למי שמתעניין כמוני בעולם המובייל ורוצה להיחשף לתכנים מְאלְפים בתחום - למחקרים, גרפים, מגמות וטרנדים – החלטתי כי מעבר לפוסטים שאני מביאה לכם לכאן בנושא ארכז ברשומה אחת מקורות מידע שמהם תוכלו לשאוב רעיונות ולהכיר כיווני חשיבה. להלן הרשימה שלי למקורות המידע בתחום זה. חשוב לי לציין בָּרֵישָׁא כי בכל יום נתון אני מוצאת מקור מידע נוסף, ולכן שווה להיות עירניים ולאסוף תוך כדי תנועה תכנים ממקורות מידע חדישים כמו גם מהקודמים.

Marketing Charts | אחד המקורות המשמעותיים ביותר עבורי, מרכז את מכלול חברות המחקר, וכן מציג גרפים, נתונים מפורטים ועוד… בתקופה האחרונה הם התחילו לחקור ביסודיות את תחום המובייל ובאופן קבוע מציפים תכנים איכותיים וחשובים. קחו בחשבון שהשיטה הטובה ביותר היא להירשם אל הניוזלטר שלהם – כך תקבלו ריכוז של תכנים אל המייל בתדירוּת יומיומית. הבונוס העיקרי בזירה זו – עושר בלתי נדלה של תכנים המקיפים מקורות מידע שונים ומגוונים.

Hubspot | זה למעשה מעין בית ספר להבנת כל הקורה בעולם הדיגיטלי, עם דגש על שיווק B2B. יש לקחת בחשבון שהם עורכים מחקרים מאוד מעניינים על תחומים שונים בסושייל וברשת באופן כללי. כאן תוכלו למצוא מידגמים של קייס סטאדי על עולם המובייל, מגמות, טרנדים ועוד… הבונוס המרכזי מהזירה הזו – שיחה שנסבה בעיקר על נושא שיווק עסקים לעסקים – טוב לקחת בחשבון שאין הרבה גופי תוכן שמעשירים את עולמנו סביב נקודה זו.

comScore | עוד מקור מידע משמעותי ביותר – המספק נתונים על בסיס קבוע. המחקר מתמקד בנתונים המשקפים בעיקר התנהגות צרכנים מארה”ב אך ניתן לחלץ מכאן תובנות, מגמות וכיוונים שלעֶבְרָם העולם הדיגיטאלי מתפתח. הבונוס המרכזי של הזירה הזו – שיקוף הטרנדים של הצרכן האמריקאי על בסיס קבוע מעולמות עשייה שונים – אפשרות לראות מידי חודש בחודשו את הליך ההשתנות ולהקיש מכך על מגמות כלל-עולמיות.

Nielsen | חברת מחקר מוערכת מאוד, שמתמקדת בענייני הניו מדיה ומספקת על בסיס קבוע מחקרים בתחום. הבונוס המרכזי שלי הזירה – שילוב הראציונל של המובייל עם ערוצי הדיגיטל והבנה אינטגרטיבית של ערכי עולם הדיגיטל.

Oracle ATG Research | שפע של מחקרים בתחום,שפותח את האפשרות להיחשף לשיתופי פעולה שונים שהחברה מקיימת עם גופי מחקר נוספים כגון חברת המחקר המוערכת Forrester. הבונוס המרכזי של הזירה – התמקדות התוכן סביב נושא הרכישה – קינוורט בפועל בין קהל משתמשים לאמצעי רכישות במובייל.

TNS | עודחברה שמציפה כמות עתירה של מחקרים, והבונוס המרכזי בזירה – מיקוד המבט על צרכן.

Compete’s data | אחת החברות המעניינות ביותר בתחום – מביאה לסיפור תמונה מלאה של מערכת המושתתת על יחסי צרכן – ארגונים – השוק, ומבהירה לאן מתפתחת המגמה ברמת טרנדים וכיוצא באלה …

Jumptap  | חברה שעוסקת בעיקר במיקוד הקשר בין עולם המובייל לפרסום. הבונוס המרכזי לזירה – הכנסת מימד הפרסום כחלק מהתכנון האסטרטגי – איך פועלים בשטחי שיווק חדשים.

BIGresearch | חברה שעוסקת במחקרים הסובבים על עולם הקמעונאות. הבונוס העיקרי לזירה – התמקדות בנוהגי הצרכן מול נקודות מכירה.

Mobitrove | זירה שמתמקדת בתחום המובייל – מביאה תשקיף מקיף על כל אזורי ארה”ב על פי מיקומם. הבונוס העיקרי של הזירה – מיקוד לוקאלי המאפשר לראות נתונים בפועל על התנהגות מדינות ספציפיות בארה”ב וקווי השוני ביניהן.

BIA/Kelsey | חברה שמציפה במקביל גם מחקרים, גם כנסי רשת וגם תובנות על בסיס קבוע. הבונוס העיקרי של הזירה – מיקוד בפרסום במובייל, סקירת נושא האפקטיביות של המודעות ובחינת הדרך המועדפת להשתמש בכלי זה סביב תשתיות דיגיטליות סלולריות.

Unica | חברת המחקר של IBM מביאה אל שולחן הדיונים המחקרי כמה וכמה נושאים רלוונטיים: טרנדים, פתרונות, קייס סטאדיז. הבונוס העיקרי של הזירה – הצגת שלל תכנים עשיר, תוך התמקדות בתעשיות שונות כגון פיננסים, חברות יצרניות ועוד..

Microsoft Reserch | עוד אחת מחברות המחקר החשובות – עושר רב בכל הנוגע למיגוון לוקיישנים ברחבי העולם, חיבור הדוק בין נושא השיווק והניו מדיה לבין נושא הטכנולוגיה, ההתפתחות והחדשנות.

Mobile Commerce daily | מגזין שסוקר את עולם המובייל, מביא המון קייס סטאדיז מעניינים – מקור בלתי נדלה של מידע לכל העוסק בתחום – אחד החשובים מסוגו !

Cognizant | חברה שמשחררת באופן קבוע White Papers על תחום הניו מדיה, התמקדות בעקרון השילוב של המובייל באינטגרציה חכמה והרבה מאוד מידגמים בסגנון קייס סטאדי הלקוחים מתחום זה. עוד יתרון משמעותי – החברה סוקרת המון חברות יצרניות ברחבי העולם כולל תאגידי ענק.

לסיכום | למעשה, לאור מצב העניינים הדינאמי, אין כל סיכום ! תוך כדי כתיבת הרשומה גיליתי עוד עשרה מקורות מידע לא פחות חשובים… מה שאומר – אם אתם רוצים ללמוד, להתעשר ולקטוף את פירות המידע ברשת, הריהו קיים ונגיש עבורכם וכל שנשאר לכם הוא להתמיד בחיפוש, לקבוע שיטת פעולה קבועה ולהיווכח שהמידע הוא אין סופי וכי הוא חומר שמוכן ומזומן לתרום לגדילה שלכם.

כתבתי בעבר פוסטים אחדיםעל מקורות מידע ברשת.סקרתי מנועי חיפוש חדשים ודרכי גישה למקורות השראה שונים ככלי משמעותי לסל וארגז הכלים ההתפתחותי שלנו.
הפעם ברצוני להתמקד במקורות חשובים מאוד המשקפים את הOn Going היומיומי שלנו. מדובר בערוצים חדשותיים, הפועמים לפי הקצב של הדופק היומי ומשקפים את מה שקורה ברחבי העולם בזמן אמת. אני מדברת על בלוגים חשובים ועיתונות מקוונת מֵרַחֲבֵי העולם אשר יכולה לעדכן אתכם בכל הנוגע לכלי פיתוח, כבָּבוּאה למבט הגלובאלי שעל בסיסו תוכלו להשתכלל ולהתחדש בפעילות הלוקאלית.

Wired.com | מתחם תוכן ענק הכולל : תוכן וידיאו, בלוגים מקצועיים, כתבות על חידושים בעולם הטכנולוגיה, המדיה החברתית והאינטרנט באופן כללי. מומלץ מאוד לצפייה
דרך הiPad למי שמחזיק את המכשיר (מראש אני מתריעה כי האפליקציה לא חינמית).

Technologyreview | מגזין מדיה בנושא טכנולוגיות הנשען על המגזין הוותיק ביותר בעולם בתחום זה. נתמך על ידי מכללת MIT. מעלה תכנים שונים הקשורים לפיתוח העתיד במבט הטכנולוגי. שווה לכל גיק או לכל מי שרוצה להתעדכן בשאלה “לאן פני העולם”.

Businessweek.com |  ללא ספק זהו אחד ממקורות המידע החשובים בעולם הפיננסים והתקשורת. שוטח בפנינו תמונת מצב עולמית על המתרחש בתחום, מספק תחזיות ובין היתר התמקדות בכל המתרחש במרחב הדיגיטלי. הנושאים המסוקרים באתר זה כוללים : פיננסים, טכנולוגיה, חדשנות, ניהול והתמקדות בSMB. נקודת הראות של המתחם על עולם התוכן היא גלובלית ומאפשרת לכם להתעדכן בתכנים מעניינים ומעשירים על בסיס יומי.

Forbes.com | עוד מקור מקור מידע חשוב, די מעונב אבל דרכו אנו זוכים להצצה ישירה אל המציאות הגלובלית והוא מספק לנו תשתית להבנה וללמידה על המתרחש בעולם ברמה הפיננסית. שימו לב לעובדה שכיום העולם משפיע ומקרין עלינו ובמציאות התקשורתית החדשה של הכפר הגלובאלי אין עוררין על כך שכדאי לנו להיות ערניים ולספוח טעמים מהגלובוס בכללותו.

Digitalbuzzblog.com | מתחם בלוגינג מדליק המאפשר לנו להיחשף לחדשות בעולם המדיה, אינטרנט – מרחב דיגיטל ומדיה חברתית כמובן. יש בו סטאדי קייס שונים מכל רחבי העולם מהם ניתן ללמוד ולהתעשר. סקירות על התפתחות עולם הסלולר, הסמארטפונים וכל עולם הטאבלט. מלווה כמעט תמיד בסרטוני וידיאו שונים ומרתקים אשר יכולים לעזור לכם במצגות ולשמש באופן כללי כחומר גלם איכותי לפתרונות בתחום החשיבה הקריאטיבית בעולם התוכן הפרטי שלכם.

Retailerdaily.com | מקור מידע מצוין להכרת פעילויות שונות ומתוחכמות בעולם הדיגיטל בתחום הקימעונאי. הרבה מאוד בנצ’מארק על פעילויות בתחומי האינטרנט והמדיה החברתית מכל רחבי העולם. ללא ספק זהו מאגר מידע משובח שישמש עבורכם כמקור השראה – גם אם אינו נוגע באופן ישיר בדיסציפלינת התוכן שלכם.

Nytimes.com | ניו יורק טיימס – מקור מידע איכותי הכולל מבטים שונים על : כלכלה, שיווק , מדיה, טכנולוגיה ועוד . חשוב לציין כי לעיתים קרובות מסקרים כאן פעילויות ייחודיות באופן מקיף ויסודי אשר מאפשר לכם מעשית ללמוד מהעשייה של האחרים. מבחינתי הייתי ממליצה לכם לאמץ אותו באופן מיידי כסל מידע מוביל, ולהיכנס אליו על בסיס יומיומי.

News.bbc.co.uk | גם מקור זה מהווה עניין שונה ומיוחד : יש פה מבט המקיף יבשות שונות, עסקים, בריאות ותיירות. היופי בעולם התוכן של העורכים הוא המבט הכולל והרחב על מכלול הדיסציפלינות אותם הם מכסים. מבחינתי זה אינו בגדר מקור המידע העומד בראש אבל, בהחלט אכנס לכאן מדי פעם על מנת שאוכל להתעשר בנקודת מבט יותר אקלקטית על מכלול החיים.

Hbr.org | מקור מידע מהמם : כולל התייחסות לעולם הספרות, העסקים והחדשות. תחת הפלטפורמה הכללית נמצא מגזין יומי, בלוגים מקצועיים וחנות המאפשרת לכם גישה לתוכן הקשור לקנייה . מאוד מומלץ כזירה איכותית להעשרה וללמידה.

Economist.com | אם תרצו זהו מקור המידע החשוב ביותר או לפחות בין החשובים ביותר שמהם כדאי לכם לצרוך מידע שוטף וידע כללי. גלובס או כלכליסט במתכונת עולמית הכוללת התייחסות גלובאלית לנושא הכלכלה, הצמיחה ועולם העסקים. כהמלצה עקרונית: אני מציעה לכם להתחבר RSS למתחם זה ולצרוך ממנו תוכן מתעדכן על בסיס יומיומי.

Techcrunch.com | זירת בלוגינג מובילה ומוּכֶּרֶת בכובד משקלה בעולם החדשות – זירה שכבר מזמן הפכה לאחד ממקורות המידע המוערכים ביותר בעולם האינטרנט ,הטכנולוגיה , מרחב הדיגיטל וכמובן מדיה חברתית. כל העדכונים, החדשות החשיבה החזונית לעתיד הקרוב נמצאים כאן. יש לנו גם נציגות מכובדת למדי משלנו אשר מככבת באופן קבוע במתחם תוכן זה ועונה לשם : אורלי יקואל – ולוּ רק בזכות הכתבות שלה שווה להתעכב על המתחם ולפקוד אותו על בסיס יומיומי וקבוע.

eMarketer.com | אחד מעולמות התוכן האהובים עלי בשל העובדה שניתן להיחשף פה בקביעות לתוכן מחקרי אשר מהול בתוכן חדשותי. ניתן ללמוד מהמתחם הזה המון מתוך מבט סטטיסטי על התפתחות המדיה ועולם התקשורת. יש במתחם בלוג פעיל וחדשות שוטפות – וכמו כן וובינרים ייחודיים. דרך מתחם זה ניתן לעתים תכופות להגיע למחקרים חדשים בתחום הדיגיטל ולמקורות מידע נוספים שיועילו לנו מאוד בהבניית הרציונאל האסטרטגי שלנו.

Marketingcharts.com | מתחם זה לא “מתיישב” בדיוק עם הגדרת הנושא של פוסט זה – אין מדובר על מתחם עיתונות או בלוגינג אבל אני משוכנעת שפשוט אסור לכם להחמיץ את ההזדמנות להכיר אותו – זהו מרכז ידע רחב אופקים המאגד בתוכו גרפים, סטטיסטיקות, מחקרים ועוד…הוא מאפשר לנו לשלוח זרועות אל כל חברות המחקר הידועות בעולם מהגדולות ועד הקטנות ביותר. יש צורך להדגיש זאת כי לרוב קשה מאוד להגיע אל מקורות מידע אלו וכאן נקבל קונסולידצית ידע בתחום זה. עולם התוכן הנסקר כאן נובע ממבט רחב על טכנולוגיה, צרכנות, חדשנות ואינטרנט.

Socialmediatoday.com | מתחם חשוב מאין כמותו לכל המתעניינים בנעשה בְּעולם המדיה החברתית בכללו ובאופן מיוחד במרחב הדיגיטלי. אני מניחה שאיני מחדשת יותר מדי למעגל העוסקים בתחום ולתעשיית התקשורת. אבל, אם מישהו מכם פספס בטעות את מרכז התקשורת הזה ראוי לתקן זאת מהר ככל האפשר ולהירשם באופן קבוע לעדכונים ולמידע המתקבלים באתר זה. המתחם מתעדכן על בסיס יומי – מספר פעמים ביום והוא מושתת על רַבֵּי כותבים אשר מתארחים בו באופן קבוע ולעתים בנושא נקודתי. ניתן ללמוד ממנו על הנעשה בנושאים הנזכרים ולא פחות חשוב על המומחים בתחום. אישית אני עוקבת אחריו בTwitter ומקבלת בקביעות עדכונים לתכנים חדשים – אלה תמיד מעניינים ותמיד מרחיבים את הדעת.

Adage.com | מנקודת המבט של עולם הפרסום והשיווק זהו אחד המתחמים המוערכים ביותר והחזקים ביותר. ישנן כתבות על חדשות מעולם התקשורת, סטאדי קייס מהעולם ופריסת תפישות עולם חזוניות – לאן פני עולם הפרסום והתקשורת ולקראת מה הוא מתפתח. לכל העוסקים בקמפיינים זהו בהחלט אחד המתחמים החשובים ביותר.הוא מאפשר הצצה אל הארגונים המובילים ואל החברות הגדולות בעולם ומעשיר אותנו במידע מועיל שממנו נחלוק תובנות למהלכים תואמים בעבודה שלנו.

Socialmediaexaminer.com | אחרון חביב, ובעיני גם הטוב ביותר. ולמי שהגיע עד כאן בקריאת הפוסט הרי שהוא זכה ! זו לא הפעם הראשונה שאני מפנה אל אתר זה – ואני מאמינה שאין מקום במרחב הדיגיטלי אשר מייצר עוצמת תוכן חכמה, אינטליגנטית, מרחיבת דעת וכמו כן משתפת כמו מתחם זה. שפע הנתינה, הטיפים והידע – הן ברמה הטקטית והן ברמה האסטרטגית, אודות כל הקורה ונמצא מתחת לאפינו בעולם התקשורת החדשה אכן זורם כאן ללא הפסקה : ממחקרים, כנסי רשת, וובנירים, תוכן וידאו ועד פוסטים כתובים – וכמו כן אירוח של מנהלי תקשורת מהעולם כולו המספרים ומשתפים ומאפשרים לנו למעשה הצצה על בנצ’מארק שיכול לעזור לנו בצורה ממשית בקבלת ההחלטות. מומלץ בחום, ובגדר אקסיומה – לא להחמיץ.

לסיכום | כמובן שאינכם צריכים לאמץ את מלוא הרשימה המכובדת הזו, ואין דרך במציאות הרגילה שבה תספיקו לחיות, לעבוד וגם לקרוא ולהכיר את הכול. עם זאת מוטב שמדי תקופה תאמצו לכם מקור מידע או שניים נוספים לארסנל מקורות המידע שלכם על מ נת שתתעשרו, תיחשפו לשינויים ותטעמו מטעמים שונים של תוכן המוגשים בספרייה הענקית הזו.

—————————-&–לפוסטים קודמים בנושא מקורות מידע–&—————————-

Interesting Researches on The Web

Information Sources On The Internet

New Search Engines

Tips : Talk About Facebook

Slideshare & Content

TED | Inspirational Tool

נכחתי לא מזמן בהרצאה שבה דיברתי על מקורות מידע ברשת.למרבה התדהמה, גיליתי לדאבוני שלא כולם מכירים ולמעשה כלל לא מודעים לקיומו של האתר הזה : Ted. החלטתי שמן הראוי להקדיש לו פוסט ממוקד מטרה אשר ממקסם את המסר ואת החשיפה.  כך תוכלו לפתוח חלון הזדמנויות עתיר במקורות השראה משמעותיים עבורכם. כמו כן, למי מכם שכבר מכיר את האתר ראיתי לנכון לתת ערך מוסף בצורת ארבע הרצאות מאוד מעניינות אשר מיפיתי על סמך נתוני ההרצאות החדשות ו”אימבדתי” עבורכם לתוך רשומה זו.

קצת על Ted : נתחיל מהסיסמא : Idea worth spreading - המסר המוביל של המיזם הזה מכוון אותנו לרצות “להעביר הלאה”. הרעיון של הפרויקט נסב על הרצאות קצרות שלא עולות על 18 דקות. האתר מכיל קשת רחבה של תכנים בעלי אופי ממוקד קצר ורווי. התכנים הנידונים באתר: חדשנות, טכנולוגיה, איכות סביבה, עיצוב, אינטרנט, יזמות עסקים ועוד. כל אלו מקוטלגים על פי נושאים מובילים וזמני העלאת תכנים. המיזם מתנהל ללא כוונת רווח בהתאם למגמה שבה החל לפעול בשנת 1984 ככנס שנתי אשר התקיים בארה”ב. מאז הוא התפתח ומשתמש בכוחה של הרשת להפצת תכנים של טובי המרצים בעולם – ואכן הדגש הוא על הטובים שבהם !

אופן ההתנהלות באתר והתוויית דרכים נוספות לצרוך את התוכן :  Facebook, Twitter וכמובן שקיימת לרשותנו אפליקציה מדליקה בiPad. אישית הכי חביב עלי להיחשף לתכנים דרך  אפליקציית הFlipboard. האמצעים הללו עוזרים לכם לזכור שכדאי לצרוך את התוכן. כך למעשה תוכלו להיות ניזונים מהחומרים המועלים על בסיס קבוע על ידי “תזכורות שונות” ותבטיחו לעצמכם צפייה בשלוש הרצאות לשבוע (לפחות).

למה  זה חשוב ? ואשר למקורות השראה – מה אנחנו משיגים ? לא את הכול צריך להמציא. אפשר לקבל שפע רעיונות איכותיים מאנשים חכמים שטרחו על כך וגם דרכם “לגעת בעולם”. הראציונל של התובנות שמגיעות מאחֵרים מביית לנו את החזון שלנו ומייצר עבורנו היגיון על ידי מבט מקיף שמתייחס להתרחשות הכוללת. תוכן וידיאו בפרט מאפשר לנו “למפות ולמסגר” את שימת הלב ולמקד אותה בנושא מוגדר ועצם העובדה כי הסרטים קצרים וממוקדים מאפשרת לנו לפתֵחַ צרכנות חדשנית של תוכן – להפיק הרבה במעט זמן.

דוגמא ראשונה : הרצאה המדברת על השינוי העולמי בכל הקשור לכוח. הכוח שעובר מהמערב למזרח אבל גם הכוח של השחקנים החדשים המעוּרים בעולם הנוכחי. אנו למֵדים איך לקיים אינטראקציה ומה ביכולתנו לעשות לנוכח השינוי שחל עם התפתחות מושג הכוח !

דוגמא שנייה : הרצאה שמדברת על איזון, על נושא הקיימות ועל היחס הנרקם בין האדם לבין המוצרים ועל ההשלכות של ערכים אלה על הדינאמיקה של השוק. בעיני הרצאה זאת מורידה את המסרים הגדולים והגבוהים ל”רצפת הייצור” ומאפשרת לנו להיות נגישים יותר לערכים כמו שמירה על איכות הסביבה ועל יחסי האיזון שלנו עם אנשים שונים כיחידים המרכיבים יחד את מערכת הקיום היומיומית. מומלץ להיות סבלניים שכן לוקח למרצה זמן סביר של שתי דקות להתחמם ולהוציא את הטוב שבו. עוד מימד חשוב שניתן ללמוד ממנו דרך האתר – איך מרצים שונים מעבירים תכנים שונים זה מזה וכיצד ניתן להחדיר אקלקטיות לתחום הפרזנטציה.

דוגמא שלישית :   הרצאה על כוחה של הטכנולוגיה ושל הרעיונות שמושפעים מהדינאמיות שלה. דברים שלא נעשו בעבר, ומה אנחנו יכולים ללמוד ממודל המיזמים העדכניים. למשל על התייחסות ממוקדת על משחקי מחשב ועל האופן שבו הם מנצלים את ההתפתחות של העולם הווירטואלי ואת השפעותיו על דרכי השימוש שלנו. מה קורה לנו בשעה שמצטמצם זמן השימוש ואיך, נוכח העובדה הזו גם אנחנו עוברים שינוי, מושפעים ואף מקרינים על שאר הפעילויות שלנו ביום יום.

דוגמא רביעית :  הרצאה של אמנית המדברת על העבודה שלה עם פלסטיק. מה קורה לחומרים בהם אנחנו משתמשים לאורך זמן מנקודת המבט של האמן ומהזווית התכליתית. איך אנחנו יכולים להיחשף לבעיות של איכות הסביבה דרך השנורקל של האמנות ולהתחנך דרך לימוד התחום והאבולוציה שלו. מבט על התמונה הגדולה שמבהיר איך אפשר להפסיק להשתמש בפלסטיק כתופעה שחייבים לעצור אותה, אחרת לא יהיה סיכוי להשתלט על כמויות הזבל שאנחנו מייצרים.

מילת סיכום . ניווכח שהעולם מלא ברעיונות, באנשים מדהימים והרשת פותחת כר פורה של אפשרויות הזנה ממקורות מידע סופר איכותיים אשר לא היו זמינים לנו בעבר. ההזדמנות שלנו להיות נגישים למידע וללמוד ממנו באופן אוֹטוֹדִידַקְטי מאפשרת לנו להתפתח , לגדול ולהשיג יותר. ההישגים מקבלים ביטוי הן במישור הפרטי והן במישור העסקי ולמען האמת שניהם די מתערבבים זה בזה. חשוב ביותר  לציין שדרך תזונת מקורות מידע מסוג זה אנחנו לוחצים על אחד הכפתורים המשמעותיים ביותר לחיים השוטפים – כפתור העניין !

במסגרת פינת הטיפים שלי על מתחם Facebook אביא לכם הפעם טיפ שונה, יותר נכון סל כלים הנוגעים למתחם זה. חשוב לי לומר מראש שהטיפ הזה ידרוש מכּם עבודה רצינית, וכלל לא בטוח שהוא יתאים לכל אחד. אבל כל הרוצה להכיר את הזירה ולהבין אותה טוב יותר תוך כדי תנועה כדאי שיאמץ לו את הטיפ הזה, לפחות בחלקו. מדובר הפעם במקורות מידע, מקורות אשר עוזרים לנו לדעת מה קורה בשטח, מה חדש, מה השתנה ומה צפוי להיות.

ריכזתי עבורכם מספר לא מבוטל של לינקים למקומות הטובים ביותר (בעיני) אשר מספקים לנו מידע על ההתרחשות בFacebook ומאפשרים לנו להישאר מעודכנים בחזית החידושים. אמנם אין זה אומר בהכרח לעקוב אחר כול ה”ערֵמה” אך בצורה זו אתם מקבלים מכלול רחב אשר ממנו תוכלו לבחור את המתאים לכם ביותר. אני מצרפת לכם לינק ורושמת בצידו כמה מילים כלליות ביחס לכל המלצה ובעקבותיהם יש לקוות שהדבר יתרום להתפתחות נאותה של הפעילות שלכם ברשת ויקל  את הלמידה לעומק של התחום.

Developers | המקום למפתחים.מצויין לכל מי שרוצה להכיר את המתחם ברמת הפיתוח, ויכול  כאן לקבל כמה וכמה טיפים, וכן לפגוש באופן שוטף בעדכונים על שינויים חדשניים. מן הסתם גם להכיר את קהילת המפתחים ובנוסף – אם רוצים לשאול שאלות לגבי פיתוח, זה המקום לעשות זאת.

Facebook.com/Press | הודעות יחסי ציבור, מתחם של Facebook המשחרר על בסיס קבוע הודעות יחסי ציבור על המתרחש במתחם. כאן ישווקו שירותים חדשים, כנסים בלייב, התרחשויות משמעותיות כגון השינוי שעשתה Facebook עם הOpen Graph וכן הכנס לייב שליווה את המהלך במתחם. קחו בחשבון שתהיינה לפעמים כפילויות בין המתחמים השונים של הזירה ולכן טוב שתאמצו לכם את הערוצים אשר עונים על הצורך שלכם. כאמור, אין שום סיבה לעקוב אחר כולם.

Allfacebook.com | אתר שמשחרר כתבות על בסיס קבוע אודות Facebook בסיס יומי : בין חמש לשש ידיעות ביום, כמובן על פי החידושים והנושאים עליהם סובב התחום. הוא אתר בסגנון מאוד חדשותי אך חשוב לומר שהוא גם נותן אינסייטים ואינטרפרטציות משל עצמו אשר לרוב עוזרות לנו להכיר את הזירה טוב יותר – מומלץ בחום.

Blog.facebook.com | הבלוג הרשמי של Facebook כאן למעשה תמצאו את כל התוכן הקשור לעולם ה- Facebook. ניתן לסייר בו וללכת אחורה, לראות תכנים אשר הקהל תיעדף על פי כמות תגובות ולייקים ולהתעשר ממידע מועיל ביותר אשר יכול לעזור לכם בבניית נוכחות הולמת במתחם. יצוין שהבלוג נכתב על ידי כותבים שונים של החברה ובכך מייצר סגנון רפטטיבי מעניין ושונה בכמה מובנים מהמתחמים האחרים עליהם.  אני ממליצה על בלוג זה. מה גם שאין ספק שאמינותו גבוהה מאוד באשר למידע המתפרסם. עוד עצה שולית לכאורה – קחו את הזמן להתעכב על התגובות בנושאים שמעניינים אתכם וקראו  את דברי המגיבים לתוכן, שכן מהתגובות לומדים רבות על היבטים שלא הכרתם בנושא, וכמובן שזוהי הזדמנות להרחיב את המידע בעיניים נוספות.

Facebook-advertising-marketing.com | אתר שמשחרר על בסיס קבוע כתבות בנושא הפרסום במתחם למי שרוצה לפעול בזירה בתחום העסקי שיווקי זהו אתר חשוב ביותר, עולים לכאן באופן קבוע פוסטים העוסקים בפרסום, שיווק, טיפים ועוד. המתחם לא מתמקד רק בFacebook אבל יש בו לא מעט טיפים משמעותיים אליהם כדאי להיחשף.

www.insidefacebook.com | אחד האתרים החשובים ביותר המעדכנים דרך קבע ואפילו כמה פעמים ביום על המתרחש במתחם  גם מתחם זה כמו מתחם Allfacebook חייב להכנס להיכנס לרשימת המאסט שלכם. באם אתם רוצים להבין את הזירה היטב, שימו לב שגם באתר זה רמת העדכונים היומיים מאוד גבוהה. בדרך כלל מדובר על פוסטים קצרים המעדכנים על שינויים אך לעיתים מתפרסמים גם מאמרים ומדריכים ארוכים יותר. אין ספק שכדאי לכם לעקוב אחריו.

www.facebakers.com | לאלו מכם שרוצים מספרים על המתחם ולהתעדכן בפעילות מול סטטיסטיקות, כאן למעשה תוכלו לקבל מידע נרחב על המתחם, כמות משתמשים לפי ארצות בתקופות שונות. על בסיס אתר זה פועלים רוב הנתונים המפורסמים ברשת. הוא גם מונה עבורכם את הארצות בהן Facebook חזקה במיוחד. למשל, נכון לעכשיו : ארה”ב, אנגליה, אינדונזיה, טורקיה וצרפת. די מדהים לראות נתונים אלו ולפיהם ניתן גם לתרגם את התוצאות למישור ההבנה העסקית דהיינו לדעת מהו כיוון ההתפתחות ולאן פני העולם במציאות האינטרנטית. חשוב כמובן לציין ללא לאות שהנתונים משתנים על בסיס קבוע וכדאי להיות ערניים לאופי הדינאמי של המדיה.

www.hyperarts.com |  בלוג חשוב מאוד שסוקר הרבה מהשינויים וגם נותן מלוא החופן טיפים טובים שכדאי מאוד לעקוב אחריהם גם ברמת הבלוג וגם ברמת המתחם הפייסבוקי שלהם. יש כאן שלל טיפים קבועים על המתחם והמון פתרונות ברמה הטכנולוגית אשר יכולים לספק לכם בצורה מעשית ביותר קיצורי דרך משמעותיים. אישית אני נעזרת בו באופן קבוע – וממליצה בחום.

www.facebook.com/FacebookPages | חשוב ביותר למי שמחזיק עמוד חברה בFacebook טיפים ממוקדים של המתחם על עמודי חברה. מתעדכנים בערך פעם ביום – פעם ביומיים. חשוב מאוד לכל מי שמחזיקים עמוד חברה כי כאן למעשה עולים באופן סדור כל השינויים בתוספת המלצות שונות.

Checkfacebook.com | עוד אתר המספק נתונים סטטיסטים על Facebook בפילוח של ארצות, גילאים, מין. בדומה לאתר הקודם עליו המלצתי, גם כאן תוכלו לקבל נתונים סטטיסטיים על מתחם Facebook כולל גראפים מעוצבים אותם תוכלו לשלב במצגות על פי הצורך. יפה לראות שהנתונים די מקבילים בין שני האתרים. כמו כן חשוב לציין שהן באתר זה והן באתר הקודם מתעדכנים על בסיס קבוע נתונים חדשותיים אשר מספקים לכם מידע על המתחם מעבר לנתוני הסטטיסטיקה.

socialmediaexaminer | בלוג איכותי מאוד שמדבר בגדול על מדיה חברתית ובנלווה לכך מספק גם המון תכנים המתמקדים ספציפית על Facebook -כדאי לדעת כי בעלי האתר עורכים בחודש אוקטובר 2010 כנס ראשון מסוגו ברשת העוסק בדרכים לשימוש במתחם Facebook. מבחינתי זהו אחד האתרים המשמעותיים ביותר ללימוד העולם הזה של המדיה החברתית ובפרט בפוקוס על מתחם Facebook . המלצתי עליו בעבר ואני ממליצה שוב בחום לכל מי שפספס – מדובר על בלוג מכונן העומד בקריטריונים ברמת המאסט !

מילת סיכום קטנה | ערנות, קריאה יומיומית, רצון ללמוד כמה נתוני פתיחה מכוננים על מנת להצליח בעולם הרשת כפי שהוא פועל כיום. קל להתחמק מהמאמץ הנדרש בתירוצים זניחים כחוסר זמן, וחוסר התפנות בשטף ההספקים הרגילים – מצד שני הרגלים של קריאה מהווים בסיס ויסוד לפיתוח עצמי ומתוך כך, וכפועל יוצא תשתית נאותה לפיתוח עסקי. בנושא דינאמי זה אין בעל העסק רשאי לעשות לעצמו הנחות. אי לזאת סגלו לעצמכם הרגלי קריאה וליבוי הסקרנות –  ערך זה קובע את כל ההבדל !

צירפתי לכם סרטון משעשע . קשור לFacebook אמנם לא בזיקה ישירה לנושא הפוסט אבל חייבים גם לחייך…

אני מתחילה במתכונת חדשה :  סיקור מקורות מידע מעניינים מהעולם. בכל בכל סקירה אתמקד בסוג תוכן מוגדר, אם במקורות עצמם, או בכתבות שונות על הנושא או בקבצים המפנים לתכנים מעניינים שתמצאו בהם תועלת ככלי עבודה. הפעם “אקח אתכם לטיול” בקבצי מחקר אשר מצאתי ברשת, בבחינת מקור למידע. מדובר על מחקרים שלמים המספקים לכם חומר גלם מעולה כמקור השראה, וכן נתונים על כיווני התפתחות בעולם התקשורת והעסקים כמו כן, מדיה חברתית וגישה לאסטרטגיה הבינלאומית ומתוך כך נותן בידכם כלי אשר מאפשר לכם לקבל החלטות נכונות על בסיס מסקנות בדוקות |

על הרשת הזו | היעד העיקרי ברשומה זו, מעֵבר לתכנים המעולים  אשר קיבצתי בפניכם בצורה מרוכזת הוא ליצור גירוי, שיוביל אתכם להכרה בקיומם האפקטיבי של תכנים בשפע עצום ברשת הגדולה הזו. ככל שתנכסו לעצמכם יכולת שיטתית של דיוק בחיפוש כך תגיעו למידע רלוונטי שעשוי לתרום לכם בצורה משמעותית בשעת קבלת ההחלטות במסגרת הפעילות העסקית והפרטנית שלכם. כתבתי על כך פוסט בעבר ואני מצרפת לכם אותו כאן שוב : על מקורות מידע באינטרנט, כמו כן אני מפנה לפוסט נוסף על מנועי החיפוש החדשים באינטרנט ככלי שיעזור לכם לשכלל את החיפוש. בכל הדוגמאות שלהלן צירפתי לכם גם לינק למחקר עצמו, דהיינו למתחם שממנו תוכלו להוריד את המחקר המלא כקובץ PDF ובנוסף לינק לחברת המחקר ממנה תוכלו באופן שוטף לשאוב תכנים חדשים |

Digital Marketing Outlook | אחד המסמכים החדשים מבֵּין הטובים  שמצאתי ברשת של הארגון הזה Society of Digital Agencies  וגיליתי אותו דרך חיפושים בTwitter אחר מחקרים על מדיה ודיגיטל. זהו מחקר שסוקר את עולם המדיה מהיבטים שונים ובהחלט יכול לשמש ככלי עבודה תכנוני עבורכם. הוא כולל ”מבט על התפתחות תחום הפרסום במחוזות הדיגיטליים”, מבט על התפתחות השיווק הדיגיטלי, אסטרטגיות דיגיטליות ועוד … שווה קריאה לכל העוסקים בתחום. חשוב לי לציין שאת המחקר הזה אני מנתחת ומתרגמת ובקרוב אקדיש לו רשומה ייחודית לו שאציג בנפרד |

Generation M2 | מחקר נדיר של חברת מחקר מיוחדת ואמינה בארה”ב Kaiser Foundation   חברה אשר עוסקת בבדיקת השפעות המדיה באופן כללי על תהליך החינוך של דור הM גילאי 8 – 18. קראתי את המחקר באופן יסודי וגם כתבתי על כך שתי רשומות : לינק לפוסט הראשון, לינק לפוסט השני. חשוב לדעת כי החברה הזו מנפיקה לאורך השנה מאמרים ומחקרים נוספים וכדאי מאוד לעקוב אחריהם וללמוד תוך כדי תנועה על החידושים שהוצגו בידיהם. המחקר הזה למשל יכול באופן ממשי לבנות אסטרטגיית עתיד עבור חברה שמתכננת לנכס לעצמה את כלי הדיגיטל ובאותה מידה עבור חברה אשר מסתכלת כמה צעדים קדימה, הַיְשֵר אל ליבו הצרכני של דור העתיד |

Syncapse Value of a Facebook Fan | של Syncapse   מאמר מסקרן מאוד שחוקר זווית רעננה בתחום ביחס לנקודת המבט של החברים בקבוצה. למעשה הוא עונה על שאלה שמתעוררת בכל ארגון הנכנס לעשייה במדיה חברתית ובפרט במתחם Facebook ומנתח לנו את שוויו של מעריץ וחבר בקבוצה או את ערכו של דף שאותו אנחנו פותחים במתחם. אין הרבה מאמרים העוסקים בשאלה זו ברמת רזולוציה כה מעמיקה. לא כל הממצאים מקובלים עלי אך יחד עם זאת אני ממליצה לכם להתעכב עליו. את המאמר הספציפי הזה תרגמתי וכמו כן אקדיש לו רשומה כבר בשבוע הנוכחי. עקרונית העובדה שאנחנו מתעסקים בשאלה של תרגום ויחס המרה, בין השקעה פיר לקוח במדיה חברתית לבין התוצאה המכירתית היא כשלעצמה יכולה להוביל אותנו לרציונאל  התכליתי והערכי של השקעתנו |

The Razorfish Social influence Marketing Report | של חברת Razorfis  קודם כל אני מזמינה אתכם מכל הלב לראות את האתר הנדיר הזה. האתר מצטיין ברמתו האסתטית הגבוהה ובעיצוב מקסים, שווה ערך בעיניי לאתר אינטרנט שמייצר חווית משתמש הזהה לחווית מוצרי אפל לרבות iPad. “כייפי”,מלווה בקולות מדליקים, פשוט חווייתי. יש באתר לא מעט מחקרים מעניינים על המדיה, למרות שכמחקר הוא לא ממש עדכני : הופעתו חלה מאמצע 2009. אף על פי כן אני ממליצה לכם מאוד לקרוא בו. הוא מדבר על השפעות המדיה החברתית והעולם הדיגיטלי על עולמות השיווק. הוא מאופיין במבט רחב על : Social Graph ולמרות שכאמור הוא לא  עוסק בשנת הפעילות הנוכחית הוא עדיין משקף המון אמיתות רלוונטיות לכאן ולעכשיו. גם את המאמר הזה בכוונתי לסקור ולתרגם כדי להגישו בפניכם כרשומה בפני עצמה |

Rebuilding the Relationship Delivering a complete customer experience | Deloitte Research חשוב לכל מי שרוצה  לשקול מהלך של השבחת חווית לקוח. המהלך ניתן ליישום לאוו דווקא בתחום הספציפי אותו חוקר המאמר – תחום הפיננסים . המאמר סוקר את האפשרויות השונות הניפתחות עבור חברות מתחום הפיננסים מעֵבר לגידול טבעי ולאפשרויות לרווחים. המפגש עם הלקוח, הבנת צרכי הלקוח, זיהוי סגמנטים ואפשרויות של גידול רווחים מול לקוחות והדרכים לייצר מהלכים אלו. כמו כן נמצא התייחסות לצרכי לקוחות, לזיהוי ומיפוי סגמנטים רלוונטיים ולדרך הטובה “לתקוף” את הנושא מבחינה שיווקית. החוקרים של דלויט מחזיקים בדעה כי המצב והשינויים המתחוללים בקביעות מכתיבים הסתכלות מחודשת על מצב העניינים ובדיקת הצעדים הבאים, ולאור זאת אכן חלק מהמסקנות מובילות לכך שהכיוון צריך להיות Back to Basics .יצא מכאן שהמשמעות חזרה ליצירת קשרים עם הלקוח המייצגים כמחצית, או שני שליש במקרים מסוימים, מהרווח הנקי בבנקים הגדולים.למרות שקיימים מספר בנקים אשר עבדו ועובדים בנושא חווית הלקוח וטיפוח מהלך ותמהיל חיוו של הלקוח בממשק עם הבנק החוקרים טוענים כי יש עוד עבודה רבה לעשות בכל נושא יחסים לטווח רחוק עם לקוחות  |

Next Growth Opportunity for Banks מחקר של חברת המחקר Cisco Research Center העולמית העוסק בהתפתחות עולם הדיגיטל בתחום הפיננסי. על מחקר זה כתבתי בעבר רצ”ב  לינק  מדובר על פוסט נפרד אשר מחלץ את התובנות העיקריות ומדלוור אותן אליכם. חברת המחקר הנדונה היא חברה רצינית אשר מייצרת באופן קבוע תכנים באיכות גבוהה מאוד. ראוי לעקוב אחריה ולבדוק מה הם החידושים בשטח ומהם החיבורים החדשים שאותם היא שילחה אל העולם הגדול של הרשת |

McKinsey Research חברת המחקר העולמית אשר מספקת מחקרים - מחקר לדוגמא : Growth & Competitivness |  אני משוכנעת ביותר בחשיבותה של קריאת חומרים גנרים, חומרים המאפשרים לנו לתפוש את השינויים “במבט-על”, ממעוף הציפור. המציאות הכלכלית של השנים האחרונות אשר השפיעה באופן משמעותי בעיקר על ארה”ב הציגה בבואה נאמנה להתנהגות הצרכנית של השוק כולו. התעשיות כולן נפגעו וכתרגום מעשי למציאות זו הן נאלצו להתגמש ולהמציא את עצמן מחדש. המחקר הזה עוסק במציאות העסקית האמריקאית ונותן לנו גישה למצב הכלכלי במציאות של היום. באופן כללי מן הראוי להתעכב על חברת מחקרים זו .נמצא במסגרתה חומרים ברמה האסטרטגית ההולמת, שבכוחם “לפתוח את הראש” דהיינו להרחיב את אופק המבט ולעזור לנו להסתכל כמה צעדים קדימה |

Social Media Marketing Report 2010 | Socialmedia Examiner  על החברה החברה הזו אני כותבת לא מעט, וכמו כן ניתחתי ותרגמתי לעברית את מחקר המדיה האחרון אותו שיחררו השנה לינק זו אמנם לא חברת מחקר מוכרת כמו החברות האחרות המצוינות ברשומה זו, אבל, כחברת מדיה אשר מחפשת לנכס לעצמה את מיתוג המקצוענים מנהליה עושים עבודה מצוינת וחשוב לומר שההבנה העמוקה שלהם ברָזֵי המדיה מאפשרת להם לחקור ולבדוק ממצאים במגרש המשחקים הרלוונטי ביותר : שהוא בדיוק המגרש עליו הם מדברים , המדיה החברתית |

The Facebook Page Marketing Guide 2010| אמנם לא מחקר במובן המלא של המילה  ועם זאת מסמך נדיר של Hubspot זו חברה שמומלץ מאוד לעקוב אחריה ואחר התוצרים הנדיבים של ידע ותוכן שאותם היא מחלקת לרוב בחינם. חשוב לחת בחשבון שהמסמכים שהיא מייצרת מאפשרים לנו ללכת צעד צעד עם ההמלצות שלהם ולהפיק תוצר עצמאי משלנו. מסמך זה מבהיר לנו את חשיבותו של מתחם תוכן בFacebook בבחינת מדריך אשר עוזר לנו להבין מה נכון לעשות ואיך. כמו כן שוטח בפנינו דוגמאות שונות אשר יכולות להעשיר אותנו ברמת מקורות השראה. שימו לב לחברה יש גם וובינרים המוצגים בLive וגם מופיעים לאחר מכן בחינם ברשת.  שווה כל השקעת זמן אפשרית, ממש בית ספר מקוון |

Understanding the Value of a Social Media Impression | Nielsen Insights  לכל מי שמתעניין בפרסום בFacebook המאמר יכול לפתוח אופקים ולהצביע על הדרך הנכונה וכן להדגיש את הנקודות שכדאי לשים לב אליהן. לידיעתכם, אעיר באופן כללי שחברת מחקר זו מזמנת לנו מידע משמעותי על מגוון תחומים הכולל הרגלי צריכה, Reviews על מדיות שונות ועוד. יתרון נוסף וחשוב שנמצא במחקר זה הוא צורת הראיה הרחבה המשלבת בין הצדדים המעשיים לבין הביטוי המושגי המעודכן לכללי המדיה החברתית. ראייה זו כוללת אפוא הן את דרכי השימוש במדיה והן את ההמשגה ההולמת מתוך התחשבות מלאה בעולם המדיה החברתית בשפת החוקים המיוחדים לו ובהסתכלות דרך מושגים של Engage וContent . גם מאמר זה בכוונתי לסקור ברשומה נפרדת ובזמן הקרוב |

לסיכום ולהמשך בפעם הבאה | קחו בחשבון קיימות בשטח עוד חברות מחקר שונות  ומגוונות. חלקן פרטני תמורת כסף, חלקן מספקות את מלוא המידע בתשלום תואם. מומלץ להיות עקשניים ולחפש את המידע הנדרש כי לרוב מישהו שם למעלה בהנהלה הבין שהזמינות למידע מייצרת כוח מיתוגי בעל משמעות רבה לחברה. כך למעשה גופים אלה מקבלים חברות באמצעות העוצמה המיתוגית שהם “מפזרים” ברשת ובאותה נשימה גם אנחנו זוכים בהצצה למגרש המשחקים של הגדולים |

הרשומה הנוכחית תוקדש לסוגיה משמעותית ביותר עבור ארגון המעוניין להיות בשליטה על הזהות שלו באופן כללי ובפרט ברשת ומדובר על הזהות המיתוגית. בעיני מיתוג מעסיק קשור באופן ישיר לנושא והוא נדבך הכרחי ומשמעותי במיתוג הכולל. את הרשומה הנוכחית אני כותבת יחד עם  יעקוב רוזן בצורה הבאה : יעקוב יתאר את אבני הדרך ואת התשתית שאותה צריך להניח לשם עבודה נכונה, ואני אדגים את ההשלכות של הרעיון על חברה נבחרת על מנת להמחיש בפניכם איך נכון לעבוד ואיך נכון לתכנן. הארגון בו בחרתי הוא מכבי חיפה קבוצת הכדורגל. אציין כי הבחירה בארגון המסוים תשמש אך ורק למטרת הדגמת השיטה בכל הנוגע ליצירת מהלך מסוג זה, שכן אישית אין לי שום קשר לקבוצה.

החלק התשתיתי בפוסט של יעקוב רוזן : ארבעה צעדים לבניית מיתוג מעסיק כמקור לַגיוס האולטימטיבי

כאשר אנו בוחנים את עולם השיווק : אנו רואים שארגונים כמו פרטנר, בנק לאומי, שטראוס ואלקטרה משקיעים מיליוני שקלים ומשאבי זמן אדירים מידי שנה בשנה בכדי לבנות את המותג שלהם. התפיסה השיווקית שעומדת מאחורי השקעת המשאבים הללו היא שבנייה נכונה של מיתוג  וההזדהות עם החברה תגדיל בצורה משמעותית את המכירות ואת הרווחיות של החברה. מחקרים מראים שבנייה דומה של מיתוג המעסיק Employer Branding תיתן לארגון יתרון עצום במשיכת המועמדים הטובים ביותר, על פני המתחרים שלו ותתרום בסופו של דבר להעלאת רווחיות החברה גם מההיבט האיכותי. לצד הגורמים האלה קיים עוד ערך מוסף שהוא משמעותי לתהליך, והכוונה ליצירת תחושת הזדהות ושביעות רצון גבוהים יותר אצל העובדים הקיימים. אלה בתורם נשארים יותר זמן בארגון ונוטים יותר להמליץ לחבריהם להצטרף |

בחלק זה ננסה לתת את ארבע הנקודות העיקריות בתהליך בניית מיתוג המעסיק :

הבנת המצב הנוכחי והעתידי |  בכדי להבין את נקודות המוצא, חייבים לבצע מחקר קצר שנועד לבדוק כיצד נתפס הארגון כיום הן בעיני העובדים והן בעיני המועמדים - הן מבחינה אבסולוטית והן בהשוואה למתחרים. איסוף המידע יכול להתבצע על ידי שימוש בקבוצות מיקוד עם עובדים ומועמדים, שיחות עם מנהלים בתוך ומחוץ לארגון וכן על ידי שימוש בסקרים. לאחר שלב הבנת המצב הקיים יש להגדיר את המיתוג שהארגון שואף לבנות לעצמו לאורך זמן ולהעריך נכונה את גודל הפערים הקיימים בין הקיים לבין המצופה |

הגדרת ה- EVP (Employer Value Proposition) | כמו לגבי כל מוצר שהארגון שלכם מוכר, אתם חייבים לְשַׁעֳרֵך מהו היתרון התחרותי שלכם בעיני העובדים הקיימים ובעיני המועמדים.  וכן לברר מהן הסיבות שבגללן הצטרפו לארגון שלכם ומהן הסיבות בגללן הם ממשיכים לעבוד אצלכם. חשוב שהגדרות המסרים יקושרו בצורה הולמת למה שהמועמדים הפוטנציאליים בשוק הספציפי שלכם מחפשים (שכר ותנאים, אפשרויות קידום, ביטחון תעסוקתי, סביבת עבודה וכדומה) הגדרת ה- EVP תיצור את הבידול החשוב שימשוך את המועמדים המתאימים ביותר דווקא אליכם |

בחירת ערוצי ההפצה | עתה מִשהבנתם מהו הייחוד שאתם מציגים והגדרתם את קהל היעד שלכם וגם איתרתם במדויק היכן הוא נמצא, יש להגדיר מהם הערוצים בהם תשתמשו בכדי להפיץ את המסרים הללו. ככל שהאנשים הרלוונטיים ידעו יותר למה כדאי לעבוד אצלכם, כך יהיה להם יותר קל לבחור בכם כמקום העבודה הבא שלהם דוגמאות לערוצי הפצה אפשריים : אתר הקריירה שלכם, רשתות חברתיות כגון : Facebook וLinkedIn  שיווק מפה לאוזן, מצגות שאנשי הארגון מעבירים בכנסים וכמובן רתימת העובדים עצמם לתהליך ומתן כלים להפצת ה EVP  בכדי שהמסרים לא ייתפסו כמסרים סטאטיים, שיווקיים וארגוניים, ההמלצה האישית שלי היא להיעזר בעובדים בכדי להפיץ את הבשורה. חיבור זה יכול להתבצע על ידי קידום סיפורי העובדים באתר החברה, שימוש בעמודים האישיים ברשתות חברתיות והפצת סרטונים בהם מופיעים עובדי החברה. מעבר לעובדה שהיעזרות בעובדי החברה תיצור אמון עמוק יותר במסר, תהליך זה יצור בד בבד תחושת גאווה ושייכות פנים-ארגונית גם אצל העובדים שמקבלים את הבמה לייצג את הארגון כלפי חוץ |

בחינת התוצאות | ביצוע כל השלבים הכרוכים בתהליך מומלץ בחום לעקוב אחר התוצאות של התהליך ולהתמיד בביצוע שינויים לאורך הדרך במידה שצריך ולהקפיד על בחינה  עקבית של הסטאטוס אל מול היעדים שהוגדרו בתחילת התהליך |

בעידן שבו ערך החברה נקבע לא רק על פי שווי הנכסים הממשיים שלה אלא בעיקר בזכות ההון האנושי, הרי שהשקעה בבניית מיתוג מעסיק מוביל תעזור לכם לגייס ולשמר את העובדים הטובים ביותר, ובכך להגדיל את ערך הארגון לאורך זמן : מתוך סקר BDI וTheMarker, יוני 2010 לינק |

@——————————————————-@

הקדמה נקודת המבט שלי על מיתוג מעסיק | עבודה פנים ארגונית תקשורתית קשורה לגאוות יחידה ולחיבור למקום העבודה. בדיקה יסודית של המהלך לקראת מיתוג מעסיק עולה על כל התובנות ומתייחסת לטווחי הפעולה שלא טופלו עד כה, ובעיקר ממקדת את תשומת הלב לתכנון העשייה מתוך פרספקטיבה של העתיד. מיתוג מעסיק הוא תחום גדול ורחב בעולם המדיה החברתית וקשור לHardcore האסטרטגי של החברה. השאלות שעומדות בבסיס התכנון הן : איך תצליח החברה למתג את עצמה כלפי חוץ ? האם היא חברה סקסית בעלת תדמית צעירה שבכוחה למשוך אליה ‘דם חדש’ מקרב הדור הצעיר ? האם זו חברה שמצליחה להחיות את העובדים באופן קבוע ולתת להם תמריץ להישאר ? אין מדובר בתמריץ כספי אלא בתגמול מהותי  שיתבטא בהוויה נעימה של העבודה. הסיבה שהנקודה הזו כה מודגשת נעוצה במציאות הכפר גלובאלי שבה אנו חיים כיום, קרי : אם יש לך עובדים מרוצים, לבטח גם תקלוט את העובדים הבאים הטובים ביותר ומשם ואילך הדבר ממשיך ומשפיע על לקוחות, ספקים, וחזור אל העובדים עצמם = מעגל של קסם |

Case Study ההַשָׂמָה על מכבי חיפה כדורגל :

חזון הקבוצה | לתפישתי חזון הקבוצה הוא בגדר חממת שחקנים : מגדלים את אלופי העתיד = עקרון העומד בחזקת הבידול ומהווה את נקודת המוצא  במיתוג הקבוצה. אם צריך להקביל את העולם של הקבוצה לעולם ההייטק הרי שהרעיון הוא מעין R&D של עולם הכדורגל. מחקר ופיתוח שחקני העתיד ומינוף אפשרויות להעסקת השחקנים בכל העולם (אני מזכירה לכם שזהו Case Study שאני ממציאה כך שמצדי הנתונים לא מאומתים עם בעלי הקבוצה) |

עובדים פנים ארגוניים | העובדים הפנים ארגוניים הם השחקנים אך בנוסף לכך כל התשתית הפועלת סביב כוכבי הארגון, המאמן, תשתית של בית ספר ללימוד הענף, מערך הסברה ויחסי ציבור ומערך ניהולי העוסק בקשרים בינלאומיים. חשוב לא לשכוח שחלק גדול מהעובדים למען הקבוצה הם העובדים האפורמאלים : המעריצים. חלק משמעותי במיתוג הקבוצה במימדים השונים שלה ובאטרקטיביות שלה נבנה וייבנה בהמשך על העובד האפורמאלי המיחצן אותה ומלווה אותה לאורך כל הדרך. הארגון בנוי מהנהלה, שחקנים, תשתיות לימודיות כגון בית ספר, מועדון מעריצים ועובדים לשעבר (ביניהם שחקנים שהתחילו דרכם בקבוצה ועברו לקבוצות בינלאומיות הופכים באופן טבעי לעוגן משמעותי ברמת יחסי הציבור של הקבוצה וכמו כן מהווים השקעה לטווח רחוק מכל בחינה שהיא ) |

הכוכב הארגוני | במקרה זה ללא ספק הוא השחקן או ליתר דיוק השחקנים : מדרך הטבע הם מקבלים על עצמם תפקיד נוסף שכן מֵעֵבֶר למשחק הם הופכים לשגרירים של ישראל Extension לחו”ל. החממה של הקבוצה צריכה אפוא להוות במה מבטיחה לכולם בצורה המאפשרת לשחקן לשלוח זרועות לאפשרויות וחלונות הזדמנות בארץ ובמיוחד בעולם. יש לשים לב לעובדה שהמיתוג מטבעו לא נועד רק למטרת יבוא שחקנים חדשים. באופן טבעי הוא יוצר Prestige ויחסי ציבור שיווקיים לקבוצה. מדובר בדור חדש מכל הבחינות דור מעורב יותר דור הY המחפש להבין את הכיוון ואת שלבי ההמשך כבר בתחילת דרכו. הוא מחפש בטחונות ועדויות לכך שהוא בוחר בהשקעה הטובה ביותר. במידה והוא מקבל את הרושם שבמעבדה הזו מכינים אותו למסלול חיים מבטיח, מסלול חיים כוכבני עם אפשרויות של התפתחות אל מעבר לתקרת הזכוכית בספורט הישראלי,  זה כשלעצמו יעשה את רוב העבודה |

המיתוג הבינלאומי והמיתוג העסקי : אסטרטגיה וספורט הולכים יחד יד ביד. כך יאופיין  גם השילוב בין ספורט לעסקים : אני יכולה לראות בבירור איך הספורט מצליח להשפיע ולהקרין מכוחו גם על מחוזות אחרים, ולדוגמה עיינו ערך : סרבייה. מדינה זו שהיתה עד כה נחבאת אל הכלים, שעֶרכָּה כגודל זבוב ופתאום המיתוג שלה במונדיאל מזניק אותה למקום אחר ומעורר את כל העולם להתעניין בה. ספורט הוא מקפצה מיתוגית אל העולם הרחב ויותר מכך זוהי מקפצה מיתוגית לעולם העסקים. מיתוג המעסיק יהיה אפוא טמון במידת הצלחתה של הקבוצה להפגין את הישגיה בקשרים ובשרשור חייו של השחקן, של הכוכב, על ציר חייו השלם מהתשתית ההתחלתית ועד להרחבה, דהיינו לExtension ברמה הגלובאלית ולצמיחתו המשגשגת בעולם העסקים. המסר : איך ולאן מתפתחים שחקנים |

לאור שיטת ההגדרות של הקבוצה והמפרט שהם פרי הַמְצָאָתי, אני פורשת להלן מספר פתרונות אפשריים לעבודה המכוונת לייצר מיתוג מעסיק, באופן מודע ובמהלך שכל שלביו הוחלטו מראש וגובשו מלכתחילה. אני משתמשת בכוונה בכלי המדיה החברתית ככלים המספקים פתרון מוצלח לכל מהלכי המיתוג , וברור לי שנדרשת פעילות נוספת להרחבת המדגם הבסיסי. אדאג לחדד אותה מתוך מבחר הכלים השונים המצויים לרשותנו ברשת ולממשק אותה עם הפעילות הכוללת :

מתחם בFacebook | המראה את צוות השחקנים הקבוצה המתחם כעמוד קריירה בסגנון Web 2.0 ושולח זרועות לקבוצות אחרות בהן משחקים כיום שחקנים שגדלו והתפתחו בקבוצת הכדורגל המקורית. העמוד מציג את הקבוצות בהן משתתפים השחקנים, סוקר את הפעילות שלהם ואת הצלחותיהם. מפרסם כתבות אודותם ונשאר איתם בקשר דרך שלוחה זו. הדיאלוג הנוצר מייצר אפקט של המשכיות, חיזוק המיתוג החממתי והוכחה מוחשית לקשרי חו”ל הנוצרים דרך שרטוט הדרךבקבוצה |

YouTube | ספרייה דיגיטאלית של רגעי נצחון הכוללת Playlist מתעד של רגעי ניצחון של שחקנים שעזבו את הקבוצה והשתלבו בקבוצות בינלאומיות. הדגשת החזון והשלוחות שלו בכל רחבי העולם. כולל תיעוד נקודות ופיקים בהם השחקנים באים במגע עם עולם העסקים : מסיבות עיתונאים, כתבות מערוצי חדשות בעולם ועוד …|

Flickr | ספר תיעודי של לחיצות ידיים עולמיות בין שחקנים ודמויות חשובות מכל רחבי העולםמעין Statement המאפשר להראות את כוחה של הקבוצה להפגיש שחקנים עם דמויות בכירות בארץ ובעולם. אלבום התמונות מציג מניפה שלמה של פעולות הקבוצה בקשרי קהילה עסקית עולמית. האלבום מייצר במה לשחקנים אל מעבר למגרש המשחקים כלומר בזירה העסקית. קונספט התוכן המצולם עוסק אך ורק בתמה של מפגשים, מפגשי פסגה, מפגשים אשר מעבירים דרך הכוח של התוכן המצולם את הAdded  Value  לשחקן בבניית מפת הקרירה שלו |

אתר הקבוצה | עמוד קרירה אתר הקבוצה מהווה מוקד מרכזי לתיעוד שלבי  הקריירה של השחקנים כולל  החדשים וכן הותיקים וכמובן לא פחות חשוב גם אלה שפרשו כנפיים אל העולם הרחב. העמוד מאגד בתוכו מכלול חשיפות מתוך הפעילות המקיפה ברשת, כולל Facebook וFlickr  וכמובן YouTube האתר הופך לפלטפורמה סיפורית ועליו ניתן להוסיף סיפורים אישיים של השחקנים, שילוב בלוג של השחקנים אשר מספרים על מהלך הקריירה שלהם עם נופך אישי. השיתוף  בצדדים האישיים (במידת הסבירות ההולמת)  מאפשר נגישות לשחקנים פוטנציאלים חדשים וכמובן גם לקהל הרחב |

המעריצים | יש להביא בחשבון שהמעריצים יכולים לקחת חלק גדול בעניין עצם העובדה שהם מרגישים כחלק מהתיעוד המתאר את השחקנים באמצעות הסיפור שלהם כמי שעוקב אחרי שחקן זה או אחר מחדירה את האלמנט של המבט האישי, הטסטמוניאלס לסיפור. כמו כן המעריצים הם אלה שיכולים לעזור בבאז ובשיווק המסרים הלאה באמצעים הרבים העומדים לרשותם וכמו שאנחנו מבינים האמצעים הללו כבר מזמן נפתחו למפת העולם כולה |

פיקים עולמיים | היכולת של הקבוצה להציג את מקורות ההשראה שלה ולהראות ממה היא לומדת ברמה העולמית אמורה בהכרח להשפיע על השחקן הפוטנציאלי. המעורבות בפיקים בינלאומיים ובנקודות שיא היא משמעותית ביותר. אם הארגון מראה שהוא ארגון לומד ומתפתח ובו בזמן מתייחס להתרחשויות עולמיות ולשינויים שפניהם לחדשנות, הוא משדר עוצמה שתמשוך ותרכז אליו כוחות מבחוץ.  טוב גם לערב את הנוכחות של השחקנים עצמם במעגל מנהלי התקשורת, דהיינו בפרונט של העשייה. הקשר שלהם אל העולם המתפתח ואל הזיקה העולמית ייצר עוגן משיכה לא מבוטל |

לסיכום | זו כמובן היתה כמובן הצצה למקרה דמיוני, שכן הקשר ביני לבין עולם התוכן של הכדורגל מצומצם למדי… מבחינתי רציתי שתראו שהדבר החשוב ביותר בהצגת כל המהלך הזה הוא שלא מספיק לעשות ! צריך לתקשר. עומדים לרשותנו כלים המאפשרים לנו ליצור את התקשורת הזו באופן ממשי, אמיץ ואיכותי וכמו כן לפגוש דרכים חדשות לתיעוד מהלכים שישולבו תוך כדי תנועה. תיעוד במקרה זה, תחת המסרים הברורים שנקבע יהווה כוח מניע להבאת העובד הבא, הספק הבא ולא פחות חשוב, כפי שמסתבר מאליו – הלקוח הבא !

פוסט על ניטור מידע ברשת למטרות חיפוש ומקורות מידע  |  מטרתו : לעזור לפעילות העסקית שלכם ולפרוש בפניכם קשת רחבה של רעיונות וטיפים, וכמו כן מידע על האופציות הקיימות בתחום זה. כפי שכבר אמרנו נושא המדידה חשוב ביותר אבל לא נופל ממנו בחשיבותו נושא היזום התגובתי שהוא החלק שלנו בעשייה, בעולם התקשורת החברתית. נושא זה כולל כמה חלקים. האחד הוא היוזם הפרואקטיבי המניב תכנים והשני, אם צריך לחצות לשניים, החלק התגובתי הוא זה שמתחקה אחַר אזכורים המתייחסים למותג שלנו ולחברה שלנו ודואג להיות שם בפועל ולתת מענה לשאלות, לטענות ולבעיות שפתרונן בצידָן. לתפישת עולמי הנושא אף צריך להתרחב באופן ניכר. אם אנחנו באמת רוצים לייצר טביעת רגל איכותית ברשת ראוי ורצוי שנהיה נוכחים בהתרחשות התגובתית לא רק לגבי תכנים המופנים כלפי השירותים והחברה שלנו כי אם ביחס לתחום שלנו באופן כולל. על מנת שנהיה מסוגלים ומוכנים לכך בצורה איכותית ראוי שנחקור ונראה מה קורה בתחומנו בעולם כולו ולא נצטמצם רק למבט הלוקאלי על ההתרחשות בזירה המקומית |

הסבר : לרוב אנחנו מחפשים  את השיחה המוסבת עלינו ובתוך כך מפספסים את ההזדמנות הגדולה שקיימת לרשותנו ברשת והיא לקחת בעלות ולהיות אינסטנציה בתחומינו, שכן אם אכן נהיה שם , ננטר את המידע הרלוונטי לתחום שלנו, ‘נטרח’ לענות וניתן פתרונות בנדיבות. המציאות תאיר לנו פנים ותחזיר את התגמול עשֶׂרֶת מונים ! עצם העובדה שהכלים הקיימים ברשת מאפשרים לנו ליצור נוכחות עסקית ומקצועית צריכה להפעיל  אצלנו התגייסות מלאה, שתעיד כי “נפל האסימון” : אכן זו הזדמנות שחבל להחמיץ |

נקודת המבט שלי ברשומה :  מכיוון שאני לא מתיימרת לתפוש את מקום חברות הניטור ואת כלי הניטור המתוחכמים הקיימים ברשת, אמקד את הרשומה שלי בגבולות הניטור של הנושאים המעניינים ביותר עבורכם, דהיינו, ניטור מתוך בחירה לשֵם למידה. הכוונה  לניטור במתחמים שונים ברחבי העולם שבכוחם לאפשר לנו למידה בפועל כשנתוודֵע לְמה שקורה בעולם כמקור השראה: מתוך כך נרחיב את אופקינו בכל הקשור למקוריות, לחדשנות ולפיתוח עסקי|

Objectivemarketer | כלי נהדר המאפשר לכם לשלוח הודעות מתוזמנות של פוסטים  ולאחר מכן לעקוב אחר התגובות שהתקבלו ולהגיב בהתאם. כמו כן הכלי מספק שירות מאוד ייחודי ומתקדם של אנליטיקס אודות הפעילות הכוללת ובמקביל על פעילות נקודתית של פוסט מסוים. הניתוח דומה מאוד לGoogle Analytics ומאפשר לכם לדעת מהו המיקום של הצפייה, וכן מספר הצפיות, הערוצים, התגיות ועוד … |

Google Alerts  | כלי מצויין שאני מניחה שרובכם מכירים.  ניתן לקבל התראות על תחומים שונים ונושאים שונים על פי ההגדרות שלנו. אני מאוד ממליצה לכם להיכנס מדי פעם ולרענן את ההגדרות שלכם. כמו כן קחו בחשבון שדרך בדיקה בReader Google תוכלו לסקור על בסיס קבוע כמה אנשים רשומים לאתר שלכם או לבלוג שלכם ובמקביל אתם יכולים לבדוק מהו מספר הרשומים לבלוגים של מתחרים או בלוגים שלגביהם אתם רוצים לקבל משוב על מידת האפקטיביות ומספר הצפיות בכדי לבדוק כדאיות מעקב. אני מאוד ממליצה לכם להכין לעצמכם קיט תחומי עניין ולתזמן את המועדים שלהערכתכם תוכלו לקרוא תכנים בנושאים המעניינים אתכם. התזכורת הזו תועיל לכם בחינוך עצמי לקריאה ולעידוד הסקרנות |

Newsgator | מאוד מזכיר (לי) באיפיון את Google Alerts  אבל מדרך הטבע כל כלי מייצר תוצאות אחרות. כאן גם הסדר מאוד שונה מכיוון שתוצאות החיפוש אותן אתם מבקשים מסודרות לכם כמו פורום על פי נושא או מילת חיפוש אותה הקשתם. אתם יכולים להרגיל את עצמכם להיכנס אחת ליום בתזמון הנכון לכם ולראות מה היו תוצאות החיפוש ומה הוא העלה בחכתו. זהו כלי אגריגציה מעולה לאיתור תכנים בנושאים שונים ברחבי העולם. קחו בחשבון שלָרוב תוצאת החיפוש שלו מפיקה פרטים בלעדיים שלא תקבלו במקומות אחרים |

Ubervu | כלי ממש משובח המאפשר לנו לבדוק אותו לחודש חינם אתם יכולים לעקוב דרכו הן אחר תכנים שלכם והן אחר תכנים מהעולם הגדול. זהו כלי מאוד יעיל לאיתור וניטור תכנים מחו”ל אבל המגרעת שלו היא שהוא כרוך בתשלום. כדאי לערוך ניסיון מקדים ולראות האם זה מספק לנו צורך ממשי. בוודאי ובוודאי שככלי מחקרי עבור חברות גדולות ביכולתו לספק איכות מאוד גבוהה במציאת תכנים ובניטור מדויק. כמו כן, יש לכלול בשיקוליכם את העובדה שהוא מספק סטטיסטיקות על התכנים שלנו בצורה מרבית ומשובחת , גם במקרה זה הכלי מתנהג בצורה מאוד דומה לGoogle Analytics | 

Company Buzz | כלי לינקדאיני, קרי אפליקציה בLinkedIn המאפשרת לראות מהו הבאז על החברה שלנו או על חברה אחרת בTwitter. ניתן לייצר כאן ניטור מידע על חברה ולהסיק על פי התוצאות כמה באז הלכה למעשה היא יוצרת. חשוב לציין שברגע שאתם מגדירים את החברות בהן אתם מעוניינים הוא יספק לכם את המידע באופן קבוע בעמוד שלכם. כמו כן טוב לדעת שההתקנה שלו בעמוד שלכם פשוטה למדי וכל מה שעליכם לעשות הוא להגדיר את הקשר ליוזר שלכם בTwitter ולסמן העדפה לאפליקציה זו במתחם האפליקציות של LinkedIn. עוד סיבה טובה להירשם לLinkedIn למי שלא עשה זאת עד היום |

Socialoomph | כלי מעולה למי שמשתמש בTwitter מאפשר לכם לנטר תחומי עניין, חברות, ואף יוזרים שונים. יש בכלי זה כל מיני טריקים ערמומיים המאפשרים לכם לעקוב אחרי פעילות של יוזרים מסוימים אותם תרצו לאתר כדי לבדוק את מהלך הפעילות שלהם. כמו כן הוא מאפשר לייצר פעילות RSS ותזכורות Alertes לתכנים ייעודיים אותם אתם מחפשים. כלי זה אגב מתאים מאוד גם לניטור המידע הישיר על החברה או המותג שלכם. הוא מספק את ההתראות אחת ל24 שעות ומצליח לנטר פעילות באחוזים די גבוהים|

Bit.ly | כלי שתועלתו מתבטאת פחות בפתרונות בניטור מידע על תחומים שונים  ויותר בניטור ווליום המידע שאתם מפזרים ברשת . אם תשתמשו בו לקיצור הלינקים שלכם תוכלו לעקוב אחר הפעילות של הלינק , לראות כמה פעמים היא תוזכרה ואיפה . כמו כן אתם תמיד יכולים לקחת לינקים של גורמים אחרים ולייצר גם עליהם את הבדיקה הזו. באופן כללי הכלי יכול לעזור לכם לבדוק פעילות מתחרים ולראות איזה ווליום היא מייצרת בפועל במסגרת הנתונה |

Radian6 | אחד הכלים החזקים והנחשבים ביותר לתחום זה בחו”ל   גם כאן צריך להפעיל שיקול דעת מכיוון שאינו כלי חינמי . אבל, וזהו אַבָל גדול , חברה שחוקרת תחום מסוים ורוצה לקבל דאט מעודכן על נושא נבחר בספרייה הגדולה יכולה להשתמש בכלי זה לתוכן בזמן אמת ולקבל תוצאות מאוד איכותיות אודות השיחה המתקיימת בתחום הנבחר. הוא יודע לסקור ברמה מאוד גבוהה עמודי Facebook ציבוריים, Twitter , פורומים ובלוגים מכל העולם. כלי המאפשר גישה לידע מעודכן ולבדיקה של תחומים אותם נרצה לפתח ונותן לנו מושג ברור על השאלה היכן הדברים עומדים כיום |

Whostalkin | כלי מעניין מאוד ! מנוע חיפוש על השיחה המתקיימת ברשת  כלי מדליק שמאפשר לכם לחפש בזמן אמת את השיחה. על פי נושא והייחוד שלו איפשור חיתוך מול זירה בה אתם רוצים להתמקד . לצורך העניין אתם יכולים להקליד נושא ולחתוך אותו רק מול WordPress או לחילופין  מול Twitter וכן הלאה. כאמור, מאוד מדליק ומאוד כייפי למשחק וגם מדלוור תוצאות לא רעות כלל וכלל (תודה למיכל מורנו ) |

Youropenbook | כלי נפלא שעוזר לנו לגלות את אופי השיחה בFacebook  אישית עד כה לא מצאתי מנוע חיפוש רחב כמותו. ניתן לחפש כאן נושאים שונים והתוצאות יולידו לכם את הסטאטוסים האחרונים אשר עלו בכל נושא. יש פה גם אפשרות לחתוך ולקבל תוצאות של תכנים שהוצגו על ידי נשים או גברים. מתאים לכל מי שמעניין אותו לחתוך את אופי השיחה מתוך התייחסות נפרדת לנשים או גברים |

לסיכום | משעה שהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה הגעתי לעשרות כלים שונים   צימצמתי עבורכם את הרשימה רק למבחר של אלו שנראו לי כערכיים ואיכותיים . אבל מהכרותי את התחום ואת האבולוציה שלו כל יום קם ומיתגלה כלי חדש אשר מייצר בידול ואיכות שימוש באופנים שונים . כדאי להיות ערניים. לנטר תרתי משמע גם אחר כלים חדשים ובאותה מידה על תוכן. מדובר על תוכן איכותי אשר יכול לספק לכם ערך מוסף ולעזור לכם ברעיונות, פיתוח עסקי ובחדשנות הלכה למעשה |

——————-@כדאי לכם מאוד לראות את הסרטון הקצר המצורף שמסביר על השירות המקסים הזה @——————-

בהמשך לפוסט הקבוצתי : Are Books Still Relevant ? אשר עידן הרחיב את הקטע שלו לפוסט שלם, המתייחס לסוגייה : האם לספרים יש זכות קיום. פוסט אורח קצר. תהנו ….

ספרים מנוגה, שיחות ממאדים אשר עידן:  העיתון דה מרקר דיווח : לינק  “אתמול נרשמה נוכחות דלה עד מאוד בפתיחת “שבוע הספר” בכיכר רבין. מעט מאוד הקונים והמון המרחבים הריקים שבין דוכני הספרים – מעלים את השאלה, האם לא הגיע הזמן לשנות את המתכונת האנכרוניסטית של “שבוע הספר” ולמצוא דרכים חדשות להגיע לקהל הקוראים”. בזוס מנכ”ל אמזון אמר שהוא אוהב שני שרידים עתיקים מהשבטים הקדמונים של המאה ה20: סוסים וספרים. אבל כמו שהוא לא עושה את התחבורה שלו באמצעות סוסים, אלא מכוניות ומטוסים, כך הוא לא עושה את הלמידה והעדכון שלו באמצעות ספרים, אלא קינדל. ספרים וסוסים הם פטישים חשובים, אבל מקומם במוזיאון. אבל בזוס טועה. כבר טים אוריילי (הממציא של המושג ווב 2.0 בשנת 2004 , ומו”ל חשוב) אמר לו שלקינדל אין סיכוי. לעומת זאת אני חושב שלאי.פד ולאי.פון יש סיכוי. למה ?

הרחבה  מוזר, אבל השבוע, הגעתי לראשונה לספרייה באוניברסיטה לאחר שנים רבות (לגודל הבושה !) שלא ביקרתי בה. הרגשתי כמו בביקור באיזו כנסייה ביזנטית. ואף על פי כן מצאתי שם את הספר ששמרו לי “אנגייג’” של בראיין סוליס , וזאת לאחר קריאה מעמיקה בספר של קליי שירקי “כל אחד יכול” וקריאה פחות מעמיקה בספר של מזריץ’ על עלייתה של Facebook. אם כך, איך אוכל לטעון שנגמר עידן הספר בעוד שבו זמנית אני קורא שלושה ספרים בחודש, כמעט ספר לשבוע? גרוע מכך, אם ננקוט לשון הפרזה, בביקורי בספרייה, הבחנתי מזווית העין את התרגום לעברית של הספר של עמנואל לוינס “כוליות ואינסוף” שהוא אחד הספרים החשובים שראו אור בעולם במאה ה20, ומייד ביקשתי מהספרנית שתשאיל לי אותו לשישי-שבת , על אף שהוא עותק שמור.

ככה זה, אנחנו חיים בעידן הסתירות  אני בן שישים וחי בין שלושה עולמות : המסורתי-דתי, המודרני-מדעי, והפוסט מודרני-רישתי. ממש הספר “הגל השלישי” של אלווין טופלר משנת 1980 על הגל החקלאי, התעשייתי, והדיגיטאלי. עולם הילדות שלי היה בטריטוריה של ספר התורה-משנה-תלמוד. עולם ההתבגרות, מגיל 10 , היה של האנציקלופדיה מכלל ושל קריאת ספר אחד בשבוע. העולם השלישי שלי הוא השיחה שגיליתי עם הופעתו של ווב 2.0 בגיל 54.

כמו שנאמר, מה שעושה את ההבדל בין קינדל וספר הנייר מצד אחד, לבין האיפון והiPad מצד שני הוא המעבר ממונולוג לשיחה. זו בעצם החזרה לעתיד. באיזה מובן? משום שלפני 2400 שנה קרתה לעולם תאונה גלובאלית, כשהומצא הכתב והשיחה המושתתת על דיבור נדחקה. עשרת הספרים שאפלטון כתב לפני 2000 שנה, תיעדו את המעבר מהשיחות בשוק של סוקרטס (מעֵין אוסף של סטאטוסים, טוויטים ופוסטים), אל האקדמיות המונולוגיות של תלמידי סוקראטס : אפלטון, אריסטו ואלכסנדר מוקדון. אלכסנדר היה הגרוע מכולם שכן הוא היה מוחק התרבויות הגדול בהיסטוריה, פרומו של האנתרופולוג הקולוניאלי של היום. הספר החשוב ביותר שתיעד את התאונה הגלובאלית הוא של ז’ק דרידה “בית המרקחת של אפלטון” שעושה דה-קונסטרוקציה (הורס מבפנים כמו וירוס שמפרק בקטריות).

המצאת הדפוס רק החריפה את התאונה הגלובאלית  השיחה הצטמצמה עוד יותר. השפה נעשתה אחידה יותר ובני האדם הפכו למעֵין בולי עץ אחידים והמוגניים שניתנים להצבה במפעלי התעשייה כמו עמודי טלגרף אחידים לאורך אלפי קילומטרים. החינוך מהגן עד הדוקטוראט נועד רק למטרה אחת: לגזום את הענפים המסתעפים מכל ילד וליצור ממנו בול עץ ישר ו’בוק’. כאמור, עד להמצאת הכתב, חיינו בחמולות סביב המנגל או סביב הבְּאֵר או אפילו בחמולות הגדולות כגון אלה של יוון העתיקה, ניהלנו יחד את המדינה סביב האצטדיון בדמוקרטיה ישירה שיחתית.  השיחה הייתה אפשרית בקהילות של 50-150 איש (מספר דנבר, קוראים לגבול סוציולוגי זה). אבל אז חשבו שאי אפשר לנהל שיחה באוכלוסייה של 300 מיליון אמריקאים, או 7 מיליון ישראלים או מיליארד הודים, והמציאו את הבדיחה הקרויה דמוקרטיה ייצוגית.

אבל המדיה החברתית מאפשרת תקשורת של רבים לרבים גם בקרב מיליארדי בני אדם ! חזרנו בזמן 2400 שנה, אבל עם פתרון חדש שאפילו מרשל מקלוהן לא חלם עליו בספרו “להבין את המדיה”. אירוני, אבל סיימתי בספר.  אפילו Facebook לא הצליחה להתנתק מהספר. זה מוטבע בשמה.

 האם לספרים יש עדיין זכות קיום ? והאם בעצם אנחנו יכולים ללמוד כל מה שאנחנו צריכים ברשת דרך הכלים הקיימים ודרך קבוצות דיון ברשת ? הרשומה תעסוק הפעם בנושא זה, במטרה להכיר מגוון נקודות מבט על אותה הסוגיה מצד אנשים שונים. בסוף הרשומה יצורפו לינקים למקומות איכותיים מהם ניתן ללמוד ברשת.

 דפוס : “אוח הריח”…  בעברי הייתי פרסומאית,וכדרך הפרסומאים נחשפתי בקביעות לבתי דפוס בין אם מדובר בעיתונים ובין אם במוצרי BTL מודפסים : קטלוגים, עלונים, חוברות ועוד …מאז ומתמיד אני אוהבת מאוד את ריח הדפוס. ריחותיהם של ספרים חדשים ‘עושים לי את זה’. הכרטיס שלי באמזון פעיל ביותר ובאופן תדיר אני מזמינה לעצמי ספרים שונים בתחומי עניין מגוונים. בשלב זה לא קל לי לדמיין שהפרינט ייעלם והכול יעבור אל מסך המחשב. מצד שני, מיום ליום אני מוצאת את עצמי מקדישה יותר ויותר זמן לקריאה באון ליין והרבה פחות באוף ליין. זו הסיבה ש’דיגדג’ לי לבדוק לאן פני הספרים ולשתף אחרים בסוגיה הזו, דהיינו לאיזה כיוון העולם מתפתח, בלי להצטמצם אך ורק לנקודת המבט שלי. עקרונית אני מאמינה שהרשת הפכה לבית ספר אחד גדול ומקוון המאפשר לנו להגיע למקורות מידע מפתיעים וייחודים. הגיעה לידינו ההזדמנות לבדוק מה חושבים אחרים על המתרחש בתחום הנקודתי שהצבתי. בואו נתחיל :

 ברשומה זו יש לי את הכבוד  לארח כותבת מיוחדת מאוד הלא היא אִמי : דוקטור יהודית אוריין, דוקטור לספרות. אני נותנת לה את הכבוד להתחיל את הפוסט… יהודית אוריין : תמיד קנאתי בנוהג הטוב של הצרפתים, לברר מיידית במילון כל מושג שלגבי פירושו אין בטחון גמור…וגם אם יש ביטחון כזה. הדבר הפך למעין תחביב לאומי שהושרש עמוק עוד מימי בית הספר. אף צרפתי לא מתעייף מההרגל הזה, והחיפוש כשלעצמו כנראה גורם הנאה, ואכן גם צופֵן הפתעות, בבחינת “מעניין, לא חשבתי על ההיבט הנוסף”. והנה בלי מֵשִׂים מגיע לו עידן הויקיפדיה, והנוהג הזה הפך לנחלת כולנו, גם בישראל. אלא שבמקום לדפדף בכרך העבה של המילון (שדורש גם מיומנות באלפבית, אם נרצה להגזים), המושג המבוקש זמין לנו בהרף עין של הקלדה, וכדי להיות מעודכנים באמת, די גם בהרף נגיעה ב iPad, וכל ספרות העולם פרושה לפניך בתרגום ובמקור. ובכן, האם המצב המודרני מייתר את הספריות ? את שבוע הספר ? את כתבי העת ? את העיתונות ? לא בהכרח. אלא שהיריד, הספרייה וכתב העת, כולם ימצאו את עצמם עד מהרה בתוך מסגרת המדיה וללא תיווך הניירת. קודם כל גם הגופים הנזכרים עצמם לא טומנים ידם בצלחת השטוחה של הביקוש לספר ידני… כולם נערכים למעשה לקידמה הדיגיטאלית, החל בהתקנת עמדות מחשב בתוך הספריות ועד שימור הטקסטים במיקרופילם, דבר שנעשה כבר עשרות בשנים, לפחות מפאת העומס על המדפים. בירידי הספרים מוצאים קלטות שֵמַע בצד הספרים, והכיוון הרווח הוא להצמיד קלטת לספר. אישית אני מריחה קפיצה קרובה להיעלמות הטקסטים הידניים, כשם שנעלמו מעל מפת העולם הקסת והדיו והכתיבה הקלאסית בעט ציפורן. טבעי שמוליכי הבשורה הדיגיטאלית הם בני הדור הצעיר, שהם גם שוחרי הטרנד האקולוגי, כממריץ ממדרגה ראשונה לכל המהלך החדש. לכל מי שדואג לצד הנוסטאלגי, המתבטא ברגישות ל”ריח הספר”, לאווירת ההשראה בחלל הספרייה, לעיצוב הקיר התרבותי בסלון וכיוצא באלו, מוטב שיסיר דאגה מלבו. מובטח לנו שההמצאות הטכנולוגיות החדשות ישיגו גם את האפקטים החושניים הללו, הריחני, החזותי והאמנותי. הרוח היצירתית רק אורבת לאתגרים חדשים לבקרים, וגם המדיה אינה מושתתת על רובוטים אלא על האנשים ועל היוצרים מאחורי הכפתור |

 עומר מילויצקי | לימוד עצמי ברשת | האם ספרי לימוד עדיין רלוונטיים ?   העמקת השימוש היום יומי של כולנו באינטרנט (יש שיגידו תלות) שילבה באורח החיים המודרניים כלים, נורמות ושיטות לימוד עצמי שהשפעתן מרחיקת לכת למרות שלא כולנו מודעים לכך.אני זוכר שכילד, בכל פעם ששאלתי את בני המשפחה שלי: איך כותבים את המילה הזו והזו, או מה המשמעות של מושג כזה או אחר, תמיד התקבלה התשובה הכמעט אוטומטית: “תפתח מילון, אינציקלופדיה”. למרות שלדעתי אכן נחשבתי לילד סקרן, פעולת החיפוש בספרים הכבדים האלו יצרה תחושת שעמום וסרבול מיידי, מה שלא פעם גרם לי לדחות את הסקרנות למועד “נוח יותר”. אם תשאלו כל אחד היום מי היה הנשיא הראשון של ארה”ב או מה היה שמה המקורי של העיר תל-אביב, התשובה האוטומטית תהיה: מה הבעיה ? תן לי רגע ואני מוצא את התשובה בגוגל או בויקיפדיה….”. הזמינות הנוחה כל כך של המידע ברשת האינטרנט כוללת בתוכה מקבץ אדיר של יתרונות כמו גם חסרונות : יתרונות : א. מהירות חיפוש המידע ב. נגישות והיקף המידע הזמין ג. קלות החיפוש : רק צריך ל הקליד מה רוצים ללמוד (האמנם הילדים היום יודעים מהן הכרטיסיות בספריות ?!) ד. מקורות מידע מגוונים ואמינים ה. מידע לעצלנים : לא חייבים לקרוא, אפשר ללחוץ על כפתור ה- Play ולצפות בהדגמות בווידאו ו. חדשנות : הכוונה היא לזמינות תכנים, הסברים, ואפשרויות לימוד עצמי בכל תחום, מגדול ועד קטן, שלעולם לא היו כה זמינים ללא האינטרנט, למשל : סרטון קצר שמדגים איך לפתוח סתימה בשירותים ! (רוצים באמת לדעת ולהיווכח ? ) צפו בלינק  חסרונות : א. אמינות המידע: לא ברור על מה מבוסס כל מקור מידע ברשת ולכן איכותו ואמינותו אינם חד משמעיים ב. עידוד עצלנות : לא רק מהבחינה שהגולשים מתרגלים למינימום פעולות כדי להשיג מידע חדש וללמוד, אלא גם הסבלנות שלנו עלולה להתקצר יותר ויותר כך שבקרוב אולי לא נוכל לשבת אפילו חמש דקות מול סרטון הדרכה בווידיאו (שלא לדבר קריאת ספר…) ג. מה יהיה גורלם של הספרים ? גישה שהופכת פחות ופחות הזויה היא האם לספרים, כמו עיתונים יש בכלל עתיד ? בדיוק באותו האופן שבו עולם העיתונות המודפסת ממשיך להיפגע כתוצאה מחדירת האינטרנט לחיינו, כך גם הספרים הופכים פחות ופחות רלוונטיים עם כניסת מחשבי הטאבלט או הקוראים הדיגיטאליים. ד. זילות מקצועית : תחשבו על זה : מידע מקצועי שזמין לכל אחד ברשת, מתורגם ומקבל פרשנות אינדיבידואלית ומונגש בחזרה ע”ג פלטפורמות שונות יביא למצב שבו כל אחד קורא לעצמו איש מקצוע ! ב”עולם האמיתי” לא חסרים שרלטנים, מה יהיה עתיד מקצועות שונים כשהשירותים ניתנים ברשת ? |

 מורית רוזן | זהר הפנתה אלי את השאלה אם לספרים יש עדיין זכות קיום ?   השאלה של זהר העבירה אותי לשלושה מקומות מרכזיים שהספרים תופסים בחיים שלי היום. הסוג הראשון, ספרי לימוד, ספרי עיון. אני אוהדת גדולה של מדפי מדור ה”עיון” בחנויות הספרים. בעבר התרכזתי בתחום הפסיכולוגיה ומדעי המיגדר, ובשנים האחרונות אני נוטה יותר לתחומי שיווק, ניהול עסק, כלכלה. קוראת שוב ושוב, תמיד בספר ולא בפורמט דיגיטלי. בדיגיטלי, מפאת הקושי להתמקד בעניין אחד כשיש כזה עושר מסביב, אני קוראת לא מעט מאמרים שמעניינים אותי, ובצידם כל מה שמחזיק אותי בקשב לעשרים שלושים דקות, גג. יותר מזה, כבר דורש ניתוק מהמסך והרעש, ותנוחה מתכרבלת על הספה או על המיטה… הסוג השני ספרי קריאה. אני חייבת שיהיה אתי תמיד ספר אחד לפחות, שמלווה אותי לכל מקום. לתור לרופא, למיטה, וגם לשירותים… סיימתי לא מזמן את טרילוגיית מילניום המופלאה, וכרגע המצוקה קשה בעקבות פטירתו של הסופר משום שאין בנמצא ספרים נוספים משלו… מחפשת נואשות אחר ספר שיסחוף באותה מידה. אני מבינה שאולי כשיבליח הiPad לחיי אוכל גם לקחת אותו איתי לכל מקום, אבל זה עדיין ‘מרגיש’ אחרת. סוג של בגידה במדף הספרים הענקי שמלווה אותי מיום שאני זוכרת את עצמי. הסוג השלישי קריאה לילית לכל ילד לפני השינה, כולל סיפור ערש לגדולים שכבר יודעים לקרוא לבד. ברור שאפשר יהיה להשתמש גם בקורא הדיגיטלי במיטה, אבל יש משהו בספר הפיזי שיוצר תחושת חיבור או חיבוק מסוג שונה. האמת היא, שמה שחשוב לי הוא שהם – וגם אני, נמשיך לקרוא. אם הכלים הדיגיטליים יאפשרו לנו לקרוא יותר, בזול יותר ובצורה נוחה יותר, בהחלט ייתכן שארצה אפילו לוותר על ערימות הספרים שמעלות אבק כאן על המדפים. אולי פשוט קשה לי בינתיים לדמיין איך זה קורה… אבל עד שכל ספר שארצה יהיה נגיש עבורי באותה קלות שהספרים נגישים לי היום – אני נשארת עם הקיים והבטוח, שלא במקרה מוגדר כ”נכסי צאן ברזל”…|

 אשר עידן | ספרים מנוגה, שיחות ממאדים   העיתון דה מרקר דיווח : לינק “אתמול נרשמה נוכחות דלה עד מאוד בפתיחת “שבוע הספר” בכיכר רבין. מיעוט הקונים והמון המרחבים הריקים שבין דוכני הספרים – מעלים את השאלה, האם לא הגיע הזמן לשנות את המתכונת האנכרוניסטית של “שבוע הספר” ולמצוא דרכים חדשות להגיע לקהל הקוראים. בזוס מנכ”ל אמזון אמר שהוא אוהב שני שרידים עתיקים מהשבטים הקדמונים של המאה ה20: סוסים וספרים. אבל כמו שהוא לא מפעיל את התחבורה שלו באמצעות סוסים, אלא במכוניות ומטוסים, כך הוא לא נעזר לשם הלמידה והעדכון השוטף שלו באמצעות ספרים, אלא קינדל. ספרים וסוסים הם פֶטישים חביבים וחשובים, אלא שמקומם במוזיאון. עם זאת, התברר שבזוס טועה. כבר טים אוריילי (הממציא של המושג ווב 2.0 בשנת 2004 , ומו”ל חשוב) אמר לו שלקינדל אין סיכוי. לעומת זאת אני חושב שלאי.פד ולאי.פון יש סיכוי. למה ? מה שעושה את ההבדל בין קינדל וספר הנייר מצד אחד, לבין האיפון והiPad מצד שני הוא המעבר ממונולוג לשיחה. זו בעצם החזרה לעתיד. כי הספר הוא בבחינת דיבור של יחיד לרבים ואילו השיחה עוברת מהרבים אל הרבים. אלא מה? עד להמצאת הכתב, חיינו בחמולות. השיחה הייתה אפשרית בקהילות של 50-150 איש (מספר דנבר, קוראים לגבול סוציולוגי זה). כמובן שאז עדיין חשבו שאי אפשר לנהל שיחה באוכלוסייה של 300 מיליון אמריקאים, או 7 מיליון ישראלים או מיליארד הודים, והמציאו את הבדיחה הקרויה דמוקרטיה ייצוגית. אבל כיום המדיה החברתית אכן מאפשרת תקשורת של רבים לרבים גם בקרב מיליארדי בני אדם! חזרנו בזמן 2400 שנה אחורנית, אבל עם פתרון חדשני שאפילו מרשל מקלוהן לא חלם עליו בספרו “להבין את המדיה”. אירוני, אבל סיימתי בספר.  ואפילו Facebook לא הצליחה להתנתק מהספר. שהרי זה מוטבע בשמה |

 אייל בירן | טוב, על דבר אחד אנו אמורים כולנו להסכים.  ספר אלקטרוני הוא עדיין ספר. רק בהבדל שהוא מבוסס על תשתית שונה.  אין ספק שיש לו יתרונות : הוא יכול להכיל עשרות כתבי עת. למעשה אתה יכול להסתובב עם ספרייה שלמה בתיק. הוא מייצר חוויה שונה, במובן שאתה צולל לעולם תלת מימדי וחי בתוך הסיפור. הוא כייפי, פשוט וקל. כללית אנחנו כנראה גם מסכימים שכייף לנו ברשת. הכול זמין ונגיש ופרוס לפניך וכל המידע והידע המבוקש נמצאים במרחק קליק אחד, העיקר שתדע מה אתה מחפש. בקצרה, זו חוויה, זה כייף זה משהו אחר. אבל אחרי שהסכמנו אני מבקש להעלות טענה שלא בטוח תזכה להרבה תמיכה : יש לכל זה מחיר ולא בטוח שהוא מחיר משתלם. אמנם היה מי שאמר פעם שהעיקר נעוץ בחוויה יותר מאשר במוצר עצמו. נניח שהדבר נכון לגבי משחקים או לקיצור תהליכים או לקבלת שירותים ספציפיים אבל מה בנוגע להעשרה ? להרחבת עולמות ? להשקעה ולמאמץ שהם בסיס לחישול אישיותנו ? הגם בנוגע לאלו חשובה לנו יותר החוויה ? אני סבור אחרת. כאשר אני רואה את בני מקבל שיעורי בית ורץ לבצעם בעזרת גוגל אני סבור שהוא מפסיד. הוא מאבד את הטעם של זמן אימון ומחשבה המופעלים בשעת החיפוש אחר הערך הנכון. הוא מפסיד חשיפה לחומרים מעניינים שלא חיפש מלכתחילה אלא וודאי היה נתקל בהם אילו דיפדף  בכרך הבריטניקה לנוער, הוא לא מתמודד עם האתגר שעיקרו לשאול ולחקור שהרי הכל מוגש לו בקלות רבה מדי. כאשר אני חושב על מעריצי הiPad שמוכנים מחר בבוקר לערוך מדורה או להכריז על מכירת חיסול לכל הספרים המודפסים אני מבין שהם שכחו את החוויה שבקבלת ספר מתנה ולא קובץ מתנה ובאותו מעמד לדעת שהקונה חשב עליך ו’התאים לך בול’ את רב המכר הרלבנטי ביותר ואפילו השקיע בנוהַג לכתוב ברכה. הם לא ממש נותנים את הדעת על הפער המעמדי שנוצר בין אלו שיש בידם לרכוש את מוצרי הטכנולוגיה לבין אלו שהדבר נבצר מהם, כן מזמן לא הריחו את ריח הדפים של ספר חדש שזה עתה הגיע לחנות והדפדוף בו לוקח אותך על גלי ארומה ייחודית למקומות אחרים. כאשר אני מתבונן במירוץ החיים שבו אנו שקועים, שבו הכול הוא אקסטרא והכול חדשני ומהיר ועצבני אני נוטה לקוות שנשכיל להישאר עם הספר ולא נהפוך ל”עם הקינדל” , שנדע לקרוא ספר אחד בכל פעם ולא נקפוץ בין שלוש מהדורות אלקטרוניות, שנעריך את הקשה, את האיטי, את ההשקעה, שנמשיך להתרשם ושנכתוב בפועל ולא רק נעשה העתק והדבק. הנכון בעיני הוא לקבל את החדש ובמקביל לטַפֵּח את ההבנה שהישן מקומו תמיד חשוב ומשמעותי כי בלעדיו החדש לא היה קיים |

 יעל פרי סלומון | “ספרים רבותי רק היום רבותי,  ספרי לימוד, ספרים במחיר הקרן, שירה רבותי, שירה רעננה, שירה מלאה מיץ… סדרי משנה, לא אחד, לא שניים, לא שלושה, שישה סדרי משנה…… מנדלה מוכר ספרים בהנחה…” (מתוך הגשש החיוור, מערכון “בוטיק הספרים”). ננסה את הגרסה הדיגיטלית של בוטיק הספרים ?  “דיסק און קי רבותי דיסק און קי… קבצי PDF פרוצים”. לא נשמע טוב. לאור ההדגמה, איזו ירושה אנחנו משאירים לדורות הבאים ? הנוכל להרשות שבנינו ובני בנינו יהיו בורים תרבותית, ברמת בידור “גששית” ? אישית צריכת מידע ממקור מקוון מאוד מתאימה לי, ואכן העידן הדיגיטלי מספק לי תועלות נוספות בתוך חיי היומיום. ועוד, מהיבט האישי, הסרת האבק וסידור מדפי הספרים היא אחת המלאכות השנואות עלי. לעומת זאת, ספריית הקבצים שלי במחשב מסודרת, מאורגנת ואינה מעלה אבק. בקיבוץ בו גדלתי הקימו את מפעל הקלסרים הגדול בארץ, ובחנות הכול בו של הקיבוץ הקצו מדף לחלוקה חופשית של קלסרים פגומים. תבינו מעצמכם איך נראה המשרד שלנו… הוא רומז לי – “יום אחד אזדקק לחומר המצולם שבקלסרים”… חַחַחַחַח… מזה עשר שנים לא נפתחו הקלסרים, רובם ככולם. אבל אני עצמי לא האישיו כאן, ולכן, לתפיסתי בעידן האינטרנט לספר המודפס יש זכות קיום גדולה ובעלת משמעות מיוחדת במינה, ולאו דווקא כמקור למידה בלעדי. הקובץ במחשב “נוכח רק באופן זמני”, ספר לעומת זאת, “נוכח תמידי”. ועל כף המאזניים מונח גם הגורם הבריאותי: האם נערכו מחקרים על הנזקים הפיזיולוגיים של ישיבה ממושכת מול מסך המחשב, הקרינה, והמאמץ המזיק לעיניים ? ספר הוא הרבה יותר ממקור מידע. ספר מודפס הוא סמל תרבותי. אולי אני נשמעת כמיושנת, אבל אם אני אכתוב ספר, אשאף למהדורה מודפסת, אף שהסיכוי למכור אותה במחיר סביר ולהחזיר את ההשקעה יהיה נמוך למדי. בספר מודפס המחבר יכול לכתוב הקדשה אישית, בכתב ידו, בנוסח שונה ונפרד לכל אחד ואחד. לכל ספר ריח ייחודי משלו, אפשר אף להתמכר לריח הזה… ויש עוד נימוקים, אבל זהר הגבילה אותי ל- 20 שורות. בברכת חג ספר שמח : לסופרים, לספרים, למולי”ם, לבתי הדפוס, למפיצים, לחנויות הספרים, ובעיקר לנו הצרכנים, קרי קהל הקוראים |

 אורי גורן | שני גורמים לוחצים כיום על תופעת היעלמותו של הספר :    טכנולוגיה וסביבה. הספר הוא לא מוצר סביבתי, הוא עשוי נייר, לרוב לא ממוחזר, ומן הצד הנגדי הטכנולוגיה לוחצת ומזרזת את התהליך : iPad, Evrit, קינדל וכו’ רוצים להעביר את הספר לפורמט דיגיטלי שאפשר לקחת אותו למיטה. ובכן מה מחכה לנו… האם הספר ישרוד ? יחד עם זאת יקשה עלי לנבא הלאה. דיוויד יום כבר הוכיח שהעובדה שעד היום משהו קרה לא מאפשר את הסקת המסקנה שמחר יקרה אותו הדבר, והמפל הוכיח את הבעיה האינדוקטיבית בפרדוקס העורבים השחורים . אף על פי כן ראוי לציין שלרוב מדיום אינו מחליף מדיום אחר וזו הישנה מוצאת לעצמה נישה. אז אולי אני טועה, והפעם באמת יקרוס המדיום המודפס, ולו בגלל הלחץ הכפול ואם כך בעוד שניים שלושה עשורים יהיו רק אייפדים למיניהם… אבל, כמוסכם על הכול, הספר אינו רק כלי עבודה, אלא הוא קיבל במרוצת המאות  גם נופך אישי ורגשי. פעולת הדפדוף, ריח הדפים וגם ארשת המכובדות שלו מקנים לו ערכים שאינם רק “שימושיים” בלבד ולכן אני נוטה להאמין שהטכנולוגיה לא תחליף את הספר. מן האספקט הלימודי, אולי כן, אך לא מאספקט הקריאה, בייחוד קריאת הפנאי |

 אריאלה דניאלי | To Book or not to Book   מכירים את הסיטואציה שבה קראתם ספר ממש ממש טוב ואתם רוצים להרגיש כך גם לגבי הספר הבא אבל לא תמיד זה מצליח. אמנם הספר הבא נחשב אולי “רב מכר” אבל הוא לא בדיוק קולע לטעם שלכם. כך זה היה אצלי עד שהכרתי את הTwitter. הTwitter חשף אותי לעולם תוכן חדש, מותאם לצרכיי ולמידותיי. הצלחתי לרדת לכזאת רזולוציה של חיפוש מידע, עד כדי כך שהיום המידע שמגיע אליי הוא כמו ספר ארוך שאני לא רוצה לסיים. העלילה כל הזמן מסתעפת, מִשתנה, מפתיעה והכי חשוב לא מפסיקה לעניין אותי. אם פעם הכוח היה בידי אנשי הדת ששלטו במידע, ואז עבר לבעלי הממון ומשם לאקדמיה, היום הכוח בידי כל אחד מאיתנו. כל מה שדרוש הוא גישה לאינטרנט וסבלנות במידה. הרשת מאפשרת לנו להיחשף למידע מכל העולם, בכל רגע נתון. היא מאפשרת לנו לבחור כחפצֵנו בכל תחום שנרצה ותמיד תספק לנו מידע לגביו (הקלדתי עכשיו “קרנף לבקן” בגוגל ואכן קיבלתי תוצאה!!!!). ולא זו בלבד שנוכל למצוא את המידע, אלא גם נגלה עוד הרבה מאוד אנשים שחולקים איתנו את אותו עניין  בין אם בארץ או בהונולולו. נכון שישנם מקצועות רבים שלא ניתן ללמוד במלואם דרך הרשת (סטודנט לרפואה לא יכול לנתח גופה וירטואלית), אבל אין ספק שקיימים מקצועות רבים וטובים שאין כל הכרח לשבת ולחמם כיסא באקדמיה על מנת ללמוד אותם. ובכל זאת, בנימה אישית, עם כל ההתפתחות הטכנולוגית, וחֵרף העובדה שאני מוצאת את כל המידע הדרוש לי ברשת, אני על ספרים לא מוותרת. זה המגע, הריח, האסטטיקה, הדפדוף, האופן שבו הם מונחים לי על מדף הספרים. הרשת תצטרך ללמוד להתחלק, היא לא לבד |

 אליה אלון | כבר שלושה ימים אני מסתובבת עם השאלה הזו :  האם לספרים יש עדיין זכות קיום או שאנו בעצם יכולים ללמוד הכול ברשת, דרך הכלים הקיימים ודרך קבוצות דיון ברשת ? כבר שלושה שימים שאני בעד הלמידה הדיגיטאלית, שכן זו מונעת כריתת עצים, מאפשרת לנו להגיע אל כל מידע, בכל רגע נתון, גם כשהחנויות סגורות והמשלוח מאמזון מתעכב. אך לא עובר זמן רב ואני כבר מתנגדת לעצמי, מה על החוויה, להחזיק את הספר ביד, במיטה, על המרפסת, חוף הים, בכל מקום, מה על העומק של למידה מספר. הכיף הגדול לקרוא ספר שבחרתי, לתת לו לקחת אותי למחוזות שלא שיערתי, בלי הצורך לקפוץ מלינק ללינק ? ועוד ! מה על כל אותם תכנים שאינם זמינים ברשת ? שאינם דיגיטאליים עדיין ? ובכן נוכחתי שאני בעד ונגד כאחד. הבוקר, התעוררתי עם מחאה ! לא רוצה לבחור, לא צריכה לבחור. ממש כשם שאני יכולה ליהנות ולשבוע מארוחת מזון מהיר ולחילופין מארוחת גורמה, כך אני רוצה ללמוד הן מהספרים והן מהרשת. אני מעוניינת בתוכן המהיר, לקבל ממנו את ה’ויטאמינים’ של הזמינות הגבוהה, החינמיות, שיתוף והשתתפות, לקרוא מידע ולהכיר דעות. לדון בנושאים הקרובים לליבי, לשמוע ולהביע את דעתי. באותה מידה אני רוצה להתבודד עם ספר. לקבל ממנו את התוספים שהוא מציע, להיעלם בין דפיו, להעמיק בתכניו, וליהנות מהאינטימיות שהוא מאפשר. לקחת אותו למיטה, להירדם איתו, לחוות את הלמידה כתהליך ממושך ומתגמל. אין זה מונע ממני לחזור לאינטרנט ולשאול את מנוע החיפוש שאלות ישירות ומדויקות ולמיין את התשובות עד שאקבל בתוך ערימת התוצאות את הזהב שטמון בהן. וכסגירת מעגל, לגלות בתוך הרשת את הספר הבא שיספק את החוויה הפרטי והאיכותית |

—————@ לינקים למקומות טובים שניתן ללמוד מהם המלצות מכותבי הפוסט @—————

Mit באתר זה תוכלו למצוא הרצאות מובילות באורך מלא, מחקרים ועוד … בהתחלה זה נראה קצת כבד ומפחיד (בבחינת”הלם העתיד”) להיות חשופים למידע כל כך יוקרתי אבל אתם מוזמנים לפנק את עצמכם ולהרשות לעצמכם לצלול. יש כאן גילויים מדהימים.

Ted אחד מהמתחמים המועדפים עלי ברשת. המתחם מאגד בתוכו הרצאות של מרצים מכל העולם בתחומים נבחרים כגון : חדשנות, טכנולוגיה, אינטרנט, קידמה , ירוק ועוד …

emarketer מקור מידע בלתי נדלה המתעדכן על בסיס יומי אודות כל מה שמתרחש בעולם בהקשר הדיגיטלי…

Economist כל מה שקורה בעולם, ממבט עסקי וגם מהיבטים אחרי מפתיעים.

Hubspot בית ספר מקוון לאינטרנט ומדיה חברתית הלכה למעשה. מלמד אותנו, נותן בידינו כלים, מחקרים , מתודלוגיות, וובינרים.

5min.com אתר לגולשים עצלנים או לממהרים : סרטוני הדרכה בכל נושא שבעולם.

ehow אתר נוסף הפועל באותה הנישה.

לסיכום | מתגלגלת לידינו הזדמנות חדשה וצריך ללמוד ליהנות מכל העולמות   הספר לא מייתר את הרשת והרשת מצידה אינה מייתרת את הפרינט. החוכמה הגדולה היא לתפוש את המועיל במכלול ההזדמנויות החדשניות בדרך שנוחה לנו, בדרך שאיתה קל לנו ושדרכה ננצל ללא עיכוב את מה שמוענק לנו ונפיק ממנו את המיטב. בעיניי התלמיד של הדור החדש הוא תלמיד שונה, חדשני, מהיר ומגיע לתוכן הדרוש בזריזות שלא היתה זמינה לו בעבר. הוא יכול לנכס לעצמו עוצמות במהירות, לוודא ולבדוק ולנהל את כל המהלך מעמדת הקופסה השחורה בביתו. ההבדל בין האחד לשני מסתכם אם כך במידת הפתיחות וברצון של כל אחד מאיתנו להרחיב אופקים בכל דרך אפשרית |

חשבתי הרבה על ערכת חג מתאימה לעולם הסושייל מדיה שלי , כזו שתהיה קלילה עם ערך מוסף ובאותה הזדמנות תביע תודה לכל האנשים המקסימים אשר הכרתי ברשת . אחרי ששקלתי לעומק את אופן ההגשה, החלטתי לרכז עבורכם את מכלול הפוסטים שפורסמו בבלוג זה מתחילת הדרך ועד היום, בצורה שתהווה מעין שירות מאונדקס אשר יקל עליכם ברגע שתרצו ללחוץ על הכפתורים הנכונים ולקבל ב”זירו” זמן את התכנים אותם תרצו לקרוא.

הסדר בו בחרתי הוא סדר העלאת הפוסטים שמן הסתםמשקף את ההיגיון וכיוון ההתפתחות שיקבעו את בניית הנוכחות שלכם ברשת תוך העמקה במתחמים אשר יתאימו לכם.

LinkedIn Guide | מדריך התמצאות במתחם המקיף את מירב הפעילות ועוזר לכם לעשות את הצעדים הראשונים |

מסע אישי בבניית בלוג | בניית בלוג עם דגשים על טיפים והבסיס עליו צריך להסתמך בשלב של טרום יציאה לפרויקט |

 אימפלמנטציה של תהליך מדיה חברתית בארגון | תהליך תכנון לחברה אשר רוצה לייצר פעילות במדיה חברתית |

טיפים לבנית מגדל תוכן | איך מתכננים ארכיטקטונית את התוכן שלנו ומה יהפוך אותנו למעניינים |

בנית מגדל תוכן פוסט שני בסדרה | חלק שני בבניית מגדל תוכן וארכיטקטורת תוכן בפעילות מדיה חברתית |

בנית תוכנית עבודה וגאנט פעילות | אבני הדרך לעבודה מתוכננת על ציר זמן שנתי |

התוכן שלנו כטריגר לשיחה ואינטראקציה | על מהות הדיאלוג וחשיבותו במהלך הפעילות שלנו |

 Book Report -Tribes | סקירת ספר של סת’ גודין עם דגשים על כלים ראשונים במעלה |

כנסים אירועים ומדיה חברתית | כלים, רעיונות ופתרונות לתכנון נכון של כנסים ודרכי השימוש במדיה חברתית |

The Land Of Facebook Part One | סדרת פוסטים על המתחם המקנים כלים פראקטיים לעבודה פוסט ראשון |

Social Media Industry Report | סקירת סקר ייחודי הנערך על המדיה החברתית במהלך 2009 |

Facebook Land Part two | סדרת פוסטים על המתחם המקנים כלים פראקטיים לעבודה פוסט שני |

Information Sources On The Internet | מקורות מידע ברשת ומנועי חיפוש לא טריוויאליים |

How Much Time Does it take ? | זמן השקעה במדיה חברתית , חלוקת משאבים ותכנון איכותי |

Google Analytics | איך מתרגמים את הפעילות שלנו למספרים ואיך בודקים תנועת גולשים |

Head of Marketing is The Chef of the Market | על תפקידו של מנהל השיווק |

The Power of Video | מהו הכוח של הווידיאו כערוץ תקשורת וככלי תוכן לגיטמי ובעיקר רלוונטי בכלי השיווק שלנו |

Twitter Dictionary | מילון וארגז כלים לשימוש נוח במתחם |

Our Greatest Fear | הפחדים שלנו בהתמודדות מול קהל קוראים |

Social Media Marketing 2010 | סיכום שנת פעילות במדיה חברתית, מבוסס מחקר ומבט על 2010 מגמות |

The unwritten rules | החוקים הלא כתובים של הרשת בחזקת עשה ולא תעשה |

Linkedin 4 Businesses | פוסט שני בסדרה על המתחם העסקי הגדול בעולם, בית ספר לנטוורקינג |

Build & Manage Your Brand Identity | הדרך שלנו לייצר ולהנכיח את טביעת הרגל חלוקת זמן ומשאבים |

Creating A Post | איך נולד פוסט ? דגשים לעבודה וטיפים ליצירת תוכן איכותי |

Slideshare & Content | מתחם מצגות המשמש כמקור השראה , כתוכן וכבמה שיווקית |

Visiting Other Blogs | יצירת טביעת הרגל שלכם ברשת על ידי נוכחות תגובתית במתחמים של אחרים |

The Power of Visual | הכוח של החזותיות וחשיבות העיצוב בשעת ההשתלבות שלכם במתחמי המדיה החברתית |

Networking In Social Media | כיצד מייצרים מערכות יחסים ברשת |

Social Media Guidebook Directory | פוסט קבוצתי מילון מושגים ברשת |

Blogging In Pictures | מתחמי תמונה כתוכן רלוונטי לכל דבר |

Personality Not Included- Book Review | סקירת ספר כלים על מדיה חברתית והדרכים לשילוב האישיות שלנו |

Use Facebook for Business Part One | סדרת פוסטים על המתחם הקניית כלים פראקטיים פוסט שלישי |

Management Strategy In Social Media | ניהול אסטרטגי של מהלכי מדיה חברתית |

Use Facebook 4 Business Part Two | סדרת פוסטים על המתחם להקניית כלים פראקטיים לעבודה פוסט רביעי |

Case Study:Deloitte Film Festival | סיפור מקרה על חברת דלויט מהלך מדיה חברתית, פוסט קבוצתי |

Free Cool Internet Tools | כלים חינמיים ברשת |

On-line Off Line | הכוח של הרשת בנקודות החיבור בין פעילות ברשת ומפגש בעולם האמיתי |

My Tweetipedia | הספרייה החדשה שלי בטוויטר |

Building a WordPress Blog | לבנות בלוג בוורדפרס מדריך לכולם |

Measuring ROI In Social Media Marketing 1 |  כיצד נמדוד פעילות במדיה חברתית פוסט ראשון בסדרה |

Rules of Social Engagement | חוקי יחסים במדיה חברתית עבור עסקים |

Knowing People on The Web | להכיר אנשים ברשת ומה מספרת לנו ההכרות על כמה היבטים של התופעה |

WordPress Widgets | תוספים ווידגיטים על מתחם וורדפרס |

Measuring ROI In Social Media Marketing 2 | כיצד נמדוד פעילות במדיה חברתית פוסט שני בסדרה |

Tips & Insight In Social Media Marketing | פוסט קבוצתי המעשיר אתכם בטיפים מעולם המדיה החברתית |

LinkedIn So Much More | פוסט שלישי בסדרה על המתחם העסקי הגדול בעולם, בית ספר לנטוורקינג |

New Search Engines | מנועי החיפוש החדשים, טיפים ולינקים למתחמים חדשים לשם מציאת תכנים ומקורות השראה |

Blog Review Newsgeek | בלוג ריוויו על מתחם ניוזגיק, בלוג ישראלי איכותי וחדשני |

מקווה מאוד שלקחתם מכאן שניים או שלושה דברים לארגז הכלים שלכם וברכת חג שמח …