בהמשך לפוסט הקודם בנושא מחקר מדידה במדיה חברתית | להלן, כמובטח, הרשומה השנייה הכוללת את המצגת של ד”ר אשר עידן. הרשומה כאמור ממשיכה את הנושא מהפוסט הקודם : לינק . קטע זה בפוסט הנוכחי שוטֵחַ בפניכם את המשך מימצאי המחקר. בעיני, המחקר הזה מהווה את המסמך הקרוב ביותר לכלי עבודה מעשי עבור חברות בכל הנוגע למדידה ולתכנון בעולם של תקשורת חברתית ובצירוף המצגת של אשר הם יוצרים יחדיו ארגז כלים לעבודה |

הקלקה על לינקים במדיה חברתית |  ישנה משמעות להקלקה על לינקים דרך מתחמי מדיה חברתית ועל ידי כך לקבוע Roi. ישנן דרכים שונות להגיע למידע. מBit.ly המאפשר לנו לראות מאיפה אנשים הקליקו על מנת שיגיעו למידע מוכוון שיווקי. Su.pr ועד לכלי לקיצור לינקים Google Analytics המאפשר לנו למצוא את מקורות המידע וזמן שהייה לכל הפניה |

האם המדידה שלנו היא בשיטת CRM או שיש בדיקות על פי מתודות שיווק ומדידה אחרות |  אחת השיטות המוצעות במסמך למדידה היא התיישרות עם שיטת המדידה הרווחת לגבי כל הצעדים שלנו במאמצי השיווק. קמפיינים מקצועיים משתמשים בקשת רחבה של טקטיקות להבאת טרפיק לאתר ומשם אנחנו יכולים לנתב את הפעילות שלנו בערוצים דומים במדיה חברתית לשם הגעה לתוצאות מדידות באותה מידה |

Social Media Dashboard  |  ברגע שבחרתם מה למדוד ובאיזו שיטה, הדבר הנכון ביותר הוא למשוך את כל המידע יחד כך שתוכלו בקלות לקרוא את המידע ולנתח אותו. “לוח השעונים” של המדיה החברתית מאפשר לנו לראות את ההצלחות שקבענו לנו כמטרה במבט אחד , מבט על. אין בנמצא כלל שיכול להצביע על הנתונים שהוא אמור לכלול. נתון זה משתנה על פי קבלת ההחלטות ומבוסס על המטרות אשר הוגדרו ועל הדרך בה רוצים לבצע את המדידה. לחלקנו לוח השעונים של מדיה חברתית יכול להתבטא במראה ובדו”ח המשקף את כמוּתו וצורתו של הדיאלוג שנוצר דרך מתחמי המדיה החברתית. מזווית אחרת  התמונה תצביע על מספר הפעמים בהן הוזכרה החברה שלנו או מספר התיוגים של המותג שלנו. להלן בתרשים העליון דוגמא של לוח שעונים העוסק בבדיקת ההקשבה לשיח וכן למתרחש סביבו |

בבניית “לוח שעונים ” כדאי לקחת בחשבון את הפרמטרים הבאים :  מטרות ויעדים | נתונים על טווח זמן | עלויות כולל עלויות כוח אדם וכולל זמן עבודה | תפוקות | פעולות פרואקטיביות | ROI | תשואות. בצורה זו הלוח יספר לנו סיפור שלם, שתחילתו בתיאור של מטרות ויעדים, והמסתיים בשלב התוצאות הרלוונטיות לינק לתרשים לדוגמא |

    | רצ”ב המצגת של ד”ר אשר עידן אני בטוחה שהיא כשלעצמה תהווה עבורכם כלי נהדר לניתוח הסוגיה |

הקדמה :  בני 8 עד 18 משתמשים כיום במדיה יותר מבכל פעילות אחרת , אלא אם נחשיב את השינה כפעילות … סד”ג זמן השימוש שלהם במדיה עלה בשנה האחרונה ל 7.33 שעות ליום בממוצע. משך הצפייה כולל : תוכניות טלוויזיה, משחקי מחשב, מוזיקה , קריאת ספרים באתרים שונים , מגוון אתרים שבהם הם משוטטים ואשר מספקים להם תוכן קבוע וזורם (במה שמוגדר כסטרימינג). כל אלה הפכו לחלק משמעותי ביותר עבורם ותופשים זמן נכבד מחייהם. הבנת החוקים הנהוגים בחיי המדיה בקרב צעירים הופך לנדבך חשוב ביותר עבור מי שמתעניינים בגדילה ובפיתוח האפשרויות עבור הקהל הזה. המחקר מספק את הידע הזה בדיוק עבורנו הנידרשים להבנת הדור שעליו מדובר, על ידי הצגת הנתונים על דרכי שימוש ועל הרגלי השימוש כגון בשאלות: באילו מתחמי מדיה הם משתמשים, לאילו מתחמי מדיה יש בעלות עליהם, כמה זמן הם מקצים לכל מתחם, עם אילו פעילויות הם באים באינטראקציה , כמה פעמים הם יוצרים אינטראקציות מולטיטסקינג |

מטרת המחקר היא לבסס בצורה איכותית את ממצאי הידע ואת מקורות המידע על דור זה על מנת שייקל עלינו להבין איך ניגשים לקהל יעד זה ואיך מתחברים להרגלי הצריכה שלו ולדרכי הצריכה שלו. זהו אחד המחקרים הגדולים שנערכו בתחום, והוא כולל יותר מ2000 נסקרים. הוא תוחם את גילאי 8 – 18 על מנת שנוכל לראות את השינויים המתחוללים בגדילה בין הגילאים בהם אנחנו ילדים למעבר אל ההתבגרות והשינויים המתרחשים תוך כדי כך בהרגלי הצריכה ואופני השימוש |

המחקר סוקר מגוון שימושים במדיה כנזכר לעיל: טלוויזיה, מחשבים, משחקי וידאו, מוסיקה, מדיה מודפסת, סלולר, וסרטים. זהו אחד מהמחקרים היחידים העוסקים בנקודה משמעותית והיא ההפעלה הרב- תיפקודית, המולטיטסקינג של צעירים אשר משתמשים בעת ובעונה אחת בכמה יישומי מדיה במקביל.

חלק מהשאלות | הסוגיות אשר נשאלו | נבחנו  : באלו ערוצי מדיה אתם משתמשים ? כמה זמן באופן ממוצע אתם משקיעים בכל ערוץ וערוץ ? מהי חשיבותם של ערוצי הסלולר והאינטרנט עבורכם ? איך בפועל משתמשים בערוצי המחשב והאינטרנט ? אילו סוגי מדיה זמינים בביתכם ? מהם השינויים העיקריים בהרגלי הצריכה שחלו לאורך השנים במדיה ? איך השימוש במדיה משתנה בין גילאים ? האם יש שינויים בין הרגלי צריכה של בנות וילדות המבדילים אותם מהרגלי הצריכה של הבנים ? כיוון שהמחקר נעשה על ילדי ארה”ב נבחנה גם השונות בין לבנים לשחורים ולהיספנים נתון שלהערכתי מייצג במקביל את התנודות באחוזי הרגלי הצריכה שנובעות מהבדלי התרבות ואזורי הגדילה ותנאי המחיה בין חברה לחברה |

מכיוון שזהו המחקר השלישי של מכון קייזר הוא נותן מידע מבוסס התפתחות שמכיל בתוכו מסקנות שהתגבשו בין היתר גם מתוך שני המחקרים הקודמים, דבר המאפשר כניסה לציר הזמן של תובנות הנמשך ומתפרש על תקופה ארוכה. מזווית ראייה זאת מתאפשר לנו לאפיין את השינוי שחל על מגמות הצריכה במדיה מאז 1999 הזמן בו נערך המחקר הראשון,  והלאה, דהיינו עד 2004 זמן המחקר השני ולבסוף המחקר השלישי הנמשך עד 2010 |

ממצאים מרכזיים : במהלך חמש השנים האחרונות מסתמנת מגמה של שינוי עצום ואף הולך וגובר בשימוש במדיה בקרב הדור הצעיר. אחת הנקודות המשמעותיות אשר התקבלו מממצאי המחקר היא העובדה שבמהלך חמש השנים חל השינו העיקרי בגורם הזמן המושקע דהיינו משך השימוש במדיה שמוערך כממוצע בין 6.21 שעות ל 7.38 ובתוך זה מובחן שינוי גם באופי השימוש ברמת המולטיטסקינג בין מתחם למתחם. מדובר כמעט במתכונת של משרה מלאה עבור מבוגר אלא שחשוב לשים לב להבדל משמעותי השימוש בקרב ילדים ונוער במדיה נעשה במשך שבעה ימים בשבוע לעומת ההיקף הקצר יותר, דהיינו משך של חמישה ימי עבודה למבוגר. נקודה משמעותית נוספת היא העובדה שהצעירים משתמשים בעת ובעונה אחת ביותר מכלי מדיה אחד ובכך למעשה הם “דוחסים” עוד כ- 10.45 דקות של תוכן מדיה לתוך הממוצע של 7.38 שעות. לינק לתרשים 1 |

השימוש במדיה השתנה מאוד בעשר השנים האחרונות, סיפֵּר המדיה בחייהם של צעירים הוא בעיקר סיפר של טכנולוגיה מתגברת ושימושיה השונים באשר לצריכת מידע ותוכן. החפץ האחרון שבו הם נוגעים בערב הוא הסלולר שלהם וכשהם קמים בבוקר זהו הדבר הראשון שהם פוגשים. המעבר של המדיה הסלולארית למדיה שמעבירה תוכן והמשמשת כפלטפורמה לגיטימית ליצירת אינטראקציית תוכן, כמו גם הספרייד הרחב של הכלים הסלולרים איפד , כלי MP3, יצרו בפועל ווליום של צונאמי בשעת השימוש במדיה בקרב צעירי ארה”ב. לא די שיש יותר ויותר צרכני ומחזיקי בעלות על מכשיר סלולר אלא שבמקביל  הפכו מכשירי הסלולר יותר ויותר מדרך לתקשר האחד עם השני לאמצעי נגיש לצרוך מדיה רוויה .שתי המידיות הללו  MP3 וסלולר הם הגורמים העיקריים לתופעת הצרכנות המוגברת מצד צעירים ונוער. הרגלי הצפייה בטלוויזיה השתנו אפוא מקצה לקצה! המחקר משקף שינוי מגמתי עולה של יותר מחמישים אחוז מבני הנוער שאינם צורכים עוד את תכני הטלוויזיה במקרן הרגיל ובזמן השידור השוטף כי אם במתחמים אחרים המותאמים לזמן הבחירה הצרכני שלהם. כגורם חדשני נוסף שלוקח חלק בצמיחה של מדיה בסלולר ומדיה באון ליין תצויין האפשרות לגלישה יותר מהירה מבעבר. יוצא מכאן כי הקשר החדש שנוצר עם מתחמי המדיה החברתית לרבות פייסבוק ויוטיוב השפיעו משמעותית על משך הגלישה של הדור הצעיר ואכן ניתן להבחין בצמיחה וגדילה בזמן הצריכה דהיינו במעבר לזמן של חצי שעה יותרבין השנה שעברה לבין השנה הנוכחית. לינק לתרשים 2 |

המחקר נחלק כאמור לסוגי שימוש שונים במידיות ולהלן אערוך לפניכם סיכום קצר על כל מדיה ומדיה : חשוב לציין שהוספתי לכל סגמנט מדיה תרשים מתוך המחקר אך במחקר עצמו תוכלו להחשף לתרשימים נוספים ומשמעותיים. חשוב להבין שאני חילצתי את אלו שנראו לי כמעניינים ובמסמך המקורי ישנם נתונים ופרטים נוספים שיכולים לתרום לכם ולעזור לכם מאוד בקבלת החלטות עסקית |

בעלות במדיה : אחת הסיבות המרכזיות למגמה המסתמנת שצעירים צורכים הרבה יותר מדיה מבעבר נובעת מהעובדה הניסמכת על היסוד הברור שהמדיה יותר זמינה להם ונמצאת בבעלותם. יותר ויותר צעירים מחזיקים טלוויזיות בחדרים הפרטיים שלהם , בצד מחשבים ומשחקי מחשב וכמו כן מדיה סלולרית ואיפודים המצויים בכיס שלהם בזמינות גבוהה מאוד. בעלות מדיה סלולרית רוב בני הנוער מחזיקים במכשיר סלולרי ובו הם משתקעים במשחקים, מקשיבים למוסיקה, ובמקרים רבים מתחברים לאינטרנט וצופים בסרטי וידאו. לינק לתרשים 3 |

Overall Media Use ביום טיפוסי בארה”ב ילדים בגילאי 8 – 18 שוהים במתחמי המדיה כ- 7  וחצי שעות . לצורך השוואה הדבר שקול כמעט ליום עבודה מלא. בהבדל משמעותי הנובע מהעובדה שהם משתמשים במדיה במשך שבעה ימים בשבוע המסתכמים בשבע וחצי שעות מידֵי יום. מכיוון שהדור הצעיר משתמש ביותר ממדיה אחת, לפעמים בשתיים ולפעמים אף בשלוש בעת ובעונה אחת, הריהם נחשפים למעשה לתכנים השונים במשך למעלה מעשר שעות וארבעים וחמש דקות בממוצע היומי. מספרים אלו אינם כוללים את זמן השימוש באינטרנט בתוך כותלי בית הספר ולא, בנוסף לכך, את משך השיחות בסלולר לינק לתרשים 4 |

שינוי בשימוש לאורך זמן – תקופה של חמש שנים זמן השימוש במדיה וזמן השימוש הכולל בצרכנות תוכן במדיה גדלו באופן משמעותי ובשל חישוב הפעולות החופפות בצרכנות המוליטסקינג הגידול הנראה לעיין בחמש שנים האחרונות מסתכם בגידול מ6.2 שעות ל7.33 שעות כשבפועל הן מוערכות ב- 10.45 שעות |

טלוויזייה  למרות שינויי המדיה והאפשרויות החדשות הקיימות והמצטברות, הטלוויזיה ממשיכה להיות כלי המדיה הראשון והמרכזי בחייהם של צעירים אמריקאים. זמן צפייה במדיה טלוויזיונית שקול כנגד כל האפשרויות הקיימות החל בתכנים המגוונים ועד לדרכי שימוש שונות . מסך טלוויזיה, אינטרנט , מחשבים ניידים , מכשירים סלולרים איפון ועוד .הנתון הסטטיסטי כולל סיטקומים, הקלטות של תוכניות ופודקאסטים. מהמחקר עולה שצעירים צורכים יותר ויותר תוכן טלוויזיה והאפשרות שלהם לראות את התכנים במידיות החדשות רק מגבירה למעשה את זמן הצפייה המושקע בהם . נעשה יותר ויותר ברור שהשיטה צריכה לפעול בכיוון של העברת תכנים מהמדיה המסורתית למתחמי המדיה החדשים. אפשרות הגישה הנוחה של הדור הצעיר לתכנים במתחמים החדשים מעלה באופן משמעותי את נפח השימוש בהם. זו דרך חדשה לשימוש ואכן חמישים אחוז מהנסקרים במחקר ענו כי זוהי הדרך האולטימטיבית שלהם לצפייה בתכני טלוויזיה! שימוש של צעירים במדיה | מתמונת המצב עולה כי תכנים של טלוויזיה עוברים באופן ישיר ובווליום מהיר למתחמי המדיה החדשים | קרי הדור הצעיר לא איבד אמון בתכני טלוויזיה אלא שהוא פשוט צורך אותם במקומות אחרים . מביו הגילויים המעניינים של המחקר חשוב לציין שתוך כדי צפייה במדים הטלוויזיוני המסורתי רוב הנסקרים ענו שהם עוסקים בעת ובעונה אחת בפעילות מולטיטסקינג בחלק מהזמן . קרי מייצרים אינטראקציה עם מדיה אחרת בזמן צפית טלוויזיה לינק לתרשים 5 | לינק לתרשים 6 |

סלולר אחד השינויים  המשמעותיים שנרשמו במחקר בהתייחס לציר הזמן הוא השימוש בסלולר בקרב בני נוער . לפני חמש שנים לרוב הצעירים לא הייתה בעלות על מכשיר סלולארי, סמס הייתה עדיין בגדר תגלית חדשה , ומי שהיה בבעלותו מכשיר סלולר השתמש בו בעיקר לצורך שיחות. בשונה מהיום כאשר המכשיר מהווה פלטפורמה רב ערוצית ורב שימושית. כיום , התמונה של צעירים משתמשים בסלולר ככלי רב ערוצי מדיה לשמיעת מוסיקה , צפייה בסרטים, משחקי מחשב וגלישה באינטרנט הפכה כמעט לאיקון מוכר וברור לכולם. כיום לשני שליש מהדור הצעיר יש סלולר בבעלות אישית. זמן השימוש בסלולר נחלק על פי המחקר (ונדגיש כי מדובר בילדי ארה”ב )ל- 33 דקות זמן שיחה ביום ולקשר באמצעות סמס המוערך ב- 118 מסרים ביום , מתוכם גילאי 7 – 12 נמצאים תחת חוקים ברורים מצד הוריהם לגבי אופן וכמות השימוש בסלולארי מה שמכתיב באופן ישיר את גבולות זמני השימוש שלהם במדיה. שימוש בסלולר כמדיה לכל דבר : הסלולר מהווה באופן מהיר פתרון ישיר ופלטפורמה פופולרית כמרכז מדיה.  ביום רגיל בני 8 – 18 המחקר מציין בממוצע יותר משעת שימוש בסלולר לצריכת תכנים שונים הכוללים : מוסיקה , צפייה בסרטים ושימוש במכשיר משחקי וידאו שונים לינק לתרשים 7 |

הפוסט הבא יהווה המשך ישיר של המחקר הנדון ויעסוק ביתר הרחבה בתחומי מדיה נוספים כגון : מחשבים , משחקי מחשב , מוסיקה ואודיו באופן כללי , מדיה מודפסת , סרטים , ומבט על נושא המולטיטסקינג במדיה ותחזיות כלליות לאופן בו התחום יתפתח ולמה עלינו לצפות בעתיד הקרוב. לסיכום אציג את התובנות שלי לגבי המחקר ואת הרעיונות שאימצתי אישית מתוך המסמך המשמעותי הנדון .  אני מוסיפה לכם סרטון שהחברה ערכה כחלק מהמחקר | שימו לב לכך שזה ערוץ שלם מלא בסרטים שונים ואיכותיים אשר מהם ניתן לשאוב רעיונות וחומרים נוספים | מקווה שתקבלו מהתוכן המוצג לעיל כלים טובים לעבודה וליישום יעיל של המסקנות , זהר |

הסיפור החוזר ונשנה שאני שומעת בתקופה האחרונה (לשם דיוק מקמפיין אובמה) יום בהיר אחד קמה לה חברה ומחליטה שהיא לא יכולה לפספס את ההייפ. כל היום, מבוקר ועד ערב וגם בלילה במקרה שלי… אנחנו שומעים : Twitter, Facebook, Linkedin, מדיה חברתית, אם אתה לא שם אתה לא קיים ! כאן “מדגדג” לה לחברה והיא מחליטה לעשות את הצעד ולהתחיל לשחות באוקינוס הגדול הזה. עכשיו מתחילות השאלות המשמעותיות : איך ? איפה ? כמה ? ומה ? האם ניפנה לספק חיצוני ? האם נפעיל בעצמנו ? ומה בתכל’ס אנחנו רוצים או חושבים שאפשר להשיג מהמהלך ? אני מקווה לספק לכם חלק מהתשובות. אין דרך לספק את התשובה המלאה. אני מאמינה שבסקירה שלי תקבלו תובנות על מתודולוגיה נכונה ותכנון איכותי של המשימה,  בהתאם ליכולות ולצרכים שלכם.

אימפלמנטציה של תהליך מדיה חברתית בארגון עקרונות מובילים : אם צריך להגדיר תהליך עבודה ואכן צריך, הייתי מחלקת את המהלך לכמה רמות תכנון והתמודדות… הדברים שאני כותבת כאן הם לא ברמת אמת חצובה בסלע, יש צורך לייצר אדפטציה Tailor Made בכל מקרה ומקרה לגופו. אבל בפועל, הסקירה כן נותנת סוג של מושג בסיסי על גודלה ואופיה של העבודה, דרכי התמודדות ותיאום ציפיות. הנקודות מסודרות לא בהכרח לפי סדר העבודה, אלא לפי הצורך להסתכל על המהלך ברוחבו. לבחון את מכלול הנקודות ויחד לייצר מהן תהליך. נתחיל….

ארכיטקטורת תוכן : אינטרנט הוא בראש ובראשונה תוכן והתוכן הוא המלך. אם אנחנו רוצים להיות שם בעולם הגדול של המדיום החברתי רצוי שיהיה לנו על מה לדבר. רצוי לא פחות שזה יהיה מעניין והכי חשוב שזה יעניין לא  רק אותנו. אחד הדברים המשמעותיים ביותר כשיוצאים למהלך, הוא הצורך לבדוק איך ועל מה נדבר ? כמו כן, יש לאמץ תכנון מובנה של מגדל תוכן שישרת אותנו כחוט השני בכל המהלכים שלנו ובהסתכלות קדימה. כדאי מאוד שהתוכן שלנו יהיה קשור לערכי החברה, לערכים המוספים שלה ולחזון. זה הזמן להגיד שהמון פעמים בדיקה של מהלך במדיה חברתית מכריחה את אותנו לשבת ולחשוב על דברים שפוסחים עלינו ביום יום. כגון מי אנחנו ? מה הופך אותנו למעניינים ואת מי אנחנו רוצים לפגוש בחוץ ולספר לו על הפעילות שלנו. עוד חשוב להדגיש שמהלך כזה לעיתים קרובות עוזר לחברה לקבל החלטות גם ברמה האסטרטגית הגבוהה ביותר. זהו סוג מיוחד של תהליך שפותח צוהר לפנים הארגון ואשר דרכו ניתן לבדוק את הזהות והמהות שלנו.

תיאום ציפיות : יש חשיבות גבוהה בכוונה לתאם ציפיות בתחילתו של תהליך. רבים רואים במדיה החברתית מעין מקל קסמים, הוקוס פוקוס.. שניים וחצי ציוצים, שני דיונים, אוסף של כוכבים בקפה ואופס אנחנו מפורסמים. אז זהו שלא ….מדיה חברתית, לשם השוואה, היא רומן, רומן ארוך שלוקח זמן. למעשה מוטב אפילו להתחיל תהליך כזה כשממש לא צריכים כלום. זוגיות צריך לטפח, להכיר את הצד השני, להבין מה מותר ומה אסור ומשם מגיעה הבניה משותפת ופוריה. חשוב להבין שמבחינת משקלי הכובד ולמען ההגינות כלפיכם טרום יציאה למהלך.. הרווח שלכם ממדיה חברתית בתחילת דרככם מורכב פחות או יותר משמונים אחוז שאתם נותנים, ואולי עשרים אחוז שאתם מקבלים בחזרה. זה נשמע ממש מעט, אך פה טמון הקסם, שכן אם תקפידו ותייצרו מהלך קונסיסטנטי ואיכותי יתקיים עליכם הלכה למעשה חוק הזנב הארוך. לאורך זמן באפקט מצטבר תרוויחו הרבה יותר ממה שהתכוונתם בפועל.

לימוד מחוכמת ההמונים : אחד הדברים המשמעותיים ביותר שניתן להשיג מעולם המדיה החברתית הוא לימוד. הכלי מאפשר לנו נגישות לתכנים איכותים, לחוכמת ההמונים וכן פותח צוהר אל מהלכי המתחרים שלנו. כדאי לקחת בחשבון שחלק גדול מהבניית המהלך בארגון צריך להיות מיוחס לגודל התשואה והתשומות המיידיות שתשיגו במקרה זה מלימוד השטח. יש שפע דרכים ללמוד בעולם זה. בדרכים הפשוטות המאפשרות לנו להסתכל דרך דלתות שבעבר היו סגורות. אל התחרות בשוק, אל תכנים הקיימים בעולם הסובב אותנו ומאפשרים לנו לגדול ולהתפתח. הגורם המשמעותי הנוסף שניתן ללמוד ממנו : הוא הלקוח, אם יש לכם ביצים וכדאי שתהינה לכם, תוכלו להשיג המון מהיכולת לשמוע את הצרכן שלכם באופן מידי וישיר. הוא יכול לספר לכם מה ששום מחקר בעולם לא היה משיג עבורכם. אמרו זאת לפני, אך חשוב להדגיש,  לכלי המדיה החברתית יש את היכולת להוות קבוצת מיקוד איכותית, בלתי נעזרת וחריפה, שבכוחה להועיל לכם וללמד אתכם הרבה מעבר למה שאתם רואים על עסקיכם מנקודת מבטכם.

הגדרת מטרות ויעדים : כשיוצאים למהלך כזה צריך להחליט מראש מה אנחנו רוצים להשיג : הגדלת נוכחות מותג ? נוכחות מוגברת באתר ?  ניהול מוניטין שיעודד וישפיע על קהל היעד שלנו להעריך את החברה כחברה מקצועית בתחומה ? שימוש במדיום ליצירת קשרים איכותיים שייצרו מכירה ? כל היעדים הרשומים לעיל אפשריים בהחלט. ובאמת, במקרה הזה בטווח רחוק אפשר “לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה” קרי, ניתן לפנטז שנשיג כל אחת מהמטרות. טוב וחשוב להגדיר את המטרות והיעדים כי הם יכתיבו לנו לאן נוביל  את עולם התוכן, מאיזו זווית “נתקוף” את הסיפור, ולא פחות חשוב באילו פלטפורמות נייצר פעילות.

הקונספט אפקט מצטבר של נוכחות ברשת בסופו של יום – אחד הדברים המשמעותיים שנקבל בנוכחות רשת – מיתוג התוכן שלנו. בראציונאל שלי וכפי שאני רואה את המהלך שלב זה מצטייר כדמויות של הארגון ברשת המייצרות יחד את טביעת הרגל השלמה של החברה. התמונה נפרשת לקשת רחבה ביותר : עשייה סינרגטית, עשייה חכמה ופשוטה, Networking, יצירת מערכות יחסים המתרחבות למעגלים חדשים שאינם נגישים לנו בדרך כלל, עשייה יח”צנית של הידע של החברה ואנשי החברה, ייעוץ לבעיות אשר מציג את החברה כבעלת סמכא ואינסטנציה לתחומה…

אנשים : צריך לחלק את העבודה באופן נבון בתוך החברה, זה אומר לזהות ולמפות את היכולות של כל אחד מחברי הארגון, מי חזק בכתיבה, מי חזק ביחסים, מי יכול להיות דמות חזקה ומקצועית לפורומים השונים. תנו לאנשי החברה להרגיש חלק מדבר גדול, אחד הערכים המובהקים שמהלך כזה יכול לייצר בחברה - שיוויון ושיטוח מעמדות ומתן תחושת הזדהות עם החברה מצד כל אחד ואחד. כמו כן, קחו בחשבון, חלק גדול מהמהלך, אם יעשה נכון יעזור לכם באופן מפתיע בתקשורת הפנים ארגונית. פתאום תמצאו את עצמכם מדברים זה עם זה, מגלים על השני יכולות וצורת חשיבה מחוץ למסגרות התפקיד הברורות. תקשורת איכותית פנים ארגונית תמיד תעזור ותועיל לאנרגיה אותה אתם מפגינים החוצה, הרווחתם פעמיים סינרגיה אמרנו לא ?

פלטפורמות לפעילות : נכון שיש מיקומים חמים. נכון שיש מן הרגשה כזו שאם אתה לא נמצא בFacebook אתה לא קיים. אני רוצה “להרעיש את הקרקע” הזו ולשנות לכם את התפישה ! חשוב שתהיו פעילים בפלטפורמות שמתאימות לכם. לא במקומות הסקסיים עם הריטינג הגבוה, מדיה חברתית לא נחה על יסוד הרייטינג אלא על גרעין עוצמתי של איכות שמשרשר את עצמו וגדל מלמטה, מהשטח. חשוב לבצע טרום פעילות מיפוי של הפלטפורמות השונות. לבדוק מה יש לכל מתחם להציע מבחינת כלים חברתיים, קהלי יעד וסוג התכנים המוצפים. ללמוד את קודי ההתנהגות בכל “עיר חברתית” ומשם לקבל החלטות ולהתחיל את פעילות. כן חשוב, להיות נוכח ביותר ממתחם אחד, כיוון שאופי הפעילות השונה בכל מקום מאפשר לנו לחשוף את עצמנו בצורה אחרת ובכך להראות מיגוון צדדים של המטבע התוכני שלנו. כמו כן, פעילות בכמה מתחמים עוזרת לנו לייצר את האפקט המצטבר ותורמת לנו משמעותית בשיווק ומיתוג התוכן שלנו.

Netwarking : כשאנחנו מקיימים מהלך של “מינגלינג” בעולם המדיה החברתית אנחנו צריכים לזכור שהצד השני נמצא כאן קודם כל בגלל סיבות משלו. חשוב שנדע לנהל את הרומן ממקום של חוכמה, להכיר את מפת האינטרסים של השני ולקיים שיח. אחד הדברים המשמעותיים ביותר שנוכל להשיג ממהלך במדיה חברתית, הוא קשרים עם אנשים שבעולם האמיתי אין לנו גישה אליהם. כמו כן, אני מאמינה במיומנויות שגדלות ומתעצמות ומכאן, לתפישת עולמי, הכלים שנשיג יעזרו לנו הלאה ותהיה להם השלכה משמעותית גם בעולם הממשי.

כדי לסבר את האוזן נזכיר כי מדיה חברתית מורכבת משתי מילים – מדיה : תקשורת, הדרך שלנו להביע את עצמנו ואת היכולות שלנו, הדיעות שלנו והערך המוסף. המילה השנייה חשובה לא פחות חברתית משמעותו משחק. וברור שצריך לדעת לשחק בו. בלי שנהיה חברתיים,  בלי שנדע לתקשר ולגלות התייחסות, קשה לי להאמין שתפיקו משהו איכותי מהמהלך. כשאנחנו יוצאים לדרך כזו כדאי שנבדוק עם עצמנו ברמה הכי בסיסית האם נוח לנו לתקשר עם העולם ?  האם יש לנו זמן וכוח לשמוע גם אחרים ? האם אנחנו יודעים לנהל דיאלוג ? להשתתף בשיחה ? הכוח הטמון ברשת : הנגישות, נגישות למידע, נגישות לתוכן, נגישות מסחרית (קניה מקוונת ), הכוח הנוסף שמעניקות הרשתות החברתיות הוא נגישות לאנשים. צריך לדעת להשתמש בכוח זה בחוכמה, ולייצר דרך לטווית הקשרים ברשת – בבחינת גנראטורים שיהוו עבורנו שגרירי שיווק ובסופו של יום יולידו לידים ומכירות.

מדיה חברתית על המשקל : תכופות חברות שואלות אותי שאלות כגון: כמה זמן אני צריך להיות בכל זירה ? מה גודל ההשקעה ? כמה ציוצים צריך לצייץ ביום כדי שידעו שאני קיים ? כל אלו שאלות לגיטימיות לחלוטין. אל תרגישו לא נוח. זה בסדר לא לדעת. האמת שלי מבוססת על כך שאת הכול אבל הכול לומדים תוך כדי תנועה וזה הקסם של החיים. המתכון שלי להצלחה במדיה חברתית הוא – תהיה נוכח בהתאם לכמה שאתה יכול. ההתנהלות הופכת בשלב מסויים לטבע שני, ואין כמות ציוצים או אזכורים שקובעת אם עשינו נכון או לא נכון.  לא מדובר בתמהיל מדיה מסורתי וגם שם יש לי ויכוח או שניים על המינונים. אם אנו משווים מדיה חברתית ליחסים בין בני זוג, הרי שכשם שלא תשכחו להגיד בוקר טוב לאישה כך לא תרשו לעצמכם בשלב מסוים להעלם מהשטח לכמה חודשים. עם זאת,, ראוי שתאמדו את  היכולת שלכם ותעמדו בה, וכן תקבעו לעצמכם מראש בתוכנית עבודה מה אתם עושים ואיפה. ייצרו הרגל שעל בסיסו הגולשים המשתתפים בשיח ידעו שאתם כאן ובאופן קבוע. עם הזמן תוכלו להתרחב אבל בשלב הראשון תפעלו בתחום היכולת שלכם, הכי חשוב – תפעלו.

דגשים טובים לכל הזירות : כמו שאמרתי בעבר – העיצוב משנה, לבחירת השפה בזירות יש חשיבות רבה, שילוב האלמנט האנושי בשפה הוא ערכי ביותר, וכמו כן, הגדרת התכנים לכל פלטפורמה ופלטפורמה. ראוי להקצות מקום ללינקים מתוכננים בתוך הטכסט אל דפים שרוצים לקדם באתר, ולבסוף הקפידו בבחירת התמונה המובילה של הכרטיס ברשתות החברתיות עזרו לגולשים להכיר אתכם ברשת ולזהות את הפעילות שלכם בכל זירה וזירה.

מתולודגיית חיפוש, איתור מתחמים, תכנים וקהלי יעד : כשמתחילים “לשחות” בעולם המדיה החברתית יש השקעה ראשונית שדורשת משאב זמן גדול. כדאי לדעת שהיא תהווה בהמשך תשתית איכותית לעבודה ולהתפתחות. החיפוש כולל : איתור קהלי היעד שלנו לאחר הגדרתם, ניכוס כלים של ניטור תכנים על החברה, איתור חומרים רלוונטים מהם אנחנו יכולים ללמוד ולהקיש על הפעילות שלנו. יש המון כלים חינמיים לבקרות השונות ברשת, הם כיפיים וממקדים את העשייה לתעלה הנכונה. להלן חלק מהכלים : גוגל התראות, גוגל Reader, גוגל Search Blogs, Blog Search ישראל, Twitter Search, www.socialmention.com. בהמשך דרכו של הבלוג, במהלך השבועות הקרובים, אכתוב פוסט מקיף על כלי החיפוש ועל הדרכים השונות להשתמש בהם לטובת הארגון.

סנכרון לפלטפורמות אחרות : יש פרטים קטנים שהופכים לכלי שיווקי טוב מאין כמוהו באפקט המצטבר. כבר יצרתם פעילות, כבר יצרתם נוכחות תקשרו אותה אל מעבר למצופה ולרגיל. תכניסו אותה לפעילויות השיווק השונות שלכם באתר הבית שלכם, כחותמת באימייל, בניירת המכתבים של החברה כרטיסי ביקור וחומרים שיווקים. סנכרנו את פעילות המדיה החברתית לפעילויות ה BTL אקטבו וצרו אקשן איטמז מותאמים ומסונכרנים. הכניסו מעולם התוכן לניוזלטר של החברה ואם אין ברשותכם, בנו תוצר עיתונאי משלכם דרך הכלים השונים הקיימים ברשת.

דרכי פעילות בניית תוכנית עבודה : ראוי שתשבו עם עצמכם בשלב של טרום פעילות ותייצרו פירוק ביחס לכל פלטפורמה ופלטפורמה ומה צריך לעשות בכל אחת מהן. חלוקת עבודה בין אנשי החברה ותכנון כמות ומהלך התוכן שלכם. בד בבד נדרשת החלטה נבונה לגבי שיווק התכנים מרגע העלאתם לאוויר. פיזורם באופן חכם ואיכותי שייצר לכם את האפקט הרצוי. אני מאוד מאמינה בתכנון מראש ומתוכו שינוי תוך כדי תנועה, הכינו לעצמכם גאנט פעילות הכולל את המהלכים ואת חלוקת העבודה. כלי זה יאפשר לכם לעקוב אחר הפעילות שלכם ולבדוק האם היא ישימה הלכה למעשה.

 : Wishful thinkingאילו הייתי צריכה “לשרטט” את החלום הרטוב שלכם, הייתי משרטטת אותו כך גם בלי להכיר אתכם. בסופו של יום חברה מעונינת בכך שידברו עליה ויביאו לה לידים באופן טבעי … זה הכוח של המדיה החברתית ומה שהיא יכולה “להוליד” לכם אם תעבדו חכם נכון ואיכותי.

I’m Not quite sure that “social marketing” in its present Technology driven flame will last, but the concept that Brands are People Not words, images or experiences is timeless.

כהקדמה אני מוסיפה מצגת מעולה באותו נושא, שמצאתי בחיפושי באינטרנט

מצגת המשקפת – נקודות מרכזיות, עליהן גוף, ארגון צריך לתת את הדעת, לפני שהוא יוצא למהלך של הטעמת מדיה חברתית. מה הם חוקי הדגל שיעזרו לו בבנית המהלך בצורה הטובה ביותר והאיכותית ביותר הלכה למעשה.


בשבוע הבא אציג סקירה מקיפה הכוללת ניתוח של מהלך נכון.  הנושא המוביל  : מה הם הדברים שאותם אנחנו צריכים לתכנן ולכלול בשיקולנו, איך מנהלים סוג כזה של מהלך, איך בונים תוכנית עבודה. כמו כן ייבחנו השאלות – למי מתאימה פעילות כזו ומה נוכל להשיג ממנה, תיאום ציפיות של חברות מול מהלך כזה ועוד ….

לקריאת הפוסט המלא – לינק