פוסט שלישי בסדרה על המתחם : במבט מקיף נוכחתי שיש אנשים חכמים במתחם LinkedIn שמבינים תרבות Networking מהי ומייצרים עבורנו כלים חברתיים חכמים בכל הנוגע לתחום העסקי. הכלים הללו עוזרים לנו לייצר גם בתחומנו את התרבות הזו גם אם היא לא באה לנו באופן טבעי וכחלק מהאופי שלנו ומהעשייה הטבעית שלנו. אחד הכלים המשמעותיים הקיימים במתחם הוא מודל ההמלצות. אני חייבת להודות שבפעם הראשונה שנתקלתי באופציה לא קלטתי את מלוא עוצמתה וככל שהעמקתי ונכנסתי לעובי הקורה בהכרת המתחם הבנתי יותר ויותר עד כמה היא משמעותית . כשאנחנו מפַתחים יחסים עם אנשים הרינו בונים אמון, ואמון זה הוא שמאפשר לנו לייצר שיח פתוח והוא שממציא לידינו המון חלונות הזדמנות |

 אחד התנאים המשמעותיים בבניית אמון  הוא העובדה שאנחנו מרגישים על קרקע בטוחה דהיינו אנחנו יודעים מה האחר חושב עלינו ומודעים למידת ההערכה שלו כלפינו. הדבר אולי יישמע טריוויאלי ופשוט אבל למעשה זה לא פועל כך כלל וכלל. לרוב אנחנו נוטים לשכוח להגיד מילה טובה אלא נוהגים למתוח ביקורת ולשים דגש דווקא על הדברים השלילים. בעסקים, בעיני לפחות, היחסים הם המרכיב החשוב ביותר ואם לא נדע לשמן אותם ו’להאכיל’ אותם במזון איכותי ועל בסיס קבוע סביר להניח שכל מה שלהערכתנו הוא שלנו כיום עלול להישמט מידינו ולא להיות כך מחר. חשוב לי להעביר את המסר הזה על מנת שיודגשו בפניכם המעלה והחשיבות של כלי ההמלצות בLinkedIn, ועל כן מצאתי לנכון לצייד אתכם במספר טיפים על הכלי שחוננו ברעיון גדול הבונה יחסים לטווח רחוק. בד בבד יש לדבר גם השלכות על הדרך שבה אנחנו פועלים באופן טבעי במציאות הממשית, כלומר בעולם האמיתי.

מתי נותנים המלצה | אני חושבת שאין להצביע על זמן מוגדר למתן המלצות , אלא ניתן למצוא עיתוי ספונטאני, לדוגמה כמתנת חג מיוחדת לאנשים שאתם מכירים וברצונכם להפגין בפניהם את ההערכה שלכם. כמו כן, ללא עוררין, נכון לתת המלצות לעובד שלכם כצעד שמהווה עוד דרך להשביח את תחושת השייכות שלו למקום העבודה. אם הייתם בקשר עם ספק שאתם מעריכים וסיימתם איתו פרויקט, מתאים לחלוק לו כבוד בדרך זו..מדובר בצורת חשיבה שמֵעצמה תניב עבורכם הרבה פתרונות. כל מה שנידרש הוא לחשוב ולהפעיל את הדמיון |

למי נותנים המלצה | נכון לתת המלצות לאנשים ממעגלים שונים איתם אתם באים במגע, גם אם אלו אנשים ש’במכה ראשונה’ נראה לכם טריוויאלי לחשוב שאתם צריכים לעשות את הצעד הזה. חשבו נכון, בכיוון של העמקת קשרים, חשבו על כך שבחיים האמיתיים אין לנו יותר מדי הזדמנויות שמאפשרות הכרת תודה. אני מאוד מאמינה בצורך לפרגן לאנשים איתם אני באה במגע בין אם אלה האנשים שעובדים איתי במקביל, ובין אם אנשים שאיתם יצרתי חברות ברשת, ובה במידה גם עובדים שלנו או ספקים שלגביהם זו הזדמנות נוספת ונהדרת לחזק איתם את הקשר. הרומן הוא דואלי ותורם לשני הצדדים|

האם לבקש המלצות מאחרים | יש מעין טרנד כזה לבקש המלצה, אך אישית אני לא מאמינה בדרך זו. חס וחלילה אני לא מעבירה ביקורת, שהרי כל אחד עושה מה שנכון לו אבל אני משוכנעת שלתת המלצה יבטיח יבול רב יותר מלבקש המלצה. העברת המלצה של מישהו אחר עלינו צריכה להיעשות ברצון כצעד פרואקטיבי ובעיני אימוץ גישה כזו מייצר חוסן אמיתי ביחסים |

מה זה אומר מבחינה אסטרטגית להמליץ על מישהו | אם תחשבו על זה היטב לתת המלצה על מישהו אינו אקט של מה בכך, עצם העובדה שהפתעתם חבר שלכם, ספק , עובד ויזמתם לפיו גילוי לב על איכות העבודה שלו ועל הדרך אותה אתם מעריכים אותו יגרום לכמה דברים במקביל. הוא ירגיש שאתם חלק משמעותי מחייו , הוא ירגיש חייב לכם במובן הטוב של המילה, כמו כן זה יגרום לו לרצות לעבות את הקשר ואת היחסים. שימו לב לא רק הוא נחשף להמלצה שלכם . כל מי שבא במגע איתכם ואיתו יראה את זה ועצם העובדה שיזמתם אקט כזה יעיד עליכם ועל הDNA האישיותי שלכם |

איך זה יכול הדבר לעזור לי לעסקים ? | מעבר לכל מקַדמי העוצמה שמניתי עד כה, אני מסבה את תשומת לבכם לעיקרון חשוב מאוד , הנובע מעצם ההכרה שיש בתוכֵנו יכולת לפרגן לאחרים. מהלך זה מייצר אצלנו אפשרות של השבחת הקשר שלנו עם אנשים, וכמו כן מאפשר לנו להבין את המשמעות המַפרה של יצירת קשר עם האחר והתרגום המעשי של מינופה לדרגה של מערכת קשרים ארוכת טווח. נזכור שמערכות יחסים צריך לשַמן ולטפח , כלומר צריך “לעבוד בזה ”. אני מאמינה שדרך כלי המדיה החברתית אנחנו עוברים כברת דרך משמעותית מבחינת ההבנה של בניית מערכות יחסים. קחו בחשבון שכל אחד מאיתנו בסופו של יום הוא איש מכירות וחלק גדול ממהותו של איש מכירות אמיתי ברמה איכותית הוא היכולת ליצור ולשַמר מערכות יחסים |

טיפ או שניים נוספים ל”צידנית” שתיקחו לדרך … אני ממליצה לכם לערוך רשימה של החברים שלכם בLinkedIn ומדי פעם באופן יזום להחליט שאתם “עובדים” בזה ומייצרים באופן יזום אקט מפרגן. אין זו משימה קשה מדי , אלא  צעד שבהחלט נמצא בגבולות האפשרי ואף אפשרי מאוד, מה גם שהאפקט שלה משמעותי לאין ערוך , נסו … ואנא, ספרו לי איך היה.

 הפוסט הבא והאחרון בסדרה  זו יעסוק באחד המשאבים המשמעותיים ביותר שמוצעים לנו במתחם LinkedIn והוא מחקר על התעשייה שלכם או על תעשיות מקבילות שמעניינות אתכם.

צירפתי לכם סרט שמדגים איך האמריקאים חושבים על הכלי הזה ועד כמה הוא טבעי עבורם…נראה לי שטוב יהיה ללמוד מהם דבר אחד או שניים .

פוסט שני בסדרה בנושא ארכיטקטורת תוכן ובניית עולם תוכן באתר שלכם בFacebook  פוסט שיבדוק את הכלים המצויים לרשותכם במתחם ואשר אותם תוכלו להפוך לכלי תוכן | לינק לפוסט הראשון | אני ממליצה שהרשומה תהפוך עבורכם לארגז כלים ולכן אמחיש בפניכם את חשיבותה באמצעות הדגמה על תחום מוגדר שבו בחרתי ועל פיה תוכלו לבחון  אפשרות רלוונטית של בניית מגדל תוכן בתחום הפרטי שלכם. נסו לא להתקבע על הדוגמה לגופה, כי גם אם אינה משקפת את עולם התוכן שלכם, ניתן לאמץ עקרונית את הרציונאל שבבסיסה וליישם אותם על התחומים בהם אתם עוסקים | הדוגמה שבחרתי היא מתחום התיירות : ספציפית אתמקד במסגרת התחום בעולמו של משרד נסיעות המנסה לשווק את מרכולתו במקביל גם במתחמי המדיה החברתית ואנסה להראות לכם איך אני הייתי בונה עבורו את מגדל התוכן הראוי |

בראש ובראשונה  אציין בפניכם את נקודת הפתיחה המומלצת בהתייחסות שלכם לאתר בFacebook מלכתחילה הפעילות חייבת להיות ממוקדת על תוכן מקורי למתחם זה ולא על תוכן משורשר ממקומות אחרים. אין זו במת אגריגציה לתכנים שלכם בכל הרשת, ואם אתם רוצים ליצור עניין כדאי שתתרכזו בלעדית בגבולות המתחם. כמו כן, נקודה נוספת שדיברו עליה הרבה וידברו עליה עוד בוודאי היא גורם המכירתיות. לטעמי מתחם כזה יכול לייצר עבורכם עוגן משמעותי ובעל כוח משיכה עבור קהל פוטנציאלי גדול וכן להוות שיטה שדרכה תוכלו למצב את עצמכם כאינסטנציה בתחום. חישבו עד כמה חזקה יכולה להיות ההשפעה של המתחם שלכם משעה שיהפוך לאבן שואבת עבור לקוחות אשר יבואו וייוועצו בכם על התחום שלכם. נקודה נוספת ובעלת חשיבות רבה : לבטח כבר נוכחתם לדעת כי במה זו יכולה להוות מערכת מעולה לשירות לקוחות, ועל מנת שתוכנית זו תתממש אתם צריכים להקצות עבור הנושא משאב אנושי שיהיה ממוקם על תקן שירות לקוחות מקוון ואכן ייתן שירות על בסיס קבוע  |

כלי הדיונים  נחזור אל סניף סוכנות הנסיעות. מה יהפוך את הסניף לגורם מעניין במתחם כזה. אחת מסגולותיו המועילות היא לשמש ככלי הדיונים שדרכם יכול הסניף להיעזר בחוכמת ההמון המקבל במה לספר את ההתנסויות שלו. אילו הייתי הבעלים של הסניף הייתי יוזמת באופן קבוע דיונים על אזורים “חמים” על פי תקופות השנה בתיירות ומזמינה את הגולשים להעלות את החוויה שלהם. יש לקחת בחשבון כמה גורמים, הפועלים על פי העיקרון והאפקט של הביצה והתרנגולת. בהתחלה בשלב בניית המתחם ייראו לכם אזורי הדיונים ריקים מתגובות כי אתם צריכים לבסס את האמון שלכם מול הקהל הצופה. מצד שני, אם לא תעלו דיונים לא תתפתח קהילה סביב המתחם שלכם. לכן, צריך להתאזר באורך רוח וסבלנות ועם הזמן אם תעבדו נכון ומתוך דבקות במטרה התוכן יתחיל להניב תוצאות. בנקודה זאת חשוב לשים לב לתכנון נאות, דהיינו לבנות שרטוט נכון של מפת הדיונים, לחלק את השנה לאזורים עליהם אנחנו רוצים לדבר ולהעלות באופן ממוצע שני דיונים בחודש סביב אזורים שונים . שווה לשלב בתוך הדיונים מקומות אקזוטיים וייחודים שיהוו זירה טובה לסקרנות ולשיתוף הקהל בידע מאתגר |

כלי הפתקים  המתחם שלכם בFacebook יכול ולמעשה צריך להפוך למעין בלוג. בלוג במשמעותו המקורית והבסיסית הוא יומן רשת. כלי הפתקים יכול לשמש במה לפוסטים קצרים על התחום כשכל אחד בתורו יתייחס לטיפ על מקום ניבחר בעולם. במסגרת תוכן זו ניתן אף לצבוע את הנושא בנופך תרבותי, למשל בצבעי שיר נושא על מקום ניבחר או על יבשת אחת בחודש. דוגמה לרעיון הכותרת : “חודש צרפת”. מומלץ על טיפים יומיים שיעלו במתחם על בסיס קבוע ויציגו בפני הצרכן שלכם את הידע שלכם על מדינה מסוימת, בנושאי הווי, תרבות חיי חברה וכדומה, ולחילופין על יבשת מסוימת . חשוב להדגיש שלרעיון זה תוכלו גם למשוך כותבים חיצוניים אשר יציעו לכם טיפים משלהם שאותם תעלו מדי פעם. תכונת שיתוף תוכן עם כותבים אורחים יוצרת אינטראקציה מיוחדת במינה, ומגבירה את המחוּבָּרוּת למתחם. הכותבים הופכים לשגרירים שלכם ועוזרים לכם למנף את התכונה הויראלית ברשת |

כלי האירועים יש למתחם אפשרות לייצר כלי אירועים קחו בחשבון שגם כלי זה צריך לקבל אופי ייחודי ומעניין אשר בכוחו לייצר אקט של שיתוף עם הקהל. מקובל עלינו שאין צורך להוציא עדכון על כל אירוע שקורה בחברה כי הדבר עשוי להיתפס כספאם. לצורך ההדגמה, סוכנות הנסיעות יכולה להפיק מדי כחודשיים אירוע וירטואלי הרותם את הקהל להצעה לבנות מסלול לטיול קבוצתי שיתרקם וייערך דרך הרשת. המסלול יכול להבנות על ידי ליהוק הקהל עצמו ובניצוחו של איש מקצוע, כגון סוכן נסיעות מיומן. אפשר לייצר המשכיות לאירוע שנפתח ובשלב הבא, תוך כדי הטיול עצמו לעדכן בתמונות וכותרות. בדומה לכך, גם לאחר מכן, ניתן לייצר פוסט מסכם לאירוע אשר יתפרסם במתחם ויספר את התגלגלות המהלך |

כלי סטאטוס עדכונים  מתברר שזהו הכלי הטריוויאלי ביותר שעומד לרשותכם, כאן תוכלו לייצר את האקט החברתי ולגרום לחברי המתחם להרגיש כחלק ממנו. זו הזדמנות עבורכם לייצר שיח סביב שאלות שונות הקשורות בתחום ולתת לקהל שלכם להרגיש בר סמכא בעניין. ראוי לחזור ולהדגיש (כפי שטענתי יותר מפעם אחת) כי מעצם העובדה שתתנו לחברי הקבוצה לקחת חלק ולהביע דעה תמריצו את רצונם להיות מחוברים למתחם. כמתחם שעוסק בתיירות אחד הכללים שיכולים להילקח בחשבון הוא ערנות סביב תרחישים בעולם והעלאת עדכונים חיים עם שאלות המופנות לבאי המתחם. למשל : החדשה המרעישה שישראל פתחה את הנתב”ג לIpad ונתנה לו רשות כניסה עשויה לשמש כחלק אינטגראלי של התוכן השאלה שיכולה להישאל היא : האם חזרנו לתקשר עם העולם ? שימו לב לכך שהסטאטוסים שעולים לא חייבים להיות ממוקדי תוכן אך ורק בנושאי המתחם המוּנָעים סביב תיירות אלא הם יכולים להגיע מהקשרים דומים ואף לפַתח תכנים מהקשרים חברתיים. למשל שאלה שיכולה להישאל בשישי שבת : מה אתם עושים בשישי שבת ואיך אתם אוהבים להעביר את זמן המנוחה שלכם ? ראוי להבהיר שבאופציה זו ניתן ואף רצוי לשלב סטאטוסים של קהל הגולשים שלכם, ומומלץ שתעודדו אותם לעשות זאת. נוכחות של קהל אקטיבי במתחם תמיד תייצר עוגן משמעותי ותבטיח המשכיות |

תמונות ווידאו  העין הצרכנית שלנו אוהבת חידושים, אוהבת לראות תכנים מגוונים וסוג התוכן יכול להוות בהחלט מגוון חזותי המציג סגנונות שונים. כמתחם של סוכנות נסיעות השמיים הם הגבול בתכנים מצולמים ובתכני וידאו . כאן יכולה להיפתח הזדמנות מדהימה להעלות גלריות שלמות על מקומות שונים בעולם. כמו כן מומלץ להזמין באופן יזום קהילה של צלמים כדי לקבל חשיפה דרך המתחם ודרך הצילומים שבידם. עוד אופציה מצוינת היא יצירת תערוכה עולמית שתהיה מעין מוקד עניין אחת לשנה. בתערוכה העולמית אנשים יעלו תמונות מכל העולם ותוכלו לייצר גלריה שלמה של העולם אשר נוצרה על ידי הגולשים. את התערוכה אפשר למתג ולשווק אותה כאירוע משמעותי שייערך באון ליין עם פתיחה מוגדרת של התערוכה וקריאה לחברי המתחם לבוא ולהביע דעה ולהוסיף סיפורים משלהם. כלי הווידיאו מאפשר לנו לייצר אינטראקציה בסגנון לייב עם קהל הגולשים ואנחנו יכולים דרכו להעביר וובינרים על מקומות שונים בעולם ובכך להתמתג כבעלי סמכא וכיועצים תיירותיים לכל דבר |

כלי התיוגים  מבחינתי זהו כלי מחזק שירשורי חברים במתחם. דרך הכלי הזה תוכלו לתת במה ולהעניק כבוד לשותפים שלכם באמצעות התוכן וכמו כן לקרוא לדיון אינסטנציות שונות איתם אתם במגע, קחו למשל רעיון שיכול לבצע משרד הנסיעות מדי פעם. באמצעות העלאת דיון על מתחם מוגדר בעולם הוא יכול לבחור כשישה חברים נבחרים אשר ידוע כי הם מכירים את המקום ולהזמין אותם לקחת חלק פעיל בדיון. מעצם הקריאה לפעולה לחברי המתחם נוצרת אינטראקציה חדשה |

הוספת Favorites אחת האופציות היותר טריוויאליות לפי הדעה המקובלת אך לא טריוויאליות בעיניי כלל וכלל היא הוספת עמודים לעמוד שלכם. עצם הוספת עמודי תוכן נוספים למתחם שלכם מעשירה את המתחם בתכנים ממקורות אחרים ומעידה עליכם ועל מקורות ההשראה הנרחבים שלכם. המתחם התיירותי יכול למשל לאסוף עמודי תוכן מוצלחים מכל העולם ולשבץ אותם כהמלצה לקהל הגולשים הפוקד את המקום על בסיס קבוע . מבחינתי ראוי לשים לב לכך שהקוד הגנטי המוצלח ביותר שאותו זיהיתי בFacebook הוא קוד שיתופי פעולה. אם תמליצו על מתחמים אחרים כפי הנראה תיווצר קרקע פורייה ליחסי גומלין ובכך תחזקו מחדש את התכונה הויראלית של העמוד שלכם |

שיתוף פעולה עם קבוצות ועם עמודים אחרים רעיון שיתופי הפעולה בין מתחמים שונים עלה במחשבתי רק לאחרונה. תארו לעצמכם מצב בו המתחם התיירותי יוצר קולבורציה וגלובלזיציה הלכה למעשה בממשק הפייסבוקי שלו . נניח שהוא בוחר ברעיון האירוע העולמי ובו קריאה לגולשים ליצור את יומן הרשת כתמונה הגדולה ביותר בעולם: ברגע שהרעיון הזה משווק על ידי כמה מתחמי תיירות בFacebook הכוללים גם עמודים מגוונים וחזקים מכל רחבי העולם, אזי האירוע מייצר באופן מיידי ווליום גדול יותר ואפקט משמעותי יותר שלא להזכיר את העובדה הברורה שהמיתוג העולמי שלו מוטבע בתוכו מעצם קיומו . אני מאמינה ששיתופי פעולה בין העולם הפיזי ובין העולם האינטרנטי הם מקור מצוין להגדלת העוצמה ושדרך שיטה זאת אכן ניתן לייצר הרבה יותר מסך חלקיו של השלם  |

הוספת קבצים הוספת מצגות עוד אופציה נהדרת לשלב תוכן היא להכניס תכנים בפורמאט pdf או קבצי מצגות המשורשרים מSlideShare, גם פה מתחם התיירות יכול להציג תכנים ייחודיים ממסעות בעולם מפי קהל המשתתפים ויתרה מכך, להזמין את הקהל להציע לו תכנים אשר ישולבו בטאב המצגות או הקבצים. כידוע, אחד המניעים המשמעותיים הקשורים לאופיו של האדם ולתכונת הבסיס שלנו הוא הרצון להַראות ולהֵרָאות. כדאי לעודד ולהפעיל תכונה זו ועל ידה למנף תוכן עשיר, איכותי ושונה |

הוספת טאבים לשוניות של תוכן  שימו לב כי ישנה אפשרות מאוד איכותית לשחק ולשנות את הטאבים במתחם שלכם. ניתן גם לייצר שינוי טאבים לשוניות של תוכן לפי ווליום של אירועים, ולצורך העניין המתחם התיירותי יכול להכתיב את הטאבים המובילים על פי התוכן החודשי המוצג בתוכו . אם הנושא החודשי הוא איטליה הוא יכול לפתוח טאב של איטליה ולהכניס בו לינקים טובים לכתבות חשובות, לינקים למאמרים וטיפים שפורסמו במתחם, שרשור לבלוגים מובילים ואתרים אשר מהווים מקור השראה ומידע מהימן |

לסיכום אין ספק שמדובר בהשקעה משמעותית הן מבחינת העבודה והן בהקצאת זמן ייחודי לכך. התפישה שלי אומרת שצריך להתייחס אל המתחם כאתר לכל דבר, חשוב לייצר מתוך שלל הרעיונות גאנט פעילות סדור ולהקפיד לפעול לפיו, אם כי יש לחזור ולבדוק תוך כדי תנועה מה עובד ומה לא ולהיות מספיק גמישים. מי שיקבע את הטון של המתחם הוא הגולש וכדאי שתהיו מצידכם מאוד להיות ערניים להערותיו והארותיו. כל שותפות שתנהלו עם הקהל הפוקד את האתר שלכם תייצר המשכיות וחיבור עמוק יותר. שימו לב לכך שאין זה מירשם סופי דהיינו שלא מדובר בשטנץ, אלא השמיים הם הגבול ויש לגלות את שלל הרעיונות הישימים והאפשריים מתוך ההיצע המגוון שבשטח, שהולך ומתרחב עם הזמן. ככל שתהיו מעניינים יותר , שיתופיים יותר וסבלניים כך המתחם שלכם יגדל ויפרח ויניב תוצאות בשטח. ויהווה עוגן משיכה אשר ימתג אתכם ויהווה זרוע שיווקית משמעותית למכלול צעדי השיווק שלכם |

מוזמנים למעבדה שלי | Facebook  | Active & Marketing

אני מתחילה בסדרת פוסטים חדשה העוסקת במתחם Facebook  ובמסגרת זאת אתמקד בדבר החשוב ביותר בעיני - תוכן ואינטראקציה הכוללת דיאלוג עם הגולשים !  

הנושא נחלק לפרקים בסדרה מכיוון שהוא נרחב מאוד ומחייב הצגת דוגמאות וכניסה לרזולוציה. פוסט ראשון יעסוק בבניית מגדל תוכן בצורת דוגמא חיה ובהדגמת אינטראקציה עם הקהל | פוסט שני יעסוק בכלים הקיימים עבורכם במתחם ושאותם תוכלו להפוך לכלי תוכן מעניינים ומגוונים כמו כן תוכלו לכונן עליהם את מגדל התוכן הפרטי שלכם | פוסט שלישי יעסוק בדוגמאות למתחמים נבחרים בעיני, עם המלצות הנוגעות בשאלה מה ניתן לקחת מהמתחמים בהם בחרתי, בידיעה כי כל מתחם והפלוסים שלו |

לבנות תוכן מעניין לאורך זמן עם ערך מוסף זו לא משימה טריוויאלית כתבתי פוסט מקיף על גישתי למתחמים בFacebook וברשומה הנוכחית אני רוצה להרחיב את הדיבור על בניית ארכיטקטורת תוכן בדרך נכונה וישימה. כפרדיגמה לנושא – אני רואה לנכון לציין כי מציאת דרכים להעברת  התוכן והידע ובמקביל עצם האפשרות שלי לתת לאחרים להשתמש בהם יוצרים אתגר משמעותי עבורי. ואני שמחה להשקיע עבודה סביב האתגר הזה מכיוון שהוא הופך גם אותי לסטודנטית נצחית. קיים שפע של כתבות ומאמרים וכמו כן פוסטים על מתחם Facebook, על הערך הטמון בו ועל השאלה מה צריך ומה לא צריך לעשות בתוכו. ולטעמי ועד כמה שנחשפתי לחומרים הללו, מוצאים פחות התעסקות עם סוגיית התוכן, פחות התמודדות עם הנושא בעוד שבעיני סוגיה זו אינה טריוויאלית כלל וכלל. אנסה בפוסט זה לתת בידכם מעין ארגז כלים לבניית מגדל תוכן לתועלתכם במתחם זה ותוך כדי כך לחשוף אתכם לעשייה הנקודתית שלי. כך נוכל לנסות יחד להוליד מהמהלך הזה תובנות שתוכלנה להיות לכם לעזר |

ובכן, למי שלא יודע זאת, החלטתי לפתוח אתר חדש בFacebook, התנסות שעזרה לי (לאחר ש’נפל האסימון’) להתחקות אחר אופי התפקוד של המתחם ומה בפועל עובד בו בצורה מוצלחת. זוהי תחילתו של ראשומון אבל חשוב לי כבר עכשיו כשהמיזם עדיין טרי להביא בפניכם את מסקנותיי ואת הרעיונות שלי לגבי המשך התפתחותו |

אחד הגילויים המובהקים שזכיתי להכיר תוך תקופת הקמת המתחם היא העובדה שאנשים נקשרים יותר אל מומחים בתחומים שונים ופחות לעמודי חברה ולעמודי מותג. אם נתעכב על כך לרגע גם בלי לערוך מחקרים נרחבים בנושא (למרות שאני בעד מחקר וסקרים), ניווכח שאין צורך במאמץ גדול מדי בכדי להבין שיש בכך  הגיון רב ! הרי אנחנו פועלים במתחם חברתי והדבר הראשון והחיבור הראשון שיש לנו קודם כל ולפני הכול הוא חיבור לאנשים. אם כך בשיטת החדשנות שאני מכירה קוראים למוטיב זה היפוך, דהיינו היכולת להפוך את הסדר המוכָּר ולהפוך את כיוון העשייה ובמקום שדף החברה שלכם ייצג חברה ומותג הוא יעוצב כדף שכול כולו ירכז מומחים בתחומכם. בכך הוא יהפוך לקרקע פורייה ולעוגן חזק ובעל השפעה שבכוחו לזַמֵן לכם לקוחות רבים ועניין רב |

החמימות של המתחם  ההחלטה שממנה יצאתי הייתה לבחון את התיאוריה ולראות באיזו מידה היא נכונה, לבדוק האם באמת אנשים מתחברים יותר אל מתחם אשר במסגרתו ברור כי המשתתפים הם אנשים חיים ונושמים. ההחלטה גובתה ביצירת שדרת מומחי תוכן ככותבים הקבועים של האתר. יתרה מכך, בחרתי לצאת מלכתחילה (תוך העזה מסוימת מצידי) ממקום של הפגנת המהות של המתחם כמתחם תוכן פַּר אקסלנס וקבעתי את הכותבים כדף הנחיתה הראשון עליו אתה “נופל” כשאתה מגיע לאתר. בחרתי לאפיין את המקום כאתר לכל דבר בFacebook ולא כמתחם המייחצן פעילויות ממקומות אחרים אשר בהם אני פעילה אלא להקדיש מחשבה לתוכן מקורי וראשוני אשר מתפרסם בלעדית באתר זה ואינו מופיע במקומות אחרים |

בניית ארכיטקטורת תוכן כלים אפשריים לעבודה :  חשוב לי להדגיש שעבורי המתחם הזה הוא מעין מעבדה ולא מתחם עסקי, אי לכך לא הגדרתי רציונאל ברור וחד משמעי של ארכיטקטורת תוכן מובהקת אלא הרציונאל שלי הושתת על כך שהתוכן העיקרי השולט והמרכזי במתחם הוא הימצאות האנשים עצמם והשמעת דברם בנושא הנדון. כמו כן נכון יהיה לקחת בחשבון את הגישה שFacebook או כל עשייה שלנו בעולם של תקשורת חברתית לא יכולים לקפוא על השמרים ואני מאמינה שעלינו לייצר כל הזמן ועל בסיס קבוע אופן חשיבה הנובע מתוך בדיקה של השטח, מתוך הקשבה לשותפים של המתחם לשם הבנת הצרכים שלהם. אם תרצו, אישית הבנתי ביום ה- 17 שלי למתחם שבעצם פתחתי כאן מעין קיבוץ וירטואלי המאגד דעות שונות, תכנים שונים ואינטראקטצייה סביב סגמנט של תוכן, סביב נושא שמעניין את כל באי האתר | לחידוד העניין ארכיטקטורת התוכן של האתר עוצבה ותמשיך כפי הנראה להיבנות כארכיטקטורה של שיתוף ושל בחינת תכנים משולבים בין כותבי האתר הקבועים ובין אלה שבאים והולכים |

הסבר על המעבדה קודם כל חשוב לי להסביר שמכיוון שזו מעבדה בהגדרה אני לא נבהלת בקלות ממה שלא בהכרח עובד וגם לא יוצאת מגדרי אם משהו אכן צלח. אני בוחנת את ההתנהלות על בסיס מדידת טווחי הזמן המשקפים את רחשי השטח ועל האפקט המצטבר של הקהל המגיע לאתר וכן של מאגר הידע שנאסף לעיני, אודות הכיוון הרצוי של הפעילות. המתחם פתוח לדעות של אחרים ואני מכבדת את בני השיח ומטה אוזן לרעיונות על תכנים, מינונים ואופן הפעילות |

מודל Notes  אמנם החלק הזה שייך לרשומה הבאה שאני מכינה על כלי התוכן העומדים לרשותכם ברשת אבל מכיוון שמודל הפתקים הוא זה שהכתיב את תוכן המתחם שלי חשוב לי להתעכב עליו כבר כאן. מדובר בעצם במעין בלוג של המתחם ואני משכתי אותו לכיוון השיתופיות ובדרך זו הפכתי אותו לקרקע פורייה אשר מאפשרת מתן ביטוי לכותבים שונים ולבחינת ההתנסות שלהם בסביבת מעבדה. הפתקים מותגו על ידי חברי הקבוצה בשם מותג :  פוסטיפ ובכל יום עולים בין שני פתקים לשלושה שמייצגים כל אחד בנפרד |

פוסטים קבוצתיים  הן באתר זה והן באתר החדש שלי בFacebook הבנתי שהכוח של הקבוצה יחד כגוף אחד מייצר יותר מסך חלקי השלם. זו סינרגיה הלכה למעשה בה אני משתמשת דרך קבע ולטעמי היא יוצרת מחול חדש ושירה מעניינת של תוכן. הפוסטים הקבוצתיים נועדו להיענות לצורך לבחון סוגיות רלוונטיות מנקודות מבט שונות ובכך לאפשר לנו להכיר בעובדה כי אין אמת אחת. מנקודה זו ‘שווה’ שנשאר סקרנים גם במובן זה שנקשיב לאחרים. הרי ממילא אין בידינו להשיג את הידע כולו והודות לידע של האחר ניתן להתעשר ולרענן את נקודת מבטנו בצורה איכותית ומעניינת ומן הסתם אפשר גם ליהנות |

אינטראקציה דיאלוג  אנשים אוהבים כשמתייעצים איתם וגם אם אתם מומחים בתחומכם ראוי ואף מתחייב לתת למי שפוקד את המתחם שלכם ובוחר להיות חבר בו להרגיש שהוא עצמו אכן מוסיף ערך אישי משלו, וחלק נכבד מהוספת הערך שלכם עבורו זו האפשרות לתת לו במה. הרבה מהאינטראקציה יכולה להתקיים באם תפעילו את הקהל שנמצא במתחם שלכם . אני לא מדברת על התחרויות השונות ועל האפליקציות השונות אלא אני מכוונת לשיח יותר עמוק יותר מורכב ומתמשך. האינטראקציה צריכה להיעשות על בסיס דיאלוג לטווח רחוק ולאורך זמן. חלק גדול מהאינטראקציה במתחם שאני בניתי מבוסס על כך שהחברים יכולים לפרסם תכנים שלהם ובכך לקבל חשיפה ולפתוח דיאלוג שמופנה לנקודת המבט שלהם. אני מניחה שעם הזמן המתחם יתפתח ויקרו בו דברים נוספים אשר בכוחם לייצר תוכן עניין ודיאלוג כי כפי שאמרתי זו המהות המעשית במתחמי המדיה החברתית לחשוב על בסיס תנועה מתמדת, על רעיונות חדשניים ועל עקרון החדשנות הלכה למעשה |

שימור לקוחות וחווית לקוח  שימו לב לנקודה חשובה: אמר את זה סת’ גודין ואני מצדדת בו “החשיבות אינה הגודל כי אם האיכות” חשוב לבדוק שאכן העשייה שלנו יכולה לעלות בקנה אחד עם האפשרות שלנו לשַמר, ואם כל האסטרטגיה שלנו מונעת אך ורק בזכות הגודל והכמות היינו יכולים באותה מידה להפציץ את תיבות הדואר של האנשים שאיתם אנחנו באים במגע עם חומר פרסומי והרי זו לא המגמה ולא העוצמה של המדיה החברתית. התרבות של עולם התקשורת החברתית מחייבת אותנו לחשוב מתוך מושגים של שימור לקוחות ויצירת חווית לקוח קונסיסטנטית שמופקת כאמור על בסיס קבוע ובכיוון חדשני ועדכני.  השימור מותנה גם ביכולת שלנו לתת למבקרים להרגיש שהם במקום הנכון שמקבל אותם בחום ובו נעים להם לשהות בבחינת אזור ההתרווחות, ה’קונפורט זון’ עבורם |

רעיונות חדשנייים שעלו בדעתי להמשך הדרך וכמובן כל אחד מוזמן לקחת לעצמו וליישם, אני בעד … וובינרים, תחקירים, אירוח אושיות חשובות, שיתוף פעולה עם קבוצות ודפים אחרים ואולי אפילו, מי יודע, נרים לנו כנס וירטואלי כמו שהאמריקאים המדהימים יודעים להרים |

ולמי שמעוניין להצטרף למעבדה האישית שלי זו הכתובת :  Active & Marketing

בפוסט הבא אדבר כאמור על הכלים השונים הנמצאים בהישג ידינו ואשר באמצעותם נוכל לבנות ארכיטקטורת תוכן. לכל כלי לפי דעתי יש תפקיד שונה ואנחנו יכולים לשרטט תוכנית מתוזמרת היטב של תכנים מגוונים ומעניינים ובכך למשוך אלינו קהל שיפקוד את המקום בקביעות ויפתח מערכת יחסים לאורך זמן עם המתחם |

בכוונתי להתחיל בסדרה העוסקת בנושא מאוד חשוב בעיני בעולם התקשורת החברתית והמדיה החברתית והוא נושא הניטור. אחלק את הסדרה לכמה פוסטים הראשון (הנוכחי) יעסוק בחברה אשר מספקת שירותים בתחום, וזו גם תשטח בפניכם את הכלים לעבודה. השני יעסוק בחברה שאכן משתמשת בכלים הללו והיא תציג עמדה שתשקף עבורכם את הדרך בה היא תופשת את המהלך. השלישי מבין הפוסטים יעסוק בהמלצה לסל כלים הקיימים ברשת אשר אותם אני אציג בפניכם. ולבסוף, הרביעי יעסוק בחיבור בין כלי הניטור לכלי המדידה |

את הפוסט הנוכחי כתב יואב פרידור, מנכ”ל חברת buzzilla המספקת את שירותי מערכת ההקשבה שפותחה בחברה. החברה מתמחה בניתוח ובמחקר מבוסס מדיה חברתית. אני שמחה על ההזדמנות הזו לפתוח בסדרה המפרטת נושא זה מכמה טעמים : חשיבות הנושא | העובדה שאני לומדת מתוך הדברים העולים הן מעמדת הכתיבה והן מעצם העבודה הנעשית בשיתוף עם הכותבים האחרים | האפשרות שלי להעביר אליכם עוד נדבך משמעותי לארגז כלי העובדה שלכם בתחום . מקווה שתיהנו |

מניטור להקשבה ישבתי עם מישהו בשבוע שעבר והוא אמר לי שכל העסק הזה של “מדיה חברתית” זה באזז מטורף שלבטח יגווע וייעלם תוך שנתיים שלוש. לא היה זה פשוט למצוא מאיפה להתחיל להתווכח עם האמירה הזאת, שכן לדעתי היא לא נכונה מכל כך הרבה כיוונים. עם זאת, דעה זו משקפת את התפישה השיווקית המקובלת, שהביאה אותנו עד הלום. כיום גלויה העובדה שהמותג הוא שלנו, ואנחנו שולטים במצב ! אנחנו אלה שמעבירים את המסרים, אלה שמנטרים את המידע.

“ניטור”, Monitoring בעברית, הוא מונח ששייך לדעתי לעידן הקודם. המונח “Brand Monitoring” הפך לראשונה למונח של התעשייה בשנת 2006.  בתקופה ההיא כבר קמו מספר חברות בארה”ב שפיתחו טכנולוגיות ובצידן מתודולוגיות שנועדו לנטר את מה שנקרא אז “תוכן הגולשים”. פיטר קיים, שהיה בזמן ההוא אנליסט בחברת המחקר פורסטר, ערך לראשונה מיפוי של השחקנים העיקריים בשוק שאותו הגדיר כ”שוק ה-Brand Monitoring “. הרציונאל שהניע את התחום בתחילתו (2002-2003) הגיע מהדיסציפלינה של המודיעין העסקי. מי שעסק בעניין באותם ימים ידע להסביר שהבלוגוספירה מהווה איום משמעותי על הווייתם של מותגים ועל כן חייבים לנטר את המידע הזה על מנת להימנע מסכנות.

אבל מהר מאוד התחיל להתברר, במיוחד למאמצות המוקדמות שבין החברות, שאכן יש סכנות אלא שבאופן אירוני אלה הן כאין וכאפס אל מול ההזדמנויות האין סופיות הגלומות בתרבות החדשה : תרבות השיתוף. השיחה ברשת פותחת בפני חברות ומותגים מגוון חדש ועתיר הזדמנויות וכל מה שנדרש מהן הוא להבין שמדובר פה בשיחה רבת משתתפים ולא בנאום על פודיום מול קהל שבוי. והופ מערכת המונחים השתנתה מן הקצה אל הקצה הדו”ח הבא שיצא מפורסטר ב-2009 כבר ניתח את שוק ה-”listening Platforms”. המעבר מ-Monitoring ל-Listening משקף בצורה נהדרת את השינוי התפישתי שמתרחש עלינו ממש עכשיו. אם כך אולי כדאי שבמקום לדבר על כלי ניטור, נדבר על כלי הקשבה ובדרך זו נתקדם עוד צעד מהשלב הגורס “להעביר את המסר” אל השלב שעיקרו : “לשוחח”.

מערכות הקשבה : מה הן עושות ? מדובר במערכות, מבוססות טכנולוגיית חיפוש, המותאמות לשליפת מידע לא מובנה, כמו זה הקיים בפורומים וברשתות חברתיות. מערכות אלה פועלות בצורה יעילה ורלוונטית ומאפשרות רמות שונות של אגרגציה, תצוגה וניהול של המידע. מערכות מיושנות יותר, מספקות בעיקר שירותי התראות. המערכות סורקות את מרחב האתרים (זו נקודה קריטית שאותה יש לברר בשעה שרוכשים שירות מסוג זה מה רמת הכיסוי ? האם המערכת סורקת את התחום הרלוונטי לתחום בו אנחנו עוסקים? ). המשתמש מגדיר את תחומי העניין שלו, בדרך כלל על ידי הגדרת מונחי מפתח והמערכת מצידה מתריעה בפני המשתמש על נתונים מעודכנים בכל פעם שהיא נתקלת בשיחה הכוללת מונחים רלוונטיים. מערכות מהדור החדש מאפשרות חיפוש אחורנית בכל הנוגע למידע ומעמידות לרשות המשתמש מגוון כלים לתצוגה ולניתוח של המידע. המידע כולל בדרך כלל מדדי נפח שיחה מסוגים שונים, מדדי תחרות, ניתוח זירות שיחה, חיפוש משפיענים , דירוג סנטימנט ואחרים.

מערכות הקשבה : מה עושים איתן ? ניתן למנות שלושה סוגים עיקריים של שימוש במערכות הקשבה :

מחקר במדיה חברתית אנשים מדברים ברשת, כל הזמן, על כל דבר ומספרים לנו מה הם חושבים על המוצר החדש שלנו בלי ששאלנו אותם, בלי שהיכווננו אותם, ככה סתם מרצונם החופשי. כל מה שנותר לנו לעשות הוא לאסוף את המידע הרלוונטי, לנתח אותו ולהפיק ממנו מסקנות ותובנות מעשיות. זו אולי ההזדמנות הגדולה ביותר בתחום המדיה החברתית. מעולם לא היינו כל כך קרובים לדעת מה הצרכן שלנו חושב ובמה הוא מעוניין באמת. ואם זכור לי נכון, כפי שלימדו אותי במבוא לשיווק, אנחנו כאן כדי לספק צרכים אמיתיים. מערכות הקשבה משמשות עבור חברות מחקר, כמו buzzilla, ככלי איסוף וניתוח לצורך תחקירים במדיה חברתית. היכולת לגשת בצורה מהירה ויעילה למידע רלוונטי, מאפשרת לספק מחקרים מרתקים המספקים מגוון רחב של דרכי שימוש : מיפוי שוק | ניתוח זירות | ניתוח קהלים | ניתוח מהלכים שיווקיים | מחקרי מגמות | מחקרי פיתוח מוצר | ועוד כיווני שימוש רבים ומגוונים כיוצא באלה.

הקשבה לשמה זהו השימוש הבסיסי במערכות מסוג זה. ארגונים וחברות משתמשות בעניין זה בעיקר בפונקצית ההתראות של המערכת בבחינת מענה לשני צרכים עיקריים : להיות ‘עם האצבע על הדופק’ של השיח הצרכני בשוק הרלוונטי. לחוות באופן שוטף את זירות השיח, את הנושאים ואת הז’רגון הטיפוסי לזירה. לתפקד כמערכת התראה מפני סכנות ואיומים. שימוש זה אופייני, בדרך כלל, לאגף הדוברות בחברה ובמקביל גם לפונקציות שונות הנדרשות באגף השיווק. המנויים על השירות מקבלים באופן שוטף התראות לגבי שיחות המתקיימות ברשת במידה שהנן רלוונטיות לבעל המנוי (על פי הגדרתו).

השתתפות בשיחה זהו שלב המימוש של אחת ההזדמנויות הגדולות הנובעות מהתעצמות השיח האינטרנטי. בתור נציגי חברות ומותגים, אנחנו בעצם בעלים של מאגר תוכן בלתי נדלה בתחום המומחיות של החברה או של המותג אשר אותם אנחנו מייצגים. תוכן זה מאפשר לנו להיות בני שיח רצויים במגוון רחב של שיחות, בכל מיני כלים וערוצי תקשור, ועל ידי כך להגיע למגע כמעט בלתי אמצעי עם קהלי יעד רלוונטיים. כל מה שנדרש הוא לדעת למצוא את הזירות הנכונות, את הדיונים שבהם נרצה להשתתף ואת האנשים שאיתם אנו מעוניינים לשוחח. אכן, מערכות ההקשבה הן המאפשרות לנו למצוא בפועל את הזירות, את הנושאים ואת המשתתפים הרצויים בצורה יעילה  ושיטתית. חברות משתמשות במערכות הקשבה על מנת להשתתף בשיחות בהקשר של שירות לקוחות, תמיכה טכנית, שיווק, משאבי אנוש, יחסי משקיעים ועוד מגוון מעניין של דיסציפלינות אחרות.

פוסט רביעי בסדרת מדידה  שמהווה סיכום לטרילוגית הפוסטים האורחים שקדמו לו ומציג את נקודת מבטי ואת גישתי לנושא |

| סדרת הפוסטים : ראשון | שני | שלישי |

חשוב לי לרכז עבורכם מספר נקודות מרכזיות וחשובות  נקודות לדרכים ולעוגני מדידה שיעזרו לכם לקבל החלטה האם אתם במקום הנכון והאם כדאי לכם להשקיע במהלך מסוג זה. הדברים אינם חד משמעיים. כשם שעולם התקשורת משתנה ומייצר מתחמי פעילות חדשים וסגנון שונה בשיווק כך גם כלי המדידה משתנים ומן הראוי לעבור לפאזה הבאה ולחשוב אחרת בנוגע לשאלה על ‘מה בעצם יוצא לי מזה’. אפרוט בפניכם את הסיבות הנכונות בעיני לייצר פעילות במדיה חברתית ואתם תאמצו לעצמכם את ההיגיון שתואם את המהלך הנכון עבור הארגון והחברה שלכם. הרשומה שלי תהיה בנויה מפירוט הכלים והסבר הגישה שעיקרה הסינרגיה שנוצרת תוך כדי הפעלתם, ואשר בסופה מייצרת מכפילי כוח לא טריוויאליים דרך פעילות בתקשורת חברתית |

 איך יוצרים Roi חיובי ? הדגש כאן הוא על יוצרים !  שינוי הגישה מתחיל מכך שזוהי מציאות ש אותה ניתן ליצור וליזום בדרך אישית. החזר ההשקעה מתחיל באופן מיידי כי מעצם העובדה שאנחנו הופכים ליזמים וככל שאנו מתרגלים לכך, הדבר עוזר לנו וממשיך להשפיע ולתת את אותותיו גם על מקומות אחרים. מנקודת מבטי הגישה צריכה להיות אקסיסטנציאליסטית ופרואקטיבית כלומר : אנחנו צריכים להכתיב ! אני מחלקת את הגישה שלי לשני כיוונים : הכלים הקרים למדידה והכלים החמים שהם החשובים ביותר בעיני ! אנחנו לא יכולים להמשיך ולהסתמך על השיטות הישנות והמוכרות. הדרך שונה ובהתאם לכך גם ההתייחסות והמדידה מקבלים כיוון שונה. מתכון שעובד טוב בעיני הוא ההפעלה של הכלים החמים. למעשה, אלה אינם כלי מדידה רגילים, מבחינה זאת שהם לא כמיתים, אלא מהווים את תשתית האסטרטגיה אשר מתניעה את המהלכים שלנו. הם המניע והסיבה שיבטיחו את התוצאות. ראוי אם כך לבדוק את הסיבות לפתוח במהלך ארוך טווח המושקע בתקשורת חברתית.  מתוך פירוט הסיבות להלן תוכלו להיווכח שכל פרמטר משפיע, מקרין ומחולל השלכות רבות מעבר לפעילות השיווקית הנקודתית |

חשוב להדגיש כי הכלים  בהם תבחרו הם לא בהכרח גנריים  אלא יש למקד את הרצונות והצרכים שלכם בנושא שבו אתם מעוניינים ובמקביל לקבוע את המטרות והיעדים הרצויים, ורק לאחר מכן לבחור בכלים המתאימים לכם כפעולת Tailor Maid ראוי לזכור שאין אמת אחת במדידה של החזר השקעה אלא עבור כל אחד מאיתנו ההחזר יכול להיות מתורגם בדרך אחרת. לכן יש חשיבות להנחה שכל אחד מאיתנו יתאים לעצמו את תוכנית המדידה האישית שלו |

 | כלים קרים |                                                                                    

כלי מדידה כמותיים |  כלי מדידה המשקפים את ניהול המתחמים ואת הVolume שאותו כל מתחם מייצר. מדידה מסוג זה כוללת : זמן שהיה וכמות צפיות, מספר הדפים הנצפים, הכניסות אשר מתורגמות להחזר השקעה לאורך זמן בתפישת ‘הזנב הארוך’, התגובות, גרף המורה על המשכיות, כמתקבל מבדיקת המהלכים שלנו לאורך זמן, לידים בפועל. כלי המדידה העומדים לרשותנו : Google Analytics | אנליזות של המתחמים עצמם כגון :  WordPress ו Facebook וכמובן בדיקות על בסיס קבוע של ריטוויט בTwitter שמסופקים על ידי כלי הניתוח השונים של המתחם לינק | לזאת יש להוסיף דו”ח חודשי שאותו נייצר ועריכת מעקב יזום מצידנו אשר יתבצע על בסיס קבוע | יש החושבים שדי בכך שהמדידה תכלול מספר עוקבים, מספר מעריצים ומספר חברים. לתפישת עולמי הפעילות שלנו אינה בגדר תרבות רייטינג. העיקרון המהותי והחשוב לתחום הוא בראש וראשונה שנצליח לקיים מערכות יחסים עם הקהל שאיתו אנחנו באים במגע שכן אם נעבוד חכם ובאיכות המתבקשת קהל זה יעשה עבורנו את השירות המתאים וישרשר את הפעילות שלנו ובכך יעצים אותה. כדי לטפח את הערנות שלנו לתהליך חשוב לבדוק על בסיס קבוע את עקומת העלייה והגדילה תוך כדי תנועה |

SEO קידום יזום לאתר הבית |  חלק משמעותי ועיקרי הניתן למדידה הוא ביטוי לפעילות שלנו מול כניסות ישירות לאתר ובדיקת האיכות של הפניות מול לידים בפועל, אין ספק שזהו הכלי המשמעותי ביותר אותו ניתן למדוד באופן מדויק. חשוב לציין שצריך לקדד את הפעילות ולעקוב אחריה בהתמדה.  בהקשר זה נוכל לראות מה משפיע על כניסות ולא פחות חשוב מה משפיע על כניסות איכותיות : כלי המדידה כוללים מספר אפשרויות ובמסגרת רשומה זו אספק לכם רק את חלקם. כמו כן אני מצרפת לכם לינק לרשומה שכתבתי לא מזמן בנושא לינק | כלי מדידה : Google Analytics | Google Trends For Websites | Google Webmaster Tools |

PR יחסי ציבור יזומים |  כמות הפעמים שהצלחנו לייצר באז סביב המותג או השירותים שלנו מעצם העבודה המתקיימת במדיה חברתית. תחום התקשורת החברתית מככב כעת בכל ערוצי המדיה האפשריים. עצם הפעילות שלנו במדיה חברתית יכולה להוביל להיפוך. תכנים יזומים שלנו שנוצרים על בסיס קבוע יכולים לקבל ביטוי במדיות מסורתיות עקב פעילות ענפה ואיכותית שנקיים בהתמדה. כמו כן, חשוב להדגיש בנקודת זמן זו שכל פעילות איכותית שנקיים במדיה חברתית מהווה מינוף רציני לפעילות בתחום יחסי ציבור ודוברות לחברה או לארגון בצורה שלא הייתה אפשרית בעבר. כלי המדיה החברתית מאפשרים לנו לפעול על בסיס קבוע כעורכי התכנים שלנו וכמוציאים לפועל של המסרים שלנו. הפעילות שלנו כשלעצמה גורמת לכך שנוצרים סביבנו גנראטורים קטנים, משווקים אפורמאליים שמייצרים עבורנו פעילות יחסי ציבור משוחררת מתשלום או גמול | כלי מדידה : מערכת מכמ, Socialoomph ,LinKedin Company Buzz ועוד… על כלי הניטור ברשת אני עורכת החודש סדרה כוללת ובה אסקור יחד עם כותבים אורחים את האפשרויות השונות של עבודה בכיוון זה |

כלי סקרים ומחקר ברשת |   ערכם של זמן וידע שווה לתפישתי לכסף. כלי המדיה החברתית מאפשרים לנו לייצר קיצורי דרך משמעותיים וחסכוניים הודות לשימוש במתחמים הללו כאמצעי לשיתוף הקהל, לתשאולו וכתוצאה מכך ליצירת מעורבות. בזכות העובדה שההתרחשות מתקיימת ברשת נוכל לערוך סקרים בזמן קצר ולקבל תוצאות המאפשרות מדידה של הפעילות | כלי מדידה : מידת השתתפות, גודל מדגם, המחרה של הצעדים מול סקרים רגילים, משך קיום הסקר, קיצור תהליכים וקבלת נתונים בזמן אמת בצורה המאפשרת קבלת החלטות מהירה |

כלי גיוס משאבי אנוש |  אמנם זה לא התחום שלי ומשום כך לא אתיימר להרחיב עליו את הדיבור אך אין ספק שדיסציפלינה זו כבר זיהתה את הפוטנציאל ואכן הולכת לכיוון של שימוש בכלי המדיה החברתית כחיסכון בעלויות , כאמצעי למיקוד הפעילות וליצירת חדשנות. לעניין זה אני מצרפת לינק לפוסט המעולה של אפרת אגסי שפורסם בבלוג זה ואשר עוסק בדרכי המדידה בתחום משאבי אנוש ותמצאו בו פתרונות רבים לנושא לינק |

 | כלים חמים |                                                                                    

כלים חמים במדידה חדשה |  למרות שאינם מספקים לנו מספרים ברורים הניתנים לכימות, יש להם השלכות על פעילות הארגון מהבחינה האסטרטגית |

כלי היזמות |  קחו בחשבון שמכיוון שמדובר פה על יצירת מציאות דרך השפעה אישית, מסתבר כי הכלי החשוב ביותר לבדיקה הוא כלי היזמות. המעבר לפעילות שלנו במדיה חברתית מחייב אותנו בד בבד לעבור למוד פרואקטיבי יזמי, והחשיבה המודעת סביב התחום מאמנת אותנו כארגון וכעסק לייצר עשייה יזומה אשר יכולה להכפיל ולשלש תקשורתית את העשייה הרגילה שלנו לאורך זמן בלתי מוגבל יחסית לאמצעים המסורתיים. כמו כן חשוב להדגיש כי לפעילות היזומה בתחום זה יש באופן טבעי השלכות על ההתנהגות שלנו כשכירים וכעובדים עצמאיים כיוון שעבודה ברוח זו מאמנת את כישורי התקשורת שלנו ואת יכולת הרעיונאות שלנו בכל התחומים האחרים הקשורים לארגון החברתי של העסק| דרכי מדידה : שילוב הפעילות בתוכניות שנתיות, השתלבות הנושא בפגישות אסטרטגיות, דו”ח עבודה מסודר המסמן לנו באופן קונסיסטנטי על הצלחות ויכול לשקף לאורך זמן מדד לבדיקת העוצמות הכלליות |

Ecosystem |  אם נחשוב על כך בצורה מפותחת זו ההזדמנות שלנו לבניית מערכת כוללת פנים ארגונית וחיצונית יזומה למהלכים התקשורתיים של המותג המייצרת מיתוג חדשני הכולל חיבור המיתוג שלנו לערך חדשנות ולעמדה שלנו בפרונט של השוק, החדשנות מקבלת ביטוי על ידי כך שהארגון מקבל פנים והפנים מקבלות דמות תלת ממדית וזמינה ולא פחות חשוב אנושית. ההזדמנות של יצירת תקשורת ב360 מעלות הנעזרת בקטבי החברה ומתקשרת אותה החוצה ופנימה מייצרת הזדמנות חדשה ושוני | דרכי מדידה : בנקודה זו תהינה הרבה צורות לדרכי מדידה הן תקבלנה בין היתר דמות כאשר הצורך יגיע מהשטח וחטיבות שונות יבקשו ממכם באופן יזום להשתלב בפעילות ולנכס אותה גם לתכנון ולעשייה שלהן |

Influence מעורבות Engagement ודיאלוג |  שימו לב שמדובר נקודה בזמן אחרי משך פעילות קשוב ואיכותי אשר יכולה לחדד לנו שהמהלכים שלנו במדיה חברתית השפיעו על אחרים וגרמו מעצם קיומם לשינוי בתפישת המותג שלנו. זו נקודה בה נוכל לאבחן את הגנראטורים שנוצרו לנו עקב הפעילות ודרכה נוכל לחדד את יצירת המגע הייחודית עם הלקוחות חשוב להדגיש כי נקודה זו מהווה עוגן משמעותי כי בפועל אנחנו מרוויחים יצירת משווקים קטנים עבור המותג שלנו אשר עובדים בשבילינו מעצם היותנו פעילים במדיה החברתית | דרכי מדידה : מול פעילויות יזומות כגון אירועים וכנסים שנערוך, סביב פיקים מיוחדים בשנה ובדיקת המעורבות, בחינת ההשפעה גם ברמה הפנים ארגונית ובדיקתה על בסיס קבוע – כמובן גם ברמה החוץ ארגונית, שמירת ותיעוד המהלכים , ניטור המידע ברשת ותיעוד מהלכים משמעותיים אשר יכולים לשמש לנו כעוגן ובחינה בתוכניות השנתיות ומפגשים אסטרטגיים בהם בוחנים את הפעילות |

דור ה Y יצירת תשתיות עתידיות |  זו נקודות מבט של ראיה חזונית אשר משרטטת את הדרך ובונה את התשתית לכיוונים המתפתחים ולקהלים חדשים. חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח אשר נשענת על העובדה שהעולם לכיוון זה. אני מצרפת לכם סקר אותו ערכה חברת סיסקו בפברואר 2010, החברה סקרה את צרכי הקהל ובדיקת חלונות ההזדמנויות העתידיים לינק לסקר (אכתוב על המחקר פוסט בשבועות הקרובים) יש צורך להדגיש כי חלון ההזדמנות והכניסה לתחום קשורה בהכרח בטיימינג נכון עצם העובדה שעסקים מבשילים בזמן בעולם הזה תקנה להם לאחר מכן פור משמעותי ויכולת לייצר בולטות על פני מתחרים | דרכי מדידה : במקרה זה אין דרכי מדידה נקודיות השיטה היא בחינת הפעילות על בסיס קבוע, עדכון על ידי סקרים ומחקרים ושילוב יעיל וחכם של תחושת בטן |

ניצול חדשני של יכולות עובדי הארגון |  נקודה זו רלוונטית לחתך הפנים ארגוני. האפשרויות הנפתחות בפנינו במדיה החברתית מקנות לנו יכולת למידה מקוונת מחקר ופיתוח. כיוון זה מייעל פעילות פנים ארגונית ומתבטא בהשבחת התקשורת הפנים ארגונית, מינוף הפעילות של החברה במדיה חברתית. כן נוצרת היכרות חדשה עם העובד דרך הפעילות במדיה החברתית, המובילה למיקסום יכולותיו דרך ההכרות החדשה | דרכי מדידה : בולטות של עובדים חדשים בישיבות ומינוף ידע קיים, שילוב של מקורות השראה בתוכניות השונות, קיצור דרך בהבאת פתרונות באמצעות תכנים הקיימים ברשת, יצירת חדשנות על ידי מודלים לחיקוי המוגדרים כמודלים עולמיים , תיכתוב עולמות תוכן בעקבות תוכן איכותי שזוכה לחשיפה מלאה בדרכים אלו |

הכלי המשמעותי ביותר בעיני הוא זה המאחד בין הכלים הקרים והחמים והוא כלי הסינרגיה | הוא מכפיל ומשלש כוח ונובע מן האפקט המצטבר… זהו הכלי שאנחנו שואפים אליו בעריכת התוכניות השונות, ונוטים לקוות שנדע לתכנן אותו כראוי. קחו בחשבון שמדובר על הכלי שמקבל את העוצמה המשמעותית ביותר בתחום התקשורת החברתית. אכן, זהו כלי תחושתי שאינו מדיד וכמית בכלי המדידה הרגילים, אבל אם תעבדו נכון אתם תתחילו להרגיש אותו באוויר ולדעת שהוא מקבל דמות ומקבל תוקף מעצם העשייה. דרכי המדידה : חוק הכלי הסינרגטי חל עליכם מרגע שתתחילו לדבר על הנושא בישיבות, מרגע שתתחילו לתמהל את הנושא בכל התוכניות , ובשעה שתתחילו לדבר על הנושא במסדרונות או אז תדעו שחלה כאן תכונה אשר משנה ומכתיבה את האסטרטגיה התקשורתית ואם ‘נלך על זה’ צעד נוסף את האסטרטגיה העסקית כולה |

אני מצרפת לכם מצגת  שמצאתי והיא יכולה להמחיש עבורכם את תחושת ההשתייכות לנושא ואת הבנתו לעומק, ובמקביל לעזור לכם בקבלת ההחלטות |

פוסטים קודמים על המתחם ראשון | שני | שלישי | רביעי

אני משקיעה הרבה מזמני להגיגים לאן העולם הזה מתפתח ?  מה יהיה ה Bon-Ton הבא ? והאם אנחנו קוראים נכון את המפה ? באופן טבעי המחשבות וההגיגים שלי מושפעים ממה שקורה ברשת ומהדיבור הכולל על הנושא. אני שומעת באופן תדיר את הזמזום והבאז סביב המתחם, ויש תחושה שכולם נוהרים לשם בהמוניהם. במקביל מתחילים לצוץ פרויקטים מרשימים שמבינים את העוצמה ואת הדרך שהיא מתווה. אם צריך להגדיר את המהפכה הזו אני מגדירה אותה ולמעשה ‘מכתירה’ אותה  כאתר הבא שלכם כעסקים יהיה בFacebook |

 הדיון הזה והרשומה הזו הם יותר בגדר דיון פילוסופי מבחינתי ופחות כבמה לפתרונות וטיפים. היה לי חשוב לשתף אתכם בתפישת העולם שלי ולעמת אותה עם הרעיונות והפתרונות שעליהם אני נותנת את הדעת |

נקודת מבט הוליסטית גישת המתחם ! כדאי לקחת בחשבון שבניית נוכחות עסקית בFacebook דורשת הסתכלות רחבה הרבה יותר מהדרוש לפתיחת ערוץ של דף מעריצים ! מדובר בעיני בשינוי גישה לגבי המקום שתתפשו בעשייה שלכם שתהפוך את המתחם לאתר בית לכל דבר. אין זה עוד דף או עוד יוזר שבו אנחנו מפציצים לינקים שיווקיים לכל עבר! מדובר במתחם ולמעשה באתר לכל דבר שלמענו אנחנו צריכים לבנות מגדל תוכן וארכיטקטורת תוכן מתוכננת כדבעי. יש לקחת בחשבון שאנחנו לא היחידים שחשבנו על האופציה הזו, שכן קיימת הצפה של תכנים ושל מסרים במתחם ואם אנחנו רוצים לייצר בולטות כדאי שנעשה זאת שונה ומושקע. כמו כן, אם אנחנו מצפים מהקהל שלנו להתייחס אלינו ברצינות כדאי שנשיב לו באותה מטבע של רצינות | Facebook מאפשרת כרשת חברתית יצירת רב ממדיות, רב שכבתיות כזו שאינה מתאפשרת במקומות אחרים
חשוב לי להדגיש בפוסט זה את נושא בניית התוכן והחשיבה לפני הכוללת התייחסות אל המקום כאל מתחם אקויוולנטי לאתר |

הקהל שם : זה מתחיל מהעובדה הטריוויאלית למדי שהקהל כבר קיים | ועם מעט תשומת לב אין סיכוי שנוכל להתעלם מכך. הקהל שלנו נמצא במתחם, פעיל, משתף, מחפש , מוכן לכל מה שבעל עסק צריך ורוצה שאכן יקרה לו. לפנינו מציאות וירטואלית שבה אנחנו מגיעים אל הקהל ויודעים בדיוק מה הוא עושה ומתי. חשוב להדגיש שרק לאחרונה התפרסמו כתבות על כך שהמתחם עקף את גוגל בארה”ב |

מגדל תוכן : Its All about Good Content | בעיני, הדבר המשמעותי ביותר שעלינו לעשות טרום פתיחת עמוד הוא לחשוב ברצינות מה נגיד שם והאם הדברים יכולים לעניין את האחרים. הדגש לא צריך להיות כלל וכלל על כמות המעריצים שנצליח לגייס אלא הדגש חייב להיות מושם על מידת ההצלחה שלנו בגיוס חברים והיכולת שלנו לגרום להם להישאר לאורך זמן עם תוכן איכותי שמייצר אינטראקציה. טוב שנתכנן מראש כמה צעדים קדימה ושנדע על מה אנחנו עומדים לדבר ונשקול היטב באם התוכן שלנו מעורר שיחה כי זהו כוחה של הזירה : השיח והדיאלוג |

אני מצרפת לכם גרף מסקר Marketing Sherpa המדבר על הטקטיקות והתכנים שמעניינים את הקהל . אמנם אני מכינה פוסט ארוך המוקדש לסקר ולממצאים שלו אבל חשוב לי כבר בנקודת זמן זו להעביר את עיקרו של המסר : חשוב שתהיו ערניים לממצאים ברשת, שתבדקו מה מתוך הנאמר הוא הנושא שמעניין את הקהל ובמקביל גם תפעלו על פי עבודות החקר והתובנות של אחרים. צעד בכיוון זה יכול לייצר עבורכם קיצורי דרך משמעותיים ולמקסם לתעלתכם את הפעילות שלכם ברשת. בגרף זה למשל יש חיתוך ברור על הרגלי צריכה ופעילויות, ועל הבסיס הזה ניתן לבנות ולפַתח את מגדל התוכן ואת ארכיטקטורת התוכן הנכונה שבה כדאי לנקוט |

Crowd sourcing :  הדבר המשמעותי ביותר שניתן לייחס למתחם Facebook זו העובדה שאנשים אוהבים להיות באינטראקציה, אוהבים שמשתפים אותם ושואלים אותם לדעתם. זוהי עובדה שמועילה מאוד למי שמשתמש בה בבניית מהלך התוכן שלו וכדאי לכוון איתה למקום גבוה ככל שאפשר. צריך לזהות אוכלוסיות רלוונטיות עבורכם ולמקד את הפעילות שלכם דרך ה’אקשן’ המתבצע יחד איתן|

סטטיסטיקות : כל הפוסט הנוכחי התחיל מסיבה מאוד טקטית. גיליתי שבמתחם מעמיקים יותר ויותר את הקשר למספרים ולסטטיסטיקות. כיום נשלח אליכם אחת לשבוע דף במייל שמספר לכם על הפעילות במתחם, ובנילווה לכך קיימת האפשרות לחבר בין Facebook וGoogle Analytics. אכן העובדות הללו מצביעות בבירור על תכונה שהתקבלה בFacebook, כלומר מנסים לחבר את המתחם למפת האינטרסים של עסקים המעוניינים לנתח מה מתוך ערוצי הפעילות שלהם אכן עובד ומה מתברר כבלתי רלוונטי. אציין כי נקודה זו היא בעלת משמעות רבה כיוון שדרך הבנת הנתונים הסטטיסטיים ניתן לבחון את תנועת הקהל שלכם, את הרצונות שלו, הצרכים שלו והנושאים המעניינים אותו. על רקע זה ניתן לקבוע באילו צעדים ראוי לנקוט לשם המשכיות נאותה ובניית ארכיטקטורת תוכן מתפתחת בשלבים אבולוציוניים בצורה שמתחשבת בצרכי הקהל על בסיס קבוע |

מינוסים : כרגיל בכל דבר טוב יש גם כמה מינוסים וכדאי לקחת אותם מראש בחשבון | חשוב שתיקחו בחשבון שאם אתם מקימים מיזם מושקע יש להיערך מראש לדברים הפחות טובים וצריך לכלול אותם בתכנון העבודה. מהפרטים שעולים  בראשי : האתר אינו בשליטה המוחלטת שלנו ולעיתים הוא נמצא בעבודות תשתית ועלול לא להיות באוויר לכמה שעות. כדאי תמיד לקדם את פני הרעה ולאייש באדם נוסף את ניהול העמוד במשותף איתנו. ראיתי לנכון להצביע על כך מכיוון שכבר קרו מקרים בהם הסירו כרטיס של מפעיל עמוד, ובכך איבדו המפעילים והגולשים את שרביט הניהול. נכון שעניין משמעותי זה יכול להיתפס כחיסרון אבל לתפישת עולמי מוטב למנף אותו ולהפוך אותו ליתרון. מכיוון שזהו מתחם ללא שליטה מבחינה ציבורית, הקהל יכול להגיב בפנינו על התכנים, למתוח ביקורת , לגלגל דיון שהתחיל בטוב ולתת לו המשכיות על דרך השלילה . יהיה זה חכם ללמוד ממה שיש לאחרים להגיד לנו. התייחסות כזו יכולה להיות מתנה בדמות של סקר ממוקד תוכן גולשים, אשר מאפשר לנו לדעת מה חושבים עלינו . במקום שנרצה לטשטש את העובדות כדאי שנתייחס אליהן וננסה לאמץ שינוי גישה בכיוון של אבולוציה עסקית בריאה |

אחת הדוגמאות הטובות שבוצעו בתקופה האחרונה היא דוגמת הפעילות של קוקה קולה, ואני מצרפת לכם מצגת מוצלחת שהועלתה בנושא ..

בסוף 2009 כתבתי פוסט מקיף על מקורות מידע ברשת | בחלוף החודשים נוכחתי שוב ושוב , שהעולם הזה של הרשת משתנה כל הזמן וגם אני במקביל ובהתאם לכך משנה את זווית הראייה שלי, ולמעשה בכל יום נגלים לי דברים חדשים בתחום. הפוסט הנוכחי יתמקד ברעיונות העדכניים שמצאתי או לחילופין בשיטות וצורות החיפוש החדשות שאני עצמי פיתחתי . עלינו להיות מודעים לתהליך העובר על צרכנות המידע שלנו שמשתנה בהתמדה בזכות אבולוציה טבעית, ומעניין שעצם הערנות שלנו יכולה להועיל לנו מאוד ככלי עזר לאיתור מקורות מידע , תוכן ועניין. חשוב לי לצרף לכאן את הפוסט הקודם מכיוון שיהיה זה מיותר לחזור על המתחמים שכבר נסקרו שם ומאידך תמצאו בו המלצות וטיפים חשובים שיכולים לעזור לכם מאוד |

קראתי לפוסט הזה “מנועי החיפוש החדשים” כי הוא מבוסס על זווית ראייה חדשה לפיה עולם הרשת משתנה ביחס ישר לתרבות הצריכה שלנו שכן היא זו שמשפיעה על סולם העדיפויות ומביאה אותו לרכז אינפורמציה ותכנים במקומות חדשים. אי לכך ובאופן טבעי גם הרגלי החיפוש שלנו צריכים להשתנות בראש וראשונה במודעות לכוח ההשפעה שלהם על מבנה המדיה. אם נלך על פי תחושות בטן שמצידן גם מאומתות על ידי המספרים הכתובים השכם והערב בעיתונות, מנוע החיפוש הבא המרכזי שלנו יהיה Facebook שיחליף את Google. לכן החשיבות של הפוסט הזה לא נתמכת רק בטיפים על מיקומים או מנועים חדשים שאותם אגיש בפניכם אלא בעיקר על שינוי תפישה וחידוד המבט על המתחמים שאותם אתם רגילים לצרוך הנובע מתוך חשיבה חדשה על תרבות הצריכה שלכם בכל מתחם שאליו אתם קשורים. אתחיל מייד בסקירת המתחמים הנפוצים והטיפים שמצאתי לגבי כל מתחם ומתחם  |

Facebook : מנוע החיפוש החדש שלי | הקונספט של הפוסט הזה התחיל מכאן. דיברתי עם חברה שלי וסיפרתי לה שישבתי עם בחורה צעירה והראיתי לה מקצת מהתמונה של ‘איך עובד המתחם’. בשלב מסויים הבחורה היתה קצת בשוק והסתכלה עלי בהפתעה גמורה ואז אמרה לי “אני לא מאמינה! את מחפשת בFacebook כאילו זה היה מנוע חיפוש Google”! וכאן נפל לי האסימון והבנתי שמה שברור לי לא בהכרח ברור לאחרים ולפעמים מה שנמצא אצלי מתחת לאף רחוק בכמה מטרים טובים ממה שרואה האחר. מתחם זה כבר מקיף ומאכלס מיליוני אנשים המתוקשרים סביב נושאים שונים ומעלים דיונים על הכול פחות או יותר. מתברר שחיפוש במתחם הזה לפי קבוצות עניין, אפליקציות מעניינות, דיונים של חברים , פריסה של מיגון אירועים מייצר לרוב תוצאות מעניינות וייחודיות |

Twitter : מנוע החיפוש של הכאן והעכשיו  | ברשומה הקודמת התעכבתי לא מעט על מתחם זה, ואני חושבת שהוא מביא איתו יתרונות מובהקים שאינם קיימים במקומות אחרים, כאלו שכולם מכירים כ” חיפוש בזמן אמת” ודרכו אנו מקבלים תוצאות גלובליות המראות לכם מי מדבר על הנושא שמעניין אתכם, באיזה מקום בעולם וכמה גולשים התייחסו אליו. הרשימות הביאו איתן חדשנות ושונות שכדאי להתעכב עליהן. לתפישתי נוצר פה מנוע חדש שעליו יש לנו שליטה, ואנחנו יכולים להרכיב לנו רשימה של תחומי עניין על פי האיפיון שלנו ושל האנשים הכלולים ברשימה ובכך לרכז מידע במקום אחד. קחו בחשבון שאתם תמיד יכולים לעקוב אחר רשימות של אחרים ולהתרשם מאנשים הכותבים במתחם זה שאותם אולי לא הכרתם. באופן אישי אימצתי לי נוהל לעקוב דרך קבע אחרי רשימות סביב Social Media ו Innovation של אחרים ודרך כך אני מגיעה תמיד לאנשים ולתכנים מעניינים, אשר ספק גדול אם הייתי מגיעה אליהם בדרך אחרת. נקודה נוספת וחשובה היא העובדה שאנחנו יכולים לשמור מילות חיפוש ומדי פעם להציץ בהן ולראות מה התחדש בתחום. אצלי אישית שמורה המילה LinkedIn ומדי יום אני נכנסת פעם או פעמיים ורואה על מה מדברים ברגע נתון ובכך נחשפת להמון חידושים ותכנים המועלים במסגרת הזירה על בסיס קבוע |

Yudu : ספריה דיגיטאלית של תכנים | מדובר על תכנים אשר מועלים על ידי הגולשים בנושאים שונים, ויש בספרייה מנוע חיפוש שעוזר לכם לנתב במידע. כמו כן המתחם מחולק קטגוריאלית ומאפשר לצופה לדעת מה הם עולמות התוכן הסובבים אותו. הגולשים מעלים לכאן קבצים שלמים של מאמרים , ספרים, עיתונים ועל פי תיוג התכנים ושיוך קטגוריאלי ניתן לאתר כאן חומר מעניין ואחר |

Delicious : מועדפים של מישהו אחר | אם בTwitter יש רשימות והכול מאופיין סביב אנשים, פה אין ספק שהתוכן הוא זה שקובע על פי בחירת האנשים. לפנינו מעין ספרייה ענקית של מועדפים של אנשים אחרים, ואליה תוכלו להגיע על פי תיוג התכנים השונים. חישבו על כך שמישהו אחר “עשה לכם את העבודה” וכל שמוטל עליכם הוא להפעיל שיקול דעת ולחפש עולם תוכן או לבחור בדמות, מכר, קולגה שאתם סומכים עליו ודרך הספרייה שלו אתם יכולים להנגיש את עצמכם להמון תכנים חדשים |

Pdf Search Engine | Pdfgeni מנועי חיפוש לקבצי Pdf | שני מתחמים מדליקים שמצאתי לאחרונה המרכזים אין סוף תוכניות, מאמרים, קבצים העוסקים בתחומים רחבי יריעה. כולם בפורמאט Pdf מעין הYouTube של הקבצים. כמקור השראה ותוכן איכותי אני מאוד ממליצה לפקוד את המקום על בסיס קבוע. קיימים פה תכנים בנושאים שונים ומגוונים ויש בהחלט מה לקחת |

Vimeo : תוכן וידאו לא רק YouTube | נכון שאנחנו רגילים לצרוך תוכן ווידאו, אומרים שYouTube הוא מנוע החיפוש השני בגודלו בעולם (מה שהופך אותו לראשון כי הוא הרי שייך לגוגל ) אבל כאן יש נקודה שחשוב להבין, הוא לא היחיד. ישנן הרבה זירות שמעלות תוכן גולשים בפורמאט ווידיאו, כדאי לפתוח את הראש ולבחון לעיתים גם חלופות. המתחם הזה למשל מכיל בתוכו תכנים שלא בהכרח נמצא במקומות אחרים |

LinkedIn : למד על התעשייה שלך | פרסמתי השבוע פוסט שלישי בסדרה על מתחם LinKedin ולא הסתרתי את הערכתי העמוקה למתחם. קחו בחשבון שכאן תוכלו למצוא תכנים ששום מנוע חיפוש לא יכול לייבא אותם בפניכם. זה מתחיל מהאמת הבסיסית ביותר : התוכן כאן נסב על אנשים, אנשים שאולי אינם רשומים במקומות אחרים. לאחר מכן חבָרות , וניתן לראות כאן מניפה יפה של חבָרות, לקרוא עליהן בעמודי החברה שלהן ולהסיק מכך על ההתפתחות בתעשייה שלמה! ניתן לחתוך כאן העדפות לחומרי קריאה באמזון ומצגות המיובאות לאתר כמו כן קיימים כאן דיונים על תכנים שונים ושיח בקבוצות שמנגיש אתכם למידע חדש. לא ארחיב על הנקודה הזו כי אני מפתחת על כך פוסט שלם שיתפרסם בזמן הקרוב,  המדבר על מתחם זה כמנוף ללמידה על התעשייה שלכם |

Wolframalpha מנוע חיפוש מהדור החדש, המנוע הסמנטי ? |  אין ספק שגם אני לומדת המון מכתיבת הפוסטים בבלוג זה. זו למשל דוגמה טובה לאתר שלא הכרתי. אני עדיין משחקת עם המתחם הזה ויש פה גילויים שראוי להתעכב עליהם, בבחינת חיתוך של מידע על נושא שבו תבחרו בדרך שונה . כל מידע שתבקשו יחתוך עבורכם את הנושא על פי מיקום גיאוגראפי, שנת הקמה, מספר משתמשים, תכנים ועוד. תקבלו אפוא מעין קונסולידציה של המידע על הנושא שעניין אתכם, אני מוסיפה לכם לינק של תוצאת חיפוש שתדגים לכם מה קורה כשמקלידים פה את המילה ישראל |

En-us.nielsen : מנוע חיפוש חדשני של תכנים | מתחם ייחודי נוסף לרשומה זו האוגר בתוכו תכנים איכותיים. זהו אמנם מנוע של חברה אבל יש פה ריכוז איכותי של תכנים שפשוט אסור לפספס הכול עדכני וחדשני ומספר על העולם הדיגיטאלי, מצב התקדמות הטכנולוגיות, מדיה חברתית וניתוח בהיר של האינטרקאציה בין אנשים |

Ubervu : מנועי החיפוש שמחפשים תוכן עלינו | אם מדברים על חדשנות לשמה הז’אנר החדש הוא מנועי החיפוש שמדברים עלינו, יש המון כלים ברשת, ואני מצאתי אחד אמנם לא בחינם אבל בהחלט שווה התנסות, מאוד דומה לגוגל אנליטיקס, מרכז המון מידע עלינו לפי ההגדרה שאנחנו מספקים לו. כדאי מאוד לראות את הסרטון הקצר המצורף שמסביר על השירות המקסים הזה |

נקודה חשובה לסיום : הפואנטה של הרשומה היא ליצור אצלכם גירוי ולהוציא אתכם מתחום הקופסא של המנועים היחידים אליהם אתם נחשפים בלעדית. הרשת מזמנת לנו המון הזדמנויות וכדאי להיות כרוי אוזן ולפתוח את הראש לאפשרויות רעננות ואחרות |

הפוסט הנוכחי הוא בעיני בבחינת מתנת פסח וברכת חג שמח, שכן הרעיון המנחה של הפוסט הוא לרכז ולארגן עבורכם טיפים מעולם המדיה החברתית. הפוסט במלואו כולל שישה עשר כותבים כולל אותי. כל אחד לקח עליו נושא ורשם בפניכם בקצרה את נקודת הPinPoint על התחום. אני מקווה מאוד שהפוסט, הטיפים והתובנות יעזרו לשכלל את ארגז הכלים שלכם ויתקבלו עליכם כנקודות למחשבה. קחו בחשבון שכל תחום ותחום מאלה שנבחרו ניתן לפתח לפוסט שלם, ואכן נראה כי חלק מהנושאים אפתח בעתיד. תיהנו…

אייל בירן : תגובתיות, דיאלוג עם המגיבים |כשמנסים לתת טיפים על התנהלות במדיה חברתית, למשל דרך בלוגים ודרך כתיבת פוסטים, מתמקדים לרוב בתוכן, ובקישורו לזירת ההפצה או לעיתוי השיווק. הדילמה של מירב הכותבים הינה על מה לכתוב, מה ייצר ערך, מה יהיה מעניין ומה יגרום לאנשים לחזור, לקרוא ולהעריך, מה יביא ל Like הבא, מה יגרום למישהו לתת כוכב, או מה יקדם את הציוץ שלך עד שמישהו יעשה לו Retweet. כל זה נכון וחשוב אבל זהו רק חלק מהתמונה. החלק שלרוב לא זוכה למספיק התייחסות הינו הדיאלוג עצמו. ניהול התגובות, ההתייחסות לתגובות, מענה לשאלות ותגובתיות הכותב עצמו. תכופות התובנות האמיתיות והמעניינות ביותר מגיעות מהתגובות לפוסט לא פחות מאשר מהפוסט עצמו. כותב שמסתפק בהעלאת הפוסט ואינו מתייחס כלל למגיבים משול בעייני למפיק אירוע שמתכנן את כולו, מזמין תקליטן ותאורה, מעצב את הבמה ובוחר את השירים, מקפיד על טעימת האוכל ומיקום הפונטש אבל כשמגיע מועד המסיבה הוא פשוט לא מגיע ! האורחים רוקדים (הם עברו באזור ונכנסו להתרשם) המוזמנים אוכלים (הם אפילו קיבלו מהמפיק הזמנות אישיות במייל) כולם מביעים התרשמותם אבל לא מצליחים למצוא את בעל האירוע. זה האחרון צופה בהם ממקום אחר, נהנה מהפרגון ומההתלהבות, שומע את הקולות ….אך איפה האיש עצמו, ‘המוח’ מאחורי האירוע ?. מהר מאד ישתעממו האורחים ויבינו שהמסיבה היא דיסקוטק בלבד ללא דיאלוג ופשוט יפרשו לדרכם. כי בואו נודה על האמת מה הכיף בלכתוב למישהו חד צדדית ? ובכן מהי המסקנה : העליתם פוסט ? צייצתם ? כתבתם סטאטוס ? נפלא !  עשיתם צעד ענק. עכשיו תענו למגיבים, תשיבו, תודו, תקיימו נוכחות. זכרו: המהות היא הדיאלוג ולא רק הכתיבה. תהינו | 

אוסי גלבוע : תדמית במדיה חברתית | המדיה החברתית אמנם לא הוכחה עדין כמאוד מכירתית, אבל אין ספק שבאמצעותה ניתן לבנות תדמית דינאמית ועכשווית לעסקים או מותגים. על מנת ליצור תדמית נכונה לעסק יש לחשוב על שפת הכתיבה. האם השפה אמורה להיות צעירה, הומוריסטית, מקצועית ? האם התמונות, הרקעים וכל השפה הגרפית אותה אנו משדרים מתאימה לעסק ? האם יש להוסיף אפליקציות, אם כן איזה ? האם כדאי לבנות אפליקציות או לסירוגין משחקים למותג ? האם תחרות באמצעותה נפעיל את הגולשים תתרום לתדמית, או לא. כל צעד בו נבחר ישודר לגולשים ויצור הזדהות עם העסק שלנו, לכן שווה להשקיע מחשבה רבה מראש |

עדי זהר : החשיבות במתן ערך ללקוח | הטעם ביצירת ערך מוסף עבור הגולש : ההתייחסות ליצירת ערך מוסף, שגם יפיק תועלת, עבור הגולש חשובה מאד לבניית מערכת יחסים עימו, בין אם הוא אוהד, חבר בFacebook, עוקב בTwitter או קורא בבלוג. האינטרנט עמוס תכנים, מותגים וכן שלל הפרעות ועל מנת להתבלט ולגרום לגולש לחזור ולקרוא את תכניך, עליו לקבל איזו תועלת מהם ולהרגיש שהוא יוצא נשכר ממערכת היחסים ביניכם. לשם כך עליך להגדיר את קהל היעד שלך ולמצוא תכנים שידברו אליו ויתנו לו ערך משמעותי. לדוגמא, אם אתה מנהל בלוג מקצועי רצוי לשלב תכני “איך לעשות” פרקטיים ומועילים לפעילים בשטח |

אריאלה דניאלי : המדיה החברתית כמקור השראה | המדיה החברתית חושפת אותנו מדי יום לתכנים חדשים ומעניינים. עבורי המדיה החברתית היא מקור השראה. בעולם בו כל המידע חשוף לכולם, וכולם מעוניינים לשתף מהניסיון שלהם, אני כאשת שיווק יכולה לנצל זאת לטובתי. אני משתמשת בהרבה מאוד דוגמאות מהרשת על רעיונות שיווקים ועל קמפיינים שנעשים בעולם, כולל מהפקת הלקחים שאנשים משתפים ברשת. את המידע אני מעבירה ליתר חבריי בצוות, וזה מאפשר לנו לאתגר את עצמנו בכל פעם מחדש ומרענן מאוד את החשיבה, ממליצה בחום על הכיוון האינטראקטיבי |

דביר רזניק : פעילות שיווקית מתוכננת לכל דבר | פעילות במדיה חברתית היא אפיק שיווקי לכל דבר ולמרות שהיא נתפסת כצעירה, פורצת גבולות וחדשנית עדיין צריך למדוד אותה ולהעריך את התועלת שבה. נכון, קשה לכמת לדולרים את ההחזר על ההשקעה, אבל לעומת זאת קל יותר להגדיר החזר על הערך שנוצר, כלומר  Return on Valueדוגמאות לערך שנוצר כתוצאה מפעילות במדיה החברתית  יצירת דיון סביב המותג שירות לקוחות – פתיחת ערוץ נוסף ובלתי אמצעי מול הצרכנים עדכון מספר האזכורים של המותג במדיה בתחנות שונות במהלך הפעילות מעקב אחר כמות התכנים שהועלו במסגרת הפעילות, עם פילטור מתאים פעילות שיווקית במדיה החברתית אכן זולה יותר להפקה, אבל זה לא אומר שכדאי לזרוק את הכסף. מדידה וניתוח, במהלך הפעילות ובסופה, צריכים להוות חלק אינטגראלי, עם מדדים ברורים : כמו בכל פעילות שיווקית אחרת |

מורן בר : איך ממנפים תגובה לתוכן המשכי | היתרון וגם החיסרון הכי גדולים במדיה חברתית הם החשיפה הגדולה לביקורת. כל נושא עליו כותבים, כל אמרה, משפט, דעה, עלולים להפוך לנושא לשיחה, לטוב ולרע. האפשרויות נמצאות אצל הכותבים האופציה האחת היא התעלמות מהתגובה, אשר תיצור למעשה ריחוק מהקוראים, ועלולה אפילו לגרור נטישה של הגולשים והרי זוהי המדיה החברתית, היא נועדה לשיחה, לשיתוף, למגע ישיר ובלתי אמצעי בין כל הצדדים. התעלמות מהקוראים תייצר תחושה של זלזול בדעתם במידה ואין התייחסות לתגובה ואף לביקורת. האופציה השנייה היא מענה ניתן להגיב בצורה נקודתית לכל אחת מההערות שעולות מהביקורת, לדון ולשתף את הקוראים בהחלטות ובתחושות שעולות מזוויות המבט השונות. יצירת שיחה בבלוג באמצעות התגובות הופכת את הכותב והקורא לשווים בעיני הקוראים האחרים ודווקא כשנוצר מצב בו אין הסכמה, ראוי להמשיך בשיחה באמצעות יצירת דיון ענייני, תוך שמירה על יחס של כבוד למבקר, והתעניינות אמיתית בדעתו. עוד לפני מיצוי השיחה בתגובות, אפשר לשלוח הודעה אישית אל המבקר, לשבח את הדיון והביקורת, ולהציע לו לכתוב את דעתו בפירוט באתר, כחלק אינטגראלי מצוות הכותבים. כך ניתן להפוך אפילו את המבקר הכי קיצוני של המאמר או האתר לכותב האורח הבא בבלוג. מהסיטואציה הזו כולם מרוויחים. צוות האתר מרוויח בעל דעה נוסף לכתיבה, פוטנציאל נוסף לשיתוף פעולה גם בתחומים אחרים, המגיב מקבל במה לכתוב את דעתו על נושא מסוים וליהנות מהחשיפה והמוניטין של האתר, והקוראים נהנים מדיון מגוון, מרעיון נוסף, ובעיקר מהתחושה שהמדיה היא אכן חברתית |

נטע נתן : הדמות הדיגיטלית בארץ חדשה | הדמות הדיגיטלית בארץ חדשה : ציוצים על אישיות. מדיה חברתית כמו אופנה, משתנה כל רגע, יצור חי ונושם, היא הכלי הראשוני והחזק  ביותר שלנו להציע את עצמנו לעולם, אי אפשר לזייף אותה. אין לנו צורך בהגדרה עצמית .כל יום אנחנו אחרים, סופגים מידע ומעבירים הלאה, משנים את דעתנו, מציעים מציאות חדשה. מובילים חברתיים הם לא אלה שיודעים את הטרנד או קשובים לצו הרגע הם אלה שרוצים ויודעים להראות לעולם תמונה אמיתית, בלי אג’נדה נסתרת,  ללא יומרות ותמונות פרופיל משופצות.כמו הטישירט שאנחנו לובשים בבוקר, המדיה הלבוש הקיברנטי שלנו אומר עלינו מי אנחנו היום, מי נרצה להיות בסוף היום הזה, מה נלמד ואיך נגדל, מי נרצה להיות מחר |

אפרת שפושניק : התמדה | דברים טובים קורים לאלה שמתמידים, כשאנו מסתכלים מהצד על המדיה החברתית, נדמה לנו שהדינמיות המהירה וההמונית תשרת גם אותנו באופן מיידי, ואם רק נזרוק לחלל כמה משפטים באחת מהפלטפורמות הפרופיל שלנו יתמלא מכאן ואילך בחברים, ה Twitter יתמלא בעוקבים והבלוג שלנו יוצף במגיבים. האמת היא שדווקא בגלל ההמוניות, קשה להתבלט ולכן, אם אתם רוצים שיכירו אתכם ויעקבו אחרי פעילותכם, כדאי שתתמידו בהעלאת תכנים,ציוצים,פוסטים באופן קבוע ורצוף. אחרי שתוכיחו שאתם לא בגדר תופעה חולפת, הגולשים שיאהבו את מה שימצאו אצלכם, ישמחו עם הזמן להעביר קישורים הלאה גם לחברים שלהם |

נטע רייך : ערכים מוספים תכניים | עולם תוכן עשיר ומעניין : מותג שרוצה לפעול במדיה החברתית צריך שיהיה לו עולם תוכן עשיר ומעניין. אם אין לו תוכן פנימי שהוא בעצמו מייצר, הוא צריך למצוא אחד מבחוץ ולאמץ אותו לקרבו. מקרה יפה להדגמת הרעיון הוא המהלך של חברת ייצור הממתקים והמסטיקים העולמית Wrigley החברה איננה יכולה לספק תכנים חדשים על מוצריה בלבד בכדי לגרום לגולשים לפתח עליה שיח ער ופעילויות אינטראקטיביות. לכן, שלוחתה האוסטרלית החליטה בצעד נבון לאמץ עולם תוכן “חיצוני” שכביכול אינו קשור כלל למוצרי החברה, ובכך להוסיף לה נופך, ערך מוסף, וקהל יעד גדול יותר המאופיין כבעל “נשמה”. אותו תוכן נקשר לליין מסטיקים הנקרא “Five”, והוא סובב על מוזיקה ואומנות על כל סוגיה. אתר המפרסם את הליין ניתן לראות את אותו תוכן עצמו מוצג זוויות שונות ומגוונות, בין אם מדובר בקישורים לאמנים צעירים, קישורים לסרטוני וידיאו מעניינים, קריאה לאנשים להעלות סרטונים יצירתיים משלהם ולדאוג לפרסומם, חלוקת או מכירת כרטיסים לפסטיבל מוזיקלי המתקיים אופליין, עידוד התנועה לציירים המציירים ביד שמאל למרות שהם ימניים, ועוד דברים יצירתיים, קוריוזיים, צעירים ומרעננים. המותג כובש עוד ועוד קהלי יעד, מייצר שיחות ערות ועדכניות, ממלא תוכן ועניין אצל הגולשים, ובדרך זו מקדם את מוצריו במדיה החברתית |

מורית רוזן : להתייחס אל מתחמי המדיה החברתית ככלי למיתוג אישי מקצועי ולא רק ככלי חברתי | רציתי לתת טיפ שיכול להיות רלוונטי גם למי שעוד לא נכנס לרשת וגם לאחרים שכבר מצויים שם. אם יש לך פרופיל ברשת, רוב הסיכויים שהתכנים שהעלית בו יהיו אישיים: חוויות, תמונות, וחברים. ההמלצה החמה שלי היא לבנות גם את הדמות המקצועית שלכם ברשת: היא יכולה להיות אותה דמות, שתכלול “גם וגם” תכנים אישיים ומקצועיים. אכן היא יכולה להיות “במקום” רק דמות מקצועית. להוריד תמונות אישיות או תמונות משפחה ולהשאיר רק נוכחות מקצועית. אפשר גם במקביל לחקור איך מפרידים בין פרסומים לחברים ופרסומים לאחרים, ואז לכל אחד מהצדדים להראות רק את התוכן הרלוונטי. אבל בכל מקרה אני ממליצה לעבוד על המיתוג האישי המקצועי שלכם ברשת. במלים אחרות: לכתוב תכנים מקצועיים, לקשרם למאמרים שאתם מוצאים, להעיר הערות לגבי נושאים מקצועיים. אם אתם לא מרגישים עדיין נוח לכתוב בעצמכם תכנים מקצועיים, תתחילו לברר מי כותב תוכן מקצועי בתחום העיסוק שלך, ותגיבו, תעירו אצלם. עצתי שלא תחששו מ”מה יגידו ?” על הדברים שלכם. אל תניחו מראש שאחרים יודעים יותר מכם או כותבים טוב יותר מכם. פשוט תתחילו לכתוב ולהראות נוכחות מקצועית |

יניב פלדמן : חשיבות בחירת המתחמים הנכונים לשיווק | אחד הדברים החשובים ביותר במדיה חברתית הוא לדעת מיהו קהל היעד שלך. אנשים שונים מסתובבים באתרים השונים, ברשתות אחרות ובקבוצות מסוגים שונים לכן כשאתם מחפשים לכוון מסר לקבוצה מסוימת של אנשים, עוד לפני שאתם מנסחים את המסר, חשוב למצוא את המקום ההולם שבו המסר יועבר. המקום שבו בחרתם להעברת המסר, בין אם מדובר בFacebook, LinkedIn או Twitter או בקבוצה ספציפית בתוך אחת הרשתות, עשוי להשפיע בפועל גם על נוסח המסר שאותו אתם רוצים להדגיש. לדוגמה: אם אתם רוצים להפנות שאלה טכנית למומחים ב PHP, המקום הנכון ביותר לעשות זאת יהיה באמצעות קבוצת מתכנתי PHP בLinkedIn. שם תוכלו לנסח את השאלה בצורה מקצועית ללא צורך להסביר את עצמכם מבחינה טכנית ושם גם תוכלו לצפות לתשובה מהירה ומדויקת. לעומת זאת, כאשר תרצו להעלות נושא שכתבתם עליו לדיון, דוגמת כמות הסיליקון בחלב, המקום המתאים ביותר לעשות זאת הוא הזירה שבה המסר יקבל את התפוצה מול הקהל הרחב ביותר, נכון להיום , Facebook. במקרה הזה, חשוב להבין את פריסת הקשת הרחבה של האנשים אליהם אנחנו פונים ולכן, רצוי שהמסר ינוסח בצורה קצרה, בהירה ומובנת על-מנת שכל מי שייחשף למסר יוכל לקלוט אותו בצורה הטובה ביותר |

קרן טאירי : שמירה על הזהות האישית | רשת חברתית מאפשרת לנו לפתח מערכות יחסים שלמות באופן וירטואלי ואף מאפשרת יצירת קשרים מפתיעים שאולי לא היו מתאפשרים בעולם אחר. אנו עדים יותר ויותר למציאותם של גופים עסקיים שמבינים את החשיבות ואת הנחיצות להימצא בזירות אלו עבור הלקוחות. ישנם ארגונים המציבים את לוגו החברה כזהות ברשת ואילו אחרים בוחרים בדמות מסוימת שתשמש בתפקיד, הכתובת האנושית החיה שמאחורי הרשת החברתית. מצב זה מעורר שאלות : אילו קשרים יכולים להתפתח בין מייצג הארגון, לבין שאר הגולשים ברשת, מה הגבול בין האדם הפרטי, האישיות, לבין הארגון, על כל האחריות שהוא נוטל על כתפיו. התשובה האישית שלי לכך, שאותה למדתי מהניסיון היומיומי ( ואגב היא נכונה בסופו  של דבר להרבה נושאים אחרים בחיים ) שצריך להיות איזון- מצד אחד לשמור על מי שאתה, על “האני” שלך בכך שתיצור יחסים חדשים, תביע דעה, תפרגן, תנהל דיאלוג בסגנון האישי, החופשי שלך, הרי הארגון בחר בך !  ומצד שני לעשות את הדברים במידה ראויה, מתוך כבוד כלפי הארגון שבו אתה עובד : הרי אתה בחרת בו מצידך ובאופן הדדי |

סער סיקלאי : שרטוט הגבולות בארגון, מפת חוקים | ביג טיפ לפני שאתם יוצאים לקמפיין במדיה חברתית, מפו ונתחו את הסיכונים המשפטיים המיוחדים למתחם הספציפי שנבחר לצורך הפעילות, ביחס לערכי המותג ולאופי הפעילות המתוכננת. (MSMP: Micro Social Sedia Policy). כך תעשו זאת : ראשית, הדפיסו וקראו את תקנון הפלטפורמה בה מתוכננת הפעילות, כדי לבדוק באם נמצא בו סעיף שעשוי לסתור את הפעילות המתוכננת במתחם ? בסופו של שלב וודאו שאופי הפעילות אינו מתנגש בתקנון או סותר אותו. שנית, ערכו טבלת סיכונים וחשיפות אפשריות: חלקו את הסיכונים בטבלה לשתי עמודות א.סיכונים משפטיים שעלולים לנבוע מאופי הפעילות הספציפית במתחם ב. סיכונים לתדמית ולמוניטין. קיימו סיעור מוחות ושבצו בטבלה סיכונים וחשיפות בהתאם לאופי הפעילות המתוכננת. דונו במסקנות, שקלו את הכדאיות מול כל סיכון, בצעו התאמות ושינויים בהתאם למסקנות.  שלישית : הפיקו מסמך המסכם את המסקנות ומדריך את אנשי הביצוע בארגון כיצד להימנע מהסיכונים:. ביצעתם את שלושת השלבים ? המסמך שכתבתם הוא למעשה עוד פרק איכותי בSocial Media Policy שלכם, העוסק במתחם ספציפי שאולי תרצו לפעול בו גם בעתיד. מיני טיפ : הקדישו לפעילות זו שעה (20 דק’ לכל שלב) בסופה של שעה אתם הרבה יותר חכמים ושקולים ממה שהייתם קודם |

ליאור מורג : תכנון העבודה במתחמי המדיה החברתית, גאנט פעילות | כשמנהלים מותג ברשתות חברתיות, יש להכין בסיס לתוכן מראש, ובלי זה עדיף אולי לא לעלות. נחליט מראש על סוגי תכנים ועל תדירות הפרסומים, נבנה גאנט שיאיר לנו פנים, נכין “בנק” של סטאטוסים תמונות וסרטונים שעשויים לעורר מחשבה או לגלות עניין אצל הגולשים, ולאחר העלייה נרגיש לפי התנהלות ביום יום, באם יש צורך לעשות שינוי בגאנט או שהוא בגדר גאנט חלום. אם נפרט מעט באופי ההתנהלות – ננתח את אופן הגלישה ,מה מעניין יותר, מה עורר תגובה נחושה ולפי זה נאזן את תדירות הפרסומים ואופיים,עפ”י סטטיסטיקה, ולא עפ”י תחושה כללית. לאורך זמן נשכיל להיות מספיק רגישים ו”לשייף” את התוכן ואת הפרסומים לפי העניין שהם מעלים אצל הגולשים. “ועכשיו…… טקבקו בבקשה” |

עומר מילויצקי : השקעה של ארגונים 24/7 | ארגונים ומותגים רבים שהחליטו להצטרף לעולם המדיה החברתית כחלק מהפעילות השיווקית והפרסומית שלהם מגלים עד מהרה כי אי ביצוע הערכה אפקטיבית של המשאבים הנדרשים לצורך ביסוס במדיה החברתית תפגע בהצלחתם ברשת. בדומה לכל פעילות אחרת, חשוב שכל ארגון יבצע תכנון יסודי של המטרות שאותן הוא רוצה להשיג ברשת, ולהקצות משאבים לכך בהתאם. זכרו שאין קיצורי דרך ! אם קיבלתם החלטה לבסס את הנוכחות שלכם במדיה החברתית הקצו מקום לאדם במשרה מלאה שיכיר את המערכת מבפנים ושכמובן מצוי בשפה ומכיר את הכלים המתאימים כדי להשיג את המטרות שלכם |

זהר אוריין : שימוש בחוכמת ההמונים | התובנה המשמעותית שיש לי להעביר הלאה בפוסט זה היא למעשה די טריוויאלית, והרשומה מהווה מבחינתי עדות ומקרה בוחן אמיתי למושג חוכמת ההמונים. האם יש צורך להזכיר שלאיש מאיתנו אין חזקה על החוכמה כולה ? עצם האפשרות שלנו להשתמש במתחמי המדיה החברתית ככלי להעשרה, לליבון דיעות ולמציאת מקורות השראה מאפשרת לנו לייצר בית ספר מקוון המבוסס על הידע ועל הניסיון של הקהל הרחב. כל אחד מאיתנו מגיע עם צרור של יכולות וידע וברור שהשיתוף  יכול לקצר תהליכים , להעניק איכות חדשה לתכנים ולעורר עניין |

פוסט שלי שפורסם בניוזגיק ב3.3.2010 כפוסט אורח, מומר למצגת לצפיה בבלוג זה  .

איך מודדים עבודה במדיה חברתית ואיך מצדיקים פעילות רוחב בחברה אשר מפעילה את הארגון כולו כדי “לעבוד בזה” ? אחת השאלות המרכזיות והחשובות הניצבות בפני כל מחלקת שיווק וכל ארגון אשר רוצה להתחיל את צעדיו בנבכי התקשורת החברתית היא למה, כמה ואיך.

החלטתי להרים פרויקט בבלוג שלי ולהעלות סדרת פוסטים אשר יעסקו בנושא. שותפים לפרויקט שגיא חמץ , אשר עידן ואפרת אגסי, ובסיום הטרילוגיה אעלה פוסט שלי בסקירה המציגה את נקודת מבטי על הנושא. כל אחד מאיתנו המשתתפים יכתוב  את הצד שלו בסיפור… ובסופו של דבר אערוך מצגת מסכמת אשר תקוותי כי תשרת אתכם כארגז כלים איכותי לסוגיה. הפוסט הנוכחי של שגיא חמץ בעלים ומנכ”ל בלינק  חברה העוסקת בהטמעת תהליכי מדיה חברתית בארגונים.

—————————————————————————————————————

שירות אמרה מי שאמרה  (ואשמח אם מי מהקוראים יכול להזכיר מי אמרה את זה) “צריך לדעת לקבל לא רק לתת”. נזכרתי במשפט, והאמת בעוד כמה משפטים שאחסוך מכם בשלב הזה, כשזהר ביקשה ממני לכתוב פוסט על מדידת פעילות במדיה חברתית. מדידה פועלת על אותו משקל דהיינו צריך לדעת להגדיר לא רק לבקש.

מדיה חברתית, לפחות בכל הקשור לפעילות של ארגונים ומותגים, חוצה כיום תחומים כלומר היא יכולה לשרת צרכים שונים של הארגון בו זמנית ובמקביל. נמנה בקצרה את המרכזיים שבהם, שירות לקוחות, יחסי ציבור, שיווק וחדשנות. בכדי למדוד את הפעילות ואפילו יותר מכך בשביל למצות את היתרונות שהמדיה החדשה יכולה לספק חשוב מאוד לפתח בארגון את היכולת להגדיר מטרות ויעדים לפני שיוצאים או אפילו לפני שמתחילים לאפיין ולבנות את הפעילות ברשת.

חלק מהעבודה שלנו מול ארגונים מתרכז בפיתוח היכולת הזאת ובניסיון למקד ולהגדיר את הצרכים שלשמם אנחנו יוצאים לפעילות.

אחת מהדוגמאות הטובות לדעתי לפעילות כזו מבחינתנו הייתה הקמת מערכת שאלות ותשובות שהציבה את ראשי חברת אקסלנס ישירות מול הגולשים. המטרה הייתה לרכז כמות גדולה ככל האפשר של שיחות סביב שוק ההון ונגזרותיו סביב אקסלנס בכדי להדגיש את הנגישות ואת רמת השירות. במסגרת הפעילות עלו למערכת כ-1000 שאלות ומרביתן נענו על ידי צוותי אקסלנס.

דוגמא נוספת להגדרת יעד רלוונטי הוא פרויקט ערוץ המכירות של תמי 4 בFacebook,  הוגדרו יעדי מכירות שאפתניים, אולם לצידם נרתם הארגון לספק מעבר לתקציב לפרויקט משאבים ותהליך ארגוני שתומך הן במכירות והן במחלקה הטכנולוגית וכל זאת בכדי לגרום למכירה ישירה דרך ערוץ דיגיטאלי חדש. נכון להיום שבוע לאחר העלייה לאוויר אנו קרובים ליעד המכירות החודשי.

מדיה חברתית היא מדיה צעירה יחסית אבל בעקבות הבאזז הגדול סביבה יש היום נטייה להגדיר יעדים מוגזמים או מטרות שהסיכוי להשיג אותם נמוך וחבל. הנה כמה מקומות בהם ניתן בהחלט להצליח: הפחתת עומס ממרכזי שירות לקוחות, הגדלת התנועה לאתרי החברה, הסברה של מוצר או שירות חדש, הגדלת מכירות במקרה שהחברה מוכרת ברשת. ישנם כמובן תחומים נוספים בהם ניתן לייצר הישגים אבל חשוב מאוד לבודד מטרות ולהגדיר היטב ובאופן ריאלי את היעדים כך שניתן בפועל למדוד אותם לאורך הדרך.

לאחר שאמרנו את כל זה נחזור לרגע לכאן ועכשיו. מרבית הפעילויות של מותגים במדיה חברתית הם כיום פעילויות שיווקיות, במקרה הזה המדידה יכולה להישען על לא מעט מהכללים המוכרים בתחום ויתרה מכך, על מדדים רלוונטיים למדיה החדשה. מספר כניסות לעמוד הפעילות אם בFacebook או בכל כלי אחר, מספר התגובות שגולשים השאירו או מספר פעילויות שגולשים ביצעו במסגרת הפרויקט, את כל אלו צריך לחלק בעלות הפרויקט בכדי להגיע לעלות לנגיעה כפי שנהוג למדוד בכל מהלך שיווקי. מהניסיון שלנו עלות הבסיס לנגיעה כלומר ביקור או הצטרפות לפעילות נעה סביב חמשה שקלים. מדידות נוספות שחשוב וכדאי לעקב אחריהם : מספר האזכורים שהפעילות יצרה ברחבי הרשת, כלומר מפר אזכורים של הפעילות בסטאטוסים בFacebook של גולשים, בפוסטים או בפורומים, סנטימנט לפעילות ברשת ומספר הלינקים לפעילות שפוזרו ברשת על ידי גולשים.

בכדי לעקב אחר המדדים האחרונים שהזכרתי חשוב להשתמש במערכת מעקב כמו זו של מכ”ם או באזילה להערכתי מערכות המעקב הופכות ויהפכו יותר ויותר לכלי מרכזי במדידת פעילות במידה חברתית.

לכל אלו הייתי מוסיף לסיכום מדד נוסף איכותני יותר והוא הכשרה ולימוד של המדיה החדשה מצד אנשי מקצוע בתוך הארגון. מדיה חברתית היא זירה של התנסות וקשה ללמוד אותה מבלי להתנסות בה בפועל, ובכל פרויקט שיוצא לדרך חשוב לבחון כמה אנשים בתוך הארגון היו מעורבים בו וכמה הצליחו ללמוד ממנו.

פוסט שלנו המנתח פעילות כולל מדידה במדיה חברתית אפשר למצוא כאן

————————————————————————————–

הפוסט הבא בסדרה יהיה של אשר עידן. מקווה שתהנו ותרוויחו תרתי משמע מהמהלך כמו כן צירפתי לכם סרט מוצלח על הנושא .