פונים אלי לא מעט בשאלה אודות שעות הפעילות הנכונות לפרסום תכנים בFacebook מתי למעשה כדאי לנו להיות פעילים ולהשקיע את מירב מאמצי השיווק שלנו סביב התוכן אותו אנחנו מייצרים. אין לי דרך ממשית לכמת את התשובה במונחים מדויקים. אמנם אני יכולה לשער מהם הזרמים הבולטים ולהפיק תובנות מתוך מה שאני רואה ביום יום אבל האמת בשטח היא – כי התשובה מעיקרה יחסית ומשתנה מנושא לנושא וכן נעה בין קהלי יעד כאלו ואחרים. לכן, החלטתי לתמוך את השאלה זו בנתונים המתבססים על מחקר שנערך בנושא זה עצמו  ואשר שוטח את שאלת השאלות : Managing Your Facebook Community ממצאים על הווליום של השיחה על פי ימי פעילות, שבועות ושעות הפעילות. למחקר המלא ולקובץ המקור : לינק |

הקדמה :  האתר Alexa מצביע על כך כי בשלושת חודשי הפעילות : אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2010 נתוני ההישגיות ומצב הפעילות של Facebook עומדים על  % 35 ומעלה מכלל אוכלוסיית הגולשים ברשת, והשימוש במתחם מוערך סטטיסטית ב55 דקות ליום פֶּר גולש. אבל כאן נשאלת השאלה - אלו שעות במשך היום, השבוע מצטיירות בפועל כשעות הקריטיות ל500 מיליון יוזרים רשומים בFacebook אשר כפי שנאמר עומדים על 35 % מכלל הגולשים ברשת.

אם מתחם Facebook יוגדר כקהילה של אוהדים, אשר באים במגע אחד עם השני ונעשים אוהדים של המיקרו קהילות : איך באופן מעשי יוכלו אנשי שיווק לייצר אופטימיזציה של פעילות הקהילה הפייסבוקית שלהם תוך ניהול התייעלות מקסימאלית ואיך אנשי שיווק ומנהלי מתחמים בזירה זו ידעו מתי לשווק את התכנים שלהם בפועל ? התשובה למעשה יכולה לעזור לאנשי השיווק לקבל החזר השקעה איכותי יותר ומשובח יותר ROE : Return  On Engagement. החברה אשר ערכה את המחקר ביקשה לברר את התשובה הזו בדיוק דרך סדרה של מחקרים אשר בודקת את נקודת האפקטיביות ואת הזמנים המועדפים לפעילות במתחם זה.

מתודלוגיה  : המחקר נערך מתחילת אוגוסט 2010 עד לתחילת אוקטובר בשנת פעילות זו. על סדר גודל של כ1500 Streaming של עמודי חברה : כמיליון שש מאות פוסטים וכשבעה מיליון וחצי תגובות. ניתוח האינפורמציה נבע מתוך התבוננות על זמני הפעילות של אוהדים אשר מייצרים אינטראקציה עם מותגים שונים. ראוי לציין כי המחקר נערך בארה”ב והוא אינו מתייחס לStreaming הכללי, עניינו של המחקר ונקודת המבט שלו עוסקים אך ורק בפעילות מותגים.

חלק מהממצאים אשר “שוחררו” במחקר זה מייצגים למעשה אינדיקטורים לפעילות בFacebook.

באוברול של ההתבוננות ניתן לראות כי למעשה מתרחשת פעילות משמעותית ומתמשכת לאורך כל היום. התרחיש מתחיל בשמונה בבוקר ונמשך עד חמש אחר הצהריים, כאשר שלוש אחר הצהריים מייצר פיק משמעותי.

במשך כל השבוע מיום שני ועד יום שישי (להזכירכם שהמחקר נערך בארה”ב ) הפעילות די דומה ויש Pattern דומה מאוד לזמני פעילות של שיחה בתדרים גבוהים. כאשר  הפיק למעשה מתרחש ביום רביעי : אם נתרגם זאת למונחי ישראל כפי הנראה ששלישי יהיה הפיק המרכזי של אמצע השבוע שלנו.

באופן טבעי בימי שישי שבת תחול ירידה משמעותית וזאת לנוכח העובדה כי המותגים לא מפעילים תנועה דומה במהלך סופ”ש. ראוי לשים לב וללמוד מתוך נתוני הגרף כי הפיק המרכזי חל בשלוש אחר הצהריים. ולמעשה הזמן הנוסף בו ישנה פעילות ענפה ובווליום גבוה נע בין השעות  8 –11 בבוקר. מכך ניתן למעשה להסיק כי בניית המתח של התוכן משעות הבוקר ושמירה על המשכיות בפעילות אחר הצהריים מייצרת למעשה את הBuild-Up הנכון לעבודה ומבטיחה כי ה Engagement יהיה איכותי ומתמשך.

מתי למעשה אוהדים פעילים בFacebook ? מבט על פיקים מרכזיים של פעילות מוגברת ועל פיקים חלשים במהלך היום. משווקים עדיין לומדים מה למעשה הם צריכים להציג בעמודי אוהדים, מתי להעלות תכנים ואיך למעשה הם יכולים לנהל על הצד הטוב ביותר את העשייה הפייסבוקית שלהם על מנת שאכן היא תהפוך לפעילות גומלין דו סיטרית עם בסיס האוהדים שרכשו בעמל רב. אחת מהתחנות בהן חשוב להתחיל היא הכרה בחשיבות של העלאת התכנים בזיקה לזמנים שבהם למעשה האוהדים שלהם פעילים. באופן חד משמעי אנחנו יכולים לראות בגרף מעל כי ימי שלישי, רביעי ושישי הם ללא ספק הימים החזקים ביותר לפעילות. ניתן לראות זאת בגרף הבא :

 על מנת להשביח את בדיקת הממצאים יצרה החברה שבירה יזומה של הנתונים בהתייחס לווליום של השיחה - וזאת בכדי להראות את השוני בין העלאת פוסטים ותגובות. בקלסיפיקציה הזו חשוב לשים לב שפוסט או תגובה יכולים באותה מידה להיות מיוצרים על ידי המותג או על ידי אוהד בעמוד. החברה למדה דרך המבט הזה כי הימים בהם ישנה תעבורה גדולה ביותר של העלאת פוסטים הם הימים הראשונים של השבוע וליתר דיוק : יום שני. כאשר ימי רביעי סומנו כימים עם כמות הפוסטים הפחותה ביותר .

למעשה מתקבל הרושם כי אוהדים ומותגים מתחילים את שבוע העבודה בתדירות העלאת פוסטים גבוהה יותר משאר השבוע, אך מתמונת השטח עולה כי במצב זה אין למעשה התאמה לינארית עם תכונת התגובתיות של האוהדים מול המותגים אשר כפי שראינו בגרפים הקודמים מקבלת ביטוי משמעותי יותר דווקא במהלך השבוע ומתגברת לקראת סופו.

מפתח אותו ניתן לקחת כבר בנקודת זמן זו – כיסוד חשוב לתמהיל התכנון ! פעולת Engagement עם אוהדים אינה מתחילה ונגמרת בנקודת זמן פיבלוש התכנים. אלא זו מתרחשת ומקבלת תאוצה ממשית במהלך השבוע כולו במעגל שלם של השיחה המתמשכת ! אי לכך פרסום ההודעות שלנו מקיים long-term של נוכחות ותגובתיות בו ניתן לאתגר ולפתח את השיחה ולהגיב במסגרתה במשך יום עד שני ימי פעילות.

מבט אינטגרטיבי על השיחה המתקיימית ועל הווליום שלה על פי שעות פעילות וימי פעילות : לינק כאשר שוברים למעשה את נתון שעות הפעילות וזמן הפעילות בזירה מול מדידת סך כל השיחות המתקיימות. ישנם בשדה המחקרי שני סטים מעניינים של אינפורמציה. קודם כל המבט על סוג השיחה בהתייחס לימים, לשבועות ולשעות פעילות. בגרף ניתן להתרשם כי הפיק המרכזי של הפעילות בכללותה מתרחש ביום רביעי ואִילו הפיק המרכזי מבחינת שעת הפעילות מתקבל בשעה שלוש. המבט השני בגרף מציג את האגריגציה בין יום הפעילות החזק ביותר מבחינת ביצועים מול היום החלש ביותר בפרספקטיבה הנדונה.

נקודות נוספות שצריך להתייחס אליהן מתוך הממצאים : ישנן שלוש יתדות מרכזיות בהעלאת פוסטים בFacebook – 11 בבוקר, 3 אחר הצהריים ושמונה בערב- בהתייחסות כמובן לציר הזמן של שבוע העבודה. הפיק המרכזי מתקבל אפוא בשלוש אחר הצהריים – אקווילנטי לשעות הצהריים בעבודה או למעשה אחרי ההפסקה של ארוחת הצהריים.

עוד מפתח משמעותי אותו ניתן לקחת בנקודת זמן זו – כנתון עקרוני בתמהיל התכנון !  אנשי שיווק שיווק צריכים לייצר אופטימיזציה של מהלכי השיווק שלהם במגמת טיפוח הקהילה, ולעקוב היטב אחרי הפעילות של הפוסטים אשר העלו במהלך הבוקר. למרות שFacebook מייצרת סצנת התרחשות של 7/24 ההמלצה של חברת המחקר היא להשאיר את הפעילות במהלך ימי השבוע – ראשון – עד חמישי מהשעות 9 בבוקר עד שמונה בערב עם דגש על שעות הפעילות 11 בבוקר, שלוש אחר הצהריים ושמונה בערב.

מבט על אינטראקציה של גולשים ב Flow של היום  : בזמן שמותגים מפרסמים את הפוסטים שלהם והתוכן שלהם לEcosystem של Facebook ברור כי פוסטים שעולים בבוקר מוצגים למעשה במהלך יום העבודה כולו ולאור זאת יכולים להיות נתונים למעקב עתידי במשך היום מצד קהל הגולשים והאוהדים של המתחם – דהיינו לייצר קַו המשכיות של דיאלוג ותגובתיות ובכך להעצים את הווליום של השיחה על ציר היום כולו תוך כדי תנועה.

כפי שתוכלו לראות בגרף, ישנה נקודת מבט יותר מדויקת על הרכב הפעילות במסגרת השעה עצמה, וניתן לראות בוודאות כי הפיק המרכזי של השעה מיוצר ב15 דקות הראשונות לפרסום הפוסט. ולמעשה חצי שעת הפעילות הראשונה של פרסום התוכן מייצרת יותר ווליום מהמחצית השניה – ב24% יותר ליתר דיוק.

כשאנחנו על הדטה המוצגת לנו בגרפים אנחנו יכולים לבחור לראות נקודות משמעותיות : העלאת פוסטים קשורה בהכרח לזמן הפרסום אך מושפעת גם מהרגלי ההתנהלות של הקהל איתו אנחנו באים במגע, ויש לזכור כי חלק מהזמן הקהל עסוק בשיחות טלפון, פגישות ועוד. כלומר שבאופן זה לא מתאפשרת זרימה מדויקת של אינטראקציה. יחד עם זאת, ראוי להביא בחשבון שבמחצית השנייה של השעה ניכרת נסיגה גדולה באינטראקטיביות עם התכנים שהועלו. היכולת של אוהדים לקיים אינטראקציה עם הודעות של Facebook בזמן אמת תלויה כמובן בפקטורים השונים של מרכיב העיסוק ביום. ולכן התכנון המפוכח שלנו לגבי שעות הפעילות ובעקבותיו מיקוד העשייה יהיה משמעותי ביותר.

לסיכום : חשוב ליצור מודל עבודה ומתודלוגייה ברורה למערכת זמני הפעילות במהלך השבוע וגם סביב שעות פעילות מדויקות ויש לבחון זאת תוך כדי תנועה מול האקשן הנוצר ומתפתח על בסיס האוהדים של המתחם . כל אלו יובילו לבטח להשבחת הפעילות שלכם ויעלו את רמת הROE = Return on Engagmant. גם מבחינת החברה שהפיקה את המחקר וגם מבחינתי, יש להכיר בצורך לשרטט אסטרטגיה ברורה של פעילות. החשיבות הנובעת מכך נעשית אקוטית ומשמעותית מיום ליום עקב גדילתו של המתחם באופן כללי ומגוון חלון ההזדמנויות שהוא מאפשר עבור עסקים בגדלים שונים. אסטרטגיה ברורה של תוכן, מיקוד תשומת הלב בקהל, העברת ערך אטרקטיבי ובדיקה מקרוב של שעות פעילות תעזור לכם למקסם את ההשקעה על הצד הטוב ביותר.

חבר יקר שלי ברשת המליץ לי שאכתוב רשומה העוסקת בשאלה איך אדם ממוצע אשר עמוס במשימות ויש לו רק עשרים וארבע שעות ביום צריך לפעול ברשת. מה הוא צריך לעשות והאם בכלל הוא צריך, כמו כן איזה תמהיל הייתי מציעה לו כפעילות נכונה. האם להיות במתחם אחד או בכמה ואיך בונים את מארג הפעילות הנכון או את תמהיל הנוכחות המיתוגית ? החלטתי לפעול על פי האוזן ועל פי ההקשבה ולכתוב על כך בפרוטרוט פוסט המקיף את התשובה שלי לנושא.

בגדול השאלה מסתכמת בעיני בהגדרת ניהול זהותנו המיתוגית ברשת מה אנחנו צריכים לעשות  אני שואלת את עצמי שאלה כנה אם כעובדת בעסק בלי הצורך לשווק את עצמי כי לכאורה אין לי צורך ליצר פרנסה סביב הדמות הספציפית שלי הייתי משקיעה במדיה החברתית ומה הייתי עושה. ישנם מחקרים רבים המדברים על הנושא וסקרים הסוקרים התנהגות צרכנים בעיקר בעולם על חלקם אף כתבתי בבלוג זה לינק ובגדול ניתן יהיה לאמור כי יש יותר עסקים פרטים בעלי עניין ישיר בNetworking בתחום המדיה החברתית הם כפי הנראה אלו שיאמצו את גישת יצירת הזהות המיתוגית ברשת. בפוסט זה אני רוצה לקבול על כך ולאמור למה לתפישת עולמי כל אחד צריך לייצר את הזהות שלו ברשת כמו כן, אני רוצה להוסיף מעין מתכון, אבני דרך ככלי לעבודה אשר ישרתו את קוראי הרשומה ויעזרו לכם לקבל החלטות נכונות.

למה זה חשוב ? חשוב היום לייצר בולטות ברשת, יש לנו כלים להחצין את היכולות שלנו ולהראות לעולם הרחב מי אנחנו זו הזדמנות ואנחנו צריכים לנצל אותה, החיים מורכבים ומפתיעים ובניית זהות לוקחת זמן וסבלנות אם אנחנו מייצרים אותה דווקא כשאנחנו לא לחוצים זה מאפשר לנו לבנות את המהלך בתבונה אט אט ולחזק את הנוכחות שלנו ואת ההרגל תוך כדי תנועה בנייה מתונה יכולה ותעזור לנו למתג את זהות התוכן שלנו ברשת ברמה הגבוהה ביותר, בצורה איכותית ולהבטיח לנו נראות חכמה.

איך כדאי לנהל את הזהות שלי ברשת אין צורך לעשות הכול ביום, כדאי ורצוי לחקור, לבחון מתחמים שונים ברשת ולבנות בזהירות את הווליום הנכון. כמו כן,  חשוב להאמין בכך שעצם הנוכחות שלנו מחזירה לנו משהו במיידי ואף תחזיר לנו בעתיד, אמנה לכך מספר סיבות בהמשך הפוסט ואשמח לשתף אתכם בתובנות נוספות על פי השאלות שתשאלו.

כמה זמן זה לוקח כתבתי על כך פוסט מקיף לינק ושוב אני מחדדת כח אין מדד אמיתי ומשך זמן ההשקעה … הנכון ביותר הוא לבנות את המהלך בדרך אסקלטיבית. בהתחלה על מנת שנבנה את ההרגל יש צורך לקבוע מינון מעט סינטטי, להתחיל לעבוד בשנים או שלושה מתחמים בהם אנחנו מרגישים בנוחות. לפתוח את המתחמים על בסיס קבוע ממש כמו שאנחנו פותחים את המייל לקפוץ לביקור במהלך היום, בערב ובסופי שבוע, הכמות והזמן תלויים בכם ואין צורך להעמיס אפשר לסקור את הפעילות בעדינות ובזהירות חשוב רק להתרגל להפוך את המתחמים למוכרים וידידותיים והכי חשוב לזכור ליהנות בהם. עם הזמן אנחנו נלמד לעשות זאת כטבע ראשון ובכך נבטיח שניקח מהפעילות את המקסימום.

מה אני יכול לעשות שונה חשוב לאמץ את הגישה האירופאית ואת הגישה האמריקאית, אם אנחנו שם כדאי שננכס לעצמנו גינוני מדיה חברתית וזה אומר בהכרח להיות חברתי… פרגנו לעצמכם ותבחנו את החברויות הנוצרות ברשת, דאגו למצב את הנוכחות שלכם ממקום נעים ואוהד והכי חשוב מתקשר ובדיאלוג. קחו בחשבון כי העובדה שתייצרו מהלך כזה יכולה להזמין לכם הפתעות רבות והצעות לא מתוכננות, אתם יוצרים בעצם המהלך שלכם צוהר וחלון לעולם וממנו המון דברים שונים ומפתיעים יכולים לקרות ויקרו.

מיתוג פנים ארגוני מיתוג חוץ ארגוני כפי שאמרתי בפתיח של הפוסט זו הזדמנות למתג את הזהות שלנו ברשת, להראות לקהל הרחב הבא איתנו במגע מי אנחנו ומה הם תחומי העניין הסובבים אותנו אך לא פחות חשוב זו הזדמנות למתג את עצמנו גם ברמה הפנים ארגונית. בהכרח העובדים שעובדים סביבנו עמיתינו לעבודה הלקוחות שלנו והספקים שלנו רואים את הפעילויות עצם העובדה שקיימים מתחמים כאלו מאפשרת לנו לייצר נוכחות ולמתג את הזהות ואת הDNA האישיותי.  במבט התקשורתי חשופים אליכם המון אנשים הנמצאים מחוץ לארגון אך בד בבד גם אנשים הנמצאים בארגון עצמו ובכך אתם מייצרים את הזהות שלכם וממקמים את האישיות גם פנימה וגם החוצה. קחו בחשבון כי יש עובדים מסוימים בחברות שונות שהצליחו לייצר מקפצה מאוד משמעותית לעצמם בארגון עקב פעילות במדיה חברתית זהו מנוף המאפשר לעובד לתת את עצמו החוצה ומייצרת מיתוג לו, לאישיותו, לעולם הידע שלו וליכולות שלו.

כיצד מנהלים מהלך אינטגרטיבי כהמלצה נכון להתחיל ב”תמהיל רגוע” : לפתוח בלוג בנושא מסוים ברשת חברתית כזו או אחרת ובמקביל לעבוד במתחם אחד או שניים אשר עוזרים לנו לייצר יחסים דוגמת Facebook או Twitter. אל תרגישו מחויבים להיות בכל המקומות, אין שום סיבה שתיבהלו מהכמות, לכו עם תחושת הבטן שלכם למקומות שמרגישים לכם איכותיים ונוחים שום דבר לא יברח ועדיף להתחיל בווליום מתון כזה שיאפשר לכם להשאר לאורך זמןץ כמו כן, חשוב שתלכו למקומות בהם אתם מכירים קהל של גולשים נתון זה יעזור לכם להתחיל בדיאלוג ולהשתלב בשיחה עם הזמן אתם תראו שזה פשוט ותייצרו באופן טבעי יחסים ודיאלוג עם אנשים חדשים.

להיות בכמה זירות והכוח של המהלך הרב שכבתי אני אסייג בפתיח שאין חוק כתוב בסלע ואין צורך לאנוס על עצמנו פעילות אם היא מכבידה, אבל צריך לקחת בחשבון שהכוח של האינטגרטיביות ברשת ועבודה בכמה מתחמים פותחת לנו שלל הזדמנויות אותן כדאי להכיר בזמן שמחליטים. העובדה שאנחנו פעילים ברשתות שונות מייצרת לנו נוכחות, אלו מתחמים שעוזרים לנו לאחר מכן לייצר קשרים עם קהלים שונים, כמו כן זו שיטה טובה לשווק את התכנים שלנו ולהגיע בכך לטבעת רחבה. הרב שכבתית עוזרת לנו להתסיס את הבאז על העשייה שלנו ברשת וגורמת לאנשים להכיר אותנו בכמה מישורים, באופן טבעי לכל מתחם יש את אופיו ובכל אחד מהם אנחנו יכולים להחצין נדבך מסוים על האישיות שלנו. מהלך כזה עוזר לנו למנף את האפקט המצטבר ולייצר באופן מובהק ואיכותי את נוכחות הרשת שלנו ב360 מעלות.

מה יוצא לי מזה ? ישנם שלושה דברים עיקריים מובהקים שעוזרים לעובד גם אם הוא שכיר בעבודה נכונה במדיה חברתית : הראשון תוצאת החיפוש ברשת אנחנו שולטים במה שיהיה כתוב עלינו, אנחנו מתמהלים את התכנים שיסבבו סביב השם שלנו ובכך אנחנו אחראים על השבחת תוצאת החיפוש שלנו. השני קורות חיים אינטרנטיים זו הזדמנות לייצר קורות חיים אקטיביים ולנצל את הפלטפורמות כדי שאנשים יכרו אותי וילמדו עלינו ובאופן שוטף ומתפתח. השלישי טביעת הרגל בכך שעבדנו על פי שני העקרונות הקודמים אנחנו מייצרים את טביעת הרגל שלנו ברשת ואת הנוכחות המיתוגית והזהות ברשת וחשוב להגיד תוך שליטה. כול אלו עוזרים לנו לייצר את אפקט הזנב הארוך צריך לזכור שדווקא העובדה שאנחנו עושים זאת אט אט עוזרת לנו לכבד את התהליך, עם הזמן אנחנו נבנה את הנוכחות באופן רווי ובכך ניצר בידול מול האחרים.

להתעשר מהתוכן וללמוד אחד הדברים החשובים ביותר אותו אנחנו מרוויחים באופן מיידי הוא האפשרות ללמוד על התחום שלנו, על המתחרים לתחום, על העולם וההתנהלות שלו.  עובדה זו עוזרת לנו להתפתח ולהתעשר ובכך למנף את היכולות שלנו גם ברמה המקצועית וגם ברמה אישית, קחו בחשבון כי כיום המציאות שונה ומעובד מצופה לדעת על תחומו אך בד בבד להפגין ידע ויכולות גם בתחומים אחרים, נוכחות מולטי דיסציפלינארית מייצרת כוח וככל שנלמד יותר ונתעשר יותר נתפתח ונרוויח מהמהלך.

תקשורת 2.0 אני אקזיסטנציאליסט אני בונה את עצמי באופן יזום ופרו אקטיבי במציאות חדשה אני יכול ליצור יש מאיין, לבנות את הFront שלי במתחמים השונים ולשלוט על התכנים ועל האופן בו מכירים אותי זו הזדמנות יקרה מפז וחשוב שלא נפסיד מעושר המתחמים והאפשרויות…

שאלה גדולה אשר נשאלת שוב ושוב בעולם הSocial Media, היא כמה זמן ראוי להשקיע בעשייה ברשת התקשורת המקוונת ומה יוגדר כעשייה בתחום ? אישית אני מקבלת תכופות שאלות מסוג זה, כגון כמה את משקיעה בתחום ? והאם את יודעת להגדיר ימים ושעות ? כמו כן נשאלתי על מה צריך לחשוב ולמה לכוון בשעת התכנון של ההשקעה, ובעיקר כשמכינים תוכנית פעולה… אכן, טוב יהיה אם ננתח את המושג “זמן השקעה”, וזאת כדי שתהיה לנו התשובה האמיתית לשאלת כמות הזמן שהדבר דורש באמת. טבעי שאין לזה מתכון מדויק, כי הרי אנחנו שונים ביכולות שלנו ובהיכרות שרכשנו עם מיגוון המתחמים שהרשת מציגה. כמו כן, ראוי לציין שככל שתהיו מיומנים יותר כך הזמנים אותם תשקיעו יתקצרו באופן טבעי. חשוב לראות מראש את הפרמטרים של ההשקעה ולהחליט איפה נוח לנו יותר ולאור זאת לנסות לשרטט תבנית אשר מאפשרת לנו כבר בהתחלה לבנות  Time Line מספיק איכותי. כך הדבר לא יגזול מכם יותר מדי ובנוסף לכך תראו את הפירות כשהמאמץ “יחזיר את עצמו”.

אני פורסת בפניכם את הפרמטרים אותם צריך לקחת בחשבון בהשקעה. אעמוד על עיקרי הדברים אותם אני זוכרת כמרכזיים אם שכחתי משהו תרגישו חופשי להוסיף. צריך לדעת לייצר מינון ואיזון נכונים בין הצד הפרו אקטיבי יזמי שלנו הצד שעונה, משתלב בשיח ומייצר תכנים ובין הצד שלנו של ההקשבה שאמנם נראית כפאסיבית אבל ערכה חשוב ביותר קוקטיל של השניים יוצר את הדבר הנכון. שימו לב לתובנה משמעותית שאני קיבלתי אין טריק מופלא במדיה החברתית ואם תרצו הטריק הוא להיות שם ולייצר קשר עין עם קהל שמתעניין או יתעניין בנו. אם נתפקד מהמקום הזה נגיע למקום רחוק הן מנקודת המבט של ההנאה והן בעסקים כפי שיתברר למי שמתנסה בכך. ישנה נקודה נוספת שעליה ראוי להתעכב : ביום יום אנחנו לא שואלים את עצמנו במישור המעשי כמה אנחנו משקיעים בהקשבה ובשיחה ועל דרך ההקבלה גם כאשר השהצעדים יכנסו ויהוו חלק מהאג’נדה הרגילה היומיומית לא תשאלו את עצמכם את השאלה הזו גם בעשייה של המדיה החברתית.

הקשבה לפני הכול מדיה חברתית היא בהכרח הקשבה, קשה מאוד לעכל את העובדה הזו אבל אחת המשימות הראשונות בעשייה הזו היא להקשיב וללמוד. בתחילת הדרך מדובר במהלך שדורש הקשבה לאורך זמן, כך צריכה להיבנות האסטרטגיה שלכם וכך תוכלו להיווכח במה שקורה בפועל : תיווכחו שזוהי הדרך האמיתית לשמוע ולדעת מה יש לאנשים להגיד על תחומכם. מה יש ללקוחות שלכם להגיד עליכם ואיך תופשים את המקום שלכם בעולם. זו גם הזדמנות להקשיב ולראות מה קורה בצד של התחרות. אני מאמינה שאנחנו עושים הרבה מאוד פעמים הנחות לעצמנו מקשיבים מעט ומדברים יותר, חלק גדול מאוד מהמחויבות שלנו בכניסה אל עולם המדיה החברתית הוא החלק הזה הדורש מאיתנו “לגדל אוזן” נוספת, כזו שמוכנה לשמוע גם את מה שפחות נעים…

למידה עוד פרמטר לא קל אבל הכרחי : לא כולם מודעים לעוצמה הזו שניתנת לנו דרך כלי המדיה החברתית ואינטרנט בכלל. עוצמה זו טמונה באפשרות להכיר ולרכוש מקורות השראה אין סופיים כי יש הרבה מה ללמוד מחוכמת ההמונים. קחו בחשבון שלמידה בדרך זאת גם מספרת לנו בשלב של טרום פעילות איך פועלים האחרים ובכך וחוסכת מאיתנו המון עוגמת  נפש בהמשך. זהו אומנם פרמטר שדורש השקעה רבה מאוד בתחילת הדרך אבל עם זאת אין לשכוח שגם בהמשך רצוי להקפיד על תשומת לב מירבית ולא מבוטלת.

השתלבות בשיח ובדיונים אחרי ששמענו, הקשבנו, ראינו, הגיע הזמן להכנס לשיחה. חשוב לזכור את העובדה שההתחלה לעולם לא תראה כמו ההמשך, תמיד קשה לנו להתחיל לדבר אבל ככל שנפתח מיומנויות יקל עלינו לקלוט איך תופשים אותנו ובמקביל נבנה ונייצר נוכחות, כך נצמצם באופן טבעי גם את זמן ההשקעה.

שיתוף אחרים בתכנים מעניינים בהם אנו פוגשים עוד פרמטר ערכי ביותר הוא נושא השיתוף, אנחנו כאן בשביל להעביר ערך מוסף ועל כן חשוב שנחדד את כוונתנו לשתף את מעגל המתעניינים בצדדים האיכותיים של העשייה (כפי שזו נראית בעינינו)  שווה לנו מאוד להשקיע כאשר אנו מעבירים את התכנים הטובים בהם נתקלנו. זה עשוי להראות לנו כעומס אבל בסופו של יום הDNA שלנו נקבע על פי התכנים אותם אנחנו מבליטים. באמצעות המדיה החברתית יש בידנו לשקף את תחומי העניין שלנו ולהראות בקיאות וידע בתחומים שונים . עשייה מסוג זה מייצגת את עולמות התוכן שלנו.

פניות יזומות לאחר כשביססנו את מקומנו מעט והתחלנו לקחת חלק פעיל בשיחה אנחנו יכולים להתחיל להשקיע ביתר שאת באינטראקציה ובדיאלוג ישיר מול אנשים שניפגוש במתחמים הרלוונטים לכר הפעילות שלנו. זו הדרך להגיע לקהל היעד שלנו ולהרחיב את מעגלי החברות ומעגלי העסקים שלנו. ניקח בחשבון שגם אנחנו צריכים ליזום פניות ולא רק לחכות שיפנו אלינו, אקט פרו אקטיבי מסוג זה מסמל את אופיינו היזמי ומצביע על הדרך שלנו להבין כוחה של הזירה בכל הנוגע לחלון ההזדמנויות שעומד מולנו. סביר להניח שבהתחלה פניות יזומות תהינה יותר קשות אך זו ההזדמנות שלכם להשתמש בתאורייה הנכונה כל כך של סטנלי מלגרם, דהיינו שהמרחק בנינו לאחר מופרד בשש דרגות של קשר. תוכלו לפנות אל אנשים אותם אתם מזהים מטבעות קרובות או משניות ולבקש מהם לעזור לכם בקישור… בפנייה כזו אתם עתידים להקל על עצמכם את משימת יצירת הקשרים החדשה.

רעיונות חדשים הנקודה הזו בעיני היא פעולה שיכולה להחזיר את עצמה ולחסוך זמן ואנרגיה : ככל שתהיו יותר מבוססים ויותר “אמידים” בעולם המדיה החברתית תוכלו לבחון רעיונות חדשים שלכם או לבקש מהקהל הסובב אתכם לקחת חלק פעיל בצורך שלכם לימצוא רעיונות חדשים. אישית אני משתמשת הרבה מאוד פעמים במתחמים לאיתור מידע, בפניה ישירה או בבקשה להצעת רעיונות שיהוו עזרה וקיצורי דרך בתחומים אותם אני לא מכירה מספיק. שערו בנפשכם עד כמה זה יכול להיות חזק וחסכוני אם העולם הסובב אתכם יהפוך עבורכם לקבוצת מיקוד אשר תעזור לכם להגיע להחלטה הנכונה בדרך בלתי אמצעית ובלתי תלויה.

כתיבת פוסטים היא אחד מאותם הפרמטרים אשר גוזלים משאב ברמה מאוד גבוהה, פוסט מושקע וארוך מצריך אנרגיה הן בכתיבה והן בעריכה נבונה ואסטטית. ההשקעה תיקבע על פי שני פרמטרים מרכזיים : האחד הוא כמות הפוסטים המועלים בטווח זמן מוגדר ובתכנון נכון של מגדל תוכן שיאפשר לכם לשמור על קו עקבי, והשני הוא שיר נושא ותמה מובילה לאורך הדרך. חשוב לקחת בחשבון שככל שתתכננו טוב יותר וככל שתתקדמו בכמות הכתיבה, כך יקוצר בהמשך הזמן הנידרש להשקעה זאת.

תחזוק מתחמי פעילות עוד סוגיה היא נושא תחזוקת המתחמים אותם אנחנו בונים ברשת, כולל בניית קהילה סביבנו שתיווצר מאיתור אנשים רלוונטיים לנו מהעבר, איתור קבוצות עניין שתאספנה בהווה וחשיבה על פנייה יזומה לקהלים חדשים אותם אנחנו לא עדיין מכירים. תחזוקה כוללת גם עיצוב ואסתטיקה, וכן המשקת המתחמים לטכנולוגיה המתפתחת באופן קבוע ועוד …

חיבורים, שיתופי פעולה, מחוות, יחסי גומלין ופרגון אנחנו פועלים בסביבה חברתית ולאור זאת חשוב שנחצין את הצד החברתי שלנו, חלק גדול מהעשייה שלי מושתת על השקעה במחווה לאחרים, בחיבור בין אנשים על פי סבירות הצרכים ובפרגון. בשורה התחתונה אם אמנם נשקיע בכנות ובאיכות בפרמטר זה הוא יחזיר את עצמו עשרות מונים ואף ללא כל פרופורציה בהשוואה להשקעה ההתחלתית. חשוב לזכור ולהמשיך להשקיע בפרמטר בלי להפסיק ! צריך כמובן למנן נכון את זמן ההשקעה ולשקול היטב את ממדי המשימה בהתאמה ליכולות שלכם.

שיווק החדשות הטובות הן שאם אכן השקעתם בצורה איכותית  בכל אחד מהפרמטרים הקודמים אותם ציינתי דווקא עבודת השיווק שלכם לא תהיה גדולה מדי. כל אחד מהנושאים השונים עליהם דיברתי מהווה במהות את עצם פעולות השיווק שלכם ותומך ביצירת הDNA שלכם ברשת. החדשות הטובות עוד יותר הן שאם באמת תעבדו במילוי המשימה נכון וברצינות, סביר להניח שאנשים אחרים יעשו עבורכם את עבודת השיווק וכתוצאה מכך טבעת ההיכרות שתייצרו ברשת תהיה רבת היקף פי כמה מזו שאתם בניתם פיזית.

אם צריך לשים את המדיה החברתית על המשקל הייתי מתחילה בכך שתפרסו לכם את המטלות והמשימות שנראות לכן כאפשרויות, לאחר מכן חשבו ותרגמו את הזמן שייקח לכם לבצע את כל אותן משימות בטווח הזמן השבועי. בהתחלה זה יהיה אקט סינתטי אבל בהמשך תיווחכו שזה פשוט יבוא לכם בטבעיות וממש כמו שאתם פותחים בבוקר את המייל כך גם תתייחסו אל הפעילות במדיה החברתית כטבע שני או אפילו ראשון.

יש שפע בלתי נידלה של דברים שראוי ורצוי לעשות אך יחד עם זאת מוטב לזכור את הכלל החשוב : יחסים לא מגדלים ביום והמדיה החברתית יושבת על נדבך היחסים, על כן תנו לזמן את הכבוד הראוי לו ונהגו בזהירות בהקשבה ובסבלנות. הפלוס הגדול ביותר בעיני הוא שמתוך ההתנהגות שלנו בעולם הווירטואלי המציאות מקישה המון פעמים על ההתנהגות בעולם הפיזי ! הרווחתם פעמיים לא שווה ?

צירפתי לכם סרט פשוט מדהים על הקשבה סרט חובה תסתכלו עליו הוא אומר הכול בארבע דקות :