אני מתחילה במתכונת חדשה :  סיקור מקורות מידע מעניינים מהעולם. בכל בכל סקירה אתמקד בסוג תוכן מוגדר, אם במקורות עצמם, או בכתבות שונות על הנושא או בקבצים המפנים לתכנים מעניינים שתמצאו בהם תועלת ככלי עבודה. הפעם “אקח אתכם לטיול” בקבצי מחקר אשר מצאתי ברשת, בבחינת מקור למידע. מדובר על מחקרים שלמים המספקים לכם חומר גלם מעולה כמקור השראה, וכן נתונים על כיווני התפתחות בעולם התקשורת והעסקים כמו כן, מדיה חברתית וגישה לאסטרטגיה הבינלאומית ומתוך כך נותן בידכם כלי אשר מאפשר לכם לקבל החלטות נכונות על בסיס מסקנות בדוקות |

על הרשת הזו | היעד העיקרי ברשומה זו, מעֵבר לתכנים המעולים  אשר קיבצתי בפניכם בצורה מרוכזת הוא ליצור גירוי, שיוביל אתכם להכרה בקיומם האפקטיבי של תכנים בשפע עצום ברשת הגדולה הזו. ככל שתנכסו לעצמכם יכולת שיטתית של דיוק בחיפוש כך תגיעו למידע רלוונטי שעשוי לתרום לכם בצורה משמעותית בשעת קבלת ההחלטות במסגרת הפעילות העסקית והפרטנית שלכם. כתבתי על כך פוסט בעבר ואני מצרפת לכם אותו כאן שוב : על מקורות מידע באינטרנט, כמו כן אני מפנה לפוסט נוסף על מנועי החיפוש החדשים באינטרנט ככלי שיעזור לכם לשכלל את החיפוש. בכל הדוגמאות שלהלן צירפתי לכם גם לינק למחקר עצמו, דהיינו למתחם שממנו תוכלו להוריד את המחקר המלא כקובץ PDF ובנוסף לינק לחברת המחקר ממנה תוכלו באופן שוטף לשאוב תכנים חדשים |

Digital Marketing Outlook | אחד המסמכים החדשים מבֵּין הטובים  שמצאתי ברשת של הארגון הזה Society of Digital Agencies  וגיליתי אותו דרך חיפושים בTwitter אחר מחקרים על מדיה ודיגיטל. זהו מחקר שסוקר את עולם המדיה מהיבטים שונים ובהחלט יכול לשמש ככלי עבודה תכנוני עבורכם. הוא כולל ”מבט על התפתחות תחום הפרסום במחוזות הדיגיטליים”, מבט על התפתחות השיווק הדיגיטלי, אסטרטגיות דיגיטליות ועוד … שווה קריאה לכל העוסקים בתחום. חשוב לי לציין שאת המחקר הזה אני מנתחת ומתרגמת ובקרוב אקדיש לו רשומה ייחודית לו שאציג בנפרד |

Generation M2 | מחקר נדיר של חברת מחקר מיוחדת ואמינה בארה”ב Kaiser Foundation   חברה אשר עוסקת בבדיקת השפעות המדיה באופן כללי על תהליך החינוך של דור הM גילאי 8 – 18. קראתי את המחקר באופן יסודי וגם כתבתי על כך שתי רשומות : לינק לפוסט הראשון, לינק לפוסט השני. חשוב לדעת כי החברה הזו מנפיקה לאורך השנה מאמרים ומחקרים נוספים וכדאי מאוד לעקוב אחריהם וללמוד תוך כדי תנועה על החידושים שהוצגו בידיהם. המחקר הזה למשל יכול באופן ממשי לבנות אסטרטגיית עתיד עבור חברה שמתכננת לנכס לעצמה את כלי הדיגיטל ובאותה מידה עבור חברה אשר מסתכלת כמה צעדים קדימה, הַיְשֵר אל ליבו הצרכני של דור העתיד |

Syncapse Value of a Facebook Fan | של Syncapse   מאמר מסקרן מאוד שחוקר זווית רעננה בתחום ביחס לנקודת המבט של החברים בקבוצה. למעשה הוא עונה על שאלה שמתעוררת בכל ארגון הנכנס לעשייה במדיה חברתית ובפרט במתחם Facebook ומנתח לנו את שוויו של מעריץ וחבר בקבוצה או את ערכו של דף שאותו אנחנו פותחים במתחם. אין הרבה מאמרים העוסקים בשאלה זו ברמת רזולוציה כה מעמיקה. לא כל הממצאים מקובלים עלי אך יחד עם זאת אני ממליצה לכם להתעכב עליו. את המאמר הספציפי הזה תרגמתי וכמו כן אקדיש לו רשומה כבר בשבוע הנוכחי. עקרונית העובדה שאנחנו מתעסקים בשאלה של תרגום ויחס המרה, בין השקעה פיר לקוח במדיה חברתית לבין התוצאה המכירתית היא כשלעצמה יכולה להוביל אותנו לרציונאל  התכליתי והערכי של השקעתנו |

The Razorfish Social influence Marketing Report | של חברת Razorfis  קודם כל אני מזמינה אתכם מכל הלב לראות את האתר הנדיר הזה. האתר מצטיין ברמתו האסתטית הגבוהה ובעיצוב מקסים, שווה ערך בעיניי לאתר אינטרנט שמייצר חווית משתמש הזהה לחווית מוצרי אפל לרבות iPad. “כייפי”,מלווה בקולות מדליקים, פשוט חווייתי. יש באתר לא מעט מחקרים מעניינים על המדיה, למרות שכמחקר הוא לא ממש עדכני : הופעתו חלה מאמצע 2009. אף על פי כן אני ממליצה לכם מאוד לקרוא בו. הוא מדבר על השפעות המדיה החברתית והעולם הדיגיטלי על עולמות השיווק. הוא מאופיין במבט רחב על : Social Graph ולמרות שכאמור הוא לא  עוסק בשנת הפעילות הנוכחית הוא עדיין משקף המון אמיתות רלוונטיות לכאן ולעכשיו. גם את המאמר הזה בכוונתי לסקור ולתרגם כדי להגישו בפניכם כרשומה בפני עצמה |

Rebuilding the Relationship Delivering a complete customer experience | Deloitte Research חשוב לכל מי שרוצה   לשקול מהלך של השבחת חווית לקוח. המהלך ניתן ליישום לאוו דווקא בתחום הספציפי אותו חוקר המאמר – תחום הפיננסים . המאמר סוקר את האפשרויות השונות הניפתחות עבור חברות מתחום הפיננסים מעֵבר לגידול טבעי ולאפשרויות לרווחים. המפגש עם הלקוח, הבנת צרכי הלקוח, זיהוי סגמנטים ואפשרויות של גידול רווחים מול לקוחות והדרכים לייצר מהלכים אלו. כמו כן נמצא התייחסות לצרכי לקוחות, לזיהוי ומיפוי סגמנטים רלוונטיים ולדרך הטובה “לתקוף” את הנושא מבחינה שיווקית. החוקרים של דלויט מחזיקים בדעה כי המצב והשינויים המתחוללים בקביעות מכתיבים הסתכלות מחודשת על מצב העניינים ובדיקת הצעדים הבאים, ולאור זאת אכן חלק מהמסקנות מובילות לכך שהכיוון צריך להיות Back to Basics .יצא מכאן שהמשמעות חזרה ליצירת קשרים עם הלקוח המייצגים כמחצית, או שני שליש במקרים מסוימים, מהרווח הנקי בבנקים הגדולים.למרות שקיימים מספר בנקים אשר עבדו ועובדים בנושא חווית הלקוח וטיפוח מהלך ותמהיל חיוו של הלקוח בממשק עם הבנק החוקרים טוענים כי יש עוד עבודה רבה לעשות בכל נושא יחסים לטווח רחוק עם לקוחות |

Next Growth Opportunity for Banks מחקר של חברת המחקר Cisco Research Center העולמית העוסק בהתפתחות עולם הדיגיטל בתחום הפיננסי. על מחקר זה כתבתי בעבר רצ”ב  לינק  מדובר על פוסט נפרד אשר מחלץ את התובנות העיקריות ומדלוור אותן אליכם. חברת המחקר הנדונה היא חברה רצינית אשר מייצרת באופן קבוע תכנים באיכות גבוהה מאוד. ראוי לעקוב אחריה ולבדוק מה הם החידושים בשטח ומהם החיבורים החדשים שאותם היא שילחה אל העולם הגדול של הרשת |

McKinsey Research חברת המחקר העולמית אשר מספקת מחקרים - מחקר לדוגמא : Growth & Competitivness |  אני משוכנעת ביותר בחשיבותה של קריאת חומרים גנרים, חומרים המאפשרים לנו לתפוש את השינויים “במבט-על”, ממעוף הציפור. המציאות הכלכלית של השנים האחרונות אשר השפיעה באופן משמעותי בעיקר על ארה”ב הציגה בבואה נאמנה להתנהגות הצרכנית של השוק כולו. התעשיות כולן נפגעו וכתרגום מעשי למציאות זו הן נאלצו להתגמש ולהמציא את עצמן מחדש. המחקר הזה עוסק במציאות העסקית האמריקאית ונותן לנו גישה למצב הכלכלי במציאות של היום. באופן כללי מן הראוי להתעכב על חברת מחקרים זו .נמצא במסגרתה חומרים ברמה האסטרטגית ההולמת, שבכוחם “לפתוח את הראש” דהיינו להרחיב את אופק המבט ולעזור לנו להסתכל כמה צעדים קדימה |

Social Media Marketing Report 2010 | Socialmedia Examiner  על החברה החברה הזו אני כותבת לא מעט, וכמו כן ניתחתי ותרגמתי לעברית את מחקר המדיה האחרון אותו שיחררו השנה לינק זו אמנם לא חברת מחקר מוכרת כמו החברות האחרות המצוינות ברשומה זו, אבל, כחברת מדיה אשר מחפשת לנכס לעצמה את מיתוג המקצוענים מנהליה עושים עבודה מצוינת וחשוב לומר שההבנה העמוקה שלהם ברָזֵי המדיה מאפשרת להם לחקור ולבדוק ממצאים במגרש המשחקים הרלוונטי ביותר : שהוא בדיוק המגרש עליו הם מדברים , המדיה החברתית |

The Facebook Page Marketing Guide 2010 | אמנם לא מחקר במובן המלא של המילה  ועם זאת מסמך נדיר של Hubspot זו חברה שמומלץ מאוד לעקוב אחריה ואחר התוצרים הנדיבים של ידע ותוכן שאותם היא מחלקת לרוב בחינם. חשוב לחת בחשבון שהמסמכים שהיא מייצרת מאפשרים לנו ללכת צעד צעד עם ההמלצות שלהם ולהפיק תוצר עצמאי משלנו. מסמך זה מבהיר לנו את חשיבותו של מתחם תוכן בFacebook בבחינת מדריך אשר עוזר לנו להבין מה נכון לעשות ואיך. כמו כן שוטח בפנינו דוגמאות שונות אשר יכולות להעשיר אותנו ברמת מקורות השראה. שימו לב לחברה יש גם וובינרים המוצגים בLive וגם מופיעים לאחר מכן בחינם ברשת.  שווה כל השקעת זמן אפשרית, ממש בית ספר מקוון |

Understanding the Value of a Social Media Impression | Nielsen Insights  לכל מי שמתעניין בפרסום בFacebook המאמר יכול לפתוח אופקים ולהצביע על הדרך הנכונה וכן להדגיש את הנקודות שכדאי לשים לב אליהן. לידיעתכם, אעיר באופן כללי שחברת מחקר זו מזמנת לנו מידע משמעותי על מגוון תחומים הכולל הרגלי צריכה, Reviews על מדיות שונות ועוד. יתרון נוסף וחשוב שנמצא במחקר זה הוא צורת הראיה הרחבה המשלבת בין הצדדים המעשיים לבין הביטוי המושגי המעודכן לכללי המדיה החברתית. ראייה זו כוללת אפוא הן את דרכי השימוש במדיה והן את ההמשגה ההולמת מתוך התחשבות מלאה בעולם המדיה החברתית בשפת החוקים המיוחדים לו ובהסתכלות דרך מושגים של Engage וContent . גם מאמר זה בכוונתי לסקור ברשומה נפרדת ובזמן הקרוב |

לסיכום ולהמשך בפעם הבאה | קחו בחשבון קיימות בשטח עוד חברות מחקר שונות  ומגוונות. חלקן פרטני תמורת כסף, חלקן מספקות את מלוא המידע בתשלום תואם. מומלץ להיות עקשניים ולחפש את המידע הנדרש כי לרוב מישהו שם למעלה בהנהלה הבין שהזמינות למידע מייצרת כוח מיתוגי בעל משמעות רבה לחברה. כך למעשה גופים אלה מקבלים חברות באמצעות העוצמה המיתוגית שהם “מפזרים” ברשת ובאותה נשימה גם אנחנו זוכים בהצצה למגרש המשחקים של הגדולים |

הרשומה הנוכחית תוקדש לסוגיה משמעותית ביותר עבור ארגון המעוניין להיות בשליטה על הזהות שלו באופן כללי ובפרט ברשת ומדובר על הזהות המיתוגית. בעיני מיתוג מעסיק קשור באופן ישיר לנושא והוא נדבך הכרחי ומשמעותי במיתוג הכולל. את הרשומה הנוכחית אני כותבת יחד עם  יעקוב רוזן בצורה הבאה : יעקוב יתאר את אבני הדרך ואת התשתית שאותה צריך להניח לשם עבודה נכונה, ואני אדגים את ההשלכות של הרעיון על חברה נבחרת על מנת להמחיש בפניכם איך נכון לעבוד ואיך נכון לתכנן. הארגון בו בחרתי הוא מכבי חיפה קבוצת הכדורגל. אציין כי הבחירה בארגון המסוים תשמש אך ורק למטרת הדגמת השיטה בכל הנוגע ליצירת מהלך מסוג זה, שכן אישית אין לי שום קשר לקבוצה.

החלק התשתיתי בפוסט של יעקוב רוזן : ארבעה צעדים לבניית מיתוג מעסיק כמקור לַגיוס האולטימטיבי

כאשר אנו בוחנים את עולם השיווק : אנו רואים שארגונים כמו פרטנר, בנק לאומי, שטראוס ואלקטרה משקיעים מיליוני שקלים ומשאבי זמן אדירים מידי שנה בשנה בכדי לבנות את המותג שלהם. התפיסה השיווקית שעומדת מאחורי השקעת המשאבים הללו היא שבנייה נכונה של מיתוג  וההזדהות עם החברה תגדיל בצורה משמעותית את המכירות ואת הרווחיות של החברה. מחקרים מראים שבנייה דומה של מיתוג המעסיק Employer Branding תיתן לארגון יתרון עצום במשיכת המועמדים הטובים ביותר, על פני המתחרים שלו ותתרום בסופו של דבר להעלאת רווחיות החברה גם מההיבט האיכותי. לצד הגורמים האלה קיים עוד ערך מוסף שהוא משמעותי לתהליך, והכוונה ליצירת תחושת הזדהות ושביעות רצון גבוהים יותר אצל העובדים הקיימים. אלה בתורם נשארים יותר זמן בארגון ונוטים יותר להמליץ לחבריהם להצטרף |

בחלק זה ננסה לתת את ארבע הנקודות העיקריות בתהליך בניית מיתוג המעסיק :

הבנת המצב הנוכחי והעתידי |  בכדי להבין את נקודות המוצא, חייבים לבצע מחקר קצר שנועד לבדוק כיצד נתפס הארגון כיום הן בעיני העובדים והן בעיני המועמדים - הן מבחינה אבסולוטית והן בהשוואה למתחרים. איסוף המידע יכול להתבצע על ידי שימוש בקבוצות מיקוד עם עובדים ומועמדים, שיחות עם מנהלים בתוך ומחוץ לארגון וכן על ידי שימוש בסקרים. לאחר שלב הבנת המצב הקיים יש להגדיר את המיתוג שהארגון שואף לבנות לעצמו לאורך זמן ולהעריך נכונה את גודל הפערים הקיימים בין הקיים לבין המצופה |

הגדרת ה- EVP (Employer Value Proposition) | כמו לגבי כל מוצר שהארגון שלכם מוכר, אתם חייבים לְשַׁעֳרֵך מהו היתרון התחרותי שלכם בעיני העובדים הקיימים ובעיני המועמדים.  וכן לברר מהן הסיבות שבגללן הצטרפו לארגון שלכם ומהן הסיבות בגללן הם ממשיכים לעבוד אצלכם. חשוב שהגדרות המסרים יקושרו בצורה הולמת למה שהמועמדים הפוטנציאליים בשוק הספציפי שלכם מחפשים (שכר ותנאים, אפשרויות קידום, ביטחון תעסוקתי, סביבת עבודה וכדומה) הגדרת ה- EVP תיצור את הבידול החשוב שימשוך את המועמדים המתאימים ביותר דווקא אליכם |

בחירת ערוצי ההפצה | עתה מִשהבנתם מהו הייחוד שאתם מציגים והגדרתם את קהל היעד שלכם וגם איתרתם במדויק היכן הוא נמצא, יש להגדיר מהם הערוצים בהם תשתמשו בכדי להפיץ את המסרים הללו. ככל שהאנשים הרלוונטיים ידעו יותר למה כדאי לעבוד אצלכם, כך יהיה להם יותר קל לבחור בכם כמקום העבודה הבא שלהם דוגמאות לערוצי הפצה אפשריים : אתר הקריירה שלכם, רשתות חברתיות כגון : Facebook וLinkedIn  שיווק מפה לאוזן, מצגות שאנשי הארגון מעבירים בכנסים וכמובן רתימת העובדים עצמם לתהליך ומתן כלים להפצת ה EVP  בכדי שהמסרים לא ייתפסו כמסרים סטאטיים, שיווקיים וארגוניים, ההמלצה האישית שלי היא להיעזר בעובדים בכדי להפיץ את הבשורה. חיבור זה יכול להתבצע על ידי קידום סיפורי העובדים באתר החברה, שימוש בעמודים האישיים ברשתות חברתיות והפצת סרטונים בהם מופיעים עובדי החברה. מעבר לעובדה שהיעזרות בעובדי החברה תיצור אמון עמוק יותר במסר, תהליך זה יצור בד בבד תחושת גאווה ושייכות פנים-ארגונית גם אצל העובדים שמקבלים את הבמה לייצג את הארגון כלפי חוץ |

בחינת התוצאות | ביצוע כל השלבים הכרוכים בתהליך מומלץ בחום לעקוב אחר התוצאות של התהליך ולהתמיד בביצוע שינויים לאורך הדרך במידה שצריך ולהקפיד על בחינה  עקבית של הסטאטוס אל מול היעדים שהוגדרו בתחילת התהליך |

בעידן שבו ערך החברה נקבע לא רק על פי שווי הנכסים הממשיים שלה אלא בעיקר בזכות ההון האנושי, הרי שהשקעה בבניית מיתוג מעסיק מוביל תעזור לכם לגייס ולשמר את העובדים הטובים ביותר, ובכך להגדיל את ערך הארגון לאורך זמן : מתוך סקר BDI וTheMarker, יוני 2010 לינק |

@——————————————————-@

הקדמה נקודת המבט שלי על מיתוג מעסיק | עבודה פנים ארגונית תקשורתית קשורה לגאוות יחידה ולחיבור למקום העבודה. בדיקה יסודית של המהלך לקראת מיתוג מעסיק עולה על כל התובנות ומתייחסת לטווחי הפעולה שלא טופלו עד כה, ובעיקר ממקדת את תשומת הלב לתכנון העשייה מתוך פרספקטיבה של העתיד. מיתוג מעסיק הוא תחום גדול ורחב בעולם המדיה החברתית וקשור לHardcore האסטרטגי של החברה. השאלות שעומדות בבסיס התכנון הן : איך תצליח החברה למתג את עצמה כלפי חוץ ? האם היא חברה סקסית בעלת תדמית צעירה שבכוחה למשוך אליה ‘דם חדש’ מקרב הדור הצעיר ? האם זו חברה שמצליחה להחיות את העובדים באופן קבוע ולתת להם תמריץ להישאר ? אין מדובר בתמריץ כספי אלא בתגמול מהותי  שיתבטא בהוויה נעימה של העבודה. הסיבה שהנקודה הזו כה מודגשת נעוצה במציאות הכפר גלובאלי שבה אנו חיים כיום, קרי : אם יש לך עובדים מרוצים, לבטח גם תקלוט את העובדים הבאים הטובים ביותר ומשם ואילך הדבר ממשיך ומשפיע על לקוחות, ספקים, וחזור אל העובדים עצמם = מעגל של קסם |

Case Study ההַשָׂמָה על מכבי חיפה כדורגל :

חזון הקבוצה | לתפישתי חזון הקבוצה הוא בגדר חממת שחקנים : מגדלים את אלופי העתיד = עקרון העומד בחזקת הבידול ומהווה את נקודת המוצא  במיתוג הקבוצה. אם צריך להקביל את העולם של הקבוצה לעולם ההייטק הרי שהרעיון הוא מעין R&D של עולם הכדורגל. מחקר ופיתוח שחקני העתיד ומינוף אפשרויות להעסקת השחקנים בכל העולם (אני מזכירה לכם שזהו Case Study שאני ממציאה כך שמצדי הנתונים לא מאומתים עם בעלי הקבוצה) |

עובדים פנים ארגוניים | העובדים הפנים ארגוניים הם השחקנים אך בנוסף לכך כל התשתית הפועלת סביב כוכבי הארגון, המאמן, תשתית של בית ספר ללימוד הענף, מערך הסברה ויחסי ציבור ומערך ניהולי העוסק בקשרים בינלאומיים. חשוב לא לשכוח שחלק גדול מהעובדים למען הקבוצה הם העובדים האפורמאלים : המעריצים. חלק משמעותי במיתוג הקבוצה במימדים השונים שלה ובאטרקטיביות שלה נבנה וייבנה בהמשך על העובד האפורמאלי המיחצן אותה ומלווה אותה לאורך כל הדרך. הארגון בנוי מהנהלה, שחקנים, תשתיות לימודיות כגון בית ספר, מועדון מעריצים ועובדים לשעבר (ביניהם שחקנים שהתחילו דרכם בקבוצה ועברו לקבוצות בינלאומיות הופכים באופן טבעי לעוגן משמעותי ברמת יחסי הציבור של הקבוצה וכמו כן מהווים השקעה לטווח רחוק מכל בחינה שהיא ) |

הכוכב הארגוני | במקרה זה ללא ספק הוא השחקן או ליתר דיוק השחקנים : מדרך הטבע הם מקבלים על עצמם תפקיד נוסף שכן מֵעֵבֶר למשחק הם הופכים לשגרירים של ישראל Extension לחו”ל. החממה של הקבוצה צריכה אפוא להוות במה מבטיחה לכולם בצורה המאפשרת לשחקן לשלוח זרועות לאפשרויות וחלונות הזדמנות בארץ ובמיוחד בעולם. יש לשים לב לעובדה שהמיתוג מטבעו לא נועד רק למטרת יבוא שחקנים חדשים. באופן טבעי הוא יוצר Prestige ויחסי ציבור שיווקיים לקבוצה. מדובר בדור חדש מכל הבחינות דור מעורב יותר דור הY המחפש להבין את הכיוון ואת שלבי ההמשך כבר בתחילת דרכו. הוא מחפש בטחונות ועדויות לכך שהוא בוחר בהשקעה הטובה ביותר. במידה והוא מקבל את הרושם שבמעבדה הזו מכינים אותו למסלול חיים מבטיח, מסלול חיים כוכבני עם אפשרויות של התפתחות אל מעבר לתקרת הזכוכית בספורט הישראלי,  זה כשלעצמו יעשה את רוב העבודה |

המיתוג הבינלאומי והמיתוג העסקי : אסטרטגיה וספורט הולכים יחד יד ביד. כך יאופיין  גם השילוב בין ספורט לעסקים : אני יכולה לראות בבירור איך הספורט מצליח להשפיע ולהקרין מכוחו גם על מחוזות אחרים, ולדוגמה עיינו ערך : סרבייה. מדינה זו שהיתה עד כה נחבאת אל הכלים, שעֶרכָּה כגודל זבוב ופתאום המיתוג שלה במונדיאל מזניק אותה למקום אחר ומעורר את כל העולם להתעניין בה. ספורט הוא מקפצה מיתוגית אל העולם הרחב ויותר מכך זוהי מקפצה מיתוגית לעולם העסקים. מיתוג המעסיק יהיה אפוא טמון במידת הצלחתה של הקבוצה להפגין את הישגיה בקשרים ובשרשור חייו של השחקן, של הכוכב, על ציר חייו השלם מהתשתית ההתחלתית ועד להרחבה, דהיינו לExtension ברמה הגלובאלית ולצמיחתו המשגשגת בעולם העסקים. המסר : איך ולאן מתפתחים שחקנים |

לאור שיטת ההגדרות של הקבוצה והמפרט שהם פרי הַמְצָאָתי, אני פורשת להלן מספר פתרונות אפשריים לעבודה המכוונת לייצר מיתוג מעסיק, באופן מודע ובמהלך שכל שלביו הוחלטו מראש וגובשו מלכתחילה. אני משתמשת בכוונה בכלי המדיה החברתית ככלים המספקים פתרון מוצלח לכל מהלכי המיתוג , וברור לי שנדרשת פעילות נוספת להרחבת המדגם הבסיסי. אדאג לחדד אותה מתוך מבחר הכלים השונים המצויים לרשותנו ברשת ולממשק אותה עם הפעילות הכוללת :

מתחם בFacebook | המראה את צוות השחקנים הקבוצה המתחם כעמוד קריירה בסגנון Web 2.0 ושולח זרועות לקבוצות אחרות בהן משחקים כיום שחקנים שגדלו והתפתחו בקבוצת הכדורגל המקורית. העמוד מציג את הקבוצות בהן משתתפים השחקנים, סוקר את הפעילות שלהם ואת הצלחותיהם. מפרסם כתבות אודותם ונשאר איתם בקשר דרך שלוחה זו. הדיאלוג הנוצר מייצר אפקט של המשכיות, חיזוק המיתוג החממתי והוכחה מוחשית לקשרי חו”ל הנוצרים דרך שרטוט הדרך בקבוצה |

YouTube | ספרייה דיגיטאלית של רגעי נצחון הכוללת Playlist מתעד של רגעי ניצחון של שחקנים שעזבו את הקבוצה והשתלבו בקבוצות בינלאומיות. הדגשת החזון והשלוחות שלו בכל רחבי העולם. כולל תיעוד נקודות ופיקים בהם השחקנים באים במגע עם עולם העסקים : מסיבות עיתונאים, כתבות מערוצי חדשות בעולם ועוד …|

Flickr | ספר תיעודי של לחיצות ידיים עולמיות בין שחקנים ודמויות חשובות מכל רחבי העולם מעין Statement המאפשר להראות את כוחה של הקבוצה להפגיש שחקנים עם דמויות בכירות בארץ ובעולם. אלבום התמונות מציג מניפה שלמה של פעולות הקבוצה בקשרי קהילה עסקית עולמית. האלבום מייצר במה לשחקנים אל מעבר למגרש המשחקים כלומר בזירה העסקית. קונספט התוכן המצולם עוסק אך ורק בתמה של מפגשים, מפגשי פסגה, מפגשים אשר מעבירים דרך הכוח של התוכן המצולם את הAdded  Value  לשחקן בבניית מפת הקרירה שלו |

אתר הקבוצה | עמוד קרירה אתר הקבוצה מהווה מוקד מרכזי לתיעוד שלבי  הקריירה של השחקנים כולל  החדשים וכן הותיקים וכמובן לא פחות חשוב גם אלה שפרשו כנפיים אל העולם הרחב. העמוד מאגד בתוכו מכלול חשיפות מתוך הפעילות המקיפה ברשת, כולל Facebook וFlickr  וכמובן YouTube האתר הופך לפלטפורמה סיפורית ועליו ניתן להוסיף סיפורים אישיים של השחקנים, שילוב בלוג של השחקנים אשר מספרים על מהלך הקריירה שלהם עם נופך אישי. השיתוף  בצדדים האישיים (במידת הסבירות ההולמת)  מאפשר נגישות לשחקנים פוטנציאלים חדשים וכמובן גם לקהל הרחב |

המעריצים | יש להביא בחשבון שהמעריצים יכולים לקחת חלק גדול בעניין עצם העובדה שהם מרגישים כחלק מהתיעוד המתאר את השחקנים באמצעות הסיפור שלהם כמי שעוקב אחרי שחקן זה או אחר מחדירה את האלמנט של המבט האישי, הטסטמוניאלס לסיפור. כמו כן המעריצים הם אלה שיכולים לעזור בבאז ובשיווק המסרים הלאה באמצעים הרבים העומדים לרשותם וכמו שאנחנו מבינים האמצעים הללו כבר מזמן נפתחו למפת העולם כולה |

פיקים עולמיים | היכולת של הקבוצה להציג את מקורות ההשראה שלה ולהראות ממה היא לומדת ברמה העולמית אמורה בהכרח להשפיע על השחקן הפוטנציאלי. המעורבות בפיקים בינלאומיים ובנקודות שיא היא משמעותית ביותר. אם הארגון מראה שהוא ארגון לומד ומתפתח ובו בזמן מתייחס להתרחשויות עולמיות ולשינויים שפניהם לחדשנות, הוא משדר עוצמה שתמשוך ותרכז אליו כוחות מבחוץ.  טוב גם לערב את הנוכחות של השחקנים עצמם במעגל מנהלי התקשורת, דהיינו בפרונט של העשייה. הקשר שלהם אל העולם המתפתח ואל הזיקה העולמית ייצר עוגן משיכה לא מבוטל |

לסיכום | זו כמובן היתה כמובן הצצה למקרה דמיוני, שכן הקשר ביני לבין עולם התוכן של הכדורגל מצומצם למדי… מבחינתי רציתי שתראו שהדבר החשוב ביותר בהצגת כל המהלך הזה הוא שלא מספיק לעשות ! צריך לתקשר. עומדים לרשותנו כלים המאפשרים לנו ליצור את התקשורת הזו באופן ממשי, אמיץ ואיכותי וכמו כן לפגוש דרכים חדשות לתיעוד מהלכים שישולבו תוך כדי תנועה. תיעוד במקרה זה, תחת המסרים הברורים שנקבע יהווה כוח מניע להבאת העובד הבא, הספק הבא ולא פחות חשוב, כפי שמסתבר מאליו – הלקוח הבא !

פוסט על ניטור מידע ברשת למטרות חיפוש ומקורות מידע  |  מטרתו : לעזור לפעילות העסקית שלכם ולפרוש בפניכם קשת רחבה של רעיונות וטיפים, וכמו כן מידע על האופציות הקיימות בתחום זה. כפי שכבר אמרנו נושא המדידה חשוב ביותר אבל לא נופל ממנו בחשיבותו נושא היזום התגובתי שהוא החלק שלנו בעשייה, בעולם התקשורת החברתית. נושא זה כולל כמה חלקים. האחד הוא היוזם הפרואקטיבי המניב תכנים והשני, אם צריך לחצות לשניים, החלק התגובתי הוא זה שמתחקה אחַר אזכורים המתייחסים למותג שלנו ולחברה שלנו ודואג להיות שם בפועל ולתת מענה לשאלות, לטענות ולבעיות שפתרונן בצידָן. לתפישת עולמי הנושא אף צריך להתרחב באופן ניכר. אם אנחנו באמת רוצים לייצר טביעת רגל איכותית ברשת ראוי ורצוי שנהיה נוכחים בהתרחשות התגובתית לא רק לגבי תכנים המופנים כלפי השירותים והחברה שלנו כי אם ביחס לתחום שלנו באופן כולל. על מנת שנהיה מסוגלים ומוכנים לכך בצורה איכותית ראוי שנחקור ונראה מה קורה בתחומנו בעולם כולו ולא נצטמצם רק למבט הלוקאלי על ההתרחשות בזירה המקומית |

הסבר : לרוב אנחנו מחפשים   את השיחה המוסבת עלינו ובתוך כך מפספסים את ההזדמנות הגדולה שקיימת לרשותנו ברשת והיא לקחת בעלות ולהיות אינסטנציה בתחומינו, שכן אם אכן נהיה שם , ננטר את המידע הרלוונטי לתחום שלנו, ‘נטרח’ לענות וניתן פתרונות בנדיבות. המציאות תאיר לנו פנים ותחזיר את התגמול עשֶׂרֶת מונים ! עצם העובדה שהכלים הקיימים ברשת מאפשרים לנו ליצור נוכחות עסקית ומקצועית צריכה להפעיל  אצלנו התגייסות מלאה, שתעיד כי “נפל האסימון” : אכן זו הזדמנות שחבל להחמיץ |

נקודת המבט שלי ברשומה :  מכיוון שאני לא מתיימרת לתפוש את מקום חברות הניטור ואת כלי הניטור המתוחכמים הקיימים ברשת, אמקד את הרשומה שלי בגבולות הניטור של הנושאים המעניינים ביותר עבורכם, דהיינו, ניטור מתוך בחירה לשֵם למידה. הכוונה  לניטור במתחמים שונים ברחבי העולם שבכוחם לאפשר לנו למידה בפועל כשנתוודֵע לְמה שקורה בעולם כמקור השראה: מתוך כך נרחיב את אופקינו בכל הקשור למקוריות, לחדשנות ולפיתוח עסקי |

Objectivemarketer | כלי נהדר המאפשר לכם לשלוח הודעות מתוזמנות של פוסטים   ולאחר מכן לעקוב אחר התגובות שהתקבלו ולהגיב בהתאם. כמו כן הכלי מספק שירות מאוד ייחודי ומתקדם של אנליטיקס אודות הפעילות הכוללת ובמקביל על פעילות נקודתית של פוסט מסוים. הניתוח דומה מאוד לGoogle Analytics ומאפשר לכם לדעת מהו המיקום של הצפייה, וכן מספר הצפיות, הערוצים, התגיות ועוד … |

Google Alerts  | כלי מצויין שאני מניחה שרובכם מכירים.   ניתן לקבל התראות על תחומים שונים ונושאים שונים על פי ההגדרות שלנו. אני מאוד ממליצה לכם להיכנס מדי פעם ולרענן את ההגדרות שלכם. כמו כן קחו בחשבון שדרך בדיקה בReader Google תוכלו לסקור על בסיס קבוע כמה אנשים רשומים לאתר שלכם או לבלוג שלכם ובמקביל אתם יכולים לבדוק מהו מספר הרשומים לבלוגים של מתחרים או בלוגים שלגביהם אתם רוצים לקבל משוב על מידת האפקטיביות ומספר הצפיות בכדי לבדוק כדאיות מעקב. אני מאוד ממליצה לכם להכין לעצמכם קיט תחומי עניין ולתזמן את המועדים שלהערכתכם תוכלו לקרוא תכנים בנושאים המעניינים אתכם. התזכורת הזו תועיל לכם בחינוך עצמי לקריאה ולעידוד הסקרנות |

Newsgator | מאוד מזכיר (לי) באיפיון את Google Alerts   אבל מדרך הטבע כל כלי מייצר תוצאות אחרות. כאן גם הסדר מאוד שונה מכיוון שתוצאות החיפוש אותן אתם מבקשים מסודרות לכם כמו פורום על פי נושא או מילת חיפוש אותה הקשתם. אתם יכולים להרגיל את עצמכם להיכנס אחת ליום בתזמון הנכון לכם ולראות מה היו תוצאות החיפוש ומה הוא העלה בחכתו. זהו כלי אגריגציה מעולה לאיתור תכנים בנושאים שונים ברחבי העולם. קחו בחשבון שלָרוב תוצאת החיפוש שלו מפיקה פרטים בלעדיים שלא תקבלו במקומות אחרים |

Ubervu | כלי ממש משובח המאפשר לנו לבדוק אותו לחודש חינם  אתם יכולים לעקוב דרכו הן אחר תכנים שלכם והן אחר תכנים מהעולם הגדול. זהו כלי מאוד יעיל לאיתור וניטור תכנים מחו”ל אבל המגרעת שלו היא שהוא כרוך בתשלום. כדאי לערוך ניסיון מקדים ולראות האם זה מספק לנו צורך ממשי. בוודאי ובוודאי שככלי מחקרי עבור חברות גדולות ביכולתו לספק איכות מאוד גבוהה במציאת תכנים ובניטור מדויק. כמו כן, יש לכלול בשיקוליכם את העובדה שהוא מספק סטטיסטיקות על התכנים שלנו בצורה מרבית ומשובחת , גם במקרה זה הכלי מתנהג בצורה מאוד דומה לGoogle Analytics | 

Company Buzz | כלי לינקדאיני, קרי אפליקציה בLinkedIn  המאפשרת לראות מהו הבאז על החברה שלנו או על חברה אחרת בTwitter. ניתן לייצר כאן ניטור מידע על חברה ולהסיק על פי התוצאות כמה באז הלכה למעשה היא יוצרת. חשוב לציין שברגע שאתם מגדירים את החברות בהן אתם מעוניינים הוא יספק לכם את המידע באופן קבוע בעמוד שלכם. כמו כן טוב לדעת שההתקנה שלו בעמוד שלכם פשוטה למדי וכל מה שעליכם לעשות הוא להגדיר את הקשר ליוזר שלכם בTwitter ולסמן העדפה לאפליקציה זו במתחם האפליקציות של LinkedIn. עוד סיבה טובה להירשם לLinkedIn למי שלא עשה זאת עד היום |

Socialoomph | כלי מעולה למי שמשתמש בTwitter  מאפשר לכם לנטר תחומי עניין, חברות, ואף יוזרים שונים. יש בכלי זה כל מיני טריקים ערמומיים המאפשרים לכם לעקוב אחרי פעילות של יוזרים מסוימים אותם תרצו לאתר כדי לבדוק את מהלך הפעילות שלהם. כמו כן הוא מאפשר לייצר פעילות RSS ותזכורות Alertes לתכנים ייעודיים אותם אתם מחפשים. כלי זה אגב מתאים מאוד גם לניטור המידע הישיר על החברה או המותג שלכם. הוא מספק את ההתראות אחת ל24 שעות ומצליח לנטר פעילות באחוזים די גבוהים |

Bit.ly | כלי שתועלתו מתבטאת פחות בפתרונות בניטור מידע על תחומים שונים  ויותר בניטור ווליום המידע שאתם מפזרים ברשת . אם תשתמשו בו לקיצור הלינקים שלכם תוכלו לעקוב אחר הפעילות של הלינק , לראות כמה פעמים היא תוזכרה ואיפה . כמו כן אתם תמיד יכולים לקחת לינקים של גורמים אחרים ולייצר גם עליהם את הבדיקה הזו. באופן כללי הכלי יכול לעזור לכם לבדוק פעילות מתחרים ולראות איזה ווליום היא מייצרת בפועל במסגרת הנתונה |

Radian6 | אחד הכלים החזקים והנחשבים ביותר לתחום זה בחו”ל   גם כאן צריך להפעיל שיקול דעת מכיוון שאינו כלי חינמי . אבל, וזהו אַבָל גדול , חברה שחוקרת תחום מסוים ורוצה לקבל דאט מעודכן על נושא נבחר בספרייה הגדולה יכולה להשתמש בכלי זה לתוכן בזמן אמת ולקבל תוצאות מאוד איכותיות אודות השיחה המתקיימת בתחום הנבחר. הוא יודע לסקור ברמה מאוד גבוהה עמודי Facebook ציבוריים, Twitter , פורומים ובלוגים מכל העולם. כלי המאפשר גישה לידע מעודכן ולבדיקה של תחומים אותם נרצה לפתח ונותן לנו מושג ברור על השאלה היכן הדברים עומדים כיום |

Whostalkin | כלי מעניין מאוד ! מנוע חיפוש על השיחה המתקיימת ברשת   כלי מדליק שמאפשר לכם לחפש בזמן אמת את השיחה. על פי נושא והייחוד שלו איפשור חיתוך מול זירה בה אתם רוצים להתמקד . לצורך העניין אתם יכולים להקליד נושא ולחתוך אותו רק מול WordPress או לחילופין  מול Twitter וכן הלאה. כאמור, מאוד מדליק ומאוד כייפי למשחק וגם מדלוור תוצאות לא רעות כלל וכלל (תודה למיכל מורנו ) |

Youropenbook | כלי נפלא שעוזר לנו לגלות את אופי השיחה בFacebook  אישית עד כה לא מצאתי מנוע חיפוש רחב כמותו. ניתן לחפש כאן נושאים שונים והתוצאות יולידו לכם את הסטאטוסים האחרונים אשר עלו בכל נושא. יש פה גם אפשרות לחתוך ולקבל תוצאות של תכנים שהוצגו על ידי נשים או גברים. מתאים לכל מי שמעניין אותו לחתוך את אופי השיחה מתוך התייחסות נפרדת לנשים או גברים |

לסיכום | משעה שהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה הגעתי לעשרות כלים שונים   צימצמתי עבורכם את הרשימה רק למבחר של אלו שנראו לי כערכיים ואיכותיים . אבל מהכרותי את התחום ואת האבולוציה שלו כל יום קם ומיתגלה כלי חדש אשר מייצר בידול ואיכות שימוש באופנים שונים . כדאי להיות ערניים. לנטר תרתי משמע גם אחר כלים חדשים ובאותה מידה על תוכן. מדובר על תוכן איכותי אשר יכול לספק לכם ערך מוסף ולעזור לכם ברעיונות, פיתוח עסקי ובחדשנות הלכה למעשה |

——————-@כדאי לכם מאוד לראות את הסרטון הקצר המצורף שמסביר על השירות המקסים הזה @——————-

ספרים מנוגה, שיחות ממאדים אשר עידן :  העיתון דה מרקר דיווח : לינק  “אתמול נרשמה נוכחות דלה עד מאוד בפתיחת “שבוע הספר” בכיכר רבין. מעט מאוד הקונים והמון המרחבים הריקים שבין דוכני הספרים – מעלים את השאלה, האם לא הגיע הזמן לשנות את המתכונת האנכרוניסטית של “שבוע הספר” ולמצוא דרכים חדשות להגיע לקהל הקוראים”. בזוס מנכ”ל אמזון אמר שהוא אוהב שני שרידים עתיקים מהשבטים הקדמונים של המאה ה20: סוסים וספרים. אבל כמו שהוא לא עושה את התחבורה שלו באמצעות סוסים, אלא מכוניות ומטוסים, כך הוא לא עושה את הלמידה והעדכון שלו באמצעות ספרים, אלא קינדל. ספרים וסוסים הם פטישים חשובים, אבל מקומם במוזיאון. אבל בזוס טועה. כבר טים אוריילי (הממציא של המושג ווב 2.0 בשנת 2004 , ומו”ל חשוב) אמר לו שלקינדל אין סיכוי. לעומת זאת אני חושב שלאי.פד ולאי.פון יש סיכוי. למה ?

הרחבה  מוזר, אבל השבוע, הגעתי לראשונה לספרייה באוניברסיטה לאחר שנים רבות (לגודל הבושה !) שלא ביקרתי בה. הרגשתי כמו בביקור באיזו כנסייה ביזנטית. ואף על פי כן מצאתי שם את הספר ששמרו לי “אנגייג’” של בראיין סוליס , וזאת לאחר קריאה מעמיקה בספר של קליי שירקי “כל אחד יכול” וקריאה פחות מעמיקה בספר של מזריץ’ על עלייתה של Facebook. אם כך, איך אוכל לטעון שנגמר עידן הספר בעוד שבו זמנית אני קורא שלושה ספרים בחודש, כמעט ספר לשבוע? גרוע מכך, אם ננקוט לשון הפרזה, בביקורי בספרייה, הבחנתי מזווית העין את התרגום לעברית של הספר של עמנואל לוינס “כוליות ואינסוף” שהוא אחד הספרים החשובים שראו אור בעולם במאה ה20, ומייד ביקשתי מהספרנית שתשאיל לי אותו לשישי-שבת , על אף שהוא עותק שמור.

ככה זה, אנחנו חיים בעידן הסתירות  אני בן שישים וחי בין שלושה עולמות : המסורתי-דתי, המודרני-מדעי, והפוסט מודרני-רישתי. ממש הספר “הגל השלישי” של אלווין טופלר משנת 1980 על הגל החקלאי, התעשייתי, והדיגיטאלי. עולם הילדות שלי היה בטריטוריה של ספר התורה-משנה-תלמוד. עולם ההתבגרות, מגיל 10 , היה של האנציקלופדיה מכלל ושל קריאת ספר אחד בשבוע. העולם השלישי שלי הוא השיחה שגיליתי עם הופעתו של ווב 2.0 בגיל 54.

כמו שנאמר, מה שעושה את ההבדל בין קינדל וספר הנייר מצד אחד, לבין האיפון והiPad מצד שני הוא המעבר ממונולוג לשיחה. זו בעצם החזרה לעתיד. באיזה מובן? משום שלפני 2400 שנה קרתה לעולם תאונה גלובאלית, כשהומצא הכתב והשיחה המושתתת על דיבור נדחקה. עשרת הספרים שאפלטון כתב לפני 2000 שנה, תיעדו את המעבר מהשיחות בשוק של סוקרטס (מעֵין אוסף של סטאטוסים, טוויטים ופוסטים), אל האקדמיות המונולוגיות של תלמידי סוקראטס : אפלטון, אריסטו ואלכסנדר מוקדון. אלכסנדר היה הגרוע מכולם שכן הוא היה מוחק התרבויות הגדול בהיסטוריה, פרומו של האנתרופולוג הקולוניאלי של היום. הספר החשוב ביותר שתיעד את התאונה הגלובאלית הוא של ז’ק דרידה “בית המרקחת של אפלטון” שעושה דה-קונסטרוקציה (הורס מבפנים כמו וירוס שמפרק בקטריות).

המצאת הדפוס רק החריפה את התאונה הגלובאלית  השיחה הצטמצמה עוד יותר. השפה נעשתה אחידה יותר ובני האדם הפכו למעֵין בולי עץ אחידים והמוגניים שניתנים להצבה במפעלי התעשייה כמו עמודי טלגרף אחידים לאורך אלפי קילומטרים. החינוך מהגן עד הדוקטוראט נועד רק למטרה אחת: לגזום את הענפים המסתעפים מכל ילד וליצור ממנו בול עץ ישר ו’בוק’. כאמור, עד להמצאת הכתב, חיינו בחמולות סביב המנגל או סביב הבְּאֵר או אפילו בחמולות הגדולות כגון אלה של יוון העתיקה, ניהלנו יחד את המדינה סביב האצטדיון בדמוקרטיה ישירה שיחתית.  השיחה הייתה אפשרית בקהילות של 50-150 איש (מספר דנבר, קוראים לגבול סוציולוגי זה). אבל אז חשבו שאי אפשר לנהל שיחה באוכלוסייה של 300 מיליון אמריקאים, או 7 מיליון ישראלים או מיליארד הודים, והמציאו את הבדיחה הקרויה דמוקרטיה ייצוגית.

אבל המדיה החברתית מאפשרת תקשורת של רבים לרבים גם בקרב מיליארדי בני אדם !  חזרנו בזמן 2400 שנה, אבל עם פתרון חדש שאפילו מרשל מקלוהן לא חלם עליו בספרו “להבין את המדיה”. אירוני, אבל סיימתי בספר.  אפילו Facebook לא הצליחה להתנתק מהספר. זה מוטבע בשמה.

 האם לספרים יש עדיין זכות קיום ?  והאם בעצם אנחנו יכולים ללמוד כל מה שאנחנו צריכים ברשת דרך הכלים הקיימים ודרך קבוצות דיון ברשת ? הרשומה תעסוק הפעם בנושא זה, במטרה להכיר מגוון נקודות מבט על אותה הסוגיה מצד אנשים שונים. בסוף הרשומה יצורפו לינקים למקומות איכותיים מהם ניתן ללמוד ברשת.

 דפוס : “אוח הריח”…  בעברי הייתי פרסומאית,וכדרך הפרסומאים נחשפתי בקביעות לבתי דפוס בין אם מדובר בעיתונים ובין אם במוצרי BTL מודפסים : קטלוגים, עלונים, חוברות ועוד …מאז ומתמיד אני אוהבת מאוד את ריח הדפוס. ריחותיהם של ספרים חדשים ‘עושים לי את זה’. הכרטיס שלי באמזון פעיל ביותר ובאופן תדיר אני מזמינה לעצמי ספרים שונים בתחומי עניין מגוונים. בשלב זה לא קל לי לדמיין שהפרינט ייעלם והכול יעבור אל מסך המחשב. מצד שני, מיום ליום אני מוצאת את עצמי מקדישה יותר ויותר זמן לקריאה באון ליין והרבה פחות באוף ליין. זו הסיבה ש’דיגדג’ לי לבדוק לאן פני הספרים ולשתף אחרים בסוגיה הזו, דהיינו לאיזה כיוון העולם מתפתח, בלי להצטמצם אך ורק לנקודת המבט שלי. עקרונית אני מאמינה שהרשת הפכה לבית ספר אחד גדול ומקוון המאפשר לנו להגיע למקורות מידע מפתיעים וייחודים. הגיעה לידינו ההזדמנות לבדוק מה חושבים אחרים על המתרחש בתחום הנקודתי שהצבתי. בואו נתחיל :

 ברשומה זו יש לי את הכבוד  לארח כותבת מיוחדת מאוד הלא היא אִמי : דוקטור יהודית אוריין, דוקטור לספרות. אני נותנת לה את הכבוד להתחיל את הפוסט… יהודית אוריין : תמיד קנאתי בנוהג הטוב של הצרפתים, לברר מיידית במילון כל מושג שלגבי פירושו אין בטחון גמור…וגם אם יש ביטחון כזה. הדבר הפך למעין תחביב לאומי שהושרש עמוק עוד מימי בית הספר. אף צרפתי לא מתעייף מההרגל הזה, והחיפוש כשלעצמו כנראה גורם הנאה, ואכן גם צופֵן הפתעות, בבחינת “מעניין, לא חשבתי על ההיבט הנוסף”. והנה בלי מֵשִׂים מגיע לו עידן הויקיפדיה, והנוהג הזה הפך לנחלת כולנו, גם בישראל. אלא שבמקום לדפדף בכרך העבה של המילון (שדורש גם מיומנות באלפבית, אם נרצה להגזים), המושג המבוקש זמין לנו בהרף עין של הקלדה, וכדי להיות מעודכנים באמת, די גם בהרף נגיעה ב iPad, וכל ספרות העולם פרושה לפניך בתרגום ובמקור. ובכן, האם המצב המודרני מייתר את הספריות ? את שבוע הספר ? את כתבי העת ? את העיתונות ? לא בהכרח. אלא שהיריד, הספרייה וכתב העת, כולם ימצאו את עצמם עד מהרה בתוך מסגרת המדיה וללא תיווך הניירת. קודם כל גם הגופים הנזכרים עצמם לא טומנים ידם בצלחת השטוחה של הביקוש לספר ידני… כולם נערכים למעשה לקידמה הדיגיטאלית, החל בהתקנת עמדות מחשב בתוך הספריות ועד שימור הטקסטים במיקרופילם, דבר שנעשה כבר עשרות בשנים, לפחות מפאת העומס על המדפים. בירידי הספרים מוצאים קלטות שֵמַע בצד הספרים, והכיוון הרווח הוא להצמיד קלטת לספר. אישית אני מריחה קפיצה קרובה להיעלמות הטקסטים הידניים, כשם שנעלמו מעל מפת העולם הקסת והדיו והכתיבה הקלאסית בעט ציפורן. טבעי שמוליכי הבשורה הדיגיטאלית הם בני הדור הצעיר, שהם גם שוחרי הטרנד האקולוגי, כממריץ ממדרגה ראשונה לכל המהלך החדש. לכל מי שדואג לצד הנוסטאלגי, המתבטא ברגישות ל”ריח הספר”, לאווירת ההשראה בחלל הספרייה, לעיצוב הקיר התרבותי בסלון וכיוצא באלו, מוטב שיסיר דאגה מלבו. מובטח לנו שההמצאות הטכנולוגיות החדשות ישיגו גם את האפקטים החושניים הללו, הריחני, החזותי והאמנותי. הרוח היצירתית רק אורבת לאתגרים חדשים לבקרים, וגם המדיה אינה מושתתת על רובוטים אלא על האנשים ועל היוצרים מאחורי הכפתור |

 עומר מילויצקי | לימוד עצמי ברשת | האם ספרי לימוד עדיין רלוונטיים ?   העמקת השימוש היום יומי של כולנו באינטרנט (יש שיגידו תלות) שילבה באורח החיים המודרניים כלים, נורמות ושיטות לימוד עצמי שהשפעתן מרחיקת לכת למרות שלא כולנו מודעים לכך.אני זוכר שכילד, בכל פעם ששאלתי את בני המשפחה שלי: איך כותבים את המילה הזו והזו, או מה המשמעות של מושג כזה או אחר, תמיד התקבלה התשובה הכמעט אוטומטית: “תפתח מילון, אינציקלופדיה”. למרות שלדעתי אכן נחשבתי לילד סקרן, פעולת החיפוש בספרים הכבדים האלו יצרה תחושת שעמום וסרבול מיידי, מה שלא פעם גרם לי לדחות את הסקרנות למועד “נוח יותר”. אם תשאלו כל אחד היום מי היה הנשיא הראשון של ארה”ב או מה היה שמה המקורי של העיר תל-אביב, התשובה האוטומטית תהיה: מה הבעיה ? תן לי רגע ואני מוצא את התשובה בגוגל או בויקיפדיה….”. הזמינות הנוחה כל כך של המידע ברשת האינטרנט כוללת בתוכה מקבץ אדיר של יתרונות כמו גם חסרונות : יתרונות : א. מהירות חיפוש המידע ב. נגישות והיקף המידע הזמין ג. קלות החיפוש : רק צריך ל הקליד מה רוצים ללמוד (האמנם הילדים היום יודעים מהן הכרטיסיות בספריות ?!) ד. מקורות מידע מגוונים ואמינים ה. מידע לעצלנים : לא חייבים לקרוא, אפשר ללחוץ על כפתור ה- Play ולצפות בהדגמות בווידאו ו. חדשנות : הכוונה היא לזמינות תכנים, הסברים, ואפשרויות לימוד עצמי בכל תחום, מגדול ועד קטן, שלעולם לא היו כה זמינים ללא האינטרנט, למשל : סרטון קצר שמדגים איך לפתוח סתימה בשירותים ! (רוצים באמת לדעת ולהיווכח ? ) צפו בלינק  חסרונות : א. אמינות המידע: לא ברור על מה מבוסס כל מקור מידע ברשת ולכן איכותו ואמינותו אינם חד משמעיים ב. עידוד עצלנות : לא רק מהבחינה שהגולשים מתרגלים למינימום פעולות כדי להשיג מידע חדש וללמוד, אלא גם הסבלנות שלנו עלולה להתקצר יותר ויותר כך שבקרוב אולי לא נוכל לשבת אפילו חמש דקות מול סרטון הדרכה בווידיאו (שלא לדבר קריאת ספר…) ג. מה יהיה גורלם של הספרים ? גישה שהופכת פחות ופחות הזויה היא האם לספרים, כמו עיתונים יש בכלל עתיד ? בדיוק באותו האופן שבו עולם העיתונות המודפסת ממשיך להיפגע כתוצאה מחדירת האינטרנט לחיינו, כך גם הספרים הופכים פחות ופחות רלוונטיים עם כניסת מחשבי הטאבלט או הקוראים הדיגיטאליים. ד. זילות מקצועית : תחשבו על זה : מידע מקצועי שזמין לכל אחד ברשת, מתורגם ומקבל פרשנות אינדיבידואלית ומונגש בחזרה ע”ג פלטפורמות שונות יביא למצב שבו כל אחד קורא לעצמו איש מקצוע ! ב”עולם האמיתי” לא חסרים שרלטנים, מה יהיה עתיד מקצועות שונים כשהשירותים ניתנים ברשת ? |

 מורית רוזן | זהר הפנתה אלי את השאלה אם לספרים יש עדיין זכות קיום ?   השאלה של זהר העבירה אותי לשלושה מקומות מרכזיים שהספרים תופסים בחיים שלי היום. הסוג הראשון, ספרי לימוד, ספרי עיון. אני אוהדת גדולה של מדפי מדור ה”עיון” בחנויות הספרים. בעבר התרכזתי בתחום הפסיכולוגיה ומדעי המיגדר, ובשנים האחרונות אני נוטה יותר לתחומי שיווק, ניהול עסק, כלכלה. קוראת שוב ושוב, תמיד בספר ולא בפורמט דיגיטלי. בדיגיטלי, מפאת הקושי להתמקד בעניין אחד כשיש כזה עושר מסביב, אני קוראת לא מעט מאמרים שמעניינים אותי, ובצידם כל מה שמחזיק אותי בקשב לעשרים שלושים דקות, גג. יותר מזה, כבר דורש ניתוק מהמסך והרעש, ותנוחה מתכרבלת על הספה או על המיטה… הסוג השני ספרי קריאה. אני חייבת שיהיה אתי תמיד ספר אחד לפחות, שמלווה אותי לכל מקום. לתור לרופא, למיטה, וגם לשירותים… סיימתי לא מזמן את טרילוגיית מילניום המופלאה, וכרגע המצוקה קשה בעקבות פטירתו של הסופר משום שאין בנמצא ספרים נוספים משלו… מחפשת נואשות אחר ספר שיסחוף באותה מידה. אני מבינה שאולי כשיבליח הiPad לחיי אוכל גם לקחת אותו איתי לכל מקום, אבל זה עדיין ‘מרגיש’ אחרת. סוג של בגידה במדף הספרים הענקי שמלווה אותי מיום שאני זוכרת את עצמי. הסוג השלישי קריאה לילית לכל ילד לפני השינה, כולל סיפור ערש לגדולים שכבר יודעים לקרוא לבד. ברור שאפשר יהיה להשתמש גם בקורא הדיגיטלי במיטה, אבל יש משהו בספר הפיזי שיוצר תחושת חיבור או חיבוק מסוג שונה. האמת היא, שמה שחשוב לי הוא שהם – וגם אני, נמשיך לקרוא. אם הכלים הדיגיטליים יאפשרו לנו לקרוא יותר, בזול יותר ובצורה נוחה יותר, בהחלט ייתכן שארצה אפילו לוותר על ערימות הספרים שמעלות אבק כאן על המדפים. אולי פשוט קשה לי בינתיים לדמיין איך זה קורה… אבל עד שכל ספר שארצה יהיה נגיש עבורי באותה קלות שהספרים נגישים לי היום – אני נשארת עם הקיים והבטוח, שלא במקרה מוגדר כ”נכסי צאן ברזל”…|

 אשר עידן | ספרים מנוגה, שיחות ממאדים   העיתון דה מרקר דיווח : לינק “אתמול נרשמה נוכחות דלה עד מאוד בפתיחת “שבוע הספר” בכיכר רבין. מיעוט הקונים והמון המרחבים הריקים שבין דוכני הספרים – מעלים את השאלה, האם לא הגיע הזמן לשנות את המתכונת האנכרוניסטית של “שבוע הספר” ולמצוא דרכים חדשות להגיע לקהל הקוראים. בזוס מנכ”ל אמזון אמר שהוא אוהב שני שרידים עתיקים מהשבטים הקדמונים של המאה ה20: סוסים וספרים. אבל כמו שהוא לא מפעיל את התחבורה שלו באמצעות סוסים, אלא במכוניות ומטוסים, כך הוא לא נעזר לשם הלמידה והעדכון השוטף שלו באמצעות ספרים, אלא קינדל. ספרים וסוסים הם פֶטישים חביבים וחשובים, אלא שמקומם במוזיאון. עם זאת, התברר שבזוס טועה. כבר טים אוריילי (הממציא של המושג ווב 2.0 בשנת 2004 , ומו”ל חשוב) אמר לו שלקינדל אין סיכוי. לעומת זאת אני חושב שלאי.פד ולאי.פון יש סיכוי. למה ? מה שעושה את ההבדל בין קינדל וספר הנייר מצד אחד, לבין האיפון והiPad מצד שני הוא המעבר ממונולוג לשיחה. זו בעצם החזרה לעתיד. כי הספר הוא בבחינת דיבור של יחיד לרבים ואילו השיחה עוברת מהרבים אל הרבים. אלא מה? עד להמצאת הכתב, חיינו בחמולות. השיחה הייתה אפשרית בקהילות של 50-150 איש (מספר דנבר, קוראים לגבול סוציולוגי זה). כמובן שאז עדיין חשבו שאי אפשר לנהל שיחה באוכלוסייה של 300 מיליון אמריקאים, או 7 מיליון ישראלים או מיליארד הודים, והמציאו את הבדיחה הקרויה דמוקרטיה ייצוגית. אבל כיום המדיה החברתית אכן מאפשרת תקשורת של רבים לרבים גם בקרב מיליארדי בני אדם! חזרנו בזמן 2400 שנה אחורנית, אבל עם פתרון חדשני שאפילו מרשל מקלוהן לא חלם עליו בספרו “להבין את המדיה”. אירוני, אבל סיימתי בספר.  ואפילו Facebook לא הצליחה להתנתק מהספר. שהרי זה מוטבע בשמה |

 אייל בירן | טוב, על דבר אחד אנו אמורים כולנו להסכים.  ספר אלקטרוני הוא עדיין ספר. רק בהבדל שהוא מבוסס על תשתית שונה.  אין ספק שיש לו יתרונות : הוא יכול להכיל עשרות כתבי עת. למעשה אתה יכול להסתובב עם ספרייה שלמה בתיק. הוא מייצר חוויה שונה, במובן שאתה צולל לעולם תלת מימדי וחי בתוך הסיפור. הוא כייפי, פשוט וקל. כללית אנחנו כנראה גם מסכימים שכייף לנו ברשת. הכול זמין ונגיש ופרוס לפניך וכל המידע והידע המבוקש נמצאים במרחק קליק אחד, העיקר שתדע מה אתה מחפש. בקצרה, זו חוויה, זה כייף זה משהו אחר. אבל אחרי שהסכמנו אני מבקש להעלות טענה שלא בטוח תזכה להרבה תמיכה : יש לכל זה מחיר ולא בטוח שהוא מחיר משתלם. אמנם היה מי שאמר פעם שהעיקר נעוץ בחוויה יותר מאשר במוצר עצמו. נניח שהדבר נכון לגבי משחקים או לקיצור תהליכים או לקבלת שירותים ספציפיים אבל מה בנוגע להעשרה ? להרחבת עולמות ? להשקעה ולמאמץ שהם בסיס לחישול אישיותנו ? הגם בנוגע לאלו חשובה לנו יותר החוויה ? אני סבור אחרת. כאשר אני רואה את בני מקבל שיעורי בית ורץ לבצעם בעזרת גוגל אני סבור שהוא מפסיד. הוא מאבד את הטעם של זמן אימון ומחשבה המופעלים בשעת החיפוש אחר הערך הנכון. הוא מפסיד חשיפה לחומרים מעניינים שלא חיפש מלכתחילה אלא וודאי היה נתקל בהם אילו דיפדף  בכרך הבריטניקה לנוער, הוא לא מתמודד עם האתגר שעיקרו לשאול ולחקור שהרי הכל מוגש לו בקלות רבה מדי. כאשר אני חושב על מעריצי הiPad שמוכנים מחר בבוקר לערוך מדורה או להכריז על מכירת חיסול לכל הספרים המודפסים אני מבין שהם שכחו את החוויה שבקבלת ספר מתנה ולא קובץ מתנה ובאותו מעמד לדעת שהקונה חשב עליך ו’התאים לך בול’ את רב המכר הרלבנטי ביותר ואפילו השקיע בנוהַג לכתוב ברכה. הם לא ממש נותנים את הדעת על הפער המעמדי שנוצר בין אלו שיש בידם לרכוש את מוצרי הטכנולוגיה לבין אלו שהדבר נבצר מהם, כן מזמן לא הריחו את ריח הדפים של ספר חדש שזה עתה הגיע לחנות והדפדוף בו לוקח אותך על גלי ארומה ייחודית למקומות אחרים. כאשר אני מתבונן במירוץ החיים שבו אנו שקועים, שבו הכול הוא אקסטרא והכול חדשני ומהיר ועצבני אני נוטה לקוות שנשכיל להישאר עם הספר ולא נהפוך ל”עם הקינדל” , שנדע לקרוא ספר אחד בכל פעם ולא נקפוץ בין שלוש מהדורות אלקטרוניות, שנעריך את הקשה, את האיטי, את ההשקעה, שנמשיך להתרשם ושנכתוב בפועל ולא רק נעשה העתק והדבק. הנכון בעיני הוא לקבל את החדש ובמקביל לטַפֵּח את ההבנה שהישן מקומו תמיד חשוב ומשמעותי כי בלעדיו החדש לא היה קיים |

 יעל פרי סלומון | “ספרים רבותי רק היום רבותי,   ספרי לימוד, ספרים במחיר הקרן, שירה רבותי, שירה רעננה, שירה מלאה מיץ… סדרי משנה, לא אחד, לא שניים, לא שלושה, שישה סדרי משנה…… מנדלה מוכר ספרים בהנחה…” (מתוך הגשש החיוור, מערכון “בוטיק הספרים”). ננסה את הגרסה הדיגיטלית של בוטיק הספרים ?  “דיסק און קי רבותי דיסק און קי… קבצי PDF פרוצים”. לא נשמע טוב. לאור ההדגמה, איזו ירושה אנחנו משאירים לדורות הבאים ? הנוכל להרשות שבנינו ובני בנינו יהיו בורים תרבותית, ברמת בידור “גששית” ? אישית צריכת מידע ממקור מקוון מאוד מתאימה לי, ואכן העידן הדיגיטלי מספק לי תועלות נוספות בתוך חיי היומיום. ועוד, מהיבט האישי, הסרת האבק וסידור מדפי הספרים היא אחת המלאכות השנואות עלי. לעומת זאת, ספריית הקבצים שלי במחשב מסודרת, מאורגנת ואינה מעלה אבק. בקיבוץ בו גדלתי הקימו את מפעל הקלסרים הגדול בארץ, ובחנות הכול בו של הקיבוץ הקצו מדף לחלוקה חופשית של קלסרים פגומים. תבינו מעצמכם איך נראה המשרד שלנו… הוא רומז לי – “יום אחד אזדקק לחומר המצולם שבקלסרים”… חַחַחַחַח… מזה עשר שנים לא נפתחו הקלסרים, רובם ככולם. אבל אני עצמי לא האישיו כאן, ולכן, לתפיסתי בעידן האינטרנט לספר המודפס יש זכות קיום גדולה ובעלת משמעות מיוחדת במינה, ולאו דווקא כמקור למידה בלעדי. הקובץ במחשב “נוכח רק באופן זמני”, ספר לעומת זאת, “נוכח תמידי”. ועל כף המאזניים מונח גם הגורם הבריאותי: האם נערכו מחקרים על הנזקים הפיזיולוגיים של ישיבה ממושכת מול מסך המחשב, הקרינה, והמאמץ המזיק לעיניים ? ספר הוא הרבה יותר ממקור מידע. ספר מודפס הוא סמל תרבותי. אולי אני נשמעת כמיושנת, אבל אם אני אכתוב ספר, אשאף למהדורה מודפסת, אף שהסיכוי למכור אותה במחיר סביר ולהחזיר את ההשקעה יהיה נמוך למדי. בספר מודפס המחבר יכול לכתוב הקדשה אישית, בכתב ידו, בנוסח שונה ונפרד לכל אחד ואחד. לכל ספר ריח ייחודי משלו, אפשר אף להתמכר לריח הזה… ויש עוד נימוקים, אבל זהר הגבילה אותי ל- 20 שורות. בברכת חג ספר שמח : לסופרים, לספרים, למולי”ם, לבתי הדפוס, למפיצים, לחנויות הספרים, ובעיקר לנו הצרכנים, קרי קהל הקוראים |

 אורי גורן | שני גורמים לוחצים כיום על תופעת היעלמותו של הספר :    טכנולוגיה וסביבה. הספר הוא לא מוצר סביבתי, הוא עשוי נייר, לרוב לא ממוחזר, ומן הצד הנגדי הטכנולוגיה לוחצת ומזרזת את התהליך : iPad, Evrit, קינדל וכו’ רוצים להעביר את הספר לפורמט דיגיטלי שאפשר לקחת אותו למיטה. ובכן מה מחכה לנו… האם הספר ישרוד ? יחד עם זאת יקשה עלי לנבא הלאה. דיוויד יום כבר הוכיח שהעובדה שעד היום משהו קרה לא מאפשר את הסקת המסקנה שמחר יקרה אותו הדבר, והמפל הוכיח את הבעיה האינדוקטיבית בפרדוקס העורבים השחורים . אף על פי כן ראוי לציין שלרוב מדיום אינו מחליף מדיום אחר וזו הישנה מוצאת לעצמה נישה. אז אולי אני טועה, והפעם באמת יקרוס המדיום המודפס, ולו בגלל הלחץ הכפול ואם כך בעוד שניים שלושה עשורים יהיו רק אייפדים למיניהם… אבל, כמוסכם על הכול, הספר אינו רק כלי עבודה, אלא הוא קיבל במרוצת המאות  גם נופך אישי ורגשי. פעולת הדפדוף, ריח הדפים וגם ארשת המכובדות שלו מקנים לו ערכים שאינם רק “שימושיים” בלבד ולכן אני נוטה להאמין שהטכנולוגיה לא תחליף את הספר. מן האספקט הלימודי, אולי כן, אך לא מאספקט הקריאה, בייחוד קריאת הפנאי |

 אריאלה דניאלי | To Book or not to Book   מכירים את הסיטואציה שבה קראתם ספר ממש ממש טוב ואתם רוצים להרגיש כך גם לגבי הספר הבא אבל לא תמיד זה מצליח. אמנם הספר הבא נחשב אולי “רב מכר” אבל הוא לא בדיוק קולע לטעם שלכם. כך זה היה אצלי עד שהכרתי את הTwitter. הTwitter חשף אותי לעולם תוכן חדש, מותאם לצרכיי ולמידותיי. הצלחתי לרדת לכזאת רזולוציה של חיפוש מידע, עד כדי כך שהיום המידע שמגיע אליי הוא כמו ספר ארוך שאני לא רוצה לסיים. העלילה כל הזמן מסתעפת, מִשתנה, מפתיעה והכי חשוב לא מפסיקה לעניין אותי. אם פעם הכוח היה בידי אנשי הדת ששלטו במידע, ואז עבר לבעלי הממון ומשם לאקדמיה, היום הכוח בידי כל אחד מאיתנו. כל מה שדרוש הוא גישה לאינטרנט וסבלנות במידה. הרשת מאפשרת לנו להיחשף למידע מכל העולם, בכל רגע נתון. היא מאפשרת לנו לבחור כחפצֵנו בכל תחום שנרצה ותמיד תספק לנו מידע לגביו (הקלדתי עכשיו “קרנף לבקן” בגוגל ואכן קיבלתי תוצאה!!!!). ולא זו בלבד שנוכל למצוא את המידע, אלא גם נגלה עוד הרבה מאוד אנשים שחולקים איתנו את אותו עניין  בין אם בארץ או בהונולולו. נכון שישנם מקצועות רבים שלא ניתן ללמוד במלואם דרך הרשת (סטודנט לרפואה לא יכול לנתח גופה וירטואלית), אבל אין ספק שקיימים מקצועות רבים וטובים שאין כל הכרח לשבת ולחמם כיסא באקדמיה על מנת ללמוד אותם. ובכל זאת, בנימה אישית, עם כל ההתפתחות הטכנולוגית, וחֵרף העובדה שאני מוצאת את כל המידע הדרוש לי ברשת, אני על ספרים לא מוותרת. זה המגע, הריח, האסטטיקה, הדפדוף, האופן שבו הם מונחים לי על מדף הספרים. הרשת תצטרך ללמוד להתחלק, היא לא לבד |

 אליה אלון | כבר שלושה ימים אני מסתובבת עם השאלה הזו :  האם לספרים יש עדיין זכות קיום או שאנו בעצם יכולים ללמוד הכול ברשת, דרך הכלים הקיימים ודרך קבוצות דיון ברשת ? כבר שלושה שימים שאני בעד הלמידה הדיגיטאלית, שכן זו מונעת כריתת עצים, מאפשרת לנו להגיע אל כל מידע, בכל רגע נתון, גם כשהחנויות סגורות והמשלוח מאמזון מתעכב. אך לא עובר זמן רב ואני כבר מתנגדת לעצמי, מה על החוויה, להחזיק את הספר ביד, במיטה, על המרפסת, חוף הים, בכל מקום, מה על העומק של למידה מספר. הכיף הגדול לקרוא ספר שבחרתי, לתת לו לקחת אותי למחוזות שלא שיערתי, בלי הצורך לקפוץ מלינק ללינק ? ועוד ! מה על כל אותם תכנים שאינם זמינים ברשת ? שאינם דיגיטאליים עדיין ? ובכן נוכחתי שאני בעד ונגד כאחד. הבוקר, התעוררתי עם מחאה ! לא רוצה לבחור, לא צריכה לבחור. ממש כשם שאני יכולה ליהנות ולשבוע מארוחת מזון מהיר ולחילופין מארוחת גורמה, כך אני רוצה ללמוד הן מהספרים והן מהרשת. אני מעוניינת בתוכן המהיר, לקבל ממנו את ה’ויטאמינים’ של הזמינות הגבוהה, החינמיות, שיתוף והשתתפות, לקרוא מידע ולהכיר דעות. לדון בנושאים הקרובים לליבי, לשמוע ולהביע את דעתי. באותה מידה אני רוצה להתבודד עם ספר. לקבל ממנו את התוספים שהוא מציע, להיעלם בין דפיו, להעמיק בתכניו, וליהנות מהאינטימיות שהוא מאפשר. לקחת אותו למיטה, להירדם איתו, לחוות את הלמידה כתהליך ממושך ומתגמל. אין זה מונע ממני לחזור לאינטרנט ולשאול את מנוע החיפוש שאלות ישירות ומדויקות ולמיין את התשובות עד שאקבל בתוך ערימת התוצאות את הזהב שטמון בהן. וכסגירת מעגל, לגלות בתוך הרשת את הספר הבא שיספק את החוויה הפרטי והאיכותית |

—————@ לינקים למקומות טובים שניתן ללמוד מהם המלצות מכותבי הפוסט @—————

Mit באתר זה תוכלו למצוא הרצאות מובילות באורך מלא, מחקרים ועוד … בהתחלה זה נראה קצת כבד ומפחיד (בבחינת”הלם העתיד”) להיות חשופים למידע כל כך יוקרתי אבל אתם מוזמנים לפנק את עצמכם ולהרשות לעצמכם לצלול. יש כאן גילויים מדהימים.

Ted אחד מהמתחמים המועדפים עלי ברשת. המתחם מאגד בתוכו הרצאות של מרצים מכל העולם בתחומים נבחרים כגון : חדשנות, טכנולוגיה, אינטרנט, קידמה , ירוק ועוד …

emarketer מקור מידע בלתי נדלה המתעדכן על בסיס יומי אודות כל מה שמתרחש בעולם בהקשר הדיגיטלי…

Economist כל מה שקורה בעולם, ממבט עסקי וגם מהיבטים אחרי מפתיעים.

Hubspot בית ספר מקוון לאינטרנט ומדיה חברתית הלכה למעשה. מלמד אותנו, נותן בידינו כלים, מחקרים , מתודלוגיות, וובינרים.

5min.com אתר לגולשים עצלנים או לממהרים : סרטוני הדרכה בכל נושא שבעולם.

ehow אתר נוסף הפועל באותה הנישה.

לסיכום | מתגלגלת לידינו הזדמנות חדשה וצריך ללמוד ליהנות מכל העולמות   הספר לא מייתר את הרשת והרשת מצידה אינה מייתרת את הפרינט. החוכמה הגדולה היא לתפוש את המועיל במכלול ההזדמנויות החדשניות בדרך שנוחה לנו, בדרך שאיתה קל לנו ושדרכה ננצל ללא עיכוב את מה שמוענק לנו ונפיק ממנו את המיטב. בעיניי התלמיד של הדור החדש הוא תלמיד שונה, חדשני, מהיר ומגיע לתוכן הדרוש בזריזות שלא היתה זמינה לו בעבר. הוא יכול לנכס לעצמו עוצמות במהירות, לוודא ולבדוק ולנהל את כל המהלך מעמדת הקופסה השחורה בביתו. ההבדל בין האחד לשני מסתכם אם כך במידת הפתיחות וברצון של כל אחד מאיתנו להרחיב אופקים בכל דרך אפשרית |

חשבתי הרבה על ערכת חג מתאימה לעולם הסושייל מדיה שלי , כזו שתהיה קלילה עם ערך מוסף ובאותה הזדמנות תביע תודה לכל האנשים המקסימים אשר הכרתי ברשת . אחרי ששקלתי לעומק את אופן ההגשה, החלטתי לרכז עבורכם את מכלול הפוסטים שפורסמו בבלוג זה מתחילת הדרך ועד היום, בצורה שתהווה מעין שירות מאונדקס אשר יקל עליכם ברגע שתרצו ללחוץ על הכפתורים הנכונים ולקבל ב”זירו” זמן את התכנים אותם תרצו לקרוא.

הסדר בו בחרתי הוא סדר העלאת הפוסטים  שמן הסתם משקף את ההיגיון וכיוון ההתפתחות שיקבעו את בניית הנוכחות שלכם ברשת תוך העמקה במתחמים אשר יתאימו לכם.

LinkedIn Guide | מדריך התמצאות במתחם המקיף את מירב הפעילות ועוזר לכם לעשות את הצעדים הראשונים |

מסע אישי בבניית בלוג | בניית בלוג עם דגשים על טיפים והבסיס עליו צריך להסתמך בשלב של טרום יציאה לפרויקט |

אימפלמנטציה של תהליך מדיה חברתית בארגון | תהליך תכנון לחברה אשר רוצה לייצר פעילות במדיה חברתית |

טיפים לבנית מגדל תוכן | איך מתכננים ארכיטקטונית את התוכן שלנו ומה יהפוך אותנו למעניינים |

בנית מגדל תוכן פוסט שני בסדרה | חלק שני בבניית מגדל תוכן וארכיטקטורת תוכן בפעילות מדיה חברתית |

בנית תוכנית עבודה וגאנט פעילות | אבני הדרך לעבודה מתוכננת על ציר זמן שנתי |

התוכן שלנו כטריגר לשיחה ואינטראקציה | על מהות הדיאלוג וחשיבותו במהלך הפעילות שלנו |

Book Report -Tribes | סקירת ספר של סת’ גודין עם דגשים על כלים ראשונים במעלה |

כנסים אירועים ומדיה חברתית | כלים, רעיונות ופתרונות לתכנון נכון של כנסים ודרכי השימוש במדיה חברתית |

The Land Of Facebook Part One | סדרת פוסטים על המתחם המקנים כלים פראקטיים לעבודה פוסט ראשון |

Social Media Industry Report | סקירת סקר ייחודי הנערך על המדיה החברתית במהלך 2009 |

Facebook Land Part two |סדרת פוסטים על המתחם המקנים כלים פראקטיים לעבודה פוסט שני |

Information Sources On The Internet | מקורות מידע ברשת ומנועי חיפוש לא טריוויאליים |

How Much Time Does it take ? | זמן השקעה במדיה חברתית , חלוקת משאבים ותכנון איכותי |

Google Analytics | איך מתרגמים את הפעילות שלנו למספרים ואיך בודקים תנועת גולשים |

Head of Marketing is The Chef of the Market | על תפקידו של מנהל השיווק |

The Power of Video | מהו הכוח של הווידיאו כערוץ תקשורת וככלי תוכן לגיטמי ובעיקר רלוונטי בכלי השיווק שלנו |

Twitter Dictionary | מילון וארגז כלים לשימוש נוח במתחם |

Our Greatest Fear | הפחדים שלנו בהתמודדות מול קהל קוראים |

Social Media Marketing 2010 | סיכום שנת פעילות במדיה חברתית, מבוסס מחקר ומבט על 2010 מגמות |

The unwritten rules | החוקים הלא כתובים של הרשת בחזקת עשה ולא תעשה |

Linkedin 4 Businesses | פוסט שני בסדרה על המתחם העסקי הגדול בעולם, בית ספר לנטוורקינג |

Build & Manage Your Brand Identity | הדרך שלנו לייצר ולהנכיח את טביעת הרגל חלוקת זמן ומשאבים |

Creating A Post | איך נולד פוסט ? דגשים לעבודה וטיפים ליצירת תוכן איכותי |

Slideshare & Content | מתחם מצגות המשמש כמקור השראה , כתוכן וכבמה שיווקית |

Visiting Other Blogs | יצירת טביעת הרגל שלכם ברשת על ידי נוכחות תגובתית במתחמים של אחרים |

The Power of Visual | הכוח של החזותיות וחשיבות העיצוב בשעת ההשתלבות שלכם במתחמי המדיה החברתית |

Networking In Social Media | כיצד מייצרים מערכות יחסים ברשת |

Social Media Guidebook Directory | פוסט קבוצתי מילון מושגים ברשת |

Blogging In Pictures | מתחמי תמונה כתוכן רלוונטי לכל דבר |

Personality Not Included- Book Review | סקירת ספר כלים על מדיה חברתית והדרכים לשילוב האישיות שלנו |

Use Facebook for Business Part One | סדרת פוסטים על המתחם הקניית כלים פראקטיים פוסט שלישי |

Management Strategy In Social Media | ניהול אסטרטגי של מהלכי מדיה חברתית |

Use Facebook 4 Business Part Two | סדרת פוסטים על המתחם להקניית כלים פראקטיים לעבודה פוסט רביעי |

Case Study:Deloitte Film Festival | סיפור מקרה על חברת דלויט בריטמן אלמגור מהלך מדיה חברתית, פוסט קבוצתי |

Free Cool Internet Tools | כלים חינמיים ברשת |

On-line Off Line | הכוח של הרשת בנקודות החיבור בין פעילות ברשת ומפגש בעולם האמיתי |

My Tweetipedia | הספרייה החדשה שלי בטוויטר |

Building a WordPress Blog | לבנות בלוג בוורדפרס מדריך לכולם |

Measuring ROI In Social Media Marketing 1 |  כיצד נמדוד פעילות במדיה חברתית פוסט ראשון בסדרה |

Rules of Social Engagement | חוקי יחסים במדיה חברתית עבור עסקים |

Knowing People on The Web | להכיר אנשים ברשת ומה מספרת לנו ההכרות על כמה היבטים של התופעה |

WordPress Widgets | תוספים ווידגיטים על מתחם וורדפרס |

Measuring ROI In Social Media Marketing 2 | כיצד נמדוד פעילות במדיה חברתית פוסט שני בסדרה |

Tips & Insight In Social Media Marketing | פוסט קבוצתי המעשיר אתכם בטיפים מעולם המדיה החברתית |

LinkedIn So Much More | פוסט שלישי בסדרה על המתחם העסקי הגדול בעולם, בית ספר לנטוורקינג |

New Search Engines | מנועי החיפוש החדשים, טיפים ולינקים למתחמים חדשים לשם מציאת תכנים ומקורות השראה |

Blog Review Newsgeek | בלוג ריוויו על מתחם ניוזגיק, בלוג ישראלי איכותי וחדשני |

מקווה מאוד שלקחתם מכאן שניים או שלושה דברים לארגז הכלים שלכם וברכת חג שמח …

מזה זמן רב אני מתכננת פוסט שמוקדש כ Blog Review לאחד מהבלוגים אותם אני פוקדת על בסיס קבוע. שקלתי ביני לבין עצמי מהו הבלוג שיתאים ביותר ואשר יעניק לכם ערך מוסף ממשי. בתחילה היה לי ברור שאכתוב על אחד הבלוגים שאני קוראת דרך קבע בעיתונות חו”ל אבל ככל שהרהרתי בכך יותר הבנתי שעדיף יהיה להתמקד דווקא בזירה הלוקאלית ולייחד את הפוסט ל” בלוג משלנו”.אחד הדברים המשמעותיים למסר שאני מעוניינת להעביר בפוסט הזה קשור לעובדה שצרכנות המידע שלי ברשת משתנה. אם בעבר סמכתי על יכולתן של מערכות עיתונים לספק תוכן עדכני מהימן ואיכותי הרי כיום יש מגמת השתנות וחלק הארי של התכנים אותם אני צורכת דווקא מסתמך בעיקרו על זירות ומתחמים בז’אנר הפרינדג’. העיתונות החדשה בלבוש של ‘תוכן גולשים’ מקבלת משמעות מאוד עמוקה במתחמים כמו המתחם המוצג בזה. מבחינתי, כדי לאמת חדשות בעולם הטכנולוגיה, המדיה החברתית, האינטרנט זה יהיה המקום שבו אבחר וזו תהיה אינטסנצית התוכן שלי |

מגדל התוכן של המתחם | הדבר החשוב ביותר בעיני במתחם הוא התוכן, תוכן מקצועי אשר סובב על נושאים מעולם החדשנות, הטכנולוגיה, תקשורת חברתית, אבטחת מידע , גאדגטים חידושים ועוד … חשוב לציין שמה שבונה ומה שמאפיין את התוכן הוא האנשים הכותבים! ומכיוון שהמתחם מתבסס על מספר כותבים קבועים וכולל אירוח של תכנים חיצוניים יוצא מכך שמתאפשרת הפריית תוכן איכותית ויתרה מזאת, הפריית תוכן הקשורה למציאות היומיומית שאותה עוברים הכותבים במקום העבודה שלהם ובעיסוק המקצועי שלהם. למעשה אנחנו מרוויחים מומחים בתחום אשר מרכזים עבורנו עולם עשיר ומעודכן, אמיתי וכנה |

תדירות | מועלים בו כשלושה תכנים חדשים ביום וחשוב להדגיש כי התדירות הזו לכשעצמה מספרת על מתחם תוסס, עדכני ומלא בטיפים, פתרונות ורעיונות חדשים שיכולים לשמש הן ככלי עבודה והן כמקור השראה |

שיתופי פעולה | אחד החוקים הלא כתובים החלים על עולם התקשורת החברתית : עבודה תוך שיתוף פעולה עם גורמי התעשייה, עם ההתרחשות בשטח, עם פעילות הקונקורנציה והקולגות בתחום. התכנים אשר נחשפתי להם באופן אישי מלאים בתנועה הזו. מאליו יובן ששיתוף פעולה בכוחו לייצר סינרגיה ולאפשר צמיחה קולקטיבית איכותית מה גם שהוא בסיס טוב לתקשורת בריאה גם במישור החברתי ובכך מיישם את חוקי המשחק הלכה למעשה ובמקביל גם מרחיב את קהל הקוראים |

שיווק דיאלוג ונוכחות | זוהי משימה לא פשוטה לייצר נוכחות וטביעת רגל איכותית ברשת והצעד ההתחלתי שלה הוא ההבנה שצריך לשלוח זרועות , זרועות מקוונות שבמהלך הסתעפותן מפגישות את התוכן והכותבים עם השטח. הפעילות של הבלוג מצמיחה כנפיים טכנולוגיות המגיעות למיקומים נוספים ברשת. אפשר לפגוש את התכנים במקומות הנוחים לנו בTwitter , Facebook ועוד … הזרועות המיוצרות על ידי האנשים הכותבים מאפשרות המשכיות לעֵבר תוכן נוסף וליצירת דיאלקט רפלקטיבי שלרוב יפיק השפעת גומלין על המשכיות התוכן ועל הכוח שנפתֵח בלמידת Crowd sourcing |

חשיבה בSpread | מגדל התוכן של המתחם מונחה בחשיבה רחבה מתוך עולם תוכן עתיר המתממשק ומייצר עבורנו את התמונה הגדולה ובכך מאפשר לנו ללמוד ולהתעשר בכל הנוגע לתחום בטווח של 360 מעלות |

חדשנות וחדשותיות | יש כוח משמעותי בעיני בקבלת אינפורמציה חדשנית וחדשותית מישות שאינה נשענת על התוכן ברמה העסקית, אלא כאשר התוכן המוגש הוא נקי מאינטרסים, קרוב מאוד ל”אדמה” שכן הכותבים הם אנשים אשר עוסקים בתחומים הרלוונטיים ביום יום ומגש החדשנות שלהם נובע מהקול של העולם הממשי. מבחינתי מתחם כזה מהווה מקור השראה ממנו אני יכולה לשאוב רעיונות ולהכיר טוב יותר לאן העולם הולך בתחומי החדשנות והטכנולוגיה וכיצד הדברים מפתחים, המאפשר לנו להגיע למידע שאינו זמין בדרכים מקובלות גם חיפוש במתחמי בלוגספרייה |

פרגון תקשורתי | חוק משמעותי שאותו אימצתי לעצמי ושהתחדד דרך התבוננות על הפעילות במתחם הוא נושא הפרגון ההדדי שנוצר בקהילת הבלוגוספרה ותורם למינוף תכנים של אחרים דרך העוגן המוצק שהאתר ייצר. יחסי גומלין, הדדיות ופרגון ברשת הם חוקי המפתח ולטעמי מי שלומד לעבוד על פי קודים אלו ומסכים לעזובאת משבצות האגו מרוויח המון גם מההפרייה ההדדית גם מלימוד כנה ואיכותי מחוכמת ההמונים וכפאנץ ליין אין שיטה טובה יותר לשיווק המתחם |

צירפתי לכם סרטון של Newsgeek מהערוץ שלהם בYouTube, הכולל סרטונים שסוקרים ימי עיון וכנסים מעולם התוכן הקשור לבלוג |

http://www.newsgeek.co.il/

בסוף 2009 כתבתי פוסט מקיף על מקורות מידע ברשת | בחלוף החודשים נוכחתי שוב ושוב , שהעולם הזה של הרשת משתנה כל הזמן וגם אני במקביל ובהתאם לכך משנה את זווית הראייה שלי, ולמעשה בכל יום נגלים לי דברים חדשים בתחום. הפוסט הנוכחי יתמקד ברעיונות העדכניים שמצאתי או לחילופין בשיטות וצורות החיפוש החדשות שאני עצמי פיתחתי . עלינו להיות מודעים לתהליך העובר על צרכנות המידע שלנו שמשתנה בהתמדה בזכות אבולוציה טבעית, ומעניין שעצם הערנות שלנו יכולה להועיל לנו מאוד ככלי עזר לאיתור מקורות מידע , תוכן ועניין. חשוב לי לצרף לכאן את הפוסט הקודם מכיוון שיהיה זה מיותר לחזור על המתחמים שכבר נסקרו שם ומאידך תמצאו בו המלצות וטיפים חשובים שיכולים לעזור לכם מאוד |

קראתי לפוסט הזה “מנועי החיפוש החדשים” כי הוא מבוסס על זווית ראייה חדשה לפיה עולם הרשת משתנה ביחס ישר לתרבות הצריכה שלנו שכן היא זו שמשפיעה על סולם העדיפויות ומביאה אותו לרכז אינפורמציה ותכנים במקומות חדשים. אי לכך ובאופן טבעי גם הרגלי החיפוש שלנו צריכים להשתנות בראש וראשונה במודעות לכוח ההשפעה שלהם על מבנה המדיה. אם נלך על פי תחושות בטן שמצידן גם מאומתות על ידי המספרים הכתובים השכם והערב בעיתונות, מנוע החיפוש הבא המרכזי שלנו יהיה Facebook שיחליף את Google. לכן החשיבות של הפוסט הזה לא נתמכת רק בטיפים על מיקומים או מנועים חדשים שאותם אגיש בפניכם אלא בעיקר על שינוי תפישה וחידוד המבט על המתחמים שאותם אתם רגילים לצרוך הנובע מתוך חשיבה חדשה על תרבות הצריכה שלכם בכל מתחם שאליו אתם קשורים. אתחיל מייד בסקירת המתחמים הנפוצים והטיפים שמצאתי לגבי כל מתחם ומתחם  |

Facebook : מנוע החיפוש החדש שלי | הקונספט של הפוסט הזה התחיל מכאן. דיברתי עם חברה שלי וסיפרתי לה שישבתי עם בחורה צעירה והראיתי לה מקצת מהתמונה של ‘איך עובד המתחם’. בשלב מסויים הבחורה היתה קצת בשוק והסתכלה עלי בהפתעה גמורה ואז אמרה לי “אני לא מאמינה! את מחפשת בFacebook כאילו זה היה מנוע חיפוש Google”! וכאן נפל לי האסימון והבנתי שמה שברור לי לא בהכרח ברור לאחרים ולפעמים מה שנמצא אצלי מתחת לאף רחוק בכמה מטרים טובים ממה שרואה האחר. מתחם זה כבר מקיף ומאכלס מיליוני אנשים המתוקשרים סביב נושאים שונים ומעלים דיונים על הכול פחות או יותר. מתברר שחיפוש במתחם הזה לפי קבוצות עניין, אפליקציות מעניינות, דיונים של חברים , פריסה של מיגון אירועים מייצר לרוב תוצאות מעניינות וייחודיות |

Twitter : מנוע החיפוש של הכאן והעכשיו  | ברשומה הקודמת התעכבתי לא מעט על מתחם זה, ואני חושבת שהוא מביא איתו יתרונות מובהקים שאינם קיימים במקומות אחרים, כאלו שכולם מכירים כ” חיפוש בזמן אמת” ודרכו אנו מקבלים תוצאות גלובליות המראות לכם מי מדבר על הנושא שמעניין אתכם, באיזה מקום בעולם וכמה גולשים התייחסו אליו. הרשימות הביאו איתן חדשנות ושונות שכדאי להתעכב עליהן. לתפישתי נוצר פה מנוע חדש שעליו יש לנו שליטה, ואנחנו יכולים להרכיב לנו רשימה של תחומי עניין על פי האיפיון שלנו ושל האנשים הכלולים ברשימה ובכך לרכז מידע במקום אחד. קחו בחשבון שאתם תמיד יכולים לעקוב אחר רשימות של אחרים ולהתרשם מאנשים הכותבים במתחם זה שאותם אולי לא הכרתם. באופן אישי אימצתי לי נוהל לעקוב דרך קבע אחרי רשימות סביב Social Media ו Innovation של אחרים ודרך כך אני מגיעה תמיד לאנשים ולתכנים מעניינים, אשר ספק גדול אם הייתי מגיעה אליהם בדרך אחרת. נקודה נוספת וחשובה היא העובדה שאנחנו יכולים לשמור מילות חיפוש ומדי פעם להציץ בהן ולראות מה התחדש בתחום. אצלי אישית שמורה המילה LinkedIn ומדי יום אני נכנסת פעם או פעמיים ורואה על מה מדברים ברגע נתון ובכך נחשפת להמון חידושים ותכנים המועלים במסגרת הזירה על בסיס קבוע |

Yudu : ספריה דיגיטאלית של תכנים | מדובר על תכנים אשר מועלים על ידי הגולשים בנושאים שונים, ויש בספרייה מנוע חיפוש שעוזר לכם לנתב במידע. כמו כן המתחם מחולק קטגוריאלית ומאפשר לצופה לדעת מה הם עולמות התוכן הסובבים אותו. הגולשים מעלים לכאן קבצים שלמים של מאמרים , ספרים, עיתונים ועל פי תיוג התכנים ושיוך קטגוריאלי ניתן לאתר כאן חומר מעניין ואחר |

Delicious : מועדפים של מישהו אחר | אם בTwitter יש רשימות והכול מאופיין סביב אנשים, פה אין ספק שהתוכן הוא זה שקובע על פי בחירת האנשים. לפנינו מעין ספרייה ענקית של מועדפים של אנשים אחרים, ואליה תוכלו להגיע על פי תיוג התכנים השונים. חישבו על כך שמישהו אחר “עשה לכם את העבודה” וכל שמוטל עליכם הוא להפעיל שיקול דעת ולחפש עולם תוכן או לבחור בדמות, מכר, קולגה שאתם סומכים עליו ודרך הספרייה שלו אתם יכולים להנגיש את עצמכם להמון תכנים חדשים |

Pdf Search Engine | Pdfgeni מנועי חיפוש לקבצי Pdf | שני מתחמים מדליקים שמצאתי לאחרונה המרכזים אין סוף תוכניות, מאמרים, קבצים העוסקים בתחומים רחבי יריעה. כולם בפורמאט Pdf מעין הYouTube של הקבצים. כמקור השראה ותוכן איכותי אני מאוד ממליצה לפקוד את המקום על בסיס קבוע. קיימים פה תכנים בנושאים שונים ומגוונים ויש בהחלט מה לקחת |

Vimeo : תוכן וידאו לא רק YouTube | נכון שאנחנו רגילים לצרוך תוכן ווידאו, אומרים שYouTube הוא מנוע החיפוש השני בגודלו בעולם (מה שהופך אותו לראשון כי הוא הרי שייך לגוגל ) אבל כאן יש נקודה שחשוב להבין, הוא לא היחיד. ישנן הרבה זירות שמעלות תוכן גולשים בפורמאט ווידיאו, כדאי לפתוח את הראש ולבחון לעיתים גם חלופות. המתחם הזה למשל מכיל בתוכו תכנים שלא בהכרח נמצא במקומות אחרים |

LinkedIn : למד על התעשייה שלך | פרסמתי השבוע פוסט שלישי בסדרה על מתחם LinKedin ולא הסתרתי את הערכתי העמוקה למתחם. קחו בחשבון שכאן תוכלו למצוא תכנים ששום מנוע חיפוש לא יכול לייבא אותם בפניכם. זה מתחיל מהאמת הבסיסית ביותר : התוכן כאן נסב על אנשים, אנשים שאולי אינם רשומים במקומות אחרים. לאחר מכן חבָרות , וניתן לראות כאן מניפה יפה של חבָרות, לקרוא עליהן בעמודי החברה שלהן ולהסיק מכך על ההתפתחות בתעשייה שלמה! ניתן לחתוך כאן העדפות לחומרי קריאה באמזון ומצגות המיובאות לאתר כמו כן קיימים כאן דיונים על תכנים שונים ושיח בקבוצות שמנגיש אתכם למידע חדש. לא ארחיב על הנקודה הזו כי אני מפתחת על כך פוסט שלם שיתפרסם בזמן הקרוב,  המדבר על מתחם זה כמנוף ללמידה על התעשייה שלכם |

Wolframalpha מנוע חיפוש מהדור החדש, המנוע הסמנטי ? |  אין ספק שגם אני לומדת המון מכתיבת הפוסטים בבלוג זה. זו למשל דוגמה טובה לאתר שלא הכרתי. אני עדיין משחקת עם המתחם הזה ויש פה גילויים שראוי להתעכב עליהם, בבחינת חיתוך של מידע על נושא שבו תבחרו בדרך שונה . כל מידע שתבקשו יחתוך עבורכם את הנושא על פי מיקום גיאוגראפי, שנת הקמה, מספר משתמשים, תכנים ועוד. תקבלו אפוא מעין קונסולידציה של המידע על הנושא שעניין אתכם, אני מוסיפה לכם לינק של תוצאת חיפוש שתדגים לכם מה קורה כשמקלידים פה את המילה ישראל |

En-us.nielsen : מנוע חיפוש חדשני של תכנים | מתחם ייחודי נוסף לרשומה זו האוגר בתוכו תכנים איכותיים. זהו אמנם מנוע של חברה אבל יש פה ריכוז איכותי של תכנים שפשוט אסור לפספס הכול עדכני וחדשני ומספר על העולם הדיגיטאלי, מצב התקדמות הטכנולוגיות, מדיה חברתית וניתוח בהיר של האינטרקאציה בין אנשים |

Ubervu : מנועי החיפוש שמחפשים תוכן עלינו | אם מדברים על חדשנות לשמה הז’אנר החדש הוא מנועי החיפוש שמדברים עלינו, יש המון כלים ברשת, ואני מצאתי אחד אמנם לא בחינם אבל בהחלט שווה התנסות, מאוד דומה לגוגל אנליטיקס, מרכז המון מידע עלינו לפי ההגדרה שאנחנו מספקים לו. כדאי מאוד לראות את הסרטון הקצר המצורף שמסביר על השירות המקסים הזה |

נקודה חשובה לסיום : הפואנטה של הרשומה היא ליצור אצלכם גירוי ולהוציא אתכם מתחום הקופסא של המנועים היחידים אליהם אתם נחשפים בלעדית. הרשת מזמנת לנו המון הזדמנויות וכדאי להיות כרוי אוזן ולפתוח את הראש לאפשרויות רעננות ואחרות |

אין ספק שאני מאוהבת במתחם הזה קשה לי להסתיר את זה ולא פשוט להסתיר את האכזבה שיש לי מכך שלא כולם מכירים בערכו. נכון, מישהו ברמה האסטרטגית ב LinkedIn החליט באופן מודע שהוא לא ‘מחלק את עצמו’ בחינם ואכן יש לשער שיעשה כסף ממתחם של מדיה חברתית . ככל הנראה זוהי הסיבה שלא צלח באותה מידת הצלחה שגרף ברחבי העולם. כי אכן , כאן צריך לשלם כסף על שירותים . התרגלנו לחשוב שהכול ניתן חינם במתחמי המדיה החברתית ואם באים אלינו עם גישה שונה אנחנו מחמיצים לפעמים את מה שנמצא לנו מתחת לאף . הכיוון הנכון הוא לא להחליט מלכתחילה שלא לשלם כלל אלא להתמקד בשאלה איך ניתן לשלם פחות ולייצר איכות . לכן מוטב בפעם הבאה שאתם חושבים על פעילות במדיה חברתית לשנות גישה ולבחון מה באמת דרוש לכם ורק אז להחליט האם לשלם או לא, והאם כדאי לעבוד במתחם כזה או אחר ועוד שאלות מסוג זה.

הרעיון של הפוסט הזה להציב אותו כשלישי בסדרת הרשומות שכתבתי על מתחם זה הראשון, והשני. וזאת כדי להעביר אליכם את הכפפה ולבחון אותה סוגיה כאן יחד על שלל האפשרויות הקיימות שאינן מוצעות בחינם,  מתוך חשיבה מעמיקה מהמקום שבודק למה זה כדאי והאם זה נכון עבורנו. בהנהלת Linkedin הבינו להערכתי שמידע הוא שְוֵוה כסף, בהתחשב בעובדה שבכוחו של המידע להעצים את יכולותינו ולהוביל אותנו ליִיצוּר קשרים טובים יותר שהם מצידם מייצרים עסקים טובים ופוריים יותר. יש במתחם זה אין ספור כלים והשילוב ביניהם הוא זה שעושה את ההבדל. בחנתי בפוסטים הקודמים את ההתנהלות בשטח, וייצרתי מעין מדריך המסייע להבנת צעדיכם הראשונים. מצאתי לנכון ברשומה זו להוסיף ולהשלים נדבכים חסרים שהם משמעותיים ביותר ובהם ראוי להשקיע מחשבה : ורצוי בכובד ראש |

פרסום  ישנה אופציה מפותחת במתחם לייצר פרסומות מדויקות ומפולחות על פי קהלי יעד ממוקדים אשר פעילים בזירה, וקחו בחשבון שאופציה זו גם פותחת בפניכם את האפשרות לראות ולחתוך האם קהל היעד שלכם נמצא כאן. לא כל מסר צריך לצאת בקמפיין ענק, לפעמים פילוח חכם ומדויק של קהל יעד ממוקד מוביל לתוצאות גדולות הרבה יותר ובעלויות נמוכות באופן משמעותי. בנוסף לכך יש לזכור ולקחת בחשבון שמי שפעיל במתחם זה חשוף אליו ואל התכנים שבו בווליום גדול יותר מבאתרי חדשות למיניהם ולכן בפילוח יהפוך לא רק לממוקד יותר אלא גם לאיכותי יותר מבחינת משך החשיפה. ישנה גם אפשרות לפרסם אירועים דרך המתחם בפורמאט משודרג כך שהאירוע שלכם יזכה בכמות גדולה של חשיפה  |

פרסום משרות  אמנם זה לא תחום ההתמחות שלי אבל לא קשה להפעיל היגיון בנקודה זו ו’לעבוד שעות נוספות’. קיימת במתחם האופציה לפרסם משרות לחיפוש עובדים, ואם אתם מחפשים קהל מתחומי הייטק, מקצועות חופשיים, קהל יחסית בכיר, שווה בהחלט להשקיע ולקחת את האופציה הזו בחשבון. נכון, היא לא חינמית אבל גם לא ממש יקרה ושוב, היא מאפשרת לנו לדייק, כמו לקחת בחשבון שכאן נוצר מפגש בין עולמות הפרסום והשיווק ה”רגילים” לבין פעילות של מתחם חברתי לכל דבר מכיוון שמודעה שתפרסמו במתחם זה יכולה לייצר תכונה ויראלית מהסוג של ‘מפה לאוזן’ שמאפיין את מתחמי המדיה החברתית וכך להגיע למקומות שלא חשבתם עליהם כלל |

קניית מסדי נתונים  קיים פה המון מידע ! כאמור מידע ותוכן שווים כסף אם הם יכולים להשפיע על הנגישות שלנו לאנשים ולקשרים חדשים. המערכת מאפשרת לכם לרכוש את הידע הזה בעלויות מאוד נמוכות יחסית ובכך לפתוח את מפת מסדי הנתונים העומדת לרשותכם בארגון |

סטטיסטיקות על פעילות כמו כן ניתן לרכוש מערכות סטטיסטיקה אשר מראות לנו מי צפה בעמוד שלנו, כמה פעמים בחודש ומאיזו חברה . ישנן חברות שאינפורמציה כזו יכולה לעזור להן מאוד למיקוד הפניה על פי אופי העניין שזוהה. כך גם תוכלו למקד ולהבין איך אתם נתפשים מבחינה מיתוגית ומהו סוג הלקוחות הנמשכים אל הפעילות שלכם. זיהוי כזה יכול לשנות באופן משמעותי את אופי קבלת ההחלטות שלכם מבחינה עסקית ובמיקוד קהלי יעד, אזורים גאוגרפיים ונפחי פעילות. מערכות הסטטיסטיקה המשולמות בכסף נותנות בידכם תמונה מלאה על הכרטיס שלכם ומאפשרות לכם גם לבחון האם יש דגשים אותם כדאי שתשנו |

| כמה טיפים נוספים חשובים על המתחם שלא כתבתי עליהם בעבר |

אופטימיזציה של העמוד שלכם אחד הדברים המפתיעים שגיליתי הוא העובדה שאנחנו יכולים להשפיע באופן משמעותי דרך הפעילות שלנו בLinkedIn על תוצאת החיפוש סביב המותג שלנו ברשת. ישנו “דיבור” איכותי בין הפעילות של המתחם לבין מנוע החיפוש של גוגל ואם תחשבו חכם תוכלו אף להשביח אותו. מסתבר שאתם יכולים לשלוט על תיאור הקטגוריות המופיעות לכם בכרטיס ובכך ניתנת בידכם האפשרות לשלוט על מילות החיפוש הסובבות את עולם התוכן שלכם. לכו לעריכה ובאפשרויות הקיימות נמצאות לכם שלוש אופציות של הכנסת האתר שלכם או הבלוג שלכם, ובמקום שתשאירו את הקטגוריה על פי ההגדרה של המערכת תוכלו לשנות זאת ולהגדיר וכן לתאר את האתר שלכם על פי התחום העסקי המקצועי שלכם. מכאן ואילך תוכלו להבטיח תוצאת חיפוש איכותית |

מנוע חיפוש  בנושא זה אני מכינה פוסט גדול על מנועי החיפוש החדשים שיתפרסם בקרוב וזה בהחלט אחד המתחמים העיקריים שעליהם אני מתכוונת לתת את הדעת. קחו בחשבון שמתחם זה מרכז מעין מנוע חיפוש איכותי לכל דבר הן לעסקים והן לאנשים פרטיים. כיוון שזהו מנוע חיפוש לאנשים ולחברות, ניתן לראות על פי הקהל איתו אתם במגע מה הן ההעדפות שלו בקניית ספרים או בהמלצה על ספרים באמזון, ישנו ריכוז גדול של מצגות מSlideshare אשר שורשרו למתחם ומקוטלגות על ידי מילות חיפוש נושאיות. כמו כן המתחם מסונכרן לTwitter וקיימת בו אפליקציה מדליקה שנקראת Company Buzz המאפשרת לכם להיווכח בזמן אמת מה אומרים על החברה שלכם או על חברה אחרת שבה אתם מתעניינים |

חדש : האירועים  לראות מהם האירועים של כול המשתתפים במתחם. מתברר שבשטח זה כל הזמן מחדשים ומסנכרנים במידע בצורה יותר ויותר איכותית ומכאן גם יותר תכליתית, עכשיו ניתן לראות במרוכז את כל האירועים שהחברים שלכם בכל מעגלי ההיכרות שלכם פתחו והודות לכך אתם יכולים להיות מעודכנים בנקודת זמן אחת על ציר הזמן במהלך השנה ולהיות מודעים למה שקורה סביב התעשייה שלכם על פי סדר זמנים קבוע. ניתן גם לערוך חיפוש אחר אירועים באופן יזום וכך לגלות סביב אלו נושאים התעשייה שלכם ‘מדברת’, באילו תאריכים מתקיימים רוב האירועים ומי הם האנשים אשר מתעניינים בתחומים השונים שאליהם אתם קשורים |

ווידאו סרטים בגוף הכרטיס שלכם משורשרים ישירות ממודל Google Docs או לחילופין ממודל המצגות ב Slideshare , טריק קטן ומוצלח, שבאמצעותו אתם יכולים להעלות מצגת שבחרתם אל תוך המצגת שבמסמך המקורי אותו אתם עורכים וכן אתם יכולים להטמיע סרט משורשר מYouTube ולתכנן זאת כך שהסרט יופיע מיד בשקופית הראשונה. כך שהתוסף שימוקם בעמוד שלכם יראה את הסרט במיידי. עוד חשוב לקחת בחשבון שאתם חייבים להתחבר לאחת מהאפליקציות בLinkedIn וכמו כן שהמצגת שתוצג עם הסרט תהיה תמיד האחרונה שהעלתם לאוויר. סידרתי עבורכם בעמוד שלי דוגמא שתמחיש בפניכם איך זה נראה : לינק |

שימו לב קיימת מגבלה לגבי כמות האפליקציות אותן ניתן להטעין על הכרטיס שלכם. מחנכים אותנו לעבוד “אנגלי”, כלומר באיפוק ובנימוס . ומי יודע ? אולי עבודה מוגברת במתחם זה גם תייצר שינוי בתרבות העסקית שלנו כמו גם בעולם הפיזי. מקווה שנהניתם מהרשומה, ויותר מכך אני מקווה שלקחתם מכאן טיפ אחד או שניים. בכוונתי להמשיך את הסדרה הנוכחית בפוסט נוסף שיפורסם בזמן הקרוב ויתמקד בדרכים שעומדות לרשותנו ללמוד על התעשייה שלנו במתחם זה |

לסיום כדאי לדעת  כי לLinkedIn יש מתחם לימוד מקוון שבו ניתן לקבל המון אינפורמציה . לאחרונה הם גם שיכללו את המתחם והכניסו Guide חדש הנותן לכם מושג ומידע מועיל על צעדיכם הראשונים. אני מצרפת לכם את הלינק |

מצאתי לכם מצגת ממש טובה שמראה לכם איך נכון לייצר את הצעדים שלכם במתחם זה …

הפוסט הנוכחי הוא בעיני בבחינת מתנת פסח וברכת חג שמח, שכן הרעיון המנחה של הפוסט הוא לרכז ולארגן עבורכם טיפים מעולם המדיה החברתית. הפוסט במלואו כולל שישה עשר כותבים כולל אותי. כל אחד לקח עליו נושא ורשם בפניכם בקצרה את נקודת הPinPoint על התחום. אני מקווה מאוד שהפוסט, הטיפים והתובנות יעזרו לשכלל את ארגז הכלים שלכם ויתקבלו עליכם כנקודות למחשבה. קחו בחשבון שכל תחום ותחום מאלה שנבחרו ניתן לפתח לפוסט שלם, ואכן נראה כי חלק מהנושאים אפתח בעתיד. תיהנו…

אייל בירן : תגובתיות, דיאלוג עם המגיבים |כשמנסים לתת טיפים על התנהלות במדיה חברתית, למשל דרך בלוגים ודרך כתיבת פוסטים, מתמקדים לרוב בתוכן, ובקישורו לזירת ההפצה או לעיתוי השיווק. הדילמה של מירב הכותבים הינה על מה לכתוב, מה ייצר ערך, מה יהיה מעניין ומה יגרום לאנשים לחזור, לקרוא ולהעריך, מה יביא ל Like הבא, מה יגרום למישהו לתת כוכב, או מה יקדם את הציוץ שלך עד שמישהו יעשה לו Retweet. כל זה נכון וחשוב אבל זהו רק חלק מהתמונה. החלק שלרוב לא זוכה למספיק התייחסות הינו הדיאלוג עצמו. ניהול התגובות, ההתייחסות לתגובות, מענה לשאלות ותגובתיות הכותב עצמו. תכופות התובנות האמיתיות והמעניינות ביותר מגיעות מהתגובות לפוסט לא פחות מאשר מהפוסט עצמו. כותב שמסתפק בהעלאת הפוסט ואינו מתייחס כלל למגיבים משול בעייני למפיק אירוע שמתכנן את כולו, מזמין תקליטן ותאורה, מעצב את הבמה ובוחר את השירים, מקפיד על טעימת האוכל ומיקום הפונטש אבל כשמגיע מועד המסיבה הוא פשוט לא מגיע ! האורחים רוקדים (הם עברו באזור ונכנסו להתרשם) המוזמנים אוכלים (הם אפילו קיבלו מהמפיק הזמנות אישיות במייל) כולם מביעים התרשמותם אבל לא מצליחים למצוא את בעל האירוע. זה האחרון צופה בהם ממקום אחר, נהנה מהפרגון ומההתלהבות, שומע את הקולות ….אך איפה האיש עצמו, ‘המוח’ מאחורי האירוע ?. מהר מאד ישתעממו האורחים ויבינו שהמסיבה היא דיסקוטק בלבד ללא דיאלוג ופשוט יפרשו לדרכם. כי בואו נודה על האמת מה הכיף בלכתוב למישהו חד צדדית ? ובכן מהי המסקנה : העליתם פוסט ? צייצתם ? כתבתם סטאטוס ? נפלא !  עשיתם צעד ענק. עכשיו תענו למגיבים, תשיבו, תודו, תקיימו נוכחות. זכרו: המהות היא הדיאלוג ולא רק הכתיבה. תהינו | 

אוסי גלבוע : תדמית במדיה חברתית | המדיה החברתית אמנם לא הוכחה עדין כמאוד מכירתית, אבל אין ספק שבאמצעותה ניתן לבנות תדמית דינאמית ועכשווית לעסקים או מותגים. על מנת ליצור תדמית נכונה לעסק יש לחשוב על שפת הכתיבה. האם השפה אמורה להיות צעירה, הומוריסטית, מקצועית ? האם התמונות, הרקעים וכל השפה הגרפית אותה אנו משדרים מתאימה לעסק ? האם יש להוסיף אפליקציות, אם כן איזה ? האם כדאי לבנות אפליקציות או לסירוגין משחקים למותג ? האם תחרות באמצעותה נפעיל את הגולשים תתרום לתדמית, או לא. כל צעד בו נבחר ישודר לגולשים ויצור הזדהות עם העסק שלנו, לכן שווה להשקיע מחשבה רבה מראש |

עדי זהר : החשיבות במתן ערך ללקוח | הטעם ביצירת ערך מוסף עבור הגולש : ההתייחסות ליצירת ערך מוסף, שגם יפיק תועלת, עבור הגולש חשובה מאד לבניית מערכת יחסים עימו, בין אם הוא אוהד, חבר בFacebook, עוקב בTwitter או קורא בבלוג. האינטרנט עמוס תכנים, מותגים וכן שלל הפרעות ועל מנת להתבלט ולגרום לגולש לחזור ולקרוא את תכניך, עליו לקבל איזו תועלת מהם ולהרגיש שהוא יוצא נשכר ממערכת היחסים ביניכם. לשם כך עליך להגדיר את קהל היעד שלך ולמצוא תכנים שידברו אליו ויתנו לו ערך משמעותי. לדוגמא, אם אתה מנהל בלוג מקצועי רצוי לשלב תכני “איך לעשות” פרקטיים ומועילים לפעילים בשטח |

אריאלה דניאלי : המדיה החברתית כמקור השראה | המדיה החברתית חושפת אותנו מדי יום לתכנים חדשים ומעניינים. עבורי המדיה החברתית היא מקור השראה. בעולם בו כל המידע חשוף לכולם, וכולם מעוניינים לשתף מהניסיון שלהם, אני כאשת שיווק יכולה לנצל זאת לטובתי. אני משתמשת בהרבה מאוד דוגמאות מהרשת על רעיונות שיווקים ועל קמפיינים שנעשים בעולם, כולל מהפקת הלקחים שאנשים משתפים ברשת. את המידע אני מעבירה ליתר חבריי בצוות, וזה מאפשר לנו לאתגר את עצמנו בכל פעם מחדש ומרענן מאוד את החשיבה, ממליצה בחום על הכיוון האינטראקטיבי |

דביר רזניק : פעילות שיווקית מתוכננת לכל דבר | פעילות במדיה חברתית היא אפיק שיווקי לכל דבר ולמרות שהיא נתפסת כצעירה, פורצת גבולות וחדשנית עדיין צריך למדוד אותה ולהעריך את התועלת שבה. נכון, קשה לכמת לדולרים את ההחזר על ההשקעה, אבל לעומת זאת קל יותר להגדיר החזר על הערך שנוצר, כלומר  Return on Valueדוגמאות לערך שנוצר כתוצאה מפעילות במדיה החברתית  יצירת דיון סביב המותג שירות לקוחות – פתיחת ערוץ נוסף ובלתי אמצעי מול הצרכנים עדכון מספר האזכורים של המותג במדיה בתחנות שונות במהלך הפעילות מעקב אחר כמות התכנים שהועלו במסגרת הפעילות, עם פילטור מתאים פעילות שיווקית במדיה החברתית אכן זולה יותר להפקה, אבל זה לא אומר שכדאי לזרוק את הכסף. מדידה וניתוח, במהלך הפעילות ובסופה, צריכים להוות חלק אינטגראלי, עם מדדים ברורים : כמו בכל פעילות שיווקית אחרת |

מורן בר : איך ממנפים תגובה לתוכן המשכי | היתרון וגם החיסרון הכי גדולים במדיה חברתית הם החשיפה הגדולה לביקורת. כל נושא עליו כותבים, כל אמרה, משפט, דעה, עלולים להפוך לנושא לשיחה, לטוב ולרע. האפשרויות נמצאות אצל הכותבים האופציה האחת היא התעלמות מהתגובה, אשר תיצור למעשה ריחוק מהקוראים, ועלולה אפילו לגרור נטישה של הגולשים והרי זוהי המדיה החברתית, היא נועדה לשיחה, לשיתוף, למגע ישיר ובלתי אמצעי בין כל הצדדים. התעלמות מהקוראים תייצר תחושה של זלזול בדעתם במידה ואין התייחסות לתגובה ואף לביקורת. האופציה השנייה היא מענה ניתן להגיב בצורה נקודתית לכל אחת מההערות שעולות מהביקורת, לדון ולשתף את הקוראים בהחלטות ובתחושות שעולות מזוויות המבט השונות. יצירת שיחה בבלוג באמצעות התגובות הופכת את הכותב והקורא לשווים בעיני הקוראים האחרים ודווקא כשנוצר מצב בו אין הסכמה, ראוי להמשיך בשיחה באמצעות יצירת דיון ענייני, תוך שמירה על יחס של כבוד למבקר, והתעניינות אמיתית בדעתו. עוד לפני מיצוי השיחה בתגובות, אפשר לשלוח הודעה אישית אל המבקר, לשבח את הדיון והביקורת, ולהציע לו לכתוב את דעתו בפירוט באתר, כחלק אינטגראלי מצוות הכותבים. כך ניתן להפוך אפילו את המבקר הכי קיצוני של המאמר או האתר לכותב האורח הבא בבלוג. מהסיטואציה הזו כולם מרוויחים. צוות האתר מרוויח בעל דעה נוסף לכתיבה, פוטנציאל נוסף לשיתוף פעולה גם בתחומים אחרים, המגיב מקבל במה לכתוב את דעתו על נושא מסוים וליהנות מהחשיפה והמוניטין של האתר, והקוראים נהנים מדיון מגוון, מרעיון נוסף, ובעיקר מהתחושה שהמדיה היא אכן חברתית |

נטע נתן : הדמות הדיגיטלית בארץ חדשה | הדמות הדיגיטלית בארץ חדשה : ציוצים על אישיות. מדיה חברתית כמו אופנה, משתנה כל רגע, יצור חי ונושם, היא הכלי הראשוני והחזק  ביותר שלנו להציע את עצמנו לעולם, אי אפשר לזייף אותה. אין לנו צורך בהגדרה עצמית .כל יום אנחנו אחרים, סופגים מידע ומעבירים הלאה, משנים את דעתנו, מציעים מציאות חדשה. מובילים חברתיים הם לא אלה שיודעים את הטרנד או קשובים לצו הרגע הם אלה שרוצים ויודעים להראות לעולם תמונה אמיתית, בלי אג’נדה נסתרת,  ללא יומרות ותמונות פרופיל משופצות.כמו הטישירט שאנחנו לובשים בבוקר, המדיה הלבוש הקיברנטי שלנו אומר עלינו מי אנחנו היום, מי נרצה להיות בסוף היום הזה, מה נלמד ואיך נגדל, מי נרצה להיות מחר |

אפרת שפושניק : התמדה | דברים טובים קורים לאלה שמתמידים, כשאנו מסתכלים מהצד על המדיה החברתית, נדמה לנו שהדינמיות המהירה וההמונית תשרת גם אותנו באופן מיידי, ואם רק נזרוק לחלל כמה משפטים באחת מהפלטפורמות הפרופיל שלנו יתמלא מכאן ואילך בחברים, ה Twitter יתמלא בעוקבים והבלוג שלנו יוצף במגיבים. האמת היא שדווקא בגלל ההמוניות, קשה להתבלט ולכן, אם אתם רוצים שיכירו אתכם ויעקבו אחרי פעילותכם, כדאי שתתמידו בהעלאת תכנים,ציוצים,פוסטים באופן קבוע ורצוף. אחרי שתוכיחו שאתם לא בגדר תופעה חולפת, הגולשים שיאהבו את מה שימצאו אצלכם, ישמחו עם הזמן להעביר קישורים הלאה גם לחברים שלהם |

נטע רייך : ערכים מוספים תכניים | עולם תוכן עשיר ומעניין : מותג שרוצה לפעול במדיה החברתית צריך שיהיה לו עולם תוכן עשיר ומעניין. אם אין לו תוכן פנימי שהוא בעצמו מייצר, הוא צריך למצוא אחד מבחוץ ולאמץ אותו לקרבו. מקרה יפה להדגמת הרעיון הוא המהלך של חברת ייצור הממתקים והמסטיקים העולמית Wrigley החברה איננה יכולה לספק תכנים חדשים על מוצריה בלבד בכדי לגרום לגולשים לפתח עליה שיח ער ופעילויות אינטראקטיביות. לכן, שלוחתה האוסטרלית החליטה בצעד נבון לאמץ עולם תוכן “חיצוני” שכביכול אינו קשור כלל למוצרי החברה, ובכך להוסיף לה נופך, ערך מוסף, וקהל יעד גדול יותר המאופיין כבעל “נשמה”. אותו תוכן נקשר לליין מסטיקים הנקרא “Five”, והוא סובב על מוזיקה ואומנות על כל סוגיה. אתר המפרסם את הליין ניתן לראות את אותו תוכן עצמו מוצג זוויות שונות ומגוונות, בין אם מדובר בקישורים לאמנים צעירים, קישורים לסרטוני וידיאו מעניינים, קריאה לאנשים להעלות סרטונים יצירתיים משלהם ולדאוג לפרסומם, חלוקת או מכירת כרטיסים לפסטיבל מוזיקלי המתקיים אופליין, עידוד התנועה לציירים המציירים ביד שמאל למרות שהם ימניים, ועוד דברים יצירתיים, קוריוזיים, צעירים ומרעננים. המותג כובש עוד ועוד קהלי יעד, מייצר שיחות ערות ועדכניות, ממלא תוכן ועניין אצל הגולשים, ובדרך זו מקדם את מוצריו במדיה החברתית |

מורית רוזן : להתייחס אל מתחמי המדיה החברתית ככלי למיתוג אישי מקצועי ולא רק ככלי חברתי | רציתי לתת טיפ שיכול להיות רלוונטי גם למי שעוד לא נכנס לרשת וגם לאחרים שכבר מצויים שם. אם יש לך פרופיל ברשת, רוב הסיכויים שהתכנים שהעלית בו יהיו אישיים: חוויות, תמונות, וחברים. ההמלצה החמה שלי היא לבנות גם את הדמות המקצועית שלכם ברשת: היא יכולה להיות אותה דמות, שתכלול “גם וגם” תכנים אישיים ומקצועיים. אכן היא יכולה להיות “במקום” רק דמות מקצועית. להוריד תמונות אישיות או תמונות משפחה ולהשאיר רק נוכחות מקצועית. אפשר גם במקביל לחקור איך מפרידים בין פרסומים לחברים ופרסומים לאחרים, ואז לכל אחד מהצדדים להראות רק את התוכן הרלוונטי. אבל בכל מקרה אני ממליצה לעבוד על המיתוג האישי המקצועי שלכם ברשת. במלים אחרות: לכתוב תכנים מקצועיים, לקשרם למאמרים שאתם מוצאים, להעיר הערות לגבי נושאים מקצועיים. אם אתם לא מרגישים עדיין נוח לכתוב בעצמכם תכנים מקצועיים, תתחילו לברר מי כותב תוכן מקצועי בתחום העיסוק שלך, ותגיבו, תעירו אצלם. עצתי שלא תחששו מ”מה יגידו ?” על הדברים שלכם. אל תניחו מראש שאחרים יודעים יותר מכם או כותבים טוב יותר מכם. פשוט תתחילו לכתוב ולהראות נוכחות מקצועית |

יניב פלדמן : חשיבות בחירת המתחמים הנכונים לשיווק | אחד הדברים החשובים ביותר במדיה חברתית הוא לדעת מיהו קהל היעד שלך. אנשים שונים מסתובבים באתרים השונים, ברשתות אחרות ובקבוצות מסוגים שונים לכן כשאתם מחפשים לכוון מסר לקבוצה מסוימת של אנשים, עוד לפני שאתם מנסחים את המסר, חשוב למצוא את המקום ההולם שבו המסר יועבר. המקום שבו בחרתם להעברת המסר, בין אם מדובר בFacebook, LinkedIn או Twitter או בקבוצה ספציפית בתוך אחת הרשתות, עשוי להשפיע בפועל גם על נוסח המסר שאותו אתם רוצים להדגיש. לדוגמה: אם אתם רוצים להפנות שאלה טכנית למומחים ב PHP, המקום הנכון ביותר לעשות זאת יהיה באמצעות קבוצת מתכנתי PHP בLinkedIn. שם תוכלו לנסח את השאלה בצורה מקצועית ללא צורך להסביר את עצמכם מבחינה טכנית ושם גם תוכלו לצפות לתשובה מהירה ומדויקת. לעומת זאת, כאשר תרצו להעלות נושא שכתבתם עליו לדיון, דוגמת כמות הסיליקון בחלב, המקום המתאים ביותר לעשות זאת הוא הזירה שבה המסר יקבל את התפוצה מול הקהל הרחב ביותר, נכון להיום , Facebook. במקרה הזה, חשוב להבין את פריסת הקשת הרחבה של האנשים אליהם אנחנו פונים ולכן, רצוי שהמסר ינוסח בצורה קצרה, בהירה ומובנת על-מנת שכל מי שייחשף למסר יוכל לקלוט אותו בצורה הטובה ביותר |

קרן טאירי : שמירה על הזהות האישית | רשת חברתית מאפשרת לנו לפתח מערכות יחסים שלמות באופן וירטואלי ואף מאפשרת יצירת קשרים מפתיעים שאולי לא היו מתאפשרים בעולם אחר. אנו עדים יותר ויותר למציאותם של גופים עסקיים שמבינים את החשיבות ואת הנחיצות להימצא בזירות אלו עבור הלקוחות. ישנם ארגונים המציבים את לוגו החברה כזהות ברשת ואילו אחרים בוחרים בדמות מסוימת שתשמש בתפקיד, הכתובת האנושית החיה שמאחורי הרשת החברתית. מצב זה מעורר שאלות : אילו קשרים יכולים להתפתח בין מייצג הארגון, לבין שאר הגולשים ברשת, מה הגבול בין האדם הפרטי, האישיות, לבין הארגון, על כל האחריות שהוא נוטל על כתפיו. התשובה האישית שלי לכך, שאותה למדתי מהניסיון היומיומי ( ואגב היא נכונה בסופו  של דבר להרבה נושאים אחרים בחיים ) שצריך להיות איזון- מצד אחד לשמור על מי שאתה, על “האני” שלך בכך שתיצור יחסים חדשים, תביע דעה, תפרגן, תנהל דיאלוג בסגנון האישי, החופשי שלך, הרי הארגון בחר בך !  ומצד שני לעשות את הדברים במידה ראויה, מתוך כבוד כלפי הארגון שבו אתה עובד : הרי אתה בחרת בו מצידך ובאופן הדדי |

סער סיקלאי : שרטוט הגבולות בארגון, מפת חוקים | ביג טיפ לפני שאתם יוצאים לקמפיין במדיה חברתית, מפו ונתחו את הסיכונים המשפטיים המיוחדים למתחם הספציפי שנבחר לצורך הפעילות, ביחס לערכי המותג ולאופי הפעילות המתוכננת. (MSMP: Micro Social Sedia Policy). כך תעשו זאת : ראשית, הדפיסו וקראו את תקנון הפלטפורמה בה מתוכננת הפעילות, כדי לבדוק באם נמצא בו סעיף שעשוי לסתור את הפעילות המתוכננת במתחם ? בסופו של שלב וודאו שאופי הפעילות אינו מתנגש בתקנון או סותר אותו. שנית, ערכו טבלת סיכונים וחשיפות אפשריות: חלקו את הסיכונים בטבלה לשתי עמודות א.סיכונים משפטיים שעלולים לנבוע מאופי הפעילות הספציפית במתחם ב. סיכונים לתדמית ולמוניטין. קיימו סיעור מוחות ושבצו בטבלה סיכונים וחשיפות בהתאם לאופי הפעילות המתוכננת. דונו במסקנות, שקלו את הכדאיות מול כל סיכון, בצעו התאמות ושינויים בהתאם למסקנות.  שלישית : הפיקו מסמך המסכם את המסקנות ומדריך את אנשי הביצוע בארגון כיצד להימנע מהסיכונים:. ביצעתם את שלושת השלבים ? המסמך שכתבתם הוא למעשה עוד פרק איכותי בSocial Media Policy שלכם, העוסק במתחם ספציפי שאולי תרצו לפעול בו גם בעתיד. מיני טיפ : הקדישו לפעילות זו שעה (20 דק’ לכל שלב) בסופה של שעה אתם הרבה יותר חכמים ושקולים ממה שהייתם קודם |

ליאור מורג : תכנון העבודה במתחמי המדיה החברתית, גאנט פעילות | כשמנהלים מותג ברשתות חברתיות, יש להכין בסיס לתוכן מראש, ובלי זה עדיף אולי לא לעלות. נחליט מראש על סוגי תכנים ועל תדירות הפרסומים, נבנה גאנט שיאיר לנו פנים, נכין “בנק” של סטאטוסים תמונות וסרטונים שעשויים לעורר מחשבה או לגלות עניין אצל הגולשים, ולאחר העלייה נרגיש לפי התנהלות ביום יום, באם יש צורך לעשות שינוי בגאנט או שהוא בגדר גאנט חלום. אם נפרט מעט באופי ההתנהלות – ננתח את אופן הגלישה ,מה מעניין יותר, מה עורר תגובה נחושה ולפי זה נאזן את תדירות הפרסומים ואופיים,עפ”י סטטיסטיקה, ולא עפ”י תחושה כללית. לאורך זמן נשכיל להיות מספיק רגישים ו”לשייף” את התוכן ואת הפרסומים לפי העניין שהם מעלים אצל הגולשים. “ועכשיו…… טקבקו בבקשה” |

עומר מילויצקי : השקעה של ארגונים 24/7 | ארגונים ומותגים רבים שהחליטו להצטרף לעולם המדיה החברתית כחלק מהפעילות השיווקית והפרסומית שלהם מגלים עד מהרה כי אי ביצוע הערכה אפקטיבית של המשאבים הנדרשים לצורך ביסוס במדיה החברתית תפגע בהצלחתם ברשת. בדומה לכל פעילות אחרת, חשוב שכל ארגון יבצע תכנון יסודי של המטרות שאותן הוא רוצה להשיג ברשת, ולהקצות משאבים לכך בהתאם. זכרו שאין קיצורי דרך ! אם קיבלתם החלטה לבסס את הנוכחות שלכם במדיה החברתית הקצו מקום לאדם במשרה מלאה שיכיר את המערכת מבפנים ושכמובן מצוי בשפה ומכיר את הכלים המתאימים כדי להשיג את המטרות שלכם |

זהר אוריין : שימוש בחוכמת ההמונים | התובנה המשמעותית שיש לי להעביר הלאה בפוסט זה היא למעשה די טריוויאלית, והרשומה מהווה מבחינתי עדות ומקרה בוחן אמיתי למושג חוכמת ההמונים. האם יש צורך להזכיר שלאיש מאיתנו אין חזקה על החוכמה כולה ? עצם האפשרות שלנו להשתמש במתחמי המדיה החברתית ככלי להעשרה, לליבון דיעות ולמציאת מקורות השראה מאפשרת לנו לייצר בית ספר מקוון המבוסס על הידע ועל הניסיון של הקהל הרחב. כל אחד מאיתנו מגיע עם צרור של יכולות וידע וברור שהשיתוף  יכול לקצר תהליכים , להעניק איכות חדשה לתכנים ולעורר עניין |