כבר הרבה זמן מתבשל לו שיתוף הפעולה הזה | שנועד להעמקת נושא המדידה במדיה חברתית על ידי שיתוף בין  ד”ר אשר עידן וביני.חשבתי המון איך לכונן את הרעיון הזה כדי שיוכל להוות תשתית להמשכיות וכלי עבודה שמייעל את כל הכלים האחרים המסופקים באתר. זו משימה לא קלה כי מדידה במדיה חברתית אינה נושא סגור וגבולותיה אינם ברורים עדיין. את הפרויקט הזה נעביר בשני צינורות תוכן, האחד הוא של אשר עידן שהכין מצגת מקיפה על הנושא והשני הוא שלי : מחקר או יותר נכון מסמך שמתייחס למדידה במדיה חברתית בתחום הרפואה אך לדעתי יכול בהחלט לשרת הודות לתובנות הגלומות בו גם תחומים אחרים. גילוי נאות, הכותרת של הרשומה הועתקה מהמחקר המקורי… | הפוסט יחולק לשני חלקים, הראשון יעסוק במחקר והשני יהיה מיקוד המחקר ומסקנות סופיות והמצגת של אשר עידן. טווח הזמן של הצגת הפוסטים לא יעלה על יותר משבוע ימים בין האחד לשני | 

| Social Media Metrics & ROI |  Kevin Kruse | להלן עיקרי הדברים במסמך |

המסמך | מי צריך מדידה ? |  Consultant Jason Smalls, in his blog Social Media Explorer : “The  problem with trying to  determine ROI for social media is you are trying to put numeric quantities around human interactions and conversations… what you are trying to do is assign multiple choice scoring to an essay question.” | המחקר עוסק בסוגיה של מדידה במדיה חברתית בתחום הרפואה, המסמך מתחיל מבדיקת הנחת היסוד של הצורך בבדיקת האפקטיביות של מדיה חברתית ביחס לכלים כמיתים לגבי רמת ההצלחה. תחילת המחקר משטח בפנינו שיחה בין איש שיווק לאיש מדיה חברתית המנסים להבין האם הכלים המדידים יכולים להיות מופעלים על עבודת המדיה החברתית והאם הפרדיגמה של מהלכי השיווק המסורתיים אכן מאפשרת לנו כימות אמיתי של עלות תועלת |

Roi או תוצאות | הדבר הראשון שהמסמך מתעכב עליו הוא השאלה, כשמדברים על מדידה במדיה חברתית, לְמה אנחנו קוראים Roi ? האם אנחנו מתכוונים לשורה תחתונה של החזר על ההשקעה או רק לתוצאות שלא בהכרח כמיתות מול ההוצאה ? כשמדברים על סושייל מדיה נושא המדידה מאוד מרפרף ומשווה כשם נרדף לתוצאות, או אימפקט או מכירות. אך תוצאות אינן שם נרדף למדידה ואינן סִינוֹנִימִיות עם מטריצת הצלחות. Roi הוא בסה”כ כלי נפוץ חזק וידוע של מטריצת מדידה. זוהי הוצאה לפועל ספציפית למדידה של הוצאה פיננסית וההחזר על ההשקעה. הבעיה מתחילה בהגדרה, שכן רובנו לא יודעים להגדיר מספר ברור אותו אנחנו מחפשים ורובנו בסופו של יום רוצים שמתוך ההשקעה הגדולה כביכול המונחת על משבצת המדיה החברתית נוכל לכמת אקט של מכירות או אפקט של שיווק. השאלות הרווחות הן האם הדבר עוזר לקדם את המותג והאם זה יוצר תזוזה סביב המוצר ?  |

מה הן המטרות שלנו ? | השאלה הראשונה שצריכה להישאל ביציאה למהלך של מדיה חברתית ובכימותה היא :  מה אנחנו רוצים להשיג ?  במקרה שזו נראית משימה מבהילה יש להחליט מה הן המטרות ובאופן אינטואיטיבי להזכיר לעצמנו שמדיה חברתית אינה ‘חיה’ לבדה בתמהיל השיווקי שלנו והעובדה עומדת בעינה שהיא מהווה רק חלק ממניפת הפעילויות השונות במשבצת השיווק. מתוך כך הסקת המסקנות צריכה להגיע מכיוון שונה, דהיינו שפעילות המדיה החברתית תהיה מוכוונת מהמטרות הרחבות של צעדי השיווק כולם. מטרות יכולות להיות למשל מחקר ובדיקת המוצר או השירות בקרב הלקוחות. באופן טרדיסיונאלי קבוצות מיקוד או מחקרי שוק על אוכלוסיה נבחרת היו עונים לצורך זה, בעוד שבמציאות החדשה עם כלי המדיה החברתית ניתן לקיים קבוצות מיקוד או חיפוש מידע על יותר מ180 מיליון אתרים שונים. אם המטרה היא מיתוג ונראות עסקית, תוכל מדיה חברתית להוות כלי משלים לפעילות אוף ליינית של יחסי ציבור ופרסום.

במידה שקשה לנו לקבל החלטה לגבי המטרה ולגבי הדרך, מציע המחקר מכניזם שהוצג על ידי כריס ברוגן מומחה למדיה חברתית במונחים בינלאומיים ושם דגש על שמונה עקרונות מובילים שיכולים לעזור לנו לקבל החלטה : להרגיש את משפך המכירות | לחזק את היחסים עם הלקוחות Engagement | חיזוק יריעת החשיפה | העצמת קהילה אינטרנטית | מינוף קהילה קיימת לכיווּן הגדלת מכירות | בניית מהלך הולם לרעיונות “עוברים” ויצירת קול המפיח בהם רוח חיה | יצירת גשר בין הפרסטיז’ה באוף ליין לבין נוכחות און ליינית | משיכת נוכחות און ליינית לסביבות חדשות של סלולר | כפי שאתם יכולים לראות מהרשימה הקצרה הרעיונות מגוונים ביותר, חלקם נוגעים בפוקל פוינט של מכירות וחלקם מתמקדים ביצירת קהילות ובנוכחות דיאלוגית. כל אחד מהרעיונות יכול לייצר תוצאה של גדילה מתוך עבודה בעולם של מדיה חברתית ואף אחד מהם אינו אקסלוסיבי אלא להיפך, ניתן לייצר הדדיות |

ארבע הצעות רלוונטיות להגדרת  רוב המטרות בתוכניות של אנשי שיווק סביב Social Madia מוכוונים ל”ארבעה דליים” עיקריים : תובנות שיווקיות | בניית מותג | שירות לקוחות וחווית לקוח | מכירות | האם ניתן לכמת ולמדוד Roi של כל ארבעת הערוצים ? ברור לנו ש’לא באמת’. לכן מוטב לזכור את השאלה המרכזית והעקרונית, כפי שנשאלה במקורה, האם אנחנו מנסים למדוד תוצאות או האם אנחנו רוצים למדוד Roi ? והתשובה תתמקד בעריכת בירור מקדים אודות  מגמת העשייה המתאימה לנו |

מפל המים של המדיה החברתית | בעוד שהתיאור הקודם של ההתנהלות במדיה החברתית מתאר  מהלכים אשר מתגשמים בצעדים בודדים הרי בִּמציאות מדיה חברתית ובפועל בחיים האמיתיים הם עובדים יחד. לדוגמא : אנחנו יכולים לבנות מהלך של מיתוג ובו זמנים גם לענות ולהיות בדיאלוג ובכך לחבר שני תהליכים יחד. כשמדובר במטריצת מדידה של מדיה חברתית, ההמחשה בדיאגרמת מפל המים מאוד עוזרת להבין את הצעדים בתהליך. כך אפשר לעבוד על כל צעד בנפרד ולבדוק באיזו עוצמה ובאיזה כלי מדידה אנחנו רוצים לבחור מתוך המפל הקיים | לינק לתרשים | הצעדים : Investment קיים צעד ההשקעה של הזמן גם אם ההשקעה היא לא כספית זמן שווה כסף והוא צריך להיכלל בשיקולי הפעילות | Production התפוקות ממדיה חברתית יכולות לכלול : ציוצים, תגובות, פוסטים, ווידיאו ועוד …| Build מודעות למותג תיבָּנֶה בזמן שאנשים יתחילו לצרוך את התוכן שלנו | Engage חלק מהקהל יבוא איתנו במגע בפעילות שלנו במדיה חברתית , מגע הכולל : מעקב אחרי הפעילות, חברות, הרשמת רסס, תגובות , לייק ועוד … | Connect חיבור דרך מתחמי המדיה החברתית, חיבור הכולל יצירת קשר באתר , טלפון , ישירות בדואר פנימי המדיה החברתית ועוד … | Commitment חלק מהלקוחות שבאים איתנו במגע גם יעברו למצב של מחויבות אמיתית וקניה |

Invest | צריך לזכור שזמן הוא כסף אם באמת רוצים למדוד את צעדינו במדיה החברתית צריך לקחת בחשבון לא רק את ההוצאות מהכיס כי אם גם את ערך הזמן המושקע אם למשל החישוב יספר שאנחנו משקיעים כ 10% מהזמן הרי החישוב צריך להיות 10% מהמשכורת של מפעיל המדיה החברתית והיא יכולה להיות אמדן מדויק של ההוצאה. רשימת הוצאות במדיה חברתית לינק |

Produce | ההשקעה של זמן או כסף, או שניהם תאפשר לנו לייצר תוצרי תוכן במדיה חברתית ודרכם לייצר שילוב שיחה עם אחרים. בחלק מהמקרים זו לבד יכולה להיות המדידה של הפעילות במדיה החברתית לגבי כמות התכנים והדיאלוג הנוצר מתוכו רצ”ב רשימה של פעולות אשר יכולות להיכלל בפרמטר זה : לינק |

Build |  השיווק המסורתי משתמש בכלי מחקר למדידה של פיתוח וגדילה של המוצרים והשירותים שלהם. הם מודדים תשובות כלליות ונאמנות, מיצוב ופקטורים אחרים. בשעת השימוש בכמה וריאציות של כלי מוניטיזציה והקשבה ניתן למדוד את מיקומו של המותג בכלי המדיה החברתית. רשימה של כלים לעבודה : לינק |

Engage | חלק זה מתייחס לעובדה שאנחנו כבר לא נמצאים בעמדה של דחיפת המותג דרך פלטפורמות המדיה החברתית אלא שהגיע זמן יצירת אינטראקציה ודיאלוג עם הקהל. להראות דיאלוג עם הקהל עדיין אינו נחשב כהחזר השקעה מול כסף מושקע. אבל זו בהחלט דרך טובה להיווכח שההשקעה מניבה את פירותיה במישור מסוים. ברשומה הבאה המצורפת לכם מוצגים הפרמטרים השונים המעידים על מהות האינטרקאציה שניתן להשיג בדרך זו :  לינק |

Connect | חלק יצירת הקשר משקף פעולה של גולש בפלטפורמות המדיה החברתית, פעולה אשר מסתכמת בהקלקה לאתר אן לדף התקשרות. לכאורה זו יכולה להיות רק הקלקה מבלי המשכיות אבל בבירור זו הקלקה שאומרת שיש בה ערך שהוא בגדר לקיחת צעד לקראת מכירה. ברשימה הבאה נכללים כל אותם הפרמטרים שמתקדמים אל שלב המכירה לינק |

Commitment | בסופו של יום , שלב זה הוא השלב המכריע במדידה . זהו השלב המסמן האם הצעדים במדיה החברתית יכולים להוביל להשבחת חווית לקוח ומתוך כך למכירה. הלינק הבא כולל את הפרמטרים המתקבלים מתוך התייחסות לתחום הרפואה , אך כאמור, בעיני אפשר וראוי להקיש ממנו גם על שאר התחומים הרלוונטיים לשיווק. לינק |

הרשומה הבאה תהווה השלמה של המסמך בריכוז נקודות הסיום ובציון הדגשים לעבודה נכונה ומדידה.

חלק זה יכלול  את המצגת של אשר עידן.

פוסט בסדרת מדידה במדיה חברתית  והפעם אורחת הכבוד היא  אפרת אגסי המקסימה מחברת “נישה גרופ“, המביאה את נקודת המבט הייחודית שלה על הפעילות במדיה חברתית ועל הכלים למדידה בתחום משאבי אנוש ודרכי גיוסם. הפוסט הבא בסדרה יהיה פוסט שלי שיוצג כסיכום למהלך. אני מנתבת את הרשומה שלי לכיוון שירכז את “הכלים לַמתכון להצלחה” ולשאלה מה צריך לעשות באופן יזום על מנת שתייצרו ROI חיובי בפעילות שלכם במדיה החברתית |

מדידת  החזר ההשקעה בגיוס במדיה חברתית : מדידת ההחזר על ההשקעה בפעילות מדיה חברתית הינה משימה לא פשוטה ומשום כך גם מאתגרת מעצם טיבעה, ובפרט בתחום גיוס כ”א. בשנה וחצי האחרונות אני עוסקת בפעילות נרחבת של  מדיה חברתית בתחום הגיוס, כאשר בחצי השנה האחרונה שאלת מדידת החזר ההשקעה הולכת ותופסת מקום גדול ומרכזי יותר ויותר. הסיבה לכך היא שכול עוד הפעילות אותה ביצעתי לא דרשה משאבים חומריים או תקן פורמאלי בארגון (במילים אחרות, השקעת מזומנים) מלבד זמן העבודה שלי, מעולם לא עלתה שאלת החזר ההשקעה בצורה רצינית ובאופן רשמי. מתברר כי שאלת החזר ההשקעה עולה כאשר מְאַמְצים תפיסה ראציונלית של השקעה עסקית תמורת קבלת החזר על אותה ההשקעה.

במקרה שלי,שאלת החזר ההשקעה עלתה כאשר התקבלתי לתפקיד חדש לפני כחצי שנה במחלקת השיווק של חברת השמה גדולה, כאשר חלק מהתקן של התפקיד הוקדש לפעילות מדיה חברתית בתחום הגיוס.  הערך העצום והתועלת שהפעילות שלי הביאה לארגון במקום העבודה הקודם ועשויה להביא לארגון הנוכחי הייתה ברורה מההתחלה, לפחות לי ולכן האתגר האמיתי בעיניי הוא לתרגם את הערך העצום הזה להנהלה בשפה המובנת בעסקים – במספרים. המטרה הראשונית שעמדה לעיניי בתכנון הפעילות שלי במדיה החברתית, הייתה איתור וגיוס של טאלנטים המתאימים למשרות הפתוחות בחברה וזאת ע”י בניית מותג מעסיק ברשת ו-Sourcing (תהליך איתור המועמד בדרכים שונות כשלב המקדים את תהליך הגיוס עצמו).

על מנת למדוד את גודל ההצלחה של הפעילות הוחלט כי בשלב הראשון, ההצלחה תמדד ע”י כמות המועמדים שמקור ההגעה שלהם יהיה  דרך מדיה חברתית, ביחס לכמות המועמדים שגם מתאימים למשרות קיימות בחברה או עשויים להתאים למשרות עתידיות ואף להיכלל במערכת ניהול המועמדים של החברה. בשלב מאוחר יותר ניתן יהיה להשוות את מקור הגיוס דרך מדיה חברתית לעומת מקורות גיוס אחרים כגון חבר מביא חבר ולוחות דרושים. מבחינה טכנית, על מנת להגיע למקור ההגעה המדויק פתחתי תיבת מייל שונה לכול אחד ממקורות ההגעה ובמקביל תדרכתי היטב את מי שאחראי בפועל על הקלדת מקור ההגעה למערכת של החברה.

לצערי הרב,  שיטת מדידה זו לא הוכיחה את עצמה מבחינת היעילות מחמש סיבות עיקריות : ראשונה :באופן כללי תמיד היה קיים אי דיוק בהכנסת מקורות הגעה מדויקים למערכת המידע בלי קשר ישיר למקורות של מדיה חברתית. כיוון שתחום המדיה החברתית הינו חדש ובעל מקורות הגעה ספונטאניים ולא מוכרים, הנטייה של רפרנטיות הגיוס הייתה לפסוח עליו בעת ציון מקור הגעת המועמד במערכת. שניה : המקור האמיתי של הגעת קורות החיים אינו דווקא זה שבו הם גילו את המשרה. כלומר במקרים רבים מועמדים ראו משרה ספציפית בלינקדין ורצו להציץ במשרות נוספות באותו התחום ואז נכנסו לאתר החברה ושלחו את קורות החיים באמצעות האתר (במקרה כזה, מקור ההגעה הופך להיות “אתר החברה”). לחילופין, אותם לקוחות יכלו להתקשר ישירות לחברה ודיברו עם נציג והעבירו אליו את קורות החיים (מקור ההגעה הופך להיות “מִפֶה לאוזן”). שלישית :חלק מהמועמדים תופס את תהליך חיפוש העבודה כמוצר במעורבות גבוהה (במילים אחרות,  כתהליך משמעותי וחשוב בו הם משקיעים מחשבה תחילה) הם עורכים בדיקה מקדימה לפני שמתחילים את תהליך העבודה ומפיצים את קורות החיים. לדוגמא, עובד הקורא פוסט שפרסמתי או נתקל במספר גבוה של פרסומים ברשתות החברתיות יכול להתרשם ורק בעוד חצי שנה יתחיל לחפש וישלח קורות חיים לאתר החברה ,ישירות אלי למייל או אפילו להתקשר לחברה עצמה, ואז שוב נחזור לשאלה מהו מקור ההגעה ? רביעית :קושי ביכולת לאמוד את ערך המותג של החברה בטכניקה כזו.חמישית : אחד הגורמים המשמעותיים מבחינת עלות ההשקעה של העבודה במדיה החברתית הוא נושא ה-Engagements של כלל עובדי החברה. אלו כותבים תכנים, מגיבים ומבצעים אינטראקציות שונות עם המועמדים ברשתות החברתיות, אך לא נלקחים בחשבון בעת חישוב העלויות. על מנת לצלוח את האתגר המורכב שעמד בפניי שוחחתי עם מומחי מדיה חברתית רבים אך רובם התקשו לתת לי מענה הולם לצרכי הגיוס במדיה החברתית. זאת כיוון שהגיוס באמצעות מדיה חברתית עדיין נמצא בחיתוליו בכל הקשור לעבודה בישראל.

לכן,לאחר חשיבה מרובה החלטתי לפגוש לראשונה ,פנים אל פנים, את מומחי הגיוס במדיה החברתית בארה”ב ולנסות למצוא תשובה לשתי שאלות עיקריות : מה אני מודדת ? כיצד אני מודדת ?

לאחר ארבעה  ימים מאתגרים  (הפרשי שעות ויעפת תמידית) חזרתי מלאת תובנות על תחום הגיוס בכלל וגיוס חברתי בפרט ואשמח לחלוק איתכם את התובנות הקשורות למדידת החזר השקעה בתחום הגיוס החברתי. נושא הגיוס במדיה חברתית הינו אחד התחומים החמים ביותר בארה”ב כיום ואיתו העיסוק בבחינת מדידת ההחזר על ההשקעה. כיוון שעדיין אין הוכחה מוצקת שתתמוך בעובדה כי מדיה חברתית היא כלי גיוס יעיל  יוצא כי בינתיים רק פחות מרבע מהחברות הגלובליות מאמינות כי למדיה חברתית יש השפעה חיובית על תוכניות גיוס הטאלנטים שלהם (בהתבסס על דו”ח The Global Assessment Trends Report  : לינק ).  ד”ר סליבאן, אחד ממומחי הגיוס בארה”ב מסביר ממצא זה בכך שעל אף שנדמה כי השימוש במדיה חברתית לגיוס הוא אחד מהטרנדים החמים בתעשייה, רק מגייסים מעטים יודעים להשתמש בכלי זה בצורה אפקטיבית המובילה לתוצאות מעשיות. 

דוגמא לחברה שחוותה אפקטיביות ראשונית של גיוס חברתי היא חברה גלובלית לרואי חשבון ויעוץ עסקי בשם “Crowe Horwath”. מישל פרופילו, אחת מהמשתתפות בכנס, עובדת בחברה כמנהלת אסטרטגיות מקורות הגיוס ומדווחת כי לאחר שנה של פעילות במדיה חברתית, התוצאה היא , 2.5 אחוז מה”לידים” במדיה החברתית הובילו ל-3.7 אחוז איושים לעומת 52.9 אחוז מהלידים מלוחות דרושים ומתוכם רק 22.2 אחוז איושים. (מתוך crljournal) כיום מרבית מערכות ניהול הטאלנטים בחברות יודעות להפיק סוגים שונים של דוחות קלאסיים, אך מתקשות לספק מדדים לגבי מדיה חברתית, מכיוון שהשאלה מה למדוד ואיך למדוד עדיין נותרה בעינה, בייחוד כאשר מדובר במדידת הEngagement.

Engagement אינו יכול לבוא לידי מדידה ולקבל ביטוי ישיר בצורת איושים, אך יכול להימדד ע”י כמות הריטוויטים בTwitter ומעקב אחרי מי מרטווט. כמות המעריצים בFan page בFacbook יכולה להוות התחלה טובה, תגובות לפוסטים ביחס לכמות הפוסטים וכמובן אופי התגובות (חיובי,שלישי או נייטרלי). מדדים נוספים יכולים לשקף את כמות האנשים אליהם אנו יכולים לשלוח הודעה ישירה. מה מספרם ? כמה הקהל שלנו מפולח ? מהו אחוז העובדים בחברה אשר פעילים במדיה החברתית ועוד. איתור המידע הזה וניתוחו הופכים למשימה מאתגרת יותר ויותר כאשר מקורות המדיה החברתית הולכים וגדלים. בעוד שארגונים גדולים ועתירי תקציב יכולים למצוא חברות המתמחות במדידה,נראה כי ארגונים קטנים יותר יאלצו להסתפק באמצעים מינימאליים ופחות מדויקים.

מסטר ברנט, מנכ”ל חברת “ד”ר סליבן ושותפים”, מסביר כי למרות הבעייתיות, אין להתעלם ממקור הגעת הגיוס או ממקור הגיוס כמדד. למרות זאת, איתור ה-Engagement הראשוני בין החברה למועמד הינו תהליך קשה מאוד עד בלתי אפשרי. לדברי ברנט, איתור מקור הגעה הוא מלכתחילה קשה מטבעו  והתווספות גורם המדיה החברתית לעולם הגיוס רק עושה אותו קשה יותר. במסגרת הכנס, אמנם היו מספר חברות אשר הציעו פתרונות לבעיות המדידה, אף על-פי שאף אחת מהן לא באמת פותרת באופן מלא את בעיית איתור ה-Engagement הראשוני. החברה הראשונה, נקראת Jobs2web ומציעה פתרון המאפשר כתובת ייחודית לכול משרה בכול אתר בו היא מפורסמת. החברה השנייה, נקראת Jobsite והיא הציגה בכנס מערכת המציגה כתובת אוטומטית בכל פעם שמשרה תפורסם דרכה. במידה ועובד העביר או שיתף את קיום המשרה עם מישהו אחר שהעביר לאחר, המערכת תדע לאתר את מקור ההגעה המקורי. התפיסה הרווחת בה נתקלתי במהלך הכנס, היא עבודה משותפת של מחלקת הגיוס עם מחלקת השיווק בכול הנוגע לבניית המותג. הדעות הקיצוניות מדברות על פעילות מחלקת הגיוס גם כמחלקת שיווק בפני עצמה והפחות קיצוניות על עבודה בסינרגיה וממשקים משותפים בנושאים נבחרים.

לסיכום, נראה כי גם מעבר לים נושא החזר ההשקעה במדיה החברתית עודנו מאתגר ומורכב. חלק מהטיפים שקיבלתי ישימים גם עבור החברה בה אני עובדת וגם עבור חברות אחרות בארץ. חלקם הגדול יכול להיות ישים רק בארגונים גדולים יותר וחלקם יכול להיות ישים גם לעסק הפרטי שלכם. מקווה שהצלחתי לחשוף אתכם למורכבות ולחשיבות של מדידת החזר ההשקעה במדיה החברתית ובמיוחד כמנוף להעמקת הפעילות בתחום באמצעות תקציבים מתאימים.

| בימים הקרובים אעלה את הפוסט שלי המסכם את הסדרה | מקווה שארבעת הפוסטים יהוו עבורכם בסיס לעבודה ולבחירה מתוך מכלול השיקולים ואכן יעזרו לכם לקבל החלטות איכותיות ונכונות  |

נכון שחשוב לייצר קשרים, נכון שחשוב להכיר את הזירות, נכון שחשוב לקרוא תכנים של אחרים אפילו חשוב מאוד.אבל, מגיע היום שאנחנו צריכים לשבת על הטוסיק, להתחיל לכתוב את משנתנו הסדורה בנושא מסוים. ולקוות שתוך כדי תנועה נצמיח היגיון מכל הפעילות הזו ואולי אף נהיה מעניינים.

החלטתי לכתוב לכם פוסט שמגדיר איך בונים מגדל תוכן מעניין ברשת.
איך יוצרים ממנו ארכיטקטורה ש”מגדלת” את המותג האישי שלנו, ומוסיפה לנו נקודות זכות -וב TheMarker Cafe  גם כמה כוכבים.

 Content,

 User Generated Content & Social Media

בעולם של יצרני תוכן באופן כל כך זמין וטבעי, גם לנו יש אחריות מסוימת, לכמות התוכן הנבלע אל תוך החור הגדול – הרשת, חשוב שנגדיר לעצמנו מה אנחנו רוצים להשיג מהנוכחות שלנו בזירה ואיך נשיג זאת על הצד הטוב ביותר.

 בניית מגדל תוכן : קוראת לתהליך בניית מגדל תוכן, כי באיזה שהוא מקום זה ממש כמו לבנות בית, ההשוואה לעולם הארכיטקטורה לא בכדי -
צריך לחשוב היטב על מיקום, תשתית ויסודות, יעדים, מטרות, תכולה, Theme song יכולות ומשאבים – אסטרטגיה. סידור המשימה אינו בהכרח מתייחס לשלבי המשימה, דברים רבים בעולם המדיה החברתית נעשים וצריכים להיעשות במקביל,אלו הנקודות המכריעות, לבניית עולם תוכן עשיר ומדויק.

מיקום כמו שבנדל”ן אומרים שהמיקום הכי חשוב – מיקום, מיקום, מיקום – גם בעשייה שלכם במדיה החברתית. בחרו מקומות מובילים בהם אתם יכולים לתפקד באופן קבוע, זכרו – מוביל זה לא גדול – מוביל זה מדויק לאוזן שאתם רוצים שתשמע אתכם. המיקום חשוב ברמת התוכן כי לרוב הוא משפיע ישירות על סוג התוכן, כדאי להתאים את עצמנו לסביבה בה אנחנו “מתארחים”. התוכן שיעלה לדוגמא ב Facebook,The Marker Café או בTwitter אינו יכול להיות כל הזמן תוכן זהה. לכל זירה יש את אפיון הדיאלוג שלה וצריך לוודא שאנחנו נכנסים בשפה הנכונה ולא בMode מגדל בבל.

תשתית ויסודות כשמחליטים על בניית מגדל תוכן ברשת, כדאי להערך מראש על כמה זירות בהן נרצה לפעול.התשתית היא המיקומים בהם אנחנו בוחרים לפעול, ובמקביל בניית היגיון תוכני שיכול למלא את כל אחת מהזירות.בד בבד לבניית הזירות צריך לחשוב מראש על שרטוט דרך – אילו תכנים אנחנו רוצים לכתוב, איזה סיפור אנחנו רוצים להקים ברשת, מה אנחנו יכולים לספר שיוכל להחזיק את עירנותם של החברים בכל זירה.יסודות התוכן מכתיבים את המשכיות העבודה שלנו, זכרו, לא להתיאש, כבר אמרתי לכם בעבר – לא בונים מגדל ביום וגם התנהלות ברשת לא בונים בדקה, סבלנות זה מצרך ישראלי נדיר אבל הכרחי !

יעדים צריך שנקבע יעד לכתיבת עולם התוכן שלנו, ככל שנאתגר את עצמנו כך המשימה תהיה פשוטה יותר במבט קדימה.בניית עולם תוכן דורשת נראות שטח קונסיסטנטית, הסיפור שלנו במהלך הזמן נתפר כחוט השני ועוזר לקוראים להכיר אותנו נדבך אל נדבך. חשוב שנגדיר לנו משימה של כתיבה בה נוכל לעמוד, ומראש נתחיל לכתוב ברמת כותרות על אותם נושאים שאנחנו רוצים לדבר עליהם. פוסט שבועי זו משימה מוגדרת, כך אנחנו יודעים שפעם בשבוע אנחנו צריכים למלא את החלל שבנינו ולצקת בו תוכן חדש.חשבו מראש על הפוסט השבועי שלכם במבט חודשי, אל תהיו קשים עם עצמכם, תקלילו, אם לא יוצא עזבו ועברו לנושא אחר, אם בא לכם לכתוב על משהו מפתיע שנתפס לכם בתודעה – אפשר להיות גם ספונטני, התשתית נועדה לשרת אתכם, לא למלוך עליכם.

תכולה תכולת התוכן היא הדבר המשמעותי ביותר בפעילות, בלעדיה בעצם כל השאר הופכים ללחם יבש בלי טעם,חשוב לקבוע לעצמכם נושא מוביל שאתם מאמינים שתוכלו לתחזק, חשוב שהנושא שלכם לא יהיה צר מדי כדי שלא “יגמר” עם הזמן, אין צורך לחשוש, אפשר לבנות את הנושא בחתיכות קטנות לאורך זמן – לא צריך “להקיא” את כל המידע (סליחה על הביטוי) כבר בהתחלה.

Theme song שיר נושא, תוכן ברור עליו אתם כותבים יעזור לחברים שלכם להבין מה אתם עושים כאן,רצוי לבחור אחד כזה כשלצידו תתבלו את האישיות שלכם בכל מיני אקטים ספונטנים – בציוצים בTwitter או בסטטוס שלכם פייסבוק, זכרו אחת הדרכים לעזור לתוכן להפוך לאישי מקבלת ביטוי משמעותי בתגובות שלכם לחברים המשתתפים בדיון – גם זה תוכן,כאן תוכלו להכניס פן נוסף של דיאלוג ושפה פחות קשיחים. שיר הנושא שלי למשל הוא שיווק, מיתוג, תוכן באינטרנט – הסיבה ברורה, מפת האינטרסים שלי היא ליחצ”ן את עצמי,ברגע שמגדירים מה נרצה שיצא לנו מכל ההתערבבות ברשת, קל להגדיר תנועה התנהלות – קוקטייל.

יכולות ומשאבים זכרו, אתם נכנסים למערכת יחסים, כמו שעם בן זוגכם אתם לא מדברים פעם כן פעם לא, גם ברשת הדיבור שלכם, התוכן שלכם מייצר את הקשר, חשבו מראש על כמות מול זמן, עליה אתם יכולים להתחייב ותעמדו בה, חשיבות התוכן קשורה באופן טבעי למקצב שלו.

סגירת מעגל אסטרטגי מעגל התוכן ברשת לעולם יהיה בסטטוס של בטא, לא ברור מראש לאן אני הולך ומה אני אעשה בכל צעד מחיי, כך באופן טבעי גם היחס שלכם ברשת, התוכן שלכם מייצג את אבני הדרך, הדנא שלכם – ברמת היכולות, החשיבה, החדשנות. חשוב לחשוב אסטרטגי, חשוב לחשוב מתוכנן, אך חשוב לא פחות להיות זמין לשינויים ולהתרגל אליהם מהר. זו אסטרטגיה אמיתית, זו אסטרטגיה עכשווית שמתייחסת לעולם התקשורת החדש. לתכנן ולדעת לשנות, כי שינוי מתוך תכנון עוזר לנו להנות וגם להצמיח את עצמנו באיכות.

עקרונות |תובנות שיעזרו לכם להתבסס בדרך הנכונה :  כתבו תוכן שאתם משוכנעים שהיה מצמיד אתכם לכיסא. אל תאריכו יותר מדי במילים. אתם לא כותבים ספר. אפשר לחלק נושא בשיטת הסלאמי לכמה פוסטים ובכך לייצר אווירת המשכיות אני למשל לגמרי הגזמתי בפוסט הזה :) חשבו על נושא שאתם יכולים להיצמד אליו לאורך זמן, כזה שניתן לייצר ממנו תתי נושאים ולהפוך בכך למומחים בתחומכם – אינסטנציה בתחום, שיטת הסלאמי עובדת כאן נהדר, נתח נתח פיסה אחרי פיסה יגלו מי אתם והאמון שלכם יבנה ברשת.