הקדמה | על הCase Study על הרעיון ועל קוקה קולה ועל מבנה הפוסט לינק לפוסט קודם שבו יש הסבר על הפרויקט | קוקה קולה הצהירו שבשנת הפעילות 2010 הם משנים את האסטרטגיה השיווקית שלהם ועוברים מ-Mode פאסיבי של משווקים בערוצים של Mass Media לMode של דיאלוג ואינטראקציה עם הקהל בערוצים של המדיה החברתית, דהיינו כפעילות אקטיבית בתקשורת חברתית. אמרו ועשו, כי, כידוע לכל, ‘להגיד זה דבר אחד’ ולעשות זוהי אורקסטרה שונה לחלוטין. קיבלנו דוגמא מאלפת להתנהלות במותג שלכאורה לא צריך לעבוד קשה על המיתוג שלו אלא יכול להרשות לעצמו תקציבי ענק במדיה כגון סופרבול וטלוויזיה. והנה למרות כל זאת המנווטים החליטו להקשיב להתרחשות לקלוט שחל שינוי ושאכן כדאי להיות שם, וכמו שאומרים : ‘יפה שעה אחת קודם’. Vitamin water Facebook Campaign של קוקה קולה. המשקה הפייסבוקי הראשון בעולם ! מדובר במהלך שנפרש על ציר זמן של ארבעה חודשי פעילות אשר במהלכם החליטה החברה לייצר יחסים הלכה למעשה עם הצרכן ולעודד אותו להיות חלק פעיל ואקטיבי שחשוף לקהל הרחב בפיתוח המוצרי שלה. המסר היה : בחרו טעם, וצורה וכמו כן, מיתוג עיצובי למים עם טעמים חדשים |

יש עוד הרבה ללמוד על האפשרויות הגלומות  בעולם התקשורת החברתית, ותמיד טוב להיות בעמדה של “מבט-עַל” שמסתכל על ההתרחשות כעל זרימת נהר ולוגם ממנה לגימות קטנות ומושכלות. אני מאמינה בצורך לבחון פרויקטים גדולים בד בבד עם פרויקטים קטנים ונקודתיים . הפעם, נתייחס אל פרויקט גדול, הוא פרויקט חוכמת ההמונים של קוקה קולה עבור המותג Vitamin water. אין ספק, וגם תראו זאת בפוסט הנוכחי, שניתן להעיר הערות לכאן ולכאן כפי שגם ניתן להעביר ביקורת. אבל, אני ממליצה שתיקחו מהרשומה הנוכחית את הכן ולא את הלא. חשוב היה לי לבחון את המקרה מכמה נקודות מבט, על אחת כמה וכמה במציאות של חוכמת ההמון רצוי ונכון שההמון הוא זה שייתן את הדעת על הנושא ויספר מה ‘עבד’ לתפישת עולמו ומה כָּשַל. לכן, המשימה שהוגדרה לחברי הפוסט הייתה : ניתוח המהלך, מה אני מבין ממנו ו’מה יוצא לי מכך’ ברמת ארגז כלים הולם לעסקי ולהתרחשות האישית שלי. בכוונתי לרכז בסוף הרשומה את המסקנות של כול המחברים ולחלץ מתוכן מסקנות מרכזיות אשר בזכותן נקווה תוכלו לקבל החלטות ראויות עבור העסק או הארגון בו אתם עובדים |

אריאלה דניאלי | הרבה חברות מתייעצות עם הצרכנים שלהם בנוגע לחדשנות מוצרית ;  אם זה באמצעות סקרים, או  באמצעות תחרויות מסוג “מה יהיה הטעם הבא” וכדומה. לפעמים הן אף משיקות מוצר פרי יצירתו של הצרכן ואז קיימות שתי אפשרויות : “השקה שקטה” כאשר הן משיקות את המוצר החדש מבלי לתת קרדיט, והאפשרות השנייה היא “השקה רועשת” שמלווה בפרסום וביחסי ציבור ובד”כ גם מלווה במסר בסגנון “ותודה לכל אלפי הצרכנים שבחרו את הטעם X”. עד כאן כמוּכָּר לנו אין חדש תחת השמש. קוקה קולה הלכה צעד אחד קדימה, והחליטה להפוך את הסדר. רֵאשית היא העבירה את שרביט פיתוח המוצר לידי הצרכן. היא הציגה בפניו את היכולות שלה; חשפה בפניו את אפשרויות הטעמים, אפשרויות האריזה (סוגי בקבוקים) ואת אפשרויות תוספי הויטמינים ועכשיו, בשלב הבא, היא נתנה לו להרכיב את המוצר בעצמו. מכאן היא לקחה את זה עוד צעד אחד קדימה, נתנה קרדיט לצרכן על גבי האריזה באמצעות המשפט “Made By Fans For Fans On Facebook”. ובכן, מה כ”כ שונה בסיפור ; ברגיל, חברות לא נוטות לחשוף מגוון רחב של יכולות שלהן בפני הצרכנים, בד”כ הן נותנות 4-5 אפשרויות בחירה, ואילו כאן הן הורחבו לעשרות. חברות לא מרבות לתת קרדיט לצרכנים על מוצרים חדשים. יתרה מכך, אף חברה אינה סרה הצידה ונותנת את כל הבמה לצרכנים המשפט Made By Fans For Fans אינו סיסמא, אלא הוא בגדר אסטרטגיה. אסטרטגיה שאומרת שחברות מבינות היום יותר מתמיד שהצרכן הוא ה- DNA  של החברה. הן לא עובדות עבורו כי אם עובדות איתו. וככל שהוא ירגיש חלק בלתי נפרד מתהליך הפיתוח כך גם המעורבות והנאמנות שלו יגדלו. Power To The People |

נטע דורון | Vitamin Water Facebook Campaign חוכמת ההמונים  בקמפיין הזה התבטאה בַּיצירתיות חסרת הגבולות שיצרה את אין סוף הקומבינציות העיצוביות לבקבוקים ולטעמים השונים. הקריאה, הבקשה והפנייה הישירה אל ציבור הצרכנים יצרה מיידית אהדה. כל שנותר לקוקה -קולה היה לסחוף את הציבור לפרויקט קליל, זכיר, שגם קל יהיה להשתתף בו ולהפיץ אותו. האפקט הגדול הנזקף לזכות המהלך נוצר גם מכורח העובדה שכאשר מותג כה חזק, שלכאורה אינו צריך לעשות מאום, אכן מוצא לנכון לשתף צרכנים ולבקש את חוכמת ההמונים הריהו זוכה מיידית באהדה. בזמן הנכון- זאת ייאמר על השינוי והאלסטיות של האסטרטגיה השיווקית בחברה שנתקבלה עקרונית ואף יושמה בפועל. במקום הנכון- Facebook וYouTube – שתי הפלטפורמות הויראליות והפופולאריות  ביותר ששימשו כשופר לכל המהלך והתאימו לו ככפפה ליד. קריאטיביות - יצירת מהלך שאיש אינו נשאר אדיש כלפיו והמשדר רוח רעננה, צעירה ודינמית.חווית העיצוב והטעם – שמעבירה את מסר קוקה קולה המקורי,אך בצורה עדינה ו”אחרת”. לארגז הכלים שלי : הדבר שאהבתי מעל לכל הייתה העובדה שקוקה-קולה בחרו שלא לנוח על זרי הדפנה, אלא דווקא ליזום. ההכרה שלהם בחשיבות כלי הסושיאל ויכולתם לתרגם את האסטרטגיה לפרוטות הקטנות ביותר. ולהצליח בגדול |

מאור חן | קמפיין קוקה קולה יחיד ומיוחד מתי יצא לכם בפעם האחרונה להגיב במתחם עסקי של מותג ?  למי שעוד לא ניסה אני ממליץ בחום ! אחת התחושות הנפלאות באינטראקציה כוז היא הייחודיות שמוקנית לך בפעילות מול המותג. הגדוּלה של קוקה קולה היא ביכולת לתת ליחיד בתוך מתחם של מיליון נוספים להרגיש מיוחד. הרגע בו מפורסמת תמונת הבקבוק עם העיצוב האישי והטעמים, וזאת בשילוב התמונה שלי ושמי המתנוססים בצמוד לבחירה, הופכים את המאורע למרגש ומעצים. הפעילות של קוקה קולה מוכיחה את אחד הערכים המוספים היסודיים במדיה חברתית, והוא היכולת של מותג בסדר גודל כזה לגרום לך להרגיש כמי שמשפיע באינטראקציה שלך מולו. יתכן ומספר גדול של גולשים בחרו עיצוב דומה לשלי, והבקבוק לא יהיה היחיד בצורתו, אך היכולת לבחור, לעצב ולפרסם בחירה אישית, ובכך לקחת חלק פעיל בפיתוח מוצר של קוקה קולה, הופכים אותי למשפיע וחשוב. לארגז הכלים שלי : בכל רעיון חדש לפעילות הדגש ברמת האסטרטגית הוא שאלת המפתח : איך לגרום לכל אחד מהגולשים במתחם להרגיש מיוחד, ולהצליח להטביע את חותמו האישי |

אשר עידן | התועלות של חוכמת ההמונים והשלכותיהן האסטרטגיות  היא המנוע של מהפכת המדיה החברתית. היא הצליחה יותר מהר מגישות ששאפו לפַתח אינטליגנציה מלאכותית, ולכן היא מוגדרת גם כאינטליגנציה קולקטיבית. גוגל מוכיחה ש”ההמון חכם מהגאון” 2 מיליארד פעמים ביום. אפל משתמשת ברעיון זה  לפיתוח אפליקציות ואפילו כשיטת תמחור. בTwitter, יש 100 לא עובדים (מפתחים חיצוניים, שבזכותם Twitter הגיעה לאן שהגיעה) על כל עובד של Twitter. את 15 מיליון הערכים בויקיפדיה כתבו 3 מיליון “המונים”. אובמה גילה לא רק את חוכמת ההמונים, אלא גם את העושר של ההמונים, משום שהוא גייס לקמפיין שלו תרומות קטנות של כמה מיליוני אמריקאים, במקום התרומות במעטפות של מיליארדרים כפי שהתפרסם אצלנו בפרשת טלנסקי ובפרשיות שונות של עמותות פיקטיביות. ההבנה לָעומק של מציאוּת חוכמת ההמונים היא היסוד לעיצוב אסטרטגיה ארגונית בשנה הקרובה, לפי הענפים הבאים : בניית אוטוריטה ענפית. הדבר חל על ענפים כמו פיננסים, בריאות, טיפול נפשי עידכוניות בזמן אמת. בענפים כגון אופנה, עיתונות, שירותי מידע יצירת תכנים וחדשנות. בענפים כגון מחקר ופיתוח, עיתונות תחקירנית. בניית הערכה ואהבה. ביטוי עצמי, אשרור עצמי, סיפוק צרכים ורצונות. פוליטיקה, חינוך יצירתי. מוצרי צריכה |

אורי גורן | לומר את האמת, מה שכולם ייטיבו לעשות הוא ‘להוריד את הכובע’ אל מול הקמפיין של קוקה קולה  הִנֵה נתנו לגולשים לייצר מוצר בתהליך Crowdsourcing מרשים ביותר. אך לדאבוני צעד זה עדיין לא מסמן שינוי דרמטי באמת בהתנהלות העסקית של קוקה קולה, וגם ההצלחה המסחרית כנראה עוד לא מוכחת. הדוחות הכספיים האחרונים מראים על ירידה במכירות בצפון אמריקה. יוצא מכך שמצד אחד אפשר לומר פריצת דרך ומצד שני מצער לומר שלא ברור אם ומה זה עשה למעמדה של  החברה בשורה התחתונה ולהתנהלות האמיתית של הקונצרן שהוא כידוע מהגדולים בעולם. יש לציין שלמעשה הדחיפה של הפרויקט נעזרה רבות במדיה “ישנה” עם סרט פרסומת שהוא בו בזמן גם ויראלי ועושה שימוש בזמר 50 Cent ובדחיפה מסיבית בערוצים שונים. יש גם כאלה שציינו שכל החדשנות נועדה בדרך של מסווה למחקר שוק ענק. תחשבו לרגע, יש סיבות טובות לומר שהמילקי קצפת של שטראוס הוא מהפכני יותר מהמהלך הזה, משתמש בתובנה אמיתית שאותה מביע הקהל ללא ציפייה ברורה לפרס, ומצדו היצרן נותן לו מענה בצורת מוצר חדש שלא היה בא לָעולם אילולא פעילות הגולשים. אם כך מבחינה עקרונית טוב שארגונים טובלים את רגליהם בתחום, אלא שהפעם נראה לי שהמאמץ נועד לרענן מותג שספג מכות אמיתיות מבחינה תדמיתית ומכירתית ולאו דווקא מתוך תפיסה חדשה באמת של תהליך הפיתוח של מוצרים בתעשייה. מהלך של Crowdsourcing, גם אם בסוף תהיה מטרתו שיווקית, הוא חייב להתקיים באווירה של שיתוף, ובמחשבה לטווח ארוך לגלות פתיחות בנוסח : בואו שתפו וראו איך לקחנו את זה לתשומת ליבינו. אם אני רואה זאת נכון הדבר ניכר יותר במהלך של פיצה דומינו’ס שעברה שינוי עמוק ואמיתי של הארגון כתוצאה מתובנה שהגיעה מההמון. זוהי תפיסת עולם שמתקרבת יותר לרעיון הקוד הפתוח ולא קוד סגור, דהיינו עם קריצה מזמינה שמגייסת את ההמון לשורות הארגון ובאמת מעבדת את תשומותיו ולא סתם שטחית כתחרות פרסים. הפרס לקראווד הוא ההקשבה וההפנמה של הארגון והתחושה שאין מדובר בציניות, ולבטח לא ב5,000 דולר. ולכן אם ארגון אינו מסוגל, מסיבות שונות, לעשות זאת, עדיף שלא יפעל בשיטת ‘כאילו’ שהרי עד מהרה יתפסו אותו על כך |

עדי זהר  | שימוש בחוכמת ההמונים והמהלך של קוקה קולה : אחד היתרונות הבוטים ביותר של השימוש של חברות וארגונים במדיה החברתית הוא האפשרות לשאול את הצרכן, את הגולש. למעשה נוצרת כאן קבוצת מיקוד גדולה ואיכותית, בעלת מגוון דעות, תחושות, מחשבות והעדפות. חברה יכולה להשתמש בפלטפורמה הזו על מנת לבחון מוצרים חדשים, לגלות מה חושבים עליה (ועל המתחרים) ולבחון את השוק באופן כללי. למעשה חברות עושות שימוש בחוכמת ההמון :  כל גולש תורם תשובה קטנה המתאימה להשקפת עולמו והעדפותיו אך לחברה, בסוף התהליך, יש תובנות ברורות העולות ממגוון הדעות והתחושות שהגולשים מבטאים והתובנות האלו יכולות לסייע רבות בכל החלטה מקצועית שהחברה תיקח. לדעתי, הגאונות העיקרית של קוקה קולה במהלך שהם עשו היא שהם לקחו מותג שממילא אנשים אוהבים ומזדהים עימו ושכביכול לא צריך “להמציא את הגלגל” והצליחו ליצור מהלך שהצליח להגביר את רמת ההזדהות הגבוהה גם כך עם המותג. הם למעשה הוכיחו שכשחברה נותנת לאנשים להתבטא, שואלת לדעתם ומאפשרת להם להחליט היא מעצימה את ההזדהות שלהם עם המותג. המעורבות שלהם בתהליך יוצרת תחושת שייכות למותג ולמעשה קוקה קולה יצאה כאן נשכרת פעמיים :  הרוויחו מוצר שההמונים יצרו (ולכן הוא מה שהם רוצים) וגם הגדילו את נאמנות הצרכנים למוצר הספציפי ולמותג קוקה קולה באופן כללי. עקרון מרכזי שאני לוקחת מהמהלך הזה לארגז הכלים שלי הוא השקיפות. אני חושבת שזהו אחד העקרונות החשובים ביותר במדיה החברתית מפני שאם אנחנו, כחברה או מותג, רוצים ליצור מערכת יחסים עם הצרכן עלינו להיות גלויים איתו, שקופים |

אייל בירן | חוכמת ההמון. שתי מילים כביכול מנוגדות. בהמון יש כמקובל משהו המוני…… מסה של מרכיבים, רעש, המולה, עדר, ‘תופעת העדר’. לעומת זאת חוכמה תוגדר כבידול, ייחודיות, מחשבה, שקידה. איך יכול המון להיות חכם ? איך סגולה שלרוב נמצאת בהלימה עם היחיד והנבחר יכולה להיות משויכת להמונים ? אלא שלמרות זאת מסתבר שניתן למצוא את השייכות שכן רוב ההצלחות שזוכות לתהודה במדיה החברתית קשורות למהלכים עם משתתפים רבים והפצה רחבה. ועדיין אני ממליץ לצאת בסלוגן מעט אחר לכל הטראפיק הזה : משהו בנוסח של ‘ידע ההמון’ או ‘דעת הרוב’. בעיניי אלו ביטויים שמתאימים לתופעה שאנו רוצים להמחיש. כך או אחרת, מהמהלך של קוקה קולה אני לוקח ארבע תובנות מרכזיות לשימוש בארגז הכלים החברתי שעומד לרשותי : כלל ראשון יותר יצירתי יותר מצליח | כלל שני חשיבות הערוץ הוויזואלי ועדיף שימוש בווידיאו | כלל השימוש המעשי במבחן התוצאה, משמע עשית, הפעלת, כעת אתה חייב לסכם ולבסוף כלל רביעי כוחה העצום של הויראליות ברשת. אבל ברשותך זהר מעבר למהלך עצמו אני רוצה להסב תשומת הלב לשיתוף הכולל ולשימוש המושכל של קוקה קולה ברשת. ההתייחסות של החברה לגורם של דעת ההמונים לא מסתכמת אך ורק במהלך שיווקי או פרסומי חד פעמי. אתר הבית של קוקה קולה מספר את סיפור התפיסה האסטרטגית שלה. אתר עוגן ברשת ודרכו רשת שלמה של ערוצי מדיה חברתית מתוחזקים ומעודכנים : דף Facebook עם למעלה מ 5 מיליון אוהדים, Twitter עדכני ביותר, מתחם תמונות בFlickr, ערוץ YouTube….נדמה שאין ערוץ שהחברה לא שלחה בו את ידה. וכל זאת כמראה לתפיסה בסיסית הגורסת לפגוש את הלקוח היכן שמתאים לו ומשם לפתח עימו דיאלוג, שיתוף ועוד לינק לאתר | 

עמית לביא | האם ההמונים אכן יודעים יותר טוב מהמומחים ?  כבר שנים שחברות שונות וביניהן Google משתמשות בחכמת ההמונים לכל דבר החֵל מקביעת עיצוב ועד לניסיונות לחזות את עתיד שוק המניות. קוקה קולה החליטה שהיא רוצה להרוג שתי ציפורים במכה : גם ללמוד מן ההמונים ולהטמיע את טעמיהם במוצר חדש וגם ליצור אפקט שיווקי שיביא למעורבות גדולה של הציבור עם המותג. והתוצאה כולם מנצחים. הבעייתיות שבנטייה לסמוך על חכמת ההמונים היא פשוטה מה על יצירתיות היחיד וכוח השפעתו על הסביבה ? האם פיקאסו היה משנה את פני האמנות והעיצוב במאה העשרים אילו הִתפתה לסמוך על מה שההמונים רוצים מבלי להמציא משהו חדש ? שיווק במדיה חברתית נטוע עמוק בדילמה הזו. מצד אחד לראשונה ניתן לכמת את מחשבות ההמונים בצורה שתתן לנו משוב מדויק על המוצרים שאנחנו משווקים ומצד שני יש בידינו אפשרות למצוא את הלקוחות או המשתמשים שלנו ולנהל איתם שיחה בלתי אמצעית. אני חושב שעל מנת לפתור את הדילמה עלינו לזכור את הכלל החשוב ביותר ביצירת קמפיין שיווקי כלשהו, דהיינו לברר מהן המטרות שלנו. ואישית אוסיף שבמדיה חברתית רצוי גם להגדיר את הנמען הרצוי : אל מי יותר חשוב לנו לפנות אל ההמונים או אל היחידים ומתוך כך לקבוע את האסטרטגיה שלנו. אין ספק שישנה השפעה הדדית ומתמדת בין המסרים השיווקיים להמונים וליחיד שאף הוא נע גם בכיוון השני שיחה עם יחיד בדף Facebook עשויה להיראות על ידי מיליוני לקוחות פוטנציאלים ! אך האם זהו עיקר המסר שאנחנו רוצים להעביר ? אם לא נגדיר מראש את היעדים שלנו אנו עלולים ליפול למלכודת חוסר המיקום, וחלילה להגיע למצב שיעכב את המטרות שלנו שהן בסופו של דבר תמיד אותו הדבר : הגדלת המכירות |

אפשר לומר בכנות שהאנשים סביבי מתגלים לי לאחרונה כאגריגטור הטוב ביותר שבנמצא | מסמכים, מאמרים ופוסטים מעניינים מועברים אלי באופן קבוע ותורמים לתרבות הצריכה האישית שלי בכל הנוגע לקריאת תוכן רלוונטית. אני משוכנעת שבזכות קריאת הדברים הנכונים אני יכולה לייצר בתוכי ערך נוסף שמתבטא בנכונות לשתף אתכם ואף לעודד אתכם להעביר הלאה. מבחינתי זו תכונה ערכית מאוד  ואני רוצה בעקבותיה להתעכב איתכם על מסמך אחד שהועבר אלי על ידי חברה טובה ברשת

מעניין לראות איך התפתחה הסוגיה בטווח של שנת פעילות  ומה נוסף לה כנושא לדיון מעולם התוכן. לנוחותכם רשומה זו תשטח בפניכם את עיקרי הדברים ואת מסקנותי האישיות על הנושא אבל אני מזמינה אתכם לקרוא את המחקר כולו ובעיני רק תרוויחו מכך |

המחקר עסק בשאלה איך אנשי שיווק בעסקים בגדלים שונים   משתמשים בכלי המדיה החברתית לשם שיווק עסקיהם ובד בבד לקידום המטרות העסקיות שלהם. שאלות ונושאים שנבחנו במחקר : מהן עשר השאלות הנפוצות ביותר בקרב אנשי שיווק בכל הקשור במדיה החברתית | זמן ההשקעה מצד אנשי שיווק בתחום זה | מהן התועלות הטמונות בשימוש בכלי המדיה החברתית | כלים נפוצים בקרב אנשי שיווק | כלי מדיה חברתית עליהם אנשי השיווק היו רוצים ללמוד יותר | ובתוספת למחקר שנערך ב2009  נוספו לו הפעם שתי סוגיות : שימוש בסמארטפונים בהקשר של המדיה החברתית ושימוש במיקור חוץ בתחום |

ממצאים עיקרים |  שלושת השאלות הראשונות המעסיקות את אנשי השיווק בצורה הבולטת ביותר הן : מדידה במדיה חברתית, איפה כדאי להתמקד במדיה חברתית ומהן המומחויות המובהקות, ושאלה שלישית איך אני מנהל את הזמן שלי בצורה הטובה ביותר. על פי עדותם של רוב אנשי השיווק אשר משתמשים באופן קבוע במידיות החברתיות הם משקיעים בכך שש שעות בשבוע וכמעט אחד לשלושה ענו שהם מקדישים לכך כ11 שעות ואף יותר בשבוע. היתרון המובהק ביותר עליו הצביעו אנשי השיווק בשימוש במדיה חברתית הוא החשיפה שהעסקים מקבלים דרך הכלים וכמו כן תעבורה לאתר, ובניית קשרי עסקים חדשים. הכלים הראשונים והעיקריים : Twitter  Facebook | Linkedin ובלוגים. ישנה מגמה מובהקת של עליה בשימוש בבלוג ככלי שיווקי. הכלים עליהם אנשי השיווק היו רוצים להכיר יותר הם : Social BookMarking | Twitter | Facebook. במדגם  של האמריקאים רק 14% מהנסקרים ענו שהם משתמשים במיקור חוץ לניהול תהליכי המדיה החברתית שלהם |

שאלות מובילות בסקר | מה מעסיק את אנשי השיווק : איך אני יכול לייצר מהלך של מדידה ביחס לתהליכי המדיה החברתית שלי | מה הן הדרכים הטובות ביותר לתפעול המדיה חברתית | איך אני פועל בצורה הנכונה וההולמת ביותר מבחינת זמן השקעה | איך אני מגיע אל קהלי היעד שלי באמצעות השימוש בכלי המדיה החברתית | איך אני מייצר הלכה למעשה לידים וטרפיק מתוך השימוש בכלי המדיה החברתית | מה נכון מבחינת הטמעת טקטיקות של מדיה חברתית לארגון שלי | מה הם הטרנדים האחרונים הקיימים בתחום זה | איך מתחילים | איך יוצרים אינטגראציה בין פעילויות המדיה החברתית השונות | איך אני מקבל החלטה לגבי מתחם שעובד עבורי יותר מול מתחם שעובד פחות |

השימוש בשיווק במדיה חברתית | מדהים לגלות שהמצב בארה”ב לא מאוד רחוק מהמצב בישראל, כשנשאלו עסקים מהו הניסיון שלהם במדיה חברתית יותר מ63 % ענו שהם או נמצאים בשלבי ההתחלה או עוסקים בכך כמה חודשים בודדים. הגידול בשימוש במדיה חברתית מ2009 ל 2010 מתבטא באחוזים  % 23 מול  % 31, כאשר יותר עסקים המשווקים b2b לוקחים חלק בפעילות לינק לתרשים 1 |

זמן השקעה במדיה חברתית | כ56% מאנשי השיווק העידו על כך שהם משתמשים במדיה חברתית כשש שעות או יותר בשבוע. ו30% ענו שהם משתמשים כ11 שעות ויותר בשבוע. נתון נוסף ומעניין הוא שכ20% ענו שהם מקדישים 20 שעות ויותר בכלי המדיה החברתית לשיווק עסקיהם. 76% מִסַך כול אנשי השיווק אשר השתתפו בסקר משתמשים במדיה חברתית כ ארבע שעות ויותר ומדובר בממוצע של הנסקרים לינק לתרשים 2 |

התועלות הצומחות משימוש בכלי המדיה החברתית בתוכניות השיווק |  הסיבה המרכזית אשר גם תפסה את האחוז הגדול ביותר מבין הסיבות לשימוש במדיה חברתית הייתה החשיפה שניתנת לעסק. 85% מהנסקרים ענו כי מאמצי השיווק שלהם בתחום זה יצרו חשיפה משמעותית לעסקיהם. כשהסיבות הבאות שנמנו הן טרפיק לאתר ויצירת קשרי יחסים חדשים וכן לידים המבוצעים דרך כלי המדיה החברתית. יותר ממחצית מנשאלי הסקר ענו כי החשיפה במנועי חיפוש מהווה מבחינתם בניפט משמעותי לפעילות. יותר מחציָם ענו כי דרך כלי המדיה החברתית הם ייצרו לידים איכותיים לעסקים חדשים. בכל הקטגוריות מ2009 ל2010 חל גידול משמעותי מבחינת אנשי השיווק הנסקרים למעט נקודת הלידים דרך כלי המדיה החברתית שנשארה באותו מינון לינק לתרשים 3 |

הכלים שבהם משתמשים רוב אנשי השיווק | בלי היסוס הובהר חד וחָלָק כי הכלים החזקים והמובילים בסקר היו : Linkedin, Facebook, Twitter והשימוש בבלוגים. שאר הכלים עליהם נשאלו אנשי השיווק היו רחוקים מאוד בהשוואה לאחוזי השימוש לינק לתרשים 4 . חשוב להדגיש שב2009 Facebook היה במקום רביעי ואילו שימוש בבלוגים היה במקום שני מה שמראה בבהירות שלמרות הפופולאריות בשימוש בבלוגים, הרי בפועל Facebook תפס מקום של כבוד ברשימה וכיום משתמשים בו אף יותר. בין אנשי עסקים קטנים הסתמן יותר השימוש בLinkedIn. נתון מאוד מעניין הוא שTwitter תופס את המקום הראשון בקרב יותר מ96% מאנשי השיווק אשר משתמשים במדיה חברתית במשך שנה או יותר וFacebook ממוקם קצת אחריו |

כיצד אנשי השיווק ישתמשו בכלי המדיה החברתית בעתיד הקרוב  | אחת השאלות המעניינות של הסקר כללה התייחסות לשינוי המשוער בהֶרגלים: איך ישתמשו אנשי השיווק בכלי המדיה החברתית בתקופה הקרובה וברחוקה יותר, האם ישנו את הרגליהם, יגדילו את ההשקעה במשאב הזמן, או להיפך, יפחיתו וכולי… כתשובה לכך ענו יותר מ67% מהנסקרים כי הם מתכוונים להרחיב את הפעילות שלהם בכל הנוגע לFacebook שימוש בבלוגים ווידיאו לרבות YouTube וכמו כן Twitter ו LinkedIn. מספר לא מבוטל, לערך 80% מהנשאלים, ענו כי הם לא מתכוונים להשתמש במיספייס ובאשר לממדי ההשקעה אין בכוונתם להפחית בווליום של הפעילות הקיימת לינק לתרשים 5 | “חילצתי” עבורכם מתוך הסקר את עמודת התובנות על המתחמים החשובים אשר סומנו כמטרה להתפתחות. כל עוגה בתרשים מתייחסת אל המתחם המוצג …

Facebook | אין ספק שFacebook  הוא המתחם המדובר ביותר ורק 4% מהנסקרים ענו כי אין בכוונתם להשתמש במתחם זה ככלי שיווקי . זהו מתחם בו אנשי שיווק מרגישים שהם יכולים להשיג תוצאות משמעותיות ומתכוונים להשקיע בו. יותר מ80% מאנשי שיווק בעולם של b2c מתכוונים להגדיל משמעותית את הנוכחות שלהם במתחם זה ולהשקיע בו זמן וכסף |

YouTube / Video | חלק משמעותי שֶחָל על 73% מהנסקרים מתכוון להגדיל בצורה משמעותית את השימוש בפועל בכלי המדיה החברתית. בכל הנוגע לנוכחות ווידאו, אנשי שיווק אשר משתמשים בתחום המדיה החברתית למעלה משנה ציינו באופן מפורש שהם יקחו את נושא הווידאו כמטרה עליונה שבה ישקיעו במקביל למילוי הצורך להעמיק בהבנת הנושא |

Twitter | בנוגע למתחם זה 93% מאנשי השיווק משתמשים בכלי המדובר, ומתוכם 72% העידו כי אכן הם מתכוונים להגדיל משמעותית את הפעילות שלהם במתחם Twitter |

Outsourcing | אחת השאלות אשר הוצגו בסקר כללה התייחסות לנקודת שילוב מיקור חוץ במהלכי המדיה החברתית של הארגון. רעיון מיקור חוץ למדיה חברתית הוא חדש יחסית, ומכיוון שהתחום עדיין לא מוּכָּר גם לאנשי השיווק עצמם, מתקבל הרושם כי ההבשלה של שיטת השימוש בכלי מיקור חוץ לטובת מהלכי מדיה חברתית ‘תיקח’ שנה נוספת. לעומת זאת חשוב מאוד לציין שהארגונים הגדולים הם אלו שהעידו כי השימוש במיקור חוץ תואם בהחלט את מגמותיהם |

Mobile & Smartphone | שוק זה סומן כשוק מפוצץ מבחינת האפשרויות הגלומות בו, שאכן הולכות וקרבות. המחקר עסק בשאלה מה קורה היום מבחינת הכללים הללו בקרב אנשי השיווק ומה הם היו מעוניינים לדעת יותר לגבי תחום זה. מבחינת פעילות קיימת : באופן מפתיע רוב אנשי השיווק אשר נסקרו במחקר העידו שהם השתמשו באפליקציות של מדיה חברתית לסלולר. מצד שני רובם לא הגיעו לשלב יצירת אפליקציות ופרסום בסלולר בצורה ממשית. העסקים והארגונים הגדולים הם אלו שהתנסו באופטימיזציית אתרים ומתחמי מדיה חברתית וכמו כן ביצירת אפליקציות מוטות סלולר. תחומי עניין : רוב המשווקים אמרו שהיו מעוניינים ללמוד יותר על התחום המתפתח והרוב הגדול ציין שעיקר העניין שלו הוא באופטימיזציה של האתר לשימושי סלולר. חברות הb2c התעניינו גם בכל הקשור לאינטראקציה עם מתחמי המדיה החברתית ועם קהל אשר בא במגע עם הארגון דרך כלי הסלולר וכמו כן בקידום האופציה של פרסום בסלולר |

תמצית המסקנות שלי | המחקר הזה גרם לי להבין וכן להפנים יותר ויותר את העובדה שהתחום הזה נמצא בחיתוליו, ולא רק במקומותינו. האמריקאים תמיד השאירו עלי רושם של מבינים בתחום , שוחים בחומר ויודעים עליו הכל אך ככל שאני קוראת הלאה ונחשפת לרזולוציה של המהלכים אני מגלה שהשאלות לא רחוקות מאיתנו שזה אומר מבחינתי שאנחנו במצב טוב: לדעת לשאול את השאלות הנכונות מזמין לרוב דיון איכותי ומשובח המוליד מאליו גם את התשובות המדויקות. ואולי בנקודה זו, מכיוון שרואים עין בעין את השינוי ואת האבולוציה בטווח של שנה ראוי לקלוט אחת ולתמיד שמדיה חברתית היא שפה, יומיומית , מדוברת ומשתנה ומי שרוצה לקחת בה חלק צריך לחיות אותה כדי שיוכל באמת להנות ולהרוויח |

צירפתי לכם סרט של חברת המחקר | לדעתי הוא בהחלט שווה השקעה של חמש דקות מזמנכם | בהצלחה במדיה החברתית שלכם …

Industry Report Overview from Michael A. Stelzner on Vimeo.

פוסט שני המתייחס למחקר : לינק לפוסט הראשון |

Report : Generation M2: Media in the Lives of 8- to 18-Year-Olds |כמובטח אני מציגה את המשך הסקירה אשר נערכה על פי מתודולוגיית המחקר, הסקר וחלה באופן גורף על כלי המדיה השונים ועל דרכי השימוש השונות בכלים אלה. בפוסט הזה אסקור מתחמים נוספים, מאלה שלא הוזכרו  בפעם הקודמת. כמו כן אציג את האינפוטים שלי ואת התובנות שלי לגבי המחקר ודברים שאני לוקחת לי כצידנית’ לדרך.

בעיני, מחקר זה הוא מהחשובים ביותר שנערכו בתחום המדיה והוא יכול להדריך אותנו בבניית תשתיות איכותיות המתוכננות עבור דור ההמשך. כעיקרון מועיל מומלץ שנסתכל צעד אחד קדימה מבעוד מועד, דהיינו שתוך הכנת החיזיון שלנו יש להכיר בעובדה שהצרכנות הזו של דור ההמשך משפיעה גם על הרבה מאיתנו ויש לה השלכות על הפעילות העכשווית. תוך כדי קריאת המחקר שאלתי את עצמי עשרות פעמים אם אין כאן בלבול מסוים ואם לא מדברים למעשה עלי ועל הדור שלי בראש וראשונה. ברור לי שנתוני הדורות הבוגרים יותר שחלקכם הגדול נמנים עליהם אינם גורפים ואינם מועצמים בממדי ההתייחסות לדור הנוכחי אבל עדיין כדאי שניקח בחשבון שאין מדובר על מהפכה העומדת לקרות … אלא היא כבר קרתה בפועל |

מחשבים : הכניסה החדה לעולם המחשבים וכלל האפשרויות שקיימות בממשק זה והזמינות שלהן ליישומי מחשב ולסביבת האינטרנט גם יחד, תרמו בצורה משמעותית לצמיחה בקרב הדור הצעיר, בעיקר עם גדילת עולם התוכן ועם התעשרותו באטרקציות תוכן . ההתפתחות וההרחבה של אפליקציות ומתחמים כגון :  MySpace, YouTube ,Facebook אשר יוצרים בקרב הדור הצעיר גירוי עצום, הגדילו באופן משמעותי את עצם השימוש במתחם הממוחשב לינק לתרשים 1 |

השימוש במחשבים על פי גיל :  הדור הצעיר יותר בני 8 עד 10 משתמש הכי פחות במחשב אבל עדיין מדובר בכשעה של שימוש ביום. בגילאי 11- 14 מובחנת קפיצה בשעת השימוש עד לשעתיים ביום. אקטיביות בסביבת מחשב : שלושת השימושים הנפוצים ביותר בקרב הדור הצעיר הם : שימוש במדיה חברתית, משחקי מחשב, וצריכת סרטי וידאו ממתחמי און ליין כגון YouTube. שימוש במדיה חברתית בקרב צעירים הובחן כאקטיבזיציה הפופולארית ביותר לינק לתרשים 2 |

מולטיטסקינג במחשבים : הן במחקרים קודמים והן במחקר הנדון הראו התוצאות באופן מובהק כי הדור הצעיר נוטה לייצר מספר פעילויות בעת ובעונה אחת בסביבת המחשב. דוגמא פשוטה לפעילות בו-זמנית מסוג זה:תוך כדי גלישה ברשת יכולה להתבצע פעולה של הורדת קבצי אודיו |

משחקי מחשב : מגמת עלייה מובהקת בשימוש במשחקי וידאו ניכרת בחמשת השנים האחרונות . אבל פרט שאותו חשוב להדגיש במקביל הוא כי הגידול המשמעותי נובע מהשימוש במשחקי מחשב דרך הממשק הסלולארי. אמנם משחקי מחשב הם אקטיביזציה פופולארית אבל זו עדיין לא מגיעה לשיאי הזמנים שאליהם הגיעו השימושים בטלוויזיה ובמוסיקה. ראוי לציין כי כיום פחות מחמישים אחוז מהמשתמשים נוהגים להפעיל משחקי מחשב באמצעות קונסולות המחוברות למחשבים או למכשירי טלוויזיה . למעלה מעשרים אחוז ממשחקי המחשב “עברו דירה” אל מתחמי הסלולר השונים. ביום ממוצע זמן המשחקים יעמוד על כשעה ורבע בפלטפורמות השונות. במבט על תקופה של עשר שנים ניכר שינוי עצום בזמן השימוש במשחקי וידאו בקרב צעירים. מדובר על גידול מאומדן של 29 דקות עד לשעה ורבע. בחלקן, הסיבות לגדילה המשמעותית קשורות לעובדה שכיום ישנן אופציות מגוונות למפגש עם משחקי מחשב ובעיקר לעובדה כי ניתן להשתמש בממשק הסלולארי לצורך פעילות זו לינק לתרשים 3 |

מוסיקה ואמצעי אודיו אחרים : דבר אחד שלא השתנה במהלך העשור האחרון הוא הצורך העז בשמיעת מוסיקה , מוסיקה ואודיו נשאר במקום השני בסקאלת הצריכה של הדור הצעיר . כשהראשון מביניהם הוא כאמור השימוש בטלוויזיה . מה שלמעשה השתנה הוא הדרך בה הדור הצעיר צורך מוסיקה וקבצי אודיו כאשר עבר באופן מובהק  לסביבת המחשב, הלפטופים ולסלולאר . מדובר על סד”ג של כשעתיים ורבע שמיעת מוסיקה וקבצי אודיו שונים לינק לתרשים 4 |

Media Multitasking  דמות הצעיר העוסק בעת ובעונה אחת בכמה ממשקי מדיה הופכת יותר ויותר לתמונה טבועה מושרשת וחקוקה בראשנו. כמבוגרים וכהורים אנחנו במובן מסוים מתפעלים אבל בד בבד גם מודאגים לנוכח התופעה ההופכת מיום ליום לעובדה ברורה בשטח. בשני הגלים הקודמים של המחקר התחילה התופעה של לקיחת חלק משמעותי וקבלת נתח נכבד מהמחקר באשר לזמן השימוש של הדור הצעיר במתחמי המדיה ובעשיית מולטיטסקינג . דרך החישובים הללו ובזכות היכולת של העוסקים במחקר להשתכלל בבדיקת הנתון הנ”ל ישנה אופציה לקלוט באופן מובהק יותר את הנתונים הרלוונטיים לגבי זמן שימוש אמיתי וצרכנות תוכן במדיה לינק לתרשים 5 | לינק לתרשים 6 |

תובנות שאימצתי אישית :  מכפלת הזמן בחזקת 2 אחד הדברים המשמעותיים בעיני במחקר הוא העובדה שהצרכנות של הדור הצעיר משתנה, אופן השימוש שלהם, מכלול השיקולים והגישה שלם לעולם התקשורת מגיעים ממקום אחר ושונה מבעבר. זהו עולם אשר מייצר חלונות הזדמנויות חדשים. רב ערוציות מימד הרב ערוציות צריך להיכנס למכלול השיקולים שלנו. כשאנחנו מהנדסים ומכינים ארכיטקטורת פעילות שיווקית אנחנו צריכים לשקול היערכות שונה מהמוּכּרת. זאת כיוון שהשימוש השונה מכריח אותנו לחשוב מנקודת מבט חדשנית ולא פחות חשוב, מנקודת מבט אבולוציונית אשר מתפתחת באופן מסחרר.  מדובר בדור חדש של אנשים המייצרים משמעות חדשה לזמן בשל האפשרות להיות בעת ובעונה אחת בשני מקומות שונים ובשני עיסוקים שונים.

אני טוענת כי יש לייחס חשיבות רבה לטווח הזמן הממושך שאפיין את שלושת המחקרים ואת הממצאים הכלולים בהם. עצם העובדה שאנחנו יכולים להסתכל על ההתרחשות מבעד למנהרת הזמן ולראות את ההתפתחות לאורך עשר שנים מאפשרת לנו לייצר חשיבה נכונה לגבי מנהרת העתיד ולהבין כי המציאות המשתנה אינה בגדר גימיק חולף כי אם עובדה בשטח הנשארת איתנו ונכנסת אל מכלול השיקולים שלנו.

הזדמנות של פעם בדור : ההשפעות של דור ה-Y והמדיה החברתית, על בנקים, פיננסים וצרכנות בכלל

מבוא : סוד הצמיחה של העסקים בעשור הבא המחקר של סיסקו נכתב מתוך התייחסות לבנקים, אך לדעתי תקף לגבי ענף הפיננסים בכלל ואף לגבי רוב ענפי הצרכנות. הנקודה המרכזית שאני מצאתי בו היא זו : כל ארגון יכול היום להשתמש במדיה חברתית כמנוף יעיל להפוך לשחקן מרכזי בענף שלו, גם אם הוא כרגע ארגון קטן ולא ידוע. זאת משום שהארגון יכול להשתמש במדיה החברתית כדי לגרום לצעירים בני 35 ומטה לנטוש את הארגון הישן שלהם (בבנקים מדובר בכרבע מהלקוחות) ולעבור לארגון חדש. הדבר יתרחש בתנאי שהארגון החדש ימוצב בתודעת לקוחותיו כסמכות בענף. המדיה החברתית בהיותה בעלת משמעות הרבה מעבר לפרסום, יכולה לחדור עמוק לתודעת הלקוחות ולשנות את הרגליהם הכלכליים בצורה יסודית וחסרת תקדים.

המחקר שערכה חברת סיסקו בקרב כ- 1000 נשאלים, מוכיח שצעירי דור הY (בני 30 ומטה) והמדיה החברתית עומדים לשנות בצורה משמעותית את הצרכנות הבנקאית ולהשפיע עליה מהבחינות הבאות : צמיחת המוסדות הפיננסיים תלויה בצעירים ובהרגליהם במדיה החברתית | הרגלי הצריכה של הלקוחות מאלצים את הבנקים לחשוב על אפיקי תקשורת חדשים | המבנה של הענף ילך וישתנה וייתכנו שחקנים חדשים בזירה שיהפכו למרכזיים.

המחקר הזה חשוב מעבר לבנקאות ופיננסים רוב הנתונים שסיסקו מגלה לגבי בנקים נכון לגבי שאר הענפים העסקיים בעולם: טלקום, תיירות, ריטייל, חינוך, וכו’. בסוף הפוסט ארחיב עוד בתועלת שמספקות התובנות של סיסקו לענפים נוספים ולמשמעויות הסוציולוגיות והניהוליות והכלכליות  שטמונות במחקר זה ואשר בכוחן לשנות את הפרדיגמה המקובלת. הדור הצעיר סומך על הבנק שיעזור לו למרות המשבר הכללי דור הY ודור הX  עדיין סומכים על הבנק ועדיין מתייחסים אל הבנק כמקור ביטחון ראשון במעלה וכגוף המוסמך לייעץ בכל הנוגע לכספים ולחשבון הפרטי. על מנת שהבנק יקצור הצלחה בקרב הקהל הצעיר יותר נדרשת גישה חדשה בבנקאות קמעונאית. צעירים מעוניינים בגישה שונה מצד הבנקים , דהיינו שייגשו אליהם ויענו להם על צרכיהם בהתאם לכלים שהם ועמיתיהם בחרו להשתמש, הכוללים : מערכות סלולר, ווידאו, וSocial Networking  מתברר כי אחוז משמעותי מהצעירים אפילו מוכנים לעבור לבנק אחר אשר נודע כי אימץ את הכלים החדשים הללו.

המחקר מוביל לשלוש ההמלצות הבאות :

המלצה ראשונה לאפשר ללקוח להיות בשליטה על חשבונותיו, באמצעות כלים לניהול פיננסי אישי | 

המלצה שניה להשתמש בסרטוני וידאו באיכות גבוהה, להדרכת לקוחות על פי צרכים בסניפים ובבית הלקוח |

המלצה שלישית להקים קהילות באינטרנט ובמתחמי המדיה החברתית אשר מאפשרות וירטואליזציה ושירותים של יעוץ על פי דרישה |

כתוצאה מהמחקר צוות המחקר של סיסקו זיהה תשלובת של ערכים אשר מאפשרים ללקוח ניהול עצמי מתוך יצירת קשר דרך קהילות אשר משמשות כיועצות על בסיס של צרכים של דור הY. הממצאים הראו שלקוחות של PFM Tools Personal Finance Management הם לקוחות : הרבה יותר רווחים, הרבה יותר יציבים, צורכים כמות רבה יותר של מוצרים ושירותים ולא יעזבו לבנק אחר באם תינתן להם האופציה לשירותים התפורים על פי מידתם |

אנו נמצאים בתקופה קשה לצמיחה בייחוד לאחר המפולת הכלכלית הגדולה  לנוכח המצב הבנקים אכן מוצאים את עצמם בקשיים של צמיחה, ועיקר הקושי נעוץ בכך שבאקלים כלכלי חדש קשה פי כמה להתפתח ולצמוח אם ממשיכים לנקוט בדרכים ובגישות המסורתיות. בזמן שהבנקים מחזקים את הונם ומצמצמים סיכונים ואלו השתרשו כשתי הגישות המקובלות ביותר, דור הy ודור האיקס מסתמנים יותר ויותר כקהל אסטרטגי שיכול להוות גורם משמעותי עבור הבנקים. כאשר המחזור הכולל של הדורות הללו יוצר נתיב ברור של התעצמות וההכנסות שלהם הולכות וקרֵבות בקצב מזורז בטווח העתיד הקרוב, נעשה ברור כי הדור הצעיר יעקוף את הדורות הקודמים ויתפוס מקום מרכזי כקהל לקוחות בעל המשקל הרב ביותר.

הנתונים החשובים במחקר : תוך עשור, אחוז בני דור הבייבי בומרס (להלן יכונו “בומרים”, בני 35 ומעלה)  מכלל האוכלוסייה ירד ב15% ל47%, בעוד שאחוז בני דור הY (להלן יכונו “ווירים” בני 35 ומטה) יגדל ב15% ל53%.

הדברים שהכי מטרידים צרכנים פיננסיים ? 33% המיתון יימשך זמן רב |  24% חובות מעיקים | 22% לא מספיק כסף לפנסיה | 21% לא מספיק חיסכון |  מוכנות לשקול מעבר בנק. בומרים 25%, ווירים 38% |

העדפות בקבלת יעוץ פיננסי. בומרים, וויירים : מיועצים אנושיים: 70%, 50% | מכלים ממוחשבים: 65%, 60% | מקריאה 20%, 35% | מדיה חברתית 8%, 15% |

העדפות בקבלת מידע פיננסי : בומרים מול ווירים | קרובי משפחה. 10%, 40% | חברים. 6%, 15% | ספרים. 30%, 35% | אתרי אינטרנט. 27%, 30% | בנקים. 15%, 25% | יועץ פיננסי אישי. 30%,  20% | מדיה חברתית. 4%, 8% | דור הY הוא הקהל שלגביו ניתן להניח כי יותר סביר שיעבור מבנק לבנק. כ25 אחוזים  ישקלו מעבר מבנק לבנק. לעומת %18 בומרים |

שימוש במדיה חברתית : ביקרו יותר מפעם ביום בYouTube : 4%, 12% | אף פעם לא ביקרו בYouTube . 40%, 20% | שירות לקוחות בוידאו: ב”ב 4%, ווירים 14% | שירות לקוחות בצ’ט: ב”ב, 4% , ווירים 20% | פונים בשאלות לפורום או לבלוג: 7%, 16% | פונים לרשתות חברתיות פיננסיות (מינט, למשל) 3%, 10% | המקור המועדף למידע פיננסי ברשת חברתית פיננסית: חברים ומשפחה 8%, 40% | משתמשים באי.פון לפיננסים 3%, 12% |

התועלת הכי חשובה בPFM  : בניית וניהול תקציב. ב”ב 28%, ווירים 60% | שימוש בPFM (ניהול פיננסי ממוחשב) סלולארי: 19, 42 | שימוש בייעוץ מרחוק באמצעות וידאו מהסניף 31, 55 | מוכנות למעבר מלא לבנקאות וירטואלית: 36, 50 | הגורם המרכזי בהעדפת ביצוע עסקאות בסניף: פרטיות אצל בייבי בומרס, מורכבות אצל ווירים |

הערוץ המועדף לחברות בקהילה פיננסית : לא מעוניינים בכלל: 60, 40 | ברשת חברתית גדולה : 3, 15 | באתר הבנק : 37, 45 | 

הנתונים במקור במחקר של סיסקו מחולקים לשלושה דורות : בומרים,  איXים, Yרים. כדי לחדד את הדברים ולהפוך אותם ליותר פשוטים, חילקתי את הכול לשתי קבוצות. את האיXים פיזרתי שווה בשווה בין הבומרים לווירים. לקוחות צעירים מחפשים לקבל מהבנק לפני הכול תדרוך מגוף מוסמך שיספק להם עצות. לקוחות אלו לרוב יפנו אל הבנק לקבלת עצות בעדיפות על פני יועץ פיננסי, חברת השקעות וכולי. זו הזדמנות עבור הבנקים להעמיק את הקשר עם לקוחות אלו , שכן יתרונם בכך שכלקוחות הם משתמשים באופן משמעותי במשאבים מוגדלים, כגון בעזרת משפחה, במתחמי מדיה חברתית לקבלת עצות והתייעצות ועניין זה צריך לסמן באופן מובהק את הצורך לקיים עימם דיאלוג בקהילות המתאימות ברשת.לקוחות רבים העידו על כך שבמצב הכלכלי הנוכחי ובמציאות הבלתי ודאית, נודעת חשיבות מיוחדת לטיפים ולפתרונות פיננסים, והעצות הניתנות מקבלות ערך מוסף גבוה ביותר. לקוחות שנמצאים בשלבים הראשונים של חייהם הבוגרים ובדרך לגיבוש דרכם הכלכלית זקוקים יותר מכל לתמיכה ולעזרה מצד מומחים בשלב קבלת החלטות. הם מחפשים אחר הזדמנויות להכיר מקורות מידע ולהיות קשורים לגורמים אשר יצביעו בפניהם על הדרכים לקבל החלטות נכונות בתחום זה. המחקר חושף את העובדה שיותר משליש מדור הx ודור ה Y העידו שהם צריכים עזרה והדרכה בתחומים אלה לעומת פחות מחמישית מדור הביבי בומרס אשר שנזקקו לתמיכה מסוג זה, על פי עדותם.

אין זה מפתיע שקהל צעיר מחפש תשובות, פתרונות ועצות מכיוון שזו תחילת דרכו במסע של קבלת החלטות על הכיוון הנכון בהשקעות ובדרכים לניהול חשבונות. הוא עומד בפני משימות בו-זמניות כמציאת עבודה, מימון הלימודים, ביסוס הקרדיט הכספי ורכישות גדולות כמו דירה ועוד …למרות שזוהי עובדה ברורה, נחשב קהל זה, בבחינת מוסכמה היסטורית, כבלתי אטרקטיבי עבור הבנקים. מתוך הבנת השינוי במגמות השוק ומתוך זיהוי קהלים משפיעים עתידיים ובעיקר הודות להתפתחות העולם הדיגיטאלי והאפשרויות הטכנולוגיות החדשות, הרי עבור הבנקים נושא זה דורש בדיקה מחדש ברמה האסטרטגית. הלקוחות הצעירים מגלים יותר ויותר עניין בשימוש בכלי המדיה החברתיים, ברשתות הקומוניקציה, בתרבות של דיאלוג באון ליין ובשיתוף אחרים בחוויות ובחיפוש העצות הטובות וגם ביכולת להתייחס באופן שקול להצעות הפחות טובות. חלון הזדמנויות חדש נפתח והוא מאפשר לבנקים להמציא את עצמם מחדש בתחומי הייעוץ וההדרכה ללקוחות ובתמיכת הטכנולוגיות שבהם הם משתמשים. בנוסף דורות אלו אימצו בברכה טכנולוגיות וקשרי או ליין המאפשרים להם להיות נגישים למידע פיננסי ולעצות הנפרשות בפניהם.

דור הY ודורX  יעלו שאלות ויתייעצו במתמחי מדיה חברתית על נושאים פיננסים פי ארבעה מדורות הבייבי בומרס ודור הזהב. למרות זאת מתברר שהבנקים עדיין אינם משתמשים בערוץ תקשורת זה באופן בולט וחזק . דבר המצביע על מרחק בוטה כמעט בין כמות המתעניינים לפעילות הבנקים עצמם. ראוי להדגיש כי לקוחות צעירים אימצו את הטכנולוגיות המתקדמות ברמה גבוהה יותר ורחוקה משמעותית הדור הבגיר. הדבר משקף את המוכנות שלהם לחדשנות בעולם הבנקאות ובתחום העצות הפיננסיות ובדרך בה הם מוכנים לצרוך את שירותים אלו. מה שבולט בהבדל בין הדורות הוא המוכנות לאמץ את הטכנולוגיות החדשות. כאשר ממזגים את המוכנות של הדור הצעיר למקורות מידע חדשים תוך שילוב מנצח בטכנולוגיות הקיימות קיים יחס המרה שמהווה חלון הזדמנויות משמעותי לייצר בוסט קרוס מכירה. מצב זה מאפשר הגדלת נתח ארנק בקרב לקוחות חדשים ומזעור הוצאות שימור לקוחות ועלויות הלקוח החודשיות.

ממצאים אלו מצביעים על כך שלבנקים יש הרבה מה לתרום ובד בבד לנצל הזדמנות זו לטובת מערכות השיווק שלהם ומערכות החיבור לחוויית הלקוח. דרך פרסונליזציה של יעוץ במתחמי און ליין עבור לקוחות דור האיקס ודור הy קל להיווכח כי למעשה בנקים אשר יאמצו גישה זו יהפכו לאינסטנציה בתחומם עבור לקוחות אלו בעתיד הלא רחוק. מתוך המסקנות הללו צוות סיסקו יצק כמה עצות ודרכים בהם רצוי לנקוט על מנת למקסם הזדמנות זו : פתרונות מלאים בעולם הסלולר המשקפים מתן שירותים מלא לצרכי לקוח ולחוויית והתנהגות הלקוח. פתרונות של ייעוץ דרך מודל ווידיאו המאפשר רינג שלם של עצות עבור הלקוח בזכות העובדה שהן זמינות לו בנקודת הזמן בה נוח לו להשמיש אותן בסניף או לחילופין בבית הלקוח במתחמי און ליין. קהילת בנק וירטואלית במתחמי המדיה החברתית המאפשרת לקהל לבוא באינטראקציה ולקבל ייעוץ על בסיס של צורך ממשי שנוצר בשטח.

השלכות לשאר הענפים העסקיים : כל הנתונים אודות שימוש הווירים במדיה חברתית, טובים בה במידה לשאר הענפים העסקיים ולא רק לבנקאות ופיננסים. ניקח לדוגמא את הממצאים העיקריים ואת שלושת ההמלצות העיקריות לגבי הבנקים ונראה כיצד ניתן ליישמם בשאר הענפים.  נתחיל בריכוז הממצאים העיקריים. אחוז  ניכר מכלל צעירי דור הY מהווים אלה שינטשו את העסק אתו הם עובדים ויעברו לעסק  חדש, באם העסק החדש ימוצב כאוטוריטה בתחומו, באמצעות כלי מדיה  חברתית. ברור שאחוזי הנטישה ואסטרטגיות המיצוב כאוטוריטה, יהיו שונים מענף לענף. ולעניין זה אתייחס באחד הפוסטים הבאים אצל זהר. צמיחת כל ארגון תלויה בצעירים ובהרגליהם במדיה החברתית הרגלי הצריכה של הלקוחות מצריכים כאמור את הארגונים לחשוב על אפיקי תקשורת חדשים המבנה של הענף ישתנה וייתכנו שחקנים חדשים שייהפכו למרכזיים בזירה צרכנים אוטונומיים הם הרבה יותר רווחיים  אותם צרכנים הם גם הרבה יותר יציבים בנוסף לכך הם צורכים כמות רבה יותר של מוצרים ושירותים הם לא יעזבו לארגון אחר באם תינתן להם האופציה לשירותים התפורים על פי מידתם.

נעבור להמלצות המלצה ראשונה לאפשר ללקוח להיות בשליטה על חשבונותיו, באמצעות כלים לניהול פיננסי אישי. זה נכון גם לגבי ניהול החשבונות בסופרמרקט או בחברת סלולר. המלצה שניה להשתמש בסרטוני וידאו באיכות גבוהה, להדרכת לקוחות על פי צרכים בסניפים ובבית הלקוח. זה נכון לגבי כל עסק ואפילו בשטחים מסחריים כגון מוצרי אלקטרוניקה, כיוון זה חשוב יותר מאשר לגבי הבנקים. המלצה שלישית להקים קהילות באינטרנט ובמתחמי המדיה החברתית אשר מאפשרות וירטואליזציה ושירותים של יעוץ על פי דרישה. השלכות סוציולוגיות, כלכליות וניהוליות. המחקר של סיסקו מצביע רק על ראשיתה של מהפכה סוחפת וכלל ענפית. אך ההשלכות מרחיקות לכת אף יותר והן נוגעות לציביליזציה חדשה ההולכת ומבצבצת  בראשית המאה ה21 בתחומים כמו פוליטיקה, תרבות, חינוך, תקשורת ותיאוריה ניהולית וארגונית. מקלוהן הבין לפני כולם שהטכנולוגיה, מאז  הפטיש והגלגל  ועד למחשב ולרשת החברתית, היא בסך הכול מגבר של האדם.

הגלגל מגביר את יכולת ההרגל שלנו והמחשב מגביר את יכולת המוח שלנו ובעוקבות אלה גם הרשת החברתית מגבירה את היכולות  החברתיות והניהוליות שלנו. Clay Shirky בספרו המהפכני Here Comes Everybody: How to organize without Organization, מנסח בדיוק את הלוגיקה והמתמטיקה שמאחורי הממצאים של המחקר של סיסקו. טכנולוגיות הכתב (החל בכתב היד ועד הדפוס)  והתחבורה (מגלגל הכרכרה ועד לגלגל  המכונית), אפשרו להקים ארגונים גדולים יותר ויותר : מחמולות, דרך שבטים, דרך  ערי מדינה ועד אימפריות. אולם תמיד שתי מגמות התנגשו זו בזו: ברגע שעלויות הניהול  עלו על עלויות שיתוף הפעולה בין יחידים,  הארגון  התפרק או פשט את הרגל.  למשל, בזמנו של פורד בתחילת המאה ה20, השתלם להקים ארגוני ענק הירארכיים  שמתמזגים עם עוד ועוד ארגונים מכיוון שעל אף עלויות הניהול הגבוהות  של כל שכבות הניהול, זה עדיין היה יותר זול מאשר עלויות הטרנסקציה של רכישה וניהול מו”מ של גומי לצמיגים מאינדונזיה. זאת משום ששיחת טלפון של דקה בין ארה”ב לאינדונזיה עלתה באותה תקופה מאות דולרים. אולם אם היום בסקייפ מחיר השיחה ירד לאפס או לסנטים בודדים, עלויות  הטרנסקציה זולות יותר מעלויות הניהול ! זוהי המתמטיקה המושתתת על הלוגיקה הבסיסית שעומדת מאחורי ההצלחות  של גוגל, אי.פון, פייסבוק, טוויטר ועוד. שכן כשיש רק פלטפורמה, כל העלויות מועמסות על הלקוחות, שמוכנים לקחת את זה על חשבונם משום שעלויות הטרנסקציה הן מאוד נמוכות. מה שהוא סוד ההצלחה  של “ארגוני הפלטפורמה” הוא סוד הכישלון של ארגוני הצנטרליזם: עיתונים, אוניברסיטאות, משרדי ממשלה וכו’. פירוט מלא של הכלכלה החדשה הרשתית ושל תיאוריות הניהול החדשות הרשתיות, יובא בהמשך באחד הפוסטים הקרובים אצל זהר.

בתקופה האחרונה אני עוסקת יותר ויותר בשאלה של המדידה והדרכים להבנת המהלכים שלנו בעולם התקשורת החברתית. ארחתי בעבר שני פוסטים בסדרת מדידה שנכתבו הראשון על ידי שגיא חמץ לינק ופוסט שני על ידי אשר עידן וארד אקיסוס לינק.למעשה הסדרה לא הסתיימה ואני חייבת לכם עוד שתי רשומות נוספות בנושא, האחת של אפרת אגסי והשניה שלי המסכמת את טרילוגיית הפוסטים בנושא. החלטתי לעצור לדקה ולבחון את סוגיית החיבור למספרים ואת הכלים העומדים לרשותנו ובמקביל לבחון את הצעדים שלנו ברשת ולעיתים גם את הצעדים של האחרים. הסקירה היא בגדר בדיקה של מהלכים ואיכותם וטוב יהיה לזכור ולהזכיר שאנחנו לא עוסקים בתרבות שיווק ברייטינג. מבחינתנו בדיקה איכותית יכולה להוביל אותנו למסקנות מכריעות אשר תבהרנה איך אנחנו פועלים, מהי התכונה של המתחמים בהם אנחנו עובדים והאם התוכן שלנו מייצר תהודה נכונה |

גם בפוסטים אחרים  שלי אני מדגישה שאני לא מעוניינת וגם מן הסתם לא יכולה לספק לכם את כל הכלים כולם הדרושים לשם ביצוע ולשם הבנת המספרים הקשורים למיתחם שלכם. הרעיון העומד מאחורי הפוסט הוא להעביר לכם מסר המצביע על הגישה בה כדאי לכם לנקוט על מנת שתדעו לעמת את הפעילות שלכם מול ההתרחשות בפועל |

הדוגמאות והכלים שבחרתי  אולי מוכרים לחלקכם ואכן חלקם גם עשויים להיתפס כטריוויאליים לחלוטין !  אך בכל זאת בחרתי לכלול אותם שכן לדעתי הם משקפים איכות בבדיקת המהלכים שלכם ומהטעם הנוסף שמתחת לכל אחד גם אציג את גישתי לכלי כך שאולי תוכלו לאמץ רעיון חדש לאופן השימוש בכלי שכבר הכרתם.

Google Analytics : בדיקת המהלכים שלנו | כתבתי בעבר על הכלי הזה ואני עוסקת בימים אלו בכתיבת פוסט נוסף המחבר בין כלי הניתוח המתאימים לקבלת החלטות לגבי התכנים שאותם אנחנו מעלים ולבחינת מתחמי האתר או הבלוג שלנו. חשוב לי להדגיש כי זהו כלי ניתוח מעולה המייצר עבורנו מודעות גבוהה במישור היומיום בכל הנוגע לפעילות האתר שלנו. שימו לב ליתרון המשמעותי שהניתוח מקנה : מה שניתן לבצע בכלי זה הוא האפשרות שנפתחת בפנינו לצפות בפעילות שלנו כפי שהתקיימה לאורך זמן , לבדוק ימי פעילות, חודשי פעילות ותקופות של חגים, וכמו כן לבדוק הלכה למעשה מהם התכנים העיקריים שבהם הקהל שלנו מתעניין |

Google Webmaster : בדיקת מילות החיפוש שלנו | אין ספק שלגוגל יש כלי ניתוח מנצחים ברשת, אך נכון גם לומר שבתקופה האחרונה היא הוציאה לאור כלים פחות מוצלחים כמו הוויב או הבאז. אבל עדיין יש לה לא מעט כלים איכותיים שבהם ניתן להיעזר ודרכם ללמוד את כל הנתונים על הפעילות השוטפת. אחד הכלים הללו הוא הוובמאסטר המאפשר לכם להתחבר דרך הגוגל אנליטיקס ולראות איפה אתם עומדים ביחס למילות החיפוש ברשת והיכן גוגל ממקמת אתכם בתוצאת החיפוש. לימוד קונסיסטנטי של הסוגיה הזו יכול להוביל אתכם לקבל החלטות מכריעות לגבי בחירת התכנים שאותם תכתבו ובכך תאפשר לכם ליצור תעדוף של הנוכחות שלכם אל מול המתחרים. עוד חשוב להבין שהכלים הללו הם כלים דינאמיים וכדי לקבל מבט מקיף ובר תועלת הלמידה חייבת להיות המשכית |

Google Trends : בדיקת המתחמים בהם אנחנו פעילים | הרבה פעמים אני שומעת שאלות אשר נזרקות לאוויר כגון כמה אנשים פעילים בTwitter וכמה בFacebook , המספרים העולים לאוויר משתנים באופן טבעי כל חודש וחודש וכאן חשוב להבין שגם אנחנו יכולים להיות מצויים בהם באופן יזום על ידי אותם כלי ניתוח הקיימים ברשת. הכלים המאפשרים לנו לקבל נתונים על ממדי הפעילות עושים לנו שירות כפול: קודם כל אנחנו יכולים “לגזור” מתוכם את ההתנהגות ואת מצב הפעילות של המתחמים לאורך זמן ודבר שני אנחנו יכולים לראות כמה משתמשים פעילים נמצאים בזירות השונות דהיינו איך נחלקת בפועל מפת המשתמשים. אנחנו יכולים במקביל לערוך השוואות בין מתחם למתחם . שוב ראוי להדגיש כי המספרים אינם אבסולוטיים שהרי הם משתנים באופן אבולוציוני ובאופן מתמיד ולכן חשוב כאמור לשמור על ערנות ובאותה התמדה לבדוק את המתרחש על בסיס קבוע |

סטטיסטיקות Twitter : בחינה של הפעילות שלנו לאורך זמן | למתחם Twitter יש הרבה מאוד כלי ניתוח אבל מבחינתי נראה שזהו המעניין ביותר מכל אשר פגשתי. הוא מאפשר לנו לבדוק את הפעילות שלנו לאורך זמן ביחס ישיר לווליום שאותו אנחנו משקיעים במעקב אחר מעגלי הגולשים, כגון מי הם היוזרים שקשורים אלינו ואל מי אנחנו קשורים. מכיוון שאני תופשת מתחם זה ככלי איכותי ממדרגה ראשונה ליצירת קשרים, דיאלוג ויחסי גומלין אציין כי הנתונים בכלי זה משקפים איכות מאוד גבוהה וחיבור איתן למתרחש ביחסים שלנו. כמו כן קחו בחשבון שאתם יכולים לבדוק בו גם פעילות של יוזרים אחרים, של מתחרים, של העובדים שלכם, כמו גם קולגות ועוד וזו דרך טובה למקסם את פוטנציאל הידע על הפעילות ולהניב מתוכה את כל הדרוש לקבלת החלטה מושכלת וחכמה |

Facebook : דפי מעריצים חיבור לסטטיסטיקה | אין ספק, בעיני ובעיני רבים,שFacebook הופך מיום ליום למתחם הרלוונטי ביותר עבור עסקים בכל הנוגע לשיווק ולמיתוג הצעדים שלהם. לאור זאת אני כותבת על כך רשומה רחבה שתצא ממש בימים הקרובים ובה אני מציגה גישה חדשה ששוטחת בפניכם את הרעיון שFacebook אכן תהפוך בזמן הקרוב לאתר הבית החדש שלכם. לטעמי, גם אנשי הפיתוח העסקי במתחם זה הבינו שהרוח נושבת לכיוון זה, שכן בפועל אנחנו רואים יותר ויותר את החיבור של המתחם למספרים ולניתוח של זרימת הפעילות. יצויין כי לאחרונה התחילו לשלוח לבעלי מתחמים אינפורמציה מועילה: דפי חברה, עדכונים למייל המוסרים להם תמונה על הפעילות במתחם, כמות הסטאטוסים, כמות החברים החדשים , כמות התגובות ועוד. מצאתי עבורכם גם פוסט מאוד חשוב שמסביר איך ניתן לחבר את מתחם החברה בFacebook לGoogle Analytics ובכך  לקבל מידע מהימן ונרחב על הפעילות המושקעת שלכם במתחם זה…Facebook לGoogle Analytics |

WordPress : בדיקה יומיומית ולאורך היום של התפתחות התוכן שלנו | נקודה זו רלוונטית רק לאלה מכם שמחזיקים מתחם בWordPress, מעבר לניתוח נתוני הסטטיסטיקה בכלים חיצוניים צריך לקחת בחשבון גם את הכלים של המתחם עצמו. כלי הניתוח מראים לנו תמונה שאליה אנחנו לא חשופים במקומות אחרים והיא התקדמות הפעילות שלנו במהלך היום, כך שנוכל לנתח מהן השעות הרלוונטיות לשיווק, לאתר ימים ‘חזקים’ יותר ועל הבסיס המתקבל נוכל לייצר יחס המרה בין מוקדי פעילות שיווקית במתחמים שונים . במתחם שלי אבחנתי למשל כי בבלוג שלי הפעילות הנכונה ביותר בTwitter מתקיימת בבוקר ובשעות אחר הצהריים המאוחרים . נתון זה מאפשר לי לייצר דיוק מרבי בשיווק התכנים שלי ובכך למקסם את פעילות החשיפה שלי בצורה הקולעת ביותר |

חשיבה תוך תכנון מתי כדאי לשווק תכנים | כהמשך ישיר לנקודה הקודמת חשוב מאוד לחדד את הנקודה האחרונה ו’לפתוח את הראש’ לעובדה שעצם הבדיקה וההתחקות שלכם אחר הפעילות ואחר ההשפעה שיש לתכנים שלכם מול המספרים צריכה להביא אתכם לתובנות איכותיות לגבי המהלכים שבהם תנקטו. כדאי להיות כרוי אוזן ולהקשיב לרחשי קהל הקוראים שלכם ומשם לייצר המשכיות ברמת קבלת ההחלטות. שוב אדגיש, כדי לעודד אקטיביות מסוג זה, כי טוב לזכור שהמציאות הזו אינה יציבה אלא היא משתנה בהתמדה ועל בסיס קבוע . צריך לבחון באילו ימים מתקיימת אצלכם פעילות ובאילו שעות ולפיכך לקדם את התכנים שלכם בהתאם. לאחרונה נחשפתי למשל לפוסט אשר מחדד את הצורך בפעילות במתחם Facebook בסופי השבוע מאחר שעיתוי זה הוכח כזמן הטוב ביותר לפעילות |

Linkedin חיבור למספרים בצורה אחרת | מספרים לא קשורים אך ורק לכמות הצפיות. מספרים יכולים לקבל צביון מהותי דרך האומדן של נוכחות רשת. מתחם LinkedIn מאפשר לכם לגלות המון על האנשים הפעילים בו , על ידי מספר החברים , מספר ההמלצות , כמו גם העדכונים בסטאטוס וסוגי הפעילות השונים במתחמי השאלות והתשובות. מתחם זה מספק לנו ידע נרחב על ההתנהגות של תעשיות והאנשים העובדים בהן, על המעברים מחברה לחברה, שינוי בגודלה של חברה והתפתחותה דרך כמות העמודים המייצגים שלה ועוד. על מתחם זה אני כותבת רשומה גדולה שתתווה את  תיעול האפשרות שיש בידינו ללמוד על התעשייה שלנו דרך הפעילות במסגרת המתחם. עם זאת חשוב שתתוודעו מנקודה זו, וכבר מרגע זה, לרעיון שהלמידה על תכונתה והתפתחותה של התעשייה המבוקשת מתבצעת בראש וראשונה דרך בחינת האנשים עצמם |

YouTube הסטטיסטיקות של הסרטים | ביקשתי מהדס אדלר שתכין לנו סרט על הדרכים שלכם לבחון את פעילותכם במתחם YouTube . שימו לב לכך שהסרטון כולל אמנם התייחסות לערוץ שלכם אבל מצד שני גם מראה לכם איך ניתן לראות תנועתיות במתחמים של אחרים וכך לברר את דרכם להגיע למקורות המידע שבידם |

אין ספק שאני מאוהבת במתחם הזה קשה לי להסתיר את זה ולא פשוט להסתיר את האכזבה שיש לי מכך שלא כולם מכירים בערכו. נכון, מישהו ברמה האסטרטגית ב LinkedIn החליט באופן מודע שהוא לא ‘מחלק את עצמו’ בחינם ואכן יש לשער שיעשה כסף ממתחם של מדיה חברתית . ככל הנראה זוהי הסיבה שלא צלח באותה מידת הצלחה שגרף ברחבי העולם. כי אכן , כאן צריך לשלם כסף על שירותים . התרגלנו לחשוב שהכול ניתן חינם במתחמי המדיה החברתית ואם באים אלינו עם גישה שונה אנחנו מחמיצים לפעמים את מה שנמצא לנו מתחת לאף . הכיוון הנכון הוא לא להחליט מלכתחילה שלא לשלם כלל אלא להתמקד בשאלה איך ניתן לשלם פחות ולייצר איכות . לכן מוטב בפעם הבאה שאתם חושבים על פעילות במדיה חברתית לשנות גישה ולבחון מה באמת דרוש לכם ורק אז להחליט האם לשלם או לא, והאם כדאי לעבוד במתחם כזה או אחר ועוד שאלות מסוג זה.

הרעיון של הפוסט הזה להציב אותו כשלישי בסדרת הרשומות שכתבתי על מתחם זה הראשון, והשני. וזאת כדי להעביר אליכם את הכפפה ולבחון אותה סוגיה כאן יחד על שלל האפשרויות הקיימות שאינן מוצעות בחינם,  מתוך חשיבה מעמיקה מהמקום שבודק למה זה כדאי והאם זה נכון עבורנו. בהנהלת Linkedin הבינו להערכתי שמידע הוא שְוֵוה כסף, בהתחשב בעובדה שבכוחו של המידע להעצים את יכולותינו ולהוביל אותנו ליִיצוּר קשרים טובים יותר שהם מצידם מייצרים עסקים טובים ופוריים יותר. יש במתחם זה אין ספור כלים והשילוב ביניהם הוא זה שעושה את ההבדל. בחנתי בפוסטים הקודמים את ההתנהלות בשטח, וייצרתי מעין מדריך המסייע להבנת צעדיכם הראשונים. מצאתי לנכון ברשומה זו להוסיף ולהשלים נדבכים חסרים שהם משמעותיים ביותר ובהם ראוי להשקיע מחשבה : ורצוי בכובד ראש |

פרסום  ישנה אופציה מפותחת במתחם לייצר פרסומות מדויקות ומפולחות על פי קהלי יעד ממוקדים אשר פעילים בזירה, וקחו בחשבון שאופציה זו גם פותחת בפניכם את האפשרות לראות ולחתוך האם קהל היעד שלכם נמצא כאן. לא כל מסר צריך לצאת בקמפיין ענק, לפעמים פילוח חכם ומדויק של קהל יעד ממוקד מוביל לתוצאות גדולות הרבה יותר ובעלויות נמוכות באופן משמעותי. בנוסף לכך יש לזכור ולקחת בחשבון שמי שפעיל במתחם זה חשוף אליו ואל התכנים שבו בווליום גדול יותר מבאתרי חדשות למיניהם ולכן בפילוח יהפוך לא רק לממוקד יותר אלא גם לאיכותי יותר מבחינת משך החשיפה. ישנה גם אפשרות לפרסם אירועים דרך המתחם בפורמאט משודרג כך שהאירוע שלכם יזכה בכמות גדולה של חשיפה  |

פרסום משרות  אמנם זה לא תחום ההתמחות שלי אבל לא קשה להפעיל היגיון בנקודה זו ו’לעבוד שעות נוספות’. קיימת במתחם האופציה לפרסם משרות לחיפוש עובדים, ואם אתם מחפשים קהל מתחומי הייטק, מקצועות חופשיים, קהל יחסית בכיר, שווה בהחלט להשקיע ולקחת את האופציה הזו בחשבון. נכון, היא לא חינמית אבל גם לא ממש יקרה ושוב, היא מאפשרת לנו לדייק, כמו לקחת בחשבון שכאן נוצר מפגש בין עולמות הפרסום והשיווק ה”רגילים” לבין פעילות של מתחם חברתי לכל דבר מכיוון שמודעה שתפרסמו במתחם זה יכולה לייצר תכונה ויראלית מהסוג של ‘מפה לאוזן’ שמאפיין את מתחמי המדיה החברתית וכך להגיע למקומות שלא חשבתם עליהם כלל |

קניית מסדי נתונים  קיים פה המון מידע ! כאמור מידע ותוכן שווים כסף אם הם יכולים להשפיע על הנגישות שלנו לאנשים ולקשרים חדשים. המערכת מאפשרת לכם לרכוש את הידע הזה בעלויות מאוד נמוכות יחסית ובכך לפתוח את מפת מסדי הנתונים העומדת לרשותכם בארגון |

סטטיסטיקות על פעילות כמו כן ניתן לרכוש מערכות סטטיסטיקה אשר מראות לנו מי צפה בעמוד שלנו, כמה פעמים בחודש ומאיזו חברה . ישנן חברות שאינפורמציה כזו יכולה לעזור להן מאוד למיקוד הפניה על פי אופי העניין שזוהה. כך גם תוכלו למקד ולהבין איך אתם נתפשים מבחינה מיתוגית ומהו סוג הלקוחות הנמשכים אל הפעילות שלכם. זיהוי כזה יכול לשנות באופן משמעותי את אופי קבלת ההחלטות שלכם מבחינה עסקית ובמיקוד קהלי יעד, אזורים גאוגרפיים ונפחי פעילות. מערכות הסטטיסטיקה המשולמות בכסף נותנות בידכם תמונה מלאה על הכרטיס שלכם ומאפשרות לכם גם לבחון האם יש דגשים אותם כדאי שתשנו |

| כמה טיפים נוספים חשובים על המתחם שלא כתבתי עליהם בעבר |

אופטימיזציה של העמוד שלכם אחד הדברים המפתיעים שגיליתי הוא העובדה שאנחנו יכולים להשפיע באופן משמעותי דרך הפעילות שלנו בLinkedIn על תוצאת החיפוש סביב המותג שלנו ברשת. ישנו “דיבור” איכותי בין הפעילות של המתחם לבין מנוע החיפוש של גוגל ואם תחשבו חכם תוכלו אף להשביח אותו. מסתבר שאתם יכולים לשלוט על תיאור הקטגוריות המופיעות לכם בכרטיס ובכך ניתנת בידכם האפשרות לשלוט על מילות החיפוש הסובבות את עולם התוכן שלכם. לכו לעריכה ובאפשרויות הקיימות נמצאות לכם שלוש אופציות של הכנסת האתר שלכם או הבלוג שלכם, ובמקום שתשאירו את הקטגוריה על פי ההגדרה של המערכת תוכלו לשנות זאת ולהגדיר וכן לתאר את האתר שלכם על פי התחום העסקי המקצועי שלכם. מכאן ואילך תוכלו להבטיח תוצאת חיפוש איכותית |

מנוע חיפוש  בנושא זה אני מכינה פוסט גדול על מנועי החיפוש החדשים שיתפרסם בקרוב וזה בהחלט אחד המתחמים העיקריים שעליהם אני מתכוונת לתת את הדעת. קחו בחשבון שמתחם זה מרכז מעין מנוע חיפוש איכותי לכל דבר הן לעסקים והן לאנשים פרטיים. כיוון שזהו מנוע חיפוש לאנשים ולחברות, ניתן לראות על פי הקהל איתו אתם במגע מה הן ההעדפות שלו בקניית ספרים או בהמלצה על ספרים באמזון, ישנו ריכוז גדול של מצגות מSlideshare אשר שורשרו למתחם ומקוטלגות על ידי מילות חיפוש נושאיות. כמו כן המתחם מסונכרן לTwitter וקיימת בו אפליקציה מדליקה שנקראת Company Buzz המאפשרת לכם להיווכח בזמן אמת מה אומרים על החברה שלכם או על חברה אחרת שבה אתם מתעניינים |

חדש : האירועים  לראות מהם האירועים של כול המשתתפים במתחם. מתברר שבשטח זה כל הזמן מחדשים ומסנכרנים במידע בצורה יותר ויותר איכותית ומכאן גם יותר תכליתית, עכשיו ניתן לראות במרוכז את כל האירועים שהחברים שלכם בכל מעגלי ההיכרות שלכם פתחו והודות לכך אתם יכולים להיות מעודכנים בנקודת זמן אחת על ציר הזמן במהלך השנה ולהיות מודעים למה שקורה סביב התעשייה שלכם על פי סדר זמנים קבוע. ניתן גם לערוך חיפוש אחר אירועים באופן יזום וכך לגלות סביב אלו נושאים התעשייה שלכם ‘מדברת’, באילו תאריכים מתקיימים רוב האירועים ומי הם האנשים אשר מתעניינים בתחומים השונים שאליהם אתם קשורים |

ווידאו סרטים בגוף הכרטיס שלכם משורשרים ישירות ממודל Google Docs או לחילופין ממודל המצגות ב Slideshare , טריק קטן ומוצלח, שבאמצעותו אתם יכולים להעלות מצגת שבחרתם אל תוך המצגת שבמסמך המקורי אותו אתם עורכים וכן אתם יכולים להטמיע סרט משורשר מYouTube ולתכנן זאת כך שהסרט יופיע מיד בשקופית הראשונה. כך שהתוסף שימוקם בעמוד שלכם יראה את הסרט במיידי. עוד חשוב לקחת בחשבון שאתם חייבים להתחבר לאחת מהאפליקציות בLinkedIn וכמו כן שהמצגת שתוצג עם הסרט תהיה תמיד האחרונה שהעלתם לאוויר. סידרתי עבורכם בעמוד שלי דוגמא שתמחיש בפניכם איך זה נראה : לינק |

שימו לב קיימת מגבלה לגבי כמות האפליקציות אותן ניתן להטעין על הכרטיס שלכם. מחנכים אותנו לעבוד “אנגלי”, כלומר באיפוק ובנימוס . ומי יודע ? אולי עבודה מוגברת במתחם זה גם תייצר שינוי בתרבות העסקית שלנו כמו גם בעולם הפיזי. מקווה שנהניתם מהרשומה, ויותר מכך אני מקווה שלקחתם מכאן טיפ אחד או שניים. בכוונתי להמשיך את הסדרה הנוכחית בפוסט נוסף שיפורסם בזמן הקרוב ויתמקד בדרכים שעומדות לרשותנו ללמוד על התעשייה שלנו במתחם זה |

לסיום כדאי לדעת  כי לLinkedIn יש מתחם לימוד מקוון שבו ניתן לקבל המון אינפורמציה . לאחרונה הם גם שיכללו את המתחם והכניסו Guide חדש הנותן לכם מושג ומידע מועיל על צעדיכם הראשונים. אני מצרפת לכם את הלינק |

מצאתי לכם מצגת ממש טובה שמראה לכם איך נכון לייצר את הצעדים שלכם במתחם זה …

Social Media מדובר בסרגל כלים בר תחתון או לחילופין עליון באתר. סרגלי הכלים מהווים דרך מצוינת לעודד אינטראקטיביות גבוהה אצל המשתמש באתר.לפנינו כלי המייצר חיבור חיצוני אשר מולבש על המתחם שלכם אבל מתאים את עצמו כמו כפפה לתכני האתר ולמימשוק עם כרטיסי המדיה החברתית השונים לדוגמא : לחיצה על מתחם הפעילות של Twitter תחשוף את השיחות האחרונות ואת הRetweet, ובאופן דומה נוכל להציע לגולש צפייה בסטטיסטיקה של האתר המספקת עידכון מיידי אודות מספר האנשים הגולשים בנקודת זמן אחת על התכנים בהם הם בוחרים להתעמק,  כמו גם אינדיקציה לגבי כמות הגולשים בזמן אמת |

YouTube רשימת השמעה החיבור בין YouTube לאתרי האינטרנט נפוץ ומקובל, מצד אחד ההשמה של קטע וידאו על גבי  השרת של YouTube חוסכת לנו את המקום על כל ממדיו שהיו נוצרים באתר באם היינו צריכים  לאחסן את קטע הווידיאו בשרת של האתר עצמו. מצד שני ההשמה שלו בשרת של Google מגדילה את החשיפה באופן משמעותי ואף מקבלת תעדוף בתוצאות החיפוש בצורת תמונה בנוסף לטקסט המתאר את תוצאת החיפוש . רשימת ההשמעה מהווה כלי טוב אשר מבצע משיכה של רשימת קטעים מהכרטיס של בעל האתר ומאפשרת לבחור קטע וידאו מתוך אסופה. חשוב לציין שהיא גם מתעדכנת באופן דינאמי |

אפשרות להוספת בוקסת Facebook מעריצים השימוש בסרגל צד כ”חלון הצצה” למתחמי פעילות כגון Facebook או Twitter מעניק עצמה חזותית ותכָנית רבה למתחם בכך שאנו חושפים את המשתמש לפעילות השונה של בעל האתר ברשתות החברתיות. זוהי מעלה המאפשרת להציג את קשת הפעילויות ולמשוך את המבקר פנימה אל תוך עולם התוכן … הקופסא של המעריצים נבנית סביב עמוד מעריצים וכל מי שיש חשבון בפייסבוק יכול לפתוח כדוגמתו. יש למשוך את קוד המפתח מעמוד המעריצים שלכם וחיבור נכון בין הקופסא לאתר שלכם יראה לא רק את מספר המעריצים שיש לעמוד שלכם ואת האפשרות להצטרף ולהפוך למעריץ אלא בנוסף לכך הקופסא מראה את הפעילות ואת הרפלקטיביות של המתחם בFacebook עצמה בצורת התגובות בעמוד הפעילות |

חיבור Twitter זו דוגמא מאין ספור מערכות Retweet לתוסף המעולה של טופסי המאפשר ציוץ מחדש כתגובה בתוך הבלוג : הRetweet הוא בעצם כלי חברתי של Twitter והוא מאפשר לציייץ מחדש ציוץ של מישהו אחר! המעשה מגדיל את החשיפה באופן משמעותי לאותה כתבה או לאזכור המקורי. זאת בשילוב עם האינדיקציה של מספר הפעמים שהדיון, הפוסט, הכתבה אוזכרו. שוב לפנינו כלי המעודד שיתוף ופותח פתח לשיווק גורף של התכנים שאותם נרצה לפרסם דהיינו שמייצר את האקט הויראלי ברשת. התוסף של טופסי משלב בין שלושת האלמנטים הללו : כפתור המייצג את מספר הציוצים והאפשרות לצייץ את הפוסט ובכך בעצם לשתף אותו… והיכולת להטמיע חזרה את הציוץ אל תוך הבלוג, זהו שילוב עוצמתי וניתן לראות את השימוש הרחב שלו בבלוג הנוכחי אנשים מצייצים את הדיון החוצה וגם עונים בו זמנית! למותר לציין כי זהו אקט המגדיל מאוד את החשיפה לתכנים ובאותה נשימה הופך אותם למעניינים יותר מכיוון שניתן לראות עין בעין את מידת החשיפה והשיתוף של הגולשים |

אפשרות להתחבר לFlickr ניתן למשוך תמונות בקלות ובמהירות מחשבון הFlickr או הPicasa שלכם ולמקם אותם ישירות בסרגל צד של המתחם. ישנם אין ספור תוספים שנכתבו למטרה זו כמו גם גלריות מבוססות פלאש שאותן ייקל להרכיב ולמשוך תמונות באופן גורף מחשבון מתחמי התמונות שלכם. למעשה יש כמה תוספים שעושים הרבה יותר מאשר אך ורק להציב תמונות בסרגל הצד, ונפנה למשל לתוסף הבא : לינק הפוטובוק ייבא את כל התמונות שלכם היישר מחשבון הFacebook ויבנה לכם עמודים של גלריות באופן אוטומטי באתר האישי. אכן כמעט מיותר לציין שהעידכון מתבצע באופן אוטומטי …תוסף אחר, ולו עצמה רבה: לינק תוסף אשר מייבא כמות גדולה של אלבומים היישר אל תוך הבלוג בדומה לפוטובוק ברם השילוב של הPicasa כמערכת לניהול של מתחם התמונות הופך את כל העסק לאטרקטיבי ביותר. כך למשל לכל מי שברשותו מספר גדול של תמונות ואלבומים אמצעי זה יעשיר את המתחם שלו באופן כמותי |

כלי חזותי וקיטלוג ענן תגיות ענן התגים משפר את נגישות האתר שלכם לתכנים רלוונטיים לגולש. זוהי דרך ויזואלית מצוינת לייצור מחיצות תוכן ושליפה שלהם במהירות. ככל שהביטוי המבוקש מופיע מספר פעמים רב יותר כך הגודל של התג גדול יותר. ובכך נוצרת אינדיקציה לגבי התכנים באתר. מעבר למראה הבסיסי הרגיל שבו התגיות מופיעות בפריסה צבעונית ישנן גם אפשרויות תצוגה נוספות אשר המפורסמת ביותר מביניהן היא תצוגת הענן התלת מימדי. אך למעשה קיימות גם אפשרויות ויזואליות אחרות שיכולות לעזור לשליפת תכני האתר באמצעות התגיות ובכך להשביח בכמה מונים את חווית המשתמש ולהפוך אותה לנוחה ואסתטית :  משופר | ענן תגיות תלת מימדי |

חיבור לשאר העולמות כפתורי שיתוף כפתורי שיתוף הם הכפתורים שמאפשרים לגולש להרחיב את החשיפה של הדיון או הפוסט. המשתמש לוחץ למשל על כפתור הFacebook והכתבה מתפרסמת בעמוד הFacebook שלו וכך נפתחת לחשיפה בפני מעגל חבריו של אותו משתמש… בלינק המצורף סיפחנו את התוסף הפופולרי ביותר של שיתוף לינק אך יש רבים שימצאו וכנראה שבצדק, שתוסף זה מייצר בעיות רבות ומשונות, שבין היתר הקוד שלו לא כתוב בצורה נקייה וכן שיש לעדכן אותו לעיתים תכופות. יתרה מכך, מכיוון שהוא מבוסס פלאש הדבר עלול ליצור שיבושים מפתיעים (אלא אם אין הרבה תוספים באתר שלכם). אי לזאת,  בהקשר של השיתוף התוסף המצורף מקצועי הרבה יותר, ראשית כל ניתן להחליף את הגראפיקה של כפתורי השיתוף, שנית הקוד שלו כתוב בצורה נוחה וניתן לעדכן את פרטיו ביתר קלות |

ללמוד על התכנים שלנו סטטיסטיקה עם ההרשמה וההתקנה של מערכת הWordPress רצוי להירשם גם לאתר WordPress העולמי. פתיחת שם משתמש מעניקה לנו את קוד המפתח (API) קוד המפתח מאפשר להטמיע את התוסף של האקיסמט המגיע מובנה בתוך המערכת אבל הוא אינו מופעל באופן אוטומאטי ויש צורך להפעיל אותו (האקיסמט מונע דואר זבל). תוסף זה  הוא מהמצויינים ביותר שכן הוא מאפשר מעקב אחר הסטאטיסטיקה בצורת תרשים גראפי ופלאשי המציג את כמות הגולשים הנכנסים בכל יום לאתר, מציג את מילות החיפוש אשר הובילו אותם גולשים לאתר וכן מספר על איזה קישורים הם לחצו. כמו כן מומלץ להתקין את החיבור בין המתחם שלכם לGoogle Analytics מכיוון שהוא נותן תמונה מאוד נרחבת על כמות המבקרים, המיקום הגיאוגרפי המדויק ממנו הם הגיעו כמו גם כמות השהייה באתר והBounce Rate (זמן היציאה מהאתר או איך נכנס הגולש לאתר – לאחר חיפוש בGoogle או באמצעות לחיצה על לינק מוביל ובאם הוא יוצא לאחר מספר שניות סימן שהלינק הוביל לתוצאת החיפוש אשר לא הייתה רלוונטית עבורו ולכן זה מייצר Bounce Rate גבוה. ראוי להדגיש כי במקרה זה – גבוה מהווה אינדיקציה שלילית ) ישנם אין ספור תוספים המחברים בין האתר שלכם לAnalytics אבל לא כולם טובים וחלקם אף גרועים ממש. ידוע לשמצה הוא האנליטקיטור (Analiticator) המייצר קוד משובש. לעומתו נמליץ על תוסף טוב הנותן הרבה אפשרויות ועובד בצורה תקינה המצורף לכם בלינק בעוד כשבועיים אכתוב פוסט המשכי לעבודה בנושא הסטטיסטיקות ואייחד אותו לעבודה במתחמי בלוגים |

קידום All in One Seo : זהו אחד מהתוספים הבסיסיים היוצרים קידום מתוך הבלוג. ההתברגות במנועי החיפוש הפכה היום לאחד מאבני היסוד של השימוש באינטרנט. תוסף זה דואג לייצר סדר בשמות העמודים, הפוסטים, הכתבות במתחם שלכם ונותן בידכם את היכולת להוסיף נתוני אופטימיזציה חשובים ומהותיים. דרך תוסף זה ניתן לצרף את הכותרת שנבחר לעמוד גם אם היא שונה משם הפוסט ובנוסף את שדה התיאור החשוב. תוסף אחר בהקשר זה הוא headspace 2 וכדי להשתמש בו נכון יש צורך בידע טכנולוגי רחב יותר אך נדגיש עם זאת שהוא פותח טווח מאוד רחב של אפשרויות וכדאי מאוד לדעת על קיומו אפילו בכדי שתהיה בידכם האופציה להציע אותו לאיש הטכנולוגיה שלכם |

אקטיביות ודיאלוג בבלוג תגובות אחרונות : אחת מהאפשרויות הבסיסיות הקיימות בעמוד הוידג’טים של מערכת הWordPress היא היא היכולת לחשוף את הגולש לתגובות האחרונות במתחם. אך ישנם עוד תוספים רבים המשדרגים את היכולת הבסיסית הזו. קחו לדוגמה את האופציה המצורפת לכם בלינק המייצרת רשימה נגללת נחמדה של התגובות האחרונות והופכת את מראה האתר להרבה יותר חי ודינאמי |

גלריית תמונות מבוססת פלאש : כבר הזכרנו לעיל את האפשרות לחבר בין מחתמי התמונות השונים לבין המתחם שלנו.  והנה ניתן בנוסף לכך למשוך מאותם חשבונות גם קוד הטמעה לגלריות תמונה מבוססות פלאש וכמו כן, זוהי דרך אחרת לחבר בין תוסף שינהל לנו את התמונות ממנהל המדיה וייתן את האפשרות ליצור אלבומי פלאש באתר. כך למשל התוסף הבא לינק המאפשר גישה איכותית למתחם. עוד מערכת מצוינת ומאוד שימושית בהקשר זה נמצאת כאן לינק תוסף זה מייצר מצגת לעמוד הראשי וזו מתחברת לפוסטים על פי  בחירה. הפוסטים הללו מוצגים בעמוד הראשי באופן אינטראקטיבי ואסתטי ובעצם כך מאפשרים למבקר באתר הצצה ברורה ונעימה מבחינה חזותית לתכני האתר.

כאמור, כל התופסים המוצעים כאן עומדים לרשותכם בחינם ברשת. זוהי מניפה מאוד מצומצמת באופן יחסי לכל העושר הקיים והמזומן בפניכם כציבור המפעילים. ולמעשה הדגש והרעיון העיקרי ברשומה זו הוא לייצר אצלכם חשק לחפש ולמצוא את התבניות המתאימות לכם, כאלו שיקפיצו את המתחם שלכם גבוה וישוו לו לוק מתאים לעסק שלכם. בהצלחה …

צירפנו לכם סרט הדגמה טוב שמצאנו בYouTube והוא מראה איך בפועל מסַפּחים תוסף לבלוג שלכם.

במסגרת סדרת “הפוסט האורח” שפתחתי כאן אני מארחת הפעם את ישי רוזנבאום,ישי כתב פוסט שמשתלב היטב בסידרה הנוכחית, כממשיך את נושא ההיכרות של אנשים ברשת וחשיבותו של המפגש בעולם האמיתי, המגיע בעקבותיו. המאמר מתובל בהומור הדק של ישי ולבטח תיהנו מהצגת הנושא מנקודת מבטו ומהמחשות החיות המבהירות את עמדתו ברמת הפרט והכלל… לפוסט הראשון בנושא היכרות ברשת לינק.

—————————————————————————————–

הכול החל בפוסט של חבר משם זה המשיך לדיון על גבי הקיר שלו בFacebook, שהתגלגל, כדרכם של דיונים כאלה, למחוזות לא צפויים של מציאות רב-ממדית, יקומים מקבילים ופיזיקה-פור-דאמיז. מי שהיה מציץ בדיון הזה ונתקל שם לראשונה בשם “ישי רוזנבאום” או כפי שהוצג : Ishai Rosenbaum, היה אולי מסיק שאני גיק חובב פיזיקה. אלא שהיה טועה, וברור גם למה: הוא פשוט ראה רק חלקיק זעיר (ולא ממש חשוב) מהתמונה המלאה שהיא אני.

עכשיו נניח שהוא… בעצם, בואו נחליט שהוא זו היא, הייתה רוצה לדעת עלי יותר, להכיר אותי (למה ? רק היא יודעת). מן הסתם הייתה מקליקה על שמי ומגיעה לפרופיל שלי, מתעכבת קצת על פוסטי הקיר, בודקת אם יש לנו חברים משותפים, מדפדפת בין התמונות, ולבסוף מציעה חברות, האומללה. נו, הרי כולנו מכירים את הדינאמיקה הזאת. כך הופכים ל”מכרי רשת” ותוך זמן קצר אנחנו גם עוקבים זה אחר זה בTwitter, קוראים האחד בבלוג של השני, מגיבים, מנהלים דיונים, משגרים “לייקים” הדדיים בFacebook. אכן, זהו העולם המופלא של המדיה החברתית. אבל מפה עולה שאלה מעניינת: האם אנחנו באמת מכירים האחד את השני?

בשיחת ליל שישי משפחתית שניהלנו לאחרונה, שאלה אותי נציגת דור ההורים (70 פלוס-מינוס): “נרשמתי לFacebook עכשיו מה עושים עם זה ? לשם מה זה טוב ?”. אחד מנציגי דור הבנים (40 פלוס), איש הייטק בכיר שאינו ממש פעיל במדיה החברתית, התערב וענה בציניות ש”זה נותן לאנשים אשליה שיש להם חיי חברה”. לי כמובן לא נותר אלא לצאת להגנת המדיה החברתית (ולהגנתי!) ולומר שהיא משלימה ומעשירה את החוויה החברתית, בוודאי לא מחליפה אותה. בכל אופן, הנקודה המעניינת היא כי הגישה הסטריאוטיפית אודות המסכן שיושב ספון בחדרו החשוך (או מוטב: במוסך של ההורים) ומנהל חיי חברה וירטואליים, עדיין לא חלפה מן העולם. הגישה הזאת יוצאת בין היתר מנקודת הנחה שאין תחליף להיכרות אמיתית, פנים אל פנים.

והאמת ? התיאור נכון מאוד !

כסטריאוטיפ הרעיון אולי מוגזם, כדרכם של סטריאוטיפים. אבל הנחת המוצא שלו הגיונית בהחלט ! אלא שמכאן ואילך תנאי ההתחברות החדשים נותנים בידינו אפשרויות בחירה והיכרות איכותית מהסוג שלא הכרנו עד כה.

העידן הנוכחי באינטרנט חושף אותנו לאחרים בצורה חסרת תקדים. אני זוכר איך עד לפני כמה שנים, כשניהלתי קהילה באינטרנט, עוד הסתתרתי מאחורי השם הפרטי בלבד ותמונה מרוטשת. אבל יום אחד נטשנו כולנו את המסכות, הכינויים והתמונות של הומר סימפסון (אני) ועברנו לפתיחות מלאה, כולל תמונות, וידאו וכו’. מעבר לפרופילים שלנו בדה מרקר קפה Facebook ו Linkedin מעבר לבלוגים ולמיקרו-בלוגים שלנו, לערוצי הYouTube והBlip.fm אנחנו גם מפזרים את טביעות אצבעותינו בכל רחבי הרשת : בטוקבקים, בבלוגים של חברים ועוד. ובואו לא נשכח שכל הדברים האלה אינם נעלמים הם נשמרים ומתועדים לנצח (עד שחלילה שואה גרעינית תשמיד פה הכול או משהו כזה).

אם נחזור אלי ולמכרת הרשת החדשה שלי, שאותה לא פגשתי מעולם ואף לא שוחחתי עימה בטלפון, ונניח שאני רוצה להכיר אותה יותר לעומק, אבל עדיין לא מעוניין להיפגש איתה. ובכן אני מתחיל לחפור לעומק, קורא פוסטים ישנים בבלוג, מגגל את השם שלה וכו’. אתם יודעים, סטוקינג רשת מצוי. עכשיו בואו נניח שממש נכנסתי לעניין, לקחתי כמה ימי מחלה מהעבודה, התחלתי לקדוח ממש עד הקצה, ועיינתי בכל כל בדל טקסט או תמונה שלה שאי פעם היא שחררה לרשת. עכשיו האם אני מכיר אותה? התשובה היא שאני אולי מכיר אותה טוב יותר (ושאני כנראה גם זקוק לטיפול), אבל עדיין לא באמת ולא ממש.

שוב חזרנו לעניין התמונה המלאה, או למעשה החלקית, ולאותם הממדים הנסתרים של המציאות שנעלמים תדיר מעינינו. בסופו של דבר, למרות נוכחות הרשת המאסיבית שלנו, אנחנו עדיין בוחרים ובוררים, במודע או שלא ביודעין, את מה שאנחנו מעלים לשם. למרות החשיפה, זו משקפת רק חלק מאישיותנו ומהווייתנו. על כן אמרנו שאין תחליף בעתיד הנראה לעין לפגישה פנים אל פנים. גם לדעתי בסופו של דבר, אנשים שואפים לכך. ומה לעשות, הרשת עדיין לא מעבירה ריחות (הרי גם פרט זה הוא נדבך חשוב בהיכרות ככלל, ולא רק במסגרת היכרות רומנטית), והיא מגבילה את האפשרות שלנו לתפוס את המכר החדש שלנו בשעת טעות, בפליטת פה, בכוס קפה שנשפכה על המכנסיים שלו, אפילו באופן שבו הוא מגרד באפו כשהוא עצבני כי כדי להתקרב לתמונה המלאה צריך כמובן לשמוע ולראות גם את הדברים האלה, שאותם נוכל לחוש בשלבי ההיכרות הבאים, באם ההיכרות היסודית דרך הבחירות והברירות ברשת התקבלה עלינו כמתאימה.

—————————————————————————————–

מצאתי סרט מצחיק וקצר על דיאלוג מעט “חרוך” מקווה שימצא חן בעינכם ….

פוסט שלי שפורסם בניוזגיק ב3.3.2010 כפוסט אורח, מומר למצגת לצפיה בבלוג זה  .

שורת הכותבים אשר לוקחים חלק בפוסט : מורית רוזן, אלינור וייסברוט, אפרת אגסי, אייל בירן, סיגלית סובל סביון, אפרת קוטלר ואני. בחלק הראשון אתן את הבמה ואת הכבוד לחברים ולאחריהם אוסיף נקודות עניין משלי לגבי המיזם כדי לחדד את הנושא מתוך מבט מקיף על השאלה : מה הם הערכים המוספים שמהם אנחנו יכולים ללמוד על דרך העבודה.

על הפרויקט :  Deloitte אחת מחברות ראיית החשבון הגדולה בעולם, החליטה לשים קץ לתפיסה השמרנית כלפי חברות לראיית חשבון ולהראות שיש גם צד מגניב בעבודה בחברות כאלה. אכן הצדק אתה, וקיים צד כזה. היוזמה: Deloitte Film Festival. החברה פנתה לעובדי החברה והציעה להם לעשות סרטים קצרים שיענו על השאלה “מהי Deloitte עבורם”. התוצאות: מעל ל2000 עובדים השתתפו בתחרות והופקו כ- 400 סרטים ! החברה פתחה ערוץ ייעודי ב- YouTube ערוץ שאיפשר  לאנשים להצביע עבור הסרט האהוב עליהם. הבאז ברשת עשה את העבודה. המגזין Businees Week הכתיר את Deloitte כאחד ממקומות העבודה שהכי כדאי להתחיל בהם את הקריירה. והתוצאות לא איחרו להגיע; מספר המועמדים שהגישו מועמדות לחברה ב- 2008 עמד על  55,674 איש וב- 2009 קפץ ל- 65,492 איש.

אייל בירן מבנק לאומי :  הפנייה של זהר הייתה מאד ברורה, להדגים באמצעות Case Study  את המהלך של דלויט: אתה קורא, אתה מגיב, אתה חלק מקבוצת כותבים. בקצרה, לפנינו מהלך ‘אחר’… סוחף. שונה בשמי הבלוגיספירה. תחשבו על זה, הרי זהר יכלה לכתוב פוסט שלם בעצמה. במקום זה היא החליטה על מהלך משתף המבוסס על חכמת מכרים. חכמת ההמון. וחכמת ההמון, כפי שנוכחנו, היא גם הבסיס למהלך של Deloitte. אין ספק כי  גם פה מדובר על ‘מהלך אחר’ וסוחף, חדש בשמי הפרסום. היכולת של ארגון לזהות שהכוח לשנות מתחיל מבפנים. חישבו על כך ! המטרה הייתה גיוס עובדים. נניח שיכלו לעשות קמפיין דרושים שהיה נראה כמו עוד מהלך רגיל בים של קמפיינים אחרים. במקום להמשיך בקו הזה החליטו על מהלך משתף המבוסס על חכמת העובדים שלהם. שוב שימוש בחכמת ההמון. והרי זהו בדיוק ההמון הכי ממליץ שהם מכירים. במקרה הספציפי הזה השימוש בעובדי הארגון כממליצים כאשר הם מצלמים את עצמם במקום הטבעי ביותר שהם בוחרים להיות בו מביא לארגון שני יתרונות : הפיכת הקמפיין לקליט, אנושי, רך יותר ובד בבד רתימת ההון האנושי הארגוני למהלך חברתי לטובת החברה. כולם יוצאים מרוצים. וכאמור, השינוי מתחיל מבפנים. השינוי מתחיל בתוכנו. תנסו לדמיין את הבאאז (לא זה של גוגל) שעבר בארגון בימי הקמפיין. המאמצים המשותפים לכולם להפיק סרט חדשני יותר או להעביר מסר מוצלח יותר. הרגעים האלה שבהם העובד יושב וחושב למה טוב לו בארגון שלו. השיתוף בדילמות למחרת בבוקר בקפה. WOM בשיאו ! רווח מלא לארגון. מה היה לנו פה ? מהלך של עובדים ממליצים, רוח ארגונית משותפת, הטמעת כלי מדיה חברתית כמו ערוץ YouTube, שימוש בחכמת ההמון הפנים-ארגוני. וכל זה מתוך הבנה שעובד מרוצה יביא חבר מצפה וישמש זרוע ארוכה של הארגון להעצמת המותג. שאפו !

אפרת אגסי מקבוצת נישה :  קמפיין המדיה החברתית של Deloitte מבחינות רבות הוא אחד מהמוצלחים ביותר שנתקלתי בהם בשיטות של גיוס עובדים לארגון גדול. סרטוני הווידיאו אשר הופקו על ידי העובדים מאפשרים לקהל המועמדים הפוטנציאלי לחוות בצורה  אותנטית, שקופה ומרגשת  את חיי היום יום בארגון דרך עיניהם ובכך לנפץ את התדמית של רואה החשבון המרובע, הסוליסט, האפרורי והמשעמם ובנייתה מחדש כסקסי, יצירתי,סוציאלי, צבעוני ואלוהים ישמור – אפילו בעל חוש הומור ! כל זאת במינימום עלויות. ניפוץ המיתוג הקלאסי הינו מוצלח עד כדי כך שמצפייה בסרטונים בלבד,ללא היכרות מוקדמת עם החברה קשה לנחש כי עיקר ההון האנושי של החברה מורכב מרואי חשבון. החברה מצליחה להעביר בצורה נהדרת, באמצעות הסרטונים הזוכים, את תפיסת העולם שלה לגבי רווחת העובדים, החשיבות הרבה שנותנת לאיזון בין החיים העסקיים לבין האישיים, גיוס בני מיעוטים וטיפוחם (קשה להישאר אדיש לסרטה של העובדת האפרו-אמריקאית שסיפרה כמה אימא שלה גאה בה על עבודתה בDeloitte) ובנוסף לכך ליצור אוירה חיובית בתוך המסגרת של ארגון גדול ובינלאומי המתנהל כמו חברה קטנה ומשפחתית הפועלת בשת”פ מלא בין העובדים וחברות טובה.

 IBM אפרת קוטלר  :  What’s your Deloitte ? לפני קצת פחות ממאה שנים אמר וולטר ליפמן, שזכה פעמיים בפרס פוליצר, שאנשים לא בוחרים בין מסרים אמיתיים ושגויים, אלא בין מי שנתפס כאמין או כלא אמין כשהוא מעביר מסרים אלו. אפשר למצוא דוגמא מעניינת לזה במקרה של Deloite Film Festival. לכאורה כול כללי המשחק היו ידועים : הראשון ככל שעובד מזדהה עם המקום בו הוא עובד, כך הוא ישווק את עצמו כחלק מהארגון ואת הארגון עצמו בצורה הטובה ביותר. השני אם כולם אומרים בדיוק אותו הדבר, אולי יש משהו במה שהם אומרים. השלישי מדיה חברתית היא דרך מצוינת להעברת מסרים, כי מי שרואה את הסרטונים הם היוצרים, המנהלים שלהם, השופטים בתחרות, בעלי המניות, ולכולם יש חברים שאפשר להפיץ ביניהם את הסרטונים והמסרים החבויים (או הגלויים) במייל, Faceboook, מייספייס, Twitter ועוד שלל פלטפורמות הרביעי YouTube הוא ערוץ הפותח צוהר לעידכונים, משמש כדרך מצוינת וקלה להפצת סרטים, ומאפשר לראות כמה אנשים צפו בכל סרטון, לדרג אותם, להשוות לסרטונים אחרים באותו ערוץ ולעודד תגובות על כל אחד ואחד מהסרטונים מה שמגדיל את המעורבות. החמישי הבאז סביב הקמפיין ממקד את תשומת הלב למותג ספציפי ומעלה אותו לרמת מודעות גבוהה יותר בהשוואה למותגים אחרים באותה קטגוריה. להצליח ליצור באז, זו כבר משימה שנעשית קשה יותר ויותר. אני בטוחה שיש כאן עוד כמה חוקי משחק נוספים שהם מובנים מאליהם וייתכן שפספסתי. אבל דלויט לקחו משהו מוכר, ידוע, שברור לכולם, ומתוכו יצרו דבר חדש שחוצה את סף הציניות של כולנו. הארגון הצליח בסופו של דבר להיתפס כחברה בה עובדים גם אנשים יצירתיים, מצחיקים, בעלי מידת הזדהות גבוהה עם החברה ומסריה. וכשיש כמעט 400 סרטונים שמעבירים את אותו המסר, כנראה שאנשים יודעים על מה הם מדברים. אפשר להאמין להם . מהלך שיווקי מבריק מרוב שהוא בנאלי.

מורית רוזן מ HRD :   זהר ביקשה שאתן את הפרספקטיבה שלי על תרומת הקמפיין לחברה ולתהליכי הגיוס שלה. קודם כל  אני יכולה להגיד וזאת לא על דעתי בלבד הקמפיין תרם ועדיין תורם למיצוב של Deloitte. ב 2009 הגיע הארגון למקום הראשון בסקר Business Week על המקומות שטוב לעבוד בהם. המיצוב הזה (עלייה מהמקום השני שתפשה בשנה שקדמה) הוא מנוף אדיר למשיכת מועמדים שמבינים בעזרת הסקר עד כמה העובדים נהנים מהארגון. כך נבנה לו מיתוג המעסיק של דלויט כלי בעל ערך עצום באסטרטגיית הגיוס לטווח ארוך של הארגון. נכון, אי אפשר לקבוע חד משמעית שרק בזכות פסטיבל הסרטים הגיעה Deloitte למקום הראשון, אבל תרומתו לטעמי היתה מכרעת, וגם היום באתר החברה המסכם את הקמפיין קושרת Deloitte בין החוויה שנוצרה בארגון סביב הפסטיבל ובין הערכים שמושכים עובדים חדשים לארגון : שתוף פעולה, יצירתיות, כייף והשתתפות. נקודה חשובה שכנראה קשורה לפתיחה שלי היא החדשנות בחברות. Deloitte מגייסת בכל שנה אלפי עובדים ברחבי העולם. חלקם הגדול צעירים, בשנת הלימודים השנייה מתוך ארבע לתואר.   הם מגייסים אותם עוד לפני שיודעים איך ייראו הציונים שלהם, רק כדי לעמוד בתחרות מול החברות המובילות המקבילות. אלו חברות שצריכות תמיד להיות אטרקטיביות, יצירתיות וחדשניות כדי למשוך את הדור הצעיר. ב- Deloitte מתמודדים בהצלחה רבה כבר יותר משנתיים עם גיוס דור ה-Y, שחי את הרשתות החברתיות. החדשנות והיצירתיות שלהם, במיוחד בהשוואה לארגונים מגייסים אחרים, התבטאה לדעתי בפנייה לעובדי הארגון ליצור קמפיין שיהיה חי ברשת ויאפשר להם לספר בצורה יצירתית למה כייף וכדאי לעבוד ב Deloitte. הם לא חששו מפני “מה אם יגידו עלינו דברים רעים” או “אם נרצה לצנזר משהו”, אלא סמכו על העובדים שלהם שאכן יפיקו סרטונים יצירתיים שיעשו חשק להכיר לעומק את הארגון ואת העבודה בו. הראייה : זה עבד !

סיגלית סובל סביון ממשרד החינוך :  הצפייה בסרטי “פסטיבל הסרטים של דלויט” חיברה אותי להתלבטות של ארגון גדול,שיש לו ביזנס רחב וממוסד (ואולי אפילו נתפס כקצת אפרורי) איך אנחנו רוצים להציג את עצמנו במדיה החברתית ? האם אנחנו ממשיכים בקו של “more of the same”, בדומה לערוץ של דובר צה”ל  בYouTube אם אנחנו צבא בואו נראה איך אנחנו מפציצים הכי טוב. או שאנחנו מנצלים את הרוח הרעננה והחדשנית שהמדיה החברתית מביאה איתה ומעבירים מסרים יותר מתוחכמים, במספר רבדים. מסרים, שבמבט ראשון לא בהכרח יתחברו למהות הארגון. אני בעד האפשרות השנייה החדשנית והמתוחכמת. היא מדברת יותר לקהל שצורך את המדיה החברתית (זה לא תשדיר שירות בערוץ הראשון), אפשר להעביר הרבה יותר מסרים שיקלטו ולא להיות מייגעים. אסור להתבלבל הסרטונים הקלילים האלו מחייבים תכנון, חשיבה והשקעה שאינה פחותה מהליכה לכיוונים מסורתיים יותר. בערוצים של דלויט המקצוענות ניכרת בכל פרט. יש הרבה תוכן של חובבים במדיה החברתית וחברה רצינית לא יכולה ליפול בפח הזה. כשנדרשת השקעה צריך לרתום את ההנהלה. השלב הראשון לשבור את הסטיגמה / פחד הקשורים לשימוש עסקי במדיה החברתית. השלב השני להציג תוכנית מסודרת שכוללת החזר על השקעה. בתוכנית הזו רצוי להציג דוגמאות מוצלחות וחדשניות, אך לא לבנות עליהן בלבד. השלב השלישי להציג קונספט ששובר מוסכמות. לחבר את ההנהלה לקהל היעד שלה. במקרה שלנו הדרך לליבם של תלמידים או מורים צעירים, צריכה להיות דומה לדרך בה בחרו דלויט לדבר אל בוגרי האוניברסיטאות. דלויט הצליחו לייצר את הבאזז (אם מותר להשתמש במילה הזו…) בקרב קהל היעד ולקבל הערכה רבה ממקצועני שיווק, פרסום, מדיה ו גם מכלכלנים שמודדים ROI האתגר שלי לעשות שימוש בדוגמא שלהם ולהוביל את הארגון שבו אני אמונה על האינטרנט לכיוון דומה

אלינור וייסברוט מ Ecaliptoos :  רבים כתבו על הקמפיין המוצלח של  Deloitte Film Festival…הקמפיין קיבל בעיקר תגובות חיוביות והנה כמה דוגמאות לבאז שהוא יצר בקרב בלוגרים שונים : talkingic.typepad הקמפיין יצר תחרותיות חיובית ובריאה בין העובדים, למעשה נוצרו קטעי וידאו חכמים, מעיין “מאחורי הקלעים” קטנים שהיוו חלון שקוף לאייך העובדים מרגישים ומהן החוויות שלהם וכך נוצר פתח הזדמנויות הצצה של העולם החיצון פנימה internalcommshub בריאן על התהליך ועל היתרונות הרבים של הקמפיין. כחיזוק לדברי בריאן, אני חייבת להדגיש שהקמפיין ניחן בכמה נקודות מפתח חשובות שהייתי מיישמת בכל קמפיין: פשטות ונוחות הכלים נוחים, אפשר לצלם וידאו במהירות ולשתף ברשת בקלות. באז חיובי שגורם למעורבות באז ויראלי חזק יוצר עוד כדור שלג של באז ויראלי נוסף. הצצה למשהו אמיתי וכנה הצצה לתוך חיי הארגון, פנייה אישית ואנושית יותר, ולא קמפיין מעיק ומיותר. תוכן אמיתי מאנשים אמיתיים. אסיים בציטוט מקסים מהפוסט של בריאן, שלדעתי זה לב הקמפיין וסיבה חשובה להצלחתו: Showing a Real human side  וכמובן גם שימוש נכון ויעיל בכלי המדיה החברתית.

זהר אוריין :  בעיני, העוצמה נובעת מכך שבמהלך שנות ה2000 חל שינוי רדיקאלי במקצועות ראיית החשבון וכמו כן בתחום הIT חברות וארגונים גדולים בתחום עברו מהפך לאחר שנוכחו לדעת  שהן מחזיקות בהון משמעותי ויקר ערך והוא : תוכן ודרכי פעילות הפרושים על מגוון רחב של תעשיות, חברות וארגונים מדיסציפלינות שונות. מעצם העובדה שבידי החברות הללו כוח הידע התברר כי הדבר איפשר להן לשנות פאזה ולהפוך לחברות יעוץ מתוחכמות. מעתה הן יכולות לשרטט את הדרך ללקוחותיהן ולהתיימר להיות חברות שחוזות את העתיד ויודעות איפה ואיך כדאי להשקיע בפיתוח העסקי של החברה. המהלך של דלויט מייצר בעיני דרך מאוד ייחודית וחכמה לשנות את דפוסי החשיבה ואת “הארומה המיתוגית” של ארגון מסוג זה. אופן העשייה איפשר לנו להכיר יותר לעומק את עובדי החברה להכיר צדדים חדשים מהזוית האנושית ולגלות לעינינו נדבך שלא היינו מגלים בדרך אחרת. עצם העובדה שהחברה בחרה לשים את העובדים בפרונט התקשורתי מחברת את התחום האפור המנוכס בידי חברת ראיית חשבון בדרך כלל לתחום החזוני, החדשני העוסק בפיתוח ומצריך הון אנושי איכותי, כמו גם אמון וחיבור אישי.

אני לומדת מהמהלך ששימוש חכם במהלכים של מדיה חברתית מצריך את היערכותו ורצונו של הארגון להסתכל פנימה ולבדוק מה קיים בתוכו מבחינת האיכות, התוכן והאנשים. עצם העובדה שארגון מחליט לפעול במתחמי המדיה החברתית מחייבת אותו לחדד את מסריו ולייצר עבודה פנים ארגונית ותשתיתית אשר תשרת לאחר מכן את המהלך החיצוני ברמה ובאיכות אשר יצדיקו את הפעילות הלכה למעשה.

 צירפתי לכם את הסרט הטוב ביותר (בעיני) בסדרה, הֶיו סבלניים בחמישים השניות הראשונות אחר כך זה הופך למסמך ווידאו קורע מצחוק !