אני מתחילה במתכונת חדשה :  סיקור מקורות מידע מעניינים מהעולם. בכל בכל סקירה אתמקד בסוג תוכן מוגדר, אם במקורות עצמם, או בכתבות שונות על הנושא או בקבצים המפנים לתכנים מעניינים שתמצאו בהם תועלת ככלי עבודה. הפעם “אקח אתכם לטיול” בקבצי מחקר אשר מצאתי ברשת, בבחינת מקור למידע. מדובר על מחקרים שלמים המספקים לכם חומר גלם מעולה כמקור השראה, וכן נתונים על כיווני התפתחות בעולם התקשורת והעסקים כמו כן, מדיה חברתית וגישה לאסטרטגיה הבינלאומית ומתוך כך נותן בידכם כלי אשר מאפשר לכם לקבל החלטות נכונות על בסיס מסקנות בדוקות |

על הרשת הזו | היעד העיקרי ברשומה זו, מעֵבר לתכנים המעולים  אשר קיבצתי בפניכם בצורה מרוכזת הוא ליצור גירוי, שיוביל אתכם להכרה בקיומם האפקטיבי של תכנים בשפע עצום ברשת הגדולה הזו. ככל שתנכסו לעצמכם יכולת שיטתית של דיוק בחיפוש כך תגיעו למידע רלוונטי שעשוי לתרום לכם בצורה משמעותית בשעת קבלת ההחלטות במסגרת הפעילות העסקית והפרטנית שלכם. כתבתי על כך פוסט בעבר ואני מצרפת לכם אותו כאן שוב : על מקורות מידע באינטרנט, כמו כן אני מפנה לפוסט נוסף על מנועי החיפוש החדשים באינטרנט ככלי שיעזור לכם לשכלל את החיפוש. בכל הדוגמאות שלהלן צירפתי לכם גם לינק למחקר עצמו, דהיינו למתחם שממנו תוכלו להוריד את המחקר המלא כקובץ PDF ובנוסף לינק לחברת המחקר ממנה תוכלו באופן שוטף לשאוב תכנים חדשים |

Digital Marketing Outlook | אחד המסמכים החדשים מבֵּין הטובים  שמצאתי ברשת של הארגון הזה Society of Digital Agencies  וגיליתי אותו דרך חיפושים בTwitter אחר מחקרים על מדיה ודיגיטל. זהו מחקר שסוקר את עולם המדיה מהיבטים שונים ובהחלט יכול לשמש ככלי עבודה תכנוני עבורכם. הוא כולל ”מבט על התפתחות תחום הפרסום במחוזות הדיגיטליים”, מבט על התפתחות השיווק הדיגיטלי, אסטרטגיות דיגיטליות ועוד … שווה קריאה לכל העוסקים בתחום. חשוב לי לציין שאת המחקר הזה אני מנתחת ומתרגמת ובקרוב אקדיש לו רשומה ייחודית לו שאציג בנפרד |

Generation M2 | מחקר נדיר של חברת מחקר מיוחדת ואמינה בארה”ב Kaiser Foundation   חברה אשר עוסקת בבדיקת השפעות המדיה באופן כללי על תהליך החינוך של דור הM גילאי 8 – 18. קראתי את המחקר באופן יסודי וגם כתבתי על כך שתי רשומות : לינק לפוסט הראשון, לינק לפוסט השני. חשוב לדעת כי החברה הזו מנפיקה לאורך השנה מאמרים ומחקרים נוספים וכדאי מאוד לעקוב אחריהם וללמוד תוך כדי תנועה על החידושים שהוצגו בידיהם. המחקר הזה למשל יכול באופן ממשי לבנות אסטרטגיית עתיד עבור חברה שמתכננת לנכס לעצמה את כלי הדיגיטל ובאותה מידה עבור חברה אשר מסתכלת כמה צעדים קדימה, הַיְשֵר אל ליבו הצרכני של דור העתיד |

Syncapse Value of a Facebook Fan | של Syncapse   מאמר מסקרן מאוד שחוקר זווית רעננה בתחום ביחס לנקודת המבט של החברים בקבוצה. למעשה הוא עונה על שאלה שמתעוררת בכל ארגון הנכנס לעשייה במדיה חברתית ובפרט במתחם Facebook ומנתח לנו את שוויו של מעריץ וחבר בקבוצה או את ערכו של דף שאותו אנחנו פותחים במתחם. אין הרבה מאמרים העוסקים בשאלה זו ברמת רזולוציה כה מעמיקה. לא כל הממצאים מקובלים עלי אך יחד עם זאת אני ממליצה לכם להתעכב עליו. את המאמר הספציפי הזה תרגמתי וכמו כן אקדיש לו רשומה כבר בשבוע הנוכחי. עקרונית העובדה שאנחנו מתעסקים בשאלה של תרגום ויחס המרה, בין השקעה פיר לקוח במדיה חברתית לבין התוצאה המכירתית היא כשלעצמה יכולה להוביל אותנו לרציונאל  התכליתי והערכי של השקעתנו |

The Razorfish Social influence Marketing Report | של חברת Razorfis  קודם כל אני מזמינה אתכם מכל הלב לראות את האתר הנדיר הזה. האתר מצטיין ברמתו האסתטית הגבוהה ובעיצוב מקסים, שווה ערך בעיניי לאתר אינטרנט שמייצר חווית משתמש הזהה לחווית מוצרי אפל לרבות iPad. “כייפי”,מלווה בקולות מדליקים, פשוט חווייתי. יש באתר לא מעט מחקרים מעניינים על המדיה, למרות שכמחקר הוא לא ממש עדכני : הופעתו חלה מאמצע 2009. אף על פי כן אני ממליצה לכם מאוד לקרוא בו. הוא מדבר על השפעות המדיה החברתית והעולם הדיגיטלי על עולמות השיווק. הוא מאופיין במבט רחב על : Social Graph ולמרות שכאמור הוא לא  עוסק בשנת הפעילות הנוכחית הוא עדיין משקף המון אמיתות רלוונטיות לכאן ולעכשיו. גם את המאמר הזה בכוונתי לסקור ולתרגם כדי להגישו בפניכם כרשומה בפני עצמה |

Rebuilding the Relationship Delivering a complete customer experience | Deloitte Research חשוב לכל מי שרוצה   לשקול מהלך של השבחת חווית לקוח. המהלך ניתן ליישום לאוו דווקא בתחום הספציפי אותו חוקר המאמר – תחום הפיננסים . המאמר סוקר את האפשרויות השונות הניפתחות עבור חברות מתחום הפיננסים מעֵבר לגידול טבעי ולאפשרויות לרווחים. המפגש עם הלקוח, הבנת צרכי הלקוח, זיהוי סגמנטים ואפשרויות של גידול רווחים מול לקוחות והדרכים לייצר מהלכים אלו. כמו כן נמצא התייחסות לצרכי לקוחות, לזיהוי ומיפוי סגמנטים רלוונטיים ולדרך הטובה “לתקוף” את הנושא מבחינה שיווקית. החוקרים של דלויט מחזיקים בדעה כי המצב והשינויים המתחוללים בקביעות מכתיבים הסתכלות מחודשת על מצב העניינים ובדיקת הצעדים הבאים, ולאור זאת אכן חלק מהמסקנות מובילות לכך שהכיוון צריך להיות Back to Basics .יצא מכאן שהמשמעות חזרה ליצירת קשרים עם הלקוח המייצגים כמחצית, או שני שליש במקרים מסוימים, מהרווח הנקי בבנקים הגדולים.למרות שקיימים מספר בנקים אשר עבדו ועובדים בנושא חווית הלקוח וטיפוח מהלך ותמהיל חיוו של הלקוח בממשק עם הבנק החוקרים טוענים כי יש עוד עבודה רבה לעשות בכל נושא יחסים לטווח רחוק עם לקוחות |

Next Growth Opportunity for Banks מחקר של חברת המחקר Cisco Research Center העולמית העוסק בהתפתחות עולם הדיגיטל בתחום הפיננסי. על מחקר זה כתבתי בעבר רצ”ב  לינק  מדובר על פוסט נפרד אשר מחלץ את התובנות העיקריות ומדלוור אותן אליכם. חברת המחקר הנדונה היא חברה רצינית אשר מייצרת באופן קבוע תכנים באיכות גבוהה מאוד. ראוי לעקוב אחריה ולבדוק מה הם החידושים בשטח ומהם החיבורים החדשים שאותם היא שילחה אל העולם הגדול של הרשת |

McKinsey Research חברת המחקר העולמית אשר מספקת מחקרים - מחקר לדוגמא : Growth & Competitivness |  אני משוכנעת ביותר בחשיבותה של קריאת חומרים גנרים, חומרים המאפשרים לנו לתפוש את השינויים “במבט-על”, ממעוף הציפור. המציאות הכלכלית של השנים האחרונות אשר השפיעה באופן משמעותי בעיקר על ארה”ב הציגה בבואה נאמנה להתנהגות הצרכנית של השוק כולו. התעשיות כולן נפגעו וכתרגום מעשי למציאות זו הן נאלצו להתגמש ולהמציא את עצמן מחדש. המחקר הזה עוסק במציאות העסקית האמריקאית ונותן לנו גישה למצב הכלכלי במציאות של היום. באופן כללי מן הראוי להתעכב על חברת מחקרים זו .נמצא במסגרתה חומרים ברמה האסטרטגית ההולמת, שבכוחם “לפתוח את הראש” דהיינו להרחיב את אופק המבט ולעזור לנו להסתכל כמה צעדים קדימה |

Social Media Marketing Report 2010 | Socialmedia Examiner  על החברה החברה הזו אני כותבת לא מעט, וכמו כן ניתחתי ותרגמתי לעברית את מחקר המדיה האחרון אותו שיחררו השנה לינק זו אמנם לא חברת מחקר מוכרת כמו החברות האחרות המצוינות ברשומה זו, אבל, כחברת מדיה אשר מחפשת לנכס לעצמה את מיתוג המקצוענים מנהליה עושים עבודה מצוינת וחשוב לומר שההבנה העמוקה שלהם ברָזֵי המדיה מאפשרת להם לחקור ולבדוק ממצאים במגרש המשחקים הרלוונטי ביותר : שהוא בדיוק המגרש עליו הם מדברים , המדיה החברתית |

The Facebook Page Marketing Guide 2010 | אמנם לא מחקר במובן המלא של המילה  ועם זאת מסמך נדיר של Hubspot זו חברה שמומלץ מאוד לעקוב אחריה ואחר התוצרים הנדיבים של ידע ותוכן שאותם היא מחלקת לרוב בחינם. חשוב לחת בחשבון שהמסמכים שהיא מייצרת מאפשרים לנו ללכת צעד צעד עם ההמלצות שלהם ולהפיק תוצר עצמאי משלנו. מסמך זה מבהיר לנו את חשיבותו של מתחם תוכן בFacebook בבחינת מדריך אשר עוזר לנו להבין מה נכון לעשות ואיך. כמו כן שוטח בפנינו דוגמאות שונות אשר יכולות להעשיר אותנו ברמת מקורות השראה. שימו לב לחברה יש גם וובינרים המוצגים בLive וגם מופיעים לאחר מכן בחינם ברשת.  שווה כל השקעת זמן אפשרית, ממש בית ספר מקוון |

Understanding the Value of a Social Media Impression | Nielsen Insights  לכל מי שמתעניין בפרסום בFacebook המאמר יכול לפתוח אופקים ולהצביע על הדרך הנכונה וכן להדגיש את הנקודות שכדאי לשים לב אליהן. לידיעתכם, אעיר באופן כללי שחברת מחקר זו מזמנת לנו מידע משמעותי על מגוון תחומים הכולל הרגלי צריכה, Reviews על מדיות שונות ועוד. יתרון נוסף וחשוב שנמצא במחקר זה הוא צורת הראיה הרחבה המשלבת בין הצדדים המעשיים לבין הביטוי המושגי המעודכן לכללי המדיה החברתית. ראייה זו כוללת אפוא הן את דרכי השימוש במדיה והן את ההמשגה ההולמת מתוך התחשבות מלאה בעולם המדיה החברתית בשפת החוקים המיוחדים לו ובהסתכלות דרך מושגים של Engage וContent . גם מאמר זה בכוונתי לסקור ברשומה נפרדת ובזמן הקרוב |

לסיכום ולהמשך בפעם הבאה | קחו בחשבון קיימות בשטח עוד חברות מחקר שונות  ומגוונות. חלקן פרטני תמורת כסף, חלקן מספקות את מלוא המידע בתשלום תואם. מומלץ להיות עקשניים ולחפש את המידע הנדרש כי לרוב מישהו שם למעלה בהנהלה הבין שהזמינות למידע מייצרת כוח מיתוגי בעל משמעות רבה לחברה. כך למעשה גופים אלה מקבלים חברות באמצעות העוצמה המיתוגית שהם “מפזרים” ברשת ובאותה נשימה גם אנחנו זוכים בהצצה למגרש המשחקים של הגדולים |

ספרים מנוגה, שיחות ממאדים אשר עידן :  העיתון דה מרקר דיווח : לינק  “אתמול נרשמה נוכחות דלה עד מאוד בפתיחת “שבוע הספר” בכיכר רבין. מעט מאוד הקונים והמון המרחבים הריקים שבין דוכני הספרים – מעלים את השאלה, האם לא הגיע הזמן לשנות את המתכונת האנכרוניסטית של “שבוע הספר” ולמצוא דרכים חדשות להגיע לקהל הקוראים”. בזוס מנכ”ל אמזון אמר שהוא אוהב שני שרידים עתיקים מהשבטים הקדמונים של המאה ה20: סוסים וספרים. אבל כמו שהוא לא עושה את התחבורה שלו באמצעות סוסים, אלא מכוניות ומטוסים, כך הוא לא עושה את הלמידה והעדכון שלו באמצעות ספרים, אלא קינדל. ספרים וסוסים הם פטישים חשובים, אבל מקומם במוזיאון. אבל בזוס טועה. כבר טים אוריילי (הממציא של המושג ווב 2.0 בשנת 2004 , ומו”ל חשוב) אמר לו שלקינדל אין סיכוי. לעומת זאת אני חושב שלאי.פד ולאי.פון יש סיכוי. למה ?

הרחבה  מוזר, אבל השבוע, הגעתי לראשונה לספרייה באוניברסיטה לאחר שנים רבות (לגודל הבושה !) שלא ביקרתי בה. הרגשתי כמו בביקור באיזו כנסייה ביזנטית. ואף על פי כן מצאתי שם את הספר ששמרו לי “אנגייג’” של בראיין סוליס , וזאת לאחר קריאה מעמיקה בספר של קליי שירקי “כל אחד יכול” וקריאה פחות מעמיקה בספר של מזריץ’ על עלייתה של Facebook. אם כך, איך אוכל לטעון שנגמר עידן הספר בעוד שבו זמנית אני קורא שלושה ספרים בחודש, כמעט ספר לשבוע? גרוע מכך, אם ננקוט לשון הפרזה, בביקורי בספרייה, הבחנתי מזווית העין את התרגום לעברית של הספר של עמנואל לוינס “כוליות ואינסוף” שהוא אחד הספרים החשובים שראו אור בעולם במאה ה20, ומייד ביקשתי מהספרנית שתשאיל לי אותו לשישי-שבת , על אף שהוא עותק שמור.

ככה זה, אנחנו חיים בעידן הסתירות  אני בן שישים וחי בין שלושה עולמות : המסורתי-דתי, המודרני-מדעי, והפוסט מודרני-רישתי. ממש הספר “הגל השלישי” של אלווין טופלר משנת 1980 על הגל החקלאי, התעשייתי, והדיגיטאלי. עולם הילדות שלי היה בטריטוריה של ספר התורה-משנה-תלמוד. עולם ההתבגרות, מגיל 10 , היה של האנציקלופדיה מכלל ושל קריאת ספר אחד בשבוע. העולם השלישי שלי הוא השיחה שגיליתי עם הופעתו של ווב 2.0 בגיל 54.

כמו שנאמר, מה שעושה את ההבדל בין קינדל וספר הנייר מצד אחד, לבין האיפון והiPad מצד שני הוא המעבר ממונולוג לשיחה. זו בעצם החזרה לעתיד. באיזה מובן? משום שלפני 2400 שנה קרתה לעולם תאונה גלובאלית, כשהומצא הכתב והשיחה המושתתת על דיבור נדחקה. עשרת הספרים שאפלטון כתב לפני 2000 שנה, תיעדו את המעבר מהשיחות בשוק של סוקרטס (מעֵין אוסף של סטאטוסים, טוויטים ופוסטים), אל האקדמיות המונולוגיות של תלמידי סוקראטס : אפלטון, אריסטו ואלכסנדר מוקדון. אלכסנדר היה הגרוע מכולם שכן הוא היה מוחק התרבויות הגדול בהיסטוריה, פרומו של האנתרופולוג הקולוניאלי של היום. הספר החשוב ביותר שתיעד את התאונה הגלובאלית הוא של ז’ק דרידה “בית המרקחת של אפלטון” שעושה דה-קונסטרוקציה (הורס מבפנים כמו וירוס שמפרק בקטריות).

המצאת הדפוס רק החריפה את התאונה הגלובאלית  השיחה הצטמצמה עוד יותר. השפה נעשתה אחידה יותר ובני האדם הפכו למעֵין בולי עץ אחידים והמוגניים שניתנים להצבה במפעלי התעשייה כמו עמודי טלגרף אחידים לאורך אלפי קילומטרים. החינוך מהגן עד הדוקטוראט נועד רק למטרה אחת: לגזום את הענפים המסתעפים מכל ילד וליצור ממנו בול עץ ישר ו’בוק’. כאמור, עד להמצאת הכתב, חיינו בחמולות סביב המנגל או סביב הבְּאֵר או אפילו בחמולות הגדולות כגון אלה של יוון העתיקה, ניהלנו יחד את המדינה סביב האצטדיון בדמוקרטיה ישירה שיחתית.  השיחה הייתה אפשרית בקהילות של 50-150 איש (מספר דנבר, קוראים לגבול סוציולוגי זה). אבל אז חשבו שאי אפשר לנהל שיחה באוכלוסייה של 300 מיליון אמריקאים, או 7 מיליון ישראלים או מיליארד הודים, והמציאו את הבדיחה הקרויה דמוקרטיה ייצוגית.

אבל המדיה החברתית מאפשרת תקשורת של רבים לרבים גם בקרב מיליארדי בני אדם !  חזרנו בזמן 2400 שנה, אבל עם פתרון חדש שאפילו מרשל מקלוהן לא חלם עליו בספרו “להבין את המדיה”. אירוני, אבל סיימתי בספר.  אפילו Facebook לא הצליחה להתנתק מהספר. זה מוטבע בשמה.

 האם לספרים יש עדיין זכות קיום ?  והאם בעצם אנחנו יכולים ללמוד כל מה שאנחנו צריכים ברשת דרך הכלים הקיימים ודרך קבוצות דיון ברשת ? הרשומה תעסוק הפעם בנושא זה, במטרה להכיר מגוון נקודות מבט על אותה הסוגיה מצד אנשים שונים. בסוף הרשומה יצורפו לינקים למקומות איכותיים מהם ניתן ללמוד ברשת.

 דפוס : “אוח הריח”…  בעברי הייתי פרסומאית,וכדרך הפרסומאים נחשפתי בקביעות לבתי דפוס בין אם מדובר בעיתונים ובין אם במוצרי BTL מודפסים : קטלוגים, עלונים, חוברות ועוד …מאז ומתמיד אני אוהבת מאוד את ריח הדפוס. ריחותיהם של ספרים חדשים ‘עושים לי את זה’. הכרטיס שלי באמזון פעיל ביותר ובאופן תדיר אני מזמינה לעצמי ספרים שונים בתחומי עניין מגוונים. בשלב זה לא קל לי לדמיין שהפרינט ייעלם והכול יעבור אל מסך המחשב. מצד שני, מיום ליום אני מוצאת את עצמי מקדישה יותר ויותר זמן לקריאה באון ליין והרבה פחות באוף ליין. זו הסיבה ש’דיגדג’ לי לבדוק לאן פני הספרים ולשתף אחרים בסוגיה הזו, דהיינו לאיזה כיוון העולם מתפתח, בלי להצטמצם אך ורק לנקודת המבט שלי. עקרונית אני מאמינה שהרשת הפכה לבית ספר אחד גדול ומקוון המאפשר לנו להגיע למקורות מידע מפתיעים וייחודים. הגיעה לידינו ההזדמנות לבדוק מה חושבים אחרים על המתרחש בתחום הנקודתי שהצבתי. בואו נתחיל :

 ברשומה זו יש לי את הכבוד  לארח כותבת מיוחדת מאוד הלא היא אִמי : דוקטור יהודית אוריין, דוקטור לספרות. אני נותנת לה את הכבוד להתחיל את הפוסט… יהודית אוריין : תמיד קנאתי בנוהג הטוב של הצרפתים, לברר מיידית במילון כל מושג שלגבי פירושו אין בטחון גמור…וגם אם יש ביטחון כזה. הדבר הפך למעין תחביב לאומי שהושרש עמוק עוד מימי בית הספר. אף צרפתי לא מתעייף מההרגל הזה, והחיפוש כשלעצמו כנראה גורם הנאה, ואכן גם צופֵן הפתעות, בבחינת “מעניין, לא חשבתי על ההיבט הנוסף”. והנה בלי מֵשִׂים מגיע לו עידן הויקיפדיה, והנוהג הזה הפך לנחלת כולנו, גם בישראל. אלא שבמקום לדפדף בכרך העבה של המילון (שדורש גם מיומנות באלפבית, אם נרצה להגזים), המושג המבוקש זמין לנו בהרף עין של הקלדה, וכדי להיות מעודכנים באמת, די גם בהרף נגיעה ב iPad, וכל ספרות העולם פרושה לפניך בתרגום ובמקור. ובכן, האם המצב המודרני מייתר את הספריות ? את שבוע הספר ? את כתבי העת ? את העיתונות ? לא בהכרח. אלא שהיריד, הספרייה וכתב העת, כולם ימצאו את עצמם עד מהרה בתוך מסגרת המדיה וללא תיווך הניירת. קודם כל גם הגופים הנזכרים עצמם לא טומנים ידם בצלחת השטוחה של הביקוש לספר ידני… כולם נערכים למעשה לקידמה הדיגיטאלית, החל בהתקנת עמדות מחשב בתוך הספריות ועד שימור הטקסטים במיקרופילם, דבר שנעשה כבר עשרות בשנים, לפחות מפאת העומס על המדפים. בירידי הספרים מוצאים קלטות שֵמַע בצד הספרים, והכיוון הרווח הוא להצמיד קלטת לספר. אישית אני מריחה קפיצה קרובה להיעלמות הטקסטים הידניים, כשם שנעלמו מעל מפת העולם הקסת והדיו והכתיבה הקלאסית בעט ציפורן. טבעי שמוליכי הבשורה הדיגיטאלית הם בני הדור הצעיר, שהם גם שוחרי הטרנד האקולוגי, כממריץ ממדרגה ראשונה לכל המהלך החדש. לכל מי שדואג לצד הנוסטאלגי, המתבטא ברגישות ל”ריח הספר”, לאווירת ההשראה בחלל הספרייה, לעיצוב הקיר התרבותי בסלון וכיוצא באלו, מוטב שיסיר דאגה מלבו. מובטח לנו שההמצאות הטכנולוגיות החדשות ישיגו גם את האפקטים החושניים הללו, הריחני, החזותי והאמנותי. הרוח היצירתית רק אורבת לאתגרים חדשים לבקרים, וגם המדיה אינה מושתתת על רובוטים אלא על האנשים ועל היוצרים מאחורי הכפתור |

 עומר מילויצקי | לימוד עצמי ברשת | האם ספרי לימוד עדיין רלוונטיים ?   העמקת השימוש היום יומי של כולנו באינטרנט (יש שיגידו תלות) שילבה באורח החיים המודרניים כלים, נורמות ושיטות לימוד עצמי שהשפעתן מרחיקת לכת למרות שלא כולנו מודעים לכך.אני זוכר שכילד, בכל פעם ששאלתי את בני המשפחה שלי: איך כותבים את המילה הזו והזו, או מה המשמעות של מושג כזה או אחר, תמיד התקבלה התשובה הכמעט אוטומטית: “תפתח מילון, אינציקלופדיה”. למרות שלדעתי אכן נחשבתי לילד סקרן, פעולת החיפוש בספרים הכבדים האלו יצרה תחושת שעמום וסרבול מיידי, מה שלא פעם גרם לי לדחות את הסקרנות למועד “נוח יותר”. אם תשאלו כל אחד היום מי היה הנשיא הראשון של ארה”ב או מה היה שמה המקורי של העיר תל-אביב, התשובה האוטומטית תהיה: מה הבעיה ? תן לי רגע ואני מוצא את התשובה בגוגל או בויקיפדיה….”. הזמינות הנוחה כל כך של המידע ברשת האינטרנט כוללת בתוכה מקבץ אדיר של יתרונות כמו גם חסרונות : יתרונות : א. מהירות חיפוש המידע ב. נגישות והיקף המידע הזמין ג. קלות החיפוש : רק צריך ל הקליד מה רוצים ללמוד (האמנם הילדים היום יודעים מהן הכרטיסיות בספריות ?!) ד. מקורות מידע מגוונים ואמינים ה. מידע לעצלנים : לא חייבים לקרוא, אפשר ללחוץ על כפתור ה- Play ולצפות בהדגמות בווידאו ו. חדשנות : הכוונה היא לזמינות תכנים, הסברים, ואפשרויות לימוד עצמי בכל תחום, מגדול ועד קטן, שלעולם לא היו כה זמינים ללא האינטרנט, למשל : סרטון קצר שמדגים איך לפתוח סתימה בשירותים ! (רוצים באמת לדעת ולהיווכח ? ) צפו בלינק  חסרונות : א. אמינות המידע: לא ברור על מה מבוסס כל מקור מידע ברשת ולכן איכותו ואמינותו אינם חד משמעיים ב. עידוד עצלנות : לא רק מהבחינה שהגולשים מתרגלים למינימום פעולות כדי להשיג מידע חדש וללמוד, אלא גם הסבלנות שלנו עלולה להתקצר יותר ויותר כך שבקרוב אולי לא נוכל לשבת אפילו חמש דקות מול סרטון הדרכה בווידיאו (שלא לדבר קריאת ספר…) ג. מה יהיה גורלם של הספרים ? גישה שהופכת פחות ופחות הזויה היא האם לספרים, כמו עיתונים יש בכלל עתיד ? בדיוק באותו האופן שבו עולם העיתונות המודפסת ממשיך להיפגע כתוצאה מחדירת האינטרנט לחיינו, כך גם הספרים הופכים פחות ופחות רלוונטיים עם כניסת מחשבי הטאבלט או הקוראים הדיגיטאליים. ד. זילות מקצועית : תחשבו על זה : מידע מקצועי שזמין לכל אחד ברשת, מתורגם ומקבל פרשנות אינדיבידואלית ומונגש בחזרה ע”ג פלטפורמות שונות יביא למצב שבו כל אחד קורא לעצמו איש מקצוע ! ב”עולם האמיתי” לא חסרים שרלטנים, מה יהיה עתיד מקצועות שונים כשהשירותים ניתנים ברשת ? |

 מורית רוזן | זהר הפנתה אלי את השאלה אם לספרים יש עדיין זכות קיום ?   השאלה של זהר העבירה אותי לשלושה מקומות מרכזיים שהספרים תופסים בחיים שלי היום. הסוג הראשון, ספרי לימוד, ספרי עיון. אני אוהדת גדולה של מדפי מדור ה”עיון” בחנויות הספרים. בעבר התרכזתי בתחום הפסיכולוגיה ומדעי המיגדר, ובשנים האחרונות אני נוטה יותר לתחומי שיווק, ניהול עסק, כלכלה. קוראת שוב ושוב, תמיד בספר ולא בפורמט דיגיטלי. בדיגיטלי, מפאת הקושי להתמקד בעניין אחד כשיש כזה עושר מסביב, אני קוראת לא מעט מאמרים שמעניינים אותי, ובצידם כל מה שמחזיק אותי בקשב לעשרים שלושים דקות, גג. יותר מזה, כבר דורש ניתוק מהמסך והרעש, ותנוחה מתכרבלת על הספה או על המיטה… הסוג השני ספרי קריאה. אני חייבת שיהיה אתי תמיד ספר אחד לפחות, שמלווה אותי לכל מקום. לתור לרופא, למיטה, וגם לשירותים… סיימתי לא מזמן את טרילוגיית מילניום המופלאה, וכרגע המצוקה קשה בעקבות פטירתו של הסופר משום שאין בנמצא ספרים נוספים משלו… מחפשת נואשות אחר ספר שיסחוף באותה מידה. אני מבינה שאולי כשיבליח הiPad לחיי אוכל גם לקחת אותו איתי לכל מקום, אבל זה עדיין ‘מרגיש’ אחרת. סוג של בגידה במדף הספרים הענקי שמלווה אותי מיום שאני זוכרת את עצמי. הסוג השלישי קריאה לילית לכל ילד לפני השינה, כולל סיפור ערש לגדולים שכבר יודעים לקרוא לבד. ברור שאפשר יהיה להשתמש גם בקורא הדיגיטלי במיטה, אבל יש משהו בספר הפיזי שיוצר תחושת חיבור או חיבוק מסוג שונה. האמת היא, שמה שחשוב לי הוא שהם – וגם אני, נמשיך לקרוא. אם הכלים הדיגיטליים יאפשרו לנו לקרוא יותר, בזול יותר ובצורה נוחה יותר, בהחלט ייתכן שארצה אפילו לוותר על ערימות הספרים שמעלות אבק כאן על המדפים. אולי פשוט קשה לי בינתיים לדמיין איך זה קורה… אבל עד שכל ספר שארצה יהיה נגיש עבורי באותה קלות שהספרים נגישים לי היום – אני נשארת עם הקיים והבטוח, שלא במקרה מוגדר כ”נכסי צאן ברזל”…|

 אשר עידן | ספרים מנוגה, שיחות ממאדים   העיתון דה מרקר דיווח : לינק “אתמול נרשמה נוכחות דלה עד מאוד בפתיחת “שבוע הספר” בכיכר רבין. מיעוט הקונים והמון המרחבים הריקים שבין דוכני הספרים – מעלים את השאלה, האם לא הגיע הזמן לשנות את המתכונת האנכרוניסטית של “שבוע הספר” ולמצוא דרכים חדשות להגיע לקהל הקוראים. בזוס מנכ”ל אמזון אמר שהוא אוהב שני שרידים עתיקים מהשבטים הקדמונים של המאה ה20: סוסים וספרים. אבל כמו שהוא לא מפעיל את התחבורה שלו באמצעות סוסים, אלא במכוניות ומטוסים, כך הוא לא נעזר לשם הלמידה והעדכון השוטף שלו באמצעות ספרים, אלא קינדל. ספרים וסוסים הם פֶטישים חביבים וחשובים, אלא שמקומם במוזיאון. עם זאת, התברר שבזוס טועה. כבר טים אוריילי (הממציא של המושג ווב 2.0 בשנת 2004 , ומו”ל חשוב) אמר לו שלקינדל אין סיכוי. לעומת זאת אני חושב שלאי.פד ולאי.פון יש סיכוי. למה ? מה שעושה את ההבדל בין קינדל וספר הנייר מצד אחד, לבין האיפון והiPad מצד שני הוא המעבר ממונולוג לשיחה. זו בעצם החזרה לעתיד. כי הספר הוא בבחינת דיבור של יחיד לרבים ואילו השיחה עוברת מהרבים אל הרבים. אלא מה? עד להמצאת הכתב, חיינו בחמולות. השיחה הייתה אפשרית בקהילות של 50-150 איש (מספר דנבר, קוראים לגבול סוציולוגי זה). כמובן שאז עדיין חשבו שאי אפשר לנהל שיחה באוכלוסייה של 300 מיליון אמריקאים, או 7 מיליון ישראלים או מיליארד הודים, והמציאו את הבדיחה הקרויה דמוקרטיה ייצוגית. אבל כיום המדיה החברתית אכן מאפשרת תקשורת של רבים לרבים גם בקרב מיליארדי בני אדם! חזרנו בזמן 2400 שנה אחורנית, אבל עם פתרון חדשני שאפילו מרשל מקלוהן לא חלם עליו בספרו “להבין את המדיה”. אירוני, אבל סיימתי בספר.  ואפילו Facebook לא הצליחה להתנתק מהספר. שהרי זה מוטבע בשמה |

 אייל בירן | טוב, על דבר אחד אנו אמורים כולנו להסכים.  ספר אלקטרוני הוא עדיין ספר. רק בהבדל שהוא מבוסס על תשתית שונה.  אין ספק שיש לו יתרונות : הוא יכול להכיל עשרות כתבי עת. למעשה אתה יכול להסתובב עם ספרייה שלמה בתיק. הוא מייצר חוויה שונה, במובן שאתה צולל לעולם תלת מימדי וחי בתוך הסיפור. הוא כייפי, פשוט וקל. כללית אנחנו כנראה גם מסכימים שכייף לנו ברשת. הכול זמין ונגיש ופרוס לפניך וכל המידע והידע המבוקש נמצאים במרחק קליק אחד, העיקר שתדע מה אתה מחפש. בקצרה, זו חוויה, זה כייף זה משהו אחר. אבל אחרי שהסכמנו אני מבקש להעלות טענה שלא בטוח תזכה להרבה תמיכה : יש לכל זה מחיר ולא בטוח שהוא מחיר משתלם. אמנם היה מי שאמר פעם שהעיקר נעוץ בחוויה יותר מאשר במוצר עצמו. נניח שהדבר נכון לגבי משחקים או לקיצור תהליכים או לקבלת שירותים ספציפיים אבל מה בנוגע להעשרה ? להרחבת עולמות ? להשקעה ולמאמץ שהם בסיס לחישול אישיותנו ? הגם בנוגע לאלו חשובה לנו יותר החוויה ? אני סבור אחרת. כאשר אני רואה את בני מקבל שיעורי בית ורץ לבצעם בעזרת גוגל אני סבור שהוא מפסיד. הוא מאבד את הטעם של זמן אימון ומחשבה המופעלים בשעת החיפוש אחר הערך הנכון. הוא מפסיד חשיפה לחומרים מעניינים שלא חיפש מלכתחילה אלא וודאי היה נתקל בהם אילו דיפדף  בכרך הבריטניקה לנוער, הוא לא מתמודד עם האתגר שעיקרו לשאול ולחקור שהרי הכל מוגש לו בקלות רבה מדי. כאשר אני חושב על מעריצי הiPad שמוכנים מחר בבוקר לערוך מדורה או להכריז על מכירת חיסול לכל הספרים המודפסים אני מבין שהם שכחו את החוויה שבקבלת ספר מתנה ולא קובץ מתנה ובאותו מעמד לדעת שהקונה חשב עליך ו’התאים לך בול’ את רב המכר הרלבנטי ביותר ואפילו השקיע בנוהַג לכתוב ברכה. הם לא ממש נותנים את הדעת על הפער המעמדי שנוצר בין אלו שיש בידם לרכוש את מוצרי הטכנולוגיה לבין אלו שהדבר נבצר מהם, כן מזמן לא הריחו את ריח הדפים של ספר חדש שזה עתה הגיע לחנות והדפדוף בו לוקח אותך על גלי ארומה ייחודית למקומות אחרים. כאשר אני מתבונן במירוץ החיים שבו אנו שקועים, שבו הכול הוא אקסטרא והכול חדשני ומהיר ועצבני אני נוטה לקוות שנשכיל להישאר עם הספר ולא נהפוך ל”עם הקינדל” , שנדע לקרוא ספר אחד בכל פעם ולא נקפוץ בין שלוש מהדורות אלקטרוניות, שנעריך את הקשה, את האיטי, את ההשקעה, שנמשיך להתרשם ושנכתוב בפועל ולא רק נעשה העתק והדבק. הנכון בעיני הוא לקבל את החדש ובמקביל לטַפֵּח את ההבנה שהישן מקומו תמיד חשוב ומשמעותי כי בלעדיו החדש לא היה קיים |

 יעל פרי סלומון | “ספרים רבותי רק היום רבותי,   ספרי לימוד, ספרים במחיר הקרן, שירה רבותי, שירה רעננה, שירה מלאה מיץ… סדרי משנה, לא אחד, לא שניים, לא שלושה, שישה סדרי משנה…… מנדלה מוכר ספרים בהנחה…” (מתוך הגשש החיוור, מערכון “בוטיק הספרים”). ננסה את הגרסה הדיגיטלית של בוטיק הספרים ?  “דיסק און קי רבותי דיסק און קי… קבצי PDF פרוצים”. לא נשמע טוב. לאור ההדגמה, איזו ירושה אנחנו משאירים לדורות הבאים ? הנוכל להרשות שבנינו ובני בנינו יהיו בורים תרבותית, ברמת בידור “גששית” ? אישית צריכת מידע ממקור מקוון מאוד מתאימה לי, ואכן העידן הדיגיטלי מספק לי תועלות נוספות בתוך חיי היומיום. ועוד, מהיבט האישי, הסרת האבק וסידור מדפי הספרים היא אחת המלאכות השנואות עלי. לעומת זאת, ספריית הקבצים שלי במחשב מסודרת, מאורגנת ואינה מעלה אבק. בקיבוץ בו גדלתי הקימו את מפעל הקלסרים הגדול בארץ, ובחנות הכול בו של הקיבוץ הקצו מדף לחלוקה חופשית של קלסרים פגומים. תבינו מעצמכם איך נראה המשרד שלנו… הוא רומז לי – “יום אחד אזדקק לחומר המצולם שבקלסרים”… חַחַחַחַח… מזה עשר שנים לא נפתחו הקלסרים, רובם ככולם. אבל אני עצמי לא האישיו כאן, ולכן, לתפיסתי בעידן האינטרנט לספר המודפס יש זכות קיום גדולה ובעלת משמעות מיוחדת במינה, ולאו דווקא כמקור למידה בלעדי. הקובץ במחשב “נוכח רק באופן זמני”, ספר לעומת זאת, “נוכח תמידי”. ועל כף המאזניים מונח גם הגורם הבריאותי: האם נערכו מחקרים על הנזקים הפיזיולוגיים של ישיבה ממושכת מול מסך המחשב, הקרינה, והמאמץ המזיק לעיניים ? ספר הוא הרבה יותר ממקור מידע. ספר מודפס הוא סמל תרבותי. אולי אני נשמעת כמיושנת, אבל אם אני אכתוב ספר, אשאף למהדורה מודפסת, אף שהסיכוי למכור אותה במחיר סביר ולהחזיר את ההשקעה יהיה נמוך למדי. בספר מודפס המחבר יכול לכתוב הקדשה אישית, בכתב ידו, בנוסח שונה ונפרד לכל אחד ואחד. לכל ספר ריח ייחודי משלו, אפשר אף להתמכר לריח הזה… ויש עוד נימוקים, אבל זהר הגבילה אותי ל- 20 שורות. בברכת חג ספר שמח : לסופרים, לספרים, למולי”ם, לבתי הדפוס, למפיצים, לחנויות הספרים, ובעיקר לנו הצרכנים, קרי קהל הקוראים |

 אורי גורן | שני גורמים לוחצים כיום על תופעת היעלמותו של הספר :    טכנולוגיה וסביבה. הספר הוא לא מוצר סביבתי, הוא עשוי נייר, לרוב לא ממוחזר, ומן הצד הנגדי הטכנולוגיה לוחצת ומזרזת את התהליך : iPad, Evrit, קינדל וכו’ רוצים להעביר את הספר לפורמט דיגיטלי שאפשר לקחת אותו למיטה. ובכן מה מחכה לנו… האם הספר ישרוד ? יחד עם זאת יקשה עלי לנבא הלאה. דיוויד יום כבר הוכיח שהעובדה שעד היום משהו קרה לא מאפשר את הסקת המסקנה שמחר יקרה אותו הדבר, והמפל הוכיח את הבעיה האינדוקטיבית בפרדוקס העורבים השחורים . אף על פי כן ראוי לציין שלרוב מדיום אינו מחליף מדיום אחר וזו הישנה מוצאת לעצמה נישה. אז אולי אני טועה, והפעם באמת יקרוס המדיום המודפס, ולו בגלל הלחץ הכפול ואם כך בעוד שניים שלושה עשורים יהיו רק אייפדים למיניהם… אבל, כמוסכם על הכול, הספר אינו רק כלי עבודה, אלא הוא קיבל במרוצת המאות  גם נופך אישי ורגשי. פעולת הדפדוף, ריח הדפים וגם ארשת המכובדות שלו מקנים לו ערכים שאינם רק “שימושיים” בלבד ולכן אני נוטה להאמין שהטכנולוגיה לא תחליף את הספר. מן האספקט הלימודי, אולי כן, אך לא מאספקט הקריאה, בייחוד קריאת הפנאי |

 אריאלה דניאלי | To Book or not to Book   מכירים את הסיטואציה שבה קראתם ספר ממש ממש טוב ואתם רוצים להרגיש כך גם לגבי הספר הבא אבל לא תמיד זה מצליח. אמנם הספר הבא נחשב אולי “רב מכר” אבל הוא לא בדיוק קולע לטעם שלכם. כך זה היה אצלי עד שהכרתי את הTwitter. הTwitter חשף אותי לעולם תוכן חדש, מותאם לצרכיי ולמידותיי. הצלחתי לרדת לכזאת רזולוציה של חיפוש מידע, עד כדי כך שהיום המידע שמגיע אליי הוא כמו ספר ארוך שאני לא רוצה לסיים. העלילה כל הזמן מסתעפת, מִשתנה, מפתיעה והכי חשוב לא מפסיקה לעניין אותי. אם פעם הכוח היה בידי אנשי הדת ששלטו במידע, ואז עבר לבעלי הממון ומשם לאקדמיה, היום הכוח בידי כל אחד מאיתנו. כל מה שדרוש הוא גישה לאינטרנט וסבלנות במידה. הרשת מאפשרת לנו להיחשף למידע מכל העולם, בכל רגע נתון. היא מאפשרת לנו לבחור כחפצֵנו בכל תחום שנרצה ותמיד תספק לנו מידע לגביו (הקלדתי עכשיו “קרנף לבקן” בגוגל ואכן קיבלתי תוצאה!!!!). ולא זו בלבד שנוכל למצוא את המידע, אלא גם נגלה עוד הרבה מאוד אנשים שחולקים איתנו את אותו עניין  בין אם בארץ או בהונולולו. נכון שישנם מקצועות רבים שלא ניתן ללמוד במלואם דרך הרשת (סטודנט לרפואה לא יכול לנתח גופה וירטואלית), אבל אין ספק שקיימים מקצועות רבים וטובים שאין כל הכרח לשבת ולחמם כיסא באקדמיה על מנת ללמוד אותם. ובכל זאת, בנימה אישית, עם כל ההתפתחות הטכנולוגית, וחֵרף העובדה שאני מוצאת את כל המידע הדרוש לי ברשת, אני על ספרים לא מוותרת. זה המגע, הריח, האסטטיקה, הדפדוף, האופן שבו הם מונחים לי על מדף הספרים. הרשת תצטרך ללמוד להתחלק, היא לא לבד |

 אליה אלון | כבר שלושה ימים אני מסתובבת עם השאלה הזו :  האם לספרים יש עדיין זכות קיום או שאנו בעצם יכולים ללמוד הכול ברשת, דרך הכלים הקיימים ודרך קבוצות דיון ברשת ? כבר שלושה שימים שאני בעד הלמידה הדיגיטאלית, שכן זו מונעת כריתת עצים, מאפשרת לנו להגיע אל כל מידע, בכל רגע נתון, גם כשהחנויות סגורות והמשלוח מאמזון מתעכב. אך לא עובר זמן רב ואני כבר מתנגדת לעצמי, מה על החוויה, להחזיק את הספר ביד, במיטה, על המרפסת, חוף הים, בכל מקום, מה על העומק של למידה מספר. הכיף הגדול לקרוא ספר שבחרתי, לתת לו לקחת אותי למחוזות שלא שיערתי, בלי הצורך לקפוץ מלינק ללינק ? ועוד ! מה על כל אותם תכנים שאינם זמינים ברשת ? שאינם דיגיטאליים עדיין ? ובכן נוכחתי שאני בעד ונגד כאחד. הבוקר, התעוררתי עם מחאה ! לא רוצה לבחור, לא צריכה לבחור. ממש כשם שאני יכולה ליהנות ולשבוע מארוחת מזון מהיר ולחילופין מארוחת גורמה, כך אני רוצה ללמוד הן מהספרים והן מהרשת. אני מעוניינת בתוכן המהיר, לקבל ממנו את ה’ויטאמינים’ של הזמינות הגבוהה, החינמיות, שיתוף והשתתפות, לקרוא מידע ולהכיר דעות. לדון בנושאים הקרובים לליבי, לשמוע ולהביע את דעתי. באותה מידה אני רוצה להתבודד עם ספר. לקבל ממנו את התוספים שהוא מציע, להיעלם בין דפיו, להעמיק בתכניו, וליהנות מהאינטימיות שהוא מאפשר. לקחת אותו למיטה, להירדם איתו, לחוות את הלמידה כתהליך ממושך ומתגמל. אין זה מונע ממני לחזור לאינטרנט ולשאול את מנוע החיפוש שאלות ישירות ומדויקות ולמיין את התשובות עד שאקבל בתוך ערימת התוצאות את הזהב שטמון בהן. וכסגירת מעגל, לגלות בתוך הרשת את הספר הבא שיספק את החוויה הפרטי והאיכותית |

—————@ לינקים למקומות טובים שניתן ללמוד מהם המלצות מכותבי הפוסט @—————

Mit באתר זה תוכלו למצוא הרצאות מובילות באורך מלא, מחקרים ועוד … בהתחלה זה נראה קצת כבד ומפחיד (בבחינת”הלם העתיד”) להיות חשופים למידע כל כך יוקרתי אבל אתם מוזמנים לפנק את עצמכם ולהרשות לעצמכם לצלול. יש כאן גילויים מדהימים.

Ted אחד מהמתחמים המועדפים עלי ברשת. המתחם מאגד בתוכו הרצאות של מרצים מכל העולם בתחומים נבחרים כגון : חדשנות, טכנולוגיה, אינטרנט, קידמה , ירוק ועוד …

emarketer מקור מידע בלתי נדלה המתעדכן על בסיס יומי אודות כל מה שמתרחש בעולם בהקשר הדיגיטלי…

Economist כל מה שקורה בעולם, ממבט עסקי וגם מהיבטים אחרי מפתיעים.

Hubspot בית ספר מקוון לאינטרנט ומדיה חברתית הלכה למעשה. מלמד אותנו, נותן בידינו כלים, מחקרים , מתודלוגיות, וובינרים.

5min.com אתר לגולשים עצלנים או לממהרים : סרטוני הדרכה בכל נושא שבעולם.

ehow אתר נוסף הפועל באותה הנישה.

לסיכום | מתגלגלת לידינו הזדמנות חדשה וצריך ללמוד ליהנות מכל העולמות   הספר לא מייתר את הרשת והרשת מצידה אינה מייתרת את הפרינט. החוכמה הגדולה היא לתפוש את המועיל במכלול ההזדמנויות החדשניות בדרך שנוחה לנו, בדרך שאיתה קל לנו ושדרכה ננצל ללא עיכוב את מה שמוענק לנו ונפיק ממנו את המיטב. בעיניי התלמיד של הדור החדש הוא תלמיד שונה, חדשני, מהיר ומגיע לתוכן הדרוש בזריזות שלא היתה זמינה לו בעבר. הוא יכול לנכס לעצמו עוצמות במהירות, לוודא ולבדוק ולנהל את כל המהלך מעמדת הקופסה השחורה בביתו. ההבדל בין האחד לשני מסתכם אם כך במידת הפתיחות וברצון של כל אחד מאיתנו להרחיב אופקים בכל דרך אפשרית |

אין ספק שהiPad שלי ואני עצמי מתחילים לקבל מושג מה עושים אחד עם השני… אציין לִזְכוּת הפוסט המרתק של מורן לביא שהוא יצר אצלי סוג של סדר טכנולוגי, כך שהבנתי סופית ובאופן מובהק לְמה ניתן לצפות. אבל, כגילוי נאות …עדיין ביום יום אני מוצאת את עצמי יותר “סוגדת” לו על יופיו ועל הפוטנציאל הגלום בו באופן וודאי מאשר על שימוש פונקציונאלי |

חשבתי רבות על התופעה   מהי תכליתו של המכשיר הזה ואיך הוא משנה את תפישת השימושיות הטכנולוגית בעולם דיגיטאלי. מתוך שיחה שלי עם אשר עידן אודות הנושא הבנתי שאולי אנחנו חוזרים למקורות במובן שאנו מחזירים לעצמנו את תחושת הנגיעה, בדומה לנגיעה בחומרי המציאות עצמם. לצורך העניין על ידי מכשירים משוכללים כגון סמארטפונים ומחשבי יד מגע מתאפשר לנו לייצר תקשורת באופן שונה לחלוטין מהשימוש במקלדת שבינינו לבין עצמנו עדיין מזכירה קצת את מכונת הכתיבה המסורתית. אם נרחיק עם ההיבט הפילוסופי הייתי מגדירה זאת כך :

 | Cutting Edge פוגש את המקורות |

זה יהיה פוסט מעט פילוסופי |  לפעמים מותר להיות קצת פילוסופים דהיינו לזרום עם המחשבות לגבי העתיד לקרות בשטח. להערכתי זוהי הבשורה שהמכשיר הזה על תכונותיו הייחודיות מביא לאוויר העולם. שימו לב לעובדה שהשינוי הגדול בשימושים הטכנולוגים כבר מסתמן לנגד עינינו. אנחנו עתידים להיפרד מהמקלדת ולחזור לשורשים שלנו, כלומר שוב נוגעים, חשים, מרגישים, ואם נלך עם זה עוד כברת דרך אנחנו נלמד דרך השימוש בטכנולוגיה להפיק יותר חום מאשר קור |

עצם הנגיעה יוצרת שייכות | שותפות |  במיוחד בעולם של תקשורת חברתית אבל כפי הנראה גם בתחומים אחרים הלקוח שם את עצמו במרכז ומרגיש בבעלות על התנועות ועל הפעולות שבאמצעותם הוא מייצר אינטראקציה. עצם העובדה שהלקוח במרכז שם אותו במקום של אחריות, שם אותו במקום של בעלות. האקט הטכנולוגי של הנגיעה במסך ושליטה בין מסכים שונים בעשייה שלי מייצר הרגשה של קונטרול רום אני המחליט ואני מנתב את העולם דרך ספק התקשורת המרכזי שלי בו אני יכול לעשות את כל הפעולות שלי במקום בו אבחר ובדרך בה אבחר. עצם הנגיעה הופכת את המיכלול לנגיש ביותר מבחינת ההרגשה והתחושה ומבליט את מקומי כמקבל ההחלטות וכשולט על הסיטואציה התכנית ,הצרכנית והתפעולית שלי |

הויתור על התיווך : המקלדת | אחד הדברים המשמעותיים מן ההיבט הפיזי שגרמו לי להתחיל לגלגל את כל המחשבות הללו, הגיע מהעובדה שפתאום גִליתי שאין מתווך. אמנם זה נשמע סמנטי ואולי גם מופשט מדי אבל חשבתי לעצמי שאולי הויתור על המקלדת מסמן את עיקרון הויתור על המתווך. במבט כללי הולך ומתחזק מקומו של הגורם האנושי, של הלקוח כאדם השולט בתנועותיו ואחראי על מעשיו היַצרניים |

| להחזיק את האינטרנט : נוצרת התחושה  ש“אני מחזיק בעולם ושולט בו בכף ידי” | 

| ההרגשה שאנחנו נשנה את התפישה של ההפעלה ונקבע איך אנחנו עושים את הדברים |

אין סוף גילויים ובפועל היום שלי הופך למעניין  כל אלה ממחישים שינוי בתפישה של אופן השימוש והמגע עם הכחול הגדול מזווית חדשה שמייצרת חווית גלישה, חווית צרכנות וחווית שליטה שונות בתכלית. חוויה אחרת  וחזקה יותר.

לסיכום : אם אתם שואלים אותי אם אני עושה פרסום סמוי לiPad , התשובה היא לא : אני עושה פרסום גלוי ! ממליצה בחום .. רצ”ב הפרסום המקורי של החברה.

————————————————————————————————————————–————-

לפני חצי שנה השתנו חיי עובדה. ולא שינוי קטן כזה שעובר לידך, אלא שינוי גדול, כזה שאתה מתחיל אותו אתה לא יודע כיצד הוא יסתיים. והוא משנה את חייך. גיליתי את Twitter אתם בטח מחייכים לעצמכם ? אז אשתמש בדוגמא פשוטה.

תארו לכם את הסיטואציה הבאה; נניח שאתם מעריצים של ביל גייטס, ונניח שאתם הייתם מתים להחליף איתו מילה. אז הייתם בקומבינות משיגים את המייל האישי שלו, שולחים לו מייל, נניח ואלוהים רצה והיה לו יום טוב, ענה לכם למייל. שאלתם את כל השאלות שרציתם. ומה הלאה ? מה לא תרצו לדבר איתו שוב, לא תרצו לדעת עוד ?

זה בעצם הפתרון שמעניק Twitter. הוא בעצם מזין אתכם במידע שאותו אתם מחפשים. אתם לא זקוקים יותר לביל גייטס, אתם זקוקים למידע שהוא מספק. והוא מספק. בשפע. אם זה משפט חכם, או Case Study מעניין, ואפילו לפעמים הוא מפנה אתכם לאנשים מעניינים נוספים שכדאי ללמוד מהם דבר או שניים.

עקבתי אחרי אשטון קוטצ’ר, אלן דג’נרס. משעמם. עד שיום אחד חברה הפנתה את תשומת ליבי לגוף בשם @mashable מדובר בבלוג המפורסם ביותר ברשת של פיט קאשמור שעוסק בכל הקשר למתחרש בזירת המדיה חברתית. פתאום נחשפתי לתכנים שקשורים בעולם של Facebook, Twitter, YouTube ,Google, IPod, Ipad וכדומה. לא רק זה, כל הפחד הטכנולוגי שהיה לי נעלם. היו שם את ההסברים הפשוטים ביותר על כל הטכנולוגיות החדשות, קראתי על Nexsus1 , למי שלא מכיר זה הפלאפון החדש של  Google ואף מצאתי את עצמי בשיחת חולין מסבירה למישהו את יתרונות המכשיר. הרגשתי בעניינים. הרגשתי אזרחית העולם הגדול. אני מקבלת את המידע מייד שהוא קורה, למילה On-line נוספה עבורי משמעות נוספת.

אז גם אני כמו כולם הצטרפתי לשרות ובהתחלה לא הבנתי מה הסיפור

ואז התחלתי לחפש גופים בתחומי העניין שלי : מיתוג, שיווק ופרסום…

וגיליתי גופים מעניינים כמו  @adage מגזין שמציג את הדברים הכי חמים בעולם הפרסום. ואת  CreativeCrmnls@ שמספקים לי את הקריאטיב הכי מגניב ברשת. הצטרפתי ל Landor@ חברת המיתוג אחת הגדולות בעולם שמספקת לי Case Study מרתקים.

אבל עם האוכל בא התיאבון, רציתי עוד… לדעת עוד, לקרוא עוד, ללמוד עוד. אז עשיתי את המתבקש, נכנסתי לאותם גופים וראיתי אחרי מי הם עוקבים והתחלתי גם אני לעקוב אחרי גופים נוספים ופתאום מרשימה של 10 אנשים שעקבתי אחריהם נהיו 100 מה עושים על כל המידע ?

Twitter החכמים פיתחו לשם כך את ה Lists כלי פשוט שמאפשר לכך לנהל רשימות (ספריות) אישיות שאליהן ניתן להכניס את העוקבים שלך לפי נושאים רלוונטיים עבורך. אז פתחתי ספרייה שנקראת Great Ideas ושמתי בה את כל העוקבים שאני קוראת בשקיקה את כל מוצא פיהם ולא מחמיצה אף Twit. ופתחתי רשימה שנקראת Social Media המאגדת בתוכה את כל הגופים שעוסקים במדיה חברתית. וכך יש לי סדר.

אתם עוקבים אחרי ?

אבל זה עוד כלום ! הבונוס בכל הסיפור זה האנשים, מעבר לידע נחשפתי לאנשי מקצוע הכי מעניינים שפגשתי מזה זמן. איך הכרתי אותם ? בכמה דרכים : המלצות חברים, ראיתי שחלק מהגופים שאני עוקבת אחריהם עוקבים אחרי אותם אנשים, ומתגובות שהם ענו לאנשים שאני מכירה. יש לי עולם חדש ומעניין, קוראים לו Twitter. ומה יצא לי מזה ? עניין והרבה בכל רגע נתון מחכה לי במחשב חומר קריאה מעניין חדש ידע שעוזר לי בעבודתי אין מה לעשות שאתה קורא כ”כ הרבה חומרי שיווק בסוף אתה מבין משהו הזדמנות להיחשף לתכנים שמעולם לא הייתה סבירות שאיחשף אליהם טכנולוגיה למשל. עד שלשום הייתי טכנופובית. ועכשיו יש לי עולם חדש ומעניין קוראים לו Twitter וחברים כמו זהר אוריין zoharu@ אייל בירן biraneyal@ המלמדים אותי בסבלנות רבה ותומכים בי בשלבי הראשונים במדיה החברתית.

ואם פתחנו בדוגמא, נסיים בכזאת תארו לכם ספרייה מלאה בספרים, אתם בוחרים את הספר הראשון והוא הכי מעניין בעולם. ברגע שהוא מסתיים אתם רוצים להמשיך לספר השני ומקווים מאוד שגם הוא יהיה מוצלח כמו קודמו. הTwitter הוא אותה ספרייה. הוא מספק לך ספרים בהתאמה אישית. הוא יודע בדיוק איזה מידע אתה מספק ומעניק לך אותו, פעם אחרי, פעם. ולמידע הזה מצטרף הספרן היקר, אותו חבר מקצועי, שיודע להנחות אותך ולהסביר לך כיצד להשתמש באותו מידע.

אז בניתי לי ספריה ויש לי את הספרנים הכי מקסימים בעולם. מתי תבנו את שלכם ?

צירפתי  לכם סרטון משעשע על שימוש במדיה חברתית ….מקווה שתהנו .

אדגים באמצעות כמה מהכלים שאני עובדת איתם  איך בפועל, כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להיות עקשניים ולחפש. המסר העיקרי של הפוסט הזה לא נעוץ דווקא בכלים הספציפיים שאותם אני מציעה לכם, שהרי מן הסתם לכל אחד יש הרגלים אישיים ובהתאם לצרכים שונים.  הפוסט בא לקרב לתודעתנו, דרך ההמחשה, כי קיימות לא מעט הזדמנויות חינמיות ברשת העומדות לרשותכם ואתם כקהל צרכני פיקח חכם וחדשני צריכים להרוויח מההזדמנויות הללו ! כל שנשאר הוא להעיז ולבקש.

למען הגילוי הנאות גם אני לא מכירה את כל האופציות ולכן אני משתמשת על בסיס קבוע בחוכמת ההמונים ובניסיון החברים שלי במתחמים השונים, כדוגמת Twitter וFacebook ומהם מקבלת המון רעיונות ופתרונות. לדעתי כדאי מאוד שתאמצו את הגישה של השיתוף ואף להפוך אותה לשיטה, ובאם מצאתם כלי מעניין בתחומכם עדכנו את החברים. במקביל, אם אתם נתקלים בצורך של מישהו אחר בכלי מסוים תֵרָתמו מצידכם לעזרה,לכם זה לוקח בדיוק דקה ולשני אתם יכולים לחסוך שעות של חיפושים. בחרתי לשם ההדגמה בעשרה כלים מעניינים וכמו כן קלים לתפעול, ואני מקווה שתיהנו ותיישמו באמצעותם את החלומות שלכם ברשת …

Yousendit | לשלוח קבצים כבדים  קיימת מודעות גבוהה יחסית למתחם זה אך מדי פעם אני נתקלת באנשים שלא מכירים אותו, אז לכל אלו שעדיין לא יודעים עליו – חובה עליכם להכיר. זהו כלי המאפשר לכם לשלוח קבצים כבדים מאוד ללא עלות (המשלוח החינמי מוגבל ל100 MB) והוא מאוד מתאים למשלוח של מצגות כבדות הכוללות סרטונים או תמונות. שימו לב שגם האופציות שעולות כסף אינן יקרות כלל ולפעמים כדאי ועדיף להפעיל שיקול דעת ולהשתמש באופציה זו, במקום שתצרבו על CD ותשלחו עם שליח.

 Dvdvideosoft | יישום מצוין המאפשר להוריד קבצים YouTube ועוד ...אין ספק שעבורי זהו אחד מהיישומים החביבים עלי ברשת. קל ונוח להתקנה, קל לתפעול ועושה פחות או יותר כל מה שנרצה עם קובץ מהרשת. אחד השימושים העיקריים המשרתים אותי במתחם זה הוא הורדת קבצים מYouTube לקבצי Offline, לרשותנו כלי שמאוד מתאים למי שרוצה לגבות עצמו בהרצאות ולשריין קבצים ודוגמאות מהרשת כקובץ פיזי, למקרה שלא יהיה חיבור לאינטרנט במקום.

Expresspdf | להפוך קבצים למשל Word To Pdf  כלי מופלא, חינמי לחלוטין, וכמו כן יש לו יתרון נוסף : אין צורך להוריד אותו למחשב אלא כל ההתנהלות כולה נעשית בWeb. ניתן להעלות את הקובץ הרצוי לכם, לבקש שיהפוך לקובץ בשם אחר והוא שולח לך את הקובץ לכתובת שאותה סימנתם לו.

 Viddler | הYouTube למתקדמים חיפשתי רבות מתחם בו ניתן להעלות קבצים ארוכים וכבדים במתכונת חינמית, נכון שיש אופציות נוספות, כייפיות ומאוד נעימות מבחינה חזותית כמו Vimeo וגם הן לא עולות יותר מדי, אבל למי שמחפש אופציה חינמית לחלוטין זו אופציה טובה מאוד. שימו לב כי בYouTube קיימת מגבלה של 10 דקות לסרט ואילו במתחם זה ניתן להעלות קבצים שאורכם שעה ואף יותר.

Prezi | יופי של מתחם המאפשר לייצר מצגות מאוד מאוד מתוחכמות אם אתם מעוניינים ‘לעלות כיתה’ בתחום המצגות והפרזנטציות יכול להיות שהמתחם הזה יספק לכם את התשובה, ניתן לייצר כאן מצגות מרהיבות, וכמו כן המתחם מספק הדרכה די כייפית ואפילו קצת משעשעת לדרכי השימוש. כמובן שלא כל האופציות ניתנות בחינם אבל ההיכרות עם המתחם בהחלט מאפשרת לפתוח את הראש ולרצות לבחון יישומים חדשים בתחום הפרזנטציה ומשם לקבל החלטה על רכישה של מודל מורכב יותר.

Strutta | מתחם ליצירת תחרויות למען הגילוי הנאות הוא לא לגמרי חינמי, ישנה כאן אפשרות של שבועיים ניסיון אבל ככלי הוא שוב אמצעי ששווה בדיקה. גם ברמת הטכנולוגיה וגם ברמת הרעיונות שהוא יכול לייצר עבורכם. הכלי במתחם זה מאפשר שיתוף גולשים ותחרות ביניהם אשר מנוהלת טכנולוגית. המתחם מעודד תחרויות של גולשים בקבצי וידיאו או סטילס וניתן לערבב ‘גם וגם’. יתרון נוסף למתחם זה הוא שקיימת בו הדרכה בוידיאו שהיא מאוד קלה ונוחה. שווה קפיצה וביקור בכל מקרה. זה כאמור פותח אתכם לרעיונות מוטרפים שניתן לעשות ברשת.

 Effectmatrix | להפוך מצגת לקובץ סרט  כלי כייפי, מאפשר לכם לארגן מצגת שלמה עם טכסטים תמונות וכולי, ומשם להכניס את הקובץ ולהפוך אותו לקובץ סרט על פי הצורך שלכם, שימו לב לכך שהוא “אוכל” טוב יותר קבצי PPTX. מבחינתי זה גילוי אמיתי, אני עובדת עם Premiere של Adobe ולמי שמכיר עריכה בPremiere של טקסט היא הרי על גבול העינוי. לכן, סרטים קצרים הכוללים טיפוגרפיה יכולים לעבור עריכה בכלי זה ולאחר מכן תוכלו להוסיף את הקובץ לתוכנת העריכה ועליה להוסיף קבצי אודיו להשלמת הסרטון

Dryicons  | גרפיקות, איקונים ופתרונות עיצובים בחינם במקום אחד  כלי חינמי טוב שיועיל לכל מי שמחפש מקורות לגראפיקה ברשת זהו אתר מצוין שמכיל כמות מאוד גדולה של גראפיקה מבוססת ווקטורים. ניתן למצוא שם כמות לא מבוטלת של אייקונים, תבניות מוכנות לכרטיסי ביקור וגראפיקה מכל הסוגים והמינים. השימוש הוא חופשי ובחינם תמורת קרדיט בצורת לינק חזרה לאתר. בין השאר תוכלו למצוא שם גם תבניות יפהפיות לWordPress מומלץ בחום יונתן קליין |

Free WebinarTool | Dimdim  | שני לינקים לכלי Webinar  אני כותבת פוסט יעודי על דרכי השימוש בכלי הוובינר אשר יפורסם בשבועות הקרובים. אלו שניים מהכלים הקיימים ברשת המאפשרים לכם לייצר סמינר או כנס וירטואלי ולתזמן אותו מול קהל של משתתפים. עד כמה שאני יודעת אין אופציה שהיא חינמית לחלוטין. לכל אופציה קיימים גם הסייגים שלה, והדבר הטוב בשתי האופציות שצירפתי לכן הוא ששתיהן גם יחד נותנות בידכם  את האפשרות לבחור האם הכלי מתאים לכם בסט הכלים השיווקיים שלכם ורק לאחר מכן לרכוש את זמן האוויר בכל כלי. קחו בחשבון שגם הרכישה עצמה אינה כרוכה בעלויות גבוהות . כלי אחד מאפשר לכם התנסות של 20 התנסויות וכלי שני המאפשר לכם אופציה להתנסות חודש בחינם.

Animoto | להפוך תמונות לסרט דרך נפלאה אותה שאותה גיליתי בזמן כתיבת הרשומה הזו, להפוך תמונות לסרטים. נראה לי שתוכל להתאים לכל אחד שלא ממש מעוניין להתעסק בעריכת סרטים מורכבת. שימו לב לתועלת שניתן להפיק משלל האפשרויות המעשיות הנפתחות כאן, למשל : זה יכול להוות כלי נפלא ליצירת שנה טובה מיוחדת עבור לקוחות החברה . או לחילופין סרטון אישי על תינוק שנולד לכם ועוד … הכול בגבול החשיבה הקריאטיבית ואם רוצים הרי אין גבול ליישומים בשטח.

הוספתי לכם סרטון מיוחד באדיבות  הדס אדלר אשר הפיקה אותו במיוחד עבור הפוסט, על כלי נחמד וחדש יחסית שיצא בYouTube…

לסיום, אלו כמובן רק חלק מזערי מהכלים החינמיים הקיימים ברשת, וכמו שאני נוהגת לומר : רציתי לאתגר אתכם במדגם פראקטי שימחיש את הדרך הטובה להשתמש במודל התגובות ולתת מהידע שלכם ומהמפגשים המעניינים שלכם עם מוצרים אפשריים . אשמח לשמוע גם אינפוטים על הכלים שאותם הצגתי לכם וגם לשמוע ולהיחשף לכלים חדשים.

זה סוד הקסם הפשוט ואין לו תחליף, בשביל זה יש רשת”

אתחיל מסקירה של מתחמים ואפשרויות לחיפוש, ארחיב על כל מתחם בכמה משפטים מה כדאי ואיך כדאי לאתר מידע, אני לוקחת בחשבון שכל אחד מאיתנו מפתח תרבות חיפוש וצרכנות מידע שונה ברשת אבל אני מאמינה באמת ובתמים שכל מי שיקרא את הפוסט הזה ייקח לפחות טיפ אחד או אפילו שניים. בסקירה יש אמנם גם כמה אתרים טריוויאליים אבל עדיין חשוב שתתעכבו על מה שיש לי להגיד כי אני מאמינה שגם אם אתם מכירים תמיד תוכלו ללמוד על שינוי גישה או דרכים חדשות למבט על המתחם ודברים שניתן לחפש בכל אחד מהם ולחקור גם אני לומדת כל יום זה בעצם הכיף ברשת הלימוד היומיומי והאין סופי…

YouTube אני לא מאמינה שיש מישהו היום שלא מכיר את המתחם הזה, אבל אני כן מאמינה שלא כולם מודעים לכל מה שיש בו ובעצם אולי כולם לא מודעים כולל אני כמובן, אני לוקחת אתכם לטיול קטן בהרגלי הצריכה שלי למתחם. הגילוי המשמעותי שלי על YouTube היה כשגיליתי שיש במתחם המון המון חומרים אשר יחד מהווים עבורי מעין בית ספר מקוון. כל נושא עליו תשימו את האצבע עלה לאוויר במתכונת כזו או אחרת וניתן ללמוד על כל עולם תוכן דרך צפייה בסרטים. אני למשל לומדת המון על עולם האינטרנט דרך הרצאות של בתי ספר מקוונים של Google, של Linkedin, של WordPress ועוד…. כל אחת מהחברות מעלה סרטים רשמיים עם מידע שוטף וכמובן לצד הסרטים הרשמיים יש אין ספור סרטים של קהל רחב שמעלה את הרשמים שלו על ההתנסות האישית הכוללת טיפים משמעותיים. שימו לב יש יוצאים מן הכלל בYouTube הכוללים סרטים באורך מלא והרצאות שלמות. מבחינתי שנה של שוטטות בYouTube זו שנת השכלה מלאה של אוניברסיטה הלכה למעשה.

Ted אחד מהמתחמים המועדפים עלי ברשת, המתחם מאגד בתוכו הרצאות של מרצים מכל העולם בתחומים נבחרים כגון : חדשנות, טכנולוגיה, אינטרנט, קידמה , ירוק ועוד … מה שיפה בהרצאות היא שהן לא עולות בדרך כלל מעל ל18 דקות (יש כמה יוצאות מהכלל אבל מעט מאוד). חשוב להגיד זה אורך ההרצאה לא סרט מצונזר. ההרצאות מועברות על ידי מרצים מהטובים בעולם בתחומים השונים. בכל ההרצאות יש השראה ומעוף אבל אני עדיין מרגישה שכל התכנים הם תכנים של ה”כאן והעכשיו” זמינים לנו ויכולים להשפיע על הפעילות שלנו ועל המחשבות שלנו. זהו מתחם משמעותי מבחינת עוצמת התוכן שלו ונראה לי שהכול מחוויר ברמת המילה הכתובה מול הצצה ושיטוט, אם לא הייתם שם עדיין מובטחת לכם הנאה גדולה.

SlideShare היום בו אנחנו צריכים להתיישב ולהכין מצגת על נושא מסוים, על מיזם חדש ועל רעיון שיש לנו הוא יום חשוב, זו נקודת זמן בה אנחנו מחפשים עזרה ותמיכה ומקורות השראה. אין ספק שבמתחם הזה תמצאו המון מהכול … חשוב לקחת בחשבון שזהו מתחם שגם אתם יכולים להיות ולקחת חלק פעיל ולהעלות תכנים שלכם כך נסגר לו מעגל הנתינה והלקיחה. אני ממש חיה את  SlideShare כל פעולה שלי שקשורה בהכנת תוכניות אסטרטגיות,פרזנטציה או בניית מגדלי תוכן קשורה באופן טבעי אצלי בחיפוש באתר זה. הוא קל לניווט וקל להבנה חשוב לשים לב לתאריכי עליית המצגות ולרלוונטיות שלהן לזמן הזה אבל האמת שהמון פעמים ברמת מקורות השראה גם מצגות ישנות יכולות לעזור.

MIT אין ספק כי אלו הן שנים של שינוי תפישה ושיתוף מידע, לנוכח העובדה שאוניברסיטה כל כך חשובה ויוקרתית מחליטה להוציא החוצה Out in the Open את התכנים שלה את ההרצאות שלה ומאפשרת הצצה אל מאחורי הקלעים ונגישות למידע כל כך יוקרתי וכל כך חשוב. באתר זה תוכלו למצוא הרצאות מובילות באורך מלא, מחקרים ועוד … זה נראה בהתחלה קצת כבד ומפחיד להיות חשופים למידע כל כך יוקרתי אבל תפנקו את עצמכם ותרשו לעצמם לצלול יש כאן גילויים מדהימים.

Twitter לא כולם מבינים את כוחו של המתחם המדהים הזה. מספרים של  Google Trends מראים הלכה למעשה שישראל רחוקה מההייפ הזה ש”תקף” את העולם. אני ממש מבינה את כל אותם האנשים שאינם מבינים בזה ולא מצטרפים, זהו מתחם קשה להבנה למרות שכל הזמן מציירים אותו בצבעים פשוטים. אני רוצה לתת טיפ לכל אותם המתרחקים. יש כל מיני גישות וכל מיני שיטות לצרכנות. אני הייתי ממליצה לכם בעיקר לא לפספס דבר אחד משמעותי בTwitter והוא מנוע החיפוש. לצורך החיפוש במנוע זה אתם בכלל לא חייבים להיות רשומים למתחם. תוכלו לייצר את החיפוש ישירות מבחוץ ודי בכך כדי להגיע אל מידע בזמן אמת. רוב האנשים שמצייצים בTwitter מוסיפים לינק לחומרים מעניינים אותם הם העלו. אתם יכולים לחפש תכנים על פי ראציונאל חיפוש של אנשים, על פי מקום או על פי סוג התוכן עליו אתם יודעים להצביע. היופי במנוע זה הוא שתוכלו לראות במדויק את רמת העדכון של התוכן, תוכלו לראות מתי הוא הועלה ובכך לבחון את מידת הרלוונטיות של הדבר עבורכם. צירפתי לכם סרטון הסבר קצר ומדליק על מנוע החיפוש של Twitter באדיבות הדס אדלר לינק.

News.google כלי מעולה מבין סט הכלים המצוינים של Google לחיתוך מידע חדשותי מהארץ ומהעולם על פי תוכן מיקום ותאריך. הכלי מאפשר לנו לגזור ספציפית על מתחם התוכן אותו אנחנו מחפשים ולייצר תמונה כוללת של כל המאמרים והכתבות שהועלו בנושא.

Socialmention  זהו מנוע דומה מאוד למנוע החיפוש של גוגל אך הוא מתייחס לחיפוש מעולם Web 2.0 בלבד. ניתן לערוך פה חיפוש על בלוגים, פורומים מיקרו בלוגינג ועוד. כלי מצוין שמאפשר לנו להגיע למקורות מידע “קטנים” יותר ופחות פופולרים. כמו כן ניתן לערוך חיפוש על ייצרני תוכן של רשתות חברתיות מומלץ מאוד ולא רק לעוסקים בעולם המדיה החברתית.

Google Search Blogs דומה מאוד לחיפוש של מנוע גוגל הרגיל אך מתמקד אך ורק בנושא בלוגים וזירת הבלוגוספרייה. ממקד את החיפוש ומייצר תוצאת חיפוש הרבה יותר איכותית. מתאים כמובן רק למקרה שהתוכן אותו אתם מחפשים הינו תוכן ממוקד בלוגים.

Blogsearch בדומה למנוע הקודם מנוע  זה שייך לשני חבר’ה ישראלים אשר יצרו מנוע חיפוש לזירת הבלוגוספרייה הישראלית. שווה קפיצה והצצה. אני משתמשת בו באופן קבוע הוא אמנם לא נותן את מלוא הקשת הרחבה של העולם הזה אבל עדיין ואולי דווקא בשל גודלו הוא מאפשר תוצאת חיפוש מאוד איכותית בהסתייגות כמובן בכך שהוא נועד לתוכן בלוגינג בזירה הלוקאלית.

Google Alerts  גוגל התראות מומלץ מאוד ככלי עבודה. כל תחום נושא או מידע שאותו אתם צריכים על בסיס קבוע יכול לקבל משמעות גבוהה בכלי זה. דרך הרשמה קצרה לכלי גוגל במידה ואתם לא מנויים תוכלו לקבל התראות על מגוון רחב של תחומים, נושאים ועוד … בקלילות תוכלו להכניס מילות חיפוש ותגיות תוכן ובאותה קלילות אם התוכן אינו רלוונטי עוד  תוכלו להסיר את ההגדרות. אתם יכולים לקבל את המידע ישירות לתיבת המייל שלכם או לחילופין לקבוע שתקבלו אותו ישירות לגוגל Reader שלכם ותיכף נדבר עליו בהרחבה …

Google reader מבחינתי זהו המנוע האולטימטיבי היום למקורות מידע, אמנם לא מאוד מפותח ועם המון בעיות חזותיות שאותי אישית תמיד מעניינות, אבל אין ספק שזהו כלי מצויין ואף הכרחי. בהגדרות פשוטות שלכם בחשבון הגוגל שלכם תוכלו להחליט ולבקש ממנו לערוך חיפוש על פי כתובות דומיין של אתרים אותם אתם מעוניינים לקרוא באופן קבוע, על ידי בחירת תגיות וקטגוריות נושא מתחומים שונים אותם הוא יחתוך לכם וייתן לכם המלצות כאופציה. המתחם ניתן לשינוי מהיר ברמת הגדרות התוכן תוכלו להוסיף ולהסיר הכול תוך כדי תנועה. אני אישית פותחת את הבוקר וסוגרת את היום עם הכלי הזה מסתכלת על אלפי ההמלצות שאני מקבלת לקריאה (הגזמתי בפראות עם הנושאים אותם ביקשתי לקבל) כדאי לכם מאוד לסגל התנהגות צרכנית של קריאת תכנים דרך הכלי הזה והיו בטוחים שהוא יפתיע אתכם באופן קבוע.

Technorati אם אתם לא מכירים ולא הייתם כאן בעבר זהו מקור ששווה קפיצה, ובעיקר מתחם בלוגוספרייה ענקי הכולל בתוכו כמות עצומה של בלוגים איכותיים בנושאים שונים לרבות חדשנות, טכנולוגיה, ספורט, פוליטיקה ועסקים. אחת ליום המתחם מדרג את 100 הבלוגים המובילים וניתן לקבל דרך ההמלצות רעיונות למתחמי “ספירייה” אליהם כדאי לכם להתחבר ובעקבות זאת לקבל מהם תכנים באופן קבוע.  גם במתחם זה ניתן לערוך חיפושי תוכן והצלבות בקלות ברמה מאוד איכותית.

Digg נכון שמאז שיש לנו את Twitter מתברר כי הערך המוסף של מתחם זה ירד באופן משמעותי, בהם מבחינת ההתנהגות הצרכנית אופי הפעילות די דומה. עדיין פעמים רבות ניתן לחתוך פה תכנים מעולים ואיכותיים ושווה לחפש מידע גם כאן.  Digg הוא אתר גדול המאחד בתוכו חדשות על בסיס תוכן גולשים בלבד. הגולשים מתייגים תכנים שונים בתחומי עניין מרובים על פי הגדרות המערכת של המתחם ומעלים לינקים והמלצות לכתבות שתמצאו בהן עניין, מאמרים, סרטים ועוד … הוא בעל מנוע חיפוש איכותי עם חיתוך מאוד מדויק לתוכן אותו אתם רוצים להשיג ורצוי להשקיע בו זמן ולהתמיד בבדיקה של היכולות המתאימות לכם.

Techcrunch מתחם בלוגינג עצום הכולל בתוכו סקירה מקיפה ויומיומית על עולם הטכנולוגיה, כבר מזמן הוא נחשב לאחד ממתחמי המדיה החברתית הגדולים והמשמעותיים ותוקף המידע שעולה בו כבר מקביל בהשוואה לערך של תוכן מערכת חדשותית. טבעי שהוא מקבל התייחסות מאוד יוקרתית מטעם כל גופי המדיה המסורתית המצטטים חומרים ותכנים העולים במתחם זה. לכל מי שמתעניין בעולם של טכנולוגיה, חדשנות ובפרט אינטרנט כדאי מאוד להתחבר לווריד.

Mashable מעבר למנועי חיפוש חשוב שתסגלו לכם בצרכנות המידע שלכם איתור של לוקיישנים גדולים כמו פורטלי תוכן סביב עולם ספציפי אליו אתם מתחברים. אני באופן אישי מתעניינת בשיווק, מיתוג, אסטרטגיה ומדיה חברתית. אחד המקומות המשמעותיים בהם ניתן לקבל הדרכה החל ברמה הטקטית ועד לרמה האסטרטגית הוא אכן האתר הזה. מומלץ ליצר לעצמכם List של כמה אתרים נבחרים מהם תקבלו עדכונים בשיטת הGoogel Reader ושם תוכלו מצידכם לשאוב מידע מעניין ומלמד על התחום שבו אתם עוסקים.

Social Media Today בהמשך להמלצה הקודמת גם מתחם זה מאגד כותבים מצוינים. מדי יום עולה  בו מספר לא מבוטל של פוסטים ומאמרים על עולם המדיה החברתית ועל שיווק בכלל.אישית אני מנויה לאתר זה וקוראת באדיקות את התכנים השונים העולים בו.

קיים מגוון מנועי חיפוש קטנים המשמשים לחיפוש נקודתי של תכנים העולים בעיקר בעולם המדיה החברתית, טוב לאמץ כמה מאלו ולהיכנס כהרגל קבוע. על אחת כמה וכמה בשביל שתהיו מודעים למה אומרים על המותג או על החברה שלכם ובנוסף ככלי לגילוי תכנים העולים על ידי הגולשים עצמם. צירפתי לכם כאן שלושה מעניינים ופחות מוכרים מקווה שיועילו לכם ויתנו לכם דחיפה ברמה איכותית למציאת התכנים אותם תיזדקקו :  Boardtracker  Boardreader Backtype .

המנוע האחרון אותו למעשה ציינתי בהתחלה הוא מנוע הסקרנות אין חברה בעולם לא Googel ולא מיקרוסופט שיכולות לייצר את המנוע הזה. המנוע הזה כולל קומפוננטים של ערנות, רצון לדעת, רצון לשמוע ולהקשיב ולא רק לשדר. תכונת הסקרנות גורמת לכל אחד מאיתנו להגיע למקומות רחוקים במידע אותו אנחנו סופחים על הדרך… סקרנות כוללת גם למשל מעקב אחרי טוויטרים מעניינים וכניסה לכרטיסיות של נעקבים ומשם לאתרים, ידיעות , מאמרים ועוד … כל אלה עוזרים לנו למצוא את הדבר שמעניין אותנו. ההפתעות בדרך הן גדולות ולא עובר יום שאני לא אומרת לעצמי בסופו של יום שלמדתי הרבה יותר ממה שציפיתי ושלמדתי גם המון דברים שממש לא התכוונתי ללמוד, אבל אין ספק שמתישהו בדרך שלי הם יעזרו לי ויתרמו לי.

צירפתי לכם הרצאה על כוחו של המידע ברשת סביב עולם המדיה החברתית. תמצאו פה גם נקודת מבט סקרנית וראיית עולם מעניינת. ההרצאה לקוחה מTed ממש ממליצה לכם לראות :

הפוסט הבא ידבר על סוגיית הזמן שאותו אנחנו משקיעים במדיה חברתית ואיך ניתן לחלק אותו בחוכמה ולייצר תוכנית עבודה נכונה שמותאמת לצרכים שלנו על פי מידה. פוסט לאחריו ידבר על ההבדל בהתייחסות למדיום בין שכירים לעצמאיים ולאחריו אחזור כמובטח לפוסט השלישי בסדרת מדינת Facebook. מקווה שנהניתם, אשמח מאוד לקבל תגובות הארות , הערות ותוספות.

תוך כדי קריאת הספר מתגבשת אצלי מחדש הדעה שעולם האינטרנט הוא פשוט נפלא ואין סופי נכון, אני מאוהבת, זה לא סוד, ובאופן טבעי עולם האינטרנט משלים אותי ומייצר עבורי לי היגיון עסקי בריא כי אני קיימת במשבצת של עולם התקשורת. אבל הדבר המופלא בעיני הוא שבכל פעם, כמעט כל יום, ניתן למצוא גישה חדשה, זווית הסתכלות שונה כזו שלא חשבתי עליה קודם, כזו שמספרת את העולם מזווית אחרת של הראשומון.

היופי בספר נובע מכך שהוא משתמש בדוגמאות מהעולם סיפורים שנועדו להדגיש את עוצמת השבטיות ועוצמת רעיון המנהיגות סביב אנשים וסביב הקהילות. הכוונה של הספר היא להראות לכולנו שאנחנו מובלים בדרך זו או אחרת ובו בזמן גם מנהיגים שבט לפעמים אפילו בלי לדעת. סת’ גודין מצליח בדרכו המיוחדת לנער אותנו ממחשבות מקובעות ומראה לנו איך ניתן לתקוף את הStatus Quo הקיים בהתרחשות היומיומית הן הפרטית והן העסקית שלנו. הוא מדגים איך הובלה מתוך דיאלוג מתוך שיח מסירה אבק של מוסכמות ומשנה מציאות הלכה למעשה. מבחינת סת’ הכופרים הם המנהיגים החדשים, אלו שמתעמתים עם הסטטוס קוו אלו שיוצאים נגד המנהיגות הקיימת, מטילים בה דופי, שואלים שאלות ומייצרים מנהיגות חדשה ותנועות. הוא קורא לייצירת שוק חדש של גמול והוקרה למנהיגים חדשים מהדור הבא.

הספר כתוב בצורה של שיחה זה קו האופי של סת’ בשיח שלו עם קוראיו. המחבר שאב את הרעיונות שלו לספר מתוך סיפורים שכתב בבלוג שלו, מתוך המחשבות ופירורי המידע אשר נאספו ויצרו את המיזם הזה. מטרת הספר לדעתי היא להראות לקוראים את הדרך לייצר את ההבדל באמצעות הכלים החדשים שקיימים בשטח ולאמץ את גישת המנהיגות הסוחפת. המניע של סת’ הוא שכולנו נרצה להוביל ולחולל שינוי לטובה. הספר הוא קריאה לפעולה והאמת, זה האיש גם בספר גם בבלוג ובהרצאות (צירפתי לכם אחת מצוינת בסוף). מטרתו היא לרתום ולעודד את כולנו למהלך של שינוי ויציאה מקיפאון והליכה בMainstream…

הנקודות המרכזיות שהוא מציב הן : שכל אחד מאיתנו למשל בארגון – ולא רק המנכ”ל אלא כל אחד מהעובדים צריך להוביל שינוי. שהיום יותר מאי פעם יכול האינדיבידואל לחולל שינוי ולהתעשר מכוח שפעם היה שייך רק למתי מעט כשהדגש שלו הוא על כלים שנמצאים לרשותנו ושלא היו קיימים בעבר כגון Twitter וFacebook. מבחינתו שינוי הוא קטליזאטור, כוח מניע שיכול להזיז כל אחד מאיתנו ולייצר משהו באמת יוצא דופן המפיק אנרגיה של התלהבות רווחיות והרבה הנאה. בהמשך הוא מצביע על כך שיש אנשים שמחכים שיובילו אותם שינהיגו אותם, מחכים שיחברו אותם וייקחו אותם אל דרך סלולה ומבחינתו כל אחד מאיתנו יכול להיות המנהיג שכן ההחלטה כל כולה נמצאת רק בידיים שלנו. מנהיגים טובים מבחינתו מייצרים קהילות על ידי העצמה בשבט וטיפוח ההובלה. מניעים אלה יוצרים את התשתית ואת החיבור בין אנשים ביצירת אינטרס משותף ועל ידי התלהבות ומטרות מובילות כמו כן על ידי הדבקות בשאיפה לייצר דברים שלא היו פה קודם.

סת’ מדבר על עולם המדיה החברתית בהרחבה ומסביר איך כלי המדיה החברתית יכולים לעזור ליחיד לייצר שבט סביבו, ולהמחשה הוא נותן דוגמאות כמו פוסטים בבלוגים או שימוש בכלי כמו Twitter. הוא שם דגש על העובדה שרעיונות טובים יכולים לקבל היום ביטוי בכלי המדיה החברתית ובמידה והם אכן טובים הם ייצרו סביבם שבטים וקהילות. הוא מדגיש את הרעיון המעניין שהכלים והטכנולוגיה הם זמניים ויתכן שמחר בבוקר כלי כמו Twitter יוחלף בכלי אחר אבל, הגישה של היחיד שיכול לבלוט בקבוצה ולהוביל מתוכה תשאר. הטכנולוגיות המתחלפות הן מבחינתו הן טקטיות לחלוטין ותמיד ישתנו בעוד שהתנועה של כל אחד מאיתנו להגיע לאנשים ולייצר סביבנו קהילות רק תגדל ותתעצם בכיוון שנקטנו. הדוגמאות שלו הן פשוטות אל תצפו לנוסחאות קסם הוא מדבר על Twitter לדוגמא ואומר שרוב האנשים שמכירים את Twitter לא ממש קולטים את הכוח שלו. נראה להם שזה כלי פולשני, בולע זמן ואולי אפילו טפשי. להבין את הכוח של הכלי צריך להבין שההבדל בין הודעה רגילה שאנחנו מוסרים לבין הודעה בTwitter הוא שהודעה רגילה אנחנו מוסרים לאדם אחד ופה היא מגיעה לכל אלו שעוקבים אחריך. הוא נותן דוגמא לאישה בשם לורה פייטון אמא צעירה מבוסטון שיש לה אלפי עוקבים. בכל פעם שהיא מקלידה הודעה כל העוקבים שלה נחשפים למסרים שלה. במשך תקופה לורה בנתה אמון ועכשיו יש לה קהל מעריצים אמיתיים כאלו שמחפשים אותה ומרחיבים את החשיפה שלה כי הם מדברים עליה. בכך שהיא נגעה באופן קבוע בשבט שיצרה, באינסייטים שלה ובידע שלה היא הרוויחה את הזכות להנהיג. זו דוגמא שמראה שכל יום נהיה יותר ויותר קל להדק את הקשרים עם אנשים ולגרום להם ללכת אחריך.

תובנות שאני לוקחת מהספר ומהמפגש עם האיש : כל אחד מאיתנו יכול להיות מנהיג, ההחלטה לכך נמצאת רק בידיים שלנו (עבור אקזיסטנציאליסטית שכמותי גישה כזו היא נבונה וחכמה). הדבר שאנשים הכי זקוקים לו הוא להרגיש שהם חסרים למישהו ובניית שבט וקהילה מספקים להם את הצורך הזה הלכה למעשה. מנהיגות אינה קשורה בגודל היא קשורה בקבוצות עניין ובהובלת רעיון. המציאות של היום מאפשרת להרבה קבוצות קטנות להתקיים ולא רק למנהיגים גדולים בקבוצות גדולות המגמה היא סגמנטציה ודיפרנטציה על פי תחומים ועניין. אנשים משוועים לשינוי רוצים להיות חלק מתנועה, הם רוצים לדבר על דברים משמעותיים לא על נושאים משעממים. האמנות של מנהיגות היא לדעת על מה נוכל להתפשר הסוד של המנהיגות הוא פשוט  תעשה את מה שאתה מאמין בו תצייר תמונה של האמת תלך לשם ואנשים ילכו אחריך. הדבר הקל ביותר הוא לשלוח את היד, הדבר השני הקל ביותר הוא להיות במגע להיות בשיח  הדבר הקשה ביותר הוא ליזום את כל אלו.

אני מצרפת לכם הרצאה מדהימה של סת’ בכנס TED ארוך אבל שווה לראות, אנחנו כאן בשביל לשנות זהו המסר : 

הפוסטים הבאים מהווים סדרה בנושא “מדינת פייסבוק” על הפלטפורמה בהיבטים החברתיים, התוכניים, העסקיים והטקטיים. אשמח כמו תמיד לקבל מכם אינפוט ומבטיחה לעשות הכל כדי  שגם התגובות לשאלות ולרעיונות יהוו ערך מוסף אל מעבר לכתוב בפוסט.