחת לאף. המרוויח הגדול לכאורה הוא מיקרוסופט שמושקעת בכ2% בFacebook. לשם המחשת הדברים נאמר שFacebook היא ‘יחידת הגרילה’ של מיקרוסופט במלחמתה נגד Google, אבל כשם שבין לאדן היה בבחינת נשק באפגניסטן בידי ארה”ב נגד בריה”מ, כך Facebook תצא בסופו של דבר נגד מיקרוסופט בעצמה. התמונה מוכרת ותתרחש בדיוק כשם שאי.בי.אם חשבה ב1981 שמיקרוסופט היא כלי בידיה נגד אפל. אבל הכלי קם על יוצרו).

ג. צוקרברג במהלך זה, פוצץ את הבלון המתנפח שלו Facebook אבל שלח את רסיסי Facebook בדומה לוירוסים בסרט “הנוסע השמיני” שמשתלטים על המארח. צוקרברג והאלגוריתמיקאים שלו, ידעו שבגלל האקספוננציאליות של הגרף החברתי (חוק מטקלף), דהיינו כשהגרף החברתי עובר את ה500 מיליון משתמשים (25 בחזקת 12 קשרים, דהיינו 25 טריליון קשרים יש כבר בFacebook, שזה בערך סדר הגודל של הקשרים הסינופטיים במוח האנושי), עדיף לנקוט באסטרטגיית “מות המחבר” של רולאן בארת (מהאסכולה של בודריאר הנ”ל מהסימולאקרה).

ד. והכי חשוב לציין, האויב של Facebook הוא לא Twitter ולא Google  אלא העיקרון  של “אם כבר ביזור , אז ביזור עד הסוף” !!! הכוונה לרשת חברתית שלא עובדת בארכיטקטורת שרת-לקוח, אלא בארכיטקטורת פיר טו פיר, כמו נפסטר וקאזה. נפסטר של הרשתות החברתיות. כשם שנפסטר לא החזיקה את תכני השירים אלא רק את התגיות או המטה-דטה שלהם, כך הרשת החדשה “דיאספורה“  לא מחזיקה אצלה את הפרופיל שלנו, אלא רק את התגיות המפנות אליו ! האם נסיק מכך שFacebook-לאנד היא המדינה השלישית בגודלה בעולם אחרי סין והודו ? למעשה דיאספורה לא מאמינה ברשת חברתית כמדינה ריבונית, אלא ברשת חברתית במעמד של יֵשוּת גולָה, כדוגמת תפוצות היהודים שמתימן ועד פולין ומרוקו היו מבוזרים גיאוגרפית וארגונית, אבל אוחדו על ידי דטה בייס שנקרא תורה… שמכיל בסך הכול 1 מגה-בייט.

ה. אז זהר, אני אעצור כאן, כדי שהתגובה לא תהיה יותר ארוכה מהפוסט המקורי, ואז יקראו לתגובתי סימולקרה…

לאחרונה מופיעים ברשת כלים שיווקים חדשים שמגמת פניהם לחדשנות |  כלים אלה העומדים לרשותנו, מסמנים עבורנו בד בבד את הכיוון הנכון ומצביעים על השינוי ועל דרך חדשה שנולדה בעולם השיווקי. אם ברצוננו באופן טבעי להצליח, הרי בהכרח “מוטלת עלינו החובה” לתת את הדעת על המתרחש בתחום ולהשקיע קורטוב של חשיבה יצירתית וקריאטיבית שתאמץ את הכלים הללו וכך תאפשר לייצר אקטים חדשנים בשיווק. למי שלא מכיר או עדיין לא מבין את חשיבות הכלי הנדון אסביר בקצרה מה אומר כלי הוובינר, שביסודו, כפי שזה נשמע באנגלית וובינר הוא כנס ברשת. מדובר ביכולת הטכנולוגית להשתמש במתחם אינטרנטי המאפשר לנו לעשות קאסטינג יזום ופרו אקטיבי של הרצאה או של כמה הרצאות במצב מקוון. חשוב לציין שהכלי מאפשר הזמנת הקהל להירשם לאירוע, הפעלת תזכורת לקהל שנרשם ומתן אפשרות לקהל תוך כדי זמן ההרצאה להגיב על התכנים. באופן זה יוכל המרצה לענות באון ליין על השאלות השונות על פי תזמון שאותו הוא עצמו קובע. יתרון נוסף שראוי לקחת בחשבון הוא שהכלי מאפשר לנו לייצר אירוע מסוג זה עבור מאות אנשים בנקודת זמן אחת בלי שהם זזו מכיסאם בביתם או במשרד |

לראות וובינרים כמקור מידע |  בטרם נצלול לבירור השאלה מה ניתן לעשות עם הכלי מבחינתכם ברמה השיווקית ראוי להזכיר לכם להביט על הצד השני של המטבע שהוא חשוב לא פחות והוא הצד של הצופה. במציאות העכשווית כל יום קם לו ומתארגן לו כנס בנושא זה או אחר. מניסיוני כנסים בעולם הפיזי דורשים מאיתנו את המשאב הנחוץ לנו ביותר והוא הזמן וכמו כן תכופות בכנסים הללו אנחנו מייתרים מעט את נושא התכנים בכנס לטובת המינגלינג והנטוורקינג. אם נרצה לערוב לכך שנהיה חשופים לתוכן מקצועי ואיכותי האפשרות של צפייה בהרצאות ובכנסים ברשת יכולה למקסם את הצד הלומד שבנו. ראוי לקחת בחשבון שכלי הוובינר מאוד נפוצים בעולם ודרכם ניתן להיחשף לעשרות תכנים איכותיים ועדכניים ממקומות שונים ובחינם. אישית אני נרשמת לעתים קרובות לוובינרים המשווקים בLinKedin והקשורים לעולם המיתוג, השיווק, אסטרטגיה ותקשורת חברתית. בכך אני נחשפת למרצים מהשורה הראשונה בעולם ולומדת תכנים שכפי הנראה לא היו נגישים עבורי בשום דרך אחרת |

צורות ודרכים בהן ניתן להשתמש בכלי הוובינר שניבחרו לטעמי, ולבטח יש עוד כמה וכמה שלגביהם אתם תמיד מוזמנים להוסיף למבחר במודל התגובות :

כנס בעולם האמיתי | כנס בעולם הווירטואלי |  נחזור למגמה המקורית של הפוסט ונבחן מספר רעיונות ודרכים להשתמש בגישה המוצעת, שתהפוך עבורנו בפועל לשיטה חדשנית ואיכותית ביותר. כפי שהדגשתי, כלי הוובינר מאפשר לנו אינטגרציה עם העולם החיצון במהלך הכנס. אנחנו יוזמים מפגש אליו מתכנסים עשרות, מאות או אלפי אנשים, כמובן על פי היכולת השיווקית שלנו, ואשר בנקודת זמן מסוימת הופכים למעשה לשבויים שלנו המייצרים איתנו אינטראקציה בתנאים מיטביים, ובעיקר – ממקום של נוחות ! לכאורה הכנס שלנו חודר למתחם הנוחות של הקהל שלנו ופוגש את האנשים המתעניינים במגרש הפרטי שלהם. מתי בפעם האחרונה יצא לכם להכניס את המהלכים השיווקים שלכם אל ביתו של הלקוח בצורה כל כך עוצמתית ? |

יצירת מועדון לקוחות | קהל שבוי |  בעבר כל מחלקות השיווק נהגו בשיטת עבודה של יצירת מועדוני לקוחות, והכוח של מועדוני הלקוחות בתפישה המסורתית היה טמון בעוצמתם ובגודלם, ואילו כיום התפישה השיווקית מוצאת את עצמה בתהליכי שינוי ואנחנו מבינים יותר ויותר שמוטב ליצור מועדוני לקוחות קטנים וממוקדים. דרך הפצת תוכן ממוקד בעולם מסוים ומוגדר באמצעות כלי הוובינר תוכלו לערוך פילוח קהל לקוחות ממוקד בעל אינטרס תוכן מובהק ובכך לפַתח את מהלך המכירה שלכם באופן מדויק |

שיווק | טרום המאורע |  דרך הפקת אירוע בכלי הוובינר והתמקדות באירועים נקודתיים ניפתח עבורכם ערוץ שיווקי מעניין. האירוע משווק טרום התאריך הנקבע בערוצים השונים ועצם הפעולה מייצרת עבורכם הרבה באז ודיבור חיובי ברשת. בנקודה זו אתם יכולים לחשוב ‘חכם’ ולעורר שיח על תכני הוובינר טרום השקת מועד האירוע עצמו ובעיקר לעורר שיחה המאתגרת את הקהל שלכם לומר מה הם התכנים שהוא בוחר לשמוע ולמעשה להתסיס את הקרקע השיווקית שלכם על ידי דיאלוג ושיח מקדים. קיים שפע של כלים שיווקיים ברשת במיגון המידיות החברתיות המאפשרות לכם להפיץ את האירוע. בזכות העובדה שמדובר בכלי שיווקי חכם ואיכותי יש סבירות גבוהה לכך שחבריכם והמעגלים הסובבים אתכם יעזרו לכם למנף את האירוע שיווקית. במצב עניינים זה אתם מרוויחים תהודה, פרסום ושיווק וכל זאת בחינם |

תכנים | חשיבות לערך המוסף |  שימו לב לעובדה שלתמהיל התכנים ישנה חשיבות גבוהה ביותר. מדובר בנקודת זמן מוצלחת לייצור סינדיקציית תוכן לקהל משתתפים רחב, אבל – וזה אַבָל גדול – מוטלת עליכם אחריות הכוללת מספר עוגנים משמעותיים : לספק ערך ממשי, לתת פתרונות הלכה למעשה, ומה שראוי להוסיף : כן, להיות נדיבים גם אם מי שישמע אתכם לא ירכוש את שירותיכם שהרי בסופו של דבר, הוא עדיין יהפוך לשגריר של התוכן שלכם וצפוי שידבר עליכם בכל הזדמנות. התוכן שלכם צריך להימדד בראש וראשונה בקנה מידה ערכי ולא שיווקי, ואילו ערך השיווק יקבל ביטוי במקום האיכותי וההולם, דהיינו בתנועה הטבעית של הWOM שתיווצר בעקבות המאורע |

כוח משיכה ומכירות | היכרות עומק דרך כלי האינטרנט | זו הזדמנות טובה עבורכם להכיר לקוחות פוטנציאלים שישתתפו אתכם, וכאן מומחי הבית, שהם האנשים האחראים על התוכן, הופכים לנסיכים של האירוע ! זוהי גם ההזדמנות שלכם להראות כלפי חוץ מול הקהל שאיתו אתם באים במגע מי אתם ומה היא החזקה שלכם על הידע שבתחומכם. חשבו על כך, מה רב אפקט השילוב בין כוחו של הקשר האנושי לבין כוחו של התוכן המקצועי. עם המגע והרגשת הקרבה במגרש הנוחות של הלקוח יכולים לייצר גורם מכפיל ומשלש כוח הלכה למעשה | 

אחרי | איך מייצרים המשכיות |  לתשומת לבכם, אכן יש כוח מאוד גדול למהלך כזה  של וובינר. אבל רצוי וכדאי לא להשאיר אותו רק למועד האירוע ולבילד אפ שאתם יוצרים לפני, ישנם לא מעט דברים נוספים שתוכלו לעשות גם אחרי : לקבל משוב מהקהל שצפה באירוע, להעלות את הסרטון לאוויר ולאפשר לכל מי שלא נכח לקחת חלק ולשמוע את הסשן, להעלות פוסט מסכם המאפשר הצצה לחוויית המרצה, להעלות את מצגת האירוע ולאפשר נגישות גם אל התוכן אשר הוצג בה, לזמן את השותפים לאירוע באוף ליין ועוד |

 הסבר מדויק הכלי ודרכים ברמה הטכנולוגית להשתמש בו | מורית רוזן |  המערכת שאנחנו עושים בה שימוש להדרכות אינטרנטיות (וובינרים Webinars) נקראת Gotowebinar היא לא מערכת חינמית, אבל החודש הראשון שלה מוצע בחינם. כאן בקישור או בגרסה לקבוצות קטנות יותר.עשינו שימוש נהדר בחודש הראשון כי הם לא מגבילים את מספר ההדרכות, ואפשר לעשות יופי של פעילות עם מספר הדרכות רק במסגרת אותו החודש. אם רואים שזה כלי בעל ערך, מה טוב: אח”כ השלב הבא יהיה לעשות מנוי. ואם לא, אין בעיה לא מתבקשים להתחייב להמשך. יש בארץ יותר ויותר מודעות לערך הגדול של מתן מידע בחינם לא רק בצורת טקסט אלא גם בפורמט של הדרכות אינטרנטיות עם או בלי מצגת. זהו כלי שמאפשר לכם להתנסות ולבחון באם המודל הזה מתאים גם לכם ולקהל היעד שלכם. השימוש בחינם, לזמן מוקצב מאפשר שיקול דעת נאות לקראת החלטה לרכישת מנוי חודשי או שנתי |

אני מצרפת עבורכם סרטון הדרכה |  מדובר בסרטון הדרכה של החברה אשר מסבירה על הדרך ועל העוצמות של הכלי |

תהליך עבודה של ניטור מותג והסיבות מדוע כדאי לנטר | פעולת ניטור מותג יכולה לשמש כל חברה, קטנה כגדולה. לאחרונה חברות רבות החלו לשלב פעילות ניטור מותג כחלק מפעילות המדיה החברתית שלהם. באמצעות ניטור מותג והתנהלות נכונה אפשר להפוך מפאסיבי לאקטיבי. בפוסט זה ארחיב בשני נושאים: הסיבות שבזכותן כדאי לבצע ניטור מותג ותהליך הניטור.

אישית התחלתי להתוודע למושג ניטור מותג לפני כשנה, כאשר במשרד יחסי הציבור שבו אני עובדת הוחלט להיכנס לתחום המדיה החברתית. עד אז הכרתי את התחום בעיקר משימוש פרטי, אך הפעם ראיתי לנכון לקחת את הנושא ברצינות ולחקור אותו לעומק. כתוצאה מכך נוכחתי שאחד התחומים החשובים ביותר עבור כל חברה באשר היא, הוא אכן תחום ניטור המותג ולכן החלטתי להוסיף ולהעמיק בלימוד הנושא. ניטור המותג נעשה בשני מישורים : ניטור עצמי וניטור התעשייה שבה החברה פועלת.

הסיבות מדוע כדאי לנטר: ניטור עצמי לצרכי מחקר ובקרה. אחד היתרונות שהניטור העצמי מאפשר לנו הוא לדעת מה אחרים אומרים עלינו. אנחנו לכאורה יכולים ‘להקשיב מהצד’ לשיחות שהלקוחות שלנו (או גולשים המתעניינים בנושא) מנהלים אודותינו. ביכולתנו לגלות באמצעות ניטור השיחה כמה אנשים מדברים עלינו, האם נאמרו עלינו דברים חיוביים או שליליים (מה מביניהם בולט יותר), איפה הם מדברים, דהיינו מהם מקומות השיחה המועדפים עליהם. האם מדברים עלינו בעיקר בFacebook, בTwitter, בפורומים, בלוגים וכדומה. אפשר לקבוע בדרך זו מהם הדברים הרלוונטיים עבור לקוחותינו מה מעניין אותם בעיקר בקשר אלינו, במה הם מתמקדים. האם המסרים העיקריים של הארגון שלנו מוזכרים בשיחות האלו אם לא אולי לא בחרנו בכיוון הנכון בתוך מסגרת הפעילות השיווקית. ניטור עצמי מסוג זה משמש אותנו על מנת לדעת מה ‘עובד’ אצלנו ומה עובד קצת פחות. איפה כדאי לשפר, מאחר שהלקוחות אומרים זאת, ואיפה הכל “דופק כמו שעון”. ניטור כזה מאפשר זיהוי הזדמנויות לשיפור המוצר או השירות ולמעשה יכול להחליף את קבוצות המיקוד שכן כאמור הוא מאפשר לנו להאזין מהצד למה שיש ללקוחות שלנו לומר על המוצרים או השירותים שלנו ועלינו כחברה.

ניטור עצמי למטרת שירות לקוחות. ניטור המותג שלי מאפשר זיהוי מהיר של דרישות, תלונות או שאלות. אם מישהו כותב בטוויטר, לדוגמא, שקיבל שירות גרוע מנציג של חברתכם, זוהי אופציה טובה לפנות אליו, לשאול אותו על פרטיו ולטפל בבעיה בצורה יעילה ומהירה, תוך שקיפות מלאה. חברות רבות חוששות מכך שבעצם פתיחת נישה כזו הם מזמינים את הלקוחות להתלונן. אך למעשה הרי התגובות השליליות כבר שם ואם תטמנו את ראשכם בחול ותתעלמו מהן, זה לא אומר שאחרים לא יראו אותן, וגרוע מכל יראו שאתם מתעלמים מהן ולא מתייחסים וכך בסיכום תפגעו בעצמכם. חשוב להכיר את אופי הפעילות בכל פלטפורמה ולנהוג בהתאם לנתונים שניצברו ומוטב גם לדעת להבחין מתי כדאי להגיב ומתי עדיף להתעלם. אמנם זה מפתה מאד להגיב בכל מקום שמוזכר הארגון אך לפעמים ממש לא כדאי להיענות לכך. למעשה, ניתן באמצעות הניטור העצמי ליצור ערוץ שירות לקוחות אקטיבי באינטרנט.

ניטור עצמי למטרת טיפול במשברים. ניטור עצמי מאפשר לעלות במהירות על נושאים דחופים הקשורים למותג או לחברה. הוא מאפשר לעלות במהירות על “שריפות” שמתחילות לצוץ ולכבותן עם כמה שפחות נזקים. באופן כללי, ניתן לתמוך באמצעות הניטור בתוכנית התקשורתית-שיווקית של החברה.

ניטור התעשייה. ניטור מותג עצמי שמתמקד רק במותג ובחברה יכול לפספס תובנות חשובות על התעשייה שלכם. לדוגמא, אם אתם מנהלים חנות וירטואלית שמוכרת מוצרי חשמל, ישנן תובנות רבות שתוכלו להגיע אליהן מניטור תעשיית האלקטרוניקה ולא רק מניטור שמכם. באמצעות ניטור התעשייה קל למצוא מהם הנושאים החמים כרגע בתעשייה בה אתם פועלים ובמקביל מהם הנושאים שעל סדר היום התקשורתי, בנישות השונות. ניתן להשתלב בנושאים הקשורים לתעשייה ובכך להגדיל את מעגל ההיכרות שנוצר סביבכם כמותג. ניטור התעשייה מאפשר ניצול הזדמנויות רבות הקיימות בשטח ואשר ללא הניטור לא תהיו מודעים להן. מותגים רבים אינם מוכרים עדיין ובאמצעות ניטור מושגים הקשורים לתעשייה ניתן להגיע לאנשים חדשים שטרם שמעו עליכם. באמצעות הניטור ניתן גם לגלות מה הגולשים אומרים על המתחרים ועל התעשייה שלכם בכללה. דרך אגב, זו אפשרות מצוינת לקצת ריגול תעשייתי (בגבולות החוקי) : אפשר לקלוט מתוך גישה ממוקדת מה הגולשים תופסים כנקודות החולשה והחזקה של המתחרים שלך ושל התעשייה בתחום הקשור אליכם באופן כללי.

תהליך ניטור המותג  על מנת להתחיל בניטור, כדאי לבחור מראש את הכלים השונים בהם נשתמש. שתי החברות העיקריות שעושות ניטור מותג בישראל הן באזילה ומכ”מ, אך בשטח זה פועלות עוד מספר חברות קטנות (וקצת יותר זולות). למי שמעוניין לעשות ניטור מותג באנגלית ישנו מספר רב של חברות דוגמת Radian6  ו- Sysomos ואחרות. כמובן שיש שירותים חינמיים רבים, אך אלה לרוב מגיעים לפחות תוצאות, במיוחד בעברית (באנגלית, לדעתי, עם שילוב טוב של מספר כלים חינמיים ניתן להגיע לתוצאות מוצלחות ואולי אף לאותן תוצאות עצמן כמו השירותים בתשלום). ההתראות של גוגל הן כלי חינמי מעולה (גם בעברית) למי שמתחיל בניטור מותג ולא מעוניין להיכנס להוצאות הגבוהות של שימוש בשירותים בתשלום. החיסרון העיקרי של שירות זה הוא התדירות הנמוכה שבה מקבלים את ההתראות. לפעמים כתבה התפרסמה בבוקר ותקבלו את ההתראה רק בערב. גם SocialMention הוא כלי התחלתי מומלץ. לדעתי טוב לבחור כלי ששולח התראות למייל מפני שהדבר מקל מאד על העבודה השוטפת.

כל התוכנות הללו עושות עבודה טובה במציאת המידע ולרוב גם בארגונו המוצלח  (לעיתים תוך שימוש בגרפים ובניתוח של התוצאות לסוגי הערכה: חיובי, שלילי או נייטרלי). עם זאת הן אינן אומרות לכם מה לעשות עם המידע , שלב זה נשאר בגדר התפקיד שלכם. חשוב לבנות אסטרטגיה מסודרת שבה יוגדר למה מגיבים ומהו הקול שבו נבחר להגיב, ולהגדיר בצורה ברורה מהן המטרות של החברה בניטור (שירות לקוחות, שיווק, מחקר). מתברר שלכל מטרה כזו יש לבנות אסטרטגיה שונה לחלוטין. ראוי לקחת בחשבון שבניטור המותג יש סוג של “נישואים” בין אדם וטכנולוגיה. הטכנולוגיה מוצאת את מקומות השיחה והאדם בוחר מה לכתוב שם, תוך תכנון אסטרטגיה ומטרות ברורות לפעילות. יוצא מכך שבניית האסטרטגיה הזו היא שלב קריטי בניטור המותג שכן כל הפעילות שתינקט לאחר מכן תהיה תלויה בהחלטות שניקבעו מלכתחילה בעת בניית האסטרטגיה. נדגיש שוב עד כמה עקרוני להחליט מהו “הקול החברתי” של החברה מהי השפה בה משתמשים, מהם המסרים שמעבירים וכדומה. יש לשמור על אחידות של הקול הזה לכל אורך הפעילות, אם פעם אחת תענה בצורה אחת ופעם הבאה בצורה שונה לחלוטין זה יראה מאד לא מקצועי ולא ענייני.

העבודה בפועל (נקודת מבט טכנית)  לאחר שנקבעה האסטרטגיה והכלי שבו נשתמש, יש להתחיל בעבודה בפועל. תחילה יש להגדיר (בהתאם למערכת שבחרתם) את ההתראות לפי ראות עיניכם ומעכשיו כבר נקבל את כל ההתראות הקבועות למייל, לפי המילים והתדירות שתבחרו (כמובן שחיפושים ספציפיים ניתן להמשיך ולבצע באתר המערכת). זוהי מהות הבחירה שלכם (שנובעת מהאסטרטגיה שבניתם) כמה להגיב, למי ואיך. לדוגמא, אם אתם מגלים בפורום כלשהו שאלה על יתרונות מוצר א’ על מוצר ב’ אתם מוזמנים להשיב לשאלה, להפנות להמלצה אחרת או פשוט לקשר להשוואה בין שניהם במידה שזו קיימת באתר שלכם (או באתר אחר) הכל תלוי בכללים שקבעתם כמטרה שלכם מיצוב גורמים כגון ברי סמכא, הבאת לידים לאתר או משהו אחר…

היבט נוסף וחשוב של מערכות הניטור השונות הוא הניתוח.  ברוב המערכות (בעיקר אלו שבתשלום) ישנה אפשרות לניתוח הנתונים, האם האזכורים הם חיובים, שלילים או ניטראליים ובה בעת ניתן לגבות את הניתוח בתוצאות גראפיות, בניתוח על פי ציר זמן וכדומה אופי הניתוח כמובן תלוי במערכת שתבחרו לעבוד איתה, אך בדרך כלל הממשק ידידותי ופשוט (ואם לא, יש תמיכה טכנית של מפעיל המערכת).  ניתוחים אלו יכולים לסייע למדידות מסוגים שונים לגבי תוצאות פעילויות שיווקיות ספציפיות או לחילופין כלליות.

לסיכום, ניטור המותג מאפשר לכל חברה להקשיב ללקוחות שלה גם כשהם אינם פונים אליה ישירות, דבר שלא התאפשר בעבר, ולמעשה משפר את הקשר עם הלקוח ואת ההבנה של צרכיו – בין אם זה באמצעות מחקר, שירות לקוחות, שיווק או פעולות נוספות. תהליך הניטור הוא פשוט וידידותי ומזמין את כולם להתנסות. תמיד אפשר להתחיל עם מילת מפתח אחת בתוכנה חינמית ולהתרחב משם והלאה…

בכוונתי להתחיל בסדרה העוסקת בנושא מאוד חשוב בעיני בעולם התקשורת החברתית והמדיה החברתית והוא נושא הניטור. אחלק את הסדרה לכמה פוסטים הראשון (הנוכחי) יעסוק בחברה אשר מספקת שירותים בתחום, וזו גם תשטח בפניכם את הכלים לעבודה. השני יעסוק בחברה שאכן משתמשת בכלים הללו והיא תציג עמדה שתשקף עבורכם את הדרך בה היא תופשת את המהלך. השלישי מבין הפוסטים יעסוק בהמלצה לסל כלים הקיימים ברשת אשר אותם אני אציג בפניכם. ולבסוף, הרביעי יעסוק בחיבור בין כלי הניטור לכלי המדידה |

את הפוסט הנוכחי כתב יואב פרידור, מנכ”ל חברת buzzilla המספקת את שירותי מערכת ההקשבה שפותחה בחברה. החברה מתמחה בניתוח ובמחקר מבוסס מדיה חברתית. אני שמחה על ההזדמנות הזו לפתוח בסדרה המפרטת נושא זה מכמה טעמים : חשיבות הנושא | העובדה שאני לומדת מתוך הדברים העולים הן מעמדת הכתיבה והן מעצם העבודה הנעשית בשיתוף עם הכותבים האחרים | האפשרות שלי להעביר אליכם עוד נדבך משמעותי לארגז כלי העובדה שלכם בתחום . מקווה שתיהנו |

מניטור להקשבה ישבתי עם מישהו בשבוע שעבר והוא אמר לי שכל העסק הזה של “מדיה חברתית” זה באזז מטורף שלבטח יגווע וייעלם תוך שנתיים שלוש. לא היה זה פשוט למצוא מאיפה להתחיל להתווכח עם האמירה הזאת, שכן לדעתי היא לא נכונה מכל כך הרבה כיוונים. עם זאת, דעה זו משקפת את התפישה השיווקית המקובלת, שהביאה אותנו עד הלום. כיום גלויה העובדה שהמותג הוא שלנו, ואנחנו שולטים במצב ! אנחנו אלה שמעבירים את המסרים, אלה שמנטרים את המידע.

“ניטור”, Monitoring בעברית, הוא מונח ששייך לדעתי לעידן הקודם. המונח “Brand Monitoring” הפך לראשונה למונח של התעשייה בשנת 2006.  בתקופה ההיא כבר קמו מספר חברות בארה”ב שפיתחו טכנולוגיות ובצידן מתודולוגיות שנועדו לנטר את מה שנקרא אז “תוכן הגולשים”. פיטר קיים, שהיה בזמן ההוא אנליסט בחברת המחקר פורסטר, ערך לראשונה מיפוי של השחקנים העיקריים בשוק שאותו הגדיר כ”שוק ה-Brand Monitoring “. הרציונאל שהניע את התחום בתחילתו (2002-2003) הגיע מהדיסציפלינה של המודיעין העסקי. מי שעסק בעניין באותם ימים ידע להסביר שהבלוגוספירה מהווה איום משמעותי על הווייתם של מותגים ועל כן חייבים לנטר את המידע הזה על מנת להימנע מסכנות.

אבל מהר מאוד התחיל להתברר, במיוחד למאמצות המוקדמות שבין החברות, שאכן יש סכנות אלא שבאופן אירוני אלה הן כאין וכאפס אל מול ההזדמנויות האין סופיות הגלומות בתרבות החדשה : תרבות השיתוף. השיחה ברשת פותחת בפני חברות ומותגים מגוון חדש ועתיר הזדמנויות וכל מה שנדרש מהן הוא להבין שמדובר פה בשיחה רבת משתתפים ולא בנאום על פודיום מול קהל שבוי. והופ מערכת המונחים השתנתה מן הקצה אל הקצה הדו”ח הבא שיצא מפורסטר ב-2009 כבר ניתח את שוק ה-”listening Platforms”. המעבר מ-Monitoring ל-Listening משקף בצורה נהדרת את השינוי התפישתי שמתרחש עלינו ממש עכשיו. אם כך אולי כדאי שבמקום לדבר על כלי ניטור, נדבר על כלי הקשבה ובדרך זו נתקדם עוד צעד מהשלב הגורס “להעביר את המסר” אל השלב שעיקרו : “לשוחח”.

מערכות הקשבה : מה הן עושות ? מדובר במערכות, מבוססות טכנולוגיית חיפוש, המותאמות לשליפת מידע לא מובנה, כמו זה הקיים בפורומים וברשתות חברתיות. מערכות אלה פועלות בצורה יעילה ורלוונטית ומאפשרות רמות שונות של אגרגציה, תצוגה וניהול של המידע. מערכות מיושנות יותר, מספקות בעיקר שירותי התראות. המערכות סורקות את מרחב האתרים (זו נקודה קריטית שאותה יש לברר בשעה שרוכשים שירות מסוג זה מה רמת הכיסוי ? האם המערכת סורקת את התחום הרלוונטי לתחום בו אנחנו עוסקים? ). המשתמש מגדיר את תחומי העניין שלו, בדרך כלל על ידי הגדרת מונחי מפתח והמערכת מצידה מתריעה בפני המשתמש על נתונים מעודכנים בכל פעם שהיא נתקלת בשיחה הכוללת מונחים רלוונטיים. מערכות מהדור החדש מאפשרות חיפוש אחורנית בכל הנוגע למידע ומעמידות לרשות המשתמש מגוון כלים לתצוגה ולניתוח של המידע. המידע כולל בדרך כלל מדדי נפח שיחה מסוגים שונים, מדדי תחרות, ניתוח זירות שיחה, חיפוש משפיענים , דירוג סנטימנט ואחרים.

מערכות הקשבה : מה עושים איתן ? ניתן למנות שלושה סוגים עיקריים של שימוש במערכות הקשבה :

מחקר במדיה חברתית אנשים מדברים ברשת, כל הזמן, על כל דבר ומספרים לנו מה הם חושבים על המוצר החדש שלנו בלי ששאלנו אותם, בלי שהיכווננו אותם, ככה סתם מרצונם החופשי. כל מה שנותר לנו לעשות הוא לאסוף את המידע הרלוונטי, לנתח אותו ולהפיק ממנו מסקנות ותובנות מעשיות. זו אולי ההזדמנות הגדולה ביותר בתחום המדיה החברתית. מעולם לא היינו כל כך קרובים לדעת מה הצרכן שלנו חושב ובמה הוא מעוניין באמת. ואם זכור לי נכון, כפי שלימדו אותי במבוא לשיווק, אנחנו כאן כדי לספק צרכים אמיתיים. מערכות הקשבה משמשות עבור חברות מחקר, כמו buzzilla, ככלי איסוף וניתוח לצורך תחקירים במדיה חברתית. היכולת לגשת בצורה מהירה ויעילה למידע רלוונטי, מאפשרת לספק מחקרים מרתקים המספקים מגוון רחב של דרכי שימוש : מיפוי שוק | ניתוח זירות | ניתוח קהלים | ניתוח מהלכים שיווקיים | מחקרי מגמות | מחקרי פיתוח מוצר | ועוד כיווני שימוש רבים ומגוונים כיוצא באלה.

הקשבה לשמה זהו השימוש הבסיסי במערכות מסוג זה. ארגונים וחברות משתמשות בעניין זה בעיקר בפונקצית ההתראות של המערכת בבחינת מענה לשני צרכים עיקריים : להיות ‘עם האצבע על הדופק’ של השיח הצרכני בשוק הרלוונטי. לחוות באופן שוטף את זירות השיח, את הנושאים ואת הז’רגון הטיפוסי לזירה. לתפקד כמערכת התראה מפני סכנות ואיומים. שימוש זה אופייני, בדרך כלל, לאגף הדוברות בחברה ובמקביל גם לפונקציות שונות הנדרשות באגף השיווק. המנויים על השירות מקבלים באופן שוטף התראות לגבי שיחות המתקיימות ברשת במידה שהנן רלוונטיות לבעל המנוי (על פי הגדרתו).

השתתפות בשיחה זהו שלב המימוש של אחת ההזדמנויות הגדולות הנובעות מהתעצמות השיח האינטרנטי. בתור נציגי חברות ומותגים, אנחנו בעצם בעלים של מאגר תוכן בלתי נדלה בתחום המומחיות של החברה או של המותג אשר אותם אנחנו מייצגים. תוכן זה מאפשר לנו להיות בני שיח רצויים במגוון רחב של שיחות, בכל מיני כלים וערוצי תקשור, ועל ידי כך להגיע למגע כמעט בלתי אמצעי עם קהלי יעד רלוונטיים. כל מה שנדרש הוא לדעת למצוא את הזירות הנכונות, את הדיונים שבהם נרצה להשתתף ואת האנשים שאיתם אנו מעוניינים לשוחח. אכן, מערכות ההקשבה הן המאפשרות לנו למצוא בפועל את הזירות, את הנושאים ואת המשתתפים הרצויים בצורה יעילה  ושיטתית. חברות משתמשות במערכות הקשבה על מנת להשתתף בשיחות בהקשר של שירות לקוחות, תמיכה טכנית, שיווק, משאבי אנוש, יחסי משקיעים ועוד מגוון מעניין של דיסציפלינות אחרות.

מזה זמן רב אני מתכננת פוסט שמוקדש כ Blog Review לאחד מהבלוגים אותם אני פוקדת על בסיס קבוע. שקלתי ביני לבין עצמי מהו הבלוג שיתאים ביותר ואשר יעניק לכם ערך מוסף ממשי. בתחילה היה לי ברור שאכתוב על אחד הבלוגים שאני קוראת דרך קבע בעיתונות חו”ל אבל ככל שהרהרתי בכך יותר הבנתי שעדיף יהיה להתמקד דווקא בזירה הלוקאלית ולייחד את הפוסט ל” בלוג משלנו”.אחד הדברים המשמעותיים למסר שאני מעוניינת להעביר בפוסט הזה קשור לעובדה שצרכנות המידע שלי ברשת משתנה. אם בעבר סמכתי על יכולתן של מערכות עיתונים לספק תוכן עדכני מהימן ואיכותי הרי כיום יש מגמת השתנות וחלק הארי של התכנים אותם אני צורכת דווקא מסתמך בעיקרו על זירות ומתחמים בז’אנר הפרינדג’. העיתונות החדשה בלבוש של ‘תוכן גולשים’ מקבלת משמעות מאוד עמוקה במתחמים כמו המתחם המוצג בזה. מבחינתי, כדי לאמת חדשות בעולם הטכנולוגיה, המדיה החברתית, האינטרנט זה יהיה המקום שבו אבחר וזו תהיה אינטסנצית התוכן שלי |

מגדל התוכן של המתחם | הדבר החשוב ביותר בעיני במתחם הוא התוכן, תוכן מקצועי אשר סובב על נושאים מעולם החדשנות, הטכנולוגיה, תקשורת חברתית, אבטחת מידע , גאדגטים חידושים ועוד … חשוב לציין שמה שבונה ומה שמאפיין את התוכן הוא האנשים הכותבים! ומכיוון שהמתחם מתבסס על מספר כותבים קבועים וכולל אירוח של תכנים חיצוניים יוצא מכך שמתאפשרת הפריית תוכן איכותית ויתרה מזאת, הפריית תוכן הקשורה למציאות היומיומית שאותה עוברים הכותבים במקום העבודה שלהם ובעיסוק המקצועי שלהם. למעשה אנחנו מרוויחים מומחים בתחום אשר מרכזים עבורנו עולם עשיר ומעודכן, אמיתי וכנה |

תדירות | מועלים בו כשלושה תכנים חדשים ביום וחשוב להדגיש כי התדירות הזו לכשעצמה מספרת על מתחם תוסס, עדכני ומלא בטיפים, פתרונות ורעיונות חדשים שיכולים לשמש הן ככלי עבודה והן כמקור השראה |

שיתופי פעולה | אחד החוקים הלא כתובים החלים על עולם התקשורת החברתית : עבודה תוך שיתוף פעולה עם גורמי התעשייה, עם ההתרחשות בשטח, עם פעילות הקונקורנציה והקולגות בתחום. התכנים אשר נחשפתי להם באופן אישי מלאים בתנועה הזו. מאליו יובן ששיתוף פעולה בכוחו לייצר סינרגיה ולאפשר צמיחה קולקטיבית איכותית מה גם שהוא בסיס טוב לתקשורת בריאה גם במישור החברתי ובכך מיישם את חוקי המשחק הלכה למעשה ובמקביל גם מרחיב את קהל הקוראים |

שיווק דיאלוג ונוכחות | זוהי משימה לא פשוטה לייצר נוכחות וטביעת רגל איכותית ברשת והצעד ההתחלתי שלה הוא ההבנה שצריך לשלוח זרועות , זרועות מקוונות שבמהלך הסתעפותן מפגישות את התוכן והכותבים עם השטח. הפעילות של הבלוג מצמיחה כנפיים טכנולוגיות המגיעות למיקומים נוספים ברשת. אפשר לפגוש את התכנים במקומות הנוחים לנו בTwitter , Facebook ועוד … הזרועות המיוצרות על ידי האנשים הכותבים מאפשרות המשכיות לעֵבר תוכן נוסף וליצירת דיאלקט רפלקטיבי שלרוב יפיק השפעת גומלין על המשכיות התוכן ועל הכוח שנפתֵח בלמידת Crowd sourcing |

חשיבה בSpread | מגדל התוכן של המתחם מונחה בחשיבה רחבה מתוך עולם תוכן עתיר המתממשק ומייצר עבורנו את התמונה הגדולה ובכך מאפשר לנו ללמוד ולהתעשר בכל הנוגע לתחום בטווח של 360 מעלות |

חדשנות וחדשותיות | יש כוח משמעותי בעיני בקבלת אינפורמציה חדשנית וחדשותית מישות שאינה נשענת על התוכן ברמה העסקית, אלא כאשר התוכן המוגש הוא נקי מאינטרסים, קרוב מאוד ל”אדמה” שכן הכותבים הם אנשים אשר עוסקים בתחומים הרלוונטיים ביום יום ומגש החדשנות שלהם נובע מהקול של העולם הממשי. מבחינתי מתחם כזה מהווה מקור השראה ממנו אני יכולה לשאוב רעיונות ולהכיר טוב יותר לאן העולם הולך בתחומי החדשנות והטכנולוגיה וכיצד הדברים מפתחים, המאפשר לנו להגיע למידע שאינו זמין בדרכים מקובלות גם חיפוש במתחמי בלוגספרייה |

פרגון תקשורתי | חוק משמעותי שאותו אימצתי לעצמי ושהתחדד דרך התבוננות על הפעילות במתחם הוא נושא הפרגון ההדדי שנוצר בקהילת הבלוגוספרה ותורם למינוף תכנים של אחרים דרך העוגן המוצק שהאתר ייצר. יחסי גומלין, הדדיות ופרגון ברשת הם חוקי המפתח ולטעמי מי שלומד לעבוד על פי קודים אלו ומסכים לעזובאת משבצות האגו מרוויח המון גם מההפרייה ההדדית גם מלימוד כנה ואיכותי מחוכמת ההמונים וכפאנץ ליין אין שיטה טובה יותר לשיווק המתחם |

צירפתי לכם סרטון של Newsgeek מהערוץ שלהם בYouTube, הכולל סרטונים שסוקרים ימי עיון וכנסים מעולם התוכן הקשור לבלוג |

http://www.newsgeek.co.il/

הפוסט הנוכחי הוא בעיני בבחינת מתנת פסח וברכת חג שמח, שכן הרעיון המנחה של הפוסט הוא לרכז ולארגן עבורכם טיפים מעולם המדיה החברתית. הפוסט במלואו כולל שישה עשר כותבים כולל אותי. כל אחד לקח עליו נושא ורשם בפניכם בקצרה את נקודת הPinPoint על התחום. אני מקווה מאוד שהפוסט, הטיפים והתובנות יעזרו לשכלל את ארגז הכלים שלכם ויתקבלו עליכם כנקודות למחשבה. קחו בחשבון שכל תחום ותחום מאלה שנבחרו ניתן לפתח לפוסט שלם, ואכן נראה כי חלק מהנושאים אפתח בעתיד. תיהנו…

אייל בירן : תגובתיות, דיאלוג עם המגיבים |כשמנסים לתת טיפים על התנהלות במדיה חברתית, למשל דרך בלוגים ודרך כתיבת פוסטים, מתמקדים לרוב בתוכן, ובקישורו לזירת ההפצה או לעיתוי השיווק. הדילמה של מירב הכותבים הינה על מה לכתוב, מה ייצר ערך, מה יהיה מעניין ומה יגרום לאנשים לחזור, לקרוא ולהעריך, מה יביא ל Like הבא, מה יגרום למישהו לתת כוכב, או מה יקדם את הציוץ שלך עד שמישהו יעשה לו Retweet. כל זה נכון וחשוב אבל זהו רק חלק מהתמונה. החלק שלרוב לא זוכה למספיק התייחסות הינו הדיאלוג עצמו. ניהול התגובות, ההתייחסות לתגובות, מענה לשאלות ותגובתיות הכותב עצמו. תכופות התובנות האמיתיות והמעניינות ביותר מגיעות מהתגובות לפוסט לא פחות מאשר מהפוסט עצמו. כותב שמסתפק בהעלאת הפוסט ואינו מתייחס כלל למגיבים משול בעייני למפיק אירוע שמתכנן את כולו, מזמין תקליטן ותאורה, מעצב את הבמה ובוחר את השירים, מקפיד על טעימת האוכל ומיקום הפונטש אבל כשמגיע מועד המסיבה הוא פשוט לא מגיע ! האורחים רוקדים (הם עברו באזור ונכנסו להתרשם) המוזמנים אוכלים (הם אפילו קיבלו מהמפיק הזמנות אישיות במייל) כולם מביעים התרשמותם אבל לא מצליחים למצוא את בעל האירוע. זה האחרון צופה בהם ממקום אחר, נהנה מהפרגון ומההתלהבות, שומע את הקולות ….אך איפה האיש עצמו, ‘המוח’ מאחורי האירוע ?. מהר מאד ישתעממו האורחים ויבינו שהמסיבה היא דיסקוטק בלבד ללא דיאלוג ופשוט יפרשו לדרכם. כי בואו נודה על האמת מה הכיף בלכתוב למישהו חד צדדית ? ובכן מהי המסקנה : העליתם פוסט ? צייצתם ? כתבתם סטאטוס ? נפלא !  עשיתם צעד ענק. עכשיו תענו למגיבים, תשיבו, תודו, תקיימו נוכחות. זכרו: המהות היא הדיאלוג ולא רק הכתיבה. תהינו | 

אוסי גלבוע : תדמית במדיה חברתית | המדיה החברתית אמנם לא הוכחה עדין כמאוד מכירתית, אבל אין ספק שבאמצעותה ניתן לבנות תדמית דינאמית ועכשווית לעסקים או מותגים. על מנת ליצור תדמית נכונה לעסק יש לחשוב על שפת הכתיבה. האם השפה אמורה להיות צעירה, הומוריסטית, מקצועית ? האם התמונות, הרקעים וכל השפה הגרפית אותה אנו משדרים מתאימה לעסק ? האם יש להוסיף אפליקציות, אם כן איזה ? האם כדאי לבנות אפליקציות או לסירוגין משחקים למותג ? האם תחרות באמצעותה נפעיל את הגולשים תתרום לתדמית, או לא. כל צעד בו נבחר ישודר לגולשים ויצור הזדהות עם העסק שלנו, לכן שווה להשקיע מחשבה רבה מראש |

עדי זהר : החשיבות במתן ערך ללקוח | הטעם ביצירת ערך מוסף עבור הגולש : ההתייחסות ליצירת ערך מוסף, שגם יפיק תועלת, עבור הגולש חשובה מאד לבניית מערכת יחסים עימו, בין אם הוא אוהד, חבר בFacebook, עוקב בTwitter או קורא בבלוג. האינטרנט עמוס תכנים, מותגים וכן שלל הפרעות ועל מנת להתבלט ולגרום לגולש לחזור ולקרוא את תכניך, עליו לקבל איזו תועלת מהם ולהרגיש שהוא יוצא נשכר ממערכת היחסים ביניכם. לשם כך עליך להגדיר את קהל היעד שלך ולמצוא תכנים שידברו אליו ויתנו לו ערך משמעותי. לדוגמא, אם אתה מנהל בלוג מקצועי רצוי לשלב תכני “איך לעשות” פרקטיים ומועילים לפעילים בשטח |

אריאלה דניאלי : המדיה החברתית כמקור השראה | המדיה החברתית חושפת אותנו מדי יום לתכנים חדשים ומעניינים. עבורי המדיה החברתית היא מקור השראה. בעולם בו כל המידע חשוף לכולם, וכולם מעוניינים לשתף מהניסיון שלהם, אני כאשת שיווק יכולה לנצל זאת לטובתי. אני משתמשת בהרבה מאוד דוגמאות מהרשת על רעיונות שיווקים ועל קמפיינים שנעשים בעולם, כולל מהפקת הלקחים שאנשים משתפים ברשת. את המידע אני מעבירה ליתר חבריי בצוות, וזה מאפשר לנו לאתגר את עצמנו בכל פעם מחדש ומרענן מאוד את החשיבה, ממליצה בחום על הכיוון האינטראקטיבי |

דביר רזניק : פעילות שיווקית מתוכננת לכל דבר | פעילות במדיה חברתית היא אפיק שיווקי לכל דבר ולמרות שהיא נתפסת כצעירה, פורצת גבולות וחדשנית עדיין צריך למדוד אותה ולהעריך את התועלת שבה. נכון, קשה לכמת לדולרים את ההחזר על ההשקעה, אבל לעומת זאת קל יותר להגדיר החזר על הערך שנוצר, כלומר  Return on Valueדוגמאות לערך שנוצר כתוצאה מפעילות במדיה החברתית  יצירת דיון סביב המותג שירות לקוחות – פתיחת ערוץ נוסף ובלתי אמצעי מול הצרכנים עדכון מספר האזכורים של המותג במדיה בתחנות שונות במהלך הפעילות מעקב אחר כמות התכנים שהועלו במסגרת הפעילות, עם פילטור מתאים פעילות שיווקית במדיה החברתית אכן זולה יותר להפקה, אבל זה לא אומר שכדאי לזרוק את הכסף. מדידה וניתוח, במהלך הפעילות ובסופה, צריכים להוות חלק אינטגראלי, עם מדדים ברורים : כמו בכל פעילות שיווקית אחרת |

מורן בר : איך ממנפים תגובה לתוכן המשכי | היתרון וגם החיסרון הכי גדולים במדיה חברתית הם החשיפה הגדולה לביקורת. כל נושא עליו כותבים, כל אמרה, משפט, דעה, עלולים להפוך לנושא לשיחה, לטוב ולרע. האפשרויות נמצאות אצל הכותבים האופציה האחת היא התעלמות מהתגובה, אשר תיצור למעשה ריחוק מהקוראים, ועלולה אפילו לגרור נטישה של הגולשים והרי זוהי המדיה החברתית, היא נועדה לשיחה, לשיתוף, למגע ישיר ובלתי אמצעי בין כל הצדדים. התעלמות מהקוראים תייצר תחושה של זלזול בדעתם במידה ואין התייחסות לתגובה ואף לביקורת. האופציה השנייה היא מענה ניתן להגיב בצורה נקודתית לכל אחת מההערות שעולות מהביקורת, לדון ולשתף את הקוראים בהחלטות ובתחושות שעולות מזוויות המבט השונות. יצירת שיחה בבלוג באמצעות התגובות הופכת את הכותב והקורא לשווים בעיני הקוראים האחרים ודווקא כשנוצר מצב בו אין הסכמה, ראוי להמשיך בשיחה באמצעות יצירת דיון ענייני, תוך שמירה על יחס של כבוד למבקר, והתעניינות אמיתית בדעתו. עוד לפני מיצוי השיחה בתגובות, אפשר לשלוח הודעה אישית אל המבקר, לשבח את הדיון והביקורת, ולהציע לו לכתוב את דעתו בפירוט באתר, כחלק אינטגראלי מצוות הכותבים. כך ניתן להפוך אפילו את המבקר הכי קיצוני של המאמר או האתר לכותב האורח הבא בבלוג. מהסיטואציה הזו כולם מרוויחים. צוות האתר מרוויח בעל דעה נוסף לכתיבה, פוטנציאל נוסף לשיתוף פעולה גם בתחומים אחרים, המגיב מקבל במה לכתוב את דעתו על נושא מסוים וליהנות מהחשיפה והמוניטין של האתר, והקוראים נהנים מדיון מגוון, מרעיון נוסף, ובעיקר מהתחושה שהמדיה היא אכן חברתית |

נטע נתן : הדמות הדיגיטלית בארץ חדשה | הדמות הדיגיטלית בארץ חדשה : ציוצים על אישיות. מדיה חברתית כמו אופנה, משתנה כל רגע, יצור חי ונושם, היא הכלי הראשוני והחזק  ביותר שלנו להציע את עצמנו לעולם, אי אפשר לזייף אותה. אין לנו צורך בהגדרה עצמית .כל יום אנחנו אחרים, סופגים מידע ומעבירים הלאה, משנים את דעתנו, מציעים מציאות חדשה. מובילים חברתיים הם לא אלה שיודעים את הטרנד או קשובים לצו הרגע הם אלה שרוצים ויודעים להראות לעולם תמונה אמיתית, בלי אג’נדה נסתרת,  ללא יומרות ותמונות פרופיל משופצות.כמו הטישירט שאנחנו לובשים בבוקר, המדיה הלבוש הקיברנטי שלנו אומר עלינו מי אנחנו היום, מי נרצה להיות בסוף היום הזה, מה נלמד ואיך נגדל, מי נרצה להיות מחר |

אפרת שפושניק : התמדה | דברים טובים קורים לאלה שמתמידים, כשאנו מסתכלים מהצד על המדיה החברתית, נדמה לנו שהדינמיות המהירה וההמונית תשרת גם אותנו באופן מיידי, ואם רק נזרוק לחלל כמה משפטים באחת מהפלטפורמות הפרופיל שלנו יתמלא מכאן ואילך בחברים, ה Twitter יתמלא בעוקבים והבלוג שלנו יוצף במגיבים. האמת היא שדווקא בגלל ההמוניות, קשה להתבלט ולכן, אם אתם רוצים שיכירו אתכם ויעקבו אחרי פעילותכם, כדאי שתתמידו בהעלאת תכנים,ציוצים,פוסטים באופן קבוע ורצוף. אחרי שתוכיחו שאתם לא בגדר תופעה חולפת, הגולשים שיאהבו את מה שימצאו אצלכם, ישמחו עם הזמן להעביר קישורים הלאה גם לחברים שלהם |

נטע רייך : ערכים מוספים תכניים | עולם תוכן עשיר ומעניין : מותג שרוצה לפעול במדיה החברתית צריך שיהיה לו עולם תוכן עשיר ומעניין. אם אין לו תוכן פנימי שהוא בעצמו מייצר, הוא צריך למצוא אחד מבחוץ ולאמץ אותו לקרבו. מקרה יפה להדגמת הרעיון הוא המהלך של חברת ייצור הממתקים והמסטיקים העולמית Wrigley החברה איננה יכולה לספק תכנים חדשים על מוצריה בלבד בכדי לגרום לגולשים לפתח עליה שיח ער ופעילויות אינטראקטיביות. לכן, שלוחתה האוסטרלית החליטה בצעד נבון לאמץ עולם תוכן “חיצוני” שכביכול אינו קשור כלל למוצרי החברה, ובכך להוסיף לה נופך, ערך מוסף, וקהל יעד גדול יותר המאופיין כבעל “נשמה”. אותו תוכן נקשר לליין מסטיקים הנקרא “Five”, והוא סובב על מוזיקה ואומנות על כל סוגיה. אתר המפרסם את הליין ניתן לראות את אותו תוכן עצמו מוצג זוויות שונות ומגוונות, בין אם מדובר בקישורים לאמנים צעירים, קישורים לסרטוני וידיאו מעניינים, קריאה לאנשים להעלות סרטונים יצירתיים משלהם ולדאוג לפרסומם, חלוקת או מכירת כרטיסים לפסטיבל מוזיקלי המתקיים אופליין, עידוד התנועה לציירים המציירים ביד שמאל למרות שהם ימניים, ועוד דברים יצירתיים, קוריוזיים, צעירים ומרעננים. המותג כובש עוד ועוד קהלי יעד, מייצר שיחות ערות ועדכניות, ממלא תוכן ועניין אצל הגולשים, ובדרך זו מקדם את מוצריו במדיה החברתית |

מורית רוזן : להתייחס אל מתחמי המדיה החברתית ככלי למיתוג אישי מקצועי ולא רק ככלי חברתי | רציתי לתת טיפ שיכול להיות רלוונטי גם למי שעוד לא נכנס לרשת וגם לאחרים שכבר מצויים שם. אם יש לך פרופיל ברשת, רוב הסיכויים שהתכנים שהעלית בו יהיו אישיים: חוויות, תמונות, וחברים. ההמלצה החמה שלי היא לבנות גם את הדמות המקצועית שלכם ברשת: היא יכולה להיות אותה דמות, שתכלול “גם וגם” תכנים אישיים ומקצועיים. אכן היא יכולה להיות “במקום” רק דמות מקצועית. להוריד תמונות אישיות או תמונות משפחה ולהשאיר רק נוכחות מקצועית. אפשר גם במקביל לחקור איך מפרידים בין פרסומים לחברים ופרסומים לאחרים, ואז לכל אחד מהצדדים להראות רק את התוכן הרלוונטי. אבל בכל מקרה אני ממליצה לעבוד על המיתוג האישי המקצועי שלכם ברשת. במלים אחרות: לכתוב תכנים מקצועיים, לקשרם למאמרים שאתם מוצאים, להעיר הערות לגבי נושאים מקצועיים. אם אתם לא מרגישים עדיין נוח לכתוב בעצמכם תכנים מקצועיים, תתחילו לברר מי כותב תוכן מקצועי בתחום העיסוק שלך, ותגיבו, תעירו אצלם. עצתי שלא תחששו מ”מה יגידו ?” על הדברים שלכם. אל תניחו מראש שאחרים יודעים יותר מכם או כותבים טוב יותר מכם. פשוט תתחילו לכתוב ולהראות נוכחות מקצועית |

יניב פלדמן : חשיבות בחירת המתחמים הנכונים לשיווק | אחד הדברים החשובים ביותר במדיה חברתית הוא לדעת מיהו קהל היעד שלך. אנשים שונים מסתובבים באתרים השונים, ברשתות אחרות ובקבוצות מסוגים שונים לכן כשאתם מחפשים לכוון מסר לקבוצה מסוימת של אנשים, עוד לפני שאתם מנסחים את המסר, חשוב למצוא את המקום ההולם שבו המסר יועבר. המקום שבו בחרתם להעברת המסר, בין אם מדובר בFacebook, LinkedIn או Twitter או בקבוצה ספציפית בתוך אחת הרשתות, עשוי להשפיע בפועל גם על נוסח המסר שאותו אתם רוצים להדגיש. לדוגמה: אם אתם רוצים להפנות שאלה טכנית למומחים ב PHP, המקום הנכון ביותר לעשות זאת יהיה באמצעות קבוצת מתכנתי PHP בLinkedIn. שם תוכלו לנסח את השאלה בצורה מקצועית ללא צורך להסביר את עצמכם מבחינה טכנית ושם גם תוכלו לצפות לתשובה מהירה ומדויקת. לעומת זאת, כאשר תרצו להעלות נושא שכתבתם עליו לדיון, דוגמת כמות הסיליקון בחלב, המקום המתאים ביותר לעשות זאת הוא הזירה שבה המסר יקבל את התפוצה מול הקהל הרחב ביותר, נכון להיום , Facebook. במקרה הזה, חשוב להבין את פריסת הקשת הרחבה של האנשים אליהם אנחנו פונים ולכן, רצוי שהמסר ינוסח בצורה קצרה, בהירה ומובנת על-מנת שכל מי שייחשף למסר יוכל לקלוט אותו בצורה הטובה ביותר |

קרן טאירי : שמירה על הזהות האישית | רשת חברתית מאפשרת לנו לפתח מערכות יחסים שלמות באופן וירטואלי ואף מאפשרת יצירת קשרים מפתיעים שאולי לא היו מתאפשרים בעולם אחר. אנו עדים יותר ויותר למציאותם של גופים עסקיים שמבינים את החשיבות ואת הנחיצות להימצא בזירות אלו עבור הלקוחות. ישנם ארגונים המציבים את לוגו החברה כזהות ברשת ואילו אחרים בוחרים בדמות מסוימת שתשמש בתפקיד, הכתובת האנושית החיה שמאחורי הרשת החברתית. מצב זה מעורר שאלות : אילו קשרים יכולים להתפתח בין מייצג הארגון, לבין שאר הגולשים ברשת, מה הגבול בין האדם הפרטי, האישיות, לבין הארגון, על כל האחריות שהוא נוטל על כתפיו. התשובה האישית שלי לכך, שאותה למדתי מהניסיון היומיומי ( ואגב היא נכונה בסופו  של דבר להרבה נושאים אחרים בחיים ) שצריך להיות איזון- מצד אחד לשמור על מי שאתה, על “האני” שלך בכך שתיצור יחסים חדשים, תביע דעה, תפרגן, תנהל דיאלוג בסגנון האישי, החופשי שלך, הרי הארגון בחר בך !  ומצד שני לעשות את הדברים במידה ראויה, מתוך כבוד כלפי הארגון שבו אתה עובד : הרי אתה בחרת בו מצידך ובאופן הדדי |

סער סיקלאי : שרטוט הגבולות בארגון, מפת חוקים | ביג טיפ לפני שאתם יוצאים לקמפיין במדיה חברתית, מפו ונתחו את הסיכונים המשפטיים המיוחדים למתחם הספציפי שנבחר לצורך הפעילות, ביחס לערכי המותג ולאופי הפעילות המתוכננת. (MSMP: Micro Social Sedia Policy). כך תעשו זאת : ראשית, הדפיסו וקראו את תקנון הפלטפורמה בה מתוכננת הפעילות, כדי לבדוק באם נמצא בו סעיף שעשוי לסתור את הפעילות המתוכננת במתחם ? בסופו של שלב וודאו שאופי הפעילות אינו מתנגש בתקנון או סותר אותו. שנית, ערכו טבלת סיכונים וחשיפות אפשריות: חלקו את הסיכונים בטבלה לשתי עמודות א.סיכונים משפטיים שעלולים לנבוע מאופי הפעילות הספציפית במתחם ב. סיכונים לתדמית ולמוניטין. קיימו סיעור מוחות ושבצו בטבלה סיכונים וחשיפות בהתאם לאופי הפעילות המתוכננת. דונו במסקנות, שקלו את הכדאיות מול כל סיכון, בצעו התאמות ושינויים בהתאם למסקנות.  שלישית : הפיקו מסמך המסכם את המסקנות ומדריך את אנשי הביצוע בארגון כיצד להימנע מהסיכונים:. ביצעתם את שלושת השלבים ? המסמך שכתבתם הוא למעשה עוד פרק איכותי בSocial Media Policy שלכם, העוסק במתחם ספציפי שאולי תרצו לפעול בו גם בעתיד. מיני טיפ : הקדישו לפעילות זו שעה (20 דק’ לכל שלב) בסופה של שעה אתם הרבה יותר חכמים ושקולים ממה שהייתם קודם |

ליאור מורג : תכנון העבודה במתחמי המדיה החברתית, גאנט פעילות | כשמנהלים מותג ברשתות חברתיות, יש להכין בסיס לתוכן מראש, ובלי זה עדיף אולי לא לעלות. נחליט מראש על סוגי תכנים ועל תדירות הפרסומים, נבנה גאנט שיאיר לנו פנים, נכין “בנק” של סטאטוסים תמונות וסרטונים שעשויים לעורר מחשבה או לגלות עניין אצל הגולשים, ולאחר העלייה נרגיש לפי התנהלות ביום יום, באם יש צורך לעשות שינוי בגאנט או שהוא בגדר גאנט חלום. אם נפרט מעט באופי ההתנהלות – ננתח את אופן הגלישה ,מה מעניין יותר, מה עורר תגובה נחושה ולפי זה נאזן את תדירות הפרסומים ואופיים,עפ”י סטטיסטיקה, ולא עפ”י תחושה כללית. לאורך זמן נשכיל להיות מספיק רגישים ו”לשייף” את התוכן ואת הפרסומים לפי העניין שהם מעלים אצל הגולשים. “ועכשיו…… טקבקו בבקשה” |

עומר מילויצקי : השקעה של ארגונים 24/7 | ארגונים ומותגים רבים שהחליטו להצטרף לעולם המדיה החברתית כחלק מהפעילות השיווקית והפרסומית שלהם מגלים עד מהרה כי אי ביצוע הערכה אפקטיבית של המשאבים הנדרשים לצורך ביסוס במדיה החברתית תפגע בהצלחתם ברשת. בדומה לכל פעילות אחרת, חשוב שכל ארגון יבצע תכנון יסודי של המטרות שאותן הוא רוצה להשיג ברשת, ולהקצות משאבים לכך בהתאם. זכרו שאין קיצורי דרך ! אם קיבלתם החלטה לבסס את הנוכחות שלכם במדיה החברתית הקצו מקום לאדם במשרה מלאה שיכיר את המערכת מבפנים ושכמובן מצוי בשפה ומכיר את הכלים המתאימים כדי להשיג את המטרות שלכם |

זהר אוריין : שימוש בחוכמת ההמונים | התובנה המשמעותית שיש לי להעביר הלאה בפוסט זה היא למעשה די טריוויאלית, והרשומה מהווה מבחינתי עדות ומקרה בוחן אמיתי למושג חוכמת ההמונים. האם יש צורך להזכיר שלאיש מאיתנו אין חזקה על החוכמה כולה ? עצם האפשרות שלנו להשתמש במתחמי המדיה החברתית ככלי להעשרה, לליבון דיעות ולמציאת מקורות השראה מאפשרת לנו לייצר בית ספר מקוון המבוסס על הידע ועל הניסיון של הקהל הרחב. כל אחד מאיתנו מגיע עם צרור של יכולות וידע וברור שהשיתוף  יכול לקצר תהליכים , להעניק איכות חדשה לתכנים ולעורר עניין |

בעולם למשל מפגשי הTweetup הפכו למסורת, (וגם בארץ) אנשים המתקשרים בTwitter ובFacebook נפגשים על בסיס קבוע ומעמיקים את הקשר ובכך מייצרים מערכות יחסים ממשיות לאורך זמן. הכוח של הרשת הוא בנגישות מכל סוג, נגישות למידע, נגישות לאנשים, נגישות המשטחת פערים וחוצה גבולות גיאוגרפיים והבדלי מעמדות. העצמת הכוח הזה מקבלת ביטוי חזק דרך המפגש בין הפעילות On-line לפעילות Off Line.

Networking אומרים ובצדק שאחד העוגנים החזקים ביותר בפעילות המדיה החברתית הוא האפשרות החדשה שנוצרה לנו לעבות את מעגלי ההכרות שלנו, להכיר אנשים חדשים בגילאים שונים, שכבות סוציואקוניומיות שונות וספרייד של דיסציפלינות שבאורח החיים הרגיל כפי הנראה לא היו באות במגע. הפעילות שלנו ברשת מושווית לכרטיס ביקור אינטראקטיבי חי ונושם המציג את דמותנו ברשת כמעט בתלת מימד. אבל כאן מגיע ההבדל, שכן כל זה הוא רק בגדר “כמעט”… עצם העובדה שהקשרים ברשת מייצרים אופציה להמשכיות ב”עולם האמיתי” מחזקת את הסיבות הטובות להשקיע זמן ו”לעבוד בזה”. בימים אלה אני מכינה סדרת פוסטים על נושא הערכים המדידים בתחום הנדון ועל שאלת החזר ההשקעה שלנו במדיה חברתית. חלק מההתייחסות חלה ומתבטאת באופן טבעי על הכוח ועל האפשרות שניתנו בידינו לייצר מערכות קשרים מניבות המשורשרות ליחסים עסקיים ואישיים לאורך זמן.

Punch Line איכותי לרשומה זו … לפני כמה חודשים מצאתי את הסרט הזה ברשת ולדעתי הוא מדגים באופן הטוב ביותר את הקשר האמיץ בין הפעילות במדיה לבין תוצאותיה בשטח ואת העובדה שכדאי שנזכור, שעדיין אין כמו המפגש האמיתי. זהו סרט מעט ארוך, שתיים עשרה דקות אבל הוא שווה כל דקת צפייה ומבחינתי הוא מרכז הכובד של הפוסט הזה ועיקר המשמעות של תכניו.