במסגרת הפינה המוקדשת לטיפים קטנים על מתחם Facebook אכתוב הפעם על מודל האירועים במתחם, ואפרט במה שניתן לעשות איתו, וחשוב יותר : מה לא כדאי לעשות איתו. אין ספק שאם אתם “חיים בFacebook” אתם עוברים חוויה לא קלה בכל הנוגע להזמנות של אירועים. חל בלבול מסוים, במידה זו או אחרת (תלוי במינון האישי אצל כל אחד) הן בתפישת המהות והן באופן השימוש בכלים העומדים לרשותנו. אם חיפשנו להעמיס ולעייף, וכמו כן, אם לא נזהרנו מלהיתפש חלילה כספאמרים דרך השימוש בכלים שונים, מתברר שכלי האירועים הוא זה שמיתג אותנו כך. קחו בחשבון שאם אני מעירה לכל העושים בדבר הרי חלק מהערות מופנות גם אלי, וכפי הנראה שברשת אחת הדרכים ללמוד היא דווקא מתוך הטעויות ולא בהכרח מההצלחות. ניצחונות די קשה לשכפל, ולעומת זאת טעויות, כמסתבר, ניתן לעשות והרבה. בכדי להפוך את החיסרון ליתרון אספר לכם איך לדעתי צריך להשתמש במודל האירועים ואולי יהיה לכם הדבר לעֵזֶר בשעה שתרצו להפעילו. עבודה נכונה יותר ומדויקת יותר תניב לכם בסופו של יום תוצאות מקסימאליות מכל ההשקעה במהלך |

שיווק האירוע | הבעיה מתחילה מהשלב של שיווק האירוע. רובנו משתמשים ברשימת החברים שלנו ובאופן גורף שולחים לכולם מבלי לקחת בחשבון למי האירוע באמת מתאים ואצל מי תתעורר התמיהה : “למה שזה יעניין דווקא אותי”. חשוב לזכור שהתכונה הזו גרמה לכך שהרבה מאוד אנשים פשוט לא מתייחסים יותר להזמנות האירועים ונותנים להם להצטבר, וכמו כן ראוי לקחת בחשבון כי קיים פער ניכר בין האנשים המאשרים הגעה לאירוע כזה או אחר ובין הנוכחות הממשית בשטח. עליכם להתייחס לאירוע שאתם פותחים בFacebook כדף נחיתה מותאם לEvents ובו אתם צריכים להכניס בחוכמה תכנים אשר יגרמו לאנשים הרלוונטיים עבורכם להתעניין בדבר. קחו בחשבון כי קיימות מספר דרכים לשיווק האירוע ולאו דווקא האופציה ההמונית, שבפועל לא מועילה הרבה בשל הסיבות שמניתי. אני ממליצה לכם להסתכל על ההזדמנות של פתיחת האירוע כזימון נוסף לקיים דיאלוג עם קהל יעד מסומן ואציין בפניכם בהמשך את האופציות שלדעתי כדאי לכם להעדיף…

שיווק אסקלטיבי | לייצר Build Up לאירוע | לטעמי סוד הקסם בשיווק אירוע בFacebook לא תלוי בכמות אלא באיכות השיווק ובצורת הניהול של המהלך. אם תתייחסו בכבוד לכל הכרוך במהלך ואף תשקיעו בו מזמנכם לבטח זה ידרוש יותר מאמץ אבל בד בבד גם תייצרו תוצאות הרבה יותר משמעותיות שיקנו לכם את הזכות לבצע את המהלך בפעם הבאה ביתר קלות. עליכם להקפיד שלא להשתמש בכל הארטילריה בבת אחת, אלא כדאי לבנות את הנוכחות באירוע באופן אסקלטיבי שכן כידוע כולנו לוקים ב”תכונת העדר” וכשנראה שהמקום ריק מאדם לא נשאף ביותר לקחת חלק פעיל ולהשתתף. חשוב קודם כל להזמין במשורה את רשימת האנשים המדויקת, מאלה שאנחנו בטוחים שאכן האירוע יעניין אותם. רק לאחר מכן מגיע השלב שבו נייצר אאוטינג בשיטות נוספות שאותן אפרט. כמו כן, חשוב לפחות בשלב התחלה לא לחשוף את רשימת המוזמנים (יש לכם אפשרות להסתיר אותה) ורק לכשהאירוע יתחיל להתרומם להגדיר אותה כחשופה. כדאי לדעת שכִּפרָט המשפיע ברמת המטרות והיעדים, בידכם להגדיר אירוע כאירוע סגור או פתוח, זאת במידה שאתם רוצים לקיים אירוע סגור לחבורה אקסקלוסיבית בלבד : ראוי להכיר בכך שזוהי שיטת שיווק ייחודית שכן לרוב מה שלא מצטייר כנגיש הופך באופן טבעי ל”סקסי” יותר |

הטקטיקות המומלצות לשיווק : ולתשומת לב, גם לטקטיקות יש להציב סייגים לגבי ה”איך” המומלץ :

תיוג | אירוע כמו דפי חברה, קבוצות ועמודים פרטיים ניתן לתייג, וכאן תודגש חשיבותו הרַבָּה של התיוג, שגוברת בהתאם לתכונה הויראלית שלה. ברגע שתתייגו את האירוע במתחם שלכם או בעמוד הפרטי שלכם ואל התיוג תוסיפו אנשים הקשורים באופן ישיר לאירוע : והדגש הוא רק על אנשים שאכן קשורים אליו באופן ישיר – האינדוקס של התוכן הזה בעמוד הבית של החברים של המתויגים יהפוך לנגיש. באופן זה תייצרו חשיפה לטַבָּעות של אנשים נוספים הקשורים למתויגים, טַבָּעות שאתם עצמכם לא נגישים אליהן מלכתחילה. כמו בכל דבר הקשור בFacebook השאלה היא עד כמה תהיו מעניינים בשורת הסטאטוס המתייגת את האירוע. כדאי מאוד לא להיות “יבשים”, למשל לא לחזור על מה שכתוב בפנים. חשבו על שורת פיתוי או לחילופין תשתמשו במרכיב החזק ביותר במתחם זה ובכלל במדיה החברתית : הציגו שאלה! גירמו לחשק או למניע לפעולה ! |

Share | סימנתי לכם בעיגול אדום את אחד הכלים החשובים ביותר לשיווק האירוע. באם האירוע יהיה מעניין ויקרה בו משהו המותאם ישירות לקהל יעד מדויק, הרי התוצאה הטובה ביותר שאליה יכולתם לייחל היא שאנשים אחרים ירצו לשתף את התוכן בעמודים שלהם. כמו תמיד, העיקרון מושתת על הגיון פשוט. אם יתרחש משהו ערכי, המוסיף משמעות מיוחדת לאחר, יש סבירות גבוהה שהדבר יתממש. כיום האירועים משמשים בעיקר ככלי שיווק גרידא והתוכן בהם הוא דל ולא מושך. אם תחשבו על האירוע כמתחם לכל דבר ותשקיעו מחשבה מקיפה בעולם התוכן שלו סביר להניח שתעשו מעשה מקורי ומבודל. בכך תייצרו מקפצה שיווקית באמצעות הכלי החזק ביותר במדיה החברתית והוא : מדיה נרכשת !

בחירת רשימת מוזמנים אתם יכולים בהגדרות לבחור רשימה מדויקת מתוך מסד הנתונים של החברים שלכם ולשלוח את ההזמנה עם הודעה מנוסחת באופן ממוקד. כמו כן לאנשים שלגביהם אתם יודעים באופן מובהק שירצו לקחת חלק רצוי לשלוח את ההודעה גם בדואר הפנימי וזאת על מנת לעקוף את הבעיה שהפכה לעובדה שכן רבּים האנשים שלא פותחים בכלל את הודעות האירועים הנשלחים אליהם. שימו לב, בבחירת האנשים ברשימה יש לכם אפשרות למַדֵר את האנשים על פי אזורים או על פי רשימות שאותן הגדרתם בכרטיס (על נושא הרשימות ארחיב בפוסט ניפרד) |

שיווק האירוע במתחמים שלכם : ברור שלגיטימי לחלוטין שתעשו Share של האירוע לכל העמודים בהם אתם פעילים ואשר קשורים כמובן באופן ישיר אל עולם התוכן של האירוע. ברם גם באופציה זו במעמד השיתוף עליכם לחשוב היטב על גירויים בשורת הסטאטוס אליה אתם מצרפים את האירוע. חשבו חכם, חשבו טיזרי, חשבו מניע לפעולה. ככל שתשקיעו מחשבה יותר ערכית באופן בו אתם עושים אאוטינג לאירוע כך תסקרנו יותר אנשים.

שיווק האירוע אל מחוץ מתחם Facebook לינק | עוד אופציה ששווה לחשוב עליה היא הוצאת האירוע מתחום Facebook צירפתי לכם שומר מסך של אירוע שהחלטתי לייצא אל הגימייל שלי. אופציה זו מתירה לכם לשלוח את האירוע לרשימת מוזמנים מתיבת המייל שלכם ובד בבד לשמר את תוכן האירוע במקום אחד. במקרה זה חשבו בתבונה על הכותרת של המייל, על טיזר משמעותי שיעודד אנשים להיכנס ללינק . הוסיפו תוכן מעניין בגוף תיבת המייל, תוכן ווידאו, תמונה, טקסט המדבר על מהות האירוע ועל הסיבות להתעניין בו |

פרסום של האירוע מהלך Hybrid | רק בחשיבה אסקלטיבית ורק באם האירוע שלכם רווי בתוכן ובנוכחות פעילה של אנשים יש לשקול מהלך פרסומי לאירוע. גם במקרה זה חשבו חכם על אופן הפרסום כפרסום מאקטב הגורם לאנשים לנחות על דף הנחיתה הזה ולעשות איתו את המועיל בעיניהם. כוונו לכך שעל ציר זמן מסוים יוצג תוכן ראשוני,שיִיצור מעין ספויילר מתוך האירוע. או לחילופין להפיק במועד מוגדר אירוח של אחד מדוברי האירוע כאקט מקדים : ערבוב של תוכן ופרסום באופן חכם יכול להקפיץ עבורכם בכמה רמות את שיווק האירוע |

תוכן | שימו לב, לחשוב על תוכן באירוע כולל את מְלַאי הפרטים הקטנים כי הרי כל מה שנעשה במדיה חברתית הוא חדשנות בפירורים. תוכן כולל : תיאור האירוע, תמונת האירוע, ומבנה האירוע באיכות האינטראקציה שהיא תיטיב להתייחס אל האירוע בשלושה שלבים : לפני האירוע, הBuild Up שתיצרו, ועולם התוכן שתבזקו פנימה. תוך כדי האירוע אתם יכולים לשתף בתכנים ולחשוף את האירוע והתכנים למי שלא הגיע. וכמובן תיעוד ועדכון תכנים לאחר מעשה בתמונות, סרטונים ובטקסט. אין לשכוח שהדבר החשוב ביותר במדיה חברתית הוא לייצר אינטראקציה. חשבו על פי אופי האירוע ואיך תוכלו בפועל לייצר בו אינטראקציה. בעיני, אירוע הוא עמוד לכל דבר אשר צריך לנשום חיים ולהיות בעל ערך ברמת האקטיביזציה. מודל האירועים מאפשר לכם להכניס תכנים מגוּוָנים מבחינה טכנולוגית. עליכם מוטלת האחריות הקריאטיבית והחשיבה המעמיקה מה יהיה בפועל באירוע. יש בידכם למשל אפשרות לצלם סרטונים קצרים ישירות אל מודל האירוע ובאמצעות סרטים לספר על המתרחש מאחורי הקלעים של האירוע ועל ההכנות ובכך לייצר אקט של מציצנות וכמובן שיתוף… השמיים הם הגבול, וזהו העיקרון שהופך את הכול להרבה יותר מעניין וכל כך מְרַגֵש. “עשו טובה” לעצמכם באמצעות שירות אמיתי. אל תחשבו גורף, אל תחשבו מתוך מסה, חשבו חכם, איכותי ובאופן ממוקד לגבי ערך מוסף , בכך תמקסמו את רמתו ואיכותו של השימוש בכלי |

אירועים מעמוד | קבוצה | עמוד פרטי ראינו כי ניתן להפיק אירועים מכל אחת מהאופציות הרשומות לעיל. מה שכן יש להבחין בשוני קטן : אך ורק מאופציית הדפים הפרטיים והקבוצות ניתן לשלוח מייל גורף לכל מי שהודיע שישתתף באירוע ולעדכן בהתפתחות זו אופציה שאינה קיימת במודל של דפי החברה. כמו כן, רק בקהילות ובדפים פרטיים ניתן להזמין אנשים לאירוע על ידי מסד נתוני מיילים חיצוני שאותו ניתן להזין במעמד המשלוח |

לסיכום | מה אומר ומה אדבר? מקווה שבעקבות הפוסט הזה יֵרֵד מפלס האירועים המיותרים המגיעים אלי מדי יום לעמוד שלי בFacebook, ובמקומו יעלה מפלס האירועים האיכותיים שאיחשף אליהם, אלו שקשורים אלי ומדברים אלי וכן מעבירים לי מסר וערך אמיתי . אני כאן לכל שאלה, זהר…

קראתי חדשה חשובה באחד ממקורות המידע החשובים ביותר אשר סוקרים את Facebook את כל השינויים, החידושים והפרשנות – אני רוצה להצביע על הנקודות העיקריות ולנתח את מה שקראתי בכתבה הבאה : לינק | הכתבה הזו “זרקה” אותי למחוזות חשיבה רחוקים. פתאום נגלתה לתודעתי נקודת מבט שונה מדרך החשיבה שלי עד כה. האם בפועל Facebook רוצים להפוך את הLike למוצר נסחר ואם תיקחו זאת רחוק יותר,האם Facebook רוצה לסחור באהבה שלנו, בתחביבים שלנו על משקל הLike, חיבבתי, אהבתי ? שמתי לב לכך שבמהלך הזמן הצלחתי ליצור “משום מקום” ובוודאי לא ממקום מתוכנן סדרה מעט פילוספית שכל כולה מתרכזת בדבר קטן שמתומצת לכאורה, בָּערך הLike של Facebook . כתבתי על כך מכיווני חשיבה שונים את הפוסטים הבאים : Like | Facebook Collaboration & Us |  Facebook VS Google or Not  | ופוסט זה מהווה מבחינתי  שרשור המסרים הקודמים כשלב הֵמְשֵכִי שלהם |

את אורלי יקואל אני מכבדת מאוד ומקשיבה לדבריה מתוך שימת לב ובדריכות,  והנה קראתי באחד הסטאטוסים שלה מלפני כשבוע את השאלה הבאה – “האם Facebook ממש הפך להיות זירת המבצעים” אין ספק שהדבר הראשון שעלה בראשי הוא שהצדק איתה. לא ברור למה אני כצרכן של תקשורת חברתית במקום חברתי מוּעדת למצב שבו אהיה מופצצת במסרים שיווקים דביקים, לא זה המקום. אולם החשיבה שלי נדדה הלאה, לאפיקים רחבים יותר, ומצאתי את עצמי מהרהרת בכך שFacebook כבר מזמן לא מייצגת דבר אחד או טרנד מוגדר אחד, שכן כחצי מיליארד אנשים הופכים את המקום לרב גווני ומיועד לדברים שונים והלכות הִתנהלוּת שונות. מכאן ואילך ניתן להתייחס קצת אחרת לתופעה, והשאלה העיקרית היא איך ?

האם מתחם  Facebook יהפוך לזירת commodity לכל דבר ?  חשוב לי לציין כי זהו פוסט הגיגי והעליתי בו כמה מהרהורי לבי כך שאין בידי תשובות ברורות אלא הרבה סימני שאלה לגבי מה כן או מה לא. אני רוצה להביא לידיעתכם את ההתלבטות שלי ולפרוס בפניכם את היתרונות והמגרעות, דהיינו הסכנה והתועלת הטמונים בשימוש בזירה ומשם לברר איך מתקדמים. אין ספק שמעצם הגדרת הזירה כ”מדינה השלישית” בגודלה בעולם יקרו בה תרחישים שונים. נשאלת השאלה המהותית והחשובה לעניינינו בהתפתחות האבולוציונית של הזירה מה נכון לעשות ומה יוביל לתוצאות טובות יותר. לטעמי, נדרשת מצידנו זהירות רבה בנושא על מנת שלא ניקלע לעשייה של over float. מִבֵּין תכונות המדיה החברתית ידוע שהיא לא ממש סלחנית. היום נוח לי כאן, מחר לא. המהירות שבה ניתן לוותר על ההרגל ולעבור למקום אחר אינה צפויה מראש והתבנית המוכרת יכולה להתלקח בשניות |

שיווק סגמנטאלי : הסגנמנט החדש !  סגמנט אהבתי או סגמנט חיבבתי |  אין להכחיש שהפוסט שלי מגיע ממקומות שדווקא מזדהים עם ההתרחשות החדשה. עולם השיווק מאז ומתמיד שואף להגיע לתכונה סגמנטאלית, לפנות אל קהלים על פי בחירתם. כיוון זה לא בהכרח ישים או מַתְמיד, ולא תמיד הוא כלכלי ועל כן אין ספק שFacebook פתחה כאן את הצוהר לאפשרות ניסיונית מסוג זה. מה גם שאם נעשה זאת נכון זו תהיה ההזדמנות הראשונה שניצבת לנגד עינינו “להרטיב” את הקשר בין מותג | שירות | ארגון ובין הלקוח. מעצם העובדה שהלקוח מצביע באצבעות ובמקלדת ובוחר לחבב ולאהוב את המוצר, נוצר כאן ז’אנר חדש בתחום השיווק שהוא ז’אנר של חיבור רגשי בין לקוח למוצר |

אבי לן סימן רשום על תקשורת אנושית ® |  אין ספק שהמיתוג של אבי לן אומר הכול בעיני, הוא ממש צריך לשים סימן רשום על ההגדרה הכול כך מדויקת של החברה שלו והתחום שלו. זו נורה אדומה שצריכה להידלק אצל כולנו . אם במבצעים עסקינן עדין אנחנו צריכים לזכור שהזירה הזו והאקלים הזה מדבר בשפת התקשורת האנושית. לכן, החשיבה והפתרונות חייבים להיות מונעים מהמקום הזה, מההזדמנות הזו |

Tailor Made | אני רואה בהתפתחות הזו הזדמנות ממשית   דהיינו הזדמנות טובה להפוך את תרבות הצריכה שלנו לתרבות “מדברת” שמיסודה גם ”מתקשרת” ומשייכת את ההצעה העסקית לצרכים המעשיים של הלקוח ומזַמנת לו מטרות שהוא נקב בהן כמעניינות במפורש. כל זאת צריך להיעשות בעדינות, מתוך בדיקה ולמידה. בפועל יתברר שהמעט יעשה הרבה בזכות העובדה שהוא בהרבה יותר מדויק ומושתת על תכנון שקול !

איכות הimpression | בעיני, המהות של האפקטיבי משתנה מקצה לקצה  בעבר הליד היה מאוד לינֵיאַרי עם מטרה ברורה מאוד. היום לליד אפשרי יש דרגות שונות של אפקטיביות. כדאי לקחת בחשבון שאימפרשן של מדיה חברתית יכול להוליד כמה דברים במקביל : גם ליד לשם הגדלת נתח ארנק או להרחבת הקנייה ולא פחות חשוב לשם ייצור מדיה נרכשת Earned media. הדבר מודגם היטב באפשרות שלנו להשתמש בגולש כממליץ וכאנרג’יזר להבאת לידים נוספים |

 יש לשים  לב למי אנחנו עושים Like | ראוי להסב את תשומת הלב לכך, שהאחריות מוטלת כרגע מבחינתי על שני הצדדים. זהו רגע התפנית שבו גם הצרכן צריך להיות אחראי לצעדיו ולבדוק במשורה את תנועותיו. אכן מתוקף השאלה שהתעוררה בנושא, אולי זה הזמן שנבדוק את עצמנו ואת מהירות ההקלקה שלנו על המקלדת כי לLike יש משמעות המשכית וצריך שנהיה מודעים להשלכות שלה |

 

יש מי שלא ינעם לו לקרוא את הפוסט הזה,  שכן אני עומדת לשבור כמה מוסכמות וכמה דגמים להתנהלות אשר השתרשו לגבי הגישה לרשת. וזאת על מנת שנבין טוב יותר את המַטֶריה, וכך נחסוך מעצמנו טעויות מיותרות. איני מוצאת דרך אחרת לחדד את הנקודה חוץ מסוג של ניעור הראש בדמות של רשומה, פוסט באתר שלי.

דיסקליימר : הכול כמובן מנקודת מבטי הסובייקטיבית.

אני שומעת השכם וערב על חברות שרוצות להיכנס לעולם המדיה החברתית, על סמך הסיסמה ש”אם אתה לא שם אתה חס וחלילה לא קיים”, וכולן חייבות כביכול להיות בFacebook  Twitter ולפתוח בלוג משל עצמן. ובכן יש לי חדשות לכל העוסקים בדבר וגם לאלה שלא התחילו עדיין : החדשות בעיקרן לא מעודדות ומעט מעיקות, ועם זאת מבחינתי אני עושה לכם שירות גדול בהצבעה על כמה תובנות שינחו אתכם, במידה שתזדקקו להתחברות לתחום, בשאלה איך נכון להיות פה ולא איך לא נכון |

בכוונתי להעביר לכם בפוסט זה נקודות מרכזיות למה כן וגם למה לא,  מתוך ההנחה שמדובר רק על חלק קטן מהתמונה הגדולה. על כל פנים מוטב למקד את החשיבה טרום יציאה לדרך עם כמה תובנות משמעותיות שאליהן אני רוצה להסב את תשומת הלב.

העליתי את הנושא לדיון במתחם שלי בFacebook לינק לדיון ורציתי לייבא לכאן תגובה אחת אשר הניעה אותי לחשוב שעות נוספות ולגבש את המשך כתיבת הפוסט הנוכחי :

שבירת הפרדיגמות לא בהכרח על פי הסדר :

Paradigm one : לא כולם צריכים מדיה חברתית |  כן, כן, זה מדהים אבל ממש לא כולם צריכים להיות במדיה חברתית. ובמיוחד בשל החשש שאם אינכם מתכוונים באמת “לעבוד בזה”, דהיינו להשקיע, לייצר תשומות זמן איכותיות אתם עלולים להביא יותר נזק מאשר תועלת. כדאי להכיר בכך שיש הבדל משמעותי בין מהלך במדיה חברתית שיהיה ארוך טווח, מהלך שנעשה בכנות ומשתף הלכה למעשה את הארגון כולו וכן בונה תשתית לדיאלוג עם בעלי העניין בדיאלוג מול הארגון – לבין שימוש שטחי במתחמי המדיה החברתית כמתחמים לגיטימיים לקמפיינים ולהעברת מסרים שיווקים. הדברים כרוכים במתודולוגיה שונה לחלוטין כיוון שאלה הם שני דברים שונים. לגיטימי לכשעצמו שחברה תעסוק בקמפיין ותשמיש את מתחמי המדיה החברתית לטובתה אבל חשוב להבין שהדבר אינו מהווה תחליף למהלך האמיתי של מדיה חברתית בארגון |

Paradigm Two : לא כולם צריכים להיות בFacebook |   גם זו נקודה הראויה לחידוד. מדיה חברתית היא לא “תעשה לי Facebook”. אין שום סיבה להיות במתחם זה אם אין לכם משהו רלוונטי ומשמעותי לומר בו, ושוב אני מסייגת את ההבדל : אם אתם רוצים להשתמש בFacebook כפלטפורמה פרסומית שיווקית זה דבר אחד, בעוד שאם ברצונכם לייצר מהלך ממשי לאורך זמן ולייצר אקט היברידי בין מהלך הפרסום לבין מהלך השיח הנבנה צעד צעד הרי ההיערכות היא שונה בתכלית. חשוב עוד לומר מלכתחילה : הדבר העיקרי הוא לאפיין את קהל היעד שלנו ואת המטרות והיעדים שאותם נרצה להשיג. יכול להיות שנגלה, לגודל ההפתעה, שקהל היעד שלנו ממוקם בסלונה, תפוז, נענע עשר או אחר. עצם ההתעקשות שלנו על מתחם Facebook עשויה לעלות לנו ביוקר ולייצר פער עצום בין הציפיות שלנו לבין מה שיתרחש בשטח |

Paradigm Three : “לעשות בשביל לעשות” |  לא צריך לקיים מדיה חברתית רק לִשמָה  בלבד. אם עושים – עושים נכון ! בסופו של דבר, במקרה שלא נייצר מודל עבודה איכותי ולא נספק מוצא ליכולות של החברה, עלול הדבר לחזור אלינו כBack-fire וחבל. עלינו לפעול רק במידה שהפעילות עונה לנו על צורך, רק במידה שהעשייה עוזרת לנו בעניין הכרחי ומייצרת עבורנו פתרון, וכמובן רק כאשר הצעד שנקטנו מקדם אותנו במיתוג. ואם במיתוג עסקינן, זכרו ! ברגע שנכנסתם לתחום המדיה החברתית המיתוג שלכם עלול להינָזֵק שכן במקרה שלא תפעלו בצורה נכונה הרי קיבלתם תוצר שיהיה בגדר “הפוך על הפוך” |

Paradigm Four : מדיה חברתית “זה זול” | מדיה חברתית לא עולה כסף |  זו הפרדיגמה הכי קשה לניפוץ And yet ! תשכחו מזה ! מדיה חברתית היא בהחלט לא עניין זול ועל אחת כמה וכמה לא בחינם. מדיה חברתית ומהלך של מדיה חברתית גוזלים מאיתנו את הערך היקר ביותר והוא : הזמן. אם אין לכם זמן פנוי ב”כיס המשאבים” שלכם מוטב שלא תיכנסו לזה. אין שום טריקים בכובע ואין “חוכמות” ! רק אם תשקיעו מזמנכם, ומדובר על זמן משמעותי, תהיינה בידכם התוצאות המבוקשות |

Paradigm Five : כלי לפרסם את המבצעים שלנו |  כפי שאמרתי זאת גם בעבר, ראוי לזכור שהאחרים נמצאים כאן בשל האינטרסים שלהם עצמם ולא לשם המסרים שלכם. הכול במדיה חברתית מושתת על תקשורת, תקשורת חברתית. אם תשתמשו בפלטפורמות הללו מתוך עצלנות, מתוך גישת דַּחְיָנוּת כלפי כל נושא הדיאלוג כולל הזמן שהוא שואב , וכן אם תיגשו לעניין בחוסר חשיבה, בהיעדר מעוף, בזניחת הצורך בשיפור טכנולוגי מתמיד שיספק ערך ממשי ללקוח, הרי כל שתשיגו הוא לקוחות שיסתירו אתכם ולא ירצו לשמוע את דעתכם. אתם כאן כדי לשמוע את הצד של הלקוח, לספק את רצונו ולעזור לו להכיר אתכם מהמקום ש”משנה לו” וקשור לעניינו. מדיה חברתית אינה פלטפורמה שנועדה לייחצן את המבצעים שלכם. גם אם תצליחו במשך תקופת מה להערים על כולם, באיצטלה של כניסות מוגברות לאתר וכדומה … מצב עניינים זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן. על אחת כמה וכמה לא ככל שהדבר נוגע לעם ישראל שכידוע ממש לא מעוניין להיות “פראייר” | 

תובנה משמעותית שממנה הגעתי אל האמור לעיל :  ‫מעניין לגלות שחברות מתיימרות לנהל דיאלוג עם הלקוחות שלהן לפני שהן יודעות לנהל דיאלוג בינן לבין עצמן … לדעתי,  מהלך נכון במדיה חברתית מתחיל קודם כל ולפני הכול בתוך הארגון עצמו : צריך לדעת איך לאמץ את רעיונות המדיה החברתית ברמת המהות לא ברמת הטכנולוגיה ואיך להפוך אותם לכלי תקשורת איכותיים שמחלחלים פנימה. כשהחברה תדע מהו עולם התוכן שלה ובאיזו דרך העובדים שלה יתרגמו אותו למילים ולמעשים רק אז היא תוכל לתקשר עם החוץ ולשתף בזאת את האחרים.

תובנות | עצות  ——– “תצמיחו” סימן שאלה גדול על הנושא לפני יציאה לדרך,  בדקו אם יש לכם כוח אדם רלוונטי בארגון אשר יכול להעמיק בנושא ולתפעל אותו, קחו בחשבון שעם הזמן ככל שתלכו ותתפתחו כך התחום ישאב מכם יותר. העמידו מטרות ויעדים, הגדירו קהל יעד ואַפיינוּ את עולם התוכן הערכי שאותו אתם מתכוונים לבטא ! זו עבודה ויש לה אופי מתפתח, אבולוציוני ושואב כוחות מטבעו. מובטח לכם שסימן השאלה כשלעצמו יעזור לכם לדלוור את התובנות הנכונות. מכוח השאֵלה תמצאו מהם הצעדים החשובים שיש לעשותם ואיך להשיג את התוצרת האיכותית ביותר. קחו בחשבון שתחום המדיה החברתית ככל הנראה לעולם יישאר תחום של ניסוי מתוך טעייה ואל לכם להניח שקיים קוקטייל ברור ופתור מראש ביציאה לדרך, וראוי להיות ערוכים לכך שאתם נכנסים לניסוי ארוך טווח שיחייב אתכם אישית וללא סַפָּק חיצוני כדי להיות מעורבים ולקחת חלק פעיל במדיה.

אני שמחה לארח את דוקטור אשר עידן בסדרת הפוסטים שפתחנו  בה והעוסקת בתחום החינוך, האקדמיה, הכלים ללמד את התחום וכלים לשווק את התחום דרך כלי המדיה החברתית. למי שאינו מכיר את הפרויקט ניתן לקבל את נתוניו בלינקים הבאים. האחד : לינק  תמצית של סדר היום לפרויקט, והשני : לינק שבו תוכלו לקרוא את הפוסט הראשון שפורסם בסדרה זו. הרשומה הנוכחית מהווה את הפוסט השני בסדרה. בהמשך הדרך יפורסמו שניים נוספים. פוסט שיעסוק במחקר על התחום והוא מאגד בתוכו תובנות יסודיות להכרת השימוש בכלי המדיה החברתית במחוזות האקדמיה, ואחריו, הרביעי, יעסוק בכלים החדשים הקיימים לשרות איש השיווק בתחום האקדמיה ובדרכים התבוניות להשגת שימוש איכותי ובר תועלת |

הדרכה ולמידה ארגונית במדיה חברתית | ד”ר אשר עידן : כתבתי על ענפים רבים ועל כמה וכמה מחלקות בארגון. בין היתר כתבתי על ענף הפיננסים, הטלקום, הריטייל ועוד. אבל אני מתמקד בעיקר בענף הלמידה וההדרכה ובו גם התמחיתי יותר מהאחרים. אני מרצה באוניברסיטאות מִזֶה שלושים שנה. מִתוכָן, אני מלמד קורסים באמצעות האינטרנט (אי.לרנינג) כבר עשר שנים. בחמש השנים האחרונות, חלק ניכר מהתכנים שאני מלמד, הם בתחומי המדיה החברתית: מאז 2005 אני מלמד ניהול בכלי מדיה חברתית ובמקביל מודיעין עסקי בכלי מדיה חברתית, במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר אילן. מאז 2008 אני מלמד קורס למנהלי מדיה חברתית בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת”א.

בחמש השנים האחרונות גם חקרתי, יעצתי והרציתי לחברות חשובות בתחומי המדיה החברתית : עשיתי את השנים הראשונות עם סופראפארם, יעצתי לחברת פרטנר בתהליך הכנסת המדיה החברתית לארגון והרציתי לכעשר הנהלות אחרות בתחום. בשנים אלה גיליתי כי המדיה החברתית מביאה מהפכה יסודית בתחומי הלמידה , ההדרכה והחינוך. מתודולוגיות הלמידה הידועות לרובנו כבר פותחו באוניברסיטאות, במשרדי חינוך, ובמחלקות ההדרכה של ארגונים במשך כמאה שנים, כמעט לכל אורך המאה ה- 20. עד להופעת המדיה החברתית, הלמידה נתפסה כפעילות מונולוגית מהמורה-המדריך היודע, אל התלמידים שלא יודעים. המדיה החברתית מביאה בעקבותיה תפיסת הדרכה ולמידה שונה לחלוטין. הלמידה נתפסת כפעילות דיאלוגית משותפת שבה לוקחים חלק סימטרי, אם כי לא בהכרח שווה, גם המורים וגם הלומדים. סוג זה של למידה מערב רגשות ומוטיבציה פנימיים המעודדים ביטוי עצמי, אמפטיה , הכרה ביכולת, ועוד.

חלק א : איך המדיה החברתית משנה את הלמידה, ההדרכה והחינוך המאפיינים הייחודיים לַהדרכה ולַלמידה במדיה חברתית.

למידה שיחתית : הסיטואציה הבסיסית של Facebook או של בלוג וטוקבקים, היא סיטואציה של שיחה. המשתמשים במדיה החברתית, התרגלו להציג דברים לא במונולוג מהסוג של ספר, אלא כשיחה או רב-שיח. לכן זה מעודד Brainstorming.

למידה  מעודכנת : Twitter וFacebook ובלוגים עם טוקבקים וגוגל, מאפשרים עדכון מתמיד של הידע ושל נושאי הלימוד, באמצעות כלי ניטור וכלי אגרגציה של המדיה החברתית.

למידה מעורבת עם engagement ורמת מוטיבציה גבוהה : הסיטואציה הקבוצתית המתמדת, סוחפת רגשית.

למידה עם מוטיבציה פנימית : במדיה  חברתית, המקל והגזר (השכר והעונש) שהן מוטיבציות חיצוניות, הרבה פחות אפקטיביים מבעבר. לעומת זאת המוטיבציות הפנימיות כגון ביטוי עצמי, הכרה וכו’, הן הרבה יותר אפקטיביות.

למידה אקטיבית : המשתמשים הם יצרני התוכן. אין ספר לימוד סגור מראש. הלומדים תורמים לטקסטבוק הגמיש והדינאמי.

למידה ללא גבולות : ככל ש”הכיתה במדיה חברתית” גדולה יותר,מתקבלת חוכמת המונים גדולה יותר שאף משתתפת בפועל בתהליכי הלמידה. חוכמת ההמונים תורמת ללמידה בשלושה תחומים: א,  וריאביליות גבוהה של רעיונות. ב, אקספוננציאליות של רעיונות הנובעת מחוקי מטקלף וריד. ג, חיישנות גבוהה לחדשנות בזמן הקרוב לריל טיים.

למידה מותאמת :  בכל מקום, בכל זמן, ובכל קצב.

שיווק וגיוס מאוד אפקטיביים של כמות הלומדים : באמצעות דף אוהדים בFacebook  או עוקבים בTwitter, אפשר לגייס לומדים רבים ולדעת לערוך עליהם אנליטיקה גם כאמצעי לגיוס לומדים וגם למעקב אחרי מצבם של הלומדים. אפשר לארגן את הלומדים בקהילות אונליין ואוףליין עם אירועים מסוג הרצאות פומביות, מסיבה, וכו’.

קהלי מטרה ללמידה : הדרכת עובדים בארגון, הוראה במוסדות להשכלה, הדרכת לקוחות על מוצרים חדשים או  על שירותים חדשים, שירותי הדרכה מסוג מצגות, סרטונים או טקסטים למטרות שיווקיות ומכירתיות.

שלבי ההקמה של מערכת הדרכה והלמידה במדיה חברתית | חיפוש חומרי לימוד רלוונטיים בגוגל ובTwitter . התחברות ואגרגציה לחומרי הלימוד. הקשבה לחומרי הלימוד. תגובה לחומרי הלימוד ואחר כך יוזמה בבחירת חומרי הלימוד. הקמת קהילות למידה אוף ליין ואון ליין. בדיקת ROI : איכות הלמידה, כמות הלמידה, תכנים חדשים, הערכה.

הארכיטקטורה של התוכן במערכת ההדרכה הלמידה : בבסיס התוכן נמצאים טקטסטים בויקי או בבלוגים, וידאו בYouTube, מצגות בסליידשר, ספרים בסקריבד, תמונוטת בפליקר. בFacebook אפשר להפיץ את התוכן, ליצור מעורבות engagement, לעשות Brainstorming, ולהרוויח מחוכמת ההמונים. בTwitter ניתן להודיע על אירועים, עדכונים ושאר עניינים שוטפים.

מהי פדגוגיה 2.0 ? עקרונות Web 2.0 ויישומיהם בחינוך

א. Web 2.0 :  המשתמשים הם יצרני התוכן העיקריים ולא חברות המדיה והעיתונים הגדולים.

חינוך 2.0 :  התלמידים הם יצרני חומרי הלימוד ולא המורים ולא מערכת החינוך או האוניברסיטאות. מה זה וויקי- כיתה ? קונסטרוקטיביזם !

ב. Web 2.0 : הנתונים הם הנכס העיקרי ולכן יש להשביח אותם ולהופכם לייחודיים (ראה השימוש שסקייפ עשה בנתונים שנאספו מקאזה, ולכן הוא נמכר ביותר מ4 מיליארד דולר).

חינוך 2.0 : נתוני התלמידים הם נכס מרכזי עבור המורה ועבור בית הספר. באמצעות כריית נתונים על הלומד, המורה יכולה לדעת על מצבו הפדגוגי-לימודי-קוגניטיבי-רגשי-חברתי בזמן אמת. אין צורך לחכות עד סוף השליש או עד סוף השנה. ההערכה היא מעצבת ומתמשכת.

ג. Web 2.0 : הַכְוֵון את משתמשיך לתעל את אפקט הרשת (חוק מטקלף האומר כי עוצמת הרשת גדלה חזקתית בעוד שמספר המשתמשים גדל חשבונית) לטובתך, כך שייצרו שיווק ויראלי לשירות שלך.

חינוך 2.0 : כל תלמיד יכול למנף לטובתו את חוק עוצמת הרשת באמצעות למידה מבוזרת אד-הוקית: חיפוש בגוגל, פנייה לפורומים, פנייה לבלוגים וכו’.

ד. Web 2.0 :  נסה להמיר כל מוצר לשירות.

חינוך 2.0 : ממשלות צריכות להפוך את כל ספרי הלימוד לשירות Web, לפי עקרונות של “חינוך פתוח וקוד פתוח”. למשל ממשלת ישראל יכולה לרכוש “בכמה גרושים” את זכויות היוצרים מכל המול”ים של כל ספרי הלימוד ולפרסם אותם בחינם בפורטל מערכת החינוך. לא צריך יותר שתלמידי א,ב, יסחבו עשרות קילוגרמים של פסולת עץ (נייר) על גבם. לביטים אין מסה, לאטומים יש.

ה. Web 2.0 : רק חלק מהזכויות שמורות. עודד שיעתיקו ממך (האקביליות).

חינוך 2.0 : מותר להעתיק במבחנים ובעבודות כמידת החומר הנחוץ לך. שיתופיות ועבודת צוות הם ערכים חשובים בעידן Web 2.0. האינדיבידואלים הקיצוני הבא לידי ביטוי במבחנים ובהישגים תחרותיים הוא נחלת העבר. הוא נחלתה של סביבת העבודה האוטומטית שעליה מלגלג צ’רלי צ’פלין ב”זמנים מודרניים”. הרעיון “רק חלק מהזכויות שמורות” בחינוך פירושו שההעתקה היא התקדמות על גבי הכתפיים של אחרים כבסיס שעליו אנו עומדים ועושים Re-use, למטרותינו.

ו. Web 2.0 : אין יותר גרסאות שמשודרגות רק מִידֵי כמה שנים. שדרג כל כמה ימים ואפילו כל כמה שעות.

חינוך 2.0 : אין עוד צורך לפתח קורסים באוניברסיטאות ומקצועות לימוד בבית הספר במשך שנים. יש לעדכן בזמן אמת מִידֵי כמה ימים או שעות בהתאם לנתוני המשתמשים בקורס, (או במקצוע)

ז. Web 2.0 :  שתף ! אל תשלוט !

חינוך 2.0 : מרצה ומורה, אל תשלטו בתלמידיכם ואל תפחידו אותם בציונים. שתפו אותם בהערכה, בתכנון הלימודים באמצעות הדו שיח וזמינות כלי התגובה המיידיים ברשת. תלמדו מהם.

ח. Web 2.0 :  פתח יישומים שטובים לכל מכשיר (סלולר, פי.סי. טלוויזייה, מיקרוגל, וכו).

חינוך 2.0 : מותר להכניס סלולר למבחנים. הלמידה נעשית בכל מקום.

ט. השתמש ב”חוק הזנב הארוך”: האומר כי אפשר להרוויח יותר ממספר גדול של שירותים (שירים למשל) למספר גדול של קהילות, מאשר מספר קטן של שירותים (להיטים) להמוני אנשים.

חינוך 2.0 : אין יותר גאונים ומחוננים. אין אינטליגנציה אחת. למבחנים פסיכומטריים אין כל ערך. כל אחד הוא גאון בתחום אחר. ריבוי אינטליגנציות (גרדנר). אינטליגנציה רגשית, אינטליגנציה חברתית, אינטליגנציה גופנית וכו’ וכו’.

י. Web 2.0 :  חֲדַל להתבסס על מותגים להמונים ובמקום זאת עבור לתגים לקהילות.

חינוך 2.0 : אין יותר חינוך להמונים הנקבע מלמעלה. כל קהילה אחראית על החינוך שלה. אין עוד מושג של משורר לאומי, כי זה הפך למותג חינוכי. אין היסטוריה לאומית, שהרי זו למעשה בגדר מותג חינוכי. יש הרבה משוררים. יש הרבה היסטוריות.

חיפשתי מאמר מעניין ברשת המדבר על הסוגיה הזו דהיינו על הקשר בין צרכנות, כיס, ארנק ונשים. האמת היא שקיימים המון חומרים ברשת בתחום הנדון ויחסית הוא מסוקר היטב, אבל נוכחתי שהמחקר הספציפי הזה גרם לי להתעכב על הנושא הרבה יותר מהאחרים. הוא מאופיין בפשטות המסר שלו ובַדיוק שבו הוא מציג ברמה הפרקטית פתרונות לשאלה “מה יוצא לי מזה” ומהו שעשה עבורי את כל ההבדל ? ידוע שתחום הצרכנות בממשק האינטרנט משתנה מיום ליום, הזדמנויות חדשות נפתחות השכם והערב. לאור זאת המשימה המרכזית של אנשי השיווק בנקודת זמן זו היא לדעת לאבחן  את קהלי היעד, לברר מה נוכל לקחת מהרגלי הצריכה שלהם ואיך נוכל להתאים את התובנות הללו  לתוכנית השיווק הענפה. בשל החשיבות של האישה במשבצת הצרכנית ועל אחת כמה וכמה על סמך ממצאי המחקר במשבצת הצרכנית הדיגיטלית החלטתי להתעמק במחקר ולקרוא חומרים נוספים שנכתבו עליו וכן לתרגם עבורכם את עיקרי הדברים, משלל החומרים המעולים שנאספו אודות מחקר זה ברשת |

Women in their Digital Domain | נשים במרחב הדיגיטאלי שלהן  לינק למחקר המלא : לינק

פוסט זה מבוסס על מחקר שנערך בשנת הפעילות  2009 בשיתוף פעולה של החברות : Microsoft Advertising, Mindshare וOgilvy  אין ספק בכך שהעולם הפך לעולם דיגיטלי, כמוסכם על הכול. עובדה זו הביאה בהכרח לשינוי דרמטי בכל הקשור לתרבות הצריכה שלנו ובאופן ישיר שינתה את גם עולם השיווק מקצה לקצה. עבור נשים אשר עדיין מחזיקות ביד רמה בכל הכרוך בהוצאות הבית (בארה”ב לכל הפחות) עולם הדיגיטל ממלא צרכים ייחודים אשר מן העֵבֶר השני של המתרס מאפשרים לאנשי שיווק להציע מהלכים של שילוב יחסי גומלין ודיאלוג עם המותגים ומוצריהם. השאלה היא איך יכולים אנשי שיווק לייצר תוכנית עדכנית והולמת עבור לקוחותיהם דרך כלי הדיגיטל החדשניים.

ומהמבט הנשי עולות שלושת שאלות עיקריות :

איך נשים בכל הגילאים ובכל קשת הפורמאטים השונים של החיים משתמשות בטכנולוגיה ?

איך יכולים המותגים ליישר קו עם עולם הדיגיטל והכלים שהוא מזַמֵן ולייצר מערכות קשרים מעמיקות יותר עם אוכלוסיית הנשים ?

איך אנשי שיווק יכולים לתכנן ולעצב קשר אמיתי בין מותגים ללקוחות במרחב הדיגיטאלי ?

נשים הן פקטור חשוב מאוד בדמוגרפיה עבור אנשי שיווק. יש להן כוח ארנק והן משפיעות על סד”ג של שמונים אחוז מההוצאות על משק הבית. הן אקספרסיביות ומחוברות. לנשים על פי המחקר יש גישה שונה ומבט אחר לגמרי על העולם הטכנולוגי מאשר לגברים. ולכן, אנשי שיווק מתוחכמים והמעוניינים לנהוג בחוכמה חייבים לכלול נתון זה במערך השיקולים שלהם כהתנהגות דיגיטאלית עליה יש לשים את הדעת. המחקר עוסק באריכות בבירור נקודת המפנה שהיא איך הנשים השתנו ויצרו טרנספורמציה במציאות הדיגיטאלית. ואיך העולם הטכנולוגי משפיע באופן כללי על המציאות של נשים מכל הגילאים ובכל מגוון הרמות וצורות החיים.

המבט הכמותי של המחקר חושף שלושה סגמנטים בקרב הנשים, בנתונים המשתנים על פי פרמטרים שונים :

9% מוגדרות כמרוחקות מהעולם הדיגיטאלי

75 % מוגדרות כשוחות בזרם הדיגיטאלי : במיין סטרים

16 % כדיגיטל דיוות שהן באופן לא מפתיע כלל וכלל חלות על הקהל הצעיר יותר בקרב הנשים.

הקבוצה השלישית מייצגת באופן משמעותי את האמור להתממש בעתיד הקרוב. בפועל, כימוּת הנתונים מתורגם לחלונות הזדמנויות חדשים עבור מותגים לשם יצירת קשר עם הקהל הנשי במרחב הדיגיטאלי וכאן אין סוף לאפשרויות הצמיחה והגדילה שמתעצמות עקב השקעה בכיוון זה .

אנשי שיווק חייבים להבין את הצרכנות הנשית, את הצרכים הקמעונאיים שלה, את היכולת שלה להביע דעה שיש בה תוקף, ועל סמך כל זאת צריכים לדעת לספק פתרונות אשר יחזקו את הקשר בין המותג והלקוח ויעמיקו את מערכת היחסים.

חיפוש, שיתוף & קניה

חיפוש במציאות און ליינית של 24/7 – סיפוק מיידי. האינטרנט שינה מעיקרו את האופן בו נשים מחפשות אינפורמציה , ובכלל זה אינפורמציה צרכנית. ויתרה מכך, האינטרנט מייצר נגישות ואגריגציה של מידע על מחירים , ותנאים זמינים להשוואה ולהערכה. לסיום, המידע שמדולוור מייצר יותר אינטימיות בקבלת ההחלטות דרך חווית הצריכה הדיגיטאלית. 

שיתוף קהילות נשים באינטרנט הן השניות בגודלן ובהתעצמותן במציאות האון ליינית. חשוב להדגיש שזהו המקום השני והמכובד מייד אחרי קהילות העוסקות בפוליטיקה. בנוסף נשים הן שחקן בולט ומשמעותי בכל הקשור לפעילות ולמציאות במדיה חברתית. עורכי המחקרים טוענים שכמות הפרופילים בפייסבוק ומייספייס למשל עולה על כמות הפרופילים של המין הגברי. קבוצת הדיגיטל דיווה היא קבוצה שמסומנת כקבוצה עם נטיות יותר חזקות להשתלבות בעולם המדיה החברתית ובמקביל גם סומנה כקבוצה עם פוטנציאל גבוה מאוד בכל הנוגע לשיתוף. נשים אוהבות לשתף עם משפחה וחברים ויותר מִמוכנות לשתף פעולה בשיחה עם מותגים שונים .

קניה לא רק נשים אוהבות לקנות, אבל יותר מחמישים אחוז מקהל הצרכניות אומר שהאינטרנט והסלולר שינו את הדרך הצרכנית שלהן - 57 אחוז לשם דיוק . הרבה מהרכישות נעשות במציאות און ליינית וכמו כן בשעות מאוחרות כשכולם ישנים. סד”ג של 62 אחוז מהנשים משתמשות באופן חופף הן בצרכנות און ליינית והן אוף ליינית. כולן העידו על כך שטרום הקניה הן מבצעות חיפוש ברשת, אוספות אינפורמציה וממנה עוברות לקבלת החלטות על הרכישה.

מבין ההמלצות לאיש השיווק אדגיש את הנקודה המשמעותית ביותר והממוקדת ביותר בעיני. הדגש הוא על משבצת היוזמה,לפיה ראוי שאתה תיזום, שתהיה קריאטיבי, שתעשה . לא עוד שימוש בעולם השיווק והפרסום ממבט-על ומגובה “מגדל השן”, אלא שימוש ביתרונות הטכנולוגיים העדכניים במהלך אקטיבי שבו העבודה נעשית במאמץ רב יותר, והופכת למאתגרת יותר ודיפרנציאלית . זהו שינוי משמעותי ויתרונו בכך שהוא מחזק את האיש שיקח את המושכות לידיו, שילך לתועלתו בדרך הLinchpin הכוונה לאיש השיווק המודע לכך שבכל יום אפשר להמציא מציאוּת חדשה וכי בתוך תרבות הכאוס שלנו השליטה היחידה שבאמת מצויה בידנו היא זו שאותה אנחנו עצמנו מובילים ובה אנו קובעים את הצלחת המהלך. 

פוסט ראשון מתוך סדרה העוסקת בנושא לימוד מדיה חברתית | חיבור לאקדמיה | חיבור לתחום החינוך | כיצד האקדמיה צריכה לשווק את עצמה בכלי המדיה החברתית. להסבר המורחב על הסדרה : לינק |

הרשומה הראשונה תעסוק בזוויות שונות של הבנה לנקודה ולשאלה : כיצד צריך ללמד מדיה חברתית. זהו פוסט קבוצתי הכולל שבעה כותבים ניפרדים כולל אותי. אחלוק לכותבים את הכבוד לאמור את דברם ראשונים, ולאחר מכן ארכז את הנקודות החשובות ואת הדגשים שבחרתי להבליט מטעמי, כסיום וכחותמת לפוסט זה |

אשר עידן | מה ללמד ? מהי מדיה חברתית ? המהפכה הדיגיטאלית והעידן הפוסט- תעשייתי חוקי העידן הרישתי : חוקי מור, גילדר, מטקלף, שירקי, אנדרסון ולסיג המדיה החברתית כטכנולוגיה ומתודולוגיה של התרבות הפוסט-מודרנית. סדנת התנסות בגוגל, Facebook, וTwitter. המדיה החברתית וכלכלת הזנב הארוך. המדיה החברתית והניהול בשיטת חוכמת ההמונים. שיווק ופרסום במדיה חברתית. שירות לקוחות במדיה חברתית. גיוס עובדים במדיה חברתית. מכירות במדיה חברתית. פרוייקט גמר. מי ילמד ? הרצאות המבוא של המרצה ומרכז הקורס. אחרי כשלוש  הרצאות יש להביא מרצים אורחים מהשטח למשל : מרצה מענף הבנקאות, מרצה ממחלקת השיווק, מרצה ממשרד פרסום העוסק במדיה חברתית, שר או חבר כנסת שידבר על ארגונים ציבוריים במדיה חברתית, מומחה לניהול, מומחה לתוכן, מומחה לכלכלה, איש תקשורת מהטלוויזיה או מהעיתונות. המרצה ומנחה הקורס ירכזו את המסקנות מהמרצים האורחים. מצגות של תלמידי הפרוייקט. סיכום הקורס על ידי המרצה ומרכז הקורס. שלבי פרוייקט הגמר. חיפוש חומרים רלוונטיים בגוגל ובTwitter. התחברות ואגרגציה לחומרים הרלוונטיים לפרוייקט במרחבי המדיה החברתית. הקשבה לחומרים. תגובה לחומרים ואחר כך יוזמת כתיבה של חומרים. הבאת החומרים לכיתה, הצגתם ב PowerPoint, ודיון בכיתה באמצעות הכנת מצגת. קבלת משוב מהתלמידים ומהמורה. כתיבת מסמך טקסט קבוצתי. הפרקים של המסמך הם : פרק הצגת בעייה ארגונית, ניהולית או מחקרית. פרק הצגת שני פתרונות קיימים. פרק בדיקת שני הפתרונות והערכתם תוך כדי חשיבה ביקורתית על היתרונות והחסרונות. פרק פתרון חדשני. בדיקת חדשנותו באמצעות חיפוש בגוגל ובTwitter. פרק מקורות |

יניב לויתן | לימודי מדיה חדשה מדע התקשורת הוא אחד המדעים הצעירים בקרב קבוצת מדעי החברה. ראשיתו אי שם בימי מלחמת העולם השנייה כאשר קבוצת חוקרים אמריקנים ניסתה להתמודד עם סוד ההצלחה של מנגנון התעמולה המשוכלל ששירת את גרמניה הנאצית ולהבין את מרכיביו. כיום האינטרנט וערוצי המדיה החברתית מאתגרים מושגים מרכזיים במדע התקשורת ויוצרים שפע אפשרויות למחקר בתחום. במרכזי מחקר אקדמיים רבים ברחבי העולם חוקרים כיום את השלכות מהפכת “התקשורת מתווכת המחשב” על שלל מרכיבי החברה שלנו. כחוקר תקשורת אני מוצא עניין רב בניסיון להעמיק את הידע בתחום המדיה החדשה. התחלתי את דרכי בחקר התקשורת כאשר בחנתי את התפתחות האינטרנט (חקרתי בעיקר את ההיבטים השליליים של הרשת הנובעים מהשימוש לרעה שעושים ארגוני הטרור באינטרנט) באמצע שנות התשעים. כיום אני מלמד את המדע החדש ומעביר קורסים שונים בנושא תקשורת ואינטרנט. במסלול אחד, אני מלמד את הקורס הקלאסי “מבוא לתקשורת” ובמסלול שני אני מעביר קורסים מתקדמים הקשורים למהפכת המידע : תקשורת בעידן המידע : חשיפת מרכיבי מהפיכת הניו מדיה. שיווק בעידן המידע : קורס המציג את עקרונות הפעילות השיווקיים במדיה החדשה הלכה למעשה. מניסיוני נראה כי הסטודנטים אשר הגיעו לקורסים הללו לאחר שסיימו את הקורס “מבוא לתקשורת” מפיקים תועלת רבה לאין ערוך מאלה שמתחילים מאלף, ויכולים להבין בצורה מיטבית את השלכות מהפכת התקשורת. הקורס החדש שלי, “שיווק בעידן המידע” הינו קורס מתוקשב במלואו. זה אומר, שהסטודנטים לומדים את החומר בזמן שנוח להם ובמקום שנוח להם. אני מאמין שסת’ גודין היה מכנה זאת “לימוד בהשראה “… אני מאמין שבעתיד הלא רחוק נראה שינוי של ממש בחוגים ללימוד תקשורת. לצידם של קורסי מבוא כדוגמת “מבוא לתקשורת המונים” יופיעו קורסים רבים הקשורים לתחומי ה”ניו מדיה”. מכיוון שעולם ה”ניו מדיה” הוא מטבעו ישים ביותר, נקבל קורסים פרקטיים מאוד שגם יַקנו לסטודנטים כלים לשימוש מיידי. יתרה מכך, מספרם של הקורסים המתוקשבים (למידה מרחוק) יעלה בצורה ניכרת ויאפשר ליותר אנשים נגישות להשכלה הגבוהה |

גילה גדעון | מדיה חברתית הולכת ומתמסדת. בעבר נטען שמדיה חברתית צריך ללמוד לבד, מתוך התנסות, מהיכרות והתמצאות אישית בנבכי הזירה, ומתוך כך ללמוד מה עובד ומה לא. כיום אני יכולה לומר בוודאות שזו תורה שאותה ניתן גם ניתן ללמד, ואנו מתחילים השנה לראות זאת מיושם בשטח. הבסיס המנחה אותנו בבניית מערך לימודִי להוראת מדיה חברתית צריך להיבנות מתוך התשובות לשאלות : מיהו קהל היעד, ומה הידע שהוא מביא עימו ? מה צריך אותו “קהל היעד” לדעת עם סיום הלימוד ? לדוגמא : כשחברות פונות אלי על מנת לתת הרצאה בארגון, תמיד אשאל אותן “מה אתם רוצים שהקהל יידע לעשות בסופו של יום ?”. במילים אחרות : מה מטרת הקורס ? האם הקורס מיועד להעשיר את הקהל במסגרת יום עיון או שהוא בגדר “יום כייף” של החברה ? האם הלימוד אמור לתת פרזנטציה למדיה חברתית עבור מנהלים לקראת כניסת החברה לתחום ? או, האם אותם מנהלים אמורים לדעת להתערות במדיה חברתית בכוחות עצמם לאחר הלימוד ? מדיה חברתית, בדומה להרבה מקצועות, נחלקת לתיאוריה ומעשה וכך אף צריך להיבנות אופן הלימוד : תיאוריה : מדע הרשתות, אסטרטגיות שיווק, אסטרטגיות פעולה ברשת, חוכמת המונים נצברת. מעשה : הכרות עם הכלים השונים ברמה המעשית. תרומתו ויתרונו של כל כלי, מגבלותיו, האפשרות לנטר אותו, המיומנות והידע הדרושים כדי להחליט “איך ומתי” לשלב בין הכלים השונים לשם יצירת סינרגיה. הרצאה פרונטאלית תייצר הכרות עם התיאוריה. היא תְפַתֵחַ מודעות ותרחיב את החשיפה לנושא. עם זאת, ברגע שהתלמיד יידרש לביצוע מעשי הוא לרוב ייתפס עם “הלשון בחוץ”. הסיכוי ליישום לאחר לימוד תיאורטי, מניסיוני, גובל בפחות מ-50%. עם זאת, קרוב לוודאי שכאשר ישולבו בלימוד תרגילי יישום הן של התיאוריה והן של לימוד הכלים ההפנמה תהיה מקסימאלית. מדיה חברתית, בשל תנאי הזירה שבה היא נולדה, כמציאות חיה ונושמת, דורשת לימוד מעשי , שגם הוא ינבע מתוך השטח. היא דורשת לימוד חי ומקוון ברשת. הפרדה משטח מחייתה הטבעי יהווה אקט מנוגד לחלוטין למהותה האמיתית. על כן אני גורסת פחות תֵיאוריה ויותר עשייה |

נטע דורון | תחום המדיה החברתית תפס מקום ותפס תאוצה בשנתיים האחרונות עד כדי כך שלעיתים נדמה שחיינו תמיד התנהלו בצידו. לעוסקים בתחום לעיתים קשה להסתכל קצת מחוצה לו. לכן, לדעתי, כאשר “מלמדים” את התחום בארגונים, כדאי תמיד לזכור: עבור רבים מדובר בתחום חדש לגמרי. המהפכה עודֶנה במצב התהוות. ללמד מדיה חברתית ושיווק נכון במסגרתה ניתן לדמות ללימוד רכיבה על אופניים. בסופו של דבר הכל יידעו וישלטו בכלי במיומנות ובמידה זו או אחרת, אך כל אחד ואחד יתקדם בקצב שלו. יש שיפלו שוב ושוב בדרך, ויש אשר יודעים כבר את סוד שיווי המשקל וירכבו במהירות קדימה אחרי הכְוונה קלה. מהם הדגשים העיקריים בהטמעת נושא מדיה חברתית בארגונים ? ההתנהלות בשלבים תהיה אבן היסוד של כל התהליך. שלב א’ : לגרום לכל הארגון הָחֵל מזוטרי העובדים ועד להנהלה להכיר בחשיבותה של המדיה החדשה הזאת ולהבינה לַאַשוּרה. שלב ב’ : להניע תהליכים, אך תמיד לחשוב ב”קטן”. תחילה ניטור שיחות והקשבה. אחר-כך מעבר לאנגייג’מנט לפי הצורך ואז גלישה איטית אך בטוחה לכיוון הרמת בלוגים מקצועיים עבור הארגון, והדרכה בהתנהלות מסודרת ושיטתית בפלטפורמות חברתיות מובילות. שלב ג’ : שכלול והעמקה של נושא ההתנהלות במדיה. לאורך כל הדרך, היות שמדובר במדיה חדשה, מי שמלמד את הנושא בארגונים חייב להדגיש שיש תמיד אלמנטים של ניסוי וטעייה בתחום. אבל, כידוע לא הביישן למד, וכאשר יש נכונות, מקוריות ותעוזה מובטח לך שתצא נישכר. לסיכום, הדבר היפה ביותר בהוראת תחום המדיה בארגונים הוא להיווכח בהבדלים הדרמטיים המהירים שקורים שם לאחר ש”תפסו את העסק” מארגון שלא ידע לאיית פייסבוק לגוף שמחזיק קהילות לתפארת שם, Twitter, בLinkedIn ובדומיהם, ואפילו מכיר מהו Foursquare ויש לו שם Venue שוקק חיים.

אריאלה דניאלי | לא פשוט ללמד מדיה חברתית, במיוחד לאנשים שנרתעים מטכנולוגיה והמילה “Facebook” או “Twitter” יוצרת אצלם dissonance. עם זאת, מתברר כי הרבה עסקים קטנים היו מאוד רוצים להשתלב במדיה החברתית אבל לא יודעים כיצד להתחיל ומה לעשות. ללמד שיווק ברשת החברתית : שלב ראשון מתחילים מאפס, דהיינו מהגדרת מונחים בסיסיים. ראשית נפתח בהסברת המונח מדיה חברתית ובהדגשת הצורך לדעת כיצד מנוהלת שיחה ברשת ממש בתמציתיות, עדיין לא לצלול פנימה.  שלב שני מי הגופים שמשתתפים בשיחה המתנהלת ברשת : לקוחות, משקיעים, עובדים, מתחרים, מעריצים ואוהדים, מבקרים וכדומה. שלב שלישי  ניתוח מדוע כדאי להיות חלק מהשיחה החברתית ומונה אחת לאחת את הסיבות בצירוף הסברים.פרסום אקטיבי הצרכן מתקשר איתנו ישירות, שימוש מקסימאלי בהמלצת פה לאוזן, הגעה לקהלי יעד נירחבים – כמותית וספציפיים, פרסום 24 שעות ביממה  שידרוג עדכני המשקף חדשנות ויצירתיות לגבי העסק מול הלקוח הנגישות למדיה חברתית הכוללים מגוון אמצעי גישה ; סלולר, מחשב, בניית אמינות : המלצת חבר שווה יותר מכל דבר, יחסי ציבור באמצעות דוגמא רלוונטית. שלב רביעי ממה צריך להיזהר במדיה החברתית שלב חמישי מענה אפקטיבי לשאלה מה עסק קטן יכול לעשות במדיה חברתית : בניית מותג. מכירות, מתן שירות,  בניית מערכת יחסים עם הלקוח,מחקרים שיווקיים – באמצעות סקרים, הזמנה לאירועים. שלב שישי קופצים למים והכלים שרלוונטים. שלב שביעי שימוש בדוגמאות  זה הזמן לעשות שיעורי בית. אחד הדברים היעילים הוא שימוש בדוגמאות של מתחמים דומים לפעילות של אותו בעל עסק. זהו בעצם השלב שבו טוב להראות כיצד התיאוריה הופכת למעשים. מדובר על שלב מאוד חשוב בלמידה ועליו הייתי מתעכבת בהרחבה יתרה. בשלב זה יש לבחון מה נעשה בדף דומה, מהי האסטרטגיה שנבחרה, מהם המסרים העיקריים, כיצד הדף מתקשר עם הצרכנים, מה הוא עושה לטובת ההצלחה, במה מתבטאות חולשותיו, כיצד הצרכנים בדף מגיבים, כיצד ראוי להגיב על ביקורת שלילית בדף. כאן הייתי מנסה לשאול את בעל העסק מה דעתו ? מה הוא היה עושה אחרת ? מה הוא היה עושה בצורה דומה ? כל זאת מתוך כוונה לחבר אותו לעולם החדש של מדיה חברתית. שלב שמיני  המלצות. אז יופי, עכשיו בעל העסק קצת מבין מה זאת מדיה חברתית והוא כבר צפה במתחמים דומים לשלו. אבל כיצד לגרום לכך שמחר בבוקר יקום ויתחיל לעבוד ? בנקודה זאת צריך לעזור לו. עזרה הכוללת תוכנית עבודה שכוללת הגדרת העסק, האסטרטגיה, אופן התקשורת במדיה החברתית ואף העלאת רעיונות ראשונים להתנעת הפעילות. חשוב לציין ! תהליך הלמידה לא לוקח שעה, הוא דורש מספר מפגשים והרבה סבלנות, אבל  העיקרון הוא לגרום לבעל העסק להתרגל למדיה החדשה |

מורית רוזן | איך אני מלמדת את תחום המדיה החברתית ?  כבר למעלה משלוש שנים אני מלמדת אנשי משאבי אנוש וגיוס את תחום המדיה החברתית. בשנה הראשונה לימדתי רק סוג של “מבוא”: מה בעצם יש שם בעולם זה של המדיה, ובשפה הזאת …  בתחילת הדרך נהגנו להיכנס לחדר של אנשי משאבי אנוש באחד הארגונים ולשאול “למי יש כרטיס בLinkedIn או Facebook” ? רק 5% מהיושבים בחדר הגיבו, וגם אלה הצביעו עדיין בביישנות מסויימת. היום המצב כמובן שונה. כולם מחזיקים פרופיל ברשת חברתית אחת לפחות, אך עדיין  הנוכחות היא ברובה אישית ולא עסקית. היום הדגש שלי הוא על כיווּן שונה : ללמד איך לפעול מבחינה מקצועית ועסקית כאנשי גיוס בעולם הרחב של המדיה החברתית. אני מלמדת בשתי דרכים עיקריות. הראשונה מתמקדת בהדרכה של קבוצה בחדר מחשבים, תוך כדי תרגולים מרובים : המטרה היא לאפשר לאנשים להתנסות באופן אישי ולקבל משוב על ההתקדמות: בניית כרטיס, הרחבת הרשת, חיפוש מועמדים, פנייה אליהם ועוד. השנייה נעשית בהדרכות מקוונות (webinars) כל אחת מֵהֵן ממוקדת בכלי אחר (Facebook, LinkedIn). ההדרכות הפרונטאליות שלי בנויות בשיטת “מהקל אל הכבד” קודם כל הכלים שאותם קל יותר “לעכל”. למגייסות ולמגייסים הלימוד מתחיל בד”כ בLinkedin ובעמוד הקריירה באתר הבית. אני משתדלת מאד לשרטט בכל הדרכה את הצעדים הקטנים ביותר, ולדבר על תהליך ההטמעה בארגון, דהיינו איך לרתום אחרים לתהליך. בשני סוגי ההדרכות הדגש מבחינתי הוא על הדגמות פרקטיות בשיעור עצמו ועל שינון החומר בשעורי בית. ההתנסות מלוּוָה בלוחות זמנים ויעדים שאם אכן יעמדו בהם, ייתנו למשתתפים תשתית טובה יותר להפעלת התהליך, לדוגמא : להגיע ל-100% כרטיס בLinkedIn, לשאול שאלה את העוקבים בFacebook או לצרף עוד 100 איש לרשת. בסופו של דבר, המדיה החברתית ביישומה המקצועי היא עדיין בגדר שפה זרה לרוב המשתתפים בהדרכות שלי, והרי כידוע למידת שפה זרה תמיד צריכה לכלול תרגול, תרגול, ועוד תרגול |

זהר אוריין | החזון שלי לגבי לימוד המדיה החברתית יוצא מנקודת המבט של סת’ גודין, אכן, לפי ראוּת עיניי ולתפישתי, עולם המדיה החברתית יכול לשנות מקצה לקצה את דמות ה’אני’ בחברה. נקודת המוצא היא שה Linchpin שבכל אחד מאיתנו יכול לקבל ביטוי בכלי המדיה החברתית. מבחינתי, לימוד המדיה החברתית צריך להיות מושתת על חזון זה, והאספירציה של כל מנחה וכל מורה צריכה להיות מודרכת לאור העיקרון. אנחנו רוצים לייצר את הלינספינים הבאים של עולם המדיה וממנו אל המציאות החברתית. הם אלה שישַנו את תרבות הצריכה, את צורת הדיאלוג ואת כיווני החדשנות ובהכרח הם גם מי שיעצבו את דמותנו העתידית. מתוך העשייה שלהם נוכל להבין איך יוצרים מציאות חדשה ואיך מיישמים אותה אישית הלכה למעשה. פָּרַשְׂנוּ כאן את הנבטים הראשונים של לימודי החדשנות המראים איך אנחנו יכולים לברוא מציאות יש מאַין. להלן הנקודות החשובות שריכזתי מתוך דברי הכותבים המכובדים ואישית אוסיף כמה דגשים שראוי לחדד ביחס לנושא במסגרת הנקודות הבאות :

מחקר מדיה : MarketingSherpa | מדיה חברתית 2011 |

 על חברה זו כבר כתבתי בעבר והמלצתי עליה בחום לינק | וכעת אני מציגה פוסט המסַקר מחקר שנערך בשנת הפעילות הנוכחית : השנה הוציאו העורכים מהדורה חגיגית שהיא מסמך מרתק העומד על התפתחות המדיה החברתית תוך התייחסות רבת משקל לתחום החיפוש והSeo. אני שוטחת בפניכם את תמצית המסמך שקראתי ובנלווה לכך מוסיפה לכם לינקים הן למהדורה הקצרה : לינק  והן למהדורה המורחבת : לינק. המהדורה השלמה והארוכה ניתנת לרכישה והיא אינה זמינה באופן חופשי ברשת. עם זאת אני חושבת שמִבֵּין שתי המהדורות הקצרה והמורחבת גם יחד ניתן לחלץ תובנות משמעותיות ולהשתמש במסמכים אלה ככלי נוסף בארגז כלי ההחלטות שלנו |

הכותרת של המחקר מגדירה את מהות התוכן עצמו : מחקר וInsights על הניהול ועל ההתפתחות של תחום החיפוש באקלים החברתי ברשת כרקע עשיר להשגת תוצאות אופטימאליות. תוך כדי כתיבת המחקר היה ברור למחברים כי האקלים בנוף השיווקי השתנה לאין ערוך בשנה האחרונה, ולמען האמת בהרבה יותר מאשר בשנת הפעילות הקודמת. גם נעשה ברור שמחקר מקיף הכולל את כל הפרמטרים החדשים, עם השחקנים החדשים המשפיעים על כללי המשחק, יהווה Benchmark אמיתי לעבודה נכונה. כך קרה למעשה שהפעם המחקר של החברה נחלק לשני כרכים, שאחד מהם מוקדש לנקודת החיפוש והאופטימיזציה. זאת על מנת שתושג תוצאה מקסימאלית של הבנה במבחר האפשרויות הגדול, שמחייב לדעת מה עובד טוב יותר בכל הנוגע למנועי חיפוש ושיווק באינטרנט כיום |

Executive Summary | עיקרי המחקר :  הניהול, הצמיחה וההתפתחות של עולם החיפוש וכן התמורות באקלים החברתי שהשפעתם ניכרת בהנעת תוצאות אופטימאליות. מדובר בזמן רועש לביצוע מהלך מחקרי מסוג זה בתוך המציאות שבה אנו עדים לגדילתו ולצמיחתו של תחום המדיה  החברתית. המחקר מעודד יצירת חדשנות בעולם החיפוש ושיתופי פעולה בין תנועת החיפוש לבין עולם הסושייל. זהו אקלים חדש שלמעשה מעולם לא נראה כמותו : מדובר אפוא על מציאות חדשה. האקלים המתואר מאתגר משווקים ומייצר סימני שאלה וספקולציות לגבי העתיד לבוא בפעילות החיפוש מן ההיבט השיווקי. השאיפה לאופטימיזציה ברשת Seo הפכה חלק אינטגראלי כגורם משמעותי ורם מעלה בהרבה מאוד מהלכים מוצלחים שכבר בוצעו בשטח במשך יותר מעשור. אבל למרות היכולת המוכחת של החזר ההשקעה מול ביצועי מהלכי הSeo נותר עדיין אחוז כלל לא מבוטל של אנשי שיווק הנמצאים ללא תוכנית ברורה וללא תהליך מובחן שיוציא אל הפועל מהלכים בריאים. על מנת שמנהלי שיווק יגיעו להישגים המדהימים שמהם יוכלו להרוויח באמצעות תהליכי האופטימיזציה הם חייבים לעצב מסגרת אסטרטגית המתיישרת עם תהליכי עבודה ברורים. מנועי החיפוש הגדולים הגיבו למדיה החברתית על ידי הנפקת פתרונות חדשניים שבכוחם להשיג תוצאת חיפוש עבור לקוח הקצה. זאת במטרה למצב את עצמם כמנועי חיפוש המייצרים יחסים לטווח רחוק. הנחת יסוד זאת מושתתת על ההצלחה שלהם ועל עקרון היציבות המשפיע על איכות תוצאת החיפוש. איזה אימפקט יהיה על הנושא לטווח הרחוק ? המפתח להצלחה הכיוון במנועי החיפוש הוא ריכוז הנתונים וניהול תבוני של המשתנים הרבים באקלים החדש שנוצר בעקבות התרחבות המדיה החברתית |

The State of Search Marketing | מצבו של שוק החיפוש : אם אתם נוטלים חלק בתעשיית החיפוש אתם יודעים באיזו מהירות הדברים משתנים. תוך שנים ספורות קרו שינויים דרמטיים המושפעים מטבעם מהתפתחות עולם המדיה החברתית. לכך נלווים במקביל גם משתנים נוספים כגון : חיפוש בסלולר, חיפוש בזמן אמת וכמו כן חיפוש המושתת על שותפויות אינטרנט. כצעד ראשון לקראת מעורבות במתרחש, יש להסתכל על הקהל אשר צורך את עולם המדיה החברתית. הלינק הבא מוביל לגרף שמציג את האינטגרציה בין סושייל מדיה לבין תוכניות של אנשי שיווק בעולם החיפוש. והשאלה הטבעית הנשאלת בחתירה לאיכות היא : האם הארגון שלך מוכן לתכנן מראש קידום דרך שילוב של שני הכלים Seo ומדיה חברתית ? לינק . אם אתם לא משלבים בתוכניות הקידום שלכם את נושא המדיה החברתית תוגדרו רשמית כחלק מהמיעוט. יותר מ60 % מהנשאלים לשם מחקר זה ענו כי הם עושים שימוש שקול ומתוכנן בשילוב בין שני המהלכים |

Seo Maturity | בגרות שוק החיפוש על מנת שנרוויח את המקסימום מתחום הSeo חשוב והכרחי שאנשי שיווק יאתגרו את עצמם וימסגרו את התהליכים שלהם בשיטה מעשית שתכליתה לייצר את האימפקט הנכון ברמה הטקטית. המחקר מדגים שורת פתרונות לשאלה איך ניתן לייצר את הערך הרווחי מנקיטת צעדים יותר פורמאליים בכל הנוגע לSeo לינק |

The Expected Future Impact of Search Innovations | עתיד וחדשנות  בתחום עם מספר מנועי חיפוש חדשניים היוצאים לעולם. יהיה זה אך טבעי שאנשי שיווק יפקפקו בתפקידם של השחקנים החדשים לגבי הסיפור העתידי של תחום האופטימיזציה. אף לא מפליא שמנועי חיפוש המושתתים על פרסונליזציה יוצבו בראש הרשימה בסולם התעדוף. זאת משום שתחום הפרסונליזציה מאפשר למנועי חיפוש שונים לקבל מגוון רחב של תוצאות שונות. עוד תוספת חדשה יחסית היא נושא מנועי החיפוש בזמן אמת. גם תחום זה אמור לייצר אימפקט משמעותי נוסף . מכל המרכיבים אשר לקחו חלק במחקר כמשתמשים בכלי המדיה החברתית וכפעילים במהלך של אופטימיזציה, התברר כי הציפיות הגבוהות ביותר נעו סביב שני התחומים הנזכרים, דהיינו פרסונליזציה וחיפוש בזמן אמת. לינק לגרף אשר במסגרתו נשאלו המשתתפים – איך אתם רואים את עתיד עולם האופטימיזציה ומהם הדברים שישפיעו עליו : לינק |

Acheving Balance of Search & Social Marketin | האיזון בין חיפוש במדיה חברתית לבין מקסום תוצאות: ללא ספק תחום האופטימיזציה תופס מקום מרכזי מתוקף העובדה שברמה הטקטית הוא מביא לתוצאות שהן בגדר “השורה התחתונה”. מטבע הדברים ניתן למדוד אותו על ידי הטרפיק הנוצר באתר וכמו כן, מתוך תמונת החזר ההשקעה על מכירות באון ליין. סושייל מדיה נחשבת למהימנה בזכות האפקט של השגת התַּכְלִית כמו : העצמת והטבת התדמית של המותג או הארגון וכאן גם טמונה הבעיה העיקרית שכן רוב אנשי השיווק חושבים ומאמינים שמדובר על נתון שאותו קשה מאוד למדוד ולייצר סביבו ROI. למרות זאת עם גידול כלי המוניטורינג קל יותר כיום להגדיר את יחסי הדיאלוג של המותג עם הלקוח ברשת ולהגיע להַשָּׂגַת היעד המתוכנן. לעת עתה סושייל מדיה אינה נתפשת כמדיה שיכולה לייצר אימפקט המשיג לידים בפועל, לידים אשר יפיקו מכירה. ואִילוּ אנשי שיווק המשלבים בין פעילות האופטימיזציה לפעילות המדיה החברתית כפי הנראה עושים זאת מתוך אמונה בכוחו של השילוב לייצר קומבינציה המאפשרת להגיע למטרות ויעדים טקטיים שתועלתם מובטחת | גרף המדבר על הבאלנס : לינק |

Organic Conversion Rate by Social Media Use | יחס המרה שיח אורגני בפעילות מדיה חברתית מול תוצאות חיפוש יש לשים לב לעובדה כי שיעור משתמשי סושייל מדיה הוא הרבה יותר גדול מאלו שלא. וכן סביר מאוד שאנשי שיווק רואים שיפור משמעותי בתחום האופטימיזציה בכל הנוגע למדיה חברתית ולו מהסיבה הפשוטה שלוקח הרבה זמן לאתר לייצר תוצאות טובות יותר. למעשה התוצאות הנובעות מאפקט השיחה במדיה חברתית בשיעור אחוזי השיחה יכולות לשקף אימפקט מיידי יותר ומהיר יותר. כיום אין עוררין על כך שמדיה חברתית יכולה לשמש ככלי משמעותי לשיפור תדמיתו של מותג או ארגון. קמפיינים אשר מנוהלים בזירות המדיה החברתית כבר מודעים לעובדה שהתוכן של פעילות הסושייל מאונדקסים במנועי החיפוש. אי לזאת כאשר לקוח פוטנציאלי מבצע חיפוש הוא נחשף באופן טבעי לתוצאות של מדיה חברתית בצוּרַת פרופילים אישיים, תמונות ווידיאו, מצגות ודעות של לקוחות בפורומים השונים. תוכן בסגנון רב גווני מסוגים שונים יאפשר למותג להגיע למיגוון רחב של לקוחות מסוגים שונים מקֶרֶב אותם גולשים שבאופן טבעי מעדיפים רב ערוציות |

Perceptions of Seo | תחזיות הצֶפי לתחום האופטימיזציה משקף כיוונים טובים בזמן אמת של תקציב ותכנון. יותר מ67 אחוזים מהנסקרים טענו שישקיעו ואף יגדילו את תקציב ההשקעות שלהם בכל הנוגע לאופטימיזציה ברשת.  ואין זה מפתיע לראות כי מתוך הקבוצות שענו שבכוונתם להגדיל את תקציב הSeo שלהן בלטו הקבוצות שהעידו על עצמן שהן עושות שימוש בעולם המדיה החברתית למטרה זו בין היתר. בגרף הבא ניתן לראות את חיתוך הנתונים לאור התחזית :

Search & Social Partnerships | לסיכום אין ספק שתחום החיפוש השתנה בשנה האחרונה מקצה לקצה. בשנים הקודמות הייתה זו גוגל ששלטה על תחום זה. עם זאת החיבור בין בינג ויאהו יכול לייצר מציאות של תחרות עם שני שחקני מפתח גדולים ולא אחד. הפופולאריות של המדיה החברתית כשחקן חדש בזירה והתאוצה שהיא צוברת, אילצה את מנועי החיפוש לייצר פעילות יותר מהירה. בעבר , יכול היה לקחת ימים רבים ולעיתים חודשים למנועי חיפוש לאנדקס את התכנים החדשים ברשת. מרגע שחוקי המשחק השתנו ותחום המדיה החברתית איפשר תוצאות בזמן אמת, מרגע הפיבלוש הבינו מנועי החיפוש שהם חייבים להזדרז ולהגיב. הדבר ניכר בתנועה חדשה ברשת כגון תוצאות החיפוש המיידיות המופיעות במנועי החיפוש גוגל יאהו וBing. שותפויות אלה מבשרות גידול וחוסן בתחום פיתוח מנועי החיפוש והכרה ברלוונטיות שלהם. תוצאות up-to-date וקבלת תוצאה מקיפה הרבה יותר מבעבר. האפשרות לדלוור ולשפר את חווית החיפוש כתוצאה משותפויות שונות ומִנוכחות המדיה החברתית יגבש את מיקום מנועי החיפוש בתמהיל השיווק לעתיד לבוא ובזמן הקרוב |

אני שמחה להודיע על פרויקט תוכן חדש שבכוונתי להעלות במסגרת הבלוג שלי : הפרויקט מברר מה האקדמיה וגורמים מתאימים במערכת החינוכית יכולים לעשות בתחום המדיה החברתית.

ביסוד הסדרה יוצגו פוסטים “בועטים” על ביקורת הלימוד האקדמי, ובמסגרתה כלולים פוסט קבוצתי על הנושא : איך ללמד מדיה חברתית מן ההיבט של החזון העתידי ועכשווי.  בהמשך אציג שני פוסטים משלי שיתמקדו באופן השימוש במדיה החברתית משני היבטים : האחד, איך יכולה האקדמיה להשתמש במדיה החברתית ככלי שיווקי, והשני, איך היא יכולה להסתגל בפועל לשימוש הדינאמי ברשת ככלי לימודי לרבות לימוד המדיה החברתית והטמעתה כחלק אינטגראלי מתוכניות הלימודים השונות. שימו לב, מבחינתי הגיע הזמן להסיר את גינוני העדינוּת לגבי תחום שלא טופל ואפילו הופקר ביחס למציאות העדכנית. אפַתֵחַ את שני הפוסטים לשני הכיוונים הנזכרים לעיל. במיוחד בכוונתי לערער על הגישה השאננה הרווחת במערך השיווק השוקט על שמריו ואדאג “לנער את הראש”  של העומדים במעלה הסולם שצריכים היו כבר מזמן להרגיש בשינוי ולהגיב בצורה האפקטיבית  וההולמת !

הסדרה תכלול : 

פוסט קבוצתי : יעסוק בשאלה איך ללמד מדיה חברתית, מהו החזון הלימודי ואיך מוצג הנושא בעיניהם  של הכותבים :

גילה גדעון, שגיא חמץ, יניב לויתן, אשר עידן, אתי סורוז’ון, נטע דורון, אריאלה דניאלי, מורית רוזן ואני…

 פוסט על ערכו של החינוך  בתחום הנדון מן ההיבט של שימוש תבוני במדיה חברתית.

פוסט העוסק באספקט השיווקי :  מה ניתן לעשות מבחינה שיווקית , תחת הכותרת : להעיף את הימים הפתוחים ! הם חדלו להיות רלוונטיים !

פוסט העוסק באספקט הלימודי :  מה ניתן לעשות עם המדיה החברתית ככלי לימודי . ללמד מדיה חברתית בִּמגמה להטמיע את מושגיה כחלק מהשפה.

הסדרה תתחיל בחודש יולי ותימשך הלאה במהלך חודש אוגוסט . אתם מוזמנים להוסיף הגיגים משלכם, להביע רעיונות והארות כטוב בעיניכם ואדאג להתייחס אליהן ולהציג את התכנים הרלוונטיים כחלק אינטגראלי מתוכן הסדרה.

בהצלחה …

פוסט זה בא בהמשך לפוסט לינק  שהעליתי לפני מספר ימים הבנוי על תרגום מחקר שנערך בארה”ב, מחקר הסוקר את משמעות ערכו של הFan בFacebook. אני ממשיכה עם תרגום המחקר בנקודות הנוספות שלא הזכרתי קודם. כמו כן, בפוסט זה אשלב את מסקנותיי מהמחקר ואדגיש את מה שלטעמי אנחנו יכולים לקחת מתוכו בבחינת עוצמות שהמתחם שלנו יכול לפַתח, ואמנה את הנקודות המועילות להמשך הדרך ולעבודה שלנו עם כלי זה בארגז הכלים מן ההיבט הניהולי, השיווקי, והכלכלי |

Propensity to Recommend  השימוש בנטייה להמלצה פה לאוזן WOM הינו כלי מדהים שאין ערוך לחשיבותו ולאמינותו כדחפור למכירות שכן הוא ממלא באופן ישיר תפקיד חשוב בהחזר ההשקעה עבור הארגונים ומייצר תשואה הלכה למעשה. לעיתים קרובות נתקלים  בקושי רב לכמת מהלך של פה לאוזן משום שהוא מתקיים הן בעולם האוף לייני והן באון ליין. על בסיס נתון בלתי מוגדר זה נוצר מצב כמעט בלתי אפשרי לבנות לוּחַ מַחֲוָנִים של נתונים . עם זאת עסקים שעורכים קמפיינים ממוקדים ורחבים מרגישים באופן ישיר בהתרוממות בסולם התהודה ובתנועות חיוביות סביב מכירות אשר מיוחסות ללא ספק לתכונת פה לאוזן . ההבנה של היכולות שמספק מהלך Facebook דרך יצירת Engagement  להשפיע ישירות על לקוחות אשר צפוי שיִיזמו המלצה מטעמם מייצרת פקטור קריטי בבניית מתודולוגיה העוסקת בהצלחת מהלכים בפעילות כוללת של מדיה חברתית. “בגדול” 68% בממוצע מFan  בFacebook מעידים על סבירות גבוהה ביותר שאכן הם ימליצו על מותגים ושירותים איתם הם נמצאים בEngagement בFacebook  לעומת 28% בלבד מהלקוחות שאינם נמנים כFan אשר העידו שימליצו הלאה על המוצר, מותג |

המחקר מציג את ממצאיו כנתונים שתומכים בעובדה שפלח גדול מכלל ה Fan  ייקחו חלק פעיל בשיתוף ובהמלצה וישוחחו עם חבריהם על הנושאים השונים הקשורים למותג מתוך דיונים שעולים ביחס לעסקיהם. ממצאים אלו הופכים למשמעותיים לארגונים ברמת קבלת החלטות לגבי מידת ההשקעה במתחם זה. הגרף הבא לינק מראה את ההבדלים בין לקוחות שנמנים על קבוצת הFan ובין אלה שלא |

Impact of Recommendations | הכוח של ההמלצה   כפי שנאמר לפני כן משמעות ההמלצות היא רבה ביותר שכן הן מספקות את הכוח המניע למכירה. להכרה ביתרון של המלצה מצד חבר או ממַכָּר “על הדרך”  יש חשיבות ממדרגה ראשונה כי התמונה הסטאטיסטית משרטטת בעוצמה ובבהירות רבה את כוח השיווק מפה לאוזן המבוסס על מקור ההמלצה. להיות Fan הופך לאימפקט כערוץ השפעה על אחרים שבולט באפקטיביות שלו. 38% מהתשובות במחקר ענו שהם ישמחו להיות Fan אם הם יזהו מישהו קרוב אליהם מהמעגל המשפחתי או חבר טוב מחוג סביבתו הטבעית. ההשפעה יורדת אם המכר שלנו הגיע אלינו אך ורק מתוך קשריFacebook  ולא מהיכרות פיזית ממשית |

Affinity with the Brand  | זיקה וקשר למותג   הזיקה והקשר למותג חשובים ביותר כי הם עוזרים בביצועים בפועל וביכולות העתידיות של המותג להוביל רכישות חוזרות ולהפעיל קשרים לטווח רחוק. המחקר מראה כי 81% מלקוחות שנמנים על קבוצת הFan מרגישים שיש להם חיבור ואמפטיה למותג. מול 39% בלבד מאלו שנמנים עם קבוצת הלא Fan. לגבי רוב המותגים במחקר הנדון התגלה גאפ גדול מאוד בתוצאות הזיקה והקשר למותג בין הקבוצה אשר נמנית כFan של המותג ובין הקבוצה שלא. נתונים אלו מספקים הוכחות נוספות על ערכו הבולט של לקוח אשר נמנה בקבוצה החיובית ונקודה משמעותית נוספת היא התפישה שהפוקוס צריך להיות על בניית יחסים לטווח רחוק כמפתח מרכזי ואסטרטגי בקבלת ההחלטות. לינק  |

Understanding “Value of a Fan” Calculations הבנת ערכו של הFan מסקנות  :  כאמור, מתוך בדיקה על עשרים חברות שונות במסגרת המחקר ערך הFan בממוצע עומד על 138.38$ . בתוך השקלולים נכללו הרבה פרמטרים שהם מעֵבר למדידה פשוטה של המדיה. ההבנה העיקרית מתבטאת בגילוי הערך המוסף הגדול שניזקף לטובת ארגון המכיר ביחס הכספי הגבוה שהוא משיג על ידי כוחו של הFan |

Implications For The Organization – אִימְפְּלִיקַצְיָה לארגון

Score The Fan Base  הבנת פקטורים וערכים אשר בונים את ההשפעות של חבר בFacebook  היא עמוד התווך של המהלך. שלל פקטורים, הן בעולם האון לייני של Facebook והן מחוצה לו משפיעים על מדידת ערך הקהל עבור המותג. הערכה ברורה של הפקטורים לסוגיהם סוללת לנו את הדרך להסברה מול בעלי העניין בארגון כצעד ראשון להבנת ביצועי השיווק בכלים אלה במישור המעשי |

Understand Performance of Social Channels  מותגים צריכים לפעול מתוך הבנת היחסים ההדוקים בין מאמצי השיווק במדיה חברתית לבין עקרונות המפתח המשמשים כאינדיקאטורים ברורים לביצועים. הבנת ערך המדיה כמושג המבוסס על מדיה חברתית מהווה בד בבד הצבעה על חשיבות הקשר הישיר ואינדיקאטור של WOM על דרכי הפעולה של המותג. הבנת בריאות היחסים עם הלקוח ועם הקהילה היא הקרקע ליצירת האינדיקאטור העיקרי להשגת ערך לקוח גבוה. חדוות הזימון לדיאלוג והבנת הטון והפוקוס ההולמים מספק insights  ביצירת הקשר בין Fan  לבין מותג ומחדד את הנקודה עבור אנשי השיווק בשאלה איך הם יכולים לבנות מערכת יחסי אמון עם הקהל שלהם |

Execute Strategies Against Key Factors  נאמנות, הוצאה ישירה, המלצה על עלויות ישירות של Fan וערך המדיה הם מושגי המפתח אשר משפיעים באופן ישיר על ערכו של הfan  . באופן עקרוני מותגים צריכים לפתֵח אסטרטגיה ששלוחה באופן ישיר מאזורים אלו. ככל שהאסטרטגיה תהיה יותר הדוקה ויותר דקדקנית בחיפוש אחר הפרמטרים והמשתנים כך גם ערכו של הFan יעלה. מיקוד המאמצים בפקטורים הללו יעזור להגדלת הערך במושגים ארוכי טווח |

————————@My Conclusion@————————

מבחינתי עיקר התובנה מתומצתת בחמשת הפרמטרים של המחקר.  לאור זאת חמשת הפרמטרים צריכים בעיני להוות את בסיס האסטרטגיה של כל ארגון שיוצא למהלך עבודה במדיה החברתית ובפרט בFacebook . על הארגון לברר לעצמו איך הוא יחזק, יעצים ויתָעֵל את חמשת הפרמטרים ככלי אסטרטגיה ומשם, דרך המשפך הזה, יבנה את נוכחותו |

יש משמעות גדולה בעיני לזיקה, שעליה הוצבע במחקר,  שאותה מקיימים לקוחות של חברה וארגון אשר נמצאים בפעילות ובEngagement עם החברה במכלול הפעילות הפייסבוקית שלה. באותה מידה בולט גם ההבדל בין מי שנמנה כFan ומי שלא כגורם משמעותי ביותר |

עקרונית איני מאמינה  שניתן לכמת ערך מוחלט אבסולוטי של Fan.  היות שהמשתנים בשטח הם מרובים, מוטב שכל חברה תיקבע מהן האדפטציות שלה ותשלב בהתאם מיגון של פרמטרים שונים. אך מעֵבר לזאת ברצוני בהחלט להדגיש שהשתכנעתי באופן מובהק מהמטריצה הגורסת בדיקה של ההבדלים בין לקוח שנמנה על קבוצת ה”כן” לבין הלקוח שלא. באופן ודאי ניתן לראות דרך המחקר שישנם הבדלים ערכיים עבור המותג ועבור יחסי הציבור שלו לטווח רחוק או לפחות לטווח ביניים |

אחד הלקחים המועילים ביותר שהפקתי דרך המחקר הוא נקודת המבט על ערך הקהל למותג ולא להיפך.  הסתכלות מזווית זו גורמת לנו לכַוֵון בצורה שונה את הפוקוס שלנו ברמה האסטרטגית ולחשוב על מימד הלקוח כמי שתורם לשיווק וליח”צון המותג ובסיכומו של דבר לערכו המצטבר |

בתקופה האחרונה יש המון חידושים בLinkedIn | לטעמי, הקסם שלהם כחברה נובע מכך שהם פועלים כמעט בחשאי בלי יותר מדי רעש וצלצולים, מוודאים שהכול עובד ומתאים את עצמו באופן טבעי אל חווית הלקוח. חלק מהחידושים במקום מסוים על פני השטח יכולים להיראות קטנים וחסרי חשיבות אבל אם נתעכב על כל אחד מהם ונערוך מעין Blowup  נגלה עולם ומלואו. עד כה מתקבל הרושם שמתחם זה נתפש כמתחם מאוד דיסקרטי שבו הדינאמיקה של הקשרים והנוכחות נבנית בעיקר מאחורי הקלעים. אך בחודשים האחרונים מתברר שLinkedIn עושים מאמצים גדולים לשנות זאת ולנכס לעצמם Look&Feel של רשתות חברתיות אחרות כמו Facebook וTwitter שמצידן מאפשרות לאנשים להיפגש ולהכיר זה את זה על ידי שימוש בכלֵי רב שיח ובכלים של תוכן |

 שדרוג הקבוצות, מתחמי התוכן | השינוי המשמעותי  הגדול במקרה זה והראשון עליו אני נותנת את הדעת התרחש בימים אלו ממש: שינוי חווית המשתמש בפלטפורמת הקבוצות .חשוב להתייחס לעובדה שקיימות במתחם זה קבוצות אשר מכילות דיונים ולינקים לIntel רב כוח ערכי ותכני,יתרון משמעותי ומאוד איכותי שלא בהכרח ניתן למצוא כערכו במקומות אחרים. כמו כן ראוי להדגיש יתרון נוסף שבהכרח מכתיב את רמת התוכן והוא מבחר האנשים השותפים לדיון. קחו בחשבון שLinkedIn ממותגת כמתחם מקצועי ובאותה נשימה בינלאומי ומתוך כך מאפשרת גישה לרב שיח ברמה גבוהה מאוד על ידי אנשי מקצוע מכל רחבי העולם. השדרוג כולל מבט חזותי שמבחינה מעשית מאוד קל לניווט ונותן לנו בSpread תשובות לעדכונים השוטפים כגון מי הצטרף לדיון ומתי, כמה תגובות , סימון של Like  של אנשים אשר אהבו את התוכן הכולל את האווטר שלהם. כמו כן, נמצא ניווט בין התגובות בממשק משתמש באופן מאוד נגיש וידידותי. דיון לדוגמא שאותו אני מצרפת לכם מאחת הקבוצות שעליהן אני נמנֵית ואשר עוסק ברשת החברתית FourSquare רשת חברתית מבוססת מיקום הפותח במה לאנשי מדיה חברתית מכל העולם המוזמנים להגיב על אופן השימוש ברשת זו לינק |

נקודות חשובות בשדרוג של הקבוצות | שימו לב לכך שמרגע שאתם נרשמים לקבוצה אתם נעשים נגישים לאנשים מכל העולם. הנגישות מקבלת ביטוי בכך שלמעט אלו שחסמו את הפרופיל שלהם לאופציה זו אתם נעשים חשופים לפרופילים. אתם יכולים לעקוב אחריהם ואחר הדיונים שהם פתחו, לראות מה היו הפעילויות שלהם לאחרונה וכמובן להגיב ולעשות Like אתם יכולים לשתף בלינקים (בהמשך יש גם הסבר על שדרוג הלינקים ) לפתוח דיון או להשתלב בדיון, ובה בעת לעקוב אחר הדיון ולראות איך הוא התפתח. כמו כן ניתן כאן להחליט שאתם רוצים לעקוב אחר מנהל הקבוצה ולראות סה”כ פעילות של הקבוצה באופן שוטף. הקבוצה מסמנת לכם את ארבעת האנשים אשר יצרו את הדיונים הכי חמים ובכך אתם יכולים מצידכם לסמן לכם אנשים מעניינים בתחומכם ולעקוב אחריהם. הקבוצות מאפשרות לכם כלים בממשק חווייתי קל ונוח לתפעול, לפגוש פוטנציאל אמיתי מבין אנשים מעניינים איתם תרצו לבוא במגע. חלק מהפעילות שלכם בקבוצה יאפשר לכם לייצר גשר ביניכם לבין אנשים איתם תרצו ליצור קשר. לינק להסבר מפורט עם סרט על הקבוצות בבלוג הראשי של LinkedIn : לינק |

אפשרות לעשות Like | כלים חברתיים המיובאים ממקומות אחרים  ואשר ממחישים שוב ושוב איך המדיה החברתית וההתנהלות בעולם של תקשורת חברתית בכוחם לשנות שפה שאכן חודרת אלינו למתחמים שונים ולז’רגון היומיומי שלנו המשמעות היא עצומה וצריך לתת עליה את הדעת. במקום מסוים המתחם הופך אט אט למתחם חברתי ולא רק פועל כמתחם עסקי. ראוי להתייחס ברצינות לעובדה שהשינוי מצביע על כך שבLinkedIn מבינים את ההיפ של הרשתות החברתיות האחרות ובעיקר Facebook ומכירים בכך ששכבת הערך החברתי במתחם היא בעלת משמעות ויכולה לעזור למינוף האינטראקציה וליצירת שייכות בקרב הגולשים (לינק לפוסט שלי על הLike של Facebook) |

Expanding Link | הדבר המשמעותי הנוסף  אשר עוזר מאוד בכל הנוגע לאספקט החזותיות במתחם זה הוא אפשרות הוספת לינק Expanding Link המציג מדגם לצפייה בחלק הראשון של התוכן ויוצר באופן טבעי גירוי גדול יותר להיכנס ולהיחשף לתכנים שלכם בבלוג או באתר. שימו לב שבדרך זו מתאפשר לכם גם לעשות קיצור דרך ולצייץ ישירות מLinkedIn לTwitter על ידי לינק מקוצר שמתפקד כמו לינק ממותג של LinkedIn ומעיד עליכם בפני האנשים איתם אתם נמצאים בTwitter כעל משתמשים חכמים במתחמים נוספים  |

אפשרות מעקב | אפשרות חדשה שנפתחה במהלך החודשים האחרונים  ובכל פעם משתדרגת מחדש ומקבלת ביטוי בSite נוסף היא האפשרות לעקוב ביתר קלות אחרי תכנים, אנשים וחברות : האפשרות לעקוב אחרי חברות ממש דומה למה שנעשה במעקב אחר עמודים בFacebook זו אפשרות חשובה כי היא נותנת לכם מידע על שינויים בעמודי חברה ברמת האיוש , תנועת עובדים חדשים, ועוד … כל זאת מקנה לכם מעין כושר הצצה לתחומים בהם אתם מתעניינים ובמידה שאתם מנתבים זאת לכיוון הנכון “הריגול” הזה יכול להפוך לכלי מנצח בידכם. בדרך זו תוכלו לקבל מסקנות על התחום כולו, איך הוא מתפתח ולאן הוא מוביל. אפשרות המעקב כוללת התחקות אחר דיונים, בפורום כללי או של אנשים נבחרים ובייחוד אחר אלה המעניינים אותי.  כל אלו אופציות שלא היו קיימות בעבר |

שדרוג אופציית חיפוש אנשים והזמנת אנשים חדשים לחברות |  הוספתי לכם סרטון על אופציית חיפוש האנשים. המערכת מציעה לי לעקוב אחר אנשים שהיא מסיקה באופן אוטומטי על הסבירות שאני מכיר, גם בתיבת הדואר החדשה של המתחם וגם בצד השמאלי של הפרופיל. בכך נפתחות עוד אפשרויות ומתרחבים המעגלים איתם אני בא במגע |

—————————————–@לינקים לפוסטים קודמים על LinKedin @—————————————–

ראשון | Linkedin-Guide | מדריך למתחילים שמסביר איך ולמה להשתמש במתחם |

שני | LinKedin-4-Businesses | רשומה שמסבירה מה יכולים עסקים לעשות במתחם |

שלישי | LinKedin-so-Much-more | על הכלים השונים הקיימים במתחם להשגת מידע. איוש ועוד … |

רביעי | Knowing-LinKedin-Better-Recruitmen | פוסט אורח של מורית רוזן על השימוש במתחם ככלי עבודה לאיוש |

חמישי | Intelligent-Foot-Print-on-LinKedin | על הכלי החזק ביותר ליצירת קשרים : כלי ההמלצות  |